שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תתסט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
אגה"ק בסה"ת דכ"ק אדנ"ע ודכ"ק מו"ח אדמו"ר – יש למעט, כיון שבלאה"כ יו"ל בעז"ה אוסף אגה"ק שלהם .
12 יו"ל בעז"ה אוסף אגה"ק שלהם : יש לציין שהחל משנת ה'תשמ"ב עד-עתה יצאו לאור חמשה כרכים מכ"ק אדמו"ר מהורש"ב נ"ע וארבעה עשר כרכים מכ"ק אדמו"ר מוהריי"צ נ"ע.
אדר שני : להעיר מירושלמי מגילה (פ"א, ה"ה): אותה השנה (שנעשה בה הנס) הייתה מעוברת, אלא שדעת הבבלי משמע לא כן (מדלא הביאו בסוגיא זו להכריע הדין). ולהעיר מש' הפסוקים להאריז"ל ר"פ ואתחנן.
תענית אסתר : צע"ק שנקרא ע"ש אסתר, שהרי אין הוא לזכר "וצומו" שאמרה אסתר שהי' "שלשת ימים לילה ויום" ובי"ד-ט"ז (או י"ג-ט"ו) ניסן (וכמש"כ באבודרהם סדר תפלות תעניות ופי'. וראה מס' סופרים רפכ"א. ב"י וב"ח לטאו"ח סתרפ"ו. וש"נ . ב"ח לטאו"ח סתכ"ט ד"ה ה"ג וה"א. ומש"כ בב"ח שם "וכן תענית" – אולי צ"ל "והן תענית"), כ"א לפי שבו נקהלו כו' (וגזרו תענית – תנחומא בראשית ג. שאילתות סז ועוד . ובשאילתות שם (וכ"מ בתנחומא וברא"ש) שהתענו גם בזמן שביהמ"ק הי' קיים; ובאו"ז ח"ב סשס"ז (תלט) (מס' המקצועות): וחייבינהו הקב"ה לישראל לענויי נפשייהו בי"ג דאמר ר' שמואל כו' – ודלא כמש"כ בכ"מ שהוא מדברי הגאונים (שעפ"ז מובן מה שלא נזכר בגמרא – וראה מ"מ להל' תעניות פ"ה, ה"ה). וראה אורחות חיים (החדש) סתרפ"ו, וכמה מנ"כ השו"ע שם. וש"נ . ובב"י ובלבוש (סתרפ"ו) שכדי לא להכביד על הצבור אין מתענין ג' דאסתר (דברי הצומות גו' – שהובא ברמב"ם ועוד ) – ובכ"ז (ובכמה מהנ"ל) בנוגע לי"ג אדר – מפורש שמו "תענית אסתר". ואכ"מ).
– ובכל אופן אינו דומה לזה דהמגילה נקראת (רק) ע"ש אסתר, כיון שהיא שבקשה כתבוני לדורות (מגילה ז, א. וראה ירוש' שם).
לפני ימי הפורים : להעיר מהמשנה (ריש מגילה): מגילה נקראת בי"א כו', וראה סד"ה מגלה נקראת, תרכ"ט.
לא . . מזרעם : אסתר ט, כח.
וזכרם לא יסוף : ברמב"ם סוף הל' מגילה משמע דאפילו זכרון הצרות דפורים לא יסוף. וצע"ק משמו"ר (פכ"ג, יא) דמונה "ומדי". ולהעיר מברכות יג, א. תו"א (צב, א) דאפילו ביום ההוא הסתר אסתיר.
תמיד כל הימים : ראה מגילת סתרים (לבעהמ"ס חוות דעת) עה"פ וזכרם לא יסוף דע"י המצוות דפורים תמיד זכרונם לפני השי"ת.
אורה . . כדרשת רבותינו : אסתר ח, טז. מגילה טז, ב. וראה פי' אדה"ז (וס' הבהיר ס' קמט) אדמו"ר האמצעי והצ"צ בזה (אוה"ת מג"א ע' ב'שמא ואילך. שערי אורה קרוב לסופו). ועוד .
תפלין : להעיר דתפלין הם כתר ה' (תוד"ה מי ברכות ו, א. ועיין ד"ה תפלין דמארי עלמא, תרנ"ג, וש"נ לזהר וכו'). ומרדכי יצא גו' ועטרת גו' [(אסתר ח, טו)]. וראה שם בתרגום.
והוקשה . . לתפלין : קדושין לה, א.
אין . . פשוטו : שבת סג, א. וי"ל שזהו ביתר שאת במג"א עפמש"כ הראב"ע בתחילת פירושו: והנכון בעיני כו'.
בגשמיות וברוחניות : ראה ט"ז לאו"ח סתר"ע סק"ג. תו"א סד"ה וקבל: מסה"נ על קדה"ש שהרי כו'. בארוכה יותר – סד"ה בלילה ההוא, ה'ש"ת.
גם יחד : (להעיר מזח"ג ז, ב) כי עד דלא ידע בין כו' – ה"ז הדרגא דכחשיכה (גשמיות) כאורה (רוחניות); ולמעלה מעשרים (ב' יודי"ן דוייצר – דגו"ר – ראה אוה"ת בראשית ע' תקיט ואילך) אין אדם יודע כו' (סוכה בתחלתה. ונתבאר בכ"מ).
נתעכב משלוח המכתב והתבוננתי די"ל טעם השם "תענית אסתר" בפשטות: כיון שזהו תענית שבו נקהלו לעמוד על נפשם – הרי כל הצריכים לעמוד על נפשם (מנער ועד גו' ונשים ) אין רשאים להתענות (בו ביום) שלא לשבר כחם (תוספתא תענית (פ"ב, יא) שו"ע או"ח סו"ס תקע"א. ולהעיר משמואל-א יד, ל) משא"כ אסתר (מג"א ד, יג. ולהעיר מהשינוי בבקשות אסתר (שם ז, ג – ח, ו)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ויהי רצון שיקויים ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, כדרשת חכמינו ז"ל אורה זו תורה כו' ויקר אלו תפילין, ועל פי הכלל דאין מקרא יוצא מידי פשוטו – מתוך אורה ושמחה וששון ויקר כפשוטן.
6 הכלל : שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתעג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ויהי רצון שיבשר טוב מרפואתו קרובה וגם שלימה, ושיהי' בנוסח המגילה, חלק מתורתנו הק' אשר נצחית היא בכל מקום וזמן – אורה ושמחה וששון ויקר, כדרשת חכמינו ז"ל ועל פי הפס"ד שאין מקרא יוצא מידי פשוטו – מתוך אורה ושמחה וששון ויקר כפשוטן.
4 הפס"ד : שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקנא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובעמדנו בחודש שהפטרה ראשונה שלו סיומה "ציון במשפט תפדה ושבי' בצדקה" – ואין מקרא יוצא מידי פשוטו , משפט כפשוטו , יהי רצון שיצליח כל העוסק להשיב הדת על מכונה, ובפרט בשטח המשפטי שיהי' בדוקא על פי משפט תורתנו תורת חיים, וכהוראת חכמינו ז"ל:
3 ואין . . פשוטו : שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'צג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ומענינא דימים אלו – שיהי' ליהודים אורה ושמחה וששון ויקר, כדרשת חכמינו ז"ל אורה זו תורה , ושמחה זה יום טוב, וששון זו מילה, ויקר אלו תפילין, נוסף על פשוטו של מקרא (שאין מקרא יוצא מידי פשוטו ) אורה ושמחה וששון ויקר כפשוטם.
5 שאין . . פשוטו שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ויקויים מש"נ ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, כפשוטו (כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו ) וכדרז"ל על פסוק זה אורה זו תורה וכו' ויקר אלו תפלין.
3 אין מקרא . . פשוטו שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קיט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אשר ליהודים הייתה אורה ושמחה וששון ויקר – כפשוטו (שאין מקרא יוצא מידי פשוטו ) וכמשמעו – דרז"ל
4 שאין . . פשוטו שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
(פון מיין מוטער'ס אינגעווייד האָסטו מיר אַרויסגעצויגן (זאָגט דער מדרש – דאָס מיינט (אויך) כלל ישראל:
11 אין . . פשוטו שבת סג, א. וש"נ.
"געבורט" און אָנהויב ראה יחזקאל טז ובמפרשים שם. וראה מכתב דר"ח ניסן, תשל"ב.
עולם קטן זה האדם תנחומא פקודי ג. תקו"ז תס"ט (ק, ב).
עצם . . להיטיב ראה עמק המלך שער שעשועי המלך רפ"א. שער היחוד והאמונה רפ"ד. וראה ד"ה אתה אחד לאדמו"ר האמצעי (ברוקלין, תשכ"ה) ע"ד.
אדם לעמל יולד איוב ה, ז. וראה סנה' צט, ב. ד"ה אדם לעמל, תרפ"ט [סה"מ תרפ"ט ע' 218 ואילך].
לעמל ואף שלא ראה עמל בישראל שאין עבודתם בבחי' עמל כלל (לקו"ת בלק עב, א) הרי ביעקב צ"ל עמל ובכאו"א ישנו בחי' יעקב (לקו"ת שם). ולהעיר מסד"ה והי' כי תבוא, תרס"ו [המשך תרס"ו ע' שמ].
צו האָרעוואַניע אולי אפ"ל שלכן גם בריאות האדם תלוי' בזה ש"יענה גופו וייגע כל יום בבוקר כו'" (רמב"ם הל' דעות פ"ד ה"ב), וראה ב"ר (פל"ט, ח) בשעה שהי' אברהם מהלך כו'.
לעבדה ולשמרה בראשית ב, טו ובראב"ע שם (אבל ראה שם בתיב"ע . וככה – תרל"ז פי"ח).
נאַטור פון אַ מענטש'ן ועד שאדם רוצה בקב שלו מט' קבין של חברו (ב"מ לח, א)*.
הוספה לאחר זמן:
*) לכאורה אפשר להקשות: הרי טבע זה שבאדם (שמתענג דוקא כשמשיג את הדבר בעמל ויגיעה) אינו מוכרח מצד עצמו, ורק לפי שכן הטביע (וברא) הקב"ה . וא"כ הדרא קושיא לדוכתה: מכיון שהקב"ה הוא עצם הטוב, למה לא ברא את האדם באופן שיתענג גם כשמקבל מתנת חנם , ואז לא הי' צריך לעמל ויגיעה?
והביאור בזה: תכלית ושלימות הטוב הוא שהאדם יגיע לא רק לשלימות הכי אפשרית שבגדר הנבראים אלא שיעלה לדרגת דומה לבוראו (ולהעיר מב"ר פצ"ח, ג: מה הקב"ה בורא עולמות אף אביכם בורא עולמות) ולכן רצה הקב"ה שהאדם ישיג את עניניו לא מן המוכן, כ"א ע"י עשי' ועבודה, בכדי שיהי' [לא רק בשלימותו של "מקבל", שלימות של נברא , אלא גם] "משפיע" (מהווה), דומה לבורא . (ועד שעי"ז ייעשה (כלשון חז"ל שבת קיט, ב) "שותף להקב"ה במעשה בראשית ", בכל הבריאה).
וזהו עצמו הטעם לטבע הנ"ל – מה שאין האדם מתענג כשמקבל מתנת חנם. ואדרבא מתבייש בזה, "נהמא דכסופא " – כי תפקידו ושלימותו הוא שיהי' לא "מקבל" כ"א דומה "לבורא". (משיחת י"א ניסן תשל"ב).
שותף להעיר ממחז"ל (שבת קיט, ב): כל המתפלל כו' כאילו נעשה שותף להקב"ה במע"ב. וראה או"ת להה"מ בראשית ד"ה כל האומר ויכולו**.
**) אעפ"י שבגמ' שבת שם איתא שנעשה שותף ע"י אמירה בלבד (ולא ע"י עמל ויגיעה) – הרי אמרו שם כאילו נעשה, משא"כ ע"י יגיעה ועמל י"ל שנעשה שותף ממש. וכאילו – אפשרי גם ע"י אמירה לבד שהרי גם במע"ב לא בעמל בראם הקב"ה כ"א בעשרה מאמרות (אלא שדיבור הקב"ה חשיב מעשה) [וראה אוה"ת בראשית כרך ג' ע' 1012 סעיף ג' ואילך דמפרש מהי ואיך היא שותפות זו, ומש"כ שם "נעשה שותף להקב"ה ממש " – ממש קאי על הקב"ה ולא שותף ממש].
נהמא דכסופא ראה ירוש' (ערלה פ"א ה"ג): דאכיל מן חברי' בהית (בוש) מסתכל בי' (וראה לקו"ת צו ז, ד). להעיר ממ"מ להב"י בראשית מהדו"ק ד"ה אור ליה"ש יד לטבת.
בהוציאך . . הזה שמות ג, יב.
תעבדון להעיר מתו"א משפטים (עו, א): יעבוד הוא לשון כו'.
יציאת מצרים . . אַ מתנה ראה ד"ה החודש הזה, ה'ש"ת סופ"ח (ושם שכן תהי' הגאולה העתידה).
געווען דער זכות שמו"ר (פ"ג, ד) הובא בפרש"י עה"ת שם.
אדם . . האדמה בראשית (ב, ז).
אדם – אדמה לעליון עשרה מאמרות מ' אם כל חי ח"ב סל"ג. של"ה (כ, ב ועיי"ש שא, ב).
אין . . בנסו ראה נדה לא, א. ובזח"ג (ר, סע"ב) בכל יומא.
ומלך . . כלל כי "הנשיא הוא הכל" (רש"י חוקת כא, כא). וברמב"ם (מלכים פ"ג, ה"ו) שלבו הוא לב כל קהל ישראל. ובשו"ת הרשב"א (ח"א סקמ"ח): המלך כציבור שהציבור וכל ישראל תלויין בו. ובאגה"ק רסכ"ט שמצות התלויות במלך "הוא מוציא כל ישראל כי הוא כללות כולם כו'" – והרי במצות אלו ישנם התלויות בחכמתו, בינתו כו' ועד במעשה שלו. וס"ת שיוצאת ונכנסת עמו (סנה' כא, ב) – ה"ז פרט מצוה שבגופו.
ממעי . . תחייני תהלים עא, ו-כ.
זאָגט דער מדרש ע"ד הדרש נוסף על הפשט, שהרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו – וראה מפרשי התהלים שם.
מדרש תהלים (באָבער – ע"פ כת"י) שם.
גאולה . . פון דעם פרט . . כלל ששייכים זל"ז וכתורת הבעש"ט (תולדות יעקב יוסף ריש דברים).
מעשינו . . הגלות . . תכלית השלימות ראה תניא רפל"ז. לקוטי לוי יצחק בהערות שם.
השלימות פון דער גאַנצער וועלט . . על ידי משיח ישעי' יא, ו-ט. וראה עבודת הקודש ח"ב פל"ח מש"כ בדברי הרמב"ם בזה (מלכים רפי"ב). ד"ה כי פדה (אוה"ת בראשית סח"ג).
כימי . . נפלאות מיכה (ז, טו). באוה"ת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תשלב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ויהי רצון אשר מתאים לאחד הציווים העיקריים שבתורתנו - מעלין בקודש, כל חברי הקהילה ומנהיגי' בראשם והוא כרב בקהילא קדישא זו ילכו מחיל אל חיל להעלות בקודש בחיי היום-יום, ויקויים בהם, בתוככי כלל ישראל, מתאים ליומין זכאין דחודש זה, להרבות אורה ושמחה וששון ויקר, אורה זו תורה כו', ואין מקרא יוצא מידי פשוטו - אורה ושמחה וששון ויקר.
8 ואין . . פשוטו שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יד ה'סט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ובודאי למותר האריכות בגודל מעלת ענין זה וכמובא גם לפסק הלכה , ממציא לו מלאכה כו' ותקותי שלהבא לא רק שינהג ככה אלא גם יוסיף בזה ככל האפשרי לזמנים תכופים יותר ובענינים גדולים יותר, אלא שנשען על מרז"ל אין מזרזין אלא למזורזין, כותב הנני על דבר זה ולא נצרכה אלא להעדפה, וראה גם כן שולחן ערוך יורה דעה ע"פ מרז"ל שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טו ה'תרט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ועד"ז הוא ג"כ בלימוד התורה שבע"פ, כשלומד בפעם הראשונה את המשנה הנה לא לבד שאין לומדים עם תוספת אלא שגם בלא רש"י ולא את הדיוקים שהגמרא מדייקת בהמשנה, והיפך השכל הוא לעשות אחרת, וכהוראת חז"ל ליגרס אינש והדר ליסבר , עיי"ש בהסוגיא (שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל נח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
כלומר, למרות שאין מקרא יוצא מידי פשוטו , ו"פשוטן" של דברי תורה הוא כפי שהתורה נלמדת בעולם הזה הגשמי דוקא — מ"מ "קדמה תורה לעולם", כי בכל תיבה ותיבה שבתורה יש (גם) פירוש פנימי ורוחני, כפי שהתורה נלמדת בעולמות עליונים רוחניים (שלמעלה מעלה מענינים גשמיים).
14 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל נח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
כאשר רבינו הזקן קרא בתורה — בתכלית הדיוק בכל התיבות והאותיות עם הנקודות וטעמים כו' — בודאי נשמע תוכנה של הקריאה כפשוטו (בהתאם להכלל "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ) — ומהו, איפוא, הפירוש בדברי אדהאמ"צ "כשאבא קורא הערט זיך ניט קיין קללות"?
14 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד שופטים שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
וזהו החידוש בעניננו, שכיון שהבטחת הגאולה היא פרט ממצות ערי מקלט, חל עלי' גדר נצחיות מצות התורה , אשר (א) מוכרח להתקיים בפשטות ובגשמיות, (ב) ובאופן שאין שייך בזה שינוי, כנ"ל.
41 אלא לכאורה, כיון שפשטות המקראות דההבטחה דפ' נצבים קאי על הגאולה העתידה [משא"כ בנבואות בלעם שאינו מפורש בפשט, כנ"ל בתחילת השיחה. וכן הא ד"עם זו קנית"], א"כ צריכה להתקיים בפשטות, כהכלל ד"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (יבמות כד, א. וראה שבת סג, א. וראה בפרטיות אנציקלופדי' תלמודית בערכו).
אבל: (א) צ"ע (ובפרט לדעת הרמב"ם[ednref_45_*]) אם כלל זה אמור גם בהבטחות התורה . (ב) ראה לקמן בפנים (סוף סעיף ה) נפק"מ להלכה בזה שהיא תנאי ופרט במצוה. ועצ"ע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו כ'-כ"ד טבת כ'-כ"ד טבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
משנה — הלכות פסוקות; ותלמוד — ידיעת טעמי ההלכות בדרך קצרה שרק אז "מבין גופי ההלכות לאשורן על בוריין" [משא"כ פלפולה של תורה, שאינו נוגע לידיעת תרי"ג מצות התורה, ה"ז בא רק לאחרי שהאדם גמר לימוד כל התורה כולה, "ליגמר והדר ליסבר" ].
37 שבת סג, א. שו"ע אדה"ז שם ס"א וב'. ולהעיר שגם ב"ליסבר" מדייק "לסבור סברות בעומק עיון טעמי ההלכות ולהבין דבר מתוך דבר כו' עד שמגיע לירד לעומק ההלכה" (ס"א שם), ועד"ז שם ס"ב "לסבור סברות לירד לעומק הסברות וטעמי ההלכות כו'" (וראה לשון הרמב"ם שם הי"א. קו"א לאדה"ז שם סק"א). והיינו להדגיש יותר איך שגם "ליסבר" (אינו סתם חיוב של סתם פלפול, אלא) נכלל במצות ידיעת "פירוש תרי"ג מצות שבתורה", כי תוכנו ידיעת עומק הסברות וטעמי ההלכות. ובפרט לפי המשך דברי אדה"ז שם ס"ב ד"ליסבר. . ולחדש חידושי הלכות רבות לפי רוחב שיש בלבו כו'" — ה"ז מודגש ביותר [אלא שמ"מ אינו בכלל "עיקר תורה שבעל פה", כדלקמן סעיף ו].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א לאנ"ש שיחיו שברכו אותו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
דער אויבערשטער זאָגט אין תורה (ואין מקרא יוצא מידי פשוטו ), אַז ער אַליין וועט בענטשן את כל המברכים, ובברכתו של הקב"ה — מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה, אָן קיין מדידה והגבלה במקום ובזמן, במילא קומט עס אָן תיכף ומיד ממש, און צוזאַמען דערמיט איז "ואני אברכם" — ווי דאָס איז למעלה ממדידה והגבלה (פון "אני", דער אויבערשטער אַליין) ווערט עס נמשך (ברכה מלשון המשכה) צו אידן למטה, און באופן פון "אברכם" (סתם, בלי פרטים) וואָס איז — אַלע ברכות, צו יעדער אידן און צו אַלע אידן, סיי בענינים כלליים סיי בענינים פרטיים, ביז פרטי פרטים.
5 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א ויחי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
למרות ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ואמנם היו – מבחינה גשמית פשוטה כמשמעה – זיתים מרובים בנחלתו של אשר, כפי שמצטט רש"י את סיפור הגמרא, אין הדברים ממצים את מלוא התוכן של הפסוק, וודאי ישנו לענין גם מבחינה רוחנית.
2 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
"בשמאלה עושר וכבוד" , וכל שכן – בימינה כדרשת רז"ל.
45 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אין מקרא יוצא מידי פשוטו , וכך גם, אין מאמר רז"ל יוצא מידי פשוטו , כשאומרים "מתן תורה" , שפירושו, הרי, שנמשכת תמיד נתינת התורה וכפי שאומרים כל יום בברכות השחר:
21 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג בראשית שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
גם אם יש בודאי הרבה סודות התורה בענין חטא עץ הדעת, אבל הרי "אין מקרא יוצא פשוטו" , ואיך זה שאדם הראשון נכשל.
3 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג שמות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
"וימררו את חייהם וגו'", פירושו (נוסף על פשוטו של מקרא – ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ) שהמצרים מיררו את חייהם הרוחניים של בני ישראל על ידי העבודה הקשה של "בחומר ובלבנים וגו'".
23 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה לך לך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
הסבר זה אינו מהווה סתירה למאמר הידוע על הפסוק "ויפול אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה יולד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד", ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו , ואם תאמרו איך אפשר הדבר אשר אברהם יהיה מסתפק במאמר ה', תדעו אשר זהו מצד הגוף ואשר גם גוף קדוש בשר הוא"
59 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה לך לך שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
גם לפי פרקי דרבי אליעזר המשמעות של "ויזרע יצחק" היא כפשוטה, שיצחק זרע דגן, שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" .
56 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
3 נוסף להכלל אין מקרא יוצא מידי פשוטו (שבת סג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
3 נוסף להכלל אין מקרא יוצא מידי פשוטו (שבת סג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
[כפי שמוצאים בסיפור של המגיד ממעזריטש, שהוא ראה שמשה רבינו מלמד לתינוקות של בית רבן את הפסוק "ויפול אברהם על פניו ויצחק ויאמר בלבו הלבן מאה שנה אלד ואם שרה הבת תשעים שנה תלד", והסביר להם, ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ].
36 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
4 דאין מקרא יוצא מידי פשוטו (שבת סג, א)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויגש שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יט
ההסבר הפשוט לכך שדיבור הוא לשון קשה, הוא, שהביטוי "דיבור" הוא גם מלשון "ידבר עמים" , "דAר© אחד
28 משא"כ ע"ד ההלכה – הרי, אדרבה, מהלשון "ידבר עמים" נלמד דדיבור הוא לשון נחת (שבת סג, א. מכות יא, א). ואכ"מ. ולהעיר מחדא"ג מהרש"א מכות שם (ד"ה אין) שהטעם ש"לא מקשה מגופא דקרא ידבר עמים תחתנו" הוא כי "ודאי הקרא ידבר עמים גו' יתפרש מלשון הנהגה שהוא הקשה שעל ידי הנהגה קושי להם ידבר עמים גו' ומשום הכי הוצרך להקשות מברייתא". וראה לקמן הערה 32.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב תזו"מ שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
יש כלל בתורה , שאין מקרא יוצא מידי פשוטו .
84 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חג השבועות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
כלומר, בודאי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , ואין לומר שהתורה מתכוונת רק לענין ברוחניות.
56 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג חוקת שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
חז"ל אומרים שבפסוק "אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד" מדובר על שני סוגים של לומדי תורה – "למיימינין בה אורך ימים" ו"למשאילים בה עושר וכבוד" .
41 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה תולדות שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
אין מקרא יוצא מידי פשוטו , שיצחק זרע דגן כפשוטו , וזה היה הממון שממנו לקח מעשר וכדומה.
51 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בא שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
אמנם, כוונת מאמר זה איננה, כמובן, לבטל את המשמעות הפשוטה של הפסוק, שהכוונה היא למשכן ולמקדש, אלא להוסיף, שבנוסף למשכן ולמקדש הכללי כפשוטם, צריך כל יהודי להקים בתוכו מקום להשראת השכינה בנפשו פנימה –
50 דהרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו (שבת סג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
77 מסביר מרז"ל ודעת החכם דארץ ישראל תוציא גלוסקאות, ולא כתב שהוא דלא כשמואל (וכדעת חכמים בשבת סג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט ח"י אלול שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אין די ב"לגמר איניש" – לגרוס שמעתא מרביה" (=ללמוד מרבו), בדומה לביטוי "מביא חיות", שהחיות אינה שלו בתחלה, אלא באה ממקום אחר – אלא יש צורך גם ב"והדר ליסבר" (=ואחר־כך להסביר):
25 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ לך-לך, יו"ד מר-חשון ה'תשי"א*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
– שהרי צדיק הוא בעל-הבית למלא את רצונותיו, כמאמר "צדיק גוזר והקב"ה מקיים", ויתירה מזה, "אפילו הקב"ה גוזר גזירה הוא (הצדיק) מבטלה" –
407 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
כל הענינים הכתובים בתורה , ובפרט כאלו שהם להלכה במעשה בפועל – אין "המקרא" (דהפס"ד) יוצא מידי פשוטו , וצריך לקיים את ההלכה כפשוטה.
90 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ומזה נשתלשלה העשירות שהיתה אצל רבי עקיבא גם בגשמיות – כמ"ש בפרשת השבוע "אם בחוקותי תלכו גו'", "שתהיו עמלים בתורה" , אזי "ונתתי גשמיכם בעתם וגו'", וכל הברכות האמורות בפרשה, כפי שהם בפשטות הכתובים, "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" .
16 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וכמו כן מבואר שם – בביאור מ"ש "ויכר יוסף את אחיו והם לא הכירוהו" – החילוק בין יוסף לשאר השבטים, שהשבטים (וכן האבות) היו רועי צאן, בהבדלה מהעולם, כדי שעניני העולם לא יפריעו להם בעבודתם, משא"כ יוסף הי' במדריגה כזו, שהי' יכול להיות בעולם , "מושל בכל ארץ מצרים", ובאופן ש"בלעדיך לא ירים איש את ידו ואת רגלו בכל ארץ מצרים", ואין מקרא יוצא מידי פשוטו , שכל מצרי שרצה לחגור כלי זיין הוצרך לשאול רשות מיוסף, ובהיותו עסוק בכל זה, הנה בשעת מעשה עמד בתכלית הדביקות באלקות.
131 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
וענין זה שייך לחודש אלול – שהרי, לאחרי כל הפירושים בהענין ד" א ני ל דודי ו דודי ל י" (ר"ת אלול), "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , והפירוש הפשוט של פסוק זה – קאי על חתן וכלה (ולכן נאמר פסוק זה בשיר השירים, שבו מדובר בענין חתן וכלה).
39 שבת סג, א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"ת וישב לז, יז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
עי"ז שהשי"ת יתן הכל מידו הרחבה, בני חיי ומזונא רויחא, חלק היותר מובחר, "כל חלב", "מטל השמים ומשמני הארץ", כפשוטו (שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ) – "טוב לבריות", ועי"ז יהי' גם "טוב לשמים" – כפתגם אדמו"ר הזקן שהקב"ה נותן לבני ישראל גשמיות, ובני ישראל עושים מהגשמיות – רוחניות, היינו, שיהי' ניכר הבחי' שלמעלה מהטבע – בהטבע, שזהו"ע ד"עשה נסים לאבותינו בימים ההם" שאנו ממשיכים "בזמן הזה".
201 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ואף שישנו הסיפור אודות תלמידי הבעש"ט שהצטערו על שהרהרו כו', עד שהראו להם בהיכלות דג"ע שמשה רבינו לומד עם תינוקות של בית רבן את הפסוק "ותצחק שרה גו'", ומסביר להם שאין מקרא יוצא מידי פשוטו , ואם תאמרו איך אפשר שיהי' אצלה ספק במאמר השם, "תדעו אשר זהו מצד הגוף, ואשר גם גוף קדוש, בשר הוא",– ולהעיר, שענין זה נאמר אפילו בנוגע לשרה, שגדלה מעלתה עד שהיתה מעין חוה,
38 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
מסופר במגילה שלאחרי ביטול הגזירה והנצחון אזי "מרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן".והנה, נוסף על כל הרמזים והפירושים הפנימיים שבזה (כמובא גם בתורה אור דקאי על ששה סדרי משנה) – הרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , שהיתה לו בפועל ממש "עטרת זהב גדולה", עטרת גדולה שהיתה עשוי' מזהב אמיתי.
242 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ו ד. כ"ק אדמו"ר שליט"א צוה לנגן ואמר מאמר ד"ה וירד הוי' על הר סיני. ***
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
כיון ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , וכן אין מאמר רז"ל יוצא מידי פשוטו – הרי בשעה שאומרים "מתן-תורה" , שהכוונה בזה היא שהדבר נמשך בתמידות, וכפי שהלשון הוא בכל יום בברכת השחר:
107 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ו"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" :
168 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
מצד התורה נמשכים כל ההמשכות גם בגשמיות, כמ"ש "עץ חיים היא למחזיקים בה ותומכי' מאושר גו'", "בשמאלה עושר וכבוד" , ומכל-שכן בימינה , כדרשת רז"ל.
40 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ו"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" – ש"בשמחה תצאו" משנה זו לשנה הבאה.
85 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דראש השנה, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" .
7 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כג
וממשיך הצ"צ שישנו פירוש נוסף, ע"פ מאמר הגמרא שני תלמידי חכמים המקשיבים זה לזה בהלכה הקב"ה שומע לקולם, שנאמר היושבת בגנים חברים מקשיבים לקולך השמיעני .
5 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
ומה בנוגע לישכר שלומד תורה נתפרש השכר ד"אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד" , "למיימינין בה אורך ימים איכא וכ"ש עושר וכבוד" –בנוגע לזבולון שעל ידו נעשית האפשרות והיכולת ללמוד תורה , עאכו"כ שישנו השכר ד"אורך ימים" ו"עושר וכבוד" , הן ברוחניות והן בגשמיות.
164 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
והנה, ביחד עם זה, שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , פי' הכתוב הוא גם כפשוטו – לשון שנה – הזמן הכולל בתוכו כל השינויים.
5 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
וכאשר מחנכים את הילדים באופן כזה, הנה בבוא הזמן שצריכים לחפש חתן או כלה – מביטים על העיקר, ולא על הטפל, ואז, העיקר מביא עמו גם את הטפל, כמ"ש "אורך ימים בימינה בשמאלה עושר וכבוד" (כפשוטם), פרנסה בהרחבה.
122 משלי ג, טז. וראה שבת סג, א. ב"ב כה, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו גם מש"נ בפורים "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" , כפשטות הענינים, שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , שמחה כפשוטה "עד דלא ידע"; וביחד עם זה פירשו בגמרא "אורה זו תורה , שמחה זה יום טוב, ששון זו מילה, ויקר אלו תפילין" (כפירוש רש"י ש"על כל אלה גזר") – דלכאורה אינו מובן:
123 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, מבה"ח טבת, ערב חנוכה, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ורש"י פירש שכאשר תזרח שחרית ותשקע ערבית ותלך כל הלילה, שואפת לשוב אל מקום אשר זרחה אתמול משם, שתזרח שם גם היום, אבל הרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו , ופשטות הכתוב הוא שבשקיעתה אז היא זורחת, וצריך להבין הפירוש בזה, דלכאורה הרי זה היפך הדברים.
20 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
אבל, "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , ופשטות הכתוב הוא שע"י העינוי נעשה "ירבה" ו"יפרוץ", וככל שיגדל העינוי ניתוסף יותר בה"ירבה" וה"יפרוץ".
45 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו ב' הפירושים שבאהבת עולם, עולם כפשוטו שהוא עוה"ז הגשמי דאין מקרא יוצא מפשוטו , ובהעולם כפשוטו המשכת בחי' עולם מלשון נצחיות.
90 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ומקרא מלא דיבר הכתוב – "ואין מקרא יוצא מידי פשוטו" – "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו ועשיתם אותם", אזי "ונתתי גשמיכם בעתם", וכל הברכות האמורות בפרשה, ועד לסיום הפרשה:
96 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
נוסף על הפירוש הפשוט ד"אורה גו' ויקר", מבארת הגמרא את הפירוש הפנימי ד"אורה גו' ויקר", שהרי בתורה גופא ישנו פשט התורה , "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , ויש גם פנימיות התורה .
7 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
"דאילו בס"ת כתיב ארבעים, ואתו רבנן בצרו חדא" – הרי מובן, שבסוגיא זו מדובר אודות לומדי תורה שבכחם לחדש בתורה , ועד לחידוש שמוציא את המקרא מידי פשוטו , שזהו דבר שמצינו במקומות ספורים בתורה בלבד, שהרי הכלל הוא ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ; ואילו בסוגיא דקידושין מדובר אודות לומדי התורה שלא הגיעו עדיין לדרגא זו, ולכן הם למטה מהתורה.
8 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
וביחד עם זה, הרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו , דמ"ש ונפש כי תחטא קאי על כאו"א מישראל, ואעפ"כ נאמר ענין זה בלשון תמיהה.
97 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ב) הפירוש הפשוט – "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" – שפסוק זה אמרו דוד בשם כל ישראל, היינו, שכל אחד מישראל יכוללומר "פדה בשלום נפשי", אם הוא רק "עוסק בתורה ובגמילות חסדים ומתפלל עם הציבור" (כדרשת הגמרא על פסוק זה).
159 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כה
ב) "היושבת בגנים" קאי על בנ"י שיושבים בבתי כנסיות ובתי מדרשות באופן של חברים, באהבה וקיבוץ אחד (ע"ד מארז"ל "ת"ח המדגילים זה לזה בהלכה הקב"ה אוהבן , שנאמר ודגלו עלי אהבה" ).
39 שבת סג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
וזהו כללות הענין שתוקפו של נס הוא הענין דנדדה שנת מלכו של עולם, שפעל גם שנדדה שנת המלך כפשוטו , וענין זה פעל שליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, הן כדרשת רז"ל,והן כפשוטו בפועל, שהרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו .
107 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אשר, אף שדרשו חז"ל "אורה זו תורה , ושמחה זה יום טוב, וששון זו מילה, ויקר אלו תפילין", וכן הוא האמת, כיון שכך דרשו רז"ל,– הרי ישנו גם הכלל ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , שתהי' אורה ושמחה וששון ויקר כפשוטם לכל בנ"י,
65 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
(א) הפירוש הפשוט – "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" – דקאי על השעבוד בגשמיות, (ב) פירוש הזהר,דקאי על הקושי בתורה , כפי שמונה בפרטיות:
100 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ולהעיר, שלעת עתה לא מצאתי פירוש זה, אבל, כיון שאין מקרא יוצא מידי פשוטו , והפירוש הפשוט בכתוב הוא ששויתי קאי על הוי' (שמתי את הוי' לנגדי תמיד), הרי מובן, שגם לפירוש הבעש"ט שויתי לשון השתוות (שעפ"ז קאי שויתי על האדם , שכל דבר המאורע הכל שוה אצלו), יש לפרש שקאי גם על הוי' (כהפירוש הפשוט), שהו"ע ההשתוות בשם הוי'.
4 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
יולדת זכרים", באופן ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" – שתומשך השפעת כל טוב בבני חיי ומזוני רויחי.
62 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
"מקום שמגדלין בו תורה" (בית-המדרש) ו"מקום שמגדלין בו תפלה" (בית-הכנסת), ו"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" – ביתו הפרטי של כל אחד מישראל, שגם הוא יהי' "בית גדול".
162 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
(א) דרשת חז"ל שקאי על לימוד התורה – "מטל השמים זו מקרא , ומשמני הארץ זו משנה, דגן זו תלמוד, תירוש זה אגדה" (שבזה נכלל גם רזין דאורייתאורזין דרזין); (ב) ע"פ הכלל בדברי חז"ל ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" – הרי הכוונה היא "מטל השמים ומשמני הארץ גו'" כפשוטו , דקאי על כל צרכי האדם הגשמיים, אלא כפי שהם "משמני הארץ", ו"מטל השמים" ש"טל לא מיעצר", ובמילא הרי זה נמשך "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה".
75 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אך לאידך גיסא, הנה דוקא המדריגה היותר נעלית בהבחי' שלמעלה מהשתלשלות (שלא זו בלבד שכל הפרטים הם בשוה, "כחשכה כאורה", אלא יתירה מזה, שאין שם פרטים כלל), כאשר נמשכת בפועל – שזהו מ"ש "בראשית ברא אלקים גו'", ו"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , שישנה מציאות הבריאה שהתהוותה מעצמות ומהות – אין זה באופן ד"כחשכה כאורה", אלא התחלת הבריאה היא "בראשית", "בשביל ישראל .
34 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
נוסף על הפירוש הנ"ל (סמ"ד) ש"אשה" קאי על הנשמה (כמבוארגם בלקו"ת בדרושי יפת תואר) – הנה "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , דקאי על נשי ובנות ישראל.
294 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
"מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש", הן כדרשת חז"ל "זה מקרא כו' זו משנה כו' זו תלמוד", והן כפשוטו ("אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ), בכל המצטרך לו ולבני ביתו, "מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה".
175 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וירא, ח"י מרחשון, ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ובהקדם מ"ש במאמר של ר' הלל מפּאַריטש (שכנראה מיוסד על מאמר אדמו"ר הזקן הנ"ל) כעין הקדמה , דהנה ידוע שכל הסיפורים שבתנ"ך, הגם שהיו כפשוטם, כי אין מקרא יוצא מידי פשוטו , מ"מ, למה בררו הנביאים סיפורים אלו דייקא לכתבם בתנ"ך, ע"כ לומר מפני שרמזו בהם רזין וסודות עליונים וכמה דרכים לעבודת ה' (ע"כ ההקדמה של ר' הלל).
473 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
בהמשך השיחה דובר גם אודות הענין ד"תומכי' מאושר" כפשוטו (שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ), שקאי על ענין הצדקה, והקשר והשייכות של שני הענינים-פירושים:
438 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ לך לך, י"א מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ועד שהגוף העלים אפילו לגבי אברהם אבינו עצמו, וכידוע הסיפור שכאשר המגיד ממעזריטש עלה בהיכלות, ראה את משה רבינו לומד חומש עם תינוקות של בית רבן, ובלמדו עמהם אז את הפסוק "ויפול אברהם על פניו ויצחק", הסביר להם משה רבינו שכל הפירושים הם אמת, ו"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , כי, מצד הגוף הי' יכול להיות אפילו אצל אברהם אבינו "ויצחק" כפשוטו :
965 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תולדות, ב' כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
(א) "מטל השמים ומשמני הארץ וגו'" כפשוטם, שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" .
1413 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
גור בארץ הזאת") , והיינו, שאף שהי' נשמה בגוף, והיו לו בנים ובני בנים, והתעסק בחלקו בעולם בחרישה וזריעה כו', כמ"ש95 "ויזרע יצחק גו'" (כפשטות הכתוב, "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , כפי שהי' נראה בגלוי ), הנה בשעת מעשה הי' "עולה תמימה", כליל לה'.
187 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ואיש משענתו בידו מרוב ימים" (שלכן "יהיו צריכים למשענת בידם" ) – שלא יקומו מיד כ"בחורים" (כמו בתחילת הבריאה, "כבני עשרים שנה נבראו" ), כי אם "זקנים וזקנות" ש"יהיו צריכים למשענת בידם", ואעפ"כ "ישבו ברחובות ירושלים", ש" לא ישיגם החולשה לשבת בית כי אם ברחובות ישבו כדרך הבחורים " .
1036 כפירוש רש"י עה"פ. – וגם לפי' התוס' "גמרינן משענת .. ממשענת דאלישע .. אף כאן תחיית המתים", הרי, "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (שבת סג, א. וש"נ), שיקומו לתחי' זקנים וזקנות ויצטרכו למשענת.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ומהתורה יודעים גם ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" – ש"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" כפשוטו , "כן תהי' לנו"29.
47 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וכמו"כ נמשך בבחי' עשיתיו כללות הענין דמי מנה עפר יעקב ומספר את רובע ישראל, כפשטות הכתוב, שהרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו , שיקויים היעוד והי' מספר בני ישראל גו' אשר לא ימד ולא יספר , ולא יספר מרוב .
219 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" – כי כל הפירושים שבסוד דרוש ורמז, באים לאח"ז בהשתלשלות ונעשים פשט – שהפירוש הפשוט הוא ש"טף" קאי על הילדים.
261 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה ה'תשכ"ג*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
להבין, דלפי ביאור הנ"ל, הטעם שהתורה נקראת בשם ירושה הוא לפי שהתורה מביאה לירושה (שע"י הבירורים שע"י התורה יורשים אורות דתהו), והפירוש דתורה גו' מורשה (בפשטות, דאין מקרא יוצא מידי פשוטו ) הוא, שהתורה עצמה היא ירושה .
235 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
הן אמת שבענין חטא עץ הדעת ישנם ריבוי סודות התורה , אבל הרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , וא"כ, איך יתכן שנכשל?
852 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ שמות, כ"ג אור לכ"ד טבת, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
דובר ביום הש"ק בנוגע למ"ש "ומשה הי' רועה את צאן גו' וינהג את הצאן גו' ויבוא אל הר האלקים חורבה וירא מלאך ה' אליו בלבת אש מתוך הסנה" – כפשטות הענין (אין מקרא יוצא מידי פשוטו ), וכמסופר במדרש92 שמשה רבינו רץ אחרי גדי שברח מן העדר, וכך הגיע להר סיני , ואז – "וירא מלאך ה' אליו בלבת אש".
167 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ועד שממשיכים זאת בענינים של פועל, שנעשה "אורה ושמחה וששון ויקר", ו"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" – אורה ושמחה וששון ויקר בענינים הגשמיים.
1016 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
סדר הלימוד הוא "דליגמר איניש והדר ליסבר" , "לעולם ילמד אדם תורה (למיגרס) ואחר כך יהגה (יעיין בתלמודו לדמות מילתא למילתא להקשות ולתרץ), שנאמר בתורת ה' והדר ובתורתו יהגה" .
264 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
"ליגמר איניש והדר ליסבר" , והיינו, שהתחלת הלימוד, מעיקרא, מוכרח להיות באופן ד"למיגרס", ורק לאחרי כן בא סדר הלימוד "למיסבר".
687 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אך ענין זה שברכו בתורה הוא פירוש המדרש, אבל הפירוש הפשוט, אין מקרא יוצא מידי פשוטו , הוא, שהברכות הם בנוגע לענינים גשמיים, מטל השמים ומשמני הארץ ורוב
284 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש-השנה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
יתן השי"ת שבנ"י הנמצאים במדינת רוסיא והסמוכות לה – ייגאלו ויצאו מן המיצר אל המרחב, עם כל הפירושים שבזה , ובאופן ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , למטה מעשרה טפחים, בחסד וברחמים, בקרוב ממש ובעגלא דידן.
5 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
[ואף שאמרו רז"ל "מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ זו משנה כו'" – הרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , שהכוונה היא גם בגשמיות כפשוטו , וכדמוכח מזה שעשו טען שהברכות מגיעים לו, ואילו היתה הכוונה רק לברכות ברוחניות, הרי פשוט שאין לעשו שייכות כלל לברכות אלו.
81 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ולמרות שהגמרא מפרשת שמ"ש "כי לא עשו (בנ"י) מימי ישוע בן נון כן עד היום ההוא" לא קאי על עשיית חג הסוכות (כדלקמן סי"ז), הרי ישנו גם הפירוש הפשוט בפסוק – "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , וכמבואר גם במפרשי תנ"ך [מפרשים שנתקבלו בישראל, שכתבו פירושיהם ברוח הקודש, כידוע דברי רבינו הזקן , שכל החיבורים שהיו עד המהרש"א, או כהנוסח:
295 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ויה"ר שיקויים מ"ש36 "המלאך הגואל גו' יברך את הנערים גו' ("הקטנים עם הגדולים" ) וידגו לרוב בקרב הארץ", כדרשת חז"ל "מה דגים שבים מים מכסין עליהם ואין עין הרע שולטת בהם כו'", וכפירוש החסידות שגם בעלמא דאתגליא (בקרב הארץ) יהי' הגילוי כמו בעלמא דאתכסיא (ים), שזהו"ע המשכת יחודא עילאה ביחודא תתאה, ועאכו"כ ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , שיפרו וירבו כדגים שבים, ריבוי בכמות וריבוי באיכות, ועד ש"יכלו כל הנשמות שבגוף" שאז "בן דוד בא" .
715 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו "ויתן לך ה אלקים" (ולא הוי' , מקור הברכות ), בה' הידיעה, שהו"ע הידיעה והגילוי שלאחרי ההעלם והצמצום – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש ח"י ע' 80 ואילך.
1195 ואין לתרץ ע"פ מארז"ל (ב"ר פרשתנו פס"ו, ג) "מטל השמים זו מקרא וכו'", דקאי על תורה, ובמ"ת נאמר (יתרו כ, א) "וידבר אלקים " – שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (שבת סג, א. וש"נ), שקאי על השפעות גשמיות כו'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
וטעם הדבר – כיון שהפירוש הפשוט של הפסוק ("אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ) מתאים להמאורע שרבינו הזקן קיבל בשורה טובה על גאולתו ע"י נפלאות ה' שפדה את נפשו באופן של שלום.
1218 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ואף שכאשר יש לו פנאי ללמוד יותר, מחוייב ללמוד כפי הפנאי שלו [ומי שאפשר לו לעסוק בתורה ואינו עוסק, עליו דרשו רז"ל "הכרת תכרת , הכרת בעוה"ז תכרת לעוה"ב" – להיפך מ"שונה הלכות" ש"מובטח לו שהוא בן עוה"ב", וגם בעוה"ז, כפירוש הפשוט ד"הליכות עולם לו" דקאי על עוה"ז, שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ], מ"מ, בלימוד זה מתפשטת נקודת הלימוד פעם א' ביום, בחי' התורה שלמעלה מהזמן.
1661 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
אמר הקב"ה יש לך רחמים לנהוג צאנו של בשר ודם כך חייך אתה תרעה צאני ישראל" – בראותו אופן הנהגתו בהיותו רועה צאן יתרו חותנו (שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ), ש"הי' ..
88 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכיון שכן הוא בנוגע ל"אורה גו' ויקר" ע"פ דרשת חז"ל (תורה עד לתפילין), שזוהי פנימיות ורוחניות הענינים – הרי זה מורה ומלמד שכן הוא גם בנוגע ל"אורה גו' ויקר" כפשוטו של כתוב, שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" .
545 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
אמנם, יש ביאור עמוק יותר – שמתאים גם עם הפירוש הפשוט ביצי"מ (שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ), שהכוונה היא ליציאה ממצרים כפשוטו – שמ"ש "כימי צאתך מארץ מצרים" לשון רבים, הרי זה לפי שהיציאה ממצרים היא פעולה נמשכת .
1609 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
אמנם, כל זה צריך להיות נמשך בפשטות הענינים, כפי ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" :
383 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו ה'תשכ"ו*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ועפ"ז יש לומר, דנוסף על השייכות דהפצת תורת החסידות לתוכן הכתוב כמו שהוא כפשוטו (דאין מקרא יוצא מידי פשוטו ) – פדי' בשלום, היא (הפצת תורת החסידות) שייכת גם לענין העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור.
429 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, ראש חודש שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
במנוחה, ובדרך ממילא נתבטלה המציאות של האויב והשונא, ואדרבה כו', וכמ"ש ומלכת שבא שומעת את שמע שלמה גו' ותבוא ירושלימה בחיל כבד מאד וגו' [דנוסף על פשטות הענין, אין מקרא יוצא מידי פשוטו , הרי זה כולל גם את הניצוצות שבכל הדברים שהביאה מלכת שבא עמה], והיינו, שאפילו שמע שלמה (לא רק ענין הראי', אלא אפילו ענין השמיעה) פעל בהניצוצות שיתעוררו ויומשכו לקדושה, בדוגמת אבוקה שמושכת אלי' כל ניצוץ אש, מ"מ , הנה גם בימי שלמה נתבררו רק הניצוצות שהם עדיין במדריגת הקדושה, היינו שהם במציאות אש, ולכן נמשכו אל האבוקה, אבל עדיין נשארו ניצוצות שנאבד מהם לגמרי אור הקדושה, וע"ד המבואר במק"א דמ"ש בסש"ב שבג' קליפות הטמאות אין בהם טוב כלל, אין הכוונה שאין בהם שום ניצוץ כלל, שהרי אי אפשר להיות קיום שום דבר בלי איזה ניצוץ טוב, אלא שהניצוץ נתרחק ונחשך לגמרי (כמ"ש נר רשעים ידעך, היינו, שהנר (הניצוץ) שנמצא ברשעים כבה ואינו במציאות אש, ולכן אין ביכולת האבוקה למשכו), ועד שנעשה כמו רע, וכפי שמצינו דוגמא לזה בנגלה דתורה, שיש אופן שהיתר נהפך להיות איסור, וכמו חתיכה עצמה נעשה נבלה כו' , הנה ניצוצות כאלו לא נתבררו בימי שלמה.
717 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
בנוגע להפירוש ד"ברבים היו עמדי"20, הרי הפירוש הפשוט ("אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ) ע"פ נגלה, הוא – כדברי הגמרא בנוגע למלחמת דוד עם אבשלום, שגם אנשי אבשלום, אף שהיו במחנה של אבשלום, ולעיני בשר לחמו נגד דוד, הנה בלבם פנימה "היו עמדי", שהיו מתפללים לנצחונו של דוד, ובמשך הזמן בא הדבר בגילוי.
887 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, ערב חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ואף שלפי פשוטו "כי ברבים היו עמדי" הוא נתינת טעם על "פדה בשלום נפשי", ו"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , הרי מצינו בכמה כתובים, שמקדימים טעם הדבר להדבר עצמו.
1280 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
בארץ גושן" , ו"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , שהיו להם מאכלים ומשקאות הטובים ביותר, וכל הדרוש עבור ה"הוצאה", בתים משלהם, צאן ובקר וכל שאר הענינים; ושם העמיד יעקב אבינו את "זרעו" שיהיו "בחיים" – לא בחיים כפי רצונו של פרעה, אלא בחיים שבהם יהי' ניכר שזהו "זרעו":
72 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים*, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
וענין זה (שנעשים מציאות אחת עם התורה ) הוא באופן ש"ליהודים היתה אורה", "אורה זו תורה" , וגם אורה כפשוטו (שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ) – שהתורה היא באופן של "אורה", והיינו, שאין זה באופן שהתורה נשארת במקום שלמד, ואילו הוא יוצא אח"כ לרחוב כו', אלא התורה מאירה את כל ימיו, כך, שבכל מקום שהולך יש לו נר שמאיר ומראה לו היכן לילך, מה לעשות ומה לא לעשות.
737 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
(כמסופר בתושב"כ ובארוכה יותר בתושבע"פ ), וכן העבודה דיצחק בחפירת הבארות , וכן עבודת יעקב בהמקלות , שכל זה הי' בגשמיות כפשוטו , שהרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו , מ"מ, ע"י עבודתם בדברים גשמיים פעלו כל ההמשכות רק ברוחניות, אבל בדברים הגשמיים עצמם לא נעשה שינוי כו'.
15 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ובהקדמה – שכל ענין בתורה אינו ענין שאירע רק בעבר, וכפתגם הבעש"ט בפירוש דברי המשנה "הקורא את המגילה למפרע לא יצא", שכאשר קורא את סיפור המגילה כפשוטו , "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , הסיפור שאירע עם אחשורוש והמן ואסתר כו', אלא שחושב שזהו רק סיפור שאירע בעבר, "למפרע", אזי "לא יצא".
187 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ומזה מובן גם בנוגע לפשטות הענינים – "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" .
164 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ועד לפעולה בעולם שיתנהל ע"פ איש ישראל "השונה הלכות" – "הליכות עולם לו, אל תקרי הליכות אלא הלכות" – כנ"ל (סי"ג) מהכלל בנוגע לדרשת "אל תקרי", שאין זה מבטל את הפירוש הקודם, אלא שניהם אמת, היינו, ש"הליכות עולם לו" (שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ), אבל, מי הוא בעה"ב האמיתי בעולם, וכיצד נעשה העולם ראוי לקיום – הרי זה כאשר יהודי "שונה הלכות", ובהתאם לכך מתנהג ופועל בעולם.
1511 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
בתיבת "משפטים" יש כמה פירושים, אבל הפירוש הפשוט – "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" – הוא שהשם "משפטים" מורה על
310 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פקודי, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ולהעיר ממ"ש ביצחק – שלעתיד לבוא יאמרו ליצחק דוקא "כי אתה אבינו" –"ויזרע גו'" , שהתעסק בענינים גשמיים [ואף שבפרקי דר"א איתא "וכי יצחק זרע דגן ח"ו", הרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ], ובזה דוקא זכה לברכת ה' – "ויברכהו ה'", ש"בארץ ההיא" ו"בשנה ההיא", ארץ קשה ושנה קשה, מצא "מאה שערים" ; ואם ליצחק אבינו הי' "מתאים" לעסוק בענינים פשוטים – בודאי יכול גם הוא להתעסק ולפעול על הזולת בנוגע לאמירת תהלים וחת"ת וכיו"ב.
714 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
"ככה יעשה לאיש אשר המלך (אחשורוש הרשע, שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ) חפץ ביקרו" , וכל זה למה – בגלל שמדובר אודות יהודי ש"שב לשקו ולתעניתו" .
950 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
מקרא יוצא מידי פשוטו , ויהי' ובמהרה בימינו ממש וברך את עמך את ישראל כפשוטו , הן בענינים הרוחניים והן בענינים הגשמיים, בבני חיי ומזוני רויחי, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.
918 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ה אלול, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
הנה לכל לראש ישנו פירוש הכתוב ע"ד הפשט [שהוא העיקר, שהרי התורה ניתנה בעולם העשי' ששם הוא דרך הפשט , ולכן אין מקרא יוצא מידי פשוטו ], שהקב"ה יקבץ את כל ישראל, אפילו את אלו שנמצאים במעמד ומצב של "נדחך", ויוציאם ממעמדם ומצבם ויעמיד אותם במקומם המתאים, היינו, במקומם האמיתי, כפי שהם בנים אתם להוי' אלקיכם , בני בכורי ישראל , וכל ישראל בני מלכים הם .
922 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
הענין ד"לא קאי כו' עד ארבעין שנין" למדים בגמרא מזה "שנאמר ואולך אתכם במדבר ארבעים שנה, וכתיב ולא נתן ה' לכם לב וגו'", והרי בפשטות הכתובים ("אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ) לא מדובר אודות ענין של תורה , אלא אודות מאורעות שאירעו בעשי' בפועל – "המסות הגדולות ..
731 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
הראשון, דאף שטען מאין לי בשר , שאין לו שייכות להשפעת בשר גשמי (דאין מקרא יוצא מידי פשוטו ), מ"מ הוצרכה להיות גם השפעת הבשר על ידו דוקא, כיון שכל צרכי הדור, גם צרכים הכי פשוטים, נמשכים ע"י הראש והמוחין של דור זה ].
499 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
"ציון", "ירושלים" (ואין מקרא יוצא מידי פשוטו ) – הרי זו עיר במקום גשמי, וא"כ, מהו הפירוש שמגשמיות תצא "תורה" ו"דבר הוי'"?
371 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
"ויתן לך האלקים מטל השמים ומשמני הארץ וגו'" , הן ברוחניות, והן בפשטות הענינים ("אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ), כולל גם "הוה גביר לאחיך" , שזהו הענין ד"עמדו זרים ורעו צאנכם" שיתגלה לעתיד (כמשנת"ל במאמר ), שזוהי תכלית השלימות דיעקב.
861 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ג טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ו"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" – שע"י "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי" נולד מושיען של ישראל, משה רבינו,
1367 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובאתערותא דלתתא אתערותא דלעילא – קיום מצוות אלו ע"י הקב"ה, שישלח מנות לרעהו – ישראל, אלו שנקראים אחים ורעים להקב"ה , ואפילו לאביונים – אלה הריקים מכל מעלה, שאין בהם לא טעם ולא ריח – יתן (וכל הנותן בעין יפה נותן ) להם הקב"ה מתנות .
572 ויקויים גם מ"ש (אסתר ח, טז) "ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר" – הן כדרשת חז"ל (מגילה טז, ב) "אורה זו תורה כו' ויקר אלו תפילין", והן כפשוטו , "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (שבת סג, א. וש"נ), והוא העיקר, שהרי הענין ד"אורה זו תורה כו' ויקר אלו תפילין" ישנו גם בימים שלפני פורים ולאחרי פורים (אלא שבפורים הם ביתר חיות כו'), ועיקר החידוש הוא בהענין ד"אורה ושמחה וששון ויקר" כפשוטם (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
"אורה זו תורה , שמחה זה יום טוב, ששון זו מילה, ויקר אלו תפילין" (שכוללים כל המצוות, כמארז"ל "הוקשה כל התורה כולה לתפילין"); ואח"כ ניתוסף בזה גם הכלל "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" :
604 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
אלא התכלית היא – כהמשך הכתוב – "להעלותו גו' אל ארץ טובה ורחבה אל ארץ זבת חלב ודבש"56, ו"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" – ארץ ישראל לגבולותי', כפי שהבטיח הקב"ה לאברהם בברית בין הבתרים – בשעה שדיבר עמו אודות גלות מצרים ("כי גר יהי' זרעך וגו'") והיציאה ממצרים ("ואחרי
1410 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
נוסף על הפירוש האמור לעיל, ישנו גם הפירוש הפשוט, שהרי אין מקרא יוצא מפשוטו , דקאי על השאגה דלמעלה, היינו, השאגה של הקב"ה, ובזה גופא יש ב' בחינות, בחי' ארי' ישאג, כמ"ש17 ארי' שאג מי לא יירא ה' אלקים דיבר מי לא ינבא, ובחי' כי הוא ישאג.
518 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, התשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
נוסף על משנת"ל הענין דהאובדים והנדחים כפי שהוא בעבודה הרוחנית, צריך להיות קיום היעוד דיתקע בשופר גדול ובאו האובדים בארץ אשור והנדחים בארץ מצרים כפשוטו , שהרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו , והוא העיקר, ככל עניני התורה שניתנה בעולם העשי', עולם הפשט.
171 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ועד לקיום היעוד "קהל גדול ישובו הנה", ובאופן ש"כספם וזהבם אתם" , הן כסף וזהב רוחניים, שהו"ע אהבה ויראה (כמבואר בחסידות בפירוש הכתוב "מאלפי זהב וכסף"), והן כסף וזהב כפשוטו (שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ),
250 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
[ואע"פ שגם בחג הפסח וחג השבועות אומרים "הללו את הוי' כל גויים גו'" – הנה בחג הפסח נפעל הענין ד"הללו את הוי' כל גויים גו'" לפי הפירוש ש"גויים" קאי על הגוף ונה"ב ; ואילו הענין ד"הללו את הוי' כל גויים גו'" כפשוטו ("אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , שהוא כנגד עולם העשי' ), בנוגע לגויים ואומים כפשוטם – הרי זה נפעל בחג הסוכות].
932 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (התוועדות א), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
פי' הא' הוא כפשוטו (שהרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו ) שויכולו הוא מלשון גמר, היינו, שנגמרה מלאכת בריאת שמים וארץ.
1196 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכאשר יהודי מתנהג כן, אזי מובטח לו שיקויים בו מ"ש ביעקב "ויתן לך האלקים מטל השמים וגו'" , הן לפי פירוש המדרש דקאי על עניני התורה , מקרא משנה ותלמוד, והן כפשוטו (שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ), הרחבה בגשמיות, ושניהם יחד כפי שקשורים זב"ז (כמובן מזה שב' הפירושים הם על אותם תיבות ), בהתאם לתכלית הכוונה – לחבר רוחניות עם גשמיות, ובאופן ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , ועד לבנין ביהמ"ק השלישי – "כיעקב שקראו בית" , בגאולה האמיתית והשלימה, "קהל גדול ישובו הנה" , בביאת משיח צדקנו.
1930 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ברכותיו של יצחק כוללים את כל הענינים, הן בגשמיות והן ברוחניות, והסדר בזה – שההתחלה היא בנוגע לענינים גשמיים, "מטל השמים ומשמני הארץ" כפשוטם, שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , ורק לאח"ז באים הענינים הרוחניים, "מטל השמים זו מקרא , ומשמני הארץ זו משנה, דגן זה תלמוד כו'" , וכדרך הלימוד בפירוש רש"י, שלכל לראש ישנו לימוד הפשט, ואח"כ באים לפנימיות התורה .
2131 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וזהו גם הפירוש הפשוט בפסוק ("אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ) שממנו למדים ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין" – "והי' לך לאות
364 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע כב
ואז "נפל פחד היהודים עליהם" , והיינו, שלא זו בלבד שאינו מתפעל מפני גוזר הגזירה , אלא אדרבה – הם מתפעלים ממנו,
878 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
הכל צריכין למרי חטיא"119; "ליגמר איניש והדר ליסבר" .
627 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
וענין זה צריך להיות בהתאם למ"ש בפשטות הכתובים, שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" – שאמרו "אפס כי עז העם גו' והערים בצורות גו'" , ולכן "לא נוכל לעלות אל העם כי חזק הוא ממנו" , "כביכול כלפי מעלה אמרו" , שהי' זה ענין של כפירה בה':
898 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' פינחס, י"ט תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
[ולהעיר, שאע"פ שלפי ביאור הנ"ל, הרי ה"חמש שנים" אינם ענין בפני עצמו ביחס ל"שבעים שנה", אלא ענינם הוא המשכת הפנימיות בהחיצוניות דהשבעים שנה שלפנ"ז, הרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , שלאחרי השבעים שנה היו חמש שנים נוספות.
1883 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
אך עדיין צריך להבין – כיצד יתאים הביאור ע"פ כתבי האריז"ל ותורת הבעש"ט הנ"ל עם הביאור ע"פ פשטות הכתובים (ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ), ובפרט ע"פ הידוע שד' חלקי הפרד"ס שבתורה, שהם כנגד ד' עולמות אבי"ע, קשורים זב"ז ומשתלשלים זמ"ז (וכמו שכל הענינים שלמטה צריכים להיות בדוגמת הענינים שלמעלה "שנשתלשלו מהן" ), וא"כ, איך יתאים הפירוש ע"פ כתבי האריז"ל, שהעשר הם בקדושה, ואילו בלעו"ז יש רק ז', עם הפירוש הפשוט, שהעשרה בנים הם בני פנינה, ואילו השבע הם בני חנה?!
544 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
– והפירוש ד"יכוף" הוא כפי' כפשוטה , שהרי מדובר אודות ענין שהרמב"ם קבעו בספר הי"ד בין כל שאר פסקי-דינים שאין יוצאים מפשוטם, ובמכ"ש וק"ו מזה ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , ועאכו"כ
1737 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ויובן בהקדם מה שמצינו בנוגע לכמה ענינים שישנם בריבוי מצוות, כמו חצי שיעור, למשל, שישנו בכל האיסורים , שיש חקירה אם זהו ענין בפני עצמו, היינו, שבכל ענין של איסור (אכילת חלב, דם, מלאכת שבת ועוד) האיסור הוא – חצי שיעור , או שחצי השיעור שבכל איסור נכלל באיסור הפרטי:
2292 צפנת פענח – להרגצובי – על הרמב"ם הל' אסו"ב פ"א ה"ח. ומבאר שם מאי בינייהו.
"באם נאמר שיש לימוד מיוחד לח"ש בחמץ (ראה רמב"ם הל' חמץ ומצה פ"א ה"ז ובמפרשיו), מסתבר שגם בשאר האיסורים הוא פרט בכל ענין בפ"ע (וע"ד הבערה לחלק יצאת (שבת ע, א. וש"נ) – אף שאינו דומה לגמרי).
ועד"ז בנוגע איסור לפני עיור (קדושים שם, יד) – אם הוא איסור כללי, או שהוא פרט בכל ענין בפ"ע – יש לומר, שתלוי בהדיעות (ראה מנ"ח מצוה רלב ובהגהות הרי"פ פערלא לשם. וכבר העירו מזח"ג פה, א. רמב"ם הל' ת"ת פ"ו הי"ד וראב"ד שם) אם הנותן מכשול לפני עיור – כפשוטו – עובר בלאו זה. שלפי שיטה זו (ש חלק הכתוב ופי' – עפ"י הכלל ד"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" (שבת סג, א. וש"נ) – אופן אחד דהאיסור) לחלק יצא בכל האיסורין (אף שמחולק מהבערה לחלק יצאת – דכאן הוא לפַרֵט ולא לחלק), וה"ז פרט בכל ענין בפ"ע,
[וי"ל גם להיפך: כיון שייחדו הכתוב בפ"ע – ה"ז הוכחה שהוא ענין בפ"ע. ומושיט יין לנזיר ה"ז פרט בלפני עיור ולא בנזיר]
משא"כ להדיעה שאינו עובר באופן זה – איסור כללי הוא" (ממכתב כ"ק אדמו"ר שליט"א). – וראה גם תו"מ חנ"ג ס"ע 79. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
והנה, הגם שאין מקרא יוצא מידי פשוטו , הרי ח"ו לומר שהתורה ענינה סיפורי מעשיות, וכדאיתא בזהר תוארים מבהילים (גוואַלדיקע תוארים לגריעותא) על מי שאומר שענין התורה הוא סיפורי מעשיות, אלא התורה היא נצחית , ותורה מלשון הוראה , וכדברי כ"ק מו"ח אדמו"ר שאורייתא היינו אור ייתא, שהתורה ממשכת אור בהנהגת האדם, ועד שנעשית הוראה לכל אחד ואחד, וכידוע שמעשה אבות סימן לבנים , והפירוש בזה הוא לא רק כמ"ש הרמב"ן בפירושו על התורה שזהו סימן כללי לכללות ישראל בכל דור ודור, אלא זהו גם סימן לכל אחד ואחד באיזה אופן יעבוד עבודתו, גם בהיותו בחוץ לארץ ובזמן הגלות, אלא, שבזמן הזה ענינים אלו הם רק ברוחניות, וכשיבוא משיח ויגמור את הגלות ויתחיל את הגאולה, כפסק הרמב"ם שמשיח
744 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכאן רואים איך שכל ענין בתורה הוא באופן ש"התורה היא נצחית" (כהכלל המובא בתניא ), וגם באופן ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ,
1236 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
הגלות גופא ישנם חילוקי דרגות, שהרי בתחילה הי' מעמד ומצב שאע"פ שמרדכי יושב בשער המלך, מ"מ, גדל המלך אחשורוש את המן בן המדתא גו' מעל כל השרים וגו' , והיינו, דאף שלפנ"ז הי' הציווי לעשות כרצון איש ואיש , זה מרדכי והמן (שניהם בשוה), מ"מ גדל המלך אחשורוש את המן דוקא [ולכן היו זקוקים להמן דוקא בשביל להרכיב את מרדכי ברחוב העיר ולקרוא לפניו ככה יעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו ], ועד שעל ידו באה הגזירה כו', ורק אח"כ נעשה מעמד ומצב שהפרת את עצתו וקלקלת את מחשבתו כו' ותלו אותו ואת בניו על העץ , וביום ההוא נתן המלך אחשורוש לאסתר המלכה את בית המן גו' ותשם אסתר את מרדכי על בית המן , ועד להדרגא הכי עליונה, שמרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות וגו', כולל גם בפנימיות הענינים (נוסף לכך שאין מקרא יוצא מידי פשוטו ), הן בנוגע להפירוש שהמלך קאי על הקב"ה (שאחרית וראשית שלו), והן בנוגע למרדכי (שבו נכללים גם כל בנ"י, להיותו ראש ליהודים , איש יהודי גו' ושמו מרדכי , שלכן הי' יכול לכנוס את כל היהודים וגם כנסם בפועל) שיצא מלפני המלך בלבוש מלכות וגו', כל הששה לבושים כפי שהם בפנימיות הענינים, כמבואר ענינם בכ"מ .
1979 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
וכן הוא גם בנוגע למגילה – שאע"פ ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , שמדובר אודות אחשורוש שהי' "המולך מהודו ועד כוש", במלכות מדי ופרס, ככל הפרטים שבדבר, הרי זה רומז גם על ענינים שלמעלה.
2163 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, ח"י אדר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
בנוגע לכל פרטי הענינים ד"אורה ושמחה וששון ויקר" , הן ברוחניות והן בגשמיות (שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ), ובאופן ש"העיר שושן צהלה ושמחה" , עד לשמחה באופן ד"עד דלא ידע" .
2498 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
וענין זה בא בהמשך למש"נ לפנ"ז מלכי צבאות ידודון ידודון ונות בית תחלק שלל, כפירוש רש"י מלכי צבאות הגויים ידודון ידודון, יתנדו וישלכו מתוך ארץ ישראל, וכנסת ישראל שהיא נות בית תחלק את שללם – שנוסף על הענין דחלוקת השלל דאוה"ע כפשוטו (שהרי אין מקרא יוצא מידי פשוטו ), מרומזת בזה גם כללות עבודתם של ישראל בבירור הניצוצות שבעולם (איבערמאַכן די וועלט).
788 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ו"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" – ריבוי השפעה בכל הענינים הגשמיים, וכידוע ש"טבעת הקידושין" שנותן הקב"ה לבנ"י הוא הענין ד"ונתתי גשמיכם בעתם" , שקאי על כל הענינים הגשמיים, שנמשכים למטה מעשרה טפחים, בטוב הנראה והנגלה.
1976 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ו"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" – שהוא העיקר – שהקב"ה גואל את "אדמתו", ביחד עם הגאולה של "עמו", בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו,
341 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
וכל זה – באופן ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , למטה מעשרה טפחים, בחסד וברחמים ובטוב הנראה והנגלה.
902 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אור ליום ג' פ' מקץ, נר ה' דחנוכה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ומובן, שהכוונה בזה היא לא רק להשפעה ליעקב ובניו שהיתה ע"י יוסף, אלא כפשטות הכתובים (אין מקרא יוצא מידי פשוטו ) שההשפעה לכל מצרים היתה עי"ז שויצבור יוסף בר גו' , ועד שכאשר המצריים צעקו לפרעה כו', אמר להם פרעה לכו אל יוסף גו' , היינו, שגם פרעה הודה שבזמן זה נעשית השפעת כל הענינים ע"י יוסף, ועד לאופן שבלעדו לא ירים איש את ידו ואת רגלו.
2917 שבת סג, א. וש"נ. פרש"י וישב לז, יז. בא יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג', כ"ף שבט, אחר תפלת מנחה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
דהנה, המציאות דמצרים כפשוטו (אין מקרא יוצא מידי פשוטו ), למטה מטה, ערות הארץ , הרי זה מתחיל מהענין דמצרים כפי שהוא בעולמות בי"ע (עוד לפני שנעשית המציאות דשקר בעולם, כי אם העלם והסתר בלבד), ועד למעלה יותר, כפי שהוא בעולם האצילות, שזהו"ע שם אלקים, שזוהי המדידה וההגבלה דעולם האצילות, ועד למעלה יותר, בכללות ענין הכלים.
1291 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
בפשטות הכתובים – "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" – מדובר בפ' ויקהל אודות מלאכת המשכן, ואילו אזהרת שבת באה כאן רק דרך אגב:
1905 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פקודי, וא"ו אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ואדרבה, הפירוש הפשוט (דאין מקרא יוצא מפשוטו ) באשר פוקד על פי משה הוא שקאי על אלה פקודי המשכן (שבתחלה אומר פקודי סתם ואח"כ מפרש שזה הי' על פי משה).
2059 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
הרמז והסוד, ישנו הפירוש ש"המלך" קאי על מלכו של עולם, אבל עדיין ישנו הכלל "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , ובודאי צ"ל הסברה בענין הנ"ל גם לפי פשוטו של מקרא .
2636 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
וכן מובן גם ממה שמצינו בקבלה (בזהר) ובארוכה בדרושי חסידות בביאור הפסוק כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו (שנאמר לפנ"ז ), שגם בו נאמרו ב' הלשונות אראנו ואשורנו, שקאי על הספירות העליונות, וכפי שנמשך לאח"ז בכחות הנפש האלקית, ועד כפי שנמשך בכל אחד ואחת מישראל, כפשטות הכתוב (אין מקרא יוצא מידי פשוטו ) שמראש צורים קאי על ג' האבות, אברהם יצחק ויעקב, ומגבעות אשורנו קאי על ד' האמהות, שרה רבקה רחל ולאה .
9 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון, וא"ו מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
אבל פדיית ב' חללי הלב שהם בשבי' ממש, היא בצדקה (ושבי' בצדקה), ע"י צדקה כפשוטה (אין מקרא יוצא מדי פשוטו ), וכמארז"ל אין ישראל נגאלין אלא בצדקה (וכמבואר באגה"ק שזהו לפי שע"י הצדקה פועלים בדרגא הכי תחתונה כו').
724 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
הפירוש הפשוט ד"אורי וישעי" – "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" – שנעשה אצל יהודי מעמד ומצב של אור , ואז יודע מה חסר לו, ומבקש מהקב"ה שימלא את חסרונו, והקב"ה מושיע אותו – "ישעי".
1117 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ובענין התורה הרי אמרו רז"ל ליגמר איניש והדר ליסבר , שנאמר כי אם בתורת הוי' חפצו והדר ובתורתו יהגה, דסדר הלימוד הוא שבתחילה נקראת התורה על שמו של הקב"ה, שנאמר בתורת הוי' חפצו, וכמ"ש בנוסח ברכת התורה אשר בחר בנו כו' ונתן לנו את תורתו, ואח"כ ע"י עבודת האדם הנה לבסוף נקראת על שמו, ובתורתו (של האדם) יהגה, והיינו שהתורה נקלטת אצלו בפנימיות, ועי"ז פועל הקליטה בכל הענינים.
1051 ילקוט שמעוני תהלים רמז תריד (וראה שבת סג, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
אמנם, "אין מקרא (וענין) יוצא מידי פשוטו" – ש"מתעשרת בסופה" היינו במשך כל השנה כולה עד סופה:
1729 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכדברי הגמרא במסכת מגילה בפירוש "בית גדול" , "שמגדלין בו תפלה" או "שמגדלין בו תורה" – הרי זה צריך להיות "בית גדול" כפשוטו (שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ), בית מפואר, "לכבוד ולתפארת".
2304 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וכמו"כ צ"ל הרחבה בכל הענינים – "מטל השמים ומשמני הארץ וגו'" , ולא רק לפי הפירוש ש"מטל השמים זו מקרא ומשמני הארץ זו משנה וכו'" , אלא גם כפשוטו , שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" .
2744 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
פועל שיצאו י"ח בענין המס"נ בכח, ויקויים מ"ש ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר, הן כדרשת רז"ל אורה זו תורה ושמחה זה יו"ט וששון זו מילה ויקר אלו תפילין [ובאופן שראו כל עמי הארץ כי שם הוי' נקרא עליך, היינו, שהנחת תפילין הוא אצלו ענין של כבוד ויקר, ומראה זאת בפני כל עמי הארץ, עד שגם הם מרגישים שזהו אצלו ענין של יקר, ולכן נעשה אצלם רגש של יקר כלפי איש ישראל, בראותם שמניח תפילין שבראש באופן גלוי ובאופן של יקר], והן כפשוטו , אין מקרא יוצא מדי פשוטו , שליהודים היתה – וכן תהי' לנו – אורה ושמחה וששון ויקר.
1350 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
כל ההפלאות שנתבארו בגמרא בפירוש "בן יאיר בן שמעי בן קיש איש ימיני" , שנוסף על הפירוש הפשוט ("אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ) שאביו נקרא בשם "יאיר", הנה בגלל זה הי' גם הוא בעצמו בבחי' "יאיר", ועד"ז בנוגע לשאר השמות "שמעי", "קיש" ו"ימיני", שמורים על מעלותיו של מרדכי – הנה לאחרי כל ההפלאה של מרדכי, נפעל ביטול הגזירה עליו ("אשר קרהו") ע"י "כנוס את כל היהודים", היינו, לקרב לתומ"צ אפילו יהודים כאלו ש"נהנו מסעודתו של אותו רשע".
1986 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פרשת החודש, ראש חודש ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והפירוש הפשוט כפי שהוא בתושב"כ (אין מקרא יוצא מידי פשוטו ) הוא שבחוקותי תלכו קאי על לימוד התורה כפשוטו , ומצותי תשמרו קאי על קיום המצות סתם, ואז גם השכר ונתתי גשמיכם בעתם גו' ועץ השדה יתן פריו הוא כפשוטו , היינו, שכר טבעי.
2305 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
גם צריך להבין, מהו"ע ישא הוי' פניו, דהפירוש הפשוט (אין מקרא יוצא מידי פשוטו ) דישא הו"ע של הגבהה, ומהו הפירוש שתהי' הגבהה בבחי' הפנים שלמעלה.
2046 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
וצריך להבין, איך יתאים מארז"ל זה (שפדה בשלום קאי על כל ג' הענינים דתורה גמ"ח ותפלה) עם הפירוש הפשוט בכתוב (כידוע הכלל שאין מקרא יוצא מידי פשוטו ) ש"כי ברבים היו עמדי" (מתפלל עם הציבור) הוא נתינת טעם על הענין ד"פדה בשלום", ואילו הענין דפדה בשלום עצמו, עיקרו הוא ענין התורה דוקא, כמובן מהחילוק בפירוש רש"י בין גמ"ח לתורה , שבנוגע לגמ"ח מפרש שמתוך זה בא לידי שלום (אבל לא שגמ"ח עצמה נקראת שלום), ורק תורה נקראת שלום (כלשון רש"י:
1861 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
מהי השייכות לפירוש הפשוט – "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" – ש"פדה בשלום נפשי גו' כי ברבים היו עמדי" אמר דוד המלך על עצמו?
2076 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
במדרש מדייק אמנם "לגן אין כתיב כאן אלא לגני, לגנוני", שהפירוש בזה הו"ע של דירה , אבל, נוסף לכך שגם קס"ד של תורה ("ל גן אין כתיב כאן") הו"ע של תורה [וכפי שמצינו בכמה ענינים שגם מקס"ד למדים הוראות ואפילו הלכות למקום אחר, אע"פ שבמקום זה הובא הדבר רק בתור קס"ד, ואילו המסקנא נשארת באופן אחר], הרי מובן שגם לאחרי שישנו הפירוש "לגנוני", שהו"ע של דירה, הרי זו דירה הקשורה עם הענין ד"גני" כפשוטו (שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ) – גן ופרדס (כפי שנמצאים שם באופן של "עיקר דירה").
883 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
אע"פ שהפירוש הפשוט בפסוק "בלילה ההוא נדדה שנת המלך" – "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" – הוא בנוגע למלך אחשורוש, הרי מבואר בילקוט שיש בזה ענין נוסף:
2000 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, שבת הגדול, יו"ד ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ישנו כלל ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , והרי הפירוש הפשוט במ"ש "(אל אבושה) לעולם " ("שטענדיג") הוא – לא רק בעוה"ב, אלא גם בעוה"ז, שגם שם " אל אבושה ", כיון ש"בך ה' חסיתי", שזהו ענין הבטחון; והרי בטחון אינו ענין של "חוקה", ללא טעם, או ענין שיקויים לאחרי ריבוי שנים, אלא ענין שבודאי מתקיים בפועל תיכף ומיד.
130 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק, אדר"ח אייר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ואין הכוונה בגמרא ש"גוזי" שבפסוק זה פירושו שבועה ולא לידה – שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" – כי אם, שהטעם שנאמר בכתוב זה ענין ההולדה בשם "גוזי", הוא, לפי שביום הלידה משביעין אותו.
1647 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
דבחי' אנכי הוא אנכי מי שאנכי, דלא אתרמיז לא בשום אות ולא בשום קוץ , ונמשך ע"י הוי' להיות אלקיך, היינו, שמתצמצם להיות כחך וחיותך [וכמבואר בלקו"ת שזהו החידוש דשם אלקים, שדוקא שם זה יכול להקרא ע"ש האדם, אלקי ך , שנעשה כחך וחיותך, ועד שהאדם נעשה בעה"ב, כביכול, ובעל בחירה, כיצד להשתמש בכח וחיות זה], גם אצל יהודי שנמצא במצרים, דנוסף על פירוש הפנימי דמצרים שהו"ע של מיצרים וגבולים , עד לשורש ומקור כל המיצרים והגבולים שהוא הצמצום הראשון, הרי אין מקרא יוצא מדי פשוטו , שהכוונה היא לארץ מצרים שבארץ הלזו
2052 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
אמנם, בנוגע לימוד התורה ע"ד הפשט, הרי זה (כמו קיום המצוות) שייך לא רק בגלגול מסויים שבו יהי' הלימוד ע"ד הפשט, אלא בכל הגלגולים, גם בגלגול שעיקר הלימוד הוא בא' משאר אופני לימוד התורה , שהרי גם בהם ישנו הכלל ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" .
2360 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
וענין זה יפעל שבקרוב ממש נזכה לקיום היעוד "הקיצו ורננו שוכני עפר", והרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" – כפי שיהי' בקרוב ממש בתחיית המתים (כמבואר בגמרא ובפרטיות יותר בזהר סדר הדברים דביאת המשיח, ימות המשיח, ולאח"ז תחיית המתים), וכדברי הגמרא במסכת יומא :
970 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
וכמובן גם מהכלל "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" , שלכן, גם כאשר יהודי לומד שאר חלקי התורה , הרי הוא קשור גם עם חלק הפשט שישנו בענין זה, ובלשון הגמרא :
1403 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
והיינו, דאע"פ שבכללות הוכפל כאן אותו הענין שכבר נאמר בפ' ויגש, שהרי בגלוי ובפשטות הכתובים (אין מקרא יוצא מידי פשוטו ) הרי זה ענין אחד עם מש"נ בפ' ויגש, מ"מ, מהשינויים מהתם להכא מובן שבפרטיות ה"ה חלוקים בענינם, שהרי אפילו מתיבה אחת לומדים כמה ענינים בהלכה, וכאן ישנם כמה שינויים ממש"נ בפרשת ויגש.
162 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
וצריך להבין, מדוע נאמר כאן הלשון תשא שהוא מלשון הרמה , וכדאיתא בגמרא ב"ב אמר משה לפני הקב"ה רבש"ע במה תרום קרן ישראל, אמר לו בכי תשא, שעפ"ז הפירוש דכי תשא את ראש בנ"י הוא כי תרום את ראש בנ"י, דלכאורה, מה שייך ענין הרמת בנ"י לפירוש הפשוט (אין מקרא יוצא מידי פשוטו ) דכי תשא את ראש בנ"י לפקודיהם, שהו"ע המנין .
1237 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקרא, פ' זכור, י"ג אדר שני, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
"אורה זו תורה כו' שמחה זה יו"ט כו' ששון זו מילה כו' ויקר אלו תפילין", וכן אורה ושמחה וששון ויקר כפשוטם, שהרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ,
1532 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח ניסן, פ' החודש, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
וענין החידוש שביצי"מ (תוכנה של פרשת החודש) קשור גם עם הפירוש הפשוט במ"ש18 "החודש הזה לכם" (ש"אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ) – "הראהו לבנה בחידושה ואמר לו כשהירח מתחדש יהי' לך ראש חודש" :
2139 שבת סג, א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל י"א ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ועי"ז יוצאים מן הגלות באופן ד"כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות"17, "ביד רמה" ו"ברכוש גדול" באופן של "נפלאות" לגבי ה"יד רמה" וה"רכוש גדול" שהי' ביצי"מ (כמבואר בכ"מ ), ובאים "אל ארץ טובה ורחבה" – הן בנוגע ללימוד התורה , בגאולה הפרטית ובחיים הפרטיים, והן ובעיקר כפשוטו ("אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ) – "ואולך אתכם קוממיות" , לארצנו הקדושה, "ארץ טובה ורחבה", שתהי' אז באופן ש"פרזות תשב ירושלים" .
93 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
[ועפ"ז יש לבאר מ"ש "ולדבקה בו" ע"פ פשוטו של מקרא [דאף שדרשו חז"ל "וכי אפשר לאדם לידבק בשכינה, אלא כל המשיא בתו לתלמיד חכם כו' מעלה עליו הכתוב כו'" (ע"ד דרז"ל בפי' "ללכת בכל דרכיו"174, "מה המקום נקרא רחום וחנון אף אתה הוי רחום וחנון"), הרי "אין מקרא יוצא מידי פשוטו" ] – שכאשר האדם מקיים מצוה (נתינת פרוטה לעני וכיו"ב) אזי נעשה דבוק בשכינה].
2282 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ו) וצריך להבין, דלפי ביאור הנ"ל, הטעם שהתורה נקראת בשם ירושה הוא לפי שהתורה מביאה לירושה (שע"י הבירורים שע"י התורה יורשים אורות דתהו), והפירוש דתורה גו' מורשה (בפשטות, דאין מקרא יוצא מידי פשוטו ) הוא, שהתורה עצמה היא ירושה.
47 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ ויצא, ט' כסלו, אור ליו"ד כסלו - בחדרו - ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ואין מקרא יוצא מידי פשוטו , שויפרוץ האיש מאד מאד (ויהי לו צאן רבות וגו') הוא (גם) בגשמיות, כי ע"י העבודה דבכל מאדך, הוא עושה רצונו של מקום, היינו שהוא (למעלה מבחי' רצונו של מקום) עושה את הרצון, כולל גם הפירוש דעושהמלשון מעשין על הצדקה, שהוא מכריח כביכול את הרצון, צדיק גוזר והקב"ה מקיים כמ"ש ותגזר אומר ויקם לך [ויתירה מזו הקב"ה גוזר וצדיק מבטל], שנעשה בעה"ב על כל חלקו בעולם, שיהי' לו הרחבה בכל עניניו, הן בענינים הרוחניים והן בענינים הגשמיים, טוב בריבוי ברכה בריבוי ושלום בריבוי, עשירות ברוחניות ועשירות בגשמיות, ובגשמיות וברוחניות גם יחד.
115 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב י"ט כסלו ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ועפ"ז יש לומר, דנוסף על השייכות דהפצת תורת החסידות לתוכן הכתוב כמו שהוא כפשוטו (דאין מקרא יוצא מידי פשוטו ) – פדי' בשלום, היא (הפצת תורת החסידות) שייכת גם לענין העוסק בתורה ובגמ"ח ומתפלל עם הצבור.
5 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב אור ליום ג' פ' ויחי, עשרה בטבת, יהפך לשמחה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ו) וממשיך בכתוב ידך בעורף אויבך, שעל ידי גילוי ההודי' דבחינת יהודה נעשה ידך בעורף אויבך ברוחניות (כמבואר הענין בתו"א) וגם בגשמיות, דאין מקרא יוצא מידי פשוטו .
28 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יו"ד שבט, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וזהו ב' הפירושים שבאהבת עולם, עולם כפשוטו שהוא עוה"ז הגשמי דאין מקרא יוצא מפשוטו , ובהעולם כפשוטו המשכת בחי' עולם מלשון נצחיות.
90 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג פורים ה'תשד"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
שכל היהודים שבמשך כל הדורות, ובראשם נשיא דורנו וכו' ומרדכי היהודי ואסתר המלכה, כולם יגאלו מהגלות – שלימות הגאולה, ביחד עם שלימות העם ושלימות התורה ושלימות הארץ, ובאופן דירחיב ה' אלקיך את גבולך, גם ארץ קני קניזי וקדמוני, ואין מקרא יוצא מידי פשוטו , ואדרבא, עולם הפשט שהוא עוה"ז התחתון ועולםהמעשה – הוא העיקר והיסוד שכל סדר ההשתלשלות נצב עליו, וכפירוש הידוע בוהנה הוי' נצב עליו.
95 שבת סג, א. וש"נ. הובא בפרש"י עה"פ וישב לז, יז. בא יב, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ פקודי ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ואדרבה, הפירוש הפשוט (דאין מקרא יוצא מפשוטו ) באשר פוקד על פי משה הוא שקאי על אלה פקודי המשכן (שבתחלה אומר פקודי סתם ואח"כ מפרש שזה הי' על פי משה).
5 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקרא, פרשת החודש, ראש חודש ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
והפירוש הפשוט כפי שהוא בתושב"כ (אין מקרא יוצא מידי פשוטו ) הוא שבחוקותי תלכו קאי על לימוד התורה כפשוטו , ומצותי תשמרו קאי על קיום המצות סתם, ואז גם השכר ונתתי גשמיכם בעתם גו' ועץ השדה יתן פריו הוא כפשוטו , היינו, שכר טבעי.
53 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ולכן ע"י בחי' הגורל דוקא היא חלוקת הארץ בכל הדרגות שבה כנ"ל, הן עוה"ב והן א"י כפשוטה (ואין מקרא יוצא מידי פשוטו ).
146 שבת סג, א. וש"נ. פרש"י עה"פ וישב לז, יז. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, שבת חזון, ערב תשעה באב ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
ואין מקרא יוצא מידי פשוטו , ועד שדוקא על ידי לימוד הפשט מתגלה העצם דתורה , כי פשט הוא בעולם העשי', שבו דוקא נשלמת הכוונה דדירה בתחתונים.
54 שבת סג, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ואין מקרא יוצא מידי פשוטו , ויהי' ובמהרה בימינו ממש וברך את עמך את ישראל כפשוטו , הן בענינים הרוחניים והן בענינים הגשמיים, בבני חיי ומזוני רויחי, מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה.
67 שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יח
שביכולתם להמשיך מבחי' חיי דחיין רוח חיים חדש תמיד כנ"ל ונק' למעלה בחי' סם חיים, וכמ"ש על התורה שנק' סם חיים למיימיני' בה להיות שרשה מבחי' גבורה דע"י שבח"ס כמ"ש מימינו אש דת למו, אבל למשמאילים בה מתהפך להיות סמא דמותא היפך בחי' סם חיים כו', וכנ"ל בסממני הרפואות.
128 התורה שנק' סם חיים למיימינים בה : ראה שבת סג, א. יומא עב, ב. זח"א קצ, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ויש דברים שאפילו לא אחזן בידו אלא תלאן במלבושיו או באחד מאיבריו חייב עליהם אם דרך להוציאן כן בחול לפעמים כגון איש היוצא בסייף החגורה לו במתניו או בקשת או במגן או ברומח התלויין עליו במקום שדרך לתלותן שם בחול לפעמים הרי זה חייב כיון שהוציאן כדרך הוצאתן בחול והן אינן לא מלבוש ולא תכשיט שאם היו תכשיט לא היו בטלין לעתיד לבא שנאמר וכתתו חרבותם לאתים וגו'.
מב משנה בשבת דף סג ע"א . טור ושו"ע ס"ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
ואחר כך כל ימיו של אדם איש לפי שכלו ויכלתו בפלפול התלמוד בקושיות ופירוקים לירד לעמקי הטעמים ודרשות ולהבין דבר מתוך דבר לחדש הלכות רבות ודרשות פסוקים אשר על זה אמרו בן ארבעים לבינה.
מו רש"י שבת סג, א ד"ה ליגמר וד"ה והדר. ונתבאר לקמן פ"ב קו"א סוף ס"ק א. וכ"ה לקמן ה"ה. פ"ב ה"א-ב. פ"ג קו"א ד"ה ולזה. וראה לקו"ש חי"ב ע' 125 הע' 24. חל"ו ע' 21 הערה 37. קובץ דברי תורה ה ע' כא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק ראשון ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
רק שהתורה מצד עצמה אין קץ ותכלית אפילו לפשטי דרשותיה הצפונים בה ורבי עקיבא היה דורש על כל קוץ וקוץ תילי תילים של הלכות ולא הגיע לתכלית דרשותיה עדיין וכן אין קץ ותכלית לעומק טעמי ההלכות והפלפול בטעמיהן ובדרשותיהן במדות שהתורה נדרשת ועל ידי זה יתחדשו ג"כ חידושי הלכות לאין קץ ותכלית למי שזוכה לזה אחר שגמר תחלה כל התורה שבעל פה המסורה לנו ונגלות לעין כל כמו שאמרו חכמים ליגמר אינש והדר ליסבר שהוא עיון בעומק הטעמים וכמו שיתבאר:
קמא שבת סג , א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
כי לא אמרו ליגמר והדר ליסבר אלא לסבור סברות בעומק עיון טעמי ההלכות ולהבין דבר מתוך דבר ולדמות דבר לדבר להקשות ולתרץ עד שיגיע וירד לעמק הלכה שזה אין לו לעשות בתחלת למודו אלא לאחר שיגמור ללמוד כל ההלכות פסוקות בטעמיהן בדרך קצרה בלי עיון רב ופלפול להקשות ולתרץ אבל בלימוד זה לידע הטעמים בדרך קצרה מהתלמוד והפוסקים בלי עיון רב ופלפול חייב הוא לעסוק בכל יום ויום שליש זמן לימודו.
כז שבת סג , א. הובא לעיל פ"א ה"ה. לקמן ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק שני ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו, יז
ב במה דברים אמורים בתחלת תלמודו של אדם אבל כשיגדיל בחכמה וירבה בה במאד ולא יהיה צריך לא ללמוד תורה שבכתב ולא לעסוק תמיד בתורה שבע"פ מפני שכבר חזר על לימודו פעמים רבות מאד עד שנחקק היטב בזכרונו כל התורה שבכתב ושבע"פ כולה אזי יקרא בעתים מזומנים תורה שבכתב ודברי תורה שבע"פ כדי שלא ישכח דבר מדיני התורה ויפנה כל ימיו לעיון התלמוד לסבור סברות בהלכות ולפלפל בהן בקושיות ופירוקים לירד לעומק הסברות וטעמי ההלכות להבין דבר מתוך דבר ולדמות דבר לדבר ולחדש חידושי הלכות רבות לפי רוחב שיש בלבו וישוב דעתו כמו שאמרו ליגמר אינש והדר ליסבר .
מב שבת סג , א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז, יח
ולא אמרו חכמים לעולם יעסוק אדם בתורה ובמצות אפילו שלא לשמה אלא כשמקיים המצות שלומד בתורה רק שאינו לומד ומקיים לשם שמים אלא מיראת העונש בעולם הבא או אפילו בעולם הזה או מאהבת השכר לקבל פרס בעולם הבא או אפילו בעולם הזה עושר וכבוד שלמשמאילים בה הניתן מן השמים או אפילו ליקח [ל]עצמו כבוד וגדולה שיקראוהו רבי ויהיה ראש ישיבה אבל אם אינו מקיים מה שלומד נקרא רשע ועליו אמר הכתוב ולרשע אמר אלהים מה לך לספר חוקי וגו' וכל תלמיד חכם המזלזל במצות ואין בו יראת שמים הרי הוא כקל שבצבור וגרוע מעמי הארץ שזדונות נעשים להם כשגגות ולזה נעשים שגגות כזדונות ועליו אמרו חכמים לא זכה נעשית תורתו לו סם המות.
לז ראה משלי ג, טז. שבת סג, א ורש"י ד"ה למשמאילין. זהר ח"א קצ, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך קו"א יורה דעה הלכות ת"ת פרק שני (א)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
וז"ש רש"י בשבת דף ס"ג ע"א ד"ה ליגמר אינש כו' לכולהו טעמיה, כולהו דוקא, דהיינו עמקי הטעמים , אבל [ט]עם הפשוט של ההלכות ידע רב כהנא , דהא ידע מאי טעמיה דרבי אליעזר דכתיב כו' , וכדפרש"י שם ד"ה והדר וכו' .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת מה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
בשגם שענין זה אינו מחכמת הקבלה ומהנסתרות לה' אלקינו, כי אם מהנגלות לנו ולבנינו, להאמין אמונה שלימה במקרא מלא שדבר הכתוב הלא את השמים ואת הארץ אני מלא נאם ה', שאין מקרא יוצא מידי פשוטו .
2857 שאין מקרא יוצא מידי פשוטו : שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שא באיזה כלים מותר לצאת בשבת ובאיזה מהם אסורים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
היוצא בסייף
50 משנה בשבת דף סג ע"א (לא יצא האיש לא בסייף ולא בקשת ולא בתריס ולא
באלה ולא ברומח , ואם יצא חייב חטאת ). טור ושו"ע ס"ז (לא יצא איש לא
בסייף ולא בקשת ולא בתריס ולא באלה ולא ברומח ולא בכלים שאינם תכשיט, ואם יצא חייב
חטאת ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב להבין מה שבברכה כו' משמח חו"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
[לב] ובכ"ז יובן הטעם דבתושבע"פ מצות העיון עיקר יותר מבקריאה בדבור כנ"ל אע"פ שצ"ל משנה בדבור קודם לעיון התלמוד כמ"ש ליגמר אינש והדר ליסבר עכ"ז העיקר הוא בעיון ודיוק בפלפול שבתלמוד שנק' שימוש ת"ח שגדולה שימושה יותר מלימודה, וכמ"ש במשנה מדה ונוטלי' עלי' שכר התלמוד אין לך כו'.
265 ליגמר אינש והדר ליסבר . . גדולה שימושה יותר מלימודה : שבת סג, א. ברכות ז, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד
[ג] והנה יש להבין תחלה ענין מהות הגלות מהו, דהנה כתיב וימררו את חייהם בעבודה קשה בחו"ל ובכל עבודה בשדה כו', דודאי אין מקרא יוצא מידי פשוטו , ועכ"ז התורה נצחי' היא ומרמז גם על הגלות ברוחניות שזהו עיקר הגלות והוא שנק' גלות השכינה כמ"ש ליעקב אנכי ארד עמך כו' וכך [הוא] בכל גלות כמא' גלו לאדום שכינה עמהם כו' כידוע, וזהו שא' בזהר ע"פ זה דוימררו את חייהם שזהו חייהם דכנ"י לעילא שהוא בחי' המל' הנק' שכינה כו'.
52 אין מקרא יוצא מידי פשוטו : שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
אבל יש הרבה קושיות שמסתירי' ומבלבלי' אור האמת שנק' סיג ופסולת ממש והוא כמו הטעות והשקר בסברות כוזבות בשכל [oldpage_10] האנושי מצד בחי' תערובות רע ופסולת, וזהו מי שחריף ומקשה ומפלפל פלפול של הבל ואינו מסיק להלכה ברורה כלל אדרבה יצא לחוץ מאור האמת לשקר ולטעות כמו תלמידי' שלא שמשו כ"צ שרבו מחלוקת בישראל לטהר את הטמא ולטמא כו' וכמו שהי' יודע לטהר את השרץ כו' (וכמו שא' בדואג ואחיתופל דבעו ד' מאות בעיי כו' שלא ידעו לאסוקי שמעתא להלכה ברורה כלל אלא להיפוך ולטעות ושקר נוטה כל הפלפול, וזהו מצד שלומדי' של"ש רק להתגדל ולקנות שם כו' או להתפרנס כו' שבוטחי' בחכמתם ועוצם חריפותם בטבע כח השכל האנושי שהוא כזב ושקר והבל מחמת תערובות רע ופסולת הרבה כו', והוא הסימן שאין בהם שפלות וביטול כלל רק גסות הרוח שמתנשאי' בחכמתם ויפרדו מאור אלקי' שבח"ע דתורה שאינו רק בבחי' מה ואין בשפלות בלי הרגשה בעצמם כלל, וע"כ עליהם א' כי לא לחכמים לחם וחכמים המה להרע כו' שלחם דתורה אמיתי' לא ימצא בהם וכמו שא' לא תמצאנה בגסי הרוח שגס לבם בחכמתם לעמוד ע"ד אף שמנגד לאמת , כי א"א להם לכוין להלכה אמיתי' מטעם הנ"ל דקושיו' ופלפול שלהם נגד אור האמת להסתיר ולהעלים כי ילכו בדרך עקלתון לנטות מקו היושר דאמת דח"ע כו' וד"ל (וזהו שא' בעוסקי' של"ש ממש דלמשמאילי' בה סמא דמותא לנשמתם, מלבד שאין אור דתורה שלהם מחי' לנשמתם אלא שממית אותם ומפילם משרשם למעלה כמו ונר רשעים ידעך כו', לפי שמחמת לבוש זר דרע ופסולת שבהם שמלבישי' לאור דתורה עד שנוטי' מדרך האמת כנ"ל לפי שעוסקי' בחלק הרע שבנה"ט נעשה להם למות ברוחניו', דמות ורע שבהם עצמם לפי שלא יסבלנו אור האמת דתורה ובחי' תערובו' הפסולת שהמשיכו בתורה תמותת אותם, כידוע במשל הרפואה שמחי' לראוי' לה וממית למי שאינו ראוי לה כו' (וכמו הפסולת שבמאכל לחם שמזיק וממית לגוף והמובחר נעשה חיות ומזון לנפש וכך ותורתך בתוך מעי שנדחה הפסולת לחוץ והמובחר עולה ללב ומוח כו', וכמו החטה הזרוע בארץ שתרקב הפסולת וגם הרוחניו' שלה עולה בבירור עד שתצמיח עי"ז חטים חדשי' כנ"ל שזהו עיקר ענין הבירור וכמצרף לכסף שמברר הסיגי' עד שיצא הנקי כו', כך הוא ענין הפלפול בעיון שמברר כל סיג ופסולת דקושיות המעלימו' כנ"ל.
170 דלמשמאילי' בה סמא דמותא : ראה שבת פח, ב. וברש"י שם סג, א ד"ה למשמאילין. לקמן פ' בא קכה, א. בשלח ריא, סע"ב. תו"ח מקץ רכח, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ואהבת את הוי' בכל לבבך כו' בשני יצריך כו' דהיינו אהבה מורגשת בלב שאין מקרא יוצא מידי פשוטו וכמ"ש לאהבה את הוי' אלקיך כי הוא חייך ממש וכמאמר קרבת אלקים לי טוב לי ממש, רק כשכוונת[ו] בקרבת אלקים מצד אלקות דוקא ואע"פ שהוא הנאת עצמו עד שירגיש בנפשו חיות גמור הרי יחי' נפשו מאלקות ממש וכמ"ש לבי ובשרי ירננו כו' כי הוא צור לבבי כי הוא חיינו ממש כו' ואין מורגש יותר מן השיעור וניגון [oldpage_246] והוא עיקר האהבה והדביקות באלקות כמ"ש וחסידיך ירננו כו' וכמו"כ בכל [ה]מזמורים שבתהלים וד"ל).
769 שאין מקרא יוצא מידי פשוטו : שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
אך הענין הוא דשם הוי' זה הוא שמאיר אפס קצהו בצמצומי' גדולים בשם אלקי' שנק' מגן ונרתק לשם הוי' כנ"ל, ומשם אלקים יוצא ענין המשכה והארה גם משם הוי' דאצי' בבי"ע למלאכים ונשמות עד גם לצבא השמים שלמטה יוכל להיות הארת אור דש' הוי' דאצי' כי מרחוק הוי' נראה גם להם, ולא עוד אלא גם לארץ הגשמי' וכל אשר בה שהרי אמר הללו את הוי' מן הארץ תנינים כו' עץ פרי כו' שגם ברוחניות היינו כמו ג"ע דעשי' שעץ פרי וארזי' הן מלאכים דעשי' שהן בבחי' צומח וחי עד ע' שרים שנק' מלכי ארץ כו', מ"מ אין מקרא יוצא מידי [oldpage_964] פשוטו ומסיים יהללו את שם הוי' דוקא כי נשגב שמו לבדו הודו על ארץ ושמים וירם קרן לעמו כו'.
408 אין מקרא יוצא מידי פשוטו : שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע טו
ועיקר המכוון הוא העבודה והתומ"צ הוא שבהם וע"י ניכר העבודה וכמ"ש אתה בחרתנו מכל העמים כו' וקדשתנו במצותיך וכתי' כי בך בחר ה' מכל העמים להיות לו לעם סגולה, ובמה יודע איפוא הלא ע"י התומ"צ, דעצם המצות אינם תופסים מקום כלל דמה איכפת לו להקב"ה, וכל מצותיך צדק, רק עיקר המכוון הוא העבודה, ולא שהי' הרצון תחילה בתומ"צ ואח"כ נבראו ישראל לקיימם, אלא עיקר הרצון בעבודת ישראל ולכן נעשו המצות שע"י יוכר העבודה, ומ"ש אנכי עשיתי ארץ ואדם עלי' בראתי ונת"ל (ה' ד"ה ואהבת ע') דמה שנמשך מאנכי מי שאנכי שיהי' ארץ הוא בשביל האדם, ובראת"י בגימ' תרי"ג שעיקר המכוון בשביל תומ"צ, צ"ל ג"כ שעי"ז ניכר העבודה אבל המכוון בשביל עבודת ישראל, דאין מקרא יוצא מידי פשוטו ונושא הפשוט ממ"ש ואדם עלי' בראתי הוא בשביל ישראל, ומ"ש בראתי בגימ' תרי"ג כדי שיהי' אדם אתם אתם קרוים אדם הוא ע"י התורה אבל עיקר המכוון הוא עבודת ישראל (בפ"א וזהו נתאווה הקב"ה להיות לו דירה בתחתונים
35 דאין מקרא יוצא מידי פשוטו : שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אני לדודי הב'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יד, טו
אך באמת אין מקרא יוצא מידי פשוטו שפי' בראתי הוא ב„ש„פין.
28 אין מקרא יוצא מדי פשוטו : שבת סג, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ג ש"פ נח, רצ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
ד) אמנם כ"ז הוא עכשיו שצריכים לחומה בב' הענינים להגן מכל צר ואויב, ולהגביל דאור קדושת התורה לא יומשך במקום שאינו ראוי, אבל לעתיד הנה פרזות תשב ירושלים וגו', דהנה לע"ל יהי' ואת רוח הטומאה אעביר מן הארץ שלא יהיו הקלי' והסט"א, ובמילא אינו צריכים לשמירה והגנה, והגילוי דלעתיד ידוע דבחי' עצמות האור בגילוי ממש, ואינו שייך כלל שיומשך ח"ו למקום שאינו ראוי, דעכשיו הנה מפני ירידת המדרי' שאינו מאיר האור בגילוי ע"כ יכול להיות התפשטות אור התורה גם במקום שאינו ראוי וכמ"ש ולמשמאילים בה דיש בזה כמה דרגות חלוקות, לא מיבעי בדרגות הפחותות ביותר דיש מי שהוא קר בקיום המצות מעשיות, וגם בענין קדושת התורה הוא בקרירות גדולה , דשרץ במוחו ר"ל וכל ענין הרוחניות נפגם אצלו, ועם זה הוא מחבב ידיעת התורה ולומדה מפני עמקי ההשכלות וריבוי החכמות שבה, ויש מי שהוא עוד משמאיל את התורה , והיינו דמגלה פנים בתורה שלא כהלכה , ומפריד את התורה מנותן התו' ית' ועושאה פלסתר ר"ל כחכמה של מדע בשכל אנושי גשמי וממציא סברות כחפצו הוא, דכל אלו והדומה להם הם רחוקים ר"ל לגמרי, וגם אפילו העוסקים בתורה ומכניסים דעתם ושכלם בסברות התורה ואינם שמים דעתם ולבם לפנימיות התורה הרי גם הם בכלל ולמשמאילים בה, דבתו' כתיב מימינו אש דת למו, דהתורה היא דת של אש בהתעוררות וחיות פנימי בכל דתי דיני ומשפטי התורה , ולזאת צריכים לחומה להגן מפני החיצונים ולהגביל שלא יומשך למקום שאינו ראוי, אבל כאשר יהי' גילוי בחי' עצמות האור הרי אינו צריך לא להגנה ולא להגבלה.
44 ראה שבת סג, א. פח, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי בשברי לכם מטה לחם
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יז
והנה כל הנ"ל נק' מטה לחם שהוא ענין לחם דתורה הנמשך מבחי' מטה שהוא בחי' עה"ח דאילנא דחיי וכמ"ש עץ חיים היא למחזיקים בה כו' [והוא בחי' יסוד אבא מקור התו' ] ונמשך בג' קווין דתורה ועבודה וגמ"ח עד שנמשך להיות בחי' מזון וחיות למקור נש"י הנק' אמונה כנ"ל [שזהו בחי' מזון מלמעלה למטה ומלמטה למעלה כנ"ל] ועי"ז פועל גילוי האמונה בבחי' דעת שהוא ענין ח"י ברכאן דצלותא שזהו עיקר הכוונה כנ"ל, ומבחי' מזון זה דעה"ח הי' נמשך באדה"ר קודם החטא שזהו ענין לעבדה ולשמרה רמ"ח מ"ע ושס"ה ל"ת כו', וכן בחי' זאת הי' בשעת לוחות הראשונות שקודם החטא העגל שאז קבלו ישראל התורה מבחי' עה"ח שלמעלה מעה"ד טו"ר אבל חטא העגל שירדו ישראל ממדריגתם ונתלבשו בעה"ד טו"ר [אבל בתחלה בעת מ"ת דעה"ד פסקו זוהמתם וכמאמר חרות על הלוחות חירות ממה"מ כו'] ואז נעשה שבירת הלוחות שזהו ענין בשברי לכם מטה לחם שהוא ענין ירידת התורה ג"כ להתלבש בעה"ד טו"ר עד שיכול להיות לימוד התורה שלא לשמה וכמאמר למשמאילים בה כו', ועוד ירמוז ענין בשברי שלא יוכל התו' להתקבל להיות מזון לנשמה כ"א ע"י השבירה שהוא ענין הפירור לחלקים קטנים שהוא ענין העלם והתלבשות התורה בריבוי ההלכות בדברים גשמיי' וכמשל הרב המשפיע שכל לתלמידו אם הוא בר שכל גדול יוכל להביא את השכל במאמר א' קצר אבל כשכלי שכל התלמיד הוא בבחי' קטנות מוכרח לחלקו לריבוי חלקים ולהשפיע לו מעט מעט כו', וזהו ענין הטחינה בלחמה דתורה שהוא ענין פירור לחלקים קטנים כו'.
87 למשמאילים בה : ראה שבת פח, ב. רש"י שם סג, א ד"ה למשמאילין. תו"ח שמות ח"א ג, ד. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר