64
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
בהמשכת אור עליון. בדומה למיעוט האור שבהשתלשלות המדרגות מלמעלה, שבכל דרגה יש פחות אור מאשר בדרגה שמעליה56.
הסבר זה אינו מהווה סתירה למאמר הידוע57 על הפסוק58 "ויפול אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד", ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו59, ואם תאמרו איך אפשר הדבר אשר אברהם60 יהיה מסתפק במאמר ה', תדעו אשר זהו מצד הגוף61 ואשר גם גוף קדוש בשר הוא"
– כי אדרבה, מכך שבמאמר עצמו מופיע הביטוי "גוף קדוש" מובן, שלא היה זה חטא כפשוטו, כי בקדושה אין כלל רע. לכן יש להסביר את משמעות המאמר, שגם כל מה שעשו האבות רק "מצד הגוף" ומפני ש"בשר הוא", נעשה באופן שיכול להתפרש בפשטות ובחיצוניות כחטא כפשוטו62.
י. כל יהודי נמצא תמיד בעליה
לפי זה ניתן היה להסביר, לכאורה, ש"וירד אברם מצרימה" הוא חלק מ"ויעל אברם...", כי בפנימיות עשה אברהם אבינו גם את זה לפי הרצון העליון.
אך אין די בהסבר זה: הרי כל הענינים שמסופר עליהם בתורה מהווים הוראה לכל יהודי, גם ליהודי שעלול להיכשל בחטא כפשוטו. ולכן יש לומר, שבכך שהתורה מספרת על "וירד אברם מצרימה", שמתפרש כחטא כפשוטו, בפרשת לך לך, היא מתכוונת ללמד הוראה לכל יהודי: אף כאשר עבר חטא כפשוטו, שהוא להיפך מרצון העליון, עליו לדעת שבפנימיות הוא תמיד, גם בשעת החטא, עולה מדרגה לדרגה.
הערות
- 56. וכמו שצמצום וירידת האור למעלה, עד לצמצום הראשון, הוא בשביל הגילוי, כ"ה גם בנוגע להחטאים שאצל האבות כו'. וע"ד המובא בהערה 38 ממאור עינים. אלא שמ"מ, בחיצוניות נראה זה לחטא, כבסוף הסעיף – בדוגמת הידוע (ד"ה ע"כ יאמרו הנ"ל ובכ"מ) שחסרון האור בצמצום הראשון הוא נתינת מקום לחטא כפשוטו. עיי"ש.
- 57. קובץ מכתבים לתהלים ע' 197 (אג"ק אדמו"ר מהוריי"צ ח"ג ע' תנד־ה).
- 58. פרשתנו יז, יז.
- 59. שבת סג, א.
- 60. בפרש"י שם, שאברהם האמין (ורק שרה לא האמינה כו'). אבל – גם בדרך הפשט (להעיר, שפי' זה (שבפנים) אמרו לתנוקות שב"ר), ישנם כו"כ אופנים. וראה דברי רש"י הובאו בפי' הרשב"ם ר"פ וישב.וראה לקו"ש חט"ז ע' 51 הערה 35.
- 61. ראה בלקו"ש ח"ה ע' 298 ואילך, שי"ל שהפירושים שע"ד הפשט בנוגע ל"מעשה אבות" הם כמו שהיו מצד הגוף, והפירושים שע"ד המדרש וכו' – מצד הנשמה (ולהעיר מאגה"ק סכ"ג (קלז, א) "פנימיות התורה שהיא אגדה" – והרי פנימיות התורה היא נשמתא דאורייתא).
- 62. בדוגמת הידוע, שמשם אלקים [שרש הכלים – דוגמת גוף האדם (ראה שער היוה"א פ"ו – פא, רע"א)], אף שהוא שם קדוש, אפשר להיות ממנו יניקה לחיצונים [ועד"ז הוא גם בנוגע לצמצום הראשון (שרש הכלים), כנ"ל הערה 56]. ועד"ז בגליא דתורה (ראה הערה הקודמת), שאף שהיא חכמתו של הקב"ה ואין בה תערובת רע ח"ו (ראה אגה"ק סכ"ו – קמג, ב), מ"מ, אפשר להיות ממנה יניקה ח"ו (ראה קונט' עה"ח פי"ב ואילך). וע"ד מרז"ל (ב"ר פ"ח, ח) עה"פ נעשה אדם: כתוב והרוצה לטעות יטעה. וראה בפרש"י שם.
בראשית רבה ח׳:ח׳ - הטקסט מספריא
רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן בְּשֵׁם רַבִּי יוֹנָתָן אָמַר, בְּשָׁעָה שֶׁהָיָה משֶׁה כּוֹתֵב אֶת הַתּוֹרָה, הָיָה כּוֹתֵב מַעֲשֵׂה כָּל יוֹם וָיוֹם, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ לַפָּסוּק הַזֶּה, שֶׁנֶּאֱמַר, וַיֹּאמֶר אֱלֹהִים נַעֲשֶׂה אָדָם בְּצַלְמֵנוּ כִּדְמוּתֵנוּ, אָמַר לְפָנָיו רִבּוֹן הָעוֹלָמִים מָה אַתָּה נוֹתֵן פִּתְחוֹן פֶּה לַמִּינִים, אֶתְמְהָא. אָמַר לוֹ כְּתֹב, וְהָרוֹצֶה לִטְעוֹת יִטְעֶה. אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, משֶׁה, הָאָדָם הַזֶּה שֶׁבָּרָאתִי, לֹא גְּדוֹלִים וּקְטַנִּים אֲנִי מַעֲמִיד מִמֶּנּוּ, שֶׁאִם יָבוֹא הַגָּדוֹל לִטֹּל רְשׁוּת מִן הַקָּטָן מִמֶּנוּ וְהוּא אוֹמֵר מָה אֲנִי צָרִיךְ לִטֹּל רְשׁוּת מִן הַקָּטָן מִמֶּנִּי, וְהֵן אוֹמְרִים לוֹ לְמַד מִבּוֹרְאֶךָ, שֶׁהוּא בָּרָא אֶת הָעֶלְיוֹנִים וְאֶת הַתַּחְתּוֹנִים, כֵּיוָן שֶׁבָּא לִבְרֹאת אֶת הָאָדָם נִמְלַךְ בְּמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת. אָמַר רַבִּי לֵוִי לֵית הָכָא מַלְכוּ, אֶלָּא מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה מְטַיֵּל בְּפֶתַח פָּלָטִין שֶׁלּוֹ, וְרָאָה בְּלוֹרִין אַחַת מוּשְׁלֶכֶת, אָמַר מַה נַּעֲשֶׂה בָהּ, מֵהֶן אוֹמְרִים דִּימוּסִיּוֹת, וּמֵהֶן אוֹמְרִים פְּרִיבְטָאוֹת, אָמַר הַמֶּלֶךְ אִינְדַרְטִין אֲנִי עוֹשֶׂה אוֹתָהּ, מִי מְעַכֵּב.
רש"י על בראשית רבה ח׳:ח׳ - הטקסט מספריא
רבש"ע אם אני כותב נעשה אתה נותן פתחון פה לאפיקורסים. לומר שתי רשויות הן:
נמלך במלאכי השרת. שהיו קטנים ממנו קל וחומר לבשר ודם לכך נראה נעשה אדם כלומר שנמלך בהם:
לית הכא מלכו. כלומר שלא היה נמלך:
בלורין אחת. בלשון יון אבן גזית נכונה לבנין. ס"א קצץ עץ טרוקא בלע"ז ע"כ:
דימוסיאות. בנינים:
פרדסאות. מושבות לסביב חצר המלך:
אנדרטון. אני עושה אותה דמות שלי שכן דרך המלכים לעשות צורתם כדי שיזכרוהו בעולם כך מה נעשה אדם אלא ראה המקום גולם מוטל אמר בעצמו לשמיעת אזנים של מלאכים מה נעשה בגולם אמר הקב"ה בצורה אחת אני עושה הדא הוא דכתיב בצלם אלהים עשה אותו ברא אותו בלשון יחיד:
מצוטט בעמוד אחד
תורת מנחם 1
- ט - שנת תשי"ג - חלק שלישי ‹ בס"ד. י"ב תמוז, ה'תשי"ג לקו"ש ח"ה ע' 64
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

