26

אפילו בדורות המאוחרים יותר, לאחר תקופת האריז"ל, אשר עניני פנימיות התורה נתפרשו באופן שיוכל להיות מצב של "יתפרנסון"²⁴ – כך שיובנו²⁵, ולא רק באופן של "גירסא בעלמא"²⁶ – בכל זאת, הם לא הורדו עד כדי הבנתם וקליטתם בשכל האנושי²⁷. עדיין הם נשארו כשכל אלקי שיכול להיקלט רק על ידי השכל של הנפש האלקית, שזהו שכל אלקי של נשמה אלקית, המסוגל לקלוט את הענינים הרוחניים המתבארים בפנימיות התורה.

ויש לומר, שמשום כך²⁸, לא כל אחד יכול היה להבין ענינים אלו, אלא רק בעלי נשמה גבוהה, אשר בנוסף לכך הזדככו כראוי כדי להיעשות כלי להתגלות בנשמה. לעומת זאת, אלו שאינם "מזוככים" ואין להם נשמה גבוהה, לא יכלו לקלוט את פנימיות התורה.

וזהו אחד ההסברים לדברי הזהר²⁹, שבפנימיות התורה "לית תמן לא קשיא...", בשונה מהנגלה שבתורה:

קושיה מצביעה על העלם והסתר, כיסוי האמת שבתורה. ולכן: בחלק הנגלה שבתורה, אשר ירד לעולם באופן ששכל האדם יכול להבינו, יש קושיות. כלומר, הקושיות הן חלק מהתורה עצמה. כפי שהוסברה מספר פעמים ההוכחה לכך: אף כאשר אדם ילמד רק קושיה בתורה, הוא חייב לברך לפני כן את ברכת התורה. משום שבשכל האדם אינה יכולה להיקלט מיד הבנת התורה – חכמתו יתברך. בתחילה מתעוררות בשכל האדם קושיות, עד שהלומד מזכך ומעדן את שכלו ומצליח להבין את אמיתות התורה.

לעומת זאת בפנימיות התורה, אשר אינה יורדת לדרגת השכל האנושי, אלא רק לשכל של הנפש האלקית, אשר בה מאירה התורה – הרי בה "לית תמן לא קשיא...".

ו. הסברת פנימיות התורה באופן המובן בשכל האדם

יותר מכך:

ידוע³⁰ חידושו של אדמו"ר הזקן