ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך כ ויגש שיחה א

214

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

שיהודה דבר באופן מיוחד אל יוסף, או שרק יוסף שמע דבריו²².

וחזרה, אפוא, הקושיה למקומה: מהי ההדגשה במילים "באזני אדוני"²³?!

על כך מסביר רש"י, שבמילה "באזני" יש משמעות נוספת – "יכנסו דברי באזניך²⁴, כדברי כ"ק מורי חמי אדמו"ר²⁵: "לא רק לשמוע אלא גם לקלוט – ("דערהערן"). יהודה רצה לשנות על־ידי דבריו את החלטתו של יוסף, ולשחרר את בנימין, ולפיכך הוא הדגיש, שיוסף צריך לקלוט את הדברים.

ד. "דיבר אליו קשות" – דווקא מ"אל יחר אפך"

לאחר שהסביר רש"י שמשמעות המילים "באזני אדוני" היא "יכנסו דברי באזניך", הוא ממשיך "ואל יחר אפך – מכאן אתה למד שדיבר אליו קשות".

לולא הפירוש הקודם, ניתן היה להסיק ש"דיבר אליו קשות" מדברי יהודה "ידבר נא... דבר", כפי הכלל של רש"י (אשר הוא מקבל בפשוטו של מקרא מספר פעמים בפירושו²⁶), שבכל מקום שבו נאמר הביטוי "דיבור" הכוונה היא ללשון קשה²⁷.

אבל רש"י שולל אפשרות זאת ואומר "מכאן אתה למד", דבר זה נלמד דוקא מ"אל יחר אפך", ולא מן הביטוי "ידבר...". ההסבר לכך מובן מפירושו הקודם "יכנסו דברי באזניך", כדלהלן.

ה. "דיבור" הוא לשון קשה

ההסבר הפשוט²⁸ לכך שדיבור הוא לשון קשה, הוא, שהביטוי "דיבור" הוא גם²⁹ מלשון "ידבר עמים"³⁰, "דAר© אחד

הערות

22. ראה גם אוה"ח כאן.
23. וגם: מה מקום שיהודה ידגיש את זה בדיבורו ליוסף.
24. ראה גם ס' האמונות והדעות (להרס"ג) מ"ב פ"י; ורצו באזן קבול הדברים כאמרו ידבר נא עבדך דבר באזני אדוני.
25. ספר המאמרים תש"ח ע' רנב.
26. תשא לב, ז. שמיני י, יט. בהעלותך יב, א. – ומסתייע (בתשא ובהעלותך שם) מהכתובים דפ' מקץ (מב, ז. שם, ל)*. – ברא"ם (תשא ושמיני שם) דרק דיבור שלא בא אחריו אמירה הוי לשון קשה. ע"ש וכבר הקשה עליו בחדא"ג מהרש"א מכות יא, א. ואכ"מ.
27. להעיר מיריעות שלמה (מהרש"ל) כאן, שכוונת רש"י ב"דיבר אליו קשות" היא (לא שדיבר אליו דברים זרים שלא נאמר בפרשה, כ"א) "שדיבר אמו בחוזק כאיש שמדבר עם רעהו ומוכיחו על פניו ולא ברכות ובכי".
28. משא"כ ע"ד ההלכה – הרי, אדרבה, מהלשון "ידבר עמים" נלמד דדיבור הוא לשון נחת (שבת סג, א. מכות יא, א). ואכ"מ. ולהעיר מחדא"ג מהרש"א מכות שם (ד"ה אין) שהטעם ש"לא מקשה מגופא דקרא ידבר עמים תחתנו" הוא כי "ודאי הקרא ידבר עמים גו' יתפרש מלשון הנהגה שהוא הקשה שעל ידי הנהגה קושי להם ידבר עמים גו' ומשום הכי הוצרך להקשות מברייתא". וראה לקמן הערה 32.
29. ובאוה"ת יתרו (ע' תתפב): הדיבור מורה על עיקרכחהדיבורשהואבאדם..והיינוכנ"לשדיבור הוא ג"כ לשון מנהיג וכמו ידבר עמים תחתנו.
30. תהלים מז, ד (וכפי' הב' ברש"י שם. וראה ג"כ פרש"י שבת ומכות שם).
. ראה ערוך לנר מכות יא, א על השינוי בין ב' פירושי רש"י. קמייתי כו'" (ע"ש) – לכאורה דוחק הוא. ואכ"מ.

מצוטט בעמוד אחד

לקוטי שיחות 1

כרך לז ‹ הוספות - מכתבים ‹ פסח ‹ 161 לקו"ש ח"כ ע' 214

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.