215
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
לדור", אשר לכן "טול מקל והך על קדקדן"31 – במשמעות של שלטון תקיף32. לפיכך, כאשר משתמשים בביטוי "דיבור", הכוונה היא לאמירה בעלת תוכן של השתלטות33 – דברים תקיפים, שליטה על הזולת.
לפי זה יוצא, שכל סוג דיבור המשכנע את האדם ומביאו לשנות את מחשבתו והחלטתו, גם דברים רכים ותחנונים, נקרא בשם דיבור34, כי הוא בעל משמעות של שלטון.
לפיכך מובן שמן הביטוי "ידבר... דבר" אין הכרח לומר, שדיבר אליו קשות: לאחר שרש"י מסביר "דבר
31) סנהדרין ח, א. הובא בפרש"י וילך לא, ז. ואין רש"י מפרש "דבר" – כי ה"בן חמש" מבינו. ומבינו שזהו (כההמשך בפרש"י) באופן של "טול מקל והך על קדקדן".
32) ראה לקו"ת במדבר (ב, ב. ג, ד). – וע"פ המבואר בלקו"ת שם שענין "ידבר" הוא אשר "מעוצם הגילוי הם מתבטלים ממילא", יש לתווך בין פירוש זה ב"ידבר" (מלוכה וממשלה) עם פי' הש"ס שהוא לשון נחת (כנ"ל הערה 28), כי ידבר הו"ע הממשלה בנחת. וראה לקמן בפנים. ועצ"ע.
33) במכות שם מסיק הגמרא "דבר לחוד וידבר לחוד"*. אבל ע"כ אא"פ לפרש הכוונה בזה שהן ב' תיבות שונות לגמרי (ושרשים אחרים) – שהרי בברייתא שם מביא ראי' מ"ידבר" על "נדברו"** ואכ"מ.
34) להעיר מפרש"י דברים ב, יז ובמפרשיו שם (ובעוד מקומות). ערוך לנר מכות שם.
*) ולכאורה להגירסא בשבת שם "אין דיבור אלא נחת" – לא ס"ל להתירוץ ד"דבר לחוד וידבר לחוד".
**) וצ"ע בריטב"א מכות שם ד"לשון ידבר לא משמע כלל כו'". וכן בתי' הב' בערוך לנר מכות שם. ומה שכתב ברש"ש מכות שם "לסמך בעלמא באזני אדני – יכנסו דברי באזניך", שהדברים נאמרו באופן שישפיעו על יוסף וישנו את החלטתו, הרי גם אם נאמרו דברים רכים ותחנונים, ניתן להשתמש בביטוי "ידבר".
לכן מוכיח רש"י ש"דיבר אליו קשות" דוקא מהמילים "ואל יחר אפך", והוא מדגיש "מכאן אתה למד".
ו. ענינים הנוגעים לנפש יש לדרוש בתקיפות
ההוראה הנובעת מכך לעבודתנו הרוחנית היא:
כאשר רצה יהודה להשפיע על המשנה למלך מצרים – בחושבו שהוא מצרי – לשחרר את בנימין, הוא החל ראשית־כל לדבר אתו קשות. לכאורה, היכן ההגיון? הרי ייתכן שדברים רכים ניתן היה להשיג יותר מאשר בדיבורים תקיפים. ולפי השכל, צריך היה תחילה לנסות ולפנות אליו בדברים רכים ובתחנונים, ורק אם לא היה מצליח בדרך זו, היה צורך להתחיל בדברים קשים35, (אי־אפשר לנסות קודם בדברים תקיפים ומכעיסים, ואחר־כך לעבור לתחנונים).
אלא, ההסבר לכך הוא: כל עוד מדובר על ענינים צדדיים, רווחי ממון וכדומה, פועלים לפי חישובים שכליים, לפי מה שעדיף ומשתלם יותר. אבל
הערות
רש"י על בראשית ל״ב:ט׳ - הטקסט מספריא
המחנה האחת והכהו. מַחֲנֶה מְשַׁמֵּשׁ לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה, אִם תַּחֲנֶה עָלַי מַחֲנֶה (תהלים כ"ז), הֲרֵי נְקֵבָה, הַמַּחֲנֶה הַזֶּה (בראשית ל"ג), זָכָר, וְכֵן יֵשׁ שְׁאָר דְּבָרִים מְשַׁמְּשִׁים לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה, הַשֶּׁמֶשׁ יָצָא עַל הָאָרֶץ (בראשית י״ט:כ״ג), מִקְצֵה הַשָּׁמַיִם מוֹצָאוֹ (תהלים י"ט), הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר; וְהַשֶּׁמֶשׁ זָרְחָה עַל הַמָּיִם (מלכים ב ג'), הֲרֵי לְשׁוֹן נְקֵבָה. וְכֵן רוּחַ, וְהִנֵּה רוּחַ גְּדוֹלָה בָּאָה, הֲרֵי לְשׁוֹן נְקֵבָה, וַיִּגַּע בְּאַרְבַּע פִּנּוֹת הַבַּיִת (איוב א'), הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר, וְרוּחַ גְּדוֹלָה וְחָזָק מְפָרֵק הָרִים (מלכים א' י"ט), הֲרֵי לְשׁוֹן זָכָר וּלְשׁוֹן נְקֵבָה. וְכֵן אֵשׁ, וְאֵשׁ יָצְאָה מֵאֵת ה' (במדבר ט"ז), לְשׁוֹן נְקֵבָה, אֵשׁ לֹהֵט (תהילים ק"ד), לְשׁוֹן זָכָר:
והיה המחנה הנשאר לפליטה. עַל כָּרְחוֹ, כִּי אֶלָּחֵם עִמּוֹ. הִתְקִין עַצְמוֹ לִשְׁלֹשָׁה דְּבָרִים, לְדוֹרוֹן, לִתְפִלָּה וּלְמִלְחָמָה. לְדוֹרוֹן, וַתַּעֲבֹר הַמִּנְחָה עַל פָּנָיו; לִתְפִלָּה, אֱלֹהֵי אָבִי אַבְרָהָם; לְמִלְחָמָה, וְהָיָה הַמַּחֲנֶה הַנִּשְׁאָר לִפְלֵיטָה:
המחנה האחת והכהו TO THE ONE CAMP AND SMITE IT — The word מחנה is treated grammatically as masculine or feminine: in (Psalms 27:3) “Though a camp should encamp (תחנה) against me” it is feminine; in (Genesis 33:8) “this (הזה) camp” it is masculine. Similarly there are other words treated grammatically as both masculine and feminine. For example, the word שמש in (Genesis 19:23) “The sun was risen (יצא) upon the earth” and in (Psalms 19:7) “His (the sun’s) going forth (מוצאו) is from the end of the heaven”; here it is masculine, but in (2 Kings 3:22) “and the sun shone (זרחה) upon the water” it is feminine. Similarly with רוח: in (Job 1:19) “and behold there came (באה) a great wind” it is feminine, and in the same verse “and smote (ויגע) the four corners of the house” it is masculine; in (1 Kings 19:11) “and a great (גדולה) and strong (וחזק) wind rent (מפרק) the mountains” it is both masculine and feminine. So also in the case of אש: in (Numbers 16:35) “and fire came forth (יצאה) from the Lord” it is feminine, and in (Psalms 104:4) “The flaming (להט) fire” it is masculine.
והיה המחנה הנשאר לפליטה THEN THE REMAINING CAMP MAY ESCAPE in spite of him, for I will fight against him He prepared himself for three things: to give him a present — as it states (Genesis 32:22) “So, the present passed before him”; for prayer — as it states (Genesis 32:10), “And he said, ‘O God of my father Abraham”; for war — as it states in this verse, “then the remaining camp may escape”, for I will fight against him (Tanchuma Yashan 1:8:6).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 18 עמודים.
- אגרות קודש כרך כה ט'תנח סנהדרין ח, רע"א
- לקוטי שיחות כרך ל חיי שרה שיחה ג מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה ב מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך יט וילך שיחה ב מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך כג פינחס שיחה א מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך כג פינחס שיחה ב מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך כד אלול שיחה א מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ה מאותו ספר סנהדרין ח, א
- לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ו מאותו ספר סנהדרין ח, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשי"ג סנהדרין ח, א
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ו סנהדרין ח, א
- תורת חיים בראשית ח"א פרשת לך לך יראו אותה שרי פרעה סנהדרין ח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א סנהדרין ח, א
- תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב סנהדרין ח, א
- תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב סנהדרין ח, א
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ב סנהדרין ח, סע"ב
- תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשל"ב סנהדרין ח, סע"ב