24
וזהו תוכן החידוש הנ"ל דמתן תורה, שגם במציאות העולם, בתחתונים, יהי' ניכר אמיתיות מציאותו.
ה. ע"פ הנ"ל יש לבאר ג"כ זה שבמ"ת היו "קולות וברקים וקול שופר חזק מאד ויחרד כל העם אשר במחנה"65:
אם נפרש כפשוטו לבד — שכוונת ומטרת הקולות וברקים היתה לפעול יראה וחרדה בעולם, בבני ישראל, הרי לכאורה גילוי כבוד השם עצמו, "אתם ראיתם כי מן השמים דברתי עמכם"66, די לפעול בהם יראה וחרדה זו, ואדרבה, החרדה מחמת קולות וברקים כו' היא חרדה השייכת בעיקר להגוף ואילו היראה וחרדה מצד גלוי כבוד השם פנים בפנים, היא פעולה עמוקה וגדולה ופועלת (גם) בהנפש ועד בנשמתא דנשמתא. ובכ"ז היו קולות וברקים כו' ענין עיקרי בההתגלות דמ"ת?
אלא דהן הן הדברים, שתוכן ענין ה"רעש" במתן תורה (הקולות ורעש כו', ויחרד כל העם אשר במחנה, ובלשון הכתוב67 "ארץ רעשה") אין זה רק רעש הנשמע לאוזן הגשמי שהי' כפרט נוסף בהכנה והקדמה למתן תורה, אלא הוא רעש בתוכנו הרוחני: מחמת החידוש דמ"ת שבכל פרט בהבריאה וכל הבריאה כולה הי' נראה שאמיתית מציאותה היא לא מה שנראה ונגלה לעיני בשר, שהוא דבר ויש בפני עצמו, אלא מקורו שנתהווה מאמיתת המצאו דהבורא.
ו. תורה היא מלשון הוראה68, וכ"ש וק"ו כשמגיע היום בשנה שבו ניתנה תורה לישראל, דהימים האלה נזכרים ונעשים69 — שכאו"א מישראל צריך ללמוד הוראה מקריאת התורה וההפטרה דיום חג השבועות. וע"פ הנ"ל יש לומר, שיש בזה הוראה בשני הפרטים, בעבודתו בעצמו ובעבודתו בזולת:
אף שבנוגע למעשה מרכבה נאמר "אין דורשין כו' אא"כ הי' חכם ומבין מדעתו"30, ה"ז דוקא "במעשה מרכבה" כפי שהם בתורה שבכתב ושבתושבע"פ — כתובה בלשון הסוד שבתורה70 (פרטי מרכבת יחזקאל, ספרא דצניעותא וכו'); אבל בנוגע ללימוד פנימיות התורה כפי שנתגלתה על ידי האריז"ל ונתבארה על ידו, ואמר שבא הזמן ש"מצוה לגלות זאת החכמה"71, הרי כאו"א מחוייב בזה72, ובפרט לאחרי עוד זמן — שנתבארה בתורת החסידות, ובמיוחד ולאחרי שנתבארה בלשון חכמי תורה בלשון דהבנה והשגה באופן ד"יתפרנסון"73, הרי זו "מצוה74 רמה ונשאה. . דע75 את אלקי אביך כו' ומביאה ללב שלם".
הערות
- 65. יתרו יט, טז.
- 66. שם כ, יט.
- 67. תהלים סח, ט.
- 68. זח"ג נג, ב. גו"א ר"פ בראשית בשם הרד"ק.
- 69. מג"א ט, כח. וראה רמ"ז בספר תיקון שובבים, הובא ונתבאר בספר לב דוד (להחיד"א) פכ"ט.
- 30. משנה חגיגה יא, ב. רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ב.
- 70. משא"כ רוב התורה — אף שכל התורה (כדברי השל"ה (יג, ב. קסא, א ואילך. וראה עשרה מאמרות מאמר חקור דין ח"ג פכ"ג)) מדברת בעליונים ורק מרמזת בתחתונים — כתובה ונאמרה בלשון בנ"א דוקא.
- 71. תניא אגה"ק סכ"ו (קמב, ב).
- 72. ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"א סוס"ד. וראה ג"כ הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות.
- 73. לשון התקו"ז (ת"ו בסופו). וראה הקדמת מקדש מלך לזהר "כשיפורש להם אמיתות מאמריו". וראה כסא מלך לתקו"ז שם — הועתק בלקו"ש חט"ו ע' 42 הערה 9.
- 74. ל' אדה"ז בתניא קונטרס אחרון ד"ה להבין מ"ש בפע"ח (קנו, ב. וראה לוח התיקון שם).
- 75. דה"א כח, ט.
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ב׳ - הטקסט מספריא
האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבו וליראה אותו שנאמר ואהבת את ה' אלהיך ונאמר את ה' אלהיך תירא.
והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלהים לאל חי וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות כמו שאמר דוד כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך מה אנוש כי תזכרנו ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה רבון העולמים כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם כמו שאמרו חכמים בענין אהבה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם.
כל מה שברא הקב"ה בעולמו נחלק לשלשה חלקים מהן ברואים שהן מחוברים מגולם וצורה והם הווים ונפסדים תמיד כמו גופות האדם והבהמה והצמחים והמתכות ומהן ברואים שהן מחוברים מגולם וצורה אבל אינן משתנין מגוף לגוף ומצורה לצורה כמו הראשונים אלא צורתן קבועה לעולם בגולמם ואינן משתנין כמו אלו והם הגלגלים והכוכבים שבהן ואין גולמם כשאר גולמים ולא צורתם כשאר צורות ומהן ברואים צורה בלא גולם כלל והם המלאכים שהמלאכים אינם גוף וגויה אלא צורות נפרדות זו מזו.
ומהו זה שהנביאים אומרים שראו המלאך אש ובעל כנפים הכל במראה הנבואה ודרך חידה לומר שאינו גוף ואינו כבד כגופות הכבדים כמו שנאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא ואינו אש אלא משל וכמו שנאמר עושה מלאכיו רוחות.
ובמה יפרדו הצורות זו מזו והרי אינן גופין לפי שאינן שוין במציאותן אלא כל אחד מהן למטה ממעלתו של חבירו והוא מצוי מכחו זה למעלה מזה והכל נמצאים מכחו של הקדוש ברוך הוא וטובו וזהו שרמז שלמה בחכמתו ואמר כי גבוה מעל גבוה שומר.
זה שאמרנו למטה ממעלתו של חבירו אינה מעלת מקום כמו אדם שיושב למעלה מחבירו אלא כמו שאומרין בשני חכמים שאחד גדול מחבירו בחכמה שהוא למעלה ממעלתו של זה וכמו שאומרין בעילה שהיא למעלה מן העלול.
שינוי שמות המלאכים על שם מעלתם הוא ולפיכך נקראים חיות הקדש והם למעלה מן הכל ואופנים ואראלים וחשמלים ושרפים ומלאכים ואלהים ובני אלהים וכרובים ואישים כל אלו עשרה השמות שנקראו בהן המלאכים על שם עשר מעלות שלהן הן ומעלה שאין למעלה ממנה אלא מעלת האל ברוך הוא היא מעלת הצורה שנקראת חיות לפיכך נאמר בנבואה שהן תחת כסא הכבוד ומעלה עשירית היא מעלת הצורה שנקראת אישים והם המלאכים המדברים עם הנביאים ונראים להם במראה הנבואה לפיכך נקראו אישים שמעלתם קרובה למעלת דעת בני אדם.
וכל הצורות האלו חיים ומכירין את הבורא ויודעים אותו דעה גדולה עד למאד כל צורה וצורה לפי מעלתה לא לפי גודלה אפילו מעלה הראשונה אינה יכולה להשיג אמתת הבורא כמו שהוא אלא דעתה קצרה להשיג ולידע אבל משגת ויודעת יותר ממה שמשגת ויודעת צורה שלמטה ממנה וכן כל מעלה ומעלה עד מעלה עשירית גם היא יודעת הבורא דעה שאין כח בני האדם המחוברים מגולם וצורה יכול להשיג ולידע כמותה והכל אינן יודעין הבורא כמו שהוא יודע עצמו.
כל הנמצאים חוץ מן הבורא מצורה הראשונה עד יתוש קטן שיהיה בטבור הארץ הכל מכח אמתתו נמצאו ולפי שהוא יודע עצמו ומכיר גדולתו ותפארתו ואמתתו הוא יודע הכל ואין דבר נעלם ממנו.
הקב"ה מכיר אמתו ויודע אותה כמו שהיא ואינו יודע בדעה שהיא חוץ ממנו כמו שאנו יודעין שאין אנו ודעתנו אחד אבל הבורא יתברך הוא ודעתו וחייו אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך ייחוד שאלמלי היה חי בחיים ויודע בדעה חוץ ממנו היו שם אלוהות הרבה הוא וחייו ודעתו ואין הדבר כן אלא אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך ייחוד נמצאת אתה אומר הוא היודע והוא הידוע והוא הדעה עצמה הכל אחד ודבר זה אין כח בפה לאומרו ולא באוזן לשמעו ולא בלב האדם להכירו על בוריו ולפיכך אומר חי פרעה וחי נפשך ואין אומר חי ה' אלא חי ה' שאין הבורא וחייו שנים כמו חיי הגופים החיים או כחיי המלאכים לפיכך אינו מכיר הברואים ויודעם מחמת הברואים כמו שאנו יודעין אותם אלא מחמת עצמו ידעם לפיכך מפני שהוא יודע עצמו יודע הכל שהכל נסמך לו בהוייתו.
דברים אלו שאמרנו בענין זה בשני פרקים אלו כמו טיפה מן הים הם ממה שצריך לבאר בענין זה וביאור כל העיקרים שבשני פרקים אלו הוא הנקרא מעשה מרכבה.
צוו חכמים הראשונים שלא לדרוש בדברים אלו אלא לאיש אחד בלבד והוא שיהיה חכם ומבין מדעתו ואחר כך מוסרין לו ראשי הפרקים ומודיעין אותו שמץ מן הדבר והוא מבין מדעתו וידע סוף הדבר ועומקו ודברים אלו דברים עמוקים הם עד למאד ואין כל דעת ודעת ראויה לסובלן ועליהם אמר שלמה בחכמתו דרך משל כבשים ללבושך כך אמרו חכמים בפירוש משל זה דברים שהן כבשונו של עולם יהיו ללבושך כלומר לך לבדך ואל תדרוש אותם ברבים ועליהם אמר יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך ועליהם אמר דבש וחלב תחת לשונך כך פירשו חכמים הראשונים דברים שהן כדבש וחלב יהיו תחת לשונך.
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- נג - שנת תשכ"ח - חלק שלישי ‹ ר"ד בעת הסעודות דחג השבועות, ה'תשכ"ח לקו"ש חל"ג ע' 24
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 21 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך ל וישלח י"ט כסלו מאותו ספר חגיגה יא, ב ואילך
- לקוטי שיחות כרך לג חג השבועות שיחה א מאותו ספר חגיגה יא, ב
- לקוטי שיחות כרך א נח שיחה א מאותו ספר חגיגה יא, א
- לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג מאותו ספר חגיגה יא, א
- לקוטי שיחות כרך כב בהר-בחוקותי שיחה א מאותו ספר חגיגה יא, ב
- תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג חגיגה יא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון ה'תשי"ג חגיגה יא, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו ה'תשי"ד חגיגה יא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשט"ז חגיגה יא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ תזריע, פרשת החודש, ר"ח ניסן, ה'תשכ"ה חגיגה יא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, נר הראשון ושבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ג חגיגה יא, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז חגיגה יא, ב
- תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ז חגיגה יא, ב
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ויאמר וגו' הנני ממטיר לכם לחם חגיגה יא, ב
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בא להבין שרש ענין פסח ומצה חגיגה יא, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תצד סדר תפלת חג השבועות ה חגיגה יא, ב
- ספר השיחות ב, י"ב תמוז, ה'תש"ח חגיגה יא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ו (סי' תפז-תצד) תצד סדר תפלת חג השבועות חגיגה יא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ג (סי' רסז-ש) רפד דין ההפטרה וברכותיה חגיגה יא, ב
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ז (סי' שמה-שסה) שמט דין ארבע אמות ברשות הרבים חגיגה יא, א
- תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תש"ל חגיגה יא, סע"ב

