467
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
תכלית הגילוי. לאחר מכן, בזמן בית שני – נפגם הדבר. לאחר מכן נחרב גם הבית השני – יבנה במהרה בימינו – ונעשה העלם והסתר גדולים בעולם. – כל ההעלמות וההסתרים שבעולם קשורים בהעלמות שחלו בתורה. –
יב. תחלה היתה התורה בגילוי מוחלט, ללא העלמות והסתרים. לא היו כל ספקות ומחלוקות. אירעו חילוקי דעות – הרי "לא זזו משם" עד שהכריעו לפי רוב הדעות17. בין שמאי והלל היו שלש מחלוקות בלבד18. עיקר המחלוקת החלה בתלמידיהם, בית שמאי, ובית הלל19.
לאחר מכן התהוה העלם והסתר גדול יותר בתורה, שנתמעטו הלבבות20 ורבי כתב את המשניות, ועד שהחל סדר הגמרא: "במחשכים הושיבני – זה תלמוד בבלי"21, כשמשום העלם האור החל ריבוי של קושיות, ופעמים רבות נשארת קושיא, תיובתא ותיקו.
בכל זאת לא היה גם אז חושך כפול ומכופל כפי שהחל לאחר חתימת התלמוד, כפי שידוע שעד רבינא ורב אשי היו סמוכים איש מפי איש עד משה רבנו, ובהם הסתיים הדבר20.
– לפי אופן וסדר ההעלמות וההסתרים בתורה, כך התבטאו גם בהנהגה הכללית של העולם, כל דבר בזמנו, כנ"ל.
כל זה – בתהליך הירידות.
יג. כשהחל להתקרב זמן הגאולה
הרי כשם שהעלם הגלות נפתח בהעלמות בתורה, כך גם גילוי אור הגאולה פותח בגילוי של תורה,
שנתגלה ע"י האריז"ל ולפניו, זה גילוי חכמת הקבלה.
בראשונה היה הסדר: "אין דורשין במעשה מרכבה כו'", ובזמן האריז"ל החל לגלות את החכמה הזאת22, ומזמן לזמן הלך הגילוי והתגבר, עד שהבעל שם טוב החל לגלות תורת החסידות, ולאחר מכן ייסד אדמו"ר הזקן את תורת חסידות חב"ד, הביא את הדברים לידי הבנה והשגה, כך שאפשר להבינם לא רק בשכל הנפש האלקית כי אם אפילו בשכל הנפש הבהמית.
יד. עיקר הגילוי התחיל בי"ט בכסלו, כפי שידוע ההבדל בין מאמרי החסידות שאדמו"ר הזקן השמיע לפני המאסר בפטרבורג לבין המאמרים שהחל לגלות אחרי פטרבורג23.
המאמרים הקודמים היו "בוערים", והמאוחרים היו קשורים יותר לעולם, הם התלבשו במדה יתרה בשכל אנושי.
– ובגילוי תורת החסידות, כשהיא מתגלית לכל, לא רק ליחידי סגולה כי
הערות
- 17. ראה סנהדרין פח, ב.
- 18. שבת יד, ב. טו, א.
- 19. ראה סוטה מז, ב. סנהדרין שם.
- 20. ראה הקדמת הרמב"ם לספרו יד החזקה.
- 21. סנהדרין כד, א.
- 22. ראה הקדמת הרח"ו לשער ההקדמות (נדפס בסוף קונטרס עץ החיים). אגרת הקדש סי' כו.
- 23. ראה ספר השיחות – תורת שלום – עמוד 114 ואילך.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

