165

ממשמעות היום, הקשורה לגילוי תורת החסידות²². ולכן נאמר הביטוי "נותן חיות", כי המשמעות של ח"י אלול "נותנת חיות (משלה) לעבודה של אני לדודי ודודי לי".

וכך גם לגבי האדם שהחיות של ח"י אלול "נותנת .. לעבודה של אני לדודי ודודי לי" אינה באה באתערותא דלעילא, אלא באופן של מלמטה למעלה²²: האדם צריך להוציא זאת מן הכח אל הפועל באמצאות יגיעתו.

ח. הוראה בשני הכיוונים

ההוראה הנלמדת מכך בעבודת ה' היא בשני הכיוונים:

לאלו הנמצאים בתחלת העבודה – ב"אל"ף" של אלול – אומרים ש"ח"י אלול הוא היום שהביא ומביא חיות באלול":

יהודי עלול לטעון, שכיצד ייתכן, שהוא, בהכירו את מעמדו ומצבו, יוכל לקבל ולספוג חיות מח"י אלול? איזה קשר יש בינו לבין יום נעלה כל כך!

ועונים לו על כך, שלמרות שהנך בתחלת העבודה, ואפילו לא התחלת בעבודה של אלול, "אני לדודי ודודי לי", ולכאורה, לא ייתכן שתחיה את עבודת ה' – למרות זאת, יש בכחך, באמצעות יום הסגולה ח"י אלול, לפחות להביא חיות לאלול.

יותר מכך: יום ח"י אלול כבר הביא לך חיות לאלול, שהרי קבלת זאת בירושה מאבותיך ומאבות אבותיך, ולכן מביא לך ח"י אלול חיות גם בהווה.

ומצד שני, ישנה הוראה גם לאלו שהם בבחינת "ראשיכם שבטיכם", שלהם אין די בכך שח"י אלול מביא חיות לאלול ממקום אחר, אלא עליהם לחדש חיות מעצמם – "נותן חיות" בעבודה של אלול.

ולדוגמא – בלימוד התורה: אין די ב"לגמר איניש"²⁵ – לגרוס שמעתא מרביה"²⁶ (=ללמוד מרבו), בדומה לביטוי "מביא חיות", שהחיות אינה שלו בתחלה, אלא באה ממקום אחר – אלא יש צורך גם ב"והדר ליסבר"²⁵ (=ואחר־כך להסביר): בנוסף לכך שהוא משנן את תורת רבו, עליו לעמול בשכלו שלו כדי להעמיק ולהסביר את "טעמיה"²⁶. עד אשר הוא גם מחדש²⁷ בתורה – כפי שח"י אלול נותן חיות לעבודה של אני לדודי ודודי לי.

ט. ההוראות לכל אחד מישראל

כיון שכ"ק מורי וחמי אדמו"ר התבטא בשתי הנוסחאות ברבים, ואף ציוה להדפיסן ולפרסמן, מובן, שלאמיתו של דבר מתאימות שתי הנוסחאות לכל אחד ואחד מישראל.