84
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
עד "לך לך" היו בעיקר המשך11 וסיום* של זיכוך התחתונים והעלאתם, אשר התחילו בעבודתו של נח איש צדיק.
ג. שלוש הנהגות של נח, אברהם ומשה – בהתאם לתקופות
כדי להבין את הקשר שבין "לך לך" לבין מתן תורה, שדוקא לאחר "לך לך" התחילה אצל אברהם עבודת ההכנה למתן תורה, יש לבאר תחילה את דברי המדרש15, שיש קשר בין "ויאמר ה' אל אברם לך לך", לבין דרכו של אברהם לבקש רחמים אפילו על חוטאים כאנשי סדום, שלא כנח אשר לא ביקש רחמים על דור המבול16.
לכאורה, אין מובן: אברהם אבינו ביקש רחמים עבור אנשי סדום, להצילם בזכות הצדיקים אשר היו עשויים להימצא שם17. כנאמר בזהר18, שכיון שהוא ביקש רק בזכות הצדיקים, ובשמעו שאין עשרה צדיקים "לא בעא רחמי", (שלא כמשה רבנו, אשר התחנן גם עבור עושי העגל19) לכן "לא עבד... כדקא יאות" – מהי אפוא המעלה הגדולה במעשהו "לבקש רחמים על הסדומים" בזכות הצדיקים עד כדי כך שקושרים זאת לענין של לך לך", ההכנה למתן תורה?
ההסבר לכך הוא: החיבור בין עליונים לבין תחתונים נעשה בפועל רק בזמן מתן תורה, ועבודתו של אברהם אבינו היתה רק הכנה לכך, לפיכך גם עבודתו לבקש רחמים על אנשי סדום – "תחתונים" – לא
הערות
- 11.
- *. ראה לקמן הערה 66.
- 15. ב"ר פרשתנו פל"ט, ו (וראה מפרשי המדרש שם). פמ"ט, ט. ויק"ר רפ"י.
- 16. זח"א סז, ב. קו, א. שם בהשמטות רנד, ב. "ג טו, רע"א.
- 17. וירא יח, כג ואילך.
- 18. ח"א קו, א.
- 19. תשא לב, לב. ו
- . ואף ש"הנפש אשר עשו בחרן" הי' לפני היציאה – יש לומר, שכוונת הש"ס (לפי תירוץ התוס') ב"מואת הנפש אשר עשו בחרן .. בההיא שעתא בר חמשין ותרתי הוה" היא (לא להזמן שעשו את הנפש, כי אם) להזמן שבו מדובר בפסוק ד"ויקח גו' ואת הנפש אשר עשו בחרן ויצאו ללכת ארצה כנען גו'", שאז (בעת שלקח את הנפש גו' מחרן לא"י) הותחלו ב"א תורה.
- . בסה"ד שם, שיציאתו מחרן בפעם הראשונה (ואמירת "לך לך") הייתה בהיותו בן נ"ה שנה. אבל ח לפי מ"ש התוס' שיציאתו הראשונה הייתה בהיותו בן נ"ב שנה – מסתבר, שגם אמירת "לך לך" הייתה אז.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- לה - שנת תשכ"ג - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ג לקו"ש חט"ו ע' 84
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.