ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יט ח"י אלול שיחה א

253

קובץ ה-PDF השיחה כולה מצוטט בעמוד אחד חיפוש חדש

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

כמו כן אין מובן: כיצד ייתכן לומר שמשה רבינו למד במשך זמן כה קצר את כל התורה כולה עם כל החידושים של כל תלמיד ותיק עד סוף כל הדורות, במיוחד שזה כולל גם את "חידוש תורה מאתי תצא"²², תורתו של משיח²³, שתהיה²⁴ נרחבת עד מאד²⁵?

אחד ההסברים לכך הוא, כדלעיל: משה רבינו קבל את התורה – שבכתב ואת התורה־שבעל־פה עם כל כללי התורה,²⁶ כיצד ללמוד את הפרטים בדרך הפשט והרמז והדרוש והסוד. ה"תלמיד ותיק" לומד ומסיק למעשה את פרטי הפלפול והדיון וכדומה, עד להלכה המפורטת, מתוך הכלל²⁷. לכן זהו חידוש (כי משה לא למד פרט זה בפועל, כלשון חז"ל²⁸ שמשה "לא היה יודע תלין תלין של הלכות", שדרש רבי עקיבא).

אך כיוון שכל החידושים בתורה חייבים להתבסס על הכללים שקבל משה בסיני, יוצא ש"הכל ניתן למשה בסיני", הכל היה כלול בתורה שקבל משה²⁹.

בכל זאת, על־ידי ש"תלמיד ותיק" עמל בשכלו כדי לגלות, לפי כללי התורה, פרט בתורה־שבעל־פה, הוא גורם לחידוש בתורה, וזהו ענין חשוב בתלמוד תורה, יתר־על־כן: זוהי חובה על "כל איש ישראל"³⁰, שלא להסתפק בלימוד הכתוב בספרים, אלא גם "לחדש .. הן בהלכות הן באגדות הן בנגלה והן בנסתר"³⁰. ויותר מכך: לכל

הערות

22. ויק"ר פי"ג, ג.
23. כמאמר הידוע (המשך תרס"ו ע' כג. תקמו. ועוד) שמ"ת לא יהי' עוד הפעם.
24. להעיר מהידוע (ד"ה וידבר (הב') תרצ"ט בתחלתו וסופו. ועוד) דזה שמשיח יוכל ללמוד תורה את כל העם כולו אף שיהיו ריבוא רבבות אנשים כו' הוא מפני שיהי' לימוד במדריגת הראי', ע"ד הא שהאריז"ל שמע בב' או ג' שעות מה שלא יכול לפרש בדבור בשמונים שנים רצופים יומם ולילה (פע"ח שער ק"ש שעל המטה פ"א) כי השגתו היתה בבחי' ראי' (לקו"ת צו יז, ב. ובכ"מ). ומזה מובן ג"כ שאין לתרץ השאלה שבפנים, כי משה קיבל התורה באופן של ראי' – כי מכיון שבסיני ניתנה גם תורתו של משיח, ש(גם) לימודו הוא באופן של ראי', ובמשך שנים רבות, הרי אאפ"ל שמשה למד כל זה בפועל (אף ע"י ראי') במשך ארבעים יום גו'.
25. וביותר קשה ע"פ מחז"ל (מנחות כט, ב) הובא לקמן בפנים.
26. ראה שמו"ר פמ"א, ו: וכי כל התורה למד משה כו' אלא כללים למדוהו כו'. וראה של"ה בהקדמה בית חכמה (כה, א־ב) ובמס' שבועות שם (הובא בקונט' עה"ח פל"א). סה"מ תפר"ח ע' קכח. וראה (באו"א קצת) שער מאמרי רז"ל להאריז"ל (למד"ר פ' חוקת). ועוד ביאור – שער רוה"ק (בהוצאת ת"א תשכ"ג – קח, ד) ושער הגלגולים הקדמה יז. וראה הנסמן לקמן הערה 28.
27. ראה לקמן ע' 417 ואילך (והערה 54) בנוגע למנהגי ישראל ותקנות כו'.
28. מנחות כט, ב. וראה שער מאמרי רז"ל שם. חדא"ג מהר"ל מנחות שם. עץ יוסף לע"י שם.
29. וי"ל שזהו ג"כ הביאור בהא דר"א הגדול "לא אמר דבר שלא שמע מפי רבו לעולם" (יומא סו, ב. סוכה כז, סע"ב. ולהעיר מתורת שלום שם: וואס איך זאג איז אלעס© זיינע) – דלכאורה תמוה: הרי בודאי לא הי' כל לימודו של ר"א רק חזרה על דברי רבו, ובודאי גם חידש בתורה (ובפרט שזהו חיוב, כדלקמן בפנים) – אלא שכל חידושיו של ר"א היו רק ע"פ הכללים ודרכי הלימוד המיוחדים של רבו.
30. אגה"ק סכ"ו (קמה, א). וראה הל' ת"ת לאדה"ז (פ"ב ס"ב): ולחדש כו'. ובזח"א (יב, ב) "לאפשה לה בכל יומא" (ולהעיר מתו"א מקץ לח, ג).

מצוטט בעמוד אחד

לקוטי שיחות 1

כרך ט ‹ וזאת הברכה ‹ שיחה ב ‹ 242 לקו"ש חי"ט ע' 253

עמודים המצטטים את אותם מקורות

הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 17 עמודים.