240

כי מאחר שבני ישראל יהיו ,פנויין בימות המשיח, כאשר ,רוח הטומאה בתורה וחכמתה" -- תורתם אומנתם -- אעביר מן הארץ"*:, אין שכחה), יקיימו אז מצות ת"ת בשלימותה: ושל"? = ובמילא -- ,לא יהיי עסק כל העולם מות הענין דתית היא כאשר. הלימוד אלא לדעת את הי בלבד', היינו העיון הוא לא בשביל איזו תכלית אחרת כ"א ב,עומק טעמי ההלכות והפלפול בטעמירק בשביל ידיעת והשגת התורה עצמהי = הן כו"יי, עד -- הלימוד באופו ד,יגדיל

[וזה גופא (זה שלומד תורה רק תורה ויאדיר":י, ,דרוש וקבל שכר" בשביל ידיעת והשגת התורה) מביאו [ובזה יומתק דיוק לשון הרמב'ם לידי זה שאינו עוסק בשום עג'1 אחר = ,עסק כל העולם . . לדעת כוי" -- כו חוץ מלימוד התורה, כי דוקא "1 הלשון ,עסק" (בשייכות לתורה) מורה מתקשר ומתאחד עם התורה (בסגנון = על הטורח והיגיעה*: בתורה, ב,משא הרמב"םי": אין . . נקשרת בלבו של אדם = ומתן של פלפול"*י. ובפרט באופן שמחעד שישגה בה תמיד), וכדלקמ! סעי% 5 = דש בתורה, עד שפועל ,הגדלה" (והוסואילך]. פה) בתורה -- ,יגדיל תורה ויאדיר" --

== ---ואף שגם אז-יהי' קיום המצות (כי- - וכמחז"ל* שענינו? של עסק הוא כאשף 777

מצות בטילות רק לתחיית המתים") מרויח, כי ,זבון וזבין תגרא איקרי ובמילא צריכים ללמוד כדי לידע את (בתמי)"].

המעשה אש שו ב היוה כ עפיז יובנר גם דיוקי לשונות מספיק שילמוד פעם אחת כל התורה הרמב"ם בסיום ההלכה, ועל הסדר;: כולה, היינו כל ההלכות של תורה שבע'פי: (וכמ"ש אדה"ז בהלי ת'תת א) ,ולפיכך יהיו ישראל חכמים ש,אפשר ללמוד כל התורה שבע"פ גדולים" -- לא סתם חכמים, כ'א גדלות כולה . . כי באמת ההלכות הנגלות לנו בחכמה, לימוד באופן ד,יגדיל תורה ולבנינו יש להן קץ ותכלית ומספרש, ויאדיר".

ושוב לא יצטרכו לעסוק בלימוד זה* (כי ב) ,יודעים דברים הסתומים" - ,דברים הסתומים" שבתורה (שה"ז קרוב לסופו): ואם היותו (עוה"ב) הוא התכלית המשך (כנ"ל) לדבריו בהלכה הקודמת המבוקש אינו ראוי . . שיהי' עובד להשיג העוה"ב ,פנויין בתורה וחכמתה'), שהם ,עומק