262
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מקדש לעבודת ה'9 וכדומה, ולכן אמרה זאת כנסת ישראל.
ולדעת רבי חזקיה העיקר במשכן ובמקדש הוא "ושכנתי בתוכם" – מנוחתו של הקדוש־ברוך־הוא כרוכה בכך שהוא שוכן בין ובתוך ישראל10, ולכן הוא סובר ש"קודשא בריך הוא אמר ליה על כנסת ישראל"11.
אך כיון שאלו ואלו דברי אלקים חיים12, ויותר מכך
בעניננו, לגבי הדעות המבוארות בזהר, אשר "לית תמן לא קשיא... ולא מחלוקת"13 – יש לומר, שמר אמר חדא ומר אמר חדא ולא פליגי. כלומר לא זו בלבד שכל שלוש הדעות הם אמת, משום שכל הענינים הללו קיימים במקדש, אלא כל אחת מהן קיימת באופן עיקרי ובפועל, אלא, שמדובר אודות שלוש תקופות שונות, כפי שיוסבר להלן.
ג. משכן, מקדש, ומקדש שלעתיד
בענין המקדש יש באופן כללי שלוש תקופות שונות: המשכן14, בית המקדש בירושלים – הראשון והשני, בית המקדש שלעתיד – הבית השלישי.
וכפי שמוסבר ונרמז גם בדברי חז"ל15 על התחלת פרשתנו16 "אלה פקודי המשכן משכן העדות" – "המשכן משכן שני פעמים, רמז למקדש
הערות
- 9. ל' הרמב"ם בסהמ"צ מ"ע כ: שצוונו לבנות בית הבחירה* לעבודה בו יהי' ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו תהי' ההליכה והעלי' לרגל והקבוץ בכל שנה. והוא אמרו יתעלה ועשו לי מקדש. ושם שורש יב: כמו ועשו לי מקדש כו' והוא שיהי' לנו בית מוכן ובאו אליו ויחוגו בו ובו תהי' ההקרבה ובו יהי' הקבוץ במועדים. ולהעיר שבכל המקומות (הל' ביהב"ח שם. סהמ"צ שם ובשורש יב, מנין המצות בריש ספר היד) הביא מהכתוב רק "ועשו לי מקדש" (ולא סיומו – "ושכנתי בתוכם") – ראה לקמן בפנים. כן להעיר שהל' ביהב"ח הכניס הרמב"ם והעמיד בריש והתחלת "ספר עבודה". וראה בביאור דעת הרמב"ם והרמב"ן – לקו"ש [המתורגם] ח"ד ע' 330. חי"א ע' 120 ואילך. חל"ו ע' 192 ואילך. ועוד.
- 10. ראה בכ"מ במדרשי חז"ל עה"פ שם: שמו"ר רפל"ג. פל"ד, ג. תנחומא (באבער) בחוקותי ה. נשא יט. סדר עולם רבה ספ"ו. ובכ"מ.
- 11. ראה פרש"י לתהלים שם ריש מזמור קלג (שבא בהמשך למזמור שלפניו (פסוק יג ואילך): כי בחר ה' בציון אוה למושב לו זאת מנוחתי עדי עד): הנה מה טוב ומה נעים שבת אחים גם יחד, כשישב הקב"ה בבית הבחירה עם ישראל הקרוין אחים ורעים ויהי' גם הוא יחד עמהם.
- 12. עירובין יג, ב.
- 13. זח"ג (רע"מ) קכד, ב. אגה"ק סכ"ו.
- 14. דפשיטא שכולל משכן שילה. וצ"ע בנוגע נוב וגבעון – דהארון לא הי' שם, ודין במה להם (זבחים קיב, ב. תוספתא שם ספי"ג). 15. פרש"י ריש פרשתנו. תנחומא פרשתנו ב. שמו"ר פנ"א, ג.
- 15.
- 16. ולהעיר, שתוכן ההפטורה (מ"א ח) דפרשתנו* [שההפטורה היא "מענין הפרשה" – טושו"ע ודאדה"ז או"ח ר"ס רפד. טור ורמ"א שם סתכ"ח (ס"ח)] הוא הבאת הארון אל מקומו, ואשר עי"ז נעשה "מכון לשבתך עולמים" (שם, יג).
- . כ"ה בסהמ"צ לפנינו. ובהוצאת הר"ח העליר והר"י קאפאח: בית עבודה.
- . ע"ד הרגיל מלבד כשר"ח אדר (הסמוך לניסן) חל בשבת (כבשנה זו) שקורין פרשת שקלים (– כי תשא) ומפטירין ביהוידע (מגילה ל, א. רמב"ם הל' תפלה פי"ג, ה"כ. טושו"ע או"ח ר"ס תרפה).
ספר המצוות, מצוות עשה כ׳ - הטקסט מספריא
היא שצונו לבנות בית הבחירה לעבודה, בו יהיה ההקרבה והבערת האש תמיד ואליו תהיה ההליכה והעליה לרגל והקבוץ בכל שנה. והוא אמרו יתעלה ועשו לי מקדש. ולשון ספרי שלש מצות נצטוו ישראל בעת כניסתן לארץ למנות להם מלך ולבנות להם בית הבחירה ולהכרית זרעו של עמלק. הנה התבאר שבנין בית הבחירה מצוה בפני עצמה. וכבר בארנו שזה הכלל כולל מינים רבים שהם המנורה והשלחן והמזבח וזולתם כלם מחלקי המקדש והכל יקרא מקדש, וכבר ייחד הצווי בכל חלק וחלק. אמנם אמרו במזבח מזבח אדמה תעשה לי שיחשב בזה שהיא מצוה בפני עצמה חוץ ממצות מקדש. הענין בו כמו שאספר לך אמנם פשטיה דקרא הנה הוא מבואר כי הוא מדבר בשעת היתר הבמות שהיה מותר לנו בזמן ההוא שנעשה מזבח אדמה בכל מקום ונקריב בו. וכבר אמרו כי ענין זה הוא שצוה לבנות מזבח שיהא מחובר בארץ ושלא יהיה נעתק ומטלטל כמו שהיה במדבר. והוא אמרם במכילתא דרבי ישמעאל בפירוש זה הפסוק כשתכנס לארץ עשה לי מזבח מחובר באדמה. וכאשר היה הדבר כן הנה זה הצווי נוהג לדורות ויהיה מחלקי המקדש, רוצה לומר שיבנה מזבח אבנים בהכרח. ובמכילתא אמרו בפירוש ואם מזבח אבנים תעשה לי רבי ישמעאל אומר כל אם ואם שבתורה רשות חוץ משלשה האחד מהם ואם מזבח אבנים, אמרו ואם מזבח אבנים חובה אתה אומר חובה או אינו אלא רשות תלמוד לומר אבנים שלמות תבנה וגו'. וכבר התבארו משפטי מצוה זו בכללה כלומר בנין בית המקדש ותארו ובנין המזבח והיא מסכת מחוברת לזו והיא מסכת מדות. וכן התבאר תבנית המנורה והשלחן ומזבח הזהב ומקום הנחתם מן ההיכל בגמרא מנחות ויומא. (תרומה, עבודה, בית הבחירה פ"א):
שמות רבה נ״א:ג׳ - הטקסט מספריא
מַהוּ מִשְׁכָּן שְׁנֵי פְעָמִים, אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר מַרְתָא שֶׁנִּתְמַשְׁכֵּן שְׁנֵי פְעָמִים עַל יְדֵיהֶם, זֶהוּ שֶׁאַנְשֵׁי כְּנֶסֶת הַגְּדוֹלָה אוֹמְרִים (נחמיה א, ז): חֲבֹל חָבַלְנוּ לָךְ וְלֹא שָׁמַרְנוּ אֶת הַמִּצְוֹת וְאֶת הַחֻקִּים וְאֶת, הַמִּשְׁפָּטִים. מַהוּ חֲבֹל חָבַלְנוּ לָךְ, הֱוֵי שֶׁנִּתְמַשְׁכֵּן שְׁנֵי פְעָמִים, וְאֵין חֲבֹל אֶלָּא מַשְׁכּוֹן, שֶׁנֶּאֱמַר (דברים כד, ו): לֹא יַחֲבֹל רֵחַיִם וָרָכֶב. לְכָךְ כְּתִיב: אֵלֶּה פְקוּדֵי הַמִּשְׁכָּן מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, שְׁנֵי פְעָמִים.
משנה תורה, הלכות תפילה וברכת כהנים י״ג:כ׳ - הטקסט מספריא
ראש חדש אדר שחל להיות בשבת קורין בפרשת שקלים ומפטירין ביהוידע הכהן וכן אם חל ראש חדש אדר להיות בתוך השבת ואפילו בערב שבת מקדימין וקורין בשבת שלפניו בפרשת שקלים בשנייה קורין זכור ומפטירין פקדתי את אשר עשה עמלק אי זו היא שבת שנייה כל שחל פורים להיות בתוכה ואפי' בערב שבת בשלישית קורין פרה אדומה ומפטירין וזרקתי עליכם ואי זו היא שבת שלישית הסמוכה לרביעית ברביעית קורין החדש הזה ומפטירין בראשון באחד לחדש ואי זו היא רביעית כל שחל ראש חדש ניסן להיות בתוכה ואפילו בערב שבת.
שולחן ערוך, אורח חיים תרפ״ה - הטקסט מספריא
רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר הַסָמוּךְ לְנִיסָן שֶׁחָל לִהְיוֹת בְּשַׁבָּת, קוֹרִין פָּרָשַׁת שְׁקָלִים שֶׁהִיא כִּי תִשָּׂא, עַד וִעָשִׂיתָ כִּיּוֹר נְחֹשֶׁת, וּמַפְטִיר: וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע; וּמוֹצִיאִין שְׁלֹשָׁה סְפָרִים: בְּאַחַת קוֹרֵא פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, וּבַשֵּׁנִי שֶׁל רֹאשׁ חֹדֶשׁ, וּבַשְּׁלִישִׁי קוֹרֵא מַפְטִיר בְּפָרָשַׁת שְׁקָלִים.
בְּשַׁבָּת שְׁנִיָּה מוֹצִיאִין שְׁנֵי סְפָרִים; בְּאֶחָד קוֹרֵא פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, וּבַשֵּׁנִי קוֹרֵא: זָכוֹר אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק, וּמַפְטִיר: פָּקַדְתִּי אֶת אֲשֶׁר עָשָׂה עֲמָלֵק.
בְּשַׁבָּת שְׁלִישִׁית, שֶׁהוּא ט"ו בְּאֲדָר, מַפְסִיקִין; וּבְשַׁבָּת ד' שֶׁהִיא כ"ב לְאֲדָר מוֹצִיאִין שְׁנֵי סְפָרִים; בְּאֶחָד קוֹרֵא בְּפָרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, וּבַשֵּׁנִי קוֹרֵא פָּרָשַׁת פָּרָה, וּמַפְטִיר: וְזָרַקְתִּי עֲלֵיכֶם מַיִם טְהוֹרִים וְעַיֵּן לְעֵיל סי' קל"ז סָעִיף ה'.
בְּשַׁבָּת חֲמִישִׁי, שֶׁהוּא כ"ט בַּאֲדָר, מוֹצִיאִין ב' סְפָרִים: בְּאֶחָד קוֹרֵא פָּרָשַׁת הַשָּׁבוּעַ, וּבַשֵּׁנִי: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם, וּמַפְטִיר: בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ.
חָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר הַסָמוּךְ לְנִיסָן בְּתּוֹךְ יְמֵי הַשָּׁבוּעַ, וַאֲפִלּוּ בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מַקְדִּימִין לִקְרוֹת פָּרָשַׁת שְׁקָלִים בְּשַׁבָּת שֶׁלְּפָנָיו, וּמַפְסִיקִין בַּשְּׁנִיָּה כְּדֵי שֶׁתְּהֵא פָּרָשַׁת זָכוֹר בַּשַּׁבָּת הַסְמוּכָה לְפוּרִים מִלְּפָנֶיהָ; וְאִם חָל פּוּרִים בְּעֶרֶב שַׁבָּת, מַקְדִּימִים לִקְרוֹת פָּרָשַׁת זָכוֹר בְּשַׁבָּת שֶׁלְּפָנָיו.
הַיָּמִים שֶׁרָאוּי לִקְבֹּעַ בָּהֶם רֹאשׁ חֹדֶשׁ אֲדָר, זבד"ו; וְסִימָן לְשַׁבְּתוֹת הַהַפְסָקָה, זט"ו ב"ו ד"ד ובי"ו, כְּלוֹמַר: כְּשֶׁחָל רֹאשׁ חֹדֶשׁ בְּשַׁבָּת מַפְסִיקִין בַּחֲמִשָּׁה עָשָׂר בּוֹ, וְסִימָן זט"ו; וּכְשֶׁחָל בְּיוֹם ב' מַפְסִיקִין בְּו' בּוֹ, וְסִימָן ב"ו; וּכְשֶׁחָל בְּיוֹם ד' מַפְסִיקִין בְּד' בּוֹ, וְסִימָן ד"ד; וּכְשֶׁחָל בְּיוֹם ו' מַפְסִיקִין בִּשְׁתֵּי שַׁבָּתוֹת ב' בּוֹ וְי"ו בּוֹ, וְסִימָן ובי"ו.
יֵשׁ אוֹמְרִים שֶׁפָּרָשַׁת זָכוֹר וּפָרָשַׁת פָּרָה אֲדֻמָּה חַיָּבִים לְקָרְאָם מִדְּאוֹרַיְתָא, לְפִיכָךְ בְּנֵי הַיִּשּׁוּבִים שֶׁאֵין לָהֶם מִנְיָן צְרִיכִים לָבֹא לְמָקוֹם שֶׁיֵּשׁ מִנְיָן בַּשַּׁבָּתוֹת הַלָּלוּ כְּדֵי לִשְׁמֹעַ פָּרָשִׁיּוֹת אֵלּוּ שֶׁהֵם מִדְּאוֹרַיְתָא. הַגָּה: וְאִם אִי אֶפְשָׁר לָהֶם לָבֹא, מִכָּל מָקוֹם יִזָּהֲרוּ לִקְרוֹתָם בִּנְגִינָתָם וּבְטַעֲמָם (מָצָא כָּתוּב).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.