241
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
(שאין לזה קץ ותכלית"), והם ,דברים הסתומים" (,הנסתרות לה' אלקינו"") בערך לההלכות עצמן שהם (כנ"ל מאדה"ז) ,הנגלות לנו ולבנינו".
ג) אח'כ מפרט הרמב"ם סוג נעלה יותר ב,דברים הסתומים" שבתורה - ,וישיגו דעת בוראם", ההשגה בעניני מעשה מרכבה** עד להשגת ,דעת בוראם", שהיא סתום מהנברא, כמו שהאריך הרמב"ם בהלכות יסודי התורה* שאי אפשר לאדם להשיג אמתת המצאו של הבורא. וכן בנוגע לדעתו*.
ד) כפי כח האדם -- יש לומר, שכוונת הרמב"ם היא [לא (רק) להגביל השגת האדם בזמן ההוא שהיא רק ,כפי כת האדם" (כי, כנ"ל, מאי קמ"ל) -- אלא להיפך]: דמכיון ש,לא יהי' עסק כל העולם אלא לדעת את ה' בלבד", לכן תהי' ההשגה בשלימותה, ,כפי כת האדם" -- כלומר: כדבעי* - ככל יכלתו של האדם.
ולכל זה מביא הרמב"ם ראי' מתורה שבכתב -- ,שנאמר כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים": מכיון שהארץ תהי' מלאה ב,דעה את ה'", הרי שוב אין מקום לאיזה עסק וענין אחר (דאל"כ לא שייך לומר ע'ז ,מלאה'), ומזה -- ד,לא יהי' עסק כל העולם (הארץ:י) אלא לדעת את ה' בלבד".
זה עפ"ז מובנת ג"כ הוספת הרמביים כאן ,,כמים לים מכסים":
מאחר שאין שום עסק אחר כ"א ,לדעת את ה' בלבד", והיינו ש,דעה את ה'" תהי' באופן של עסקי, ועסק היחידי, לכן, נוסף על שהאדם מלא מ,דעה את הי
-- שזה אפשרי גם כשהם שני דברים: האדם וענין שני -- ,דעה את ה" - וכידועה הדוגמא: דגים ומי הים, שהמים הם חיות הדגים ובכ"ז הם שני דברים (ועד שלדעת תכמים* -- דגים חוצ"
כ"א שה,דעה" נעשית כל מציאותו, בפועל ובגלוי,
וזה ,כמים לים מכסים", דנוסף על שהארץ תהי' מלאה מ,דעה את ה'" עוד זאת שיהי' באופן ד,כמים לים מכסים". דכמו שאין רואים קרקעית הים ולא כל הברואים שבים, כ"א רק המים המכסים על הבל -- כמו כן לא יהי' נראה שום מציאות אחרת בארץ, כ"א רק הענין ד,דעה את ה".
ויומתק בפרט ע"פ דעת רשב"ג% דכל שהוא מבריית המים אינו חוצץ, והיינו דמכיון שברואי הים נבראו מן המים*,
הערות
- 1. 7') ל' הכתוב -- נצבים כט, כח,
- 8. ראה בארוכה בזה לקו"ש חכ"ו ע' 117 ואילך.
- 3. )9 פ"א ה"ט ואילך. ועוד.
- 00. ראה רמב"ם הל' יסוה"ת ספ"ב. הלי תשובה ספ"ה -- הובאו בשער היחוה"א פ"ז (אלא ששם עיקר הכוונה לידיעת דברים ולא לשכל והבנה -- משא"כ בשער היחוה"א פ"ח).
- 1. ראה כתובות סז, רע"א.
- 2. ראה לקמן סעיף יגדיד.
- 7. י"א ניסן ואחש"פ תשמ"ה
- 8. שיחות ו24
- 3. ראה לקו"ש שבהערה 19. וש"ני
- 4. ת"ק במשנה מקואות וידים שבהערה הבאה (ראה מפרשים שם).
- 5. מקואות פ"ו מ"ז. ידים פ"ב מ"ב. -- אלא שאין הלכה כמותו (נת' בד"ה וראיתי אני, תרס"ב) -- אבל הרי פסקינן כוותי' בהא דזבחים (כב, א). וכבר שקו"ט בזה בתוי"ט מקואות שם. והאריך בזה בס' גולות עליות שם. חיבור לטחרה הל' מקואות כלל ב' בסופו (לפענ"ד בשנויא דחיקא). ועוד, ואכ"מ.
- 6. ראה חולין כז, ב.
משנה תורה, הלכות יסודי התורה ב׳ - הטקסט מספריא
האל הנכבד והנורא הזה מצוה לאהבו וליראה אותו שנאמר ואהבת את ה' אלהיך ונאמר את ה' אלהיך תירא.
והיאך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן האדם במעשיו וברואיו הנפלאים הגדולים ויראה מהן חכמתו שאין לה ערך ולא קץ מיד הוא אוהב ומשבח ומפאר ומתאוה תאוה גדולה לידע השם הגדול כמו שאמר דוד צמאה נפשי לאלהים לאל חי וכשמחשב בדברים האלו עצמן מיד הוא נרתע לאחוריו ויפחד ויודע שהוא בריה קטנה שפלה אפלה עומדת בדעת קלה מעוטה לפני תמים דעות כמו שאמר דוד כי אראה שמיך מעשה אצבעותיך מה אנוש כי תזכרנו ולפי הדברים האלו אני מבאר כללים גדולים ממעשה רבון העולמים כדי שיהיו פתח למבין לאהוב את השם כמו שאמרו חכמים בענין אהבה שמתוך כך אתה מכיר את מי שאמר והיה העולם.
כל מה שברא הקב"ה בעולמו נחלק לשלשה חלקים מהן ברואים שהן מחוברים מגולם וצורה והם הווים ונפסדים תמיד כמו גופות האדם והבהמה והצמחים והמתכות ומהן ברואים שהן מחוברים מגולם וצורה אבל אינן משתנין מגוף לגוף ומצורה לצורה כמו הראשונים אלא צורתן קבועה לעולם בגולמם ואינן משתנין כמו אלו והם הגלגלים והכוכבים שבהן ואין גולמם כשאר גולמים ולא צורתם כשאר צורות ומהן ברואים צורה בלא גולם כלל והם המלאכים שהמלאכים אינם גוף וגויה אלא צורות נפרדות זו מזו.
ומהו זה שהנביאים אומרים שראו המלאך אש ובעל כנפים הכל במראה הנבואה ודרך חידה לומר שאינו גוף ואינו כבד כגופות הכבדים כמו שנאמר כי ה' אלהיך אש אוכלה הוא ואינו אש אלא משל וכמו שנאמר עושה מלאכיו רוחות.
ובמה יפרדו הצורות זו מזו והרי אינן גופין לפי שאינן שוין במציאותן אלא כל אחד מהן למטה ממעלתו של חבירו והוא מצוי מכחו זה למעלה מזה והכל נמצאים מכחו של הקדוש ברוך הוא וטובו וזהו שרמז שלמה בחכמתו ואמר כי גבוה מעל גבוה שומר.
זה שאמרנו למטה ממעלתו של חבירו אינה מעלת מקום כמו אדם שיושב למעלה מחבירו אלא כמו שאומרין בשני חכמים שאחד גדול מחבירו בחכמה שהוא למעלה ממעלתו של זה וכמו שאומרין בעילה שהיא למעלה מן העלול.
שינוי שמות המלאכים על שם מעלתם הוא ולפיכך נקראים חיות הקדש והם למעלה מן הכל ואופנים ואראלים וחשמלים ושרפים ומלאכים ואלהים ובני אלהים וכרובים ואישים כל אלו עשרה השמות שנקראו בהן המלאכים על שם עשר מעלות שלהן הן ומעלה שאין למעלה ממנה אלא מעלת האל ברוך הוא היא מעלת הצורה שנקראת חיות לפיכך נאמר בנבואה שהן תחת כסא הכבוד ומעלה עשירית היא מעלת הצורה שנקראת אישים והם המלאכים המדברים עם הנביאים ונראים להם במראה הנבואה לפיכך נקראו אישים שמעלתם קרובה למעלת דעת בני אדם.
וכל הצורות האלו חיים ומכירין את הבורא ויודעים אותו דעה גדולה עד למאד כל צורה וצורה לפי מעלתה לא לפי גודלה אפילו מעלה הראשונה אינה יכולה להשיג אמתת הבורא כמו שהוא אלא דעתה קצרה להשיג ולידע אבל משגת ויודעת יותר ממה שמשגת ויודעת צורה שלמטה ממנה וכן כל מעלה ומעלה עד מעלה עשירית גם היא יודעת הבורא דעה שאין כח בני האדם המחוברים מגולם וצורה יכול להשיג ולידע כמותה והכל אינן יודעין הבורא כמו שהוא יודע עצמו.
כל הנמצאים חוץ מן הבורא מצורה הראשונה עד יתוש קטן שיהיה בטבור הארץ הכל מכח אמתתו נמצאו ולפי שהוא יודע עצמו ומכיר גדולתו ותפארתו ואמתתו הוא יודע הכל ואין דבר נעלם ממנו.
הקב"ה מכיר אמתו ויודע אותה כמו שהיא ואינו יודע בדעה שהיא חוץ ממנו כמו שאנו יודעין שאין אנו ודעתנו אחד אבל הבורא יתברך הוא ודעתו וחייו אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך ייחוד שאלמלי היה חי בחיים ויודע בדעה חוץ ממנו היו שם אלוהות הרבה הוא וחייו ודעתו ואין הדבר כן אלא אחד מכל צד ומכל פינה ובכל דרך ייחוד נמצאת אתה אומר הוא היודע והוא הידוע והוא הדעה עצמה הכל אחד ודבר זה אין כח בפה לאומרו ולא באוזן לשמעו ולא בלב האדם להכירו על בוריו ולפיכך אומר חי פרעה וחי נפשך ואין אומר חי ה' אלא חי ה' שאין הבורא וחייו שנים כמו חיי הגופים החיים או כחיי המלאכים לפיכך אינו מכיר הברואים ויודעם מחמת הברואים כמו שאנו יודעין אותם אלא מחמת עצמו ידעם לפיכך מפני שהוא יודע עצמו יודע הכל שהכל נסמך לו בהוייתו.
דברים אלו שאמרנו בענין זה בשני פרקים אלו כמו טיפה מן הים הם ממה שצריך לבאר בענין זה וביאור כל העיקרים שבשני פרקים אלו הוא הנקרא מעשה מרכבה.
צוו חכמים הראשונים שלא לדרוש בדברים אלו אלא לאיש אחד בלבד והוא שיהיה חכם ומבין מדעתו ואחר כך מוסרין לו ראשי הפרקים ומודיעין אותו שמץ מן הדבר והוא מבין מדעתו וידע סוף הדבר ועומקו ודברים אלו דברים עמוקים הם עד למאד ואין כל דעת ודעת ראויה לסובלן ועליהם אמר שלמה בחכמתו דרך משל כבשים ללבושך כך אמרו חכמים בפירוש משל זה דברים שהן כבשונו של עולם יהיו ללבושך כלומר לך לבדך ואל תדרוש אותם ברבים ועליהם אמר יהיו לך לבדך ואין לזרים אתך ועליהם אמר דבש וחלב תחת לשונך כך פירשו חכמים הראשונים דברים שהן כדבש וחלב יהיו תחת לשונך.
משנה מקואות ו׳:ז׳ - הטקסט מספריא
ערוב מקואות. כשפופרת הנוד. כעוביה. וכחללה. כשתי אצבעות חוזרות למקומן ספק כשפופרת הנוד. ספק שאינה כשפופרת הנוד. פסולה. מפני שהיא מן התורה. וכן כזית מן המת. וכזית מן הנבילה. וכעדשה מן השרץ. כל שיעמוד כשפופרת הנוד ממעטה רבן שמעון בן גמליאל אומר כל שהוא מבריית המים. טהור:
משנה ידים ב׳:ב׳ - הטקסט מספריא
נטל את הראשונים למקום אחד. ואת השניים למקום אחר. ונפל ככר של תרומה על הראשונים טמא. ועל השניים טהור. נטל את הראשונים ואת השניים למקום אחד ונפל ככר של תרומה טמא. נטל את הראשונים ונמצא על ידיו קיסם. או צרור. ידיו טמאות. שאין המים האחרונים מטהרים אלא המים שעל גבי היד. ר' שמעון בן גמליאל אומר כל שהוא מבריית המים טהור:
מצוטט ב־3 עמודים
לקוטי שיחות 3
- כרך ל ‹ ויצא ‹ שיחה א ‹ 129 לקו"ש חכ"ז ע' 241
- כרך ל ‹ וישלח ‹ י"ט כסלו ‹ 174 לקו"ש חכ"ז ע' 241
- כרך לה ‹ בראשית ‹ שיחה א ‹ 5 לקו"ש חכ"ז ע' 241
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 15 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לב הוספות ויקרא מאותו ספר חולין כז, רע"א
- לקוטי שיחות כרך לד ואתחנן שיחה א מאותו ספר חולין כז, ב
- לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה כג מאותו ספר חולין כז, ב
- לקוטי שיחות כרך ז שמיני שיחה ב מאותו ספר חולין כז, א ואילך
- לקוטי שיחות כרך יט תצא שיחה א מאותו ספר חולין כז, ב
- לקוטי שיחות כרך כה בראשית שיחה ב מאותו ספר חולין כז, ב
- תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשי"א חולין כז, רע"א
- תורת מנחם אור ליום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ו מרחשון ה'תשט"ז חולין כז, ב
- תורת מנחם י"א ניסן (מאמר א), ה'תשכ"ב חולין כז, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ג אור ליום ועש"ק פ' חיי שרה, כ"ו מרחשון ה'תשט"ז חולין כז, ב
- תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל חולין כז, ב
- תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ולהבין בתוס' ביאור חולין כז, ב
- נר מצוה ותורה אור שער האמונה לג, א חולין כז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ט חולין כז, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשל"א חולין כז, ב