358
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שהאדם מרגיש היטב כמה רע ומר לו, והוא מעורר רחמים על נפשו, שזוהי גם " המשמעות של כתישת הזית,
אז מתגלה גם מלמעלה הדרגה של שמן הטוב – חכמה עילאה – דרגה של רחמים עליונים61.
וזה מביא לידי גילוי אלקות בנפשו. כלומר, גילוי של אהבה רבה אצל האדם במדות שבלבו62, כנרמז ב"מכמר " בישרא"63.
לאחר מכן יורד הענין עד לכדי
אור", שהוא לבוש64. כלומר, עד לכחות ולענינים הרחוקים מעצם האדם, שגם שם נגרם "נתחממו" של גילוי אור65,
וכיון שהדבר נובע מרחמים, אשר בקו האמצעי, הוא משפיע והופך שבמקום הענין של "נתחממו" מתוך
רעב" כדלעיל, תהא מדה זו בקדושה, כלשון הנביא66: לא רעב ללחם ולא צמא למים כי אם לשמוע את דברי הוי'.
הערות
- 61. מובן ופשוט שאין מזה סתירה להמבואר בסו"ס שלפנ"ז מביאוה"ז – וכמבואר בלקו"ת בהעלותך שם דע"י כתישה, מרירות נפשו כו' הנ"ל, נמשך מבחי' חכמה – מו"ס, ויגמה"ר (וראה שם לה, ב), וכמו שנמשך בספירות הוא החמימות " דמדת הרחמים (ת"ת).
- 62. ראה לקו"ת בהעלותך שם (ל, ב. לא, א־ב), דמבחי' מו"ס ויגמה"ר הנ"ל נמשך בחי' אהבה רבה ואהרן בבנ"י להיות עין בעין יראו.
- 63. ראה לקו"ת פנחס (עז, ד ובכ"מ) דהתהוות הבשר היא מהדם שמשכנו בלב, ולכן בשר מורה על המדות שבלב [ובלקו"ת בהעלותך (לא, ג ואילך וש"נ) דהבשר הוא מבחי' הגבורות ויסוד האש ונכלל בגבורות דקדושה והיינו שעי"ז נמשך התלהבות ורשפי אש האהבה כו']. ועפ"ז יובן מה שבלקו"ת ואוה"ת (שבהערה 55), שמבואר דנכמרו רחמיו הוא מל' חמימות מובא דנכמרו רחמיו (משיחת ש"פ מקץ תשל"ה) מלשון מכמר בשרא" (וראה לעיל הערה 42 הביאור בזה כפשוטו), כי עיקר ענין נתחממו הוא במדות שבלב.
- 64. וראה לקו"ת פנחס שם. שה"ש מג, ד. ועוד.
- 65. ולהעיר בדא"פ ש(הסדר בפרש"י) לשון משנה ולשון ארמי (תלמוד) לשון מקרא, מרמז גם על (סדר) ההמשכה, דמשנה מדות והתחלתן – יגמה"ר ותלמוד מוחין ומקרא בעשי' (תניא פ"מ בהגהה (נה, ב) – מפרע"ח. וראה גם שם פנ"ב. אגה"ק סכ"ו (קמד, א ואילך)). ולכן בפרש"י מסיים "במקרא" שהיא בעשי'.
- 66. עמוס ח, יא.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.