42
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ב
א.>
א. דברי הזהר הק' על "נבקעו כל מעינות" והסברם
בקשר לפסוק 1 "בשנת שש מאות שנה לחיי נח... נבקעו כל מעיינות תהום רבה וארובות השמים נפתחו", נאמר בזוהר הק' 2: "ובשית מאה שנין לשתיתאה יתפתחון תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא ויתתקן עלמא לאעלא בשביעאה". דהיינו: בשנת השש מאות לאלף השישי יפתחו שערי חכמה למעלה ומעיינות החכמה למטה והעולם יתוקן כדי שיוכל להכנס " לאלף השביעי.
שני הענינים האלה: "תרעי דחכמתא לעילא ומבועי דחכמתא לתתא" (המרומזים בפסוק3: "נבקעו כל מעיינות תהום רבה" (מבועי דחכמתא לתתא) "וארובות השמים נפתחו" (תרעי דחכמתא לעילא) הם: חכמת התורה (עילא) וחכמות העולם (לתתא)) 4.
ואכן בזמן ההוא היתה התגלות יתירה בפנימיות התורה5.
בקשר לכך אמר אדמו"ר ה"צמח צדק"6, שהקץ, שחושב לשנת תר"ח, היה העובדה שבשנה ההיא נדפס ספר לקוטי־תורה, (ותכלית ביאת המשיח היא: "מלאה הארץ דעה את ה'7). וכמה שנים לפני כן נדפס ספר תורה־אור (בתקצ"ז8). כאשר לימוד פנימיות התורה הוא באופן כזה – מתקיים מצב של "יתפרנסון"9 (לשון התיקוני־זוהר ביחס ללימוד ספר הזוהר, לשון שמשמעותה – פירוש ובירור),
ויפוצו"10 של מעיינות הבעש"ט, שהתגלותו היתה11 קרוב לשנת ת"ק12.
הערות
- 1. פרשתנו ז, יא.
- 2. ח"א קיז, א. – בדפוסים שלפנינו לא הובא סיום הכתוב ("וארובות השמים נפתחו"). אבל ברא"ג הובא באוה"ח לזהר כאן, וכן בעטרת ראש (נה, א) משמע, שגרסי בזהר גם סיום הכתוב.
- 3. רא"ג שבהערה הקודמת.
- 4. ס' אשמורת הבוקר (שאלוניקי, תרי"ב) לזהר.
- 5. ועיי"ש בזהר (קיח, א): וכד יהא קריב ליומי משיחא אפילו רביי דעלמא זמינין לאשכחא טמירין דחכמתא כו'. וראה דרך אמת שם. וראה בארוכה שיחה שנדפסה בסוף המשך תרס"ו. לקו"ש ח"ז ע' 206 ואילך.
- 6. ראה תורת שלום ע' 237.
- 7. ישעי' יא, ט. ובארוכה – רמב"ם בסיום וחותם ספרו יד החזקה, עיי"ש (ושם הל' תשובה רפ"ט).
- 8. ראה היום יום ע' טז. ובכ"מ.
- 9. לשון התקו"ז (ת"ו בסופו). ובהקדמת מקדש מלך לזהר: יתפרנסון... כשיפורש להם אמיתות מאמריו כו'. ובכסא מלך (לתקו"ז שם): בדרא בתראה דוקא קרוב לימות המשיח כו' (אף אשר) זה כמה מאות שנים שנתגלה כו' (כי הלימוד צ"ל דוקא באופן של) יתפרנסון כו' יפורשו מאמריו העמוקים בהקדמות שגילה האר"י זלה"ה כו' שיבינו כו' כי הלומד גירסא בעלמא הגם שיש לו שכר טוב כו' עכ"ז הסגולה דבגיני' וקראתם דרור היא כשיתפרנסון וילמדו פירושי המאמרים כו'. – ראה גם כן הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות.
- 10. אגה"ק דהבעש"ט – נדפסה בסו"ס בן פורת יוסף. ובכ"מ.
- 11. שנת תצ"ד (לקו"ד ח"א לא, א. ועוד).
- 12. עיין אוה"ח ר"פ צו.
משנה תורה, הלכות תשובה ט׳ - הטקסט מספריא
מאחר שנודע שמתן שכרן של מצות והטובה שנזכה לה אם שמרנו דרך ה' הכתוב בתורה היא חיי העולם הבא שנאמר למען ייטב לך והארכת ימים והנקמה שנוקמים מן הרשעים שעזבו ארחות הצדק הכתובות בתורה היא הכרת שנאמר הכרת תכרת הנפש ההיא עונה בה מהו זה שכתוב בכל התורה כולה אם תשמעו יגיע לכם כך ואם לא תשמעו יקרה אתכם כך וכל אותן הדברים בעולם הזה כגון שובע ורעב ומלחמה ושלום ומלכות ושפלות וישיבת הארץ וגלות והצלחת מעשה והפסדו ושאר כל דברי הברית כל אותן הדברים אמת היו ויהיו ובזמן שאנו עושים כל מצות התורה יגיעו אלינו טובות העולם הזה כולן ובזמן שאנו עוברין עליהן תקראנה אותנו הרעות הכתובות ואע"פכן אין אותן הטובות הם סוף מתן שכרן של מצות ולא אותן הרעות הם סוף הנקמה שנוקמין מעובר על כל המצות אלא כך הוא הכרע כל הדברים הקדוש ברוך הוא נתן לנו תורה זו עץ חיים היא וכל העושה כל הכתוב בה ויודעו דעה גמורה נכונה זוכה בה לחיי העולם הבא ולפי גודל מעשיו ורוב חכמתו הוא זוכה והבטיחנו בתורה שאם נעשה אותה בשמחה ובטובת נפש ונהגה בחכמתה תמיד שיסיר ממנו כל הדברים המונעים אותנו מלעשותה כגון חולי ומלחמה ורעב וכיוצא בהן וישפיע לנו כל הטובות המחזיקות את ידינו לעשות התורה כגון שובע ושלום ורבוי כסף וזהב כדי שלא נעסוק כל ימינו בדברים שהגוף צריך להן אלא נשב פנויים ללמוד בחכמה ולעשות המצוה כדי שנזכה לחיי העולם הבא וכן הוא אומר בתורה אחר שהבטיח בטובות העולם הזה וצדקה תהיה לנו וגו':וכן הודיענו בתורה שאם נעזוב התורה מדעת ונעסוק בהבלי הזמן כענין שנאמר וישמן ישורון ויבעט שדיין האמת יסיר מן העוזבים כל טובות העולם הזה שהן חזקו ידיהם לבעוט ומביא עליהם כל הרעות המונעים אותן מלקנות העולם הבא כדי שיאבדו ברשעם הוא שכתוב בתורה תחת אשר לא עבדת את ה' וגו' ועבדת את אויביך אשר ישלחנו ה' בך נמצא פירוש כל אותן הברכות והקללות על דרך זו כלומר אם עבדתם את ה' בשמחה ושמרתם דרכו משפיע לכם הברכות האלו ומרחיק הקללות מכם עד שתהיו פנויים להתחכם בתורה ולעסוק בה כדי שתזכו לחיי העולם הבא וייטב לך לעולם שכולו טוב ותאריך ימים לעולם שכולו ארוך ונמצאתם זוכין לשני העולמות לחיים טובים בעולם הזה המביאים לחיי העולם הבא שאם לא יקנה פה חכמה ומעשים טובים אין לו במה יזכה שנאמר כי אין מעשה וחשבון ודעת וחכמה בשאול ואם עזבתם את ה' ושגיתם במאכל ובמשתה וזנות ודומה להם מביא עליכם כל הקללות האלו ומסיר כל הברכות עד שיכלו ימיכם בבהלה ופחד ולא יהיה לכם לב פנוי ולא גוף שלם לעשות המצות כדי שתאבדו מחיי העולם הבא ונמצא שאבדתם שני עולמות שבזמן שאדם טרוד בעולם הזה בחולי ובמלחמה ורעבון אינו מתעסק לא בחכמה ולא במצות שבהן זוכין לחיי העולם הבא.
ומפני זה נתאוו כל ישראל נביאיהם וחכמיהם לימות המשיח כדי שינוחו ממלכיות שאינן מניחות להן לעסוק בתורה ובמצות כהוגן וימצאו להם מרגוע וירבו בחכמה כדי שיזכו לחיי העולם הבא לפי שבאותן הימים תרבה הדעה והחכמה והאמת שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' ונאמר ולא ילמדו איש את אחיו ואיש את רעהו ונאמר והסירותי את לב האבן מבשרכם מפני שאותו המלך שיעמוד מזרע דוד בעל חכמה יהיה יתר משלמה ונביא גדול הוא קרוב למשה רבינו ולפיכך ילמד כל העם ויורה אותם דרך ה' ויבואו כל הגוים לשומעו שנאמר והיה באחרית הימים נכון יהיה הר בית ה' בראש ההרים וסוף כל השכר כולו והטובה האחרונה שאין לה הפסק וגרעון הוא חיי העולם הבא אבל ימות המשיח הוא העולם הזה ועולם כמנהגו הולך אלא שהמלכות תחזור לישראל וכבר אמרו חכמים הראשונים אין בין העולם הזה לימות המשיח אלא שיעבוד מלכיות בלבד.
מצוטט ב־11 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך לג ‹ חג השבועות ‹ שיחה א ‹ 24 לקו"ש חט"ו ע' 42
- כרך לה ‹ הוספות ‹ נח ‹ 241 לקו"ש חט"ו ע' 42
תורת מנחם 8
- כט - שנת תשכ"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת ה'תשכ"א. לקו"ש חט"ו ע' 42
- לה - שנת תשכ"ג - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ג לקו"ש חט"ו ע' 42
- לו - שנת תשכ"ג - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג לקו"ש חט"ו ע' 42
- לח - שנת תשכ"ד - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון, ה'תשכ"ד לקו"ש חט"ו ע' 42
- מט- שנת תשכ"ז - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת* ש"פ תצוה, ח' אדר-ראשון, ה'תשכ"ז לקו"ש חט"ו ע' 42
- נב - שנת תשכ"ח - חלק שני ‹ אחרון של פסח, ה'תשכ"ח לקו"ש חט"ו ע' 42
- נג - שנת תשכ"ח - חלק שלישי ‹ שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ח לקו"ש חט"ו ע' 42
- ס - שנת תש"ל - חלק שלישי ‹ שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל לקו"ש חט"ו ע' 42
כתר שם טוב ספרי הבעל שם טוב 1
- הוספות ‹ תיח לקו"ש חלק טו ע' 42
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

