ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך יט ח"י אלול שיחה א

254

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

יהודי יש חלק בתורה עליו לחדש, ובזאת תלויה שלמות נפשו³¹.

כך גם בענין של חסידות חב"ד – המיישמת את החסידות בכוחות השכליים. למרות שהיא פרט בחסידות הכללית, בכל זאת נעשה באמצעותה חידוש חשוב בחסידות.

ה. הפרט הנלמד – חידוש מצד הלומד

אכן, מדוע נקרא לימודו של ה"תלמיד ותיק" בשם "חידוש"? אמנם, משה לא למד למעשה כל הלכה באופן מפורט, אך חידוש אמיתי איננו³² דבר שלא היה גלוי לפני כן, אלא דבר שלא היה קיים כלל "בכח", ואילו פרט זה בהלכה היה כלול (בהסתר) בתורה שלמד משה רבינו, כפי שנאמר "הכל ניתן למשה בסיני", ומדוע נקרא לימוד זה בשם חידוש³³?

ההסבר לכך בדרך אפשר הוא³⁴: ה"חידוש" איננו כל־כך מצד ה"חפצא" – מצד הענין הנלמד, אלא בעיקר מצד ה"גברא" – מצדו של האדם הלומד:

התורה־שבעל־פה כלולה בתורה כפי שניתנה בסיני באופן נסתר כל־כך³⁵, עד שאפילו משה, שידע את כל כללי ואופני לימוד הפרטי מן הכלל "לא היה יודע מה הן אומרים",

והתגלותו של הפרט הוא מעשה האפשרי רק על־ידי ה"תלמיד ותיק", לפיכך הוא נקרא חידושו של תלמיד ותיק, מפני שהוא עמל על גילוי הענין בכוחות עצמו, על־ידי יגיעה בשכלו, ומצדו זהו ענין חדש ממש.

זהו אחד ההסברים³⁶ לכך, ששלמות הנפש תלויה בענין של "לחדש שכל חדש" בתורה.

המשמעות האמיתית של ענין שכלי, היא כאשר הענין הזה נתפס ומובן על־

הערות

31. אגה"ק שם (ולהעיר מהל' ת"ת לאדה"ז פ"א סוס"ד). וראה (בענין החלק שיש לכאו"א בתורה) שער ההקדמות ושער רוה"ק שם. לקוטי מהרח"ו זלה"ה שבסוף שער מאמרי רז"ל.
32. כפי' חז"ל במש"נ (קהלת א, ט) אין כל חדש תחת השמש – פ"ח מח' פרקים להרמב"ם (וראה מפרשי המשנה אבות פ"ה מ"ו). ולכאורה צ"ע מסנהדרין קי, סע"א. וי"ל דשם א) הדיוק "יברא". ב) עדיפא מיני' משני לי'. ולהעיר מפרש"י עה"פ: ...אבל ההוגה בתורה מוצא בה תמיד חידוש טעמים וכו'.
33. אף שיש ענינים שלא נלמדו מתושב"כ, כמו מנהגים (שאינם דין דתושבע"פ ג"כ) (ראה לעיל הערה 27), "וגם כמה ענינים נתחדשו ממש בתושבע"פ ורק אסמכוה אקרא כו'" (המשך תרס"ו ס"ע שפג. ועד"ז בתו"ח פ' ח"ש קלד, ג. וראה גם במקומות שנסמנו בהערה הבאה) – מ"מ, מפשטות הלשון "כל מה שתלמיד ותיק עתיד לחדש" משמע, שגם דין הנלמד ע"י מדות שהתורה נדרשת בהן וכיו"ב (שהם רק – מן ההעלם (שבכלל) אל הגילוי) נק' חידוש, וכמבואר בהמשך תרס"ו (כנסמן בהערה הבאה). וראה הנסמן לעיל הערה 26.
34. ראה המשך תרס"ו ע' שפג. שצג. תד (בנוגע לתושב"כ ותושבע"פ).
35. להעיר מסה"מ תפר"ח (שצויין בהערה 26) "שבמ"ת נמשכה ונתגלתה התורה כמו"ש בבחי' כלל בשרשה בחכמה הקדומה", ושם לפנ"ז "במחה"ק דא"ק" – אבל זהו למעלה מגדר כלל ופרט המדובר בפנים.
36. נוסף על המבואר באגה"ק שם (מצד העלאת הניצוצות כו').

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.