על הפרק
אגרות קודש כרך כו ט'תתסב
מקור מפורש
בפרק זה
ויהי רצון שינצל כשרונותיו וידיעותיו וכולי באופן הטוב האמיתי, טוב לשמים וטוב לבריות גם יחד, חדור אור וחיות חסידותיים, שנק' עץ החיים שאין שם תערובת רע ח"ו (עיין אגה"ק סי' כו), ניצול כחותיו במילואם ומתוך שמחה וטוב לב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א מה
מקור מפורש
בפרק זה
והנה מוכח שם שזהו דוקא ע"י נגלה דתורה, תושבע"פ, שהוא במקום המתברר (עי' אגה"ק סי' כ"ו, הקדמת ביאוה"ז, קונ' ע"ח, מכ' הנדפס (בהתמים ג') לאדנ"ע ועוד).
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך א קלב
מקור מפורש
בפרק זה
(ו) צע"ק בל' אדמו"ר הזקן (אגה"ק סי' כו) שכותב "שאכל לפקו"נ שהתירו רז"ל ונעשה היתר גמור ".
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'רכח
מקור מפורש
בפרק זה
ובאגרת הקודש סי' כו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'רלז
מקור מפורש
בפרק זה
4) אגה"ק סי' כו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ה א'שצא
מקור מפורש
בפרק זה
אפשר הדבר שה"קלוגינקער" יבוא אליו בטענה, כיון שמוכרח הוא לקבל מהנ"ל תמיכה בגשמיות, לא יהיו דבריו נשמעים, אבל אין הדבר כן, כלל וכלל לא, ואין זה אלא מעצת היצר, וזהו חלקם של כל הת"ח וכל המשפיעים רוחניות, שלפעמים קרובות ביותר, מוכרחים הם לקבל השפעה בגשמיות, דוקא מאלו המושפעים מהם, ואדרבה זהו מחסדי השי"ת, ויעויין ברעיא מהימנא הובא באגה"ק סימן כ"ו, אינון חכמים דדמיין לשבתות ויו"ט לית להון אלא מה דמתקנין ליה ביומא דחול וכו', ויעויין ג"כ בספר המצות להצמח צדק דף קי"ב ע"ב, במ"ש רבינו הזקן ע"ד הנהגת הרב הקדוש ר' מענדל בארער, שהי' נוהג שלא הי' אומר דברי תורה כ"א במקום שנותנים לו נדבה עיי"ש היטב.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ז ב'ס
מקור מפורש
בפרק זה
ובטח למותר לכפול עוד הפעם מה שנדברנו, אשר בהיות ארץ ישראל היא ארץ אשר עיני ה"א בה מראשית השנה עד אחרית שנה, וכמו שהמתכונן לכנוס להיכל מלך בשר ודם, הרי משנה הוא ומיפה מלבושיו עד כמה שאפשר, הרי עאכו"כ שצריך להיות כן בנוגע למלבושים הרוחניים טרם עלי' לאה"ק ת"ו, ולבושי האדם הרי מבוארים בתניא בארוכה שזהו המחשבה דבור ומעשה שלו שהם לבושי הנשמה, ובמילא צריך בכל יום להוסיף הטבה ויפוי, ולכל הפחות, וכמובן בלי נדר, ליתן בכל יום מימות החול, קודם התפלה בבקר, איזה פרוטות לצדקה ולקבוע שיעור נוסף בפנימיות התורה, אשר היא תורת החסידות אשר בזהר נקראת אילנא דחיי (זהר ח"ג דף קכ"ד ע"ב ונתבאר באגרת הקדש סי' כ"ו ומובן שמתאימה בפרט לארץ ישראל הנקראת ארץ החיים ) ובמילא מהנכון לחשוב בכל יום קודם התפלה איזה רגעים בדברים המביאים לאהבת ד' ויראתו, ואשר נמצא לרוב בספרי החסידות ומאמרים...
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יא ג'תרפב
מקור מפורש
בפרק זה
ויה"ר אשר יגדיל חילו לאורייתא ומתוך הרחבת הדעת, יצליח בהחזקת יראת שמים טהורה והפצת לימוד פנימיות התורה הנקראת בזהר הק' ע"י רעיא מהימנא אילנא דחיי וכו', וכמבואר בתניא לרבנו הזקן באגרת הקדש סי' כ"ו, שאז מתקיים מאמר רז"ל בענין תלמוד תורה בכלל זכה נעשה לו סם חיים, וכמבואר בארוכה בקונטרס עץ חיים לאדמו"ר מוהרש"ב נ"ע, ומובן ע"פ מה שכותב בזה בארוכה הרח"ו בהקדמה לשער ההקדמות דברים נוראים ונפלאים.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יב ד'רו
מקור מפורש
בפרק זה
ומהנכון שהנ"ל יקבע לו שיעור בכל יום בלימוד פנימיות התורה נשמתא דאורייתא המוסיפה חיות בכל עניני האדם וגם בתורה ומצות בכלל שמסוגל לימוד זה למעט ההעלמות וההסתרים כמובן ממאמר רעיא מהימנא הידוע וביאורו ע"י רבנו הזקן בעל התניא והשו"ע באגה"ק סי' כ"ו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ה'תתקמ
מקור מפורש
בפרק זה
והרי פנימיות התורה אילנא דחיי לית תמן סטרא דרע רוח הטומאה וכו' ובי' יפקון בנ"י מן גלותא ברחמים, וכאמור ע"י משה רבנו רעיא מהימנא בזח"ג קכ"ד ב, וביאור הענין לרבנו הזקן באגרת הקדש סי' כ"ו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'נו
מקור מפורש
בפרק זה
ובפרט להמפיצים ומשתדלים בעניני אילנא דחיי דלית תמן כל ענינים בלתי רצוים, וכמאמר רע"מ הידוע מבואר באגה"ק סי' כ"ו, ויהי רצון אשר לאורך ימים ושנים טובות ירבה חילים לאורייתא בכלל ולתורת החסידות ועניני' ביחוד, שהרי זהו כרמי שלי ביחוד נוסף על החלק בכללות הכרמים, שגם הם כרמים הם ע"פ תורה, ובכ"ז אינו שלי, וי"ל שזה בגדר דין הנגלה, מצוה שא"א לעשותה ע"י אחרים, אשר היא בקצה היותר עליון קודמת לתורה אף שחפצי שמים ז.א.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'קלא
מקור מפורש
בפרק זה
...במענה לשאלתו, מובן שעליו להמשיך ללמוד בישיבה בה למד עד עתה ובאופן דיגעת שתתקיים הבטחת תוה"ק ומצאת, ולהשתדל ג"כ ככל האפשרי שלא יגרע לשמור סדרי לימוד הנגלה שם, ויעיין הקדמת בני רבנו הזקן להשו"ע וכן בהלכות ת"ת לרבנו הזקן בחשיבות לימוד הנגלה; וכמובן ג"כ מאגה"ק סי' כו, והמפורסמות אין צריכים ראי', ובפרט שעליו לרכוש נוער עשיר בכשרונות וגם בידיעות לחסידות ולחב"ד ביחוד, וכל הוספה בהאמור תוסיף בהצלחת מפעל נשגב זה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'שמז
מקור מפורש
בפרק זה
ומובן שנכון וטוב ביותר וביותר שיקדיש כל זמנו ללימודי קדש, ובפרט בגילו שנוגע הדבר ביותר, ובלשון החסידות יהי' המוח שבראש ממולא רק מעניני תורתנו הק' תורת חיים של ממה"מ הקב"ה, ובעניני תלמוד תורה הרי כבר נודע הפסק דין שאין מקום לדחות ענין של ת"ת למחר ומחרתים, כיון שבכל יום ויום נצטוינו על לימוד זה, ודי ליומו שיפקיע את עצמו ואינו יוכל למלאות מה שחסר הוא אתמול ושלשום, ובדורות האחרונים ובפרט בשנים אלו ובאה"ק ת"ו, אשר עלי' נאמר, עיני ה"א בה מראשית השנה עד אחרית שנה, מוכרח ג"כ סדר קבוע בלימוד פנימיות התורה, וכמבואר בזהר הק' ויותר בפרטיות בדברי ר"ח וויטל (בהקדמתו לשער ההקדמות), באגרת הקדש לרבנו הזקן בעל התניא והשו"ע באגה"ק סי' כ"ו ובכ"מ ומבואר שם ג"כ עד כמה גדול הענין ועד כמה נחוץ הוא בשביל הצלחה דנגלה דתורה וקיום המצות.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יז ו'שצז
מקור מפורש
בפרק זה
תקותי שקובע עתים בלימוד פנימיות התורה אשר בדורנו נתגלתה בתורת החסידות, ובפרט ע"פ המבואר בהכרח הדבר באגה"ק סי' כו' לרבנו הזקן בעל התניא (פוסק בנסתר דתורה) והשולחן ערוך (פוסק בנגלה דתורה) ובפרטיות יותר לנכד נכדו מ"מ כ"ק אדמו"ר מוהרש"ב בספרו קונטרס עץ החיים, ומיסודי דבריהם הק' הלא הם דברי הרח"ו בהקדמתו לשער ההקדמות ושם מועתק ג"כ לשון הזהר הק' בזה.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יט ז'רמו
מקור מפורש
בפרק זה
לאחרי הפסק הכי ארוך נתקבל מכתבו מער"ח ניסן, ולפלא שאינו מזכיר דבר בהנוגע לקביעות עתים שלו בלימוד פנימיות התורה שבדורנו נתגלתה בתורת החסידות, וכנראה גם אינו מקשר כלל לזה את כל הענין שכותבו - שאפשר זהו מתרץ גם הבלבול שיש לו בהענינים אודותם כותב, שהרי פנימיות התורה נקראת אילנא דחיי דלית תמן לא קושיא לא מחלוקת וכו' דלא יתפרנסון ת"ח מע"ה אלא מסטרא דטוב כו' כדברי רעיא מהימנא משה רבינו ונתבארו בספר תניא קדישא לרבנו הזקן, אגרת הקדש סי' כו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקסא
מקור מפורש
בפרק זה
אגה"ק סי' כו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תתקיט
מקור מפורש
בפרק זה
אגה"ק סי' כו.
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'נג
מקור מפורש
בפרק זה
בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה (אגרת הקדש סי' כ"ו),
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'רנח
מקור מפורש
בפרק זה
אגה"ק סי' כו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות ראה
מקור מפורש
בפרק זה
וע"ד הצחות י"ל, שגם עתה כן צ"ל — לא בחפזון — בכל השייך לקבלה וחסידות, שנק' עץ חיים, למע' מבירורים (עיין אגה"ק סי' כ"ו, הקדמה לבאוה"ז, קונ' עץ [ה]חיים לאדנ"ע ועוד).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות י"ט כסלו
מקור מפורש
בפרק זה
והרי פנימיות התורה אילנא דחיי לית תמן סטרא דרע רוח הטומאה וכו' ובי' יפקון בנ"י מן גלותא ברחמים, וכאמור ע"י משה רבנו רעיא מהימנא בזח"ג קכ"ד, ב, וביאור הענין לרבנו הזקן באגרת הקדש סי' כ"ו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה הוספות י"ט כסלו
מקור מפורש
בפרק זה
בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה (אגרת הקדש סי' כ"ו),
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - מכתבים ושיחות ראה
מקור מפורש
בפרק זה
ויהי רצון שינצל כשרונותיו וידיעותיו וכולי באופן הטוב האמתי, טוב לשמים וטוב לבריות גם יחד, חדור אור וחיות חסידותיים, שנק' עץ החיים שאין שם תערובת רע ח"ו (עיין אגה"ק סי' כו), ניצול כחותיו במילואם ומתוך שמחה וטוב לב.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א תולדות שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
98 אגה"ק סימן כו, בשם האריז"ל.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
22 ראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נדפס בסוף קונטרס עץ החיים). אגרת הקדש סי' כו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
36 זח"ג קכד, ב. הובא ונתבאר באגה"ק סי' כו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג יו"ד שבט שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
6 ח"ג קכד, ב. וראה אגה"ק סי' כו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג מצורע שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
16 אלא שאע"פ כן, במקום שיש פקו"נ מצוה עליו לאכול את המאכל ואף שיגרום לעצמו מזג רע עי"ז – בדוגמת שחותכין אבר בשביל הצלת כל הגוף. אבל בכ"ז, טבע המאכל לא נשתנה, כנ"ל. ובפרט לפי המסקנא אשר (וגם בנוגע להחולה) פקו"נ דוחה האיסור ולא שהוא מתירו. (רמב"ם הל' שבת רפ"ב וש"נ בנ"כ. ומ"ש בצפנת פענח – להגאון מראגאצאוו – על הרמב"ם שם צ"ע. ואכ"מ. וצע"ק בלשון אדה"ז (אגה"ק סי' כו) שכותב "שאכל לפקו"נ שהתירו רז"ל ונעשה היתר גמור". ואולי מטעם הנ"ל תיבת "גמור" מוקפת ובכמה דפוסים אינה).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
בפרק זה
4 אגה"ק סי' כו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישלח שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
51 ראה בארוכה – אגה"ק סי' כו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בפרק זה
והנה מוכח שם שזהו דוקא ע"י נגלה דתורה, תושבע"פ, שהוא במקום המתברר (עי' אגה"ק סי' כ"ו, הקדמת ביאוה"ז, קונ' עה"ח, מכ' (הנדפס :
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה ב
מקור מפורש
בפרק זה
17 ראה אגה"ק סי' כו.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - הרבצת התורה וחיזוק היהדות שיחה ג
מקור מפורש
בפרק זה
ויעויין ברעיא מהימנא הובא באגה"ק סימן כ"ו:
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
23 ראה אגה"ק סי' כו (קמד, ב ואילך).
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו כ'-כ"ד טבת שיחה א
מקור מפורש
בפרק זה
96 אגה"ק סי' כו (קמב, ב).
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפרק זה
א) "תחי'", ב) ההיפך מזה – הנה כאשר התורה נעשית מחוברת עם התי"ו, הרי זה אילנא דטוב ורע, כדאיתא בזהר נשא ומבואר באגרת הקדש סימן כו.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפרק זה
זה ניתוסף יותר בדורות האחרונים, כמ"ש רבינו הזקן באגה"ק סי' כ"ו (שזוהי הגימטריא דשם הוי') שכל חכמת הקבלה היתה נסתרה בימיהם ונעלמה מכל תלמידי חכמים, וגם רשב"י אמר בזוה"ק שלא ניתן רשות לגלות רק לו ולחביריו לבדם, ודוקא בדורות אלו האחרונים מותר ומצוה לגלות זאת החכמה, ויתירה מזה, כמ"ש בתקו"ז 94 כמה ב"נ
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפרק זה
משא"כ תושבע"פ, שהתחלתה בענין של לילה, מאימתי קורין את שמע בערבית, וכללות ענינה הוא שבה מדובר בגלוי אודות עניני העולם, ויתירה מזה, כדאיתא בתניא 2037 שכשיטעון ראובן כך וכך כו' ושמעון כך וכך יהי' הפסק ביניהם כך וכך, היינו, שמדובר אודות טענות כאלו שאחת מהם אינה אליבא דאמת, ואעפ"כ מתלבשת בזה תושבע"פ [אלא, שהתורה מצד עצמה (גם תושבע"פ) היא אילנא דחיי, ורק נתלבשה באילנא דטוב ורע (כמבואר בארוכה באגה"ק סי' כ"ו), שלכן מברכים על לימודה ברכת התורה כמו בתושב"כ, והרי ענין הברכה הוא מלשון ברכה והמשכה 2038 בגלוי, ובאופן שההמשכה היא דבר ודאי, שלכן מברכים בשם ומלכות, אף שספק ברכות להקל, כיון שאין כאן שום ספק כלל, כידוע ההוכחה בזה באגה"ת 2039 ].
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב', חמשה עשר בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפרק זה
1361 זח"ג קכד, ב (ברע"מ). תניא אגה"ק סימן כו (קמב, א).
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשן של הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפרק זה
46 כמ"ש בלק"א : ראה אגה"ק פכ"ו.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון א
מקור מפורש
בפרק זה
מה רש"י ברכות סג, ב ד"ה הס. חגיגה שם. קידושין שם. ב"מ שם. ב"ב שם ד"ה גמרא. ע"ז יט, א ד"ה ואח"כ. חולין מד, ב ד"ה ושימש. וכ"ה לקמן פ"ב ה"א-ב. ונתבאר לקמן פ"ג קו"א ס"ק א (ד"ה ולזה). וראה תניא אגה"ק סי' כו (קמד, ב).
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון א
מקור מפורש
בפרק זה
מט ראה זהר ח"א יב, ב. ט"ז או"ח סי' תקמה סקי"ג. לקמן ה"ה (חידושי הלכות לאין קץ). פ"ב ה"ב (חידושי הלכות רבות). תניא אגה"ק סי' כו קמה, א (הן בהלכות הן באגדות הן בנגלה הן בנסתר ומחוייב בדבר).
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון ד
מקור מפורש
בפרק זה
קכו ראה תניא אגה"ק סי' כו. לקו"ש ח"כ ע' 178 הערה 57.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני י
מקור מפורש
בפרק זה
קסג ראה תנחומא סו"ף עקב. זהר ח"א קצג, רע"ב. פרדס ערך שכחה. שער המצות שם. תניא ח"א פל"ז מז, א. שם אגה"ק סי' כו (קמה, ב). שם קו"א (קסא, א). תורה אור תצוה פה, ב.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שלישי (א)
מקור מפורש
בפרק זה
ע ר"ה לה, א. רש"י שם ד"ה מתלתין. וראה תניא אגה"ק סי' כו (קמב, ב).
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ד פרשת מסעי ויסעו ממרה
מקור מפורש
בפרק זה
ולהבין עוד בזה י"ל ע"ד שנתבאר לעיל שהמלכות נק' מרה והיינו כמ"ש וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים, בעבודה קשה דא קושיא בחומר דא ק"ו ובלבנים ליבון הלכתא ובכל עבודה בשדה ברייתא כנז' ברע"מ פ' בהעלותך דקנ"ג ע"א, הרי נק' בחי' תושבע"פ וימררו את חייהם, והטעם ע"ד שנק' תושבע"פ אילנא דטו"ר והרי היא מל' דאצי' ומבואר התירוץ באגה"ק סי' כ"ו וז"ל כשהמל' דאצי' מתלבשת בק"נ כדי לברר הניצוצות שנפלו * בשבה"כ אזי גם המל' דאצי' נקראת בשם עה"ד טו"ר לגבי ז"א דאצי' שאינו יורד שם ונק' עץ החיים והנה התלבשות בק"נ * ה"ס גלות השכינה שמשפעת לחיצוני' כו' עכ"ל, ובמא"א אות ג' סי"ח פי' גלות השכינה הוא רדת מל' של כל עולם לעולם התחתון ממנה עד רדת מל' דעשי' לעולם הקליפות שתחתיה וזהו עיקר גלות השכינה עכ"ל וזהו ענין רגליה יורדות כו' ואזי נק' מר"ה, וז"ש ברות סי' א' כ' שאמרה נעמי אל תקראן לי נעמי קראן לי מרה כי המר וגו', וע' ברבות ברות על פסוק זה מ"ד ד' ובזח"א לך לך פ"א א', ועכ"ז התלבשות זה הוא בשביל הבירור וע"י שמבררת ק"נ נעשית אחעט"ב, וזהו ענין בדיקו דאשת חיל במים המרים ועי"ז ונקתה ונזרעה זרע כו'.
פתיחה בהקשר
אור התורה במדבר כרך ב פרשת בהעלותך וזה מעשה המנורה
מקור מפורש
בפרק זה
* דבאג"ה ססי' כח : כ"ה בגוכתי"ק. וראה אגה"ק סי' כו.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט [האלף לך שלמה] ואמנם כו' שלמה זה חול כו' (ב)
מקור מפורש
בפרק זה
אך הענין יובן ע"פ מש"כ באגה"ק סי' ך"ו שכשהמל' מתלבשת בק"נ לברר עה"ד טו"ר, נקראת גם היא עה"ד טו"ר ע"ש באריכות, ועד"ז כ' המאו"א אות ח' סעי' ע"ו חולין במט"ט עשוים בטהרה, אך תרומה קדש בבריאה עכ"ל, והנראה כי מפרש מט"ט ו"ק דיצי' שהם בחי' שתא סדרי משנה איסור והיתר, כשר פסול, טמא טהור שהוא בחי' הבירורי' לברר ולהעלות מק"נ כמ"ש בבה"ז פ' בראשית בד"ה לא טוב היות האדם , וה"ז ע"ד שמפרש באגה"ק הנ"ל.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ויירא ויאמר מה נורא כו'
מקור מפורש
בפרק זה
ונמצא מובן דברי הר"ח הנ"ל שהעוסקים בתומ"צ מ"מ עיקר יחודם הוא ע"י כוונת ק"ש ותפילה כו', ומתורץ ג"כ שני מאמה"ז הנ"ל, שהבירור שבנוגה זהו היומין דקיימין לבר, ומה שו"ק דיצי' נק' ג"כ חול זהו הכונה על שתא סדרי משנה, עבד דשלטא כו' שע"פ מה שנת' לעיל בענין מארז"ל כל שלמה כו' חוץ מזה דהאלף לך שלמה הוא חול, שזהו ע"ד שנת' באגה"ק סי' ך"ו בענין אילנא דטו"ר.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ב ויאמר גו' פסל לך
מקור מפורש
בפרק זה
וזהו פסל לך מגשמיות כדי שיתלבש התורה לברר עה"ד טו"ר וכמ"ש באגה"ק סי' ך"ו ע"פ ר"מ פ' נשא באריכות יעו"ש שעיקר עסק התורה והמצות הוא לברר הניצוצות כנודע מהאריז"ל לכן עיקר הלימוד הוא בעיון ופלפול הלכה באיסור והיתר טומאה וטהרה לברר המותר והטהור מהאסור והטמא ע"י עיון ופלפול הלכה מחכמה בינה ודעת, כי בחכ' דוקא אתברירו, ובלוחות שניות שנא' בה פרטי' הוא מבחי' ח"ס כמ"ש בלק"ת בד"ה בשעה שהקדימו שהפרטי' איך יהיו התפילין והסוכה זהו מח"ס וכן הדברי מוסר שבאגדה.
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ג כל שמעשיו מרובים
מקור מפורש
בפרק זה
וע' ביאור ד"ז באגה"ק סי' ך"ו בד"ה והמשכילים בענין אילנא דטו"ר, שתושבע"פ הוא בירור עה"ד טו"ר, ע"י קושיות ותירוצי', ויוצא ההלכה מבורר, ועי"ז נמשך תוס' אור רב כו'.
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק ראשון ש"פ תבוא, תער"ג
מקור מפורש
בפרק זה
והענין הוא דהנה התו' בכלל היא בחי' ש' מ"ה דאורייתא מחכ' נפקת דחכ' הוא בחי' מ"ה כו', רק דתושבע"פ הוא בחי' הארה משם מ"ה שירד ונתלבש בבחי' עה"ד טו"ר לברר בירורים כו', ותושב"כ הוא בחי' ש' מ"ה בעצם שלא בא בבחי' התלבשו' כו', וזהו דתושב"כ נק' עה"ח ותושבע"פ נק' עה"ד, ומבו' באגה"ק סי' כ"ו דבאמת גם תושבע"פ הוא בחי' עה"ח רק שנתלבשה בעה"ד כו' (ומבו' שם דתושב"כ הוא בחי' ז"א שלא בא בהתלבשו' ותושבע"פ בחי' מל' המתלבשת בק"נ לברר כו'), וידוע דש' מ"ה הוא בחי' ביטול בעצם היינו ביטול אמיתי שמצד עצמו' אוא"ס ב"ה כו', וז"ע חכמה כח מ"ה
פתיחה בהקשר
המשך תער"ב חלק שלישי המשך בכתב, שלא נאמר
מקור מפורש
בפרק זה
ולכן נק' המשנה מלכתא בגמ' להיות כי אמיתת עצם הפנימיות דחכ' שבמל' דאצי' בא במשנה רק שהוא בהתלבשות בלבוש מל' דיצי' שהלבוש בלבד נק' שפחה כו' וכמ"ש באגה"ק סי' כ"ו, וידוע דלבה גס בה בשפחתה כי הן עצם א' כו', וגם נק' מל' דיצי' שפחה כמו שדרך השפחה לתקן מאכלים ערבים לגבירתה כו', כך ענין תיקון המאכלים הו"ע בירור הניצוצות שנפלו בשבה"כ דק"נ,
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ו א'עדר
מקור מפורש
בפרק זה
978 וכידוע . . לגלות: אגרת הקדש פכ"ו, בשם האריז"ל (הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות).
פתיחה בהקשר