61

אברם מצרימה" גרם לגלות מצרים – ומכך מובן, שבדיוק כך גרם "ויעל אברם ממצרים"³³ לעליה וליציאה מגלות מצרים, וכיון שיציאת אברהם אבינו ממצרים היתה באופן של "כבד מאד במקנה בכסף ובזהב"³⁴, לכן התרחשה גם היציאה מגלות מצרים באופן של "ואחרי כן יצאו ברכוש גדול"³⁵.

כשם שיציאת מצרים עצמה נגרמה על ידי מעשה אבות, כך גם לגבי הזכות שהביאה ליציאת בני ישראל ממצרים – "לפי שנשמרו מעוון זימה"³⁶ – שגם לזכות זו הם זכו על ידי "מעשה אבות": זכותה של שרה, שבשהותה בבית פרעה "גדרה עצמה מן הערוה", נתנה כוח לישראל, שבהיותם בגלות מצרים, ערות הארץ, הם יישמרו מן העריות, ולא תהיה למצרים שום שליטה בנשי ישראל³⁶, כפי שפרעה מלך מצרים לא יכול היה אפילו לנגוע בשרה אמנו³⁷.

ו. "וירד" – התחלה של "ויעל"

לפי זה יובן, שגם המשמעות הפנימית של "וירד אברם מצרימה" נרמזת ב"לך לך": כיון שהתכלית של "וירד אברם מצרימה" היתה העליה לאחר מכן – "ויעל אברם ממצרים... כבד מאד במקנה בכסף ובזהב"³⁸

– בדומה לגלות מצרים שהיתה כדי³⁹ להוציא משם את ניצוצות הקדושה ולצאת "ברכוש גדול" –

יוצא, שלאמיתו של דבר "וירד" היא ההתחלה של "ויעל".

כפי שרואים, שאופן הלימוד בתלמוד הבבלי⁴⁰ מבוסס על קושיות ופלפולים וכדומה, אשר הם, לכאורה, הסתרה של אור השכל של התורה⁴¹ (בשונה מהתלמוד הירושלמי שבנוי באופן של אור ישר) – ולמרות זאת, דוקא על ידי הפלפול בקושיות הרבות וכדומה מגיעים לאחר מכן לעומק ההלכה, הרבה יותר ממה שניתן להשיג בדרך הלימוד של התלמוד הירושלמי, ולכן כאשר יש מחלוקת בין התלמוד הבבלי לבין התלמוד