שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כה ט'שצ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמובן ופשוט על מנת ללמוד אותה בהתמדה ושקידה ובאופן שהלימוד מביא לידי מעשה בהנהגה יום-יומית על פי התורה תורת חיים.
3 שהלימוד מביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תלב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובודאי אף שבנוגע לכתיבת הספר יהי' סיום וגמר של תורה, הרי בלשון הידוע "מתכיפין התחלה להשלמה בתדירה" גו' שמתחילין תיכף ומיד בלימודה ביתר שאת וביתר עז, לימוד – כהוראת חכמי התורה – המביא לידי מעשה , קיום המצוות בהידור.
3 לימוד . . המביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תמג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וע"פ פסק רז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה (יעויין הקדמת פיה"מ להרמב"ם בביאור המאמר אין לו להקב"ה כו') וראשית חכמה יראת השם, הנני מקוה כי ישתמשו בשידור רדיו זה להדגיש ולחזק עניני יראת שמים וקיום המצוות מעשיות בפועל, וסוף דבר – הכל נשמע:
5 פסק רז"ל : קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תעח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולימודם תורת ה' נגלה וחסידות, לימוד המביא לידי מעשה – קיום המצוות בהידור,
9 לימוד המביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תצ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובאם צורך בזה, הרי יוכלו להדפיסו בהקדם (על ידי פוטוסטאַט) מקונטרס שנדפס מאז, ובלבד שיתחילו בהקדם בלימודו, לימוד אליבא דנפשא , לימוד המביא לידי מעשה , אשר יחלצו כל הנ"ל וכל תושבי כפר חב"ד לנקום נקמת הוי' במדין , וכפירוש רבנו הזקן בזה, ונשיאי חב"ד ממלאי מקומו ועד לנשיא דורנו כ"ק מו"ח אדמו"ר.
13 לימוד המביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תצד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
נעם לי לקרוא במכתבה על דבר השתתפותה בפגישות, התועדויות ושיעורים וכו', והתקוה חזקה שמנצלת השיעורים והלימוד באופן שיהי' לימוד מביא לידי מעשה , מתאים להוראת חכמינו ז"ל מעשה הוא העיקר.
2 לימוד מביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תקיד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וגם מספר הפועלים בזה – פעלי דיממא, מאַכן ליכטיג – יגדל הלוך וגדל עד כי חדל לספור –
8 פעלי . . ליכטיג: עירובין סה, א. וכפי' הצ"צ (הובא בלקו"ד ח"ב עת"כ. ונאמר ויקרא אלקים לאור יום).
לקו"ד ח"ד : תריא, ב ואילך. ולאח"ז בסה"ש תרפ"ז ע' 79 ואילך.
בס' הקונטרסים : סה"מ קונטרסים ח"א קעה, א.
ו"לימוד" . . המביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
ד"ה פי' מס"נ לאדה"ז : נדפס לאח"ז במאמרי אדה"ז הקצרים ע' תקו.
ד"ה עתידים צדיקים , ה'תש"ב : סה"מ תש"ב ס"ע 74 ואילך.
פחדכם ומוראכם וגו' : עקב יא, כה.
ד"ה וקבל היהודים , תרפ"ז : סה"מ תשי"א ע' 180 ואילך. תרפ"ז ע' קי ואילך.
ויקרא אלקים לאור יום : בראשית א, ה.
עד כי חדל לספור : לשון הכתוב – מקץ מא, מט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תקנב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובודאי יוסיפו בהתמדה ושקידה בלימוד תורתנו תורת חיים, לימוד המביא לידי מעשה , קיום המצות בהידור, עליהן נאמר וחי בהם.
3 לימוד המביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תקפג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואף שאין צועקין על העבר, אביע תקותי שלחג גאולת רבנו הזקן, הוא גם גאולתנו ופדות נפשנו, יופיע כבר קובץ האמור כרוך וכו' באופן שביום זה ומה טוב עוד קודם לו יוסיף בידיעת שיטת רבנו הזקן ותורתו ובאופן המביא לידי מעשה , "הליכה בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נס"ו" (אגרת הקודש סי' זך).
7 המביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תקפה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ותקותי חזקה שיכלול בפעולות ההפצה שלו גם הפצת לימוד זה, וכמובן לימוד המביא לידי מעשה כי מעשה עיקר.
5 לימוד המביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון שהובטחנו יגעת ומצאת, הנה ילמוד בהתמדה ושקידה נגלה וחסידות ועד לאופן שהתורה קוראה לזה יגיעה והלימוד יביא לידי מעשה קיום המצות בהידור.
2 והלימוד יביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרפו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון שהובטחנו יגעת ומצאת, הנה ילמוד בהתמדה ושקידה נגלה וחסידות ועד לאופן שהתורה קוראה לזה יגיעה והלימוד יביא לידי מעשה קיום המצות בהידור.
2 והלימוד יביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשלד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובודאי יהי' הלימוד באופן שיביא לידי מעשה , כוונתי לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא, הוראה בפועל, אשר בפרט בתקופתנו זו הרי לימוד זה הכרח השעה הוא, בכל מקום ובפרט במדינתם ועירם.
7 שיביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשלח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנני שולח לכאו"א מהם וכולם יחד איחולַי ותפלותי וברכתי אשר תהי' ההתיישבות וההתנחלות שלהם בנחלת הר חב"ד בשעה טובה ומוצלחת בכל הפרטים, בגשמיות וברוחניות גם יחד, ואשר הסתדרותם בנחלת הר חב"ד תתאים לשמו, אשר שמא מלתא הוא, באופן שיבואו אל המנוחה ואל הנחלה , בביטול כל הענינים המבלבלים במנוחת הנפש ומנוחת הגוף, ומתוך שמחה וטוב לבב ילכו מחיל אל חיל בהר הקודש, בתורתנו הקדושה והבנתה והשגתה ב חב"ד שבנפש ובאופן דלימוד המביא לידי מעשה , קיום מצותי' בהידור.
8 דלימוד המביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשעו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויהי רצון שממנו יראו הרבה וכן יעשו, בהזדמנויות של שמחה וטוב, בטוב הנראה והנגלה, לעשות להם ציון בעניני תורתנו הק', תורת חיים, ולימודה באור וחיות, וכהוראת חכמינו ז"ל לימוד המביא לידי מעשה , וגדול זכות המזכה את הרבים.
4 וכהוראת חכמינו ז"ל : קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתצג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והצלחה בזה, פירושה אשר פעולות אלו תכניסנה חיות וכוחות נוספים בהליכה מחיל אל חיל בלימוד תורתנו, תורת חיים, שהיא הוראה בחיים – חיי היום-יום – בדרך חיים ראויים לשמם; לימוד המביא לידי מעשה , קיום המצות בהידור, עליהן נאמר וחי בהם.
3 לימוד המביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתצח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
און דאָס איז אויך די באַדייטונג פון דער חנוכת הבית פון דעם נייען בנין פון דער צענטראַלער ליובאַוויטשער ישיבה, אַז דאָ ווערט אויפגעשטעלט און געהייליקט אַ בנין וואָס זיין צוועק איז צו דינען אַלס מרכז פאַר לימוד התורה מיט יראת שמים, אָנגעפילט מיט תלמידים, כן ירבו, וועלכע לערנען תורה מיט אהבת ה' און יראת ה', לימוד המביא לידי מעשה , קיום המצוות בהידור, וועמענס חינוך און הנהגה איז איינגעפונדעוועט אויף די דריי יסודות פון תורת החסידות, אהבת ה', אהבת התורה און אהבת ישראל שכולי חד, אין דעם פולן זין פון "תומכי-תמימים", לויט דער כוונה פון דעם ערשטן מייסד פון דער ישיבה, כ"ק אדמו"ר הרש"ב, און זיין זון און נאָכפאָלגער, כ"ק מו"ח אדמו"ר, דער מנהל פועל פון דער ערשטער ליובאַוויטשער ישיבה וואָס האָט איבערגעפלאַנצט די ישיבה אויף דעם אַמעריקאַנער באָדן.
6 לימוד המביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וה' ימלא משאלות לבבן לטובה ולברכה, להמשיך בדרכי התורה והחסידות באופן דמוסיף והולך, ולהצליח בלימודיהן בשנה הבאה, לימוד המביא לידי מעשה , קיום המצוות בהידור, כיאות לבנות ישראל, שכל אחת מהן נקראת בת שרה רבקה רחל ולאה אשר בנו את בית ישראל.
1 לימוד המביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
על פי סגנון מכתבה תקותי שלומדת באופן האמור על פי סגנון הגמרא גדול לימוד המביא לידי מעשה , קיום המצוות, מתאים לבת ישראל, שכל אחת נקראת בת שרה רבקה רחל ולאה, אשר בנו את בית ישראל.
3 על פי סגנון הגמרא : ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתקכה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וההוספה בהידור בלימוד התורה הנגלית והפנימית ביראת שמים, לימוד המביא לידי מעשה קיום המצוות בפועל, תמהר קץ גלותנו ותביא הגאולה האמיתית והשלמה, אשר אלקים יושיע ציון ויבנה ערי יודא וישבו שם וירשוה וזרע עבדיו ינחלוה ואוהבי שמו ישכנו בה.
15 לימוד המביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז ט'תתקצח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועוד אמרו חכמינו ז"ל, והמורה הגדול הרמב"ם מביא זה כהלכה ברורה, שכשיהודי צריך לעשות מעשה , וכן בדיבור ומחשבה, צריך לחשוב שהוא שקול וכל העולם שקול, ועל ידי מעשה אחד שלו יכריע הן לעצמו והן בהנוגע לכל העולם כולו.
8 אמרו חכמינו ז"ל קידושין מ, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובודאי למותר להסביר אשר בעניני יהדות אי אפשר לחכות עד שהמושפע והמושפעת ילמדו שפה, כי כל יום חשוב, וכמבואר בדברי חכמינו ז"ל ומובא ברמב"ם כפסק הלכה, אשר כל אחד ואחת צריך לראות את עצמו שקול, וכן העולם כולו שקול, ומעשה אחד טוב יכריע הכף לטוב הן בנוגע לעצמו והן בנוגע לכל העולם כולו.
1 בדברי חכמינו ז"ל : קידושין מ, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קמה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ועוד יותר אמרו חכמינו ז"ל ובפרט הרמב"ם, מורה נבוכים של כל הדורות, שמביא בסגנון לקוני אבל בתור פסק דין, אשר צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב ; עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה (הל' תשובה, פ"ג ה"ד, בקיצור לשון קצת).
4 אמרו חכמינו ז"ל קידושין מ, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קסז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כי הגדולים תורתם קבע כדת הניתנה לכאו"א בהל' ת"ת והלימוד מביא לידי מעשה – קיום המצות בהידור.
4 והלימוד מביא לידי מעשה ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קפב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובודאי כיון שלומדים בבי"ס חב"ד למותר להדגיש ש"סיום" אינו אלא ההתחלה לעבור לשלב גבוה יותר בלימודי התורה, לימוד על מנת לשמור ולעשות, וכהוראת חכמינו ז"ל לימוד המביא לידי מעשה , קיום המצוות בהידור.
1 וכהוראת חכמינו ז"ל : קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רצד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובודאי כאנשי חינוך צה"ל שהם בעיקר אנשי מעשה , גם לימודם, בסגנון חכמינו ז"ל, הוא לימוד המביא לידי מעשה .
1 בסגנון חכמינו ז"ל : קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וגדול זכותם של כל אחד ואחת המתעסקים ומשתדלים בביסוס מוסדות אלו והתפשטותם בכמות (להרבות מספר התלמידים והתלמידות) ובאיכות (להרבות בידיעתם את תורתנו תורת חיים) ובאופן דלימוד המביא לידי מעשה , קיום המצוות בחיי היום-יום, בהתאם לההלכה בלי פשרות ובהידור.
9 דלימוד המביא לידי מעשה ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שמ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והשם יתברך ימלא משאלות לבבן לטובה להצליח בלימודן, לימוד המביא לידי מעשה , ובכל מעשה ידיהן לטובה ולברכה.
1 לימוד המביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תעה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון שהובטחנו יגעת ומצאת, הנה ילמדו בהתמדה ושקידה נגלה וחסידות ועד לאופן שהתורה קוראה לזה יגיעה והלימוד יביא לידי מעשה קיום המצות בהידור, ואז תקוים ההבטחה – ומצאת.
3 והלימוד יביא לידי מעשה ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרנח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויהי רצון שיהי' לימודו כהוראת חכמינו ז"ל, לימוד המביא לידי מעשה , קיום המצוות ככל הדרוש.
2 כהוראת חכמינו ז"ל ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
תהא פתיחת "גן ישראל" וכל משך שהותם בו בהצלחה בכל, ובפרט שהשנה שנה השביעית אשר שבת היא לה' ומסוגלת להוספה בתורה ומצות ולהמשכת שובה ונחת, עונג האמיתי – בעניני הגוף והנפש גם יחד, ושנת המאה להסתלקות הילולא של הרב המגיד אור עולם, ולמהר קיום היעוד שבפרשתנו וקם שבט מישראל, זה מלך המשיח, אשר ירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ, וישראל עושה חיל.
4 לימוד שמביא לידי . . מעשה ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והשם יתברך יברך ויצליח את כל אחד ואחת מכם בכל האמור, ובפרט בהוספה בלימוד התורה ובמצות הצדקה, ובאופן דמוסיף והולך, אשר גם בשובכם מהקייטנות ומהמחנות לביתכם ובשנת הלימודים הבאה עלינו כולנו לטובה, תוסיפו כוח ובריאות בגוף ובנשמה גם יחד, ותלכו מחיל אל חיל בלימוד התורה בהתמדה ושקידה והלימוד יביא לידי מעשה קיום המצוות בהידור - וכל זה בשמחה ובטוב לבב.
14 והלימוד . . מעשה ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתמח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכוונת סיפורים אלה הרי הוא שכל אחד ואחת מתינוקות בית ישראל יעשה כל התלוי בו להיותם בדוגמתם - ע"י התמדה ושקידה בלימוד התורה ושהלימוד יביא לידי מעשה והנהגה ע"פ התורה בחיי יום יום,
9 ושהלימוד . . מעשה ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתסב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון שמעשה הוא העיקר, בודאי תתבטא התרוממות הנפש וההתעוררות בכלל במעשה בפועל, בהוספה בקביעות עתים לתורה, לימוד המביא לידי מעשה קיום המצוות בחיי היום-יום, ובהפצת היהדות האמיתית בכלל, [ובפרט] בקהילתו ובמחנו הט', מחיל אל חיל, לקיים דברי חכמינו ז"ל מעלין בקודש.
3 לימוד המביא לידי מעשה ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתעב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולימוד התורה (ובפרט - העסק בתורה) וההוספה בו - ה"ה מביא לידי מעשה , קיום המצוות והוספה בזה, כולל גם הוספה באיכות - הידור בקיום המצוות,
2 ולימוד . . מעשה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתקח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובגדול לימוד שמביא לידי מעשה , מעשים בחיי יום יום מיוסדים על הוראת תורתנו תורת חיים - כל מעשיך לשם שמים, ומדרגה לדרגה - בכל דרכיך דעהו.
2 ובגדול . . מעשה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך ט ב'תשמח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
מ"ש אודות עניני הישיבה, הנה לפלא עליו שכיון שגם הוא מהר"מ והמשגיחים דהישיבה הרי גם עליו מוטלת האחריות בעד ההנהלה בכללותה וכמו בכל עניני צבור שאין הפירוש בזה דהיחיד פטור מהם וכידוע, וכל אחד מהר"מ והמשגיחים שעוסק במקצועו במסירה ואליבא דאמת הרי א"א שלא יפעול זה גם על שאר הנהלת הישיבה ואופן העבודה דשאר הר"מ והמשגיחים וכל הנ"ל הוא נוסף על הפס"ד (קידושין מ, ב והובא ברמב"ם) דלעולם יראה אדם עצמו שקול כו' ובפעולה אחת שלו מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות או כו' ואחכה למכתבו מפורט מאשר מוסיף הוא בהענינים שתחת רשותו ומוסיף ככל האפשרי וכן הצעות מפורטות בהנוגע להטבת המצב בהענינים והמקצועות שתחת הנהלת אחרים, ומובן שכל המפרט יותר ה"ז משובח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כא ז'תשסד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
וע"פ משארז"ל (קדושין מ:) ויד הל' תשובה פ"ג ה"ד שיראה כל העולם חציו זכאי וחציו חייב , חטא חטא אחד הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה , וגרם לו השחתה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כג ח'תשלד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
דינו של אדם (קדושין מ, סע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג נשא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו מה שארז"ל גדול לימוד שמביא לידי מעשה , שהגדלות שבלימוד הוא מה שמביא לידי מעשה (מלשון "מעשין על הצדקה"), שהו"ע הכפי' והביטול.
37 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לג הוספות ר"ח סיון
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וההוספה ב(גדול ) תלמוד שמביא לידי מעשה (קיום המצוות) — תוסיף בהידור בקיום המצוות,
5 (גדול ) תלמוד שמביא לידי מעשה : קידושין מ, ב. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב ניסן ניסן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזה פועל "להבין ולהשכיל בתורתך" — נגלה דתורה ופנימיות התורה, כולל תורתם של רבותינו נשיאינו, וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה — לעשות רצונך דהקב"ה כל ימי חיי — קיום המצות בפועל,
65 ראה קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד הוספות תצא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ועוד זאת — שהזמן אז אך ורק לרחמים ולברכה ולחסד, הרי נוסף על שלילת הענין בהחלט מצד עצמו, נתוסף שהענין — כלשון האידרא רבא קדישא — הוא דינין (ועוד) שהם מתפשטין ברמ"ח אורחין, ולא עוד אלא שהתחלתם בראשית מדון — הוא קול באשה, וכל' חכמינו ז"ל שם:
3 בראשית מדון : דינו של אדם (קדושין מ, סע"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - שיחות שיחת ל"ג בעומר בעת ה"פּאַראַד", ה'תשמ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
צוזאַמען מיט תורה קומען מצוות, גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , תורה אור באַלייכט און באַווייזט ווי אַזוי מ'זאָל מקיים זיין די מצוות.
24 ראה קידושין מ, ב. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א בראשית שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובכל פעולה טובה שנעשית על ידו הריהו מכריע את העולם לכף זכות .
9 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א וישלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וכשהאדם מכין את עצמו ואת עניניו שלו לגאולה – הרי הוא משפיע גם על העולם כולו, שכן העולם שקול, ובפעולה טובה אחת אפשר להכריע את העולם לכף זכות ולהביא את הגאולה,
12 ראה קדושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב במדבר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
פי' דע כל מה שלמעלה הכל הוא ממך", בכל אחד ואחד תלוי הדבר, וכמרז"ל אשר יראה האדם את העולם שקול, ובפעולה אחת שלו, יכול להכריעו אם לכף זכות או כו' – וכן בנדון דידן, הנה בפעולה אחת יכול להכריע ולפעול מתן תורה.
27 קדושין מ, ב. רמב"ם הלכות תשובה פרק ג הלכה ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב תצא שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לא רק בקשר ללימודה כי אם גם בנוגע להתנהגות על־פי החסידות שהרי גדול תלמוד המביא לידי מעשה .
32 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב האזינו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
על יושבי אהל לדעת ש"כל האומר אין לו אלא תורה – אפילו תורה אין לו", כי דרוש גם קיום המצוות, לפי שהלימוד צריך להיות אך ורק על־מנת לעשות, "תלמוד גדול – שהתלמוד מביא לידי מעשה" .
10 קדושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מאחר שפנימיות התורה נקראת לחם מן השמים הרי היא שייכת רק ליחידי סגולה; גם פנימיות התורה, כמו ה"מן", שייכת לכל בני ישראל, גם לרשעים, ואפילו לרשעים במובן הפשוט – כי לא זו בלבד שהדבר לא יזיק ח"ו, כמו המן שאין בו פסולת, שלא הביא כל היזק, אלא אדרבה, מאחר ש"תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה" , הרי בודאי שלימוד החסידות פועל בהם סוף כל סוף שיחזרו בתשובה ויהיו לומדי תורה ומקיימי מצוות, וכהבטחת רז"ל, שהמאור שבה – המאור שבתורה, זה פנימיות התורה – מחזירו למוטב.
29 קדושין מ, ב וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
הרי "אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", ולמרות ש"ידע איניש בנפשיה" שתשובתו וחרטתו לא היו עדיין באמת לאמיתו, וכי אינו מוכן בפנימיות הלב, ואפילו בחיצוניות הלב לא היתה תשובתו עדיין כדבעי, בכל זאת, יחד עם "חטאתי נגדי תמיד" – שהוא יודע שאינו מושלם וכי עליו לעמול שהתשובה תהיה אצלו עמוקה ועמוקה יותר – עליו גם לדעת כי דבר זה הוא רק "נגדי", אסור לדבר להפריע לו בעבודה בפועל, וכי בכל פעולה טובה שהוא עושה הרי הוא מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות .
* קדושין מ, רע"ב. רמב"ם פ"ג מהלכות תשובה ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה נג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
העולם לכף זכות ופועל הזדככות העולם צריך להיות בדרך התלבשות
9 קדושין מ, רע"ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ג, ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה נד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
העולם לכף זכות ופועל הזדככות העולם צריך להיות בדרך התלבשות
9 קדושין מ, רע"ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ג, ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח מטות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
יושבי אהל ובעלי עסק; יששכר וזבולון, מארי תורה ומארי עובדין טבין.
23 ראה תו"א פ' תרומה. ולהעיר ג"כ ממחז"ל תלמוד גדול או מעשה גדול (קדושין מ, ב. תקו"ז ו, א) וראה ג"כ אגה"ק סוס"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא, יב
4 ראה ב"ק ת, א, קדושין מ, ב. ובהל' תית לאדה"ז בפ"ד היב שלכן הוא שקול כנגד כל המצות כולן וקודם למעשה בכל מקום:י
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
11 מביא לידי מעשה : קדושין מ, ב. וראה הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
8 דלימוד מביא לידי מעשה -- קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
5 ראה תו"א פ' תרומה. ולהעיר ג*כ ממרז"ל תלמוד גדול או מעשה גדול (קדושין מ, ב. תקו"ז ו, א). וראה ג"כ אגה"ק סוס"ט. וכענין ישכר וזבולון מארי תורה ומארי עובדין טבין, ראה אגהיק ס"ה (קט, א). ביאה*ז פ' וישב לאדמוה"א (כה, א-ב) ולהצ"צ (ע' קלד). וראה לקו"ש ח"ח שיחה ב' לפ' מטות.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישב שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיוון שכדי לזכות לגילוי זה דרושה עבודה מתוך התבטלות מוחלטת כלפי ה' (כדלעיל בסעיף ז'), לעבוד כדי למלא רצון קונו, יש צורך בענין של "לאוהבי תורתך", שאהבתם והתמסרותם לתורה, כולל לימוד שמביא לידי מעשה , איננו נובע מן החשיבות והמעלות שבתורה עצמה, אלא מפני שהיא תורתך – מצד נותן התורה.
36 קדושין מ, ב. ב"ק יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז יתרו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הקשר שבין "הלכה" לבין "מעשה" הוא ברור, כי ההלכה היא כדי לדעת "את המעשה אשר יעשון", ואת אלה "אשר לא תיעשנה", ו"תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה" , אבל מהו הקשר שבין "חכמה", עד לידיעת "אחדות הקב"ה" – לבין הלכה?
14 קדושין מ, ב. ב"ק יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פ' פרה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
על אחת כמה וכמה ברור הענין כאשר מתעמקים במאמר חז"ל "כל דור שאינו (בית־המקדש) נבנה בימיו, מעלין עליו כאילו הוא החריבו", ובאופן החיובי הרי קיים פסוק דין שיחיד ש"עשה מצוה אחד, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה" –
52 רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד. מקידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר-ל"ג בעומר שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לגבי רוב אנשי העולם, שאין תורתם אומנותם, ועיקר עסקם איננו בתורה (כדברי חז"ל "הרבה עשו כרבי ישמעאל ועלתה בידן, כרשב"י ולא עלתה בידן), אלא הם "מארי עובדין טבין" (= בעלי מעשים טובים), מובן, שאצלם "כתר שם טוב" הוא מעלה גבוהה יותר מ"כתר תורה" אבל, כיצד יתכן לומר, שרבי שמעון בר יוחאי, שתורתו אומנותו, והוא תלמידו של רבי עקיבא , הסובר ש"תלמוד גדול" , יאמר ש"כתר שם טוב עולה על גביהן" – נעלה מ"כתר תורה"?
27 קידושין מ, ב. ובאוה"ת ואתחנן (ע' רסח. ע' רפ) שכוונתו (לא כהסיום "נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה" – כ"א) דזה שתלמוד גדול הוא גם לולי הענין ד"מביא לידי מעשה" . וראה פסק אדה"ז (הל' ת"ת שם ס"ג): מ"ע של ת"ת מצד עצמה היא ג"כ גדולה משאר המצות (רק שאינה שקולה כנגד כל המצות כולן אלא משום שהתלמוד מביא לידי מעשה כו').
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בחוקותי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אם היו אומרים ש"בחקותי תלכו" הוא לימוד התורה סתם ו"מצוותי תשמרו" הוא מעשה המצוות, היה מובן מדוע כתוב קודם על לימוד תורה, כי "תלמוד מביא לידי מעשה" , כפי שמובן בפשטות שכדי לדעת מה לעשות וכיצד, יש ללמוד תחילה.
7 קדושין מ, ב. ב"ק יז, א. מגילה כז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולכן, כאשר אין ביכולת האדם לעסוק בכל לבבו ונפשו ומאודו בכל השלושה ביחד, עליו לבחור לכל הפחות "עמוד" ו"קו" אחד משלושתם, בו ישקיע את עיקר חיותו והתעסקותו, ושני האחרים – יהיו בחשיבות משנית (אלא אם כן מדובר בענין שהזמן גרמא וכיוצא בזה, כמבואר בשולחן ערוך וכו').
33 ראה תו"א ספ' תרומה. ביאוה"ז וישב (כה, א־ב) ולהצ"צ (ע' קלד). ולהעיר גם ממחז"ל תלמוד גדול או מעשה גדול (קדושין מ, ב. תקו"ז ו, א). וראה ג"כ אגה"ק ס"ה (קט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"עשה תורתך קבע" – משלושת הקוים יש
35 בנחלת אבות כאן (ועד"ז בפרקי משה להר"מ אלמושנינו): דמאותם השלשה עמודים שזכר שמעון הצדיק עשה הלל עיקר מהתורה כו' ושמאי עשה עיקר מהמעשה שחשבו שהתלמוד הוא בעבור המעשה כו' (ולזה עצמו אמר עשה תורתך קבע כו', להעיר שיהי' העיקר במעשה ולא בלימוד כו'). אבל לכאורה דוחק לפרש שב"עשה תורתך קבע" כוונת שמאי שהעיקר (קבע) הוא המעשה . ולהעיר שע"פ הפי' שבפנים (דוקא) מתעאים זה עם מה שנתבאר בכ"מ (אוה"ת ואתחנן ע' רמא ואילך. ועוד) דהפלוגתא אם תלמוד גדול או מעשה גדול (קדושין מ, ב. וש"נ) הוא כעין הפלוגתא דב"ש וב"ה (חגיגה יב, א), דב"ש אומרים שמים קדמו לארץ (וב"ה אומרים ארץ קדמה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והסדר בין המאמרים מדוייק – תחילת המאמר "הפך בה..." המדבר אודות לימוד התורה, ואחר כך המאמר "לפום צערא אגרא" המדבר אודות הטירחא במעשה המצוות – שהרי "תלמוד מביא לידי מעשה" .
81 קדושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
המעשה אשר יעשון, שזה כולל "לידע" את כל עניני עבודת ה' – אזי אין ה"לימוד" וה"מעשה" סותרים זה לזה, אלא אדרבה, זהו לימוד המביא אותו למעשה ועבודת ה';
16 דלעשיית מצוות כפשוטה – הרי (כל) תלמוד מביא לידי מעשה (קידושין מ, ב. וש"נ). ואפילו תורתו אומנתו מפסיק לעשיית מצוה (ירושלמי ברכות פ"א סה"ב. שבת פ"א סה"ב). וראה בארוכה לעיל ע' 328 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"יגדיל" היא מעלת התורה הקשורה למעשה המצוות, כנאמר "תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה" , ו"יאדיר" היא מעלת התורה בעצמותה כפי שהיא למעלה לגמרי ממצוות, שזהו ענין המלוכה שבתורה – "בי מלכים ימלכו"].
60 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כלומר, גם במדרש עצמו, באופני העבודה שאינם מבוצעים במעשה , העיקר והתכלית הוא להגיע למעשה , כמאמר חז"ל "תלמוד מביא לידי מעשה" .
26 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט שבת נחמו שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כבר היו ר"ע וזקנים ... וכדומה?
24 להעיר מקדושין מ, ב: "וכבר הי' ר"ט וזקנים מסובין כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יט הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
9 תורה .. מביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
0 כי לימוד מביא לידי מעשה (קידושין מ, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
2 בי לימוד מביא לידי מעשה (קידושין מ, ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא פקודי שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כאשר לימוד התורה הוא כראוי, הרי אז גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , התורה מיושמת במעשה המצוות ומשפיעה על עשייתן בשלימות, ועל ידי כך נעשה בירור וזיכוך בעולם.
38 קדושין מ, ב. ב"ק יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב אמור שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
היא שחייבים להתאחד כאן גם עם מי ש"אין בהם מעשים טובים",
34 וגם בתורתו דה"לולב" – חסר ה"גדול" שבו, שמביא לידי מעשה (ראה קידושין מ, ב. וש"נ. ועיין הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ב־ג).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה ויגש שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לפיכך, בזמן הזה נעלה יוסף מיהודה, ומשום כך "ויגש אליו יהודה" – הגשת יהודה אל יוסף, כפי שאכן נפסקת המסקנה בגמרא, ש"תלמוד גדול" .
44 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
4 שלכן צריך הבאוואַרעניש ,גדול לימוד שמביא לידי מעשה" (ראה קידושין מ, ב. ב"ק יז, א), כי לימוד סתם אולי לא יבוא לידי מעשה , ודוקא ,גדול לימוד", גדלות בלימוד (ראה לקו"ש ח"ז עי 7. חי"ח ע' 154), מביא לידי מעשה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
איתא בגמרא – והובא להלכה ברמב"ם – שלעולם יראה אדם עצמו שקול והעולם שקול.
530 קידושין מ, רע"ב (בשינוי לשון).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג', י"ח תשרי, ב' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויש להוסיף בזה, שלאחרי הסדר ד"בן חמש שנים למקרא, בן עשר שנים למשנה כו' בן חמש עשרה לגמרא" (עד גיל עשרים), שעיקר ההתעסקות היא בלימוד התורה – אזי מתחיל סדר העבודה ד"בן עשרים לרדוף" בנוגע לענין המעשה (קיום המצוות, כולל בירור עניני העולם), שהרי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , וכמודגש גם בנוגע למצות הקהל:
50 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הכלל "תורה היא נצחית" – קאי גם על מצוות התורה, להיותם חלק מהתורה, ולא עוד אלא שהם עיקר התורה, כמארז"ל "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" .
93 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין בזה, דבתורה כתיב וירד הוי' על הר סיני, שהתורה היא מתנה מלמעלה, אך תכלית וענין התורה הוא ההעלאה מלמטה למעלה, שהרי גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , והלימוד צריך שיהי' על מנת לעשות דוקא.
52 קדושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ונמצאו אהבת השם אהבת התורה ואהבת ישראל – כולא חד.צריך לפרסם מאמר הרב המגיד "דע מה למעלה ממך, פי' דע כל מה שלמעלה הכל הוא ממך", בכל אחד ואחד תלוי הדבר, וכמרז"ל אשר יראה האדם את העולם שקול, ובפעולה אחת שלו יכול להכריעו אם לכף זכות או כו' – וכן בנדון דידן, הנה בפעולה אחת יכול להכריע ולפעול מתן התורה.
32 קידושין מ, ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
הלא פסקת בתורתך שכל העולם שקול, וכל אחד ואחד יכול להכריע את כל העולם כולו, וא"כ, ע"י עבודתי, הכרעתי את כללות העולםלכף זכות , וצריכה להיות ביאת "משיח הפרטי" אצלי, ועי"ז – ביאת "משיח הכללי", במהרה בימינו.
67 קידושין מ, רע"ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ד שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והיינו, שכאשר עומדים בהתחלת העבודה – לאחרי יוהכ"פ – וצריך לקבוע ולהעמיד את סדר החיים, צריכים לכל לראש להתעסק עם תורה , שכן, רק על ידה יכולים לבוא גם לקיום המצוות, כמארז"ל "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" .ולכן צריך להדגיש ולהבליט דוקא את מין הלולב שבו מודגשת מעלת התורה לגבי כל שאר הענינים, ואפילו לגבי מצוות, כדאיתא בגמרא "כל חפצים לא ישוו בה, דאפילו חפצי שמים (מצוות) לא ישוו בה".
26 קידושין מ, ב. וש"נ. וראה הל' ת"ת שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו מ"ש בתחילת הכתוב מקול מחצצים בין משאבים שם יתנו צדקות הוי' (צדקת פרזונו בישראל), ואיתא בזהר מקול מחצצים דא קול יעקב, דקול יעקב קאי על לימוד התורה, וכיון שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה , ה"ז כולל גם קיום המצוות.
8 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולאחר התפלה – "מבית הכנסת לבית המדרש", היינו, שאינו יכול לדלג מיד להתעסקות בעניני הרשות (דבר שיכול להזיק לו), אלא תחילת התעסקותו בעולם צ"ל בעניני תומ"צ [שזהו"ע "בית המדרש" – לימוד התורה, וכולל גם קיום המצוות, שהרי גדול תלמוד שמביא לידי מעשה ] – ע"ד ובדוגמת "בשנה הרביעית גו' קדש הילולים לה'".
197 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו גם מ"ש צחוק עשה לי אלקים, ואמרו רז"ל דשרה הוסיפה על המאורות, ואיתא בשל"ה דהמאורות הם מאורות הגדולים דתלמוד גדול ומעשה גדול , דלעתיד יהי' מעשה גדול , וגם עכשיו שתלמוד גדול , הרי נמנו וגמרו דגדול תלמוד שמביא לידי מעשה דוקא, והיינו שעיקר המעלה הוא במעשה , דמעשה פועל גם בתלמוד , וכמו שאנו רואים שכאשר ישנה שאלה בהלכה למעשה , הנה אז דוקא מתעורר השכל שמעיין בעומק ועומקא לעומקא, ולולי שהי' זה הלכה למעשה לא הי' מתעורר כ"כ, והיינו שמעשה גדול פועל גם בתלמוד גדול .
66 קדושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו שעתה הסדר הוא שתחילה צריך להיות ענין ההבנה וההשגה (י"ה), ואח"כ באים ללימוד התורה וקיום המצוות (ו"ה), אמנם לעתיד לבוא תתגלה מעלת המעשה לגבי ההבנה וההשגה, מעשה גדול , וזהו שו"ה קודם לי"ה, והיינו, שהעבודה היא באופן של יציאה מהמדידות וההגבלות דשכל, שהו"ע התמימות (והי' תמים), ומצד זה נעשה ענין השמחה (אין והי' אלא לשון שמחה), כיון שעי"ז מגיעים גם לדרגא שלמעלה מעולם האצילות ששם הסדר הוא שו"ה קודם לי"ה.
50 ראה קידושין מ, ב. וראה סה"מ תקס"ז ע' שט ואילך. אוה"ת ואתחנן ס"ע רמז ואילך. רעו ואילך. שב ואילך. ביאורי הזהר להצ"צ ע' תעט ואילך. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ע"ד המבואר בחסידות שכל הענינים שישנם בנגלה דתורה ישנםגם בנסתר דתורה – כן הוא גם להיפך, בנוגע לכל הענינים שנתבארו בנסתר דתורה, בתורת הקבלה, ועאכו"כ בתורת החסידות שמביאה את הענינים דפנימיות התורה באופן ד"קרוב אליך הדבר מאד בפיך ובלבבך (ועד) לעשותו" – שכל ענינים אלה ישנם לא רק בנגלה דתורה, אלא גם בהענין ד"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , בנוגע למעשה בפועל,
11 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובהקדמה – שענינה של תורה בכללות הוא לשון הוראה, כדאיתא בזהר בפירוש "תורה", שזהו"ע "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" .
129 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ומזה מובן, שגם הענין האמור – הסמיכות דענין הטהרה (פרה) לענין הגאולה (החודש) – ישנו גם בעבודת כאו"א מישראל, שמיד כשהוא קורא בתורה (שקריאה בתורה הו"ע נתינת כח ) את הענין דפרה, ופועל בעצמו את ענין הטהרה – נעשה אצלו מיד גילוי פנימיות הלב , שהו"ע הגאולה הפרטית .ומכיון שאין אתנו יודע עד מה ("מען ווייס דאָך ניט וואָס עס טוט זיך"), וכדאיתא בגמרא "לפי שהעולם נידון אחר רובו והיחיד נידון אחר רובו (יראה אדם עצמו כאילו שקול, כל העולם שקול כמחצה צדיקים וחסידים ומחצה רשעים, וכאילו מעשיו שקולים כמחצה על מחצה), עשה מצוה אחת אשריו שהכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות כו'" – הרי יתכן שאותו מעשה יחיד שכל העולם ממתין עבורו הוא – שאדם זה יפעל בעצמו את ענין הטהרה, ובכך יפעל את הגאולה הפרטית שלו, ובדרך ממילא – את הגאולה הכללית.
48 קידושין מ, רע"ב (ובפרש"י). וראה רמב"ם שם פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכשם שהדברים אמורים במצוות בכלל, כן הוא – ובמכ"ש – בתורה – שגם היא מצוה, ויתירה מזה, ששקולה כנגד כל המצוות וגדולה מהן, כמארז"ל "תלמוד גדול , שהתלמוד מביא לידי מעשה" – שבמצות לימוד התורה כלולים כל שאר המצוות.
4 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
לפני מלך מלכי המלכים הקב"ה", ולעולם רואה את עצמו שקול וכל העולם כולו שקול, ובכל מעשה ומעשה שלו בכחו להכריע את העולם כולו לכף זכות , ולהביא לקיום הענין ד"ושכנתי בתוכם" – "בתוך כל אחד ואחד מישראל", שהוא תכלית העבודה בביהמ"ק.
119 קידושין מ, רע"ב (בשינוי לשון – ע"פ פרש"י שם ד"ה לפי). רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשט"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
עוד קודם שנטל ידיו, שאז שורים עדיין על אצבעות ידיו ענינים לא-טובים, ואינו שייך עדיין ללימוד התורה (ועאכו"כ לקיום המצוות שנעשה ע"י הלימוד – "תלמוד מביא לידי מעשה" ), שהרי עדיין לא בירך ברכת התורה – עליו להכריז שהוא עומד לפני הקב"ה בהודאה גמורה , ללא נפק"מ מהו מעמדו ומצבו ("וואָס ס'וועט זיך טאָן מיט אים") ואם הוא מבין זאת או לא; הוא יודע רק "שהחזרת בי נשמתי" – שהקב"ה הוא שנתן בו את הנשמה, ולכן עושה הוא את רצונו של הקב"ה בין אם הוא מבין זאת ובין אם לאו ("יע פאַרשטיין, ניט פאַרשטיין – ער טוט אַלץ ווי דער אויבערשטער וויל"), שזוהי התנועה דמסירת-נפש, הקדמת "נעשה" ל"נשמע".
124 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בעבודתו בלימוד התורה, וכיון ש"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" – יומשך מזה גם בעבודתו בקיום המצוות,
63 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כאשר נעשה מונח אצלו שמציאות העולם היא תורה, אזי אפילו בלכתו ברחוב ובאמצע עסקיו, יאמר מאמר רז"ל, קאפיטל תהלים, פרק משניות או פרק תניא, ובכל פעולה טובה שעושה, מכריע את כל העולם לכף זכות .
45 קידושין מ, רע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו "בריש גלי" – שע"י ר' שמעון בן יוחאי ("בריש") נעשה "גלי", שזהו הפירוש והביאור (כפי שבא אפילו בלשון תרגום) של "יד רמה", שזהו האופן שבו היתה הגאולה ממצרים, שאופן כזה לא הי' בגאולת גלות בבל, ולא בגאולת מדי ופרס ויון, כי אם "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות" – בגאולה העתידה.ובפשטות – שע"י לימוד החלק בתורה שהתחלת התגלותו – "גלי" – היתה ע"י "בריש", ר' שמעון בן יוחאי, ואח"כ נמשך בגלוי יותר ע"י תורת חסידות חב"ד עד כדי כך שיומשך בהבנה והשגה בשכל דנפש האלקית, שכל אנושי ועד לשכל דנפש הבהמית – הנה ע"י לימוד זה, ובאופן ד"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , שהלימוד יומשך בענינים של מחשבה דיבור ומעשה בחיי היום-יומיים, יפעלו להיות "ובני ישראל יוצאים ביד רמה" כפשוטו , והיינו, שע"י "יפוצו מעינותיך חוצה" קא אתי מר – גאולה האמיתית השלימה.
158 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אבל אעפ"כ, כיון שיודעים שיש עסק גם עם כאלו ש"יצר לב האדם רע מנעוריו" – התחילה להיות ההנהגה להשיב גם לאלו שמתחילים עם קושיא, העיקר, שישבו ללמוד, וסומכים על ה"חזקה" ש"המאור שבה מחזירו למוטב", וסוכ"ס תושלם התכלית ד"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" .
31 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לא רק בנוגע ללימוד בלבד, אלא גם בנוגע להנהגה על פי חסידות, ד"גדול תלמוד המביא לידי מעשה" ,
57 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ז שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"בי מדרשא" – הו"ע התלמוד בכלל, וביחוד תלמוד בבלי – "במחשכים הושיבני, זה תלמודה של בבל", שענינו של הלימוד הוא "שמביא לידי מעשה" , בירור וזיכוך הענינים הגשמיים ועל ידם גם הענינים החומריים.
212 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון ש"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , הרי לימוד תורת החסידות מביא גם תוספת אור וחיות במעשה :
117 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קדושים, מבה"ח אייר, ה'תשי"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והיינו, שאף שנדמה לו שאין זו אלא פעולה קלה ("אַ קלייניקייט"), מ"מ, כשיתבונן בכך שהעולם כולו שקול, ובכל פעולה שעושה בכחו להפוך את העולם כולו לכף זכות – אזי יראה שאין זה דבר קטן, ובמילא יהי' זה נוגע לו בכל כחותיו ועד לעצם הנפש.
70 ראה קידושין מ, רע"ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
יושבי אוהל צריכים לידע ש"כל האומר אין לי אלא תורה אפילו תורה אין לו", אלא צריך להיות גם קיום המצוות, כי הלימוד צריך להיות על מנת לעשות דוקא, תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה .
50 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, י"ד כסלו, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועי"ז שמכין את עצמו והענינים שלו להגאולה – פועל הדבר גם בעולם , שהרי העולם הוא שקול (שוה בשוה), ולכן ע"י פעולה טובה אחת יכריע את העולם כולו, ויביא את הגאולה לעולם כולו.
13 ראה קדושין מ, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואז נותן להם הקב"ה כל המצטרך להם, כמ"ש אם בחוקותי תלכו (דקאי על לימוד התורה, וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה ) ואת מצוותי תשמרו גו' ונתתי גשמיכם בעתם וגו', שזהו"ע צאן מרעיתך , בדוגמת הרועה שמספק לצאן כל הצטרכותם.
149 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
– מהתנועה הקודמת, שהיא בבחינת "פוטר מים ראשית מדון" :
201 משלי יז, יד. וראה קידושין מ, סע"ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ דברים, שבת חזון (תשעה-באב נדחה), ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכן הוא גם בענין התורה ומצוות, שתכלית לימוד התורה הוא בשביל קיום המצוות, כמארז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , והלומד ואינו עושה מוטב שלא למד ונוח לו שתהפך שלייתו על פניו, כי תכלית לימוד התורה הוא בשביל קיום המצוות.
22 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וסדר זה הוא גם למטה מטה, אפילו בחושך הכפול של זמן הגלות – שכדי לפעול "ופרצת" בגשמיות באופן הכי גדול , צריך להיות תחילה "ופרצת" בפנימיות הענינים, דהיינו, בלימוד התורה, ובאופן ש"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , שזהו הטעם ש"תלמוד תורה כנגד כולם" (כמ"ש הרמב"ם), וכאשר ישנו הענין ד"ופרצת" בה"בשר", "אכלו בשרא שמינא בי רבא", ועאכו"כ בלימוד פנימיות התורה, שזהו החיות שב"בשר" – אזי בדרך ממילא יפעלו הענין ד"ופרצת" גם בגשמיות, כדרכו של "צבי", שישנו גם אצל בנ"י.
155 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין הוא, דהנה, יש ב' דיעות בדרז"ל אם תלמוד גדול או מעשה גדול , והרי אלו ואלו דברי אלקים חיים, ששניהם אמת, שיש מעלה בתורה ויש מעלה במצוות.
9 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
עפ"ז יובן גם מה שמצינו בגמרא חילוקי הדעות בענין "תלמוד גדול" או "מעשה גדול" , עד ש"נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה" :
12 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשי"ט שיחת אור ליום ב' דחוה"מ סוכות, ח"י תשרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אלא שהת"ח תורתן עיקר ורובימיהם בה ומיעוט ימיהם בגמ"ח" (ועד"ז "נשמות בעלי מצוות" יש להם שיעורים בתורה, אלא שעיקר עבודתם היא במעשה המצוות, ולכן נקראים "מארי עובדין טבין"), והיינו, ש"הדס" ו"לולב" הם אלו שעיקר עבודתם בקיום המצוות – "מעשה גדול" , ואלו שעיקר עבודתם בלימוד התורה, – "תלמוד גדול" , אבל תרווייהו צדיקי גמורי נינהו.
67 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה , בחינת כתר שם טוב".
24 קידושין מ, ב. וש"נ. וראה לקו"ת אחרי כו, ד. ועיין הל' ת"ת לאדה"ז רפ"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
– שזהו תכלית המכוון, שהלימוד יומשך במעשה , כמארז"ל "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , וכפירוש החסידות ש"מעשה" הוא מלשון כפי', כמו "מעשין על הצדקה", ובאופן דהלוך ואור, תחילה אתכפיא ואח"כ אתהפכא עד שנעשה כולו טוב, כראוי ל"זרע ברך הוי'" –
9 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויצא, יו"ד כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והרי תכלית התורה היא בשביל המצוות, כמארז"ל "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , ולעתיד לבוא יהי' "מעשה גדול" – שהמעלה בזה היא מצד בירור הגשמי.
40 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואז נעשים כל בנ"י במעמד ומצב של אשה טהורה לבעלה – לאחרי שנקנית בכסף ובשטר ובביאה, וכנ"ל (סכ"ב) ש"כסף" הו"ע האהבה והחביבות (ע"ד פעולת המזבח ש"מחבב"), "שטר" הו"ע התורה, כולל גם ענין המצוות, כמארז"ל "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" ; ולאח"ז "ביאה", שעי"ז נעשית מציאותם של ישראל – "בנים אתם לה' אלקיכם", "בני בכורי ישראל".
272 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לכאורה אפשר לומר, שישנו ענין לימוד התורה כפי שהוא מעשהפרטי, וישנו גם ענין לימוד התורה שעליו אמרו "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , שזהו ענין כללי, כיון שמביא למעשה כל המצוות.
35 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ממדרגה למדרגה בהשתלשלות העולמות כו'", הוא באופן שתחילה ישנו חלק הסוד שבתורה, פנימיות התורה, שכנגד עולם האצילות, ומשם נמשך גם בדרוש ורמז עד לפשט, ולכן, בהשיעור שבפנימיות התורה נכללים כל הענינים שנמשכים אח"כ בכל שאר חלקי התורה, וכיון ש"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , נכלל בזה גם כל ענין פעולת המצוות, שזהו תפקידו של איש הישראלי בעולם.
131 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ונקודת הענין – שע"י התורות וההוראות של הבעש"ט [שתכליתם להביא שינוי בהנהגה במעשה בפועל, שהרי תורת הבעש"ט היא חלק מתורת משה, עלי' אמרו "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , כיון שדוקא ע"י המעשה נשלם רצונו ית' להיות לו דירה בתחתונים] נמשך ומתגלה עצמותו ית', סתים דקוב"ה, ע"י סתים דאורייתא, בסתים (העצמיות) דישראל (כדאיתא בזהר), והסתים דישראל מתקשר (ע"י השם "ישראל", כנ"ל (ס"ח) בהמשל דקריאת השם) עם הגליא דישראל, לעשותו סוף-סוף בעל-תשובה בפועל, לא רק במחשבה ודיבור, אלא גם במעשה בפועל.
72 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו שתכלית הרצון העליון הו"ע העשי', מעשה גדול , בעוה"ז הגשמי שנקרא עולם העשי', שדוקא בו הנה ע"י העבודה דאתכפיא סט"א ואתהפכא סט"א נעשה לו ית' דירה בתחתונים.
74 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אבל העיקר הוא הפועל שבדבר – כבכל הענינים שבתורה ש"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" – שתהי' השמחה באופן ד"עד דלא ידע",
29 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
– וכיון שלימוד התורה הוא לימוד המביא לידי מעשה (כפסק הגמרא), הרי מובן שגם המעשה הוא ללא פשרות –
83 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תבוא, ח"י אלול, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
כל מצוה שיהודי מקיים פועלת גם בנוגע לכל ישראל, אם מצד ענין הערבות, או מצד העובדה ש"כל העולם שקול", ולכן הוספת "מצוה אחת" היא זכות לכל ישראל.
11 קידושין מ, רע"ב ובפרש"י. וראה רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכן מבואר בכתבי כ"ק אדמו"ר (מהורש"ב) נ"ע (ולע"ע לא מצאתי ענין זה בדא"ח אלא פעם אחת בלבד בכתבי אדמו"ר נ"ע), דאף שכל השנה תלמוד גדול הרי בחודש תשרי מעשה גדול .
43 ראה קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון ש"תלמוד מביא לידי מעשה" , אזי נכלל בהצלחה בלימוד התורה גם הצלחה בקיום המצוות.
261 ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובשביל זה הוא כללות ענין גלות מדי ופרס, כמ"ש "אשר שלט האדם באדם לרע לו", היינו, שהסיבה לכך שניתנה שליטה לאדם דלעו"ז לרגע קט, היא, "לרע לו", כדי להוציא משם את כל הענינים שבלע כו', שזהו כללות הענין ש"מרדכי יצא מלפני המלך בלבוש מלכות תכלת וחור ועטרת זהב גדולה ותכריך בוץ וארגמן", ו"ליהודים היתה אורה ושמחה וששון ויקר", כדרשת רז"ל "אורה זו תורה כו'", ומהתורה ממשיכיםבעולם העשי' בפועל (תלמוד שמביא לידי מעשה ) "אורה ושמחה וששון ויקר" כפשוטם.
192 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מחד גיסא – היו בכל דור צדיקים שקיימו מצוות, עכ"פ שש המצוות שניתנו לאדם הראשון, וכמו"כ למדו תורה, כפי שמצינו שאדם הראשון למד תורה עם שת, ושת מסרה לבניו אחריו, מדור לדור, ונוסף לזה, כיון שקיימו מצוות, הרי בהכרח שהי' אצלם גם לימוד התורה, שהרי "תלמוד מביא לידי מעשה" .
57 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון שהתורה היא ענין כללי, שכוללת כל העולמות כולם , מריש כל דרגין עד סוף כל דרגין – הנה לכאורה היתה צריכה להיות עיקר ההדגשה בתורה ולאח"ז גם במצוות (שהרי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" ) על ענינים כלליים, על הציבור או על כללות בנ"י, והיינו, שעיקר המצוות, ההדרכות והלימודים, היו צריכים להיות בנוגע לענינים כלליים, בנוגע למצוות התלויות בכללות הציבור, או התלויות בכללות בנ"י, כמו מצות תרומה, שחיובה בארץ ישראל בזמן שכל יושבי' עלי' דוקא.
37 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכיפורים לפני כל נדרי, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
השי"ת יברך אתכם בשנת הצלחה בלימוד הנגלה ולימוד החסידות, מתוך יראת שמים ואהבת השם, והלימוד יהי' מביא לידי מעשה – קיום המצוות בהידור, ובנקודתו – עבודת התפלה .
196 ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"ואת מצוותי תשמרו" – כיון שהתלמוד מביא לידי מעשה , ועי"ז יתוסף גם בברכותיו של הקב"ה – כהמשך הכתוב :
572 ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אודות ענינים גשמיים כו' [ומובן, שבודאי צריך להיות הלימוד גם בנוגע למעשה בפועל, שהרי גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , אבל אעפ"כ, עיקר ענין התורה הוא למעלה מהעולם כו'].
256 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לשם מה נתפרשו כאן שמותיהם של שאר התנאים – שמצד עצמם לא הגיעו לעומק דעתו של ר"ע (והוכרחו להודות לו באמרם "עקיבא ניחמתנו") – ולא נאמר (כפי שמצינו בכ"מ ) "כבר היו ר"ע וזקנים מהלכין כו'", וכיו"ב?
782 ראה ב"ר פ"כ, ד ("כיון שעלו הזקנים לרומי"). ולהעיר ממע"ש פ"ה מ"ט ("רבן גמליאל והזקנים שהיו באין בספינה כו'"). קידושין מ, ב ("וכבר הי' ר"ט וזקנים מסובין כו'"). סנהדרין קא, א ("כשחלה ר"א נכנסו תלמידיו לבקרו כו' התחילו הן בוכין ור"ע משחק כו'").
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כיון שסוגיא זו עוסקת בסיפורים אודות ארבעה מגדולי התנאים, אשר, "אם ראשונים בני מלאכים אנו וכו'" , ובפרט בדור יתום זה, דרא דעקבתא דמשיחא – מהו הביאור בסוגיא זו (חלק בתורה ) ע"ד המוסר, והלימוד וההוראה בעבודת ה' (תורה מלשון הוראה ) ב"המעשה הוא העיקר" , בחיי היום-יום, לכאו"א מישראל גם בימינו אלה (שהרי התורה היא נצחית ).
830 שלימודה נכלל בהחיוב על כאו"א מישראל ללמוד כל התורה כולה (כולל גם מכילתא, ספרא וספרי וכו', ועאכו"כ ל"ו המסכתות) לכל הפחות פעם אחת לגירסא (ראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"א ה"ד), כולל גם שלימוד ענין זה צ"ל באופן "שמביא לידי מעשה" (קידושין מ, ב. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
והענין בזה – שר"ג ראב"ע ר"י ור"ע, גדולי הדור, סיימו עבודתם בביטול סיבת הגלות (בירור ניצוצות הקדושה), ומצדם היו מוכנים כבר להגאולה, שלכן "היו עולין לירושלים"; אלא, כנראה שרוב הדור (שנדון אחר רובו ) לא הי' ראוי לכך , או שנתערבו ענינים אחרים מן הצד כו' (ע"י אלה שניצלו הכח דבחירה חפשית באופן בלתי-רצוי).
935 ראה קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד"ז בנדו"ד, שברדת משה מהר סיני ביוהכ"פ היו בנ"י שקועים לגמרי בענין התורה כשלעצמו , ולא היו שייכים לענין אחר, אפילו לענין ד"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" .
1376 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו כללות החילוק שבין תלמוד למעשה (מצוות), שבזה יש פלוגתא – אם "תלמוד גדול" או "מעשה גדול" .
36 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חוקת, יו"ד תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג, ד
*) שהרי "בתוהא על הראשונות" , "איבד את הראשונות" .
169 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד"ז בנוגע לתורה – שממנה באים המצוות, "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" – שכאשר ניתוסף תיבה או מימרא בתורה, הנה כל התיבות והמימרות שבתורה שכלולים מכל התורה כולה, כלולים עתה עם תיבה ומימרא נוספת.
852 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הפירוש השני מדבר אודות המצוות , שבמצוות "המעשה הוא העיקר" – "ארץ"; אלא שמצד ההתכללות שבמצוות , ישנן מצוות שיש להן שייכות לשמים – "עיבור שנים וכו'" (נוסף על זה שבכל המצוות, אפילו במצוות ש"ניתנו להם בארץ", ישנה גם בחינת "שמים" – כוונת המצוות ).
55 בהמשך להפירוש הראשון המדבר אודות התורה, שהרי תכלית לימוד התורה היא להביא לידי קיום המצוות, כמארז"ל (קידושין מ, ב. וש"נ) "תלמוד גדול שמביא לידי מעשה" , וכמארז"ל (זח"ב קסא, ריש ע"ב) "קוב"ה אסתכל באורייתא וברא עלמא, בר נש אשתדל באורייתא ומקיים עלמא", שקיום העולם הוא ע"י קיום המצוות דוקא (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכיפורים לפני כל נדרי, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וענין זה יומשך לאח"ז ב"מביא לידי מעשה" – קיום המצוות בהידור,
144 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
– כי, לימוד התורה בתור עיקר , אינו רק אצל תלמידי הישיבה דוקא, אלא כן הוא אצל כל ישראל, שכן, "תלמוד גדול" , ו"תלמוד תורה (שקול) כנגד כולם" (כדבר המשנה ), נאמר לכל ישראל בשוה, ללא חילוק –
266 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יו"ד שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועל זה אמרו רז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , היינו, שלימוד התורה שלמעלה מכל המצוות, שהרי כל חפצי שמים לא ישוו בה , כך, שיפה שעה אחת בתורה אפילו מחפצי שמים, הנה לימוד זה מביא לידי מעשה , שהמעשה הוא העיקר , למעלה אפילו מחיי העולם הבא.
160 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בהר-בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובפרט ע"פ דרשת רז"ל31 בפירוש "אם בחוקותי תלכו ואת מצוותי תשמרו", "הוו עמלים בתורה על מנת לשמור ולקיים", היינו, שמדובר אודות "תלמוד שמביא לידי מעשה" , וא"כ, כדי שקיום המצוות יהי' בשלימות, בהכרח שגם לימוד התורה יהי' בשלימות.
1818 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולכאורה, החילוק שביניהם הוא רק – שבפסוק "אתה הראת" הוא בדרך סיפור, ובפסוק "וידעת" – בדרך ציווי .
26 ובציווי זה יש ב' ענינים: (א) "וידעת" – מצות ידיעת התורה, דכשם שיש מצוה בידיעת נגלה דתורה, כך יש מצוה לידע נסתר דתורה, ובנדו"ד – הידיעה ש"הוי' הוא האלקים", וכמ"ש אדה"ז בתניא (קו"א קנו, ב) "שידיעת המציאות מההשתלשלות היא ג"כ מצוה רמה ונשאה כו'". (ב) "והשבות אל לבבך" – עבודה בפועל.
וע"פ מ"ש אדה"ז בהלכות ת"ת (פ"ד ה"ב-ג) בביאור מעלת לימוד התורה, ש"מ"ע של תלמוד תורה מצד עצמה ("אף אם לא הי' מביא לידי מעשה" ) היא ג"כ גדולה משאר מצוות", "והואיל והוא מביא ג"כ לידי מעשה כל המצות כולן ("גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" (קידושין מ, ב. וש"נ)) .. לכך הוא שקול כנגד כל המצות כולן" – נמצא, שמצד הענין ד"השבות אל לבבך", הרי גם לימוד הענינים דהוי' הוא האלקים הוא לא רק גודל משאר מצוות, אלא גם שקול כנגד כל המצוות (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"מעשה גדול" [והיינו, שאף שענין התורה הוא באופן של המשכה מלמעלה למטה, מ"מ, התכלית היא שתהי' ההעלאה מלמטה למעלה, ע"י ענין המעשה דוקא (שלכן התורה היא בקו האמצעי, ולא בקו הימין )] – שזהו"ע הלידה, "תולדותיהם של צדיקים מעשים טובים" .
214 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' חוקת, ג' תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובענין זה יש הוראה לכאו"א מישראל, ובפרט בחורים שנמצאים באהלה של תורה, שאצלם צ"ל חיות יתירה בלימוד התורה, ולימוד מביא לידי מעשה , חיות יתירה בקיום המצוות – שבכל יום ויום צריכים מחדש ("כחדשים") לקבל על עצמם את הענין ד"אסר לה אכולי עלמא כהקדש", היינו, שמלבד ענין הקשור עם אמירת ברכה כו', אין להם שייכות עם עניני העולם;
518 ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכיפורים לפני כל נדרי, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והצלחה בלימוד התורה, לימוד הנגלה ולימוד החסידות, והלימוד יביא לידי מעשה – קיום המצוות בהידור, ועבודת התפלה,
98 ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בא, ב' שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
תחלה – באופן של "בחר בעולמו", לנצל את כל האפשרויות שבידיכן רק לעניני טוב, צדק ויושר; אבל גם זה לא יהי' אלא הכנה והקדמה לתכליתם האמיתי של בני ובנות ישראל – שיגאלו את עצמם מהגבלות העולם, וגם את הסביבה שלהם; ע"י הלימוד כראוי, ועי"ז שהלימוד יביא לידי מעשה – יהי' ענין הגאולה, הגאולה הפרטית וגאולת הסביבה .
1745 ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ יתרו, י"ח שבט, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וביותר יפלא, שהרי כל ענין לימוד התורה הוא באופן שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה , ואעפ"כ, הלימוד הוא גם בענינים אלו שאי אפשר לקיימם בזמן הזה.
181 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וע"ד "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , כך, שגם העבודה ד"בכל דרכיך דעהו" היא כתוצאה מהענין דמ"ת, אבל אי אפשר לומר שזוהי "פעולה נמשכת" של מ"ת.
1372 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי-קדושים, י"ג אייר*, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"תלמוד גדול" , או "מעשה גדול" ), וכמו"כ יש מעלה בעובדי הוי' בנשמתם ויש מעלה בעובדי הוי' בגופם .
1740 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אמור, כ"ף אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בכללות ישראל – הרי זה כפשוטו, שהגדולים שבישראל, שכבר נעשו בני י"ג שנה, צריכים להשגיח על הקטנים; ובכל אחד מישראל בפרטיות – שה"גדול" שבאדם, כח השכל, צריך להשגיח על הכחות התחתונים שבו ולהנהיג אותם, שזהו כללות הענין ד"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" .
1839 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, ערב חג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
התורה היא אמנם תורת אמת – כל הענינים האמורים בתורה הם אמת, והענינים שלא נאמרו בתורה אינם במציאות – אבל אעפ"כ, יש ענינים בתורה שאי אפשר לפרסם אותם ברבים, לפי שהמקבלים אינם כלים עדיין לקבל אותם, כפי שמצינו הן בנוגע לפסקי הלכות שבתורה, כמו "הלכה ואין מורין כן" , והן בנוגע לעניני התורה עצמה (שהם למעלה יותר מענין התורה שמביא לידי מעשה ), כמו "דבר זה אסור לאומרו בפני עם הארץ" .
40 ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אדמו"ר במשך כמה שנים, וקדושה אינה זזה ממקומה – הרי יש סייעתא דשמיא ביחוד לכוון אל האמת, ושהלימוד יהי' באופן של לימוד המביא לידי מעשה .
279 ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מלכות שבתורה – אין מלך בלא עם , מלשון עוממות, שהם דברים נפרדים כו' – קאי על פעולת התורה בענין המעשה , "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , גם בדברים נפרדים, ועד "להבדיל בין הטמא גו'" ;
405 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מעלת התורה – כמארז"ל "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , ומעלת המצוות – כמארז"ל על הפסוק "וכל חפציך לא ישוו בה", "הא חפצי שמים ישוו בה", שתלמוד תורה נדחית מפני מצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים.
774 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובהקדמה – שהתורה בכלל נקראת בשם "חיי עולם" , שזהו"ע הנצחיות, ובמילא מובן, שגם המצוות – שע"י הלימוד שמביא לידי מעשה – הם ענין נצחי.
826 ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכן "כשבא להשרות שכינתו עליהן" ע"י הקמת המשכן – כי, התכלית דמ"ת הו"ע המעשה (ולכן, כאשר המלאכים ביקשו שהתורה תינתן להם, הי' המענה "כלום כו' יצה"ר יש ביניכם" , שלכן צריך להזהיר על גניבה וגזילה וכיו"ב), כמארז"ל "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , וענין זה נתחדש בעשיית המשכן, שלקחו י"ג (ט"ו) דברים גשמיים ועשו מהם משכן לו ית'.
1300 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
[וע"ד שמצינו בגמרא "האוכל בשוק ..
1348 קידושין מ, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים, כ"ח אלול, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
התשובה, אבל כיון שגם מצות התשובה נלקחת מן התורה [וכמודגש בר"ה, שאומרים פסוקי מלכיות זכרונות ושופרות5, כדי להביא ראי' מן התורה67], עכצ"ל, שמ"ש על התשובה "לא נפלאת גו' כי קרוב גו'" קאי גם על התורה (דאל"כ, אי אפשר לומר על התשובה "כי קרוב גו'"), ובמילא קאי גם על המצוות, שהרי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , כולל ובמיוחד ענין האהבה, שהיא השרש לכל המצוות, כמבואר בחינוך קטן ש"שרשי עבודת ה' ויסודותי' הן דחילו ורחימו, היראה שרש ויסוד לסור מרע והאהבה לעשה טוב כו'".
1686 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכיפורים לפני כל נדרי, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ותהי' לכם הצלחה בלימוד התורה – לימוד הנגלה ולימוד החסידות, והלימוד יהי' מביא לידי מעשה – קיום המצוות בהידור, כולל עבודת התפלה.
132 ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בנוגע לשמים וארץ ברוחניות – תורה ומצוות – הרי זה בודאי תלוי בהמסירה ונתינה ללימוד התורה, דכיון ש"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , הרי המעשה – הן מעשה המצוות כפשוטו (ארץ) והן מעשה מצות תלמוד תורה (שמים) – תלוי בהחיות שבלימוד התורה.
405 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכל זה ניתן לבחירתו של כל אחד מישראל, והקב"ה מבקש ממנו "ובחרת בחיים" , שזוהי נתינת כח, וגם הבטחה, שסוכ"ס יבחור בחיים, בכל חלקי התורה, ובאופן ש"גדול לימוד שמביא לידי מעשה" – קיום המצוות, שעליהם נאמר "וחי בהם".
621 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כנ"ל ש"המעשה הוא העיקר", שהרי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" ), ובפרטיות – הפצת המעיינות דפנימיות התורה, תורת החסידות, עד שיגיעו גם ב"חוצה", ועאכו"כ בפנים, בעצמו ובד' אמותיו – שכל זה צריך להיות אצלו באופן של חקיקה , והיינו, שאין זה באופן שצריך לישב ולהתבונן ולפעול על עצמו בדרך של שקו"ט שעתה הגיע הזמן להתעסק בהפצת המעיינות והפצת היהדות בכלל, אלא בדרך ממילא נרגש אצלו שצריך להתעסק בזה.
849 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
[ועפ"ז מובן גם הטעם לכך ש"העוסק במצוה פטור מן המצוה" – כי, מצוה היא תוצאה מלימוד, כמארז"ל "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , וכיון שהלימוד בלול מכל חלקי התורה, לכן גם תוצאת הלימוד – מעשה המצוה – בלולה מכל חלקי מעשה המצוות ].
150 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכידוע שבכל חלק שבתורה כלולים ד' הענינים דפשט רמז דרוש וסוד שבתורה, כי, ענין הלימוד הוא ש"מביא לידי מעשה" , וכשם שבמעשה המצוות הנה בכל מצוה כלולים כל המצוות , כך גם בלימוד התורה, כל חלק וענין שבתורה כולל את כל חלקי ועניני התורה, ועד שמצינו בתוספתא ש"כל התורה ענין אחד" –
397 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פרשת פרה, כ"ף אדר, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
[ויש להוסיף, שבפרטיות יותר, הרי זה מרומז במ"ש "ישנו עם אחד מפוזר ומפורד בין העמים" – שענין האחדות ("עם אחד") שייך לתורה, ואילו ענין הפיזור והפירוד ("מפוזר ומפורד בין העמים") שייך למצוות; אבל, כיון שהמצוות נמשכים מהתורה, שהרי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , הנה גם במצוות ישנו ענין האחדות (כמו בעם ישראל, שגם בהיותם במעמד ומצב ד"מפוזר ומפורד בין העמים", אינם מתערבים בין העמים, אלא נשארים "עם אחד") – שזהו שכל מצוה כלולה מכל המצוות, שלכן "העוסק במצוה פטור מן המצוה" .
996 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ודוגמתו בכללות חיי האדם, שכאשר מתחילה עבודתו בהיותו בן י"ג שנה, הנה בתקופה זו עיקר התעסקותו היא בלימוד התורה, שהרי נמצא בין הזמן דבן עשר שנים למשנה לזמן דבן חמש עשרה לגמרא, ועד שיגיע לבן עשרים לרדוף , בעניני העולם, מתעסק רק בעניני תורה, ובאופן של לימוד המביא לידי מעשה , בעניני מצוות, והנהגה זו היא לא מצד כפי', אלא כן הוא טבע הסתדרותו בחיים, שכל זמן שלא הגיע לרדוף, אזי מתעסק רק בעניני תומ"צ, שדוגמתו במשל הוא הכסף הנקי שיוצא בתחילת הבירור.
329 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וצריך להבין, איך אפשר לומר שכל חפצים הם המצוות לא ישוו בה, היינו, שהתורה היא למעלה מהמצות, הרי אמרו רז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , וזהו כל ענין התורה שבה נתפרש כיצד לקיים את המצוות, ואיך יתכן לדחות מצוה בשביל לעסוק בלימוד התורה שכל ענינה הוא לבאר כיצד לקיים את המצוה.
525 קדושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ברכת כ"ק אדמו"ר שליט"א להתלמידים שיחיו ערב יום הכיפורים, לפני כל נדרי, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
יתן השי"ת לכל אחד מכם, ולכולכם יחד, חתימה וגמר חתימה טובה לשנה טובה ומתוקה בטוב הנראה והנגלה למטה מעשרה טפחים, ובפרט – הצלחה רבה ומופלגה בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות, ושהלימוד יביא לידי מעשה – קיום המצוות בהידור, מתוך בריאות הנכונה, ובשמחה ובטוב לבב.
322 ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובהתאם לכך, צריך כאו"א להוסיף עתה בלימוד התורה, נגלה וחסידות, וכן בקיום המצוות – "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , שזהו כללות הענין דשמחת בית השואבה.
471 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שם כל הימים" (שזהו דין בנוגע לתפלה, שענינה לא רק סיפור שבחו של מקום, העלאה מלמטה למעלה, אלא גם בקשת צרכי האדם, המשכה מלמעלה למטה) – שממקום המקדש (ראש) יומשך לכל בנ"י בכל מושבותם חיזוק והתעוררות בנוגע ללימוד התורה, ו"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" – באופן שהמוח שליט על הלב.
865 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ועש"ק פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומזה מובן, שהענין דקידוש השם – פירסום שמו של הקב"ה באופן ש"יתגדל ויתקדש שמי' רבא" – נעשה דוקא ע"י התורה, היינו, לימוד התורה כפי שנמשך במעשה בפועל, "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" .
1450 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ף כסלו, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון שהתחלת כל הענינים היא מתורה, שהרי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , הרי מובן, שכן הוא גם בנוגע ל"י"ט כסלו הארוך":
1584 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמבואר במק"א שזהו מה שעכשיו "תלמוד גדול" , שזהו ענינו של יוסף, ולעתיד לבוא יהי' "מעשה גדול" 38, שזהו ענינו של יהודה.
1689 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"א טבת, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובפרטיות יותר – לימוד התורה מתוך חיות; וכיון ש"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , הרי מובן שהחיות בלימוד התורה פועלת חיות גם בקיום המצוות.
1747 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועלי' זו של בעל ההילולא שפועלת על כאו"א, כיון ש"בתר רישא גופא אזיל" – נעשית ע"י שמירת ה"יאָרצייט", ובפרט ע"י לימוד תורתו, ובאופן שהתלמוד מביא לידי מעשה (שזוהי הגדלות של התלמוד – "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" ), ש"הוא העיקר"11, ע"י ההליכה "בדרך ישרה אשר הורנו מדרכיו ונלכה באורחותיו נס"ו" ; ועי"ז נעשית עלי' גם אצל כל בנ"י, נשמות בגופים.
20 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובזה מתבטאת עבודתו של יהודי – שמיד לאחרי לימוד התורה, ינצל את הלימוד באופן שיהי' "מביא לידי מעשה" , לפעול בעולם העשי', ובכח המעשה שלו, שתהי' אבוקה מאירה אור, ואור שיכולים ליהנות ממנו, ועד שהגוף ירגיש שזהו אור שהוא נהנה ממנו.
144 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א שבט, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כיון שכולכם נכחתם בהתוועדות אתמול, ומסתמא לא רק שמעתם את הדברים, אלא גם "לקחתם" לכל-הפחות נקודות מסויימות מהענינים שאודותם דובר בהתוועדות – יברך ויצליח השי"ת אתכם שהדברים שנאמרו יומשכו אצלכם במעשה בפועל, שתשתדלו שתתוסף אצלכם התמדה ושקידה בלימוד הנגלה ובלימוד החסידות, והלימוד יהי' כרצון התורה – לימוד המביא לידי מעשה , היינו, שיתוסף בקיום המצוות, ובאופן של הידור.
300 ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב', כ"ד אדר-ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אבל, עבודה זו מוטלת בעיקר עליהם , ואתם צריכים רק לעזור להם ולעורר אותם, שכן, לפעמים יכולים "פנים חדשות" לפעול יותר מאלו הנמצאים על אתר במשך זמן רב; ואילו התפקיד העיקרי שלכם הוא – כאמור לעיל – ללמוד תורה, נגלה וחסידות, בהתמדה ושקידה, ובאופן המביא לידי מעשה – קיום המצוות בהידור, ולהראות "דוגמא חי'" איך יכולים, צריכים ומוכרחים לעשות זאת, ואכן עושים זאת בפועל.
615 ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שמביא לידי מעשה" , כך, שאילו הי' ענין ה"תלמוד", בודאי הי' גם ענין ה"מעשה", ואם הלימוד אינו מביא לידי מעשה , עכצ"ל, שחסר ב"גדול תלמוד" .
1233 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות-בוקר), ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וע"י קבלת התורה בחג השבועות נמשך על כל השנה כולה כללות הענין דלימוד התורה, ובאופן דגדול תלמוד שמביא לידי מעשה , קיום המצוות בהידור, ובאופן דוהתהלכתי בתוככם , ב' הליכות, הליכה דתומ"צ מלמעלה למטה, והליכה דתפלה מלמטה למעלה , ועי"ז באים לקיום היעוד ואולך אתכם קוממיות .
97 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשכ"ז*
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומקדים עמך לישראל, כי גדול תלמוד שמביא לידי מעשה ועושי מצוה מהפכים את הקללה לברכה.
865 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
פנימיות התורה) , ובאופן ש"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , ועי"ז יזכו לכל הענינים, גם ל"חומר ולבנים" כפשוטם, שאפשר להתגדל ולהתפאר בהם, ובאופן שכולם יהיו מרוצים ומאושרים!...
229 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כי נר מצוה ותורה אור ודרך חיים תוכחות מוסר, שבזה נכלל כללות ענין העבודה מלמטה למעלה, שמתחיל מנר מצוה ואח"כ תורה אור, דאף שלכאורה הסדר הוא שתורה אור מביא לידי נר מצוה, כמארז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , מ"מ, במדריגות העבודה הנה המדריגה היותר תחתונה היא נר מצוה, שהו"ע העשי' בפועל בלבד, והמדריגה שלמעלה מזה היא תורה אור, שהו"ע ההבנה וההשגה, והמדריגה היותר נעלית היא דרך חיים (שבאה ע"י תוכחות מוסר, כנ"ל ס"ג), שהו"ע המס"נ שלמעלה מהגבלת השכל.
722 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ האזינו, י"ג תשרי, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
אף שע"י כל פעולה טובה שהאדם עושה, גם פעולה שלעצמו, מכריע את כל העולם לכף זכות ופועל הזדככות בכללות העולם – אין להסתפק בזה, וזיכוך העולם צריך להיות בדרך התלבשות דוקא.
91 קדושין מ, ריש ע"ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזוהי כללות ההוראה מזה שהאבות היו כמה שנים ביחד ועסקו בלימוד התורה במשך ט"ו שעות, ו"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , שט"ו השעות של לימוד התורה פעלו על שאר תשע השעות, ונעשה יום שלם במעמד ומצב של "מרכבה", שמיועד למלא את התפקיד ש"אני נבראתי לשמש את קוני" בגילוי.
998 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
תועלת בקדושה – "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , לידע את המעשה אשר יעשון ואלה אשר לא תעשינה, ולקיים "ובערת הרע מקרבך" , שהטוב ינצח את הרע ("לעשות מלחמה כנגדן"); ועד להלימוד מתוך תשוקה לעלות מלמטה למעלה ולרוות את צמאונו (כיון שבזה מונח כל ה"געשמאַק" שלו) להתייחד עם הקב"ה ב"יחוד נפלא שאין יחוד כמוהו ולא כערכו נמצא כלל בגשמיות" ("נצווח כנגדן") –
177 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
– שהרי עכשיו קיי"ל "תלמוד גדול" (לעת"ל יהי' "מעשה גדול" , אבל עכשיו ההלכה היא "תלמוד גדול" ), ופירוש "גדול" הוא שהוא בלי-גבול , כי, אם הוא מוגבל, ושייך שיהי' גדול ממנו, הרי בערך הגדול ממנו, קטן הוא; ומאחר שהתורה קוראת אותו בשם "גדול" , עכצ"ל שהוא גדול בכל הדרגות, כלומר שאין בו הגבלות כלל –
348 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דא לדא", היינו, שהיתה אצלם מלחמה בין אחד לחבירו – כיון שיש אצלם אופנים שונים והנהגות שונות בלימוד התורה, וכיון שהלימוד מביא לידי מעשה , הרי זה נמשך גם באופנים שונים בנוגע להנהגתו בחייו ועד לחייו היום-יומיים.
1670 ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג-השבועות, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וע"ד הענין דמעשה גדול , ובדוגמת מעלת הרגל שמעמיד את הראש, וכמ"ש שש מאות אלף רגלי העם אשר אנכי בקרבו, שדוקא ע"י בחי' רגלי נמשך להיות אנכי בקרבו , לפי שכל הגבוה ביותר יורד למטה ביותר .
143 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ט
במאמרי הצ"צ ואדמו"ר מהר"ש ) דבית ראשון הוא בחי' ה"א עילאה שעל ידה הוא גילוי היו"ד (י"ה), ובית שני הוא בחי' ה"א תתאה שעל ידה הוא גילוי הוא"ו (ו"ה), ובית שלישי יהי' גדול משניהם, כיון שיהי' כולל שניהם (וזהו מ"ש גדול יהי' גו', שהוא ע"ד מ"ש ביום ההוא יהי', ב"פ י"ה, שגם ו"ה יהי' כמו י"ה , היינו, שגם ה"א תתאה תקבל מבחי' היו"ד), וע"פ הידוע שכל הגילויים דלעתיד לבוא תלויים במעשינו ועבודתנו במשך שית אלפי שנין דהוה עלמא, ובפרט במעשינו ועבודתינו כל זמן משך הגלות , הרי מובן שכללות הענין דביהמ"ק השלישי שכולל בית ראשון, בחי' י"ה, ובית שני, בחי' ו"ה, נעשה ע"י העבודה בבחי' י"ה שהו"ע לימוד התורה, והעבודה בבחי' ו"ה, שהו"ע קיום המצוות , ובאופן של גדלות, גדול תלמוד , וגדולה צדקה (כללות כל המצוות32), שעי"ז גדול יהי' כבוד הבית וגו'.
458 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והיות בנ"י במדבר הי' רק הכנה ל"דירה בתחתונים" שפעלו בבואם לארץ ישראל .
277 כי עיקר העבודה בארץ ישראל היא קיום המצות מעשיות (וגם העבודה בעשי' דרשות – "בכל דרכיך דעהו" (משלי ג, ו)), משא"כ במדבר* (וגם הזיכוך שע"י המן הוא בעיקרו בנוגע לתורה). והוא ע"ד תלמוד גדול שהוא הכנה ומביא לידי מעשה (ראה קידושין מ, ב. וש"נ).
*
) לא מבעי בנוגע למצוות התלויות בארץ , שבודאי לא היו במדבר , אלא גם רוב ועיקר המצוות לא היו במדבר – דכיון שבהיותם במדבר לא היו שייכים כ"כ לגשמיות , לכן לא הי' כ"כ הענין דקיום המצוות שקשורים עם דברים גשמיים , אלא עיקר העבודה היתה בלימוד התורה (מהנחה בלתי מוגה – משיחת ש"פ קרח תשכ"ב) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', י"ג תמוז, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והרי בקשה וציווי של נשיא הדור היא גם נתינת-כח לכל אנשי דורו, ועאכו"כ לאלו שזכו ולמדו תורתו והולכים באורחותיו – שיצליחו בעבודה להפיץ אור ומאור שבתורה, שזוהי פנימיות התורה , באופן שיומשך מסתים דאורייתא בגליא דאורייתא, ובאופן שיהי' לימוד המביא לידי מעשה בפועל , לעשות לו ית' דירה בתחתונים, בקרוב ממש.
597 ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולאידך גיסא, הרי הובטחנו שאם רק יקיים "יגעת" – יקויים בו "ומצאת", בחי' מציאה שבאה בהיסח הדעת , והיינו שיצליח בידיעת התורה [כולל גם "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , הן בגליא דתורה – שע"י הלימוד יוכל לקיים את האמור בשולחן ערוך, והן בנוגע לפנימיות התורה – שהלימוד יביא לידי עבודה] בהצלחה מופלגה ביותר, שלא לפי ערך יגיעתו כלל.
1405 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אע"פ שדובר לעיל אודות בעלי עסק, שיש להם קדימה במעלה, כמ"ש "שמח זבולון בצאתך (ואח"כ) ויששכר באוהליך" – הנה יששכר הוא נעלה יותר מזבולון, שהרי המעלה של זבולון היא שעל ידו נעשית תורתו של יששכר – "תמכין לאורייתא" (ע"ד המדובר אודות דברי הגמרא "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , שמזה מובן גודל מעלת המעשה , שהרי כל הגדלות של התלמוד היא שמביא לידי מעשה ).
1416 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שאי אפשר שידעו כיצד לקיימם אם לא ילמדו תורה, כי "גדול לימוד שמביא לידי מעשה" .
234 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובהקדמה, שזוהי סוגיא עריבה ("אַ געשמאַקע סוגיא"), הן בנגלה – אם "תלמוד גדול" או "מעשה גדול" , והן בחסידות – הסוגיא דמוחין ומדות (כפי שכ"ק מו"ח אדמו"ר הי' אומר לפעמים הלשון "סוגיא בחסידות") .
1120 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אמנם, ענין המס"נ מוכרח לבוא לידי פועל, שלכן צריכה ההתוועדות להביא לידי החלטות טובות, ולכל לראש – בנוגע ללימוד התורה, שהרי "לא עם הארץ חסיד" , וכיון ש"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , הרי זה בודאי יומשך גם בנוגע למעשה בפועל.
1418 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הצ"צ באור התורה על פסוקים אלו), שהחילוק בין ב' הפרשיות דק"ש הוא ע"ד ב' הדעות שבגמרא אם תלמוד גדול (גדול לימוד תורה ) או מעשה גדול , והיינו, שהסדר בפרשה ראשונה שענין התורה קודם לענין המצוות הוא לפי הדעה שתלמוד גדול , והסדר בפרשה שני' שענין המצוות קודם לענין התורה הוא לפי הדעה שמעשה גדול .
2368 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והעצה לזה – שגם לאחרי שניתנו לוחות שניות יוכל להיות לימוד התורה (ו"גדול לימוד שמביא לידי מעשה" – עבודת ה' בכלל) באופן שלא יהי' שייך ענין השכחה – כאשר זוכרים שכל ענין הלוחות שניות בא לאחרי שבירת לוחות הראשונות, כדי לתקן את שבירת הלוחות הראשונות, כך, שדוקא מצד תוקף החושך (דשבירת הלוחות) ניתוסף עילוי בלוחות האחרונות לגבי לוחות הראשונות – "כפלים לתושי'" .
2560 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דראש השנה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו ענין התשובה שבעשי"ת שבאה מיד לאחרי הקבלת עול דר"ה – תשובה עילאה שהיא בשמחה , ובאה בפועל בלימוד התורה, עלי' נאמר "פקודי ה' ישרים משמחי לב", ומלימוד התורה נמשך גם בקיום המצוות, שהרי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , וזהו הטעם שבעשי"ת מהדרים כל בנ"י גם בענינים שאינם מהדרים בהם בשאר ימות השנה , והיינו לפי שעשי"ת באים לאחרי הקב"ע דר"ה שממשיך תענוג והידור בכללות קיום התומ"צ.
131 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כיון שישנו פס"ד בתורה "תלמוד מביא לידי מעשה" , הרי הלימוד יביא לכל המדריגות שבתשובה בפועל .
900 קידושין מ, ב. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולהעיר, שכשם שהוא בתורה כן הוא גם במצוות, שהמצוות שמקיימים ביום זה נמשכים על כל היום; אבל, הסדר הוא, שלכל לראש מתחילים מהתורה, ואח"כ באים לענין המצוות, הן מצד סדר היום, והן מצד תוכן הענין, כמארז"ל "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" (וכפי שמבאר רבינו הזקן בהל' תלמוד תורה ), היינו, שכללות ענין המצוות נמשך מהתורה, ולכן צ"ל תחילה ענין התורה, ורק לאח"ז יכול להיות ענין המצוות.
1018 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויה"ר שאכן תהי' אמונה פשוטה בענין זה, ועי"ז יומשך הענין גם בהתגלות, ויביא גם תוספת הבנה והשגה בלימוד התורה, ובמילא יתוסף גם בקיום המצוות, שהרי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" .
1365 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מעשה המצוה (כבכל המצוות), וענין הלימוד – הבנה והשגה, ידיעה כו' [ויש לקשר זה עם הפלוגתא אם "תלמוד גדול" או "מעשה גדול" ], אמנם, זהו דוקא בנוגע להלומד בעצמו, אבל מי שנותן מעות כדי שאחרים ילמדו תורה, יש בזה רק ענין המעשה בלבד, ובזה אין חילוק בין בעלי כשרונות לשאר התלמידים.
1714 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בנוגע ללימוד התורה – איתא בגמרא (והובא לפסק הלכה בהלכות תלמוד תורה ע"י הרמב"ם ורבינו הזקן ) "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , היינו, ששלימות (גדלות) הלימוד הוא – כשבא לידי מעשה .
287 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, כ"ג כסלו, מבה"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמו"כ יש מעלה בתורה לגבי תשובה ותפלה – שהרי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , כך, שענין התפלה וענין התשובה גופא בא ע"י התורה, והיינו, שאע"פ שענין התשובה הוא למעלה מענין התורה (כנ"ל שהתשובה מתקנת ומשלימה את החסרון שבתורה), הרי ענין התשובה גופא נתגלה ע"י התורה דוקא , וכיון שהתורה מגלה זאת, בהכרח לומר שבמובן מסויים יש מעלה בתורה לגבי תשובה ותפלה.
512 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועל זה התנגדו היוונים, כיון שזהו ענין שהוא היפך השכל לגמרי, שהרי התורה ענינה הבנה והשגה, כמ"ש כי היא חכמתכם ובינתכם לעיני העמים, והרי גדול תלמוד שמביא לידי מעשה .
599 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועוד זאת, שגם כאשר מדובר אודות קיום המצוות, שעל זה אמרו "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" – הרי זה צריך להעשות בעניני העולם , עולם הזה, שנקרא "עולם הקליפות", לפי ש"הרשעים גוברים בו" (כמובא בתניא מעץ חיים ), ועד כדי כך, שלפני שנגשים לעולם ליטול דבר-מה וליהנות ממנו, צריך לברך , ולולי זאת, הנה לא זו בלבד שאינו נהנה מזה, אלא אדרבה – זהו דבר המזיק!
1204 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אבל מיד לאחרי כן, הרי היא – האשה – זו שפועלת את הענין שהי' בזכותה של מרים – ענין המים , שענינם הוא [לא ענין המזון, שלכן, "בכל מערבין כו' חוץ מן המים ומן המלח" , כיון שאינם ענין המזון, אלא] להוליך את המזון בכל אברי הגוף , והרי זהו עיקר תפקידן של נשים ובנות – להוליך את ענין הלימוד שנפעל ע"י הבעל והאב, שיבוא לתכליתו – להביא לידי מעשה , שיומשך בכל פרטי הנהגת הבית , ובפרט בנוגע לחינוך הבנים והבנות, שיהי' בכל הפרטים ובכל הדיוקים ע"פ התורה והמצוה, וענין זה נפעל בזכותה של מרים, עי"ז שיש לה את ה"מים חיים" שמוליכים את כל הענינים בכל פרטי ה"עולם
1552 ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וסדר זה תלוי בחשיבות דתלמוד או מעשה :
582 שהרי יש פלוגתא אם "תלמוד גדול או מעשה גדול" , וגם לאחרי ש"נענו כולם ואמרו תלמוד גדול שהתלמוד מביא לידי מעשה" (קידושין מ, ב. וש"נ), הנה בזה גופא מודגשת מעלת המעשה .
ולהעיר גם מהחילוק בין ב' פרשיות דק"ש – שבפרשה ראשונה קודמת התורה למעשה המצוות, "ושננתם גו'" ואח"כ "וקשרתם גו'", ובפרשה שני' קודם מעשה המצוות לתורה, "וקשרתם גו'" ואח"כ "ולמדתם גו'" (ראה תו"מ חנ"ג ע' 358 ואילך. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה , הרי מובן שכן הוא גם בקיום המצוות.
771 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכפי שמצינו בענין "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , שאע"פ שבזה מודגש שכל מעלת התלמוד היא להיותו הכשר והתחלה לענין
880 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ג' פ' בהר-בחוקותי, ל"ג בעומר, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
התורה, ועד שנעשים באופן דתורה אחת (לכולנה) , כיון שמחצתי ואני ארפא , היינו, שמסירים את המחיצה שישנה אצל אחרים המבדלת בין גליא דתורה לפנימיות התורה , ונעשה לימוד אחד, והלימוד הוא באופן שמביא לידי מעשה , והיינו, שאע"פ שהעשי' היא במדידה והגבלה, מ"מ, יש בזה הענין שלמעלה ממדידה והגבלה, בכל מאדך.
1310 ראה קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בתורה" , ובאופן שגדול לימוד שמביא לידי מעשה – "ואת מצוותי תשמרו וגו'"27; ועי"ז נמשכים גם הענינים הגשמיים כו', בכל המצטרך, ועוד יותר מכפי המצטרך.
1769 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומזה מובן, שגם בלימוד התורה ניתוסף שלימות ע"י הכניסה לארץ – שהרי "גדול תלמוד (היינו שהגדלות של התלמוד היא) שמביא לידי מעשה" , וכיון שהמעשה בפועל של כו"כ מצוות הי' רק בהכניסה לארץ, שאז "באו לידי מעשה" בגילוי, הרי גם הגדלות דתלמוד ("גדול תלמוד" ) – מצד זה ש"מביא לידי מעשה" – היתה אז בשלימות יותר .
2526 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ואתחנן, שבת נחמו, י"א מנחם-אב, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו גם הטעם שקורין פרשת ואתחנן (ששייכת לשבת נחמו) בימים שלפני שבת נחמו – בהתאם לכלל אצל בנ"י, שכדי שיוכל להיות ענין המעשה , ש"הוא העיקר" , צ"ל תחילה ענין התלמוד , כי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" ,
1169 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ברכה וקללה – הם ב' הקוין ד"עשה טוב" ("ברכה") ו"סור מרע" ("קללה" – כי, ביטול הקללה היא ע"י העבודה ד"סור מרע"), שזהו כללות ענין המצוות , מצוות עשה ומצוות לא תעשה, וכן ענין התורה , שהרי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , שהרי גם בשביל הענין ד"סור מרע" יש צורך בלימוד התורה כדי לידע להזהר מהדברים האסורים.
1815 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שופטים, ב' אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכאמור, שאמיתית ענין הסנהדרין הוא – לא לישב בירושלים בלשכת הגזית ולהמתין שיבואו לשאול שאלה, אלא לילך ולחזר בכל עיירות ישראל, והיינו, לצאת גם ליהודים כאלו שאינם יודעים כלל שיש שאלה בדבר, וללמדם תורה, ו"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , ועי"ז יפעלו שמלכתחילה לא יהיו דברים בלתי רצויים.
2002 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומובן גודל העילוי שבהמשכת התורה למטה בענין המעשה – שהרי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" (כפי שהובא ונתבאר בהלכות תלמוד תורה לרבינו הזקן ), והיינו, שהגדלות של ענין התלמוד ("גדול תלמוד" ) באה (לא ע"י ענין ההבנה וההשגה, אלא) ע"י המעשה דוקא.
2207 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תש"ל ערב יום הכיפורים - להתלמידים שיחיו, לפני כל נדרי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ותהי' הצלחה רבה ומופלגה בלימוד התורה, נגלה וחסידות, והלימוד יהי' מביא לידי מעשה – הידור בקיום המצוות ובעבודת התפלה במיוחד.
630 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכאשר יעשו זאת, בודאי יצליחו, כך, שלמרות ש"אתם המעט מכל העמים" , מובטחים שלא זו בלבד שהתלמידים והמושפעים לא יכנעו מפני השפעות בלתי טובות, אלא אדרבה, הם ינצלו את התוקף וה"ברייטקייט" שלא להתפעל מהעולם, ועד ש"וירש זרעו את הארץ", שיעשו מהמדינה מקום של תומ"צ, להפצת לימוד תורה, ובאופן של לימוד המביא לידי מעשה , ועד לאופן ד"ופרצת ימה וקדמה וצפונה ונגבה" , ולא זו בלבד שלא מתביישים מפני הגוים, אלא אדרבה:
1285 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב', בדר"ח מרחשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
תלמידי ישיבות מתחלקים לשני סוגים [וע"ד החלוקה הכללית ] ל"יושבי אהל" ו"בעלי עסק":
1703 ראה תו"א פ' תרומה. ולהעיר ג"כ ממרז"ל תלמוד גדול או מעשה גדול (קדושין מ, ב. תקו"ז ו, א). וראה ג"כ תניא אגה"ק סוס"ט. וכענין ישכר וזבולון, מארי תורה ומארי עובדין טבין – ראה תניא אגה"ק ס"ה (קט, א). ביאוה"ז פ' וישב לאדמוה"א (כה, א-ב) ולהצ"צ (ע' קלד). וראה לקו"ש ח"ח ע' 189 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ענין המשפט "בין דם לדם בין דין לדין גו'", תלוי בלימוד התורה, שהרי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , ל"אסוקי שמעתא אליבא דהילכתא" , ומובן, שכאשר פלשתים היו יראים ממנו, אזי היו יכולים הסנהדרין לעסוק בלימוד התורה מתוך דעה צלולה, ובמילא נעשה המשפט דבנ"י כדבעי.
75 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון שבזמן הגלות גופא (בחושך כפול ומכופל, קודם "אתחלתא דגאולה") עומדים כבר בסוף הגלות, וכל אחד צריך להתחיל להתכונן ולעשות את התלוי בו בשביל קיום היעוד ש"עתידה ארץ ישראל שתתפשט בכל הארצות" – צריכים להשתדל כל אלו שנמצאים בארץ הקודש, שמשם יצא "דבר הוי'" ותורתו לכל התפוצות, בכל הגלויות, להביא לשם תורת ה', ו"לימוד מביא לידי מעשה" – מצוות ה', שבנ"י יחיו חייהם ע"פ התורה ומצוותי'.
746 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והטעם שלא חלשה דעתו של משה מזה (כמו אהרן שחלשה דעתו שלא הי' בחנוכת הנשיאים ) – דכיון שענינו תורה, הי' אסור לו לעסוק במלאכת המשכן (וע"ד שמלאכת המשכן אינה דוחה את השבת ), אלא רק לומר פרשיות אלו – לימוד תורה – שבהם הוא הציווי לבנ"י
2006 ועפ"ז י"ל פירוש חדש במארז"ל (קידושין מ, ב. וש"נ) "גדול לימוד שמביא לידי מעשה" – דלכאורה יש כאן סתירה מיני' ובי': כיון שמעלת הלימוד הוא שמביא לידי מעשה , נמצא, שמעשה גדול , ולא "גדול לימוד" (כהקושיא בכמה מאמרי חסידות) – שישנו ענין המעשה כפי שהוא בלימוד גופא (הלימוד אודות המעשה , הלכה למעשה ), גם אם לעולם לא יבוא לידי מעשה בפועל (כמ"ש בתניא (פ"ה): "כשיטעון ראובן כך וכך .. ושמעון כך וכך .. אף אם לא הי' ולא יהי' הדבר הזה לעולם כו'"), וכמו ישראל שלומד הלכות כהונה, שאין זה שייך למעשה בפועל – בגלגול זה עכ"פ.
ויומתק ע"פ המבואר בחסידות* (תניא קו"א ד"ה ולהבין פרטי ההלכות (קנט, ב)) בנוגע לעניני התורה שאפשר שלא היו מעולם במציאות, שישנה מציאותם למעלה כו'.
*) ומרומז גם בנגלה : " בן סורר ומורה לא הי' ולא עתיד להיות " (סנהדרין עא , א) , ואעפ"כ הרי זה פרשה שלימה בתורה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פקודי, וא"ו אדר שני, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזה שהשגת השכל מביאה (בכלל) למדות שבלב ועד למעשה בפועל (גדול תלמוד שמביא לידי מעשה ), הוא [לא מפני שענין השכל הוא לפעול בהמדות ובהמעשה, אלא] לפי שהשכל הוא בדוגמת אור, שמאיר בכל מקום .
2090 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומזה מובן, שכשם שגדול שכרם של העוסקים בענין זה באופן מיידי, ע"י הטירחא בדיבור כו', בגופם ובנשמתם, כמו"כ אשרי חלקם של אלו שעוסקים בזה ע"י הכשרת האמצעים – כמו בתים, וכן שאר הענינים הדרושים כדי להמשיך ולעסוק בענין ההצלה ופיקוח נפשות ממש באופן גדול ורחב יותר, ועד לאופן של קיימא, שיביא לידי פירות ופירי פירות עד סוף העולם (כלשון הגמרא ), וכפירוש החסידות – שעושים "סוף" לעולם מלשון העלם והסתר , כך, שיהי' ניכר ש"נר מצוה ותורה אור" הו"ע ששייך לכל אחד מישראל, מגדולם ועד קטנם, והיינו, שללא חילוק היכן נולד וכיצד חינכו אותו ומה אירע עמו עד לרגע זה, צריך לידע שמכאן ולהבא מתחיל חשבון חדש, שהתורה היא "חיינו ואורך ימינו" , ותורה היא הוראה בחיי יום יום, לימוד שמביא לידי מעשה – קיום המצוות, שעליהם נאמר "וחי בהם".
2683 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון ש"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , הנה כשם שבנוגע לתורה יקבל משה ממשיח, כך גם בנוגע לענין המעשה – שגם הניצוצות שכבר נתבררו בגלות מצרים, יחזרו ויתבררו עוד הפעם.
884 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בחוקותי, מבה"ח סיון, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אמרו חז"ל "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , ו"לא עם הארץ
1803 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ללמוד תורה, ובאופן של לימוד המביא לידי מעשה – קיום המצוות בפועל,
114 ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ואם הדברים אמורים בנוגע לעניני העולם, עאכו"כ בנוגע לתורתו של הקב"ה, שנקראת "תורת אמת", וכן בנוגע למצוות התורה, "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" – שבודאי אין "דבר אחד לבטלה".
914 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ האזינו, שבת שובה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
"הקוץ שעל היו"ד רומז לבחי' רצון העליון ב"ה שלמעלה מעלה ממדרגת בחי' חכמה עילאה", "הכפל דלמעלה הוא כי חכמה סתימאה דאריך אנפין הוא למעלה מחכמה עילאה דאצילות, ורצון העליון שהוא גלגלתא הוא למעלה מחכמה סתימאה, א"כ רצון העליון הוא למעלה מעלה מחכמה עילאה דאצילות" – שכדי לנקות את הפגמים בד' אותיות שם הוי', צריך להמשיך ממדריגה שלמעלה לגמרי משם הוי', לא רק למעלה מחכמה עילאה ("למעלה" סתם), אלא גם למעלה מחכמה סתימאה ("למעלה מעלה") – הוגה ע"י כ"ק אדמו"ר שליט"א, ונדפס בלקו"ש חל"ט ע' 152 ואילך.
257 שהרי התורה בכלל היא בחי' חכמה – חכמתו של הקב"ה, וגם המצוות שענינם רצון, הרי הם באים ע"י החכמה, ד"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" (קידושין מ, ב. וש"נ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל שמחת תורה בעת הסעודה, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דובר אודות דברי אדמו"ר מהוריי"צ בשמח"ת תרצ"ט , בנוגע להמבואר בלקו"ת בהגהת הצ"צ בענין ג' הכתרים, "כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות" , שכתר מלכות הוא בר"ה, כתר כהונה הוא ביוהכ"פ, וכתר תורה הוא בשמע"צ (ושמח"ת), "וכתר שם טוב"3 הו"ע "גדול לימוד שמביא לידי מעשה" , שפעם ביאר הצ"צ, שככתר שם טוב הו"ע הריקודים בשעת ההקפות.
1022 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולכל לראש, בנוגע ללימוד התורה – שהרי אע"פ שמצות היום דשמח"ת היא בריקודים , הרי אי אפשר לצאת י"ח בריקוד בלבד, אלא לאח"ז צ"ל גם לימוד התורה באופן של יגיעה – שיצליחו בלימוד התורה באופן מופלג, למעלה מכל הענינים הארציים (שזהו ענין הריקוד, שעל ידו מתרוממים מן הארץ – מכל הענינים הארציים), ויומשך גם בקיום המצוות שקשור עם לימוד התורה, שהרי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , ועד שיומשך גם בעבודה ד"בכל דרכיך דעהו" ,
1341 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו"ע גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , שדוקא
1671 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ונוסף לזה ישנו הלימוד שמביא לידי מעשה דקיום המצוות בשני הסוגים הנ"ל – שזהו הענין ד"העוסק בתורה" (וכמדובר פעם בארוכה שלכן נאמר תחילה "העוסק בתורה"), שעז"נ " גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , ועד שזהו בדוגמת הענין ד"עושה שלום במרומיו", כי, "אורייתא וקוב"ה כולא חד" , משא"כ בנוגע למצוות שנקראים בשם "איברים", כמבואר בארוכה בתניא .
2266 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו כללות ענין מעשינו ועבודתינו במשך זמן הגלות – החל מ"אורה זו תורה", להוסיף בלימוד התורה בכמות ובאיכות, ועאכו"כ בענין ד"גדול לימוד שמביא לידי מעשה" – קיום המצוות בהידור, החל ממצות תפילין ("יקר אלו תפילין"), ש"הוקשה כל התורה כולה לתפילין", ולידע בשעת מעשה שזוהי רק התחלה לקיום כל המצוות, כי, כאשר משעבד את הלב והמוח לה', הרי כיון ש"תלת שליטין אינון כו' (והעיקר הם) מוחא ולבא כו'" , מובן מעצמו, שע"י שעבוד המוח והלב לה', אזי "תמים תהי' עם ה' אלקיך" בכל רמ"ח אברים ושס"ה גידים רוחניים, שהם רמ"ח מצוות עשה ושס"ה מצוות לא תעשה , שכוללים כל התורה וכל המצוות כולם .
1439 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקרא, פרשת החודש, ראש חודש ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה , היינו, שהעמל בתורה הוא על מנת לשמור ולקיים, אזי גם מצותי תשמרו הוא (לא רק קיום המצות סתם, אלא) קיום המצות בהידור וכו'.
2307 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וחילוק זה הוא ע"ד כללות החילוק שבין תורה לתפלה, ודוגמתו בתורה גופא (דכיון שכל ענין מתחיל מתורה, בהכרח שב' ענינים אלו יהיו בתורה גופא) – חלק התורה שנוגע למעשה בפועל, "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , וחלק התורה שהוא למעלה מענין המעשה לגמרי, אלא באופן ד"דרוש וקבל שכר" , "יגדיל תורה ויאדיר" (כדברי הגמרא במסכת חולין בנוגע לסימני דגים, ש"כל שיש לו קשקשת יש לו סנפיר", וא"כ, "ליכתוב רחמנא קשקשת ולא ליכתוב סנפיר", ומשני, "יגדיל תורה ויאדיר").
476 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמו בגאולת מצרים שהיתה בזכות דם פסח ודם מילה (כמ"ש "מתבוססת בדמיך", "בשני דמים"), שענין המילה הוא "בריתי בבשרכם" , שפועלת בגוף הגשמי, ועד"ז בנוגע לקרבן פסח – כן הוא גם בנוגע לגאולה העתידה, שנעשית (לא ע"י עבודה רוחנית, אלא) דוקא ע"י קיום המצוות במעשה בפועל, ולכן, גם מארי תורה צריכים עכשיו להתעסק בעיקר עם הענין ד"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , להמשיך את כל הענינים במעשה בפועל.
1047 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד אור ליום ה' - הוד שבנצח - י"א אייר, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מסתמא יודעים אתם שכוונת השליחות היא "לכבוש" את אוסטרליא ע"י לימוד התורה, הן נגלה והן חסידות, ושיהי' "לימוד המביא לידי מעשה" , כפי שמביא רבנו הזקן בהלכות ת"ת ; ובפרט כפירוש תורת החסידות שהלשון "מעשה" הוא מלשון "מעשין על הצדקה" – העבודה דאתכפיא המביאה לידי אתהפכא, לשנות עצמו, שזוהי העבודה דספירת העומר .
1112 ראה ב"ק יז, א. קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומזה מובן שאצל האבות הי' ענין התורה, אלא כיון ש"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , הנה ע"י התורה הי' אצלם גם ענין המצוות, כמובן מהדוגמא שהובאה בגמרא:
1792 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולכן הרי זה הזמן המתאים לקבל החלטות טובות (באופן שיבואו לידי פועל) בנוגע ללימוד התורה באופן חדש (כיון שבכל שנה מאיר אור חדש שלא הי' לעולמים), וכיון ש"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , הרי זה יפעל גם בנוגע לקיום המצוות בהידור, כולל גם בנוגע לענין המעשה – מלשון "גדול המְעַשה כו'" , שהו"ע דאתכפיא, שמביא אח"כ לידי אתהפכא.
2116 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו גם מה שנמנו וגמרו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , כידוע הפירוש בזה , שגדלות התלמוד היא בזה שמביא לידי מעשה , שמזה גופא מובן גדלות המעשה .
2258 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכל זה נמשך במעשה בפועל – בהוספה בלימוד התורה, וכיון שלימוד מביא לידי מעשה , ניתוסף גם הידור בקיום מצוותי' ביתר שאת וביתר עוז, החל ממצות הצדקה, וכן בנוגע למבצע תפילין וכיו"ב.
1537 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
החל מענין הקריאה בתורה, היינו, להמשיך את ענין התענוג בלימוד התורה שמתחיל מחדש, שהלימוד יהי' באופן של הרחבה, כפי שנדרש מצד ענין התענוג, ובאופן ש"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , שיומשך גם בקיום המצוות, ועד להמשכה בעולם, שהרי ע"י הקריאה בתורה בשבת בראשית נעשה ענין של התחדשות בכללות הבריאה, ולא רק באופן של חידוש הישנות, אלא חידוש ממש,
1201 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בתורה גופא, גם השקו"ט שבתורה הו"ע של תורה אור (ועאכו"כ כאשר לימוד זה הוא בריבוי), אבל אעפ"כ, כדי שהאדם יוכל למלאות שליחותו בעולם, לתקן את גופו ונפשו הבהמית וחלקו בעולם, שענין זה נפעל ע"י המעשה , שהוא העיקר (וגם ע"י דיבור ומחשבה, בעיקר כפי שקשורים עם ענין המעשה ), לא מספיק ענין השקו"ט שבתורה, אלא צ"ל גם המסקנא להלכה, שעל זה אמרו גדול לימוד שמביא לידי מעשה , שזהו"ע דבר הלכה דוקא.
1319 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכפי שרואים גם בפועל, ששבת הוא יום מנוחה, ואז הוא הזמן שמקהילים קהלות לתורה (כדברי המדרש על הפסוק "ויקהל משה", שהקב"ה אמר למשה "עשה לך קהלות גדולות ודרוש לפניהם כו'"), ומובן, שכאשר לומדים תורה ביום השבת שלא בערך יותר מאשר בימות החול, אזי ההשפעה דלימוד התורה היא באופן ד"מיני' מתברכין כולהו יומין", החל מהענין העיקרי שה"לימוד מביא לידי מעשה" , שכשבאים מיום השבת, אזי המעשה הוא בדיוק והידור גדול יותר, ובפשטות:
1385 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויצא, ט' כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד"ז בנוגע לקיומה של ארץ ישראל כולה, "ארץ אשר גו' עיני ה' אלקיך בה" (לא רק ירושלים דוקא) – כמ"ש "ולא תקיא הארץ אתכם וגו'", היינו, שכדי שיוכלו להשאר בארץ ישראל צריך לקיים את מצוותיו של הקב"ה, וכיון ש"לא עם הארץ חסיד" , מוכרח להיות גם לימוד תורה, כיון שהלימוד מביא לידי מעשה , ומדוע מדייק בזהר שקיומה של ירושלים דוקא תלוי בתורה?
1831 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
– שתכליתה ומטרתה להיזכר ולעורר (בעי"ן), ועי"ז להאיר (באל"ף), הן את עצמו והן אחרים, באור תורתו של בעל השמחה והגאולה וההוראות שלמדים ממנה, שהרי כל ענין בתורה הוא מלשון הוראה , היינו, שיש מזה תוצאה גם בנוגע למעשה , ולא רק בדרך טפל, אלא זהו ענין עיקרי, כמובן מלשון חז"ל (בנוגע לסברות אם "תלמוד גדול" או "מעשה גדול" , והמסקנא היא ש)"גדול תלמוד (לימוד ) שמביא לידי מעשה" , היינו, שהמעשה הוא ענין עיקרי בהתלמוד , ועד ש"המעשה הוא העיקר" .
1992 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויחי, י"ד טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועוד זאת, שע"י לימוד התורה (באופן שהלימוד מביא לידי מעשה , "לשמור ולעשות ולקיים" ) נעשה הענין ד"ויחי יעקב" באופן נצחי:
273 ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ד טבת, ג' פ' וארא, תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולהבין זה, וגם להבין מרז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , דלכאורה הלא מצינו כמה הלכות שאין להם שייכות למעשה , ובפרט ע"פ המבואר בקו"א שישנם ענינים שלא היו כו' ולא יהיו ואעפ"כ ישנן הלכות ושקו"ט בענינים אלו.
336 קדושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וארא, כ"ח טבת, מבה"ח שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וממשיך שם, וגם יש להבין מארז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , דלכאורה הלא מצינו כמה הלכות שאינם נוגעים למעשה כלל, כיון שלא שכיחי כלל ואפשר שלא היו מעולם במציאות .
516 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ בשלח, י"ג שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמשנת"ל ממאמר אדמו"ר הזקן להבין ענין ששים המה מלכות, דצריך להבין מארז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , שמזה משמע שהמעשה עיקר, והלא יש כמה משניות שאינן נוגעים למעשה כלל, כי אי אפשר שיהי' במציאות ולא הי' בעולם כו'.
1143 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' יתרו, ט"ו בשבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח, יא
הנה לאחרי שמקשר את התורה עם "עולם קטן זה האדם" , ע"י לימוד התורה באופן ד"כל עצמותי תאמרנה" , צריך הלימוד להביא לידי מעשה , והיינו, שמתחיל לפעול בעולם,
1410 ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תצוה, פ' זכור, י"א אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובנוגע לפועל – שהרי "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" דקיום המצוות – הנה בעמדנו בשבת שלפני פורים, ו"מפקחין על צרכי ציבור בשבת" , הרי כאן המקום להזכיר אודות המצוה ד"משלוח מנות איש לרעהו" – להוסיף בזה בשנה זו יותר מאשר בשנים שלפנ"ז .
1826 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם פורים, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך עיקר ענין התורה, שהיא לשון הוראה (כדאיתא בזהר ), שזהו"ע דגדול לימוד שמביא לידי מעשה , הרי זה התחיל מאברהם אבינו שקיים את כל התורה כולה, שזהו ענין התורה כפי שבאה באופן של קיום ומעשה .
1902 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ישנו ענין החקיקה גם בקיום המצוות (כמו בלימוד התורה, שהרי לימוד מביא לידי מעשה , ועד שגדול לימוד שמביא לידי מעשה ), שמתאחד עם המצוה באופן שכל מציאותו אינה אלא שעל ידו
2314 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ובזה יובן גם מה שמצינו שע"י מצוה אחת (במחשבה, בדיבור או במעשה) יכול אדם להכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות , דלכאורה, הן אמת שכך צ"ל מצד החשבון שיראה אדם את עצמו ואת העולם כולו מחצה כו' ומחצה כו', באופן שקול, אבל עדיין אינו מובן מהי ההסברה בזה שביכלתו להכריע את כל העולם , אע"פ שהוא רק פרט אחד.
2321 קידושין מ, ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ תשא, פ' פרה, ח"י אדר, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בלימד התורה יש כמה דרגות – החל מהלימוד כדי שיבוא במעשה בפועל, כמארז"ל "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , ועד לדרגא הכי נעלית בלימוד התורה – לא בנוגע למעשה בפועל, אלא מצד הענין ד"יגדיל תורה ויאדיר", כדברי הגמרא במסכת חולין בנוגע לסימני דגים:
2449 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"א ניסן, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
– כפי שכותב הרמב"ם (מורה הנבוכים שבדורו ובכל הדורות עד לדורנו זה) ב"משנה תורה", "יד החזקה", בסיום וחותם הלכות מלכים – "מאן מלכי רבנן"104, שבכח התורה, ו"גדול לימוד שמביא לידי מעשה" , מעשה בפועל, מתקנים את העולם שיהי' כרצונו של הקב"ה:
627 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' אחרי-קדושים, ב' אייר - תפארת שבתפארת - ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
(ונתן תניא (הוצאה השבעים – י"א ניסן תשל"ב) לכל אחד מהנוסעים לא"י, וכשנתן להראשון אמר:) שיהי' לימוד המביא לידי מעשה .
1702 ראה קדושין מ, ב. ב"ק יז, א. ולהעיר ממאמרי ד"ה ושננתם (אוה"ת פ' ואתחנן).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו מה שאמרו "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , שהתורה (תלמוד ) מביאה ל"מעשה" ד"סור מרע" וד"עשה טוב" – כי להיותה נעלית משניהם, כוללת היא את שניהם.
1782 קדושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ה' סיון, ערב חג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועאכו"כ כשנמשך מלימוד התורה לקיום המצוות, שזהו שהלימוד מביא לידי מעשה , אזי מודגש יותר שהמעשה הוא העיקר, כנ"ל.
2067 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
לימוד התורה הוא הנשמה של קיום המצוות, שלכן אמרו חז"ל "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , לפי שע"י התורה יודעים לא רק כיצד לקיים את המצוות, אלא גם מהו התוכן הפנימי והחשיבות כו' של המצוות.
2369 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ד סיון ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומבואר במק"א דהגם שנמנו וגמרו שתלמוד גדול , מ"מ, מכיון שהטעם על זה שתלמוד גדול הוא לפי שתלמוד מביא לידי מעשה 17, הרי מזה עצמו מוכח שהמעשה הוא העיקר [כי שורש המעשה הוא למעלה משורש התלמוד ולכן לע"ל יהי' מעשה גדול ].
2528 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין בזה, דהנה, אע"פ שענין התורה הוא לבאר איך לקיים את המצוות, וכמארז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , מ"מ, מצינו שגדלה מעלת התורה על המצוות, כמ"ש וכל חפצים לא ישוו בה, אפילו חפצי שמים , וכמבואר בתניא שמצוות הם אברים דמלכא בלבד (דרמ"ח פיקודין אינון רמ"ח אברים דמלכא ), ולמעלה מזה הו"ע התורה, דאורייתא וקוב"ה כולא חד .
2756 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולכן, גדולה הרחמנות על אלו שבאו משם, ומצד סיבות שונות ומשונות – בגלל שהוטרדו מיד בענינים של הסתדרות ופרנסה כו' כפשוטם ממש – לא הי' להם זמן פנוי ומקום פנוי בראש לדאוג לכך שלכל לראש יתקשרו ביניהם בארגון חזק ואיתן על מנת להמשיך בתנועת המסירות-נפש, באופן של מסירות הרצון מתוך הרווחה, בנוגע לעצמם, וכאמור לעיל גם לצרף עליהם עכ"פ עוד תשעה יהודים, כך שביחד יהיו "עשרה שיושבים ועוסקים בתורה"87 בפשטות, ובאופן ש"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" – בהידור בקיום המצוות, כולל מצות "ואהבת לרעך כמוך"56, שהיא "כלל גדול בתורה" – להפיץ את היהדות בכל מקום שיש צורך בכך, כיון שעדיין חסרה שם תנועת המסירות-נפש, שאצלם נעשתה "טבע בנפשותיהם".
343 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
האמור לעיל אודות הענין ד"אתם נצבים גו' כולכם", באופן ד"כולנו כאחד" – הרי זה כפי שהענין הוא בתורה; אבל רצון התורה הוא שהלימוד יביא לידי מעשה , בפועל ממש.
1674 ראה קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וענין זה נעשה ע"י העבודה למטה בכל פרטי הענינים המרומזים בחילוקי המדרגות דראשיכם שבטיכם וגו', החל מהענין דראשיכם שמורה על ענין התורה, שבזה תלוי גם קיום המצוות, כמארז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , ועד לכל איש ישראל, כמבואר באוה"ת ע"פ פי' הרב המגיד עה"פ מאת כל איש, שזהו ענין אשכול שכולו איש , וזהו גם הפי' דכל איש ישראל, שע"י הענין דישראל, ע"ש כי שרית עם אלקים וגו' , לברר את נפש הבהמית (שמצד עצמה היא במדריגת בהמה) ע"י אתכפיא כו', אזי נעשה כולו איש.
1753 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ט אלול ה'תשל"ב, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה, אע"פ שהתורה היא למעלה מכל הענינים, אעפ"כ, "גדול לימוד שמביא לידי מעשה" – החל מה"בכן" בעניני תורה, "לאסוקי שמעתתא אליבא דהלכתא" , ועדיין אין זה מספיק, אלא צריך להביא
1959 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' האזינו, וא"ו תשרי, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מדפיס) ספרים ומשאילן לאחרים", כדי שכל אחד יוכל לבוא, ללא תנאים, ולהסתכל ("אַריינקוקן") בספר, ולבוא מזה לידי לימוד ממש, ומהלימוד – שמביא לידי מעשה – יבוא להוספה בקיום המצוות.
258 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תשרי, אור לערב חג הסוכות, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובהקדים – שכיון שענין התורה הוא באופן ש"גדול לימוד שמביא לידי מעשה" , ובלשון הכתוב:
692 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויה"ר שתהי' שנת תורה, ובאופן של אין-סוף, דכיון שהתורה מצד עצמה היא בלי גבול, "ארוכה מארץ מדה", צ"ל הלימוד באופן של א"ס, ועד"ז בנוגע לקיום המצוות בהידור (כתוצאה מהלימוד שמביא לידי מעשה ), שצ"ל גם באופן של א"ס – הידור אחר הידור; ומזה נמשך גם בעבודת הבירורים בעניני העולם, באופן ש"כל מעשיך יהיו לשם שמים" , שגם ענין זה יהי' באופן של בלי גבול (דכיון שהעולם נברא ע"י הקב"ה, שהוא למעלה מעלה עד אין קץ ולמטה מטה עד אין תכלית , הרי מובן שגם העבודה בבירור העולם יכולה להיות באופן של בל"ג), ועאכו"כ העבודה ד"בכל דרכיך דעהו" , שמכל דבר שבעולם עושים מצוה, שבודאי יכולה להיות באופן של בל"ג.
1256 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
עליך לדעת שהפעולה שלך נוגעת לכל העולם כולו – שהרי "כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם" , ועד שע"י "מצוה אחת" "הכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות" , כך, שבידך תלוי הדבר אם העולם יהי' במצב של "תקומה" או במצב של נפילה:
1421 קידושין מ, ריש ע"ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
לעולם יראה אדם את עצמו שקול וכל העולם כולו שקול, עשה מצוה אחת הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות ], שייכת גם אצלו הבקשה דקטנתי מכל החסדים ומכל האמת וגו', בדוגמת מה שהי' אצל יעקב אבינו, בחיר שבאבות .
1660 קידושין מ, ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון שתכלית הלימוד הוא שיביא לידי מעשה , כמארז"ל "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , והיינו, שאע"פ שהתורה עצמה אומרת שתלמוד הו"ע של שכל, שבעצם הוא למעלה באין ערוך מכל עניני העולם, אעפ"כ, צריך להוריד ולהמשיך את ענין התלמוד (לא רק לבחי' הבהמה שבאדם, אלא גם) לענין המעשה (בחי' הדומם, שלמטה אפילו מבהמה ממש, מין החי), ודוקא בזה מתבטאת הגדלות שבענין התלמוד (" גדול תלמוד" ) – לכן צריך להיות ענין ה"עסק" (לא רק בתורה, אלא) גם בגמילות חסדים ("העוסק בתורה ובגמילות חסדים").
2139 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד שכל מוסד וכל מי שמתעסק בו יהיו באופן ד"כמופת הייתי לרבים" – לעורר בנ"י בכל מקום שהם ובכל חוג וענין שהם, שיפעלו בענין ד"יגדיל תורה ויאדיר" – להגדיל תורה ולהאדירה, ובאופן ש"לימוד מביא לידי מעשה" – קיום המצוות,
807 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מצורע, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כשם שויוציאנו הוי' אלקינו משם גו', כמו כן כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות , כימי לשון רבים, כיון שכל המשך הזמן מט"ו בניסן עד לגאולה העתידה הו"ע יציאת מצרים , אלא שהענין דיציאת מצרים כפשוטו הי' ע"י העבודה בחומר ובלבנים כפשוטם , משא"כ בגאולה העתידה שתהי' ע"י העבודה בחומר דא ק"ו, ובלבנים דא ליבון הלכתא , וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה , מעשה הצדקה ששקולה כנגד כל המצוות , והוא עיקר העבודה בזמן הזה, כמ"ש באגה"ק , ועי"ז מקימים את סוכת דוד הנופלת, בגאולה האמיתית והשלימה ע"י משיח צדקנו.
385 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אחרון של פסח, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
– עי"ז ש"בקולו תשמעו"121, בנוגע ל"מאי פירי מצוות" , שגם אלו מבנ"י שעד עתה היו בבחי' אילני סרק שאינם עושים פירות – יעשו פירות (מצוות), וכאשר יהי' מעמד ומצב זה אצל רוב בנ"י, "לפי שהעולם נידון אחר רובו" , אזי "עתידין אילני סרק ..
886 קידושין מ, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויש לומר, דזה שהגילוי דעולם התחי' יהי' גם להנשמות (שיתלבשו אז בהגוף), הוא ע"ד מאמר רז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , דע"י שהתלמוד מביא לידי מעשה נעשה גדלות בתלמוד .
987 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, ב' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
לקרוא בתורה כל פרטי הענינים הנ"ל, הן פרטי המנין דכל שבט בפ"ע [לא מיבעי בזמן הזה שלא כולם יודעים מאיזה שבט הם (ולכן תיקן רבינו הזקן נוסח כללי שמתאים לכל י"ב שבטי ישראל ), אלא אפילו בזמן שכולם ידעו מאיזה שבט הם, הרי כל ישראל ערבים זה לזה , כיון שכולם כלולים זמ"ז], והן כללות המנין דששים ריבוא בנ"י, והיינו לפי שכל אחד מישראל הוא עולם מלא, כמארז"ל שלפיכך נברא אדם יחידי כו', ועד שהוא כולל את כל הששים רבוא [ולכן ביכלתו לפעול על כל הששים רבוא, ועד שע"י מעשה אחד ה"ה מכריע את עצמו ואת כל העולם לכף זכות ].
1699 קידושין מ, ב. רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, ט' סיון, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מחד גיסא – צריך להיות לימוד התורה באופן המביא לידי מעשה , והיינו, שהיסוד לכל ענין הלימוד הוא (כמודגש בלימוד השו"ע) בכדי לידע "את המעשה אשר יעשון" , ובאופן שיהי' המעשה כדבעי, ועד למ"ש בגמרא שהלומד שלא על מנת לעשות הרי זה ענין של היפך החיים.
2434 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
– שכללות ענין שילוח המרגלים (הן כדי לידע מאיזה צד יהי' נוח לכבוש את הארץ, והן כדי לראות ש"טובה היא" ) הוא לפי שרצונו של הקב"ה שהכניסה לארץ תהי' באופן המובן בשכלם הם – לא רק באופן של "נעשה", אלא גם באופן של "נשמע", מלשון הבנה (אלא שצ"ל הקדמת נעשה לנשמע).
2578 וכמו בנוגע לכללות העבודה – שלא די בענין האמונה בלבד (אף שגדלה מעלתה ביותר, ועד שאמרו רז"ל (שמו"ר רפ"ג) "פתי יאמין לכל דבר זה משה"), אלא צ"ל גם ענין הידיעה וההשגה*, כמ"ש (דברי הימים-א כח, ט) "דע את אלקי אביך (ודוקא עי"ז) ועבדהו בלב שלם". וכן בנוגע למעשה המצוות – שנוסף על העשי' בקבלת עול ("קדשנו במצוותיו וצוונו"), צ"ל גם הלימוד (נוסף לכך ש"גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" (קידושין מ, ב. וש"נ)) בהבנה והשגה גם בנוגע לטעמי המצוות, וגם בנוגע לפרטי המצוה, כמודגש בסוף פרשתנו (טו, לט ואילך) שרש"י מבאר (אפילו לבן חמש למקרא) טעם השם "ציצית", מספר החוטין כו', וצבע התכלת כו'.
*) ולא רק באופן שסומכים על ההשגה של יחידי סגולה (ע"ד מ"ש (חבקוק ב , ד) " וצדיק באמונתו יחי' ", אל תקרי יחי' אלא יחַי' (ראה לקו"ד ח"א קמא , ב . ועוד)) , אלא יש צורך גם בהשגה של כל אחד מישראל , וכמודגש במיוחד ע"י רבינו הזקן בתורת חסידות חב"ד , עד לאופן ד " יפוצו מעינותיך חוצה ".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, אדר"ח תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
מעשה" , והיינו, שלא די בשלימות של לימוד התורה כשלעצמו, אלא יש צורך בשלימות הלימוד כפי שבא לידי מעשה .
2781 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר א), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
גדול תלמוד שמביא לידי מעשה .
9 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר א), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ועי"ז שפועל בעצמו שניצוץ משיח הפרטי שבו [כדאיתא במאור עינים שבכל אחד מישראל יש ניצוץ של משיח (ומרומז גם בפסוק דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל), כשם שמשיח שהוא נשמה כללית יש בו ניצוצות של כל נשמות ישראל] יהי' באופן דוירד מים עד ים ומנהר עד אפסי ארץ, הנה ע"פ מ"ש הרמב"ם צריך כל אדם שיראה עצמו וכן כל העולם כו' כאילו חציו זכאי כו' (שקול ), עשה מצוה אחת (מעשה או אפילו דיבור ומחשבה) הרי
23 פרש"י קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז (מאמר ב), ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וצ"ל חיבור ב' הקצוות ביחד, שזהו שהלימוד צ"ל באופן שמביא לידי מעשה , שזהו העירוב של ענין העפר (נעשה) עם ענין המים (נשמע), שעי"ז נעשה הענין דמספר את רובע ישראל.
143 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ידוע המאמר "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" (שהובא ונתבאר גם בשו"ע של רבינו הזקן ), והיינו, שכל ענין בתורה, הן בנגלה והן
414 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום ב' דראש השנה ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
יג) וכל זה נעשה ע"י כל פעולה טובה של כאו"א מישראל, וכהפס"ד שע"י מצוה אחת (במחשבה, ומכ"ש בדיבור ומכ"ש במעשה) מכריע את כל העולם כולו לכף זכות .
116 רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד, מקידושין מ, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ליל ערב ראש השנה ה'תשמ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ו) והגם שגם הגילוי דחפץ חסד שהי' תחלה, שרש המשכתו הוא מהתענוג עצמי בעבודתם של ישראל [וכנ"ל, שזהו הסיבה לזה שנתעורר להיות חפץ חסד], מ"מ, ע"י עבודתם של ישראל בפועל, ניתוסף עילוי נעלה יותר, וכמובן מזה שבכדי שתושלם הכוונה דנתאוה הקב"ה להיות לו ית' דירה בתחתונים הוצרך להיות בריאת העולמות בפועל, עד לעולם הזה התחתון, ואח"כ הוצרך להיות מתן תורה שאז דוקא נעשה התוקף דקיום העולם כמארז"ל עה"פ ארץ יראה ושקטה, ואח"כ צ"ל עבודת האדם (שלאחרי מ"ת) בפועל, לימוד התורה, ובאופן דגדול לימוד שמביא לידי מעשה בקיום המצוות בפועל – אף שכל זה הי' בידיעתו ובמחשבתו ית' גם מקודם (ומחשבה זו היא הסיבה לזה שנתעורר להיות חפץ חסד) – כי המחשבה שהיתה מקודם היא מחשבה עצמית שבעצמותו ית' שלמעלה מגילוי, וזה שמצד מחשבה זו נעשה ההתעוררות דחפץ חסד הוא רק באופן דהבדלה [היינו, שהמחשבה נשארה בעצמותה ולא נמשכה בהענין דחפץ חסד, והענין דחפץ חסד שנעשה עי"ז הוא רק החפץ והתענוג בחסד, גילויים], וע"י עבודת האדם בפועל, נעשה גילוי העצמות, דירה לו ית', לו לעצמותו.
47 קידושין מ, ב. וש"נ. רמב"ם הל' ת"ת פ"א ה"ג. פ"ג ה"ג. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א יום שמחת תורה ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והגם שגם לפי פירוש זה יש מעלה בתשובה מכיון שהיא מביאה למעשים טובים, ה"ז ע"ד הידוע בענין גדול לימוד שמביא לידי מעשה , שבזה גופא מודגש מעלת המעשה .
16 קידושין מ, ב. וש"נ. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ וירא, כ"ף מרחשון ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו"ע מעשה גדול , כי מעשה מלשון כפי' (בירור התחתון) מגיע בהעלם העצמי שלמעלה מכל ההמשכות והגילויים.
39 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו דאיתא בזהר שם עה"פ עין לא ראתה גו' יעשה למחכה לו, מאי למחכה לו כו' אינון דדחקין למלה דחוכמתא כו' [וענין זה שבזהר בא בהמשך להפירוש מאי בכל, כמובא בהמאמר], שע"י היגיעה בתורה, יגיעה שלא ע"ד הרגיל [וכמבואר בהמאמר דדחקין למלה דחוכמתא הואיגיעה בדרך אור חוזר], ומזה נמשך שגם קיום המצוות יהי' ביגיעה גדולה (ע"ד מרז"ל גדול לימוד שמביא לידי מעשה ), כולל גם היגיעה בהפצת המעינות חוצה, דנוסף להיגיעה שצריכה להיות בלימוד והבנת המעינות (דחקין למלה דחוכמתא), צריכה להיות יגיעה מיוחדת להפיץ את המעינות חוצה, להביא את המעינות גם לאלו שנמצאים חוצה, "בין החוחים", ועי"ז יהי' אתי מר דא מלכא משיחא, שאז יהי' גילוי העלם העצמי, עין לא ראתה, במהרה בימינו ממש.
63 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א ש"פ תולדות, מבה"ח וער"ח כסלו ה'תשמ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אלא שעכשיו, שעיקר המעלה היא בההמשכה מלמעלה, המעלה דהעלאה היא שההמשכה שעל ידה היא המשכה נעלית יותר, ולע"ל תתגלה המעלה דהעלאה עצמה.
31 ראה עד"ז לקמן ח"ב ע' ריז בענין תלמוד ומעשה , שגם עכשיו מעלה במעשה לגבי תלמוד . שהרי זה שתלמוד גדול הוא לפי שמביא לידי מעשה (קידושין מ, ב). אלא שעכשיו, שעיקר המעלה היא בגילויים – גם מעלת המעשה הוא טעם על תלמוד גדול . ולע"ל יתעלה מעלת המעשה עצמה, ולכן אז יהי' מעשה גדול .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ וישלח, ח"י כסלו ה'תש"מ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דכיון שע"י התשובה ומעשים טובים תופסים בהעצמות, לכן, ע"י שהחכמה מביאה לתשובה ומעשים טובים, נעשה עילוי גם בחכמה [וע"ד גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , דע"י שהלימוד מביא לידי מעשה הוא גדול יותר מכמו שהוא מצד עצמו].
18 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ג', טו"ב כסלו ה'תשמ"א - לפני תפלת מנחה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועד"ז יובן בלימוד התורה, שלימוד התורה צריך להיות באופן כזה שיביא לידי מעשה , וכמארז"ל גדול לימוד שמביא לידי מעשה .
23 קידושין מ, ב. וראה שו"ע אדה"ז הל' ת"ת פ"ב ס"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצאי ש"פ מקץ, שבת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וע"י צירוף עבודת כאו"א מבנ"י יחד, עכ"פ רובם (דרובו ככולו), ואפילו ע"י מצוה אחת של אחד מישראל, הן במעשה הן בדיבור והן במחשבה, הוא מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגורם לו ולהם תשועה והצלה.
75 רמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ד, מקידושין מ, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב זאת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
וזהו מ"ש גבי יעקב [ומכיון שנשמת יעקב היא כלולה מכל הנשמות, מובן מזה שכמו"כ הוא בכאו"א מישראל] והנה הוי' נצב עליו, וארז"ל הצדיקים אלקיהם מתקיים עליהם, דזה שאלקותו ית' הוא בבחינת נצב (נצב מלך), הוא מתקיים ונצב כביכול על מעשינו ועבודתינו, ובפרט על מעשינו ועבודתינו במשך זמן הגלות, ועד שע"י (בירור) חושך הגלות נעשה זה (דאלקיהם מתקיים עליהם), ועד שזה נעשה גם ע"י עבודה דאצבע קטנה, וכידוע פס"ד הרמב"ם שע"י מצוה אחת [הן במחשבה, הן בדיבור והן במעשה] מכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגורם לו ולהם תשועה והצלה.
85 הל' תשובה פ"ג ה"ד, מקידושין מ, ריש ע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב זאת חנוכה, ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
יו"ד) וע"י מעשינו ועבודתינו מקרבים וממהרים את הגאולה עוד יותר, וכפס"ד הרמב"ם שאפילו ע"י מצוה אחת גורם לכל העולם תשועה והצלה, ועאכו"כ ע"י לימוד והפצת פנימיות התורה שנתגלתה בדורות האחרונים דוקא (כידוע בענין טועמי' חיים זכו), וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה , שזה (לימוד פנימיות התורה) מוסיף גם חיות והידור בקיום המצוות, ועד להידור באופן דמהדרין מן המהדרין (כמנהג הפשוט במצות נ"ח), ועי"ז מקרבים וממהרים עוד יותר את הגאולה, שבקרוב ממש הולכים לקבל פני משיח צדקנו, שילמד תורה את כל העם כולו (תכלית השלימות בלימוד התורה), ושם נעשה לפניך כמצות רצונך (תכלית השלימות בקיום המצוות), וזוכים קהל גדול דישובו הנה, כולם להודות ולהלל לשמך הגדול , בבית המקדש השלישי, בית הנצחי, מקדש אד' כוננו ידיך, ובמהרה בימינו ממש.
108 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' מקץ, ליל זאת חנוכה ה'תשמ"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דזה שתלמוד גדול הוא רק עכשיו, אבל לע"ל יהי' מעשה גדול .
22 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב ש"פ ויגש ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין הוא, דטעם הדעות אם תלמוד גדול או מעשה גדול , הוא, כי בכל אחד מהם יש מעלה.
22 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב כ"ד טבת, ג' פ' וארא, תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ולהבין זה, וגם להבין מרז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , דלכאורה הלא מצינו כמה הלכות שאין להם שייכות למעשה , ובפרט ע"פ המבואר בקו"א שישנם ענינים שלא היו כו' ולא יהיו ואעפ"כ ישנן הלכות ושקו"ט בענינים אלו.
9 קדושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בא, יו"ד שבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וענין ירושה ומתנה הוא דהנה כל ענין מעשה המצוות [דגדול לימוד שמביא לידי מעשה ] שנתלבשו בדברים גשמיים הוא בכדי לברר ניצוצות דתוהו שנפלו בשבה"כ [שהם אורות מרובים, בכמות ובאיכות], וע"י בחינת בירור זה עי"ז יורשים כח"ב דתהו, ומפני כי זהו לא לפי ערך הבירור כו' [וכידוע דהבירור דעתה הוא רק בז"ת דתהו ועי"ז יורשים בדרך ממילא גם כח"ב דתהו, כמבואר בהמשך ד"ה אל תצר את מואב לאדמו"ר האמצעי] לכן נקרא ירושה.
115 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ה' פ' בשלח, ט"ו בשבט, ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
משא"כ מעשה המצוות, הנה אע"פ שגם זה בא ע"י לימוד התורה וכמאמר גדול לימוד שמביא לידי מעשה , מ"מ הרי זה קשור בפעולת האדם שצריך לעשות מהקלף גשמי שיהי' הענין דתפילין, ומהצמר גשמי שיהי' הענין דציצית וכו' (שזהו"ע מן הארץ).
19 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ משפטים, מבה"ח אדר ראשון ה'תשמ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ח) והנה אמרו רז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה .
53 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ פקודי ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזה שהשגת השכל מביאה (בכלל) למדות שבלב ועד למעשה בפועל (גדול תלמוד שמביא לידי מעשה ), הוא [לא מפני שענין השכל הוא לפעול בהמדות ובהמעשה, אלא] לפי שהשכל הוא בדוגמת אור, שמאיר בכל מקום.
36 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אחרי, מבה"ח אייר ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויש לומר, דזה שהגילוי דעולם התחי' יהי' גם להנשמות (שיתלבשו אז בהגוף), הוא ע"ד מאמר רז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , דע"י שהתלמוד מביא לידי מעשה נעשה גדלות בתלמוד .
35 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ אמור, י"ט אייר, ה'תשל"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין הוא, דבכדי שקיום המצוות יהי' כדבעי הוא ע"י לימוד התורה, דתלמוד מביא לידי מעשה .
34 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ נשא, י"ד סיון ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומבואר במק"א דהגם שנמנו וגמרו שתלמוד גדול , מ"מ, מכיון שהטעם על זה שתלמוד גדול הוא לפי שתלמוד מביא לידי מעשה , הרי מזה עצמו מוכח שהמעשה הוא העיקר [כי שורש המעשה הוא למעלה משורש התלמוד ולכן לע"ל יהי' מעשה גדול ].
17 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ ויקרא, פרשת החודש, ראש חודש ניסן, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכיון שגדול תלמוד שמביא לידי מעשה , היינו, שהעמל בתורה הוא על מנת לשמור ולקיים, אזי גם מצותי תשמרו הוא (לא רק קיום המצות סתם, אלא) קיום המצות בהידור וכו'.
55 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והעלי' היא ע"י העבודה בתומ"צ, דאני נבראתי לשמש את קוני, וכמ"ש ויניחהו גו' לעבדה ולשמרה, לעבדה אלו רמ"ח מ"ע ולשמרה אלו שס"ה מל"ת (דכל מקום שנאמר השמר כו'אינו אלא בל"ת), וצ"ל לזה הקדמת התורה דגדול לימוד שמביא לידי מעשה .
79 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א. רמב"ם הל' ת"ת פ"א ה"ג. פ"ג ה"ג. וראה הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד ה"ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ דברים, שבת חזון, תשל"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין הוא, הנה ידוע שמרז"ל תלמוד גדול הוא עכשיו, אבל בימות המשיח יהי' מעשה גדול .
18 קדושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ תבוא, ח"י אלול ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומקדים עמך לישראל, כי גדול תלמוד שמביא לידי מעשה ועושי מצוה מהפכים את הקללה לברכה.
14 קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד אור ליום ועש"ק פ' ואתחנן, ט"ו באב ה'תשל"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ו) וביאור הענין, דהנה יש ב' דעות (ואלו ואלו דברי אלקים חיים) אם תלמוד גדול או מעשה גדול .
70 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
רשימות שנים אוחזין פתח דבר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א, ב
וע"פ משארז"ל (קדושין מ:) ויד הל' תשובה פ"ג ה"ד שיראה כל העולם חציו זכאי וחציו חייב , חטא חטא אחד הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה , וגרם לו השחתה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות תכד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שלימות וגמר הזה הוא בסוף מעשה שהוא ע"פ תורה שבעל פה", שבזה מודגש גם שעיקר הענין דתושבע"פ הוא (לא רק השגת הרצון העליון כשלעצמה, אלא) קיום הרצון העליון במעשה בפועל (בעשי' גשמית), "גדול תלמוד שמביא לידי מעשה" , כיון שהרצון העליון הוא להיות לו ית' דירה בתחתונים ("לשכן שמו שם").
128 קידושין מ, ב. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ע"כ נא' בזה עוז והדר לבושה שהן לבושי' יפין עד שמייפין לכל הגוף והיינו שנק' כנ"י בעשותה כל המצות בשם יפת"י כו' הנה בהיפוך בתורה בלא מצות כתיב וכל מלבושי אגאלת"י כמ"ש אלביש שמי"ם קדרו"ת וכנ"ל הטעם וזהו שארז"ל שהלמד ואינו עושה נוח לו שיהפך שלייתו כו' וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה וכו' ונמצא בחי' רעיית"י ויפת"י צריך להיו' שניהם דוקא והאו' אין לי אלא תורה כו' ובהיפוך בלא אור דתורה אין בחי' ממוצע לחבר ולהביא אור והיינו הטעם שנק' מזון דלכך נק' רעייתי שמפרנסי' לאביהם שבשמים כו' וכמ"ש במ"א וד"ל ובדרך כלל זה החיבור רעייתי ויפתי הוא בחי' יחוד קדב"ה ושכינתי' בכל מקום והיינו חיבור אותיו' ו"ה שבשם הוי' הוי"ו בתורה והה"א במצות המלך כידוע והוא הנק' קבלת עול מלכו' שמים דלעילא[ednref_34_*] וד"ל.
65 וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ביאור לדרוש דאם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הנה אחר שאמר ועשיתם אותם בבחי' המעשה הנ"ל בריבוי אורו' דמ"ה ליכנס בכלים כו' אמר מהיכן יהי' סיבה לזה המעשה ונתתי גשמיכם כו' דהנה הגשמי' יורדי' מגבוה לנמוך והמה המגדלי' כו' כנ"ל וכן יהי' דברי אשר יצא מפי כו' דהיינו קול דתורה כי אע"פ שיחוד מ"ה וב"ן נעשה למטה ולמעלה ע"י מצוותי וחוקותי הנ"ל אבל כדי שיהי' התעוררו' לזה היחוד ולהגדילו בתמידו' הוא ע"י קול דתורה כמ"ש בגשמי' והרוה את הארץ והולידה והצמיחה כו' שהוא הנותן כח ליחוד זה מלמטה כו' וזהו בעתם בעת יחוד דמ"ה וב"ן ירד הגשם ליתן להם כח להתייחד כו' והיינו שאמרו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה פי' שמביא אור <רד>
62 גדול תלמוד שמביא לידי מעשה : קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ועתה יגדל נא כח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו שאמרו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה ולכאורה א' בהיפך לא המדרש עיקר אך הענין הוא דשניהם אמת דבאמת המעשה עיקר מצד שרשה שהיא בחי' רצון העליון והוא בחי' מקיף העליון ולמטה ג"כ בנפש האדם לא תוכל לבא בנפש בבחי' א"פ אלא בבחי' מקיף והוא ענין הנז' בזוהר דהמצות נק' לבושי' כי המקיפי' שורין על הלבושי' כידוע ואי חסרא לי' לבושא חד כו' כנ"ל אבל התורה תוכל לבא למטה בבחי' מזון לנפש בבחי' א"פ וכמ"ש ותורתך בתוך מעי כו' וכמ"ש בפרע"ח והטעם הוא לפי שנא' עוטה אור כשלמה שהתורה נק' אור וכמ"ש ותורה או"ר ובחי' אור דתורה הוא בחי' מעטה לבוש מפני שמלובש בה אור רצון העליון שיש בכללו' המצות דהנה ידוע דאוריי' מח"ע נפק' והמצו' שרשם בבחי' רצון העליון והנה אנו רואי' שכל התורה היא רק פירוש המצות בלבד דהיינו איך שיהי' אופן מעשה המצוה כמו מצות סוכה יש ע"ז מסכת סוכה ועל מצות ציצית פ' התכלת ועל מצות הקרבנות מס' זבחים ומס' מנחות וכיוצא בזה גם בתורה פנימי' בדרך הנסתר כמו טעמי המצות וסודיהן כו' וד"ל ומאחר שכל אלה המה רק פירושי' לפרש מעשה המצות וא"כ ה"ז כמו בחי' הלבוש שילביש האדם א"ע בו שהוא נכסה בו כך בחי' <רמח>
38 גדול תלמוד : קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו תורה צוה לנו משה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו הכתרים שנמשך להם וכך הוא בתפלה שבבחי' הביטול שעד ש"ע גורמת להיו' נמשך בחי' הכתר ע"י המלאך הנ"ל והיינו הטעם שהתפלה קודמת לתורה וכמאמר אבא בנימין שהי' מצטער שתפלתו תהא סמוכה למטתו והגם שהתלמוד גדול שמביא לידי מעשה ות"ת כנגד כולם מ"מ ניתקנה התפלה להתפלל קודם הלימוד משום שע"י התפלה נמשך בחי' כתר תורה דהיינו להיו' חפץ ה' להשתעשע בתורה ומצות וכתר זה הוא תר"ך עמודי אור שהן תרי"ג מצו' דאוריי' וז' דרבנן כנודע וד"ל.
87 שהתלמוד גדול שמביא לידי מעשה : ראה קידושין מ, ב. ב"ק יז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט קול דודי הנה זה בא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה כמו שיש בחי' אבות ואמהות למטה שהן בחי' גבעות והרים הנ"ל כך יש למעלה ג"כ בחי' אבות ואמהות והוא בענין תומ"צ, דהנה ידוע שפעמים משמע ששרש התורה גבוה מן שרש המצות וכמשמעות דרז"ל דתלמוד גדול שמביא לידי מעשה וכן אמרו דת"ת כנגד כולם לפי שהתורה מורה איך שתעשה המצוה באופנים פרטיי' ואם לאו אינו מצוה כלל דהיינו שאינו רצה"ע כלל וא"כ מוכרח ששרש התורה למעלה מן המצות, ולפעמים משמע שהמצות גבוהים מן שרש התורה לפי שאין ענין התורה רק ביאור ופי' למצות כטפל לגבי העיקר וכמשמעו' הטעם דתלמוד גדול לפי שמביא לידי מעשה א"כ המעשה עיקר וכמ"ש דלא המדרש עיקר אלא המעשה והלומד ואינו עושה נוח לו כו'.
93 דתלמוד גדול שמביא לידי מעשה : קדושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
דהנה ידוע דאוריי' מח"ע נפקת והוא בחי' שם מ"ה דחכ' שמברר למעשה המצות כי עפ"י החכ' שבתורה דוקא נעשה כל מצוה כך וכך יוכשר למצוה וא"ל אינה מצוה כלל וה"ז כמו בחי' מ"ה שמברר לב"ן כך הרי המצות נתלבשו בענינים גשמיי' דנוגה באתרוג וציצית ומכ"ש מצות ל"ת בסור מרע והכל מתברר ע"י החכ' שנגזרה זה יעלה למעלה כו' וזה יפסול כו' ונמצא בחי' ב"ן דנוגה שנפל בשבירה מתברר ע"י מ"ה דחכ' ולכך תלמוד גדול כו' וכמ"ש בע"ח דתלמוד בבריאה כו' וכידוע שהתורה הוא בחי' ז"א שהן המדות שבחכ' להבדיל בין טמא כו' והמצות הן בבחי' המל' הנק' מצות המלך שמקבלת מהתורה כנ"ל.
117 תלמוד גדול : קדושין מ, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו הראינ"י בבחי' ראי"ה את מראיי"ך כו' ע"י המצות כנ"ל, דהנה שרש המצות הוא בבחי' כת"ר תר"ך עמודי אור עד"מ העמוד שמחבר הגג אל הקרקע ויש בו מעלה ומטה כך שרש המצות נעוץ ראשן למעלה מעלה בחי' כת"ר עליון וירדו למטה ונשתלשלו בהתלבשו' בעשי' גשמית כמו מצות סוכה בסכך גשמי ומצות תפילין בקלף גשמי וכה"ג והיא הנותנת דמשום ששרש המצות למעלה מאד ע"כ אין התלבשותן למטה רק במעשה גשמית כי כל הגבוה יותר יותר לא יוכל להתלבש כ"א במדרגה היותר תחתונה (וע"ד דוגמא אנו רואי' ממה שהאריה הוא מן החיות הטמאות שלמטה מבחי' נוג"ה שהרי טמא לגמרי ולא בבחי' נוג"ה שמעורב טו"ר שיש בו מבחי' הטו"ב ג"כ והן חיות הטהורות כי מפני שרש האריה למעלה גבוה מאד ע"כ לא נמצא לו כלי רק למטה מטה ביותר והוא בחיות הטמאות כמ"ש בס' אור החיים) וביאור ענין כת"ר עליון היינו בחי' רצון העליון שלמעלה מבחי' החכמה וע"כ שרש המצו' למעלה משרש התורה כי אוריי' מח"ע נפקת וכתי' והחכמ"ה תחי' בעלי"ה פי' בעלי"ה דחכמ"ה הוא בחי' רצון העליון עד"מ באדם הרי הרצון למעלה מן השכל והטעם כי הרצון לא יבא בבחי' גבול כלל וכמו שאמר בגמ' שתוק כך עלה במחשבה לפני כי אע"פ שאין השכל והטעם מורה כך מ"מ שתוק כי זהו למעלה מן השכל והטעם רק כך ההסכם ברצון שלמעלה מן גדרי הגבלת השכל כו' וז"ש כך עלה במחשבה שהוא הרצון שנק' כת"ר כו' וזהו שלא נמנו וגמרו דתלמוד גדול מן המעשה רק מפני הטעם שמפרש לפי שמביא לידי מעשה בלבד הרי המעשה עיקר להיותו גדול בשרשו מן החכמה כי תרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן שרשם בתרי"ג ארחי' דגלגלתא דא"א שלמעלה גם מבחי' ח"ס דא"א שרש חכמה שבתורה כידוע וע"כ ירדו המצות בהתלבשו' במעשה גשמי' והתורה לא ירדה למטה כ"כ רק בקול כנ"ל וד"ל.
94 נמנו וגמרו דתלמוד גדול : קדושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרשי הדברים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועם כל הנ"ל יובן ג"כ בטעם ענין השמיעני את קולך שהוא קול דתורה והראיני את מראיך שהן המצות כנ"ל, להיות כי ידוע דשרש המצות למעלה הן גבוהי' מאד למעלה גם מבחי' חכמה שבתורה שהרי שרש דחכמה שבתורה למעלה הוא בחי' חכמה סתימא' דא"א שנק' חכים ולא בחכמה ידיעא והתורה נק' נובלות ח"ס כידוע אבל שרש המצות למע' מבחי' מו"ס דא"א וכידוע דבחי' י"ג חוורתי דע"י הוא שרש תרי"ג מצות שנק' תרי"ג ארחין דגלגלתא דא"א ובחי' עתיק נחשב מסוף עולם הא"ס ממש והחכמה אינה אלא רק בחי' הארה בעלמא ממנו וכמ"ש והחכמה מאין תמצא אפי' ח"ס בכלל ולזה הטעם ירדו המצות ונתלבשו בדברי' גשמיי' דנוג"ה דעשי' מפני טעם כלל הנ"ל דכל הגבוה יותר יותר ירד למטה וכמו כח המחבר שבכח הראי' שמתפשט למטה יותר וע"כ אמר על המצות לשון מראה וראיה אבל על החכמה שבתורה שלמטה במדרגה דהיינו מבחי' ח"ס דא"א אמר השמיענ"י את קול"ך שנמשל לבחי' כח השמיעה הרוחנית שאינו מתפשט למטה כ"כ להיותה למטה במדרגה מכח הראי' כנ"ל וע"כ אינו נתפס בדבר גשם כ"כ כו' והוא בחי' הקול שהוא רוחני יותר וא"כ הרי מובן דגם שבשרש המצות גבוהי' הן למעלה מן חכמה שבתורה אך מ"מ למטה הרי חכמה שבתורה מלובש בענין ומדרגה רוחני' דקול משא"כ התלבשו' המצות שהן בעשי' גשמי' והוא לפי שלמטה התורה למעלה במדרגה מן המצות וע"כ אמרו דתלמוד גדול שמביא לידי מעשה וכן אמרו דת"ת כנגד כולן כו' וכמ"ש במ"א בפי' והחכמ"ה תחי' בעלי"ה כו' וד"ל.
51 דתלמוד גדול שמביא לידי מעשה : קדושין מ, ב. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט להבין שרש ענין יונתי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הראיני את מראיך כו' הנה מבואר שהמראה הוא בחי' המצות כו' ולהבין זה הנה ילה"ק את הענין הידוע שנראה כסותר זא"ז דלפעמים משמע בגמ' דמעלת התו' גבוה ונעלה ממעלת המצות כמו שגזרו הדין בהמשנה דאלו דברים כו' ות"ת כנגד כולם ואמרו עוד שנמנו וגמרו דתלמוד גדול מן המעשה כו' ומי שתורתו אומנתו פטור מן הק"ש כו' ולפעמים משמע בגמ' להיפוך דמעלת המצות גבוהות ממעלת התורה כמ"ש מבטלין ת"ת להלוית המת כו' וקאמ' בגמ' ולית לי' לרשב"י הלומד שלא ע"מ לעשות כו' ובכמה דוכתי אמרו לא המדרש עיקר אלא המעשה כו' וגם בפסוקי' יש כתובי' שמורים על מעלת התורה יותר כמו נר מצוה ותורה אור ויש פסוקים שמורי' על מעלת המצות יותר כמו ארור האיש אשר לא יקים את דברי הברית לעשות אותם דוקא כו' וכן ושמרתם ועשיתם כו' וכהנה רבות וכו', אך הענין הוא דשניהם אמת משום דלא ראי זה כראי זה ויש מעלה בתורה משא"כ במצות ויש מעלה במצות מה שאינו בתורה כו' כי הנה אנו רואי' בתו' הנגלית לנו שיש מעלה מש"א במצות והוא מה שהתו' היא חכ' ושכל וטעם למעשה המצות ונק' טעמי המצות והפשוט מורה שהטעם של איזה דין והלכה היא בחי' אור וחיות אליו משא"כ הדין והלכה שבלא טעם אין לו חיות ואור כלל כמו חוקי המלך וגזירותיו שבלא טעם כלל אין להם חיות חזק אמנם מצד אחר יש מעלה במצות שהן גילוי הרצון בלא טעם שהוא מורה על היותו למעלה מן השגה והטעם לגמרי כי הנה הרצון העצמי הוא למעלה מן החכ' והטעם לגמרי דהיינו שאין כח באור החכ' להשיגו ולהכילו כלל כמאמ' שתוק כך עבמ"ח כלומר אין טעם לרצון
81 שנמנו וגמרו דתלמוד גדול : קדושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב האזינו השמים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
כך הענין בתומ"צ, כי פעם אמרו רז"ל ות"ת כנגד כולם , ופעם אמרו תכלית חכ' תשובה ומע"ט, וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה דוקא, ושניהם אמת שיש בחי' ומעלה יתירה בעסק התורה על קיום המצות במעשה , ויש בחי' ומעלה יתירה במעשה המצות כנודע, ועל שניהם הוא אומר יערוף כמטר כו'.
7 וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה : קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות השכמת הבוקר א דין השכמת הבוקר ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ט טוב לומר בכל יום פרשת העקידה לזכור זכות אבות ופרשת המן לבטוח בה' נותן לחם דבר יום ביומו ועשרת הדברות ויתר על כן טוב מאד לומר פרשת הקרבנות שהן עולה ושלמים ותודה וחטאת ואשם ודאי ותלוי וקרבן עולה ויורד ופרשת נסכים ושאר כל המנחות ככתוב במעמדות לקיים מ"ש ונשלמה פרים שפתינו וכמו שאמרו חכמים על פסוק זאת התורה לעולה למנחה ולחטאת וגו' כל העוסק בתורת עולה כו' ומכל מקום מי שיש לו לב ללמוד ולהבין אין לומר אפילו פרשת הקרבנות בכל יום אלא לפרקים ודי לו באמירת פרק איזהו מקומן כי גדול תלמוד המביא לידי מעשה ולידי ידיעת התורה (כמ"ש בהלכות ת"ת) ואם יודע שנתחייב באיזה קרבן כגון עולה על ביטול מצות עשה או על הרהור הלב בלא תעשה ותודה לארבעה הצריכים להודות יאמר פרשת הקרבן מיד שנתחייב בו וכשיאמר פרשת הקרבנות יאמר ביום שהוא זמן הקרבתם ולא בלילה אבל אין צריך לומר מעומד כמו הכהן שהיה עובד מעומד מאחר שהוא איננו כהן העובד אלא שבקריאתו מעלה עליו הכתוב כאילו הקריב לו הכהן וטוב לומר בשבת פרשת לחם הפנים:
קב קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ב ואין לך מצוה בכל המצות כולן שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה אלא תלמוד תורה שקול כנגד כל המצות כולם שהתלמוד מביא לידי מעשה ונמצא שניהם בידו כי התלמוד מצד עצמו הוא ג"כ מצות עשה אף אם לא היה מביא לידי מעשה והואיל והוא מביא ג"כ לידי מעשה כל המצות כולן שאי אפשר לקיים כל המצות כהלכתן בתנאיהן ודקדוקיהן בלי לימוד היטב לידע כל ההלכות שהן דקדוקי המצות ותנאיהן לכך הוא שקול כנגד כל המצות כולן ולפיכך התלמוד קודם למעשה בכל מקום:
ט משנה ריש פ"ק דפאה. וברייתא קידושין מ , ב. רמב"ם שם. טור ושו"ע שם סי"ח. וראה גם לעיל פ"ג ה"א. לקמן ה"ג וה"ז. לעיל או"ח סי' צ סי"ז. תניא ספ"ה. אגה"ק סי' ט (ת"ת שקול כנגד גמ"ח). וראה לקמן ה"ד (שתשובה שקולה כנגד מצות ידיעת התורה). לקו"ש ח"ט ע' 345.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ב ואין לך מצוה בכל המצות כולן שהיא שקולה כנגד תלמוד תורה אלא תלמוד תורה שקול כנגד כל המצות כולם שהתלמוד מביא לידי מעשה ונמצא שניהם בידו כי התלמוד מצד עצמו הוא ג"כ מצות עשה אף אם לא היה מביא לידי מעשה והואיל והוא מביא ג"כ לידי מעשה כל המצות כולן שאי אפשר לקיים כל המצות כהלכתן בתנאיהן ודקדוקיהן בלי לימוד היטב לידע כל ההלכות שהן דקדוקי המצות ותנאיהן לכך הוא שקול כנגד כל המצות כולן ולפיכך התלמוד קודם למעשה בכל מקום:
יד היינו מצות ידיעת התורה שבתחלת לימודו (תוס' קידושין מ, ב סד"ה תלמוד ), משא"כ שלאחר שלמד כבר כל התורה (מצות והגית), כדלעיל פ"ג ה"א (במצות נישואין), ולקמן ה"ו (בדבקות ואריכות התפלה). ונתבאר בקו"א (ד"ה אבל מ"ש ורד"ה והנה חילוק).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ויש חולקין על זה ואומרים שבכל ענין אין תלמוד תורה אפילו של רבים דוחה שום מצוה שאי אפשר לעשותה ע"י אחרים ואפילו היא מצוה קלה של דבריהם מאחר שתכלית חכמה הם מעשים טובים והתלמוד הוא גדול מפני שמביא לידי מעשה וכן עיקר.
עה קידושין מ, ב. וראה לעיל ה"ב-ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ז כשם שמצות תלמוד תורה שקולה כנגד כל המצות ושכרה שקול כנגד שכר כולן כך ענשה חמור ושקול כנגד כולן כמו שמצינו במקדש ראשון שויתר הקב"ה על עבודה זרה וגילוי עריות ושפיכות דמים ולא ויתר על ביטול תורה שנאמר על מה אבדה הארץ וגו' ויאמר ה' על עזבם את תורתי וגו'.
קל ראה פאה פ"א מ"א (אלו דברים שאדם אוכל פירותיהם כו' ותלמוד תורה כנגד כולם). קידושין מ, סע"ב (שכרו קודם למעשה ). קהלת רבה יב, י. לעיל פ"ב ה"ה. וראה לעיל או"ח סי' נח ס"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך יורה דעה הלכות תלמוד תורה הלכות ת"ת פרק רביעי ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ותחלת דינו של אדם אינו אלא על תלמוד תורה ואח"כ על שאר מעשיו:
קלד קידושין מ , סע"ב. סנהדרין ז, א. רמב"ם פ"ג ה"ה. טור ושו"ע סי' רמו סי"ט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יג
אבל על חכמי קהלות הנ"ל יוספים אנחנו להפליא , אם אמנם הגיע אליהם לא טובה השמועה אשר השמיע לאזנם, מה שלא יצא מפיהם כלל, ותקח אזנם שמץ מנהו , איך מלאם לבם לפסול עדות לאלפים ולרבבות העם השלמים אתנו אשר בכל עיר ועיר בכל מקומות מושבותינו, שאינם מכונים בשם חסידים, ולא שלחו אחריהם כלל לדרוש ולחקור ולגבות עדותם בבית דין, וכל האנשים הנ"ל יתנו עדיהן ויצדיקו צדקותינו ויגידו עלינו רעים על תמותינו ועל כשרון פעולתנו, ואחר כך היו שוקלין במאזני צדק ומשפט כף זכות נגד כף חובה .
548 כף זכות נגד כף חובה: ע"פ קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום השכמת הבוקר וציצית א דין השכמת הבוקר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומכל מקום מי שיש לו לב ללמוד ולהבין, אין לו לומר אפילו פרשת הקרבנות בכל יום, אלא לפרקים , ודי לו באמירת פרק איזהו מקומן , כי גדול תלמוד המביא לידי מעשה ולידי ידיעת התורה (כמ"ש בהלכות תלמוד תורה ).
373 קידושין מ, ב (תלמוד גדול , שהתלמוד מביא לידי מעשה ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
[ו] כך בעבודת ה' אין גילוי נקודת [ד]חכ' שהוא בחי' הביטול העצמי דבחי' אין האלקי שלמעלה מ[ן] הטעם רק בכלי הלב הגשמי לאחר שנסתלק התפעלות אוי"ר שמצד השכל, כמ"ש בר"מ בעין השכל שבלבא דוקא אתחזי וכמו ולבי ראה הרבה חכמה כו' וכן [ו]ב[לב] כל חכם לב דוקא כו' (הוא בחי' יסוד אבא שמוסתר באימא ובוקע ויוצא בחזה הלב שהוא יסוד ז"א), וגם כלי הלב רוחני ולא ניכר ונגבל נקוד' אין דחכ' כו' כ"א [oldpage_296] בכלי אותיות המו"ד להיותם בחי' אותיות וכלים מגבילים יותר מאוי"ר שכליים וטבעיים כו', ויותר ממו"ד האור דחכ' נגבל ו[מ]תלבש כל אמית[תו] באותיות הכתב שנק' אותיות המעשה דנתב"ס דוקא, והן אותיות דתושב"כ ותושבע"פ שבהן מלובש פנימי' ועצמיו' דאור אבא דוקא כידוע והן ענין שתי הלחם כו', שמפני עוצם מעלת אור הח"ע לא ישכון כ"א בכלים התחתונים ביותר דוקא שהן כלי המעשה כמו המצות בגשמיות דוקא שהן כלים מכלים שונים להגבלת פנימיות אור אבא להיותם בדברים גשמיים [דוקא] (וראי' לזה ממ"ש סוף דבר כו' ואת מצותיו שמור כו' כי זה כל האדם שהוא בחי' מ"ה דח"ע, וכ[ן] א' ויאמר לאדם הן יראת ה' היא חכ' כו', ו[כן] א' תכלית חכ' תשובה ומע"ט שזהו תכלית עומק החכמה לאמיתי' עצמותה ממש שבלתי אפשר להתלבש למעלה כנ"ל וכמ"ש שכל טוב לכל עושיהם דוקא ולא א' ללומדיהם ב[דיבור מ]טעם הנ"ל, וע"כ א' שכל שמעשיו מרובים מחכ' חכמתו מתקיימת וא' לא המדרש עיקר אלא המעשה דוקא וגם מה שתלמוד גדול אינו אלא מפני שמביא לידי מעשה כו', וראי' ברורה יותר ממכתב אלקי' על הלוחות האחרונ[ות] שהי' בהם מעלה יתירה מיו"ד הדברות מטעם הנ"ל וד"ל).
220 שתלמוד גדול : קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו שא' מתניתן מלכתא כמלך שמצוה וגוזר כך יוכשר וכך לא יוכשר כו' (ובזה יש יתרון מעלת [מצות] ת"ת על כל המצות אע"פ שהמעשה עיקר ומצות ת"ת שמדבר אינו רק איך לעשות כו' הרי אמרו דת"ת כנגד כולם ותלמוד גדול [מפני] שמביא לידי מעשה , והענין הוא לפי שהת"ח היו עוסקים בתורה נק' שרי המלך שמודיעים אופן רצון המלך בשליחותו שהן במקומו של מלך עצמו ממש שהרי אינם רק בחי' כלי לדבר ה' וגזירתו ויש להם כח לגזור גזירות המלך כמו שרי מלוכה שניתן להם כח מרצון המלך כו', וא"כ זהו יותר נעלה ממעשה המצוה עצמה שאינו אלא כעבד העושה מצות המלך וזהו העוסקים בתו' הוא כשר שמצווה בשם המלך ולכך יש כח
583 ותלמוד גדול : קידושין מ, ב. ראה גם לקמן פ' תצוה שלו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ומזה הטעם אמרו דעוסק במקרא מדה ואינו מדה במשנה מדה ונוטלי' עלי' שכר אבל בתלמוד אין לך מדה גדולה הימנה כו' (וגם בס' הקבלה א' דמקרא בעשי' ומשנה ביצי' ותלמוד בבריאה כו' וידוע דמעלת הבריאה למעלה מיצי' שבחי' חב"ד בבריאה דאימא מקננא בכורסיי' כו' וחג"ת ביצי' (דז"א מקנן ביצי' ) ונה"י בעשי' כו', וא"כ התלמוד גדול מן המשנה והמקרא (וגם נמנו וגמרו דתלמוד גדול מן המעשה לפי שהתלמוד מביא לידי מעשה שאינו רק בתלמוד בבלי שהוא עיקר ויסוד ההוראה אף בדיני המשנה וכ"ש במה שחידשו הם בפלפול עד רבינא ור"א שנק' סוף הוראה שנקבע לדורות כהלמ"מ ממש כו').
678 דתלמוד גדול מן המעשה : קידושין מ, ב. ראה גם לקמן פ' תצוה שלו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי להבין שרשי הדברים הנ"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והוא אור התורה שנק' מזו"ן וכמ"ש לכו לחמו בלחמ"י כידוע וזהו מ"ש ותורתך בתוך [oldpage_1332] מע"י כו' והלב בו פנימי' המדו' שבתורה שהן סדרי המשנה כו', ונמצא ע"י התורה מתחזק כח המצות ואם לאו היו מתחלשי' וע"כ אמרו ז"ל דת"ת כנגד כולן וכן תלמוד גדול שמביא לידי מעשה וד"ל.
54 תלמוד גדול שמביא לידי מעשה : קדושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת פקודי אלה פקודי המשכן
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וז"ש כי נר מצוה ותו"א שנק' אור כללי לכל או"כ דמצות, ולזה הטעם מצות ת"ת כנגד כולם ותלמוד גדול מפני שמביא לידי מעשה מטעם הנ"ל (וע"כ מצות ת"ת תמידי' [ב]יום ולילה כו') שהמצות הן חיצוני' דאברים דמלכא ות"ת הוא בבחי' הפנימי' דכללות כולם יחד וד"ל.
73 ותלמוד גדול . . לידי מעשה : קדושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וזהו הטעם דמצות ת"ת כנגד כולם ותלמוד גדול מפני שמביא לידי מעשה דהיינו שמביא וממשיך האור בכלי כו' מזה נעשה בחי' ההתכללו' במצות כנ"ל וד"ל (וזהו שם מ"ה מלגאו דאיהו אורח כל האצי' כו' שזהו עיקר בחי' התיקון דשם מ"ה דחכ' לעשות ריבוי האורות בריבוי הכלים שמזה דוקא נעשה בחי' ההתכללו' דוקא גם באברים בהתקשרות צורה וחומר הנ"ל).
662 ותלמוד גדול . . מעשה : קדושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה סז, ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וארץ כנ"ל ויש להקדים ענין אחד והוא מ"ש אם אין חכמה אין יראה אם אין יראה אין חכמה וידוע הקושיא דא"כ באיזה יקדים שאיך יקדים בחכמה שאם אין יראה אין חכמה ואיך יקדים ביראה שאם אין חכמה אין יראה אלא הענין הוא שיש הפרש בזה בין בחי' עיגולים דתהו ליושר דתיקון הנ"ל שבדרך כלל העיגולים הן בבחי' או"ח והיושר באו"י וידוע שבע"ס דאו"י הכתר קודם לחכמה והמל' אחרון ובע"ס דאו"ח נהפוך הוא שהמל' קודם לבא והכתר והחכמה אח"כ (וזהו עד דמטי רגלין דאו"י ברגלין דאו"ח וכמ"ש ועמדו רגליו כו' דבירורים דאו"י מלמעלה למטה מכתר עד מל' ובירורי' דאו"ח מלמטה למעלה ממל' עד הכתר כו') וזהו שאם אין חכמה אין יראה היינו בע"ס דאו"י מלמעלה למטה החכמה קודם ליראה ובע"ס דאו"ח אם אין יראה שבסוף שהוא המל' אין חכמה שבראש כו' וזהו שכל שיראת חטאו קודמת דוקא לחכמתו חכמתו מתקיימת כו' וכמ"ש ראשית חכמה יראת ה' שכל טוב לעושיהם ולא ללומדיהם כו' וכן תכלית חכמה תשובה ומע"ט כו' וא"כ לכאורה יש להבין בזה דהלא ידוע שנש"י הן בבחי' היושר כמ"ש והאלקים עשה את האדם ישר כו' ואתם קרויים אדם כו' וכידוע וא"כ למה בכנ"י היראה עיקר ותחלה וכמ"ש מה ה' אלקיך שואל ממך כ"א ליראה כו' וכן דוד אמר אחת שאלתי כו' שבתי בבית ה' כו' וכמ"כ ויהי נועם ה' כו' ומעשה ידינו דוקא כוננהו בצדקה תכונני וכתיב בזאת יבא כו' וכה"ג ולכך א' דדוקא כשיראת חטאו קודמת לחכמתו חכמתו מתקיימת וכמ"ש סוף דבר כו' את האלקים ירא כו' כי זה כל האדם דהמעשה עיקר וגם מה שתלמוד גדול אינו אלא מפני שמביא למעשה כידוע כו':
28 שתלמוד גדול : קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר ה"צמח צדק" אגרת לז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וכמו כן מהגמרא שהוא מקור ההוראה, וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה , אי אפשר לשנות כלל מכפי הפראגראף שנעשה בקאמיסייע, ובלעדי לימוד הגמרא לא יבינו הילדים כלום וישארו ח"ו ריקנים לגמרי מחכמת התורה.
512 וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה : קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וירא העם וינועו כו' בינה יתירה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
שמלמעלמ"ט היינו האבות משפיעים, אבל מלמטלמ"ע היו האמהות משפיעים בדרך או"ח והאבות היו מקבלים כו', כי כן מדות דקדושה הם בבחי' נתב"ס וסוב"ת, ושני בחי' אלו למטה הם תורה ומצות שבבחי' א' תורה גדולה יותר וכמארז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , והיינו שע"י בחי' חכמת התורה יודעים האיך לעשות המצוה כידוע, ואם אין עושים כן רק באופן אחר אין זו מצוה כלל, ובבחי' אחרת המצות גדולות יותר שהרי מזה עצמו מוכח ממה שאמרו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , שכל מעלת התלמוד הוא מפני שמביא לידי עשיית המצות, א"כ מובן שלבסוף בחי' מעשה המצות גדול יותר כו', ולא המדרש עיקר אלא המעשה , והיינו מפני ששרש המצות הם בבחי' כת"ר תר"ך עמודי אור כידוע שתרי"ג מצות דאורייתא וז' דרבנן הם תר"ך ששרשם בבחי' הכתר, וכתי' והחכ' תחי' בעליה שעם היות שהחכ' תחי' היינו שע"י החכ' יודעים האיך לעשות המצוה עכ"ז המצות הם בעליה דחכ', והיינו מפני כי שרשם גבוה יותר וכנ"ל, והנה התורה נק' הר דכתי' ישאו הרים שלום, ושלום הוא בחי' תורה כמ"ש או יחזיק במעוזי יעשה שלום כו' וארז"ל כל העוסק בתורה משים שלום כו', וזהו מדלג על ההרים בזכות התורה, ועכ"ז הוא רק דילוג ברגל א' בחי' אהבה לבד, מקפץ על הגבעות הם בחי' המצות כמ"ש וגבעות בצדקה, וע"י בחי' המצות מקפץ בשתי רגליו היינו ב' הבחי' דאהוי"ר כו', והיינו מפני שהמצות שרשם למעלה יותר לכן ע"י יוכל להיות גם גילוי בחי' היראה כו', ונמצא מובן כי בזאת דוקא יבא אל הקדש בחי' יר"ע, שזהו ע"י זאת בחי' מל'
933 גדול תלמוד : ראה קדושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם וירא העם וינועו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה ב' בחי' אלו הם תומ"צ, ולכן לפעמים מצינו מעלה בתורה וכמשארז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , שהתורה מפרש ומבאר איך לעשות המצוה ולולי זאת לא היו יודעים כלל איך לעשות המצוה והתורה מפרש ומבאר שאם יעשה באופן זה ה"ז מצוה וא"ל אין זה מצוה כלל הרי התורה עושה אותה למצוה, ופעמים נת' שהמצוה למעלה מהתורה שהרי גדול תלמוד שמביא לידי מעש"ה הרי מעשה גדול , ותרי"ג מצות דאורייתא וז' מצות דרבנן הם תר"ך בגימ' כתר, ותורה
51 גדול תלמוד : ראה קדושין מ, ב. ראה גם לקמן ח"ב (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה יונתי בחגוי הסלע על יד הערה 20.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [יפה שעה אחת] ומעתה כו' אני לדודי ועלי תשוקתו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע יא
ך) ולהבין פי' וענין תשובה זו, צ"ל שרש ענין השבת שהוא ג"כ בחי' תשובה שהרי שבת אותיות תשב, וצ"ל שייכות ענין השבת לתשובה, שלכאו' מצות שבת היא מצוה מרמ"ח מ"ע ואינה ענין למצות התשובה שהיא[ednref_16_*]
463 שבת. . מרמ"ח מ"ע : סהמ"צ להרמב"ם מ"ע קנד. קנה. רמב"ם הל' שבת רפ"א. רפכ"ט.
[edn_16_*] נרשם בצד השמאלי של העמוד מלמטלמ"ע והמשכו בשולי היריעה:
שבת אותיות תשבא, החזרת כח הפועל, וחיות העולם ממח'ב לבוש הבינהג, גס ס"גד ע"י המתגלה בבינהה כעין שופר, ולכן בשבת אין תוקעי'ו, ומ"מ עפד"ת תוקעיןז שלא כל העונג שוה וכמו שבחכ' הגם שגבוה מבינה עכ"ז הגילוי דעונג בבינה, לכן במקדש הגם שחסר ה'ח מ"מ תוקעין, ובמדינה גזירה דרבהט, שמיטה שביתה תשובה, חזרת עבדי' כו', עיקר שופר ביובלי תשו'יא תשובו איש אל אחוזתויב, יובל יובל במלופום מלמעלמ"ט ומלמטה למעלה בד"ה מקוששיג, והכל ל' חזרהיא, וא"כ תשו' ומע"טיד, י"ל שכשהמעשים הם טובי' שמאירי' זהו תשו' החזרת הניצוץ, או י"ל תשו' אהוי"ר גדפיןטו, וכן כ"י בתשובהטז החזרת הניצוצות ע"י שמשיב נפשו כו', וכ"ז הוא כשלא פגם כלל שג"ז הוא אני לדודייז ע"י תרי"ג מצותיח ועי"ז ודודי לייז, אבל כשפגם צ"ל תשו' מעומקא כו' ממעמקי' ב' עומקי'יט תעלומות לבכ, עי"ז נמשך ודודי לי החזרת פב"פ, וזהו ע"י שופר צעקה בקרן בהמה אדם ובהמה ערומים בדעתכא, ערום בירור נחשכב, וכ"ז הוא לחיי הגוףכג היינו הנפש שמחי' הגוף שיוכל לסגל מעש"ט, דין הנשמות הוא לאח"מכד כמ"ש בהגמ"יכג, דין דלע"ל שופר גדול, והיינו לאחר בירור קול גדול דמ"ת, דין דנשמה עסקת בתו' שזהו תחילת דינוכה, וכשמזדכך מזה אזי טל תחי' הוא טל תו' יהי' ע"י שופר גדול כי מ"ת הי' שופר מקו ימין ולע"ל גם שמאל יתברר והי' ביום ההוא יתקעכו, והיינו ע"י בירור והי' ה' לי לאלקי'כז, ולכן נטל שיחתן ועשאן מפתח לגאולתם ש"בכח.
[edn_80_ה] ושם: שבת מלשון תשובה.
[edn_81_ו] ראה שם ע' א'קפג הטעם ששבת אותיות תשב בלא ה"א.
שבת אותיות תשב: ראה הערה 462
שבת. . וחיות העולם ממח': ראה גם לעיל ח"א (בחלק המאמרים) המשך מצה זו ובהערות 382-383.
ממח'. . הבינה: ראה זהר רע"מ פינחס רכט, סע"ב. פרדס שעה"כ שכ"ג, פי"ג מערכת מחשבה.
גס סג: ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ערבים עלי דברי דודיך הערה 72.
ע"י המתגלה בבינה: ראה זהר קרח קעח, ב. מאמרי אדה"א הנחות תקע"ז ע' ד. וש"נ. תו"ח לך פא, ב. ביאוה"ז להצ"צ אחרי ע' שסד.
בשבת אין תוקעי': ר"ה כט, ב.
עפד"ת תוקעין: ר"ה שם. ראה לקו"ת ר"ה נז, ב ואילך.
שחסר ה': יומא כא, ב. ראה לקו"ת שם נז, ג.
גזירה דרבה: ר"ה כט, ב.
עיקר שופר ביובל: ראה ר"ה ל, א. לקו"ת ר"ה ס, ב.
תשו'. . ל' חזרה: ראה לעיל הערה 454.
תשובו איש אל אחוזתו: בהר כה, יג.
יובל יובל במלופום. . בד"ה מקושש: לקו"ת שלח מב, ד.
תשו' ומע"ט: אבות פ"ד, מי"ז.
אהוי"ר גדפין: ראה לעיל הערה 79.
כ"י בתשובה: ראה לעיל הערה 451.
אני לדודי. . ודודי לי: ראה לעיל הערה 336.
תרי"ג מצות: ראה לעיל הערה 61.
ממעמקי' ב' עומקי': תהלים קל, א. ראה גם לקמן מאמר ד"ה ושאבתם מים פ"ג. מאמרי אדה"א קונטרסים ס"ע שט ואילך. וש"נ.
תעלומות לב: תהלים מד, כב. ראה גם לקמן מאמר ד"ה ושאבתם מים שם. מאמרי אדה"א שמות ח"ב ע' שצב. וש"נ. שע"ת ז, א ובהערה 3. תו"ח בא ח"א קו, ב. וש"נ. סה"מ תרל"ח ע' תעא.
אדם ובהמה ערומים בדעת: תהלים לו, ז. ראה חולין ה, ב. לקו"ת בחוקותי נ, רע"ג.
ערום בירור נחש: ראה אוה"ת מטות ע' א'שמג.
לחיי הגוף. . בהגמ"י: ראה גם לקמן הערה 568.
דין הנשמות הוא לאח"מ: רמב"ן בשער הגמול בתחלתו (כתבי הרמב"ן ח"ב ע' רסה).
עסקת בתו' שזהו תחילת דינו : ראה קדושין מ, ב. שו"ע אדה"ז הל' ת"ת פ"ד, ה"ז.
והי' ביום ההוא יתקע: ישעי' כז, יג.
והי' ה' לי לאלקי': ויצא כח, כא.
נטל שיחתן. . ש"ב: ב"ר פ"ע, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם יונתי בחגוי הסלע
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
וביאור הענין דהנה ארז"ל כל האומר אין לי אלא תורה אפי' תורה אין לו אלא צ"ל תורה וגמ"ח והיינו כלליות כל המצות שנמשלו לצדקה ובפרט מצות דגמ"ח יש לה מעלה יתירה על שארי מצות, וצ"ל והלא תורה הוא למעלה מכל המצות וכמארז"ל ויתר הקב"ה על ע"ז וג"ע וש"ד ולא ויתר על מאסה של תורה א"כ מצות (לימוד) התורה הוא מצוה רמה ונשאה וארז"ל המאור שבה מחזירו למוטב, וענין מחזירו למוטב הוא יותר ממשארז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה (ה' ומבואר שלולי תורה לא הי' יודעים איך לעשות המצות והתורה הוא מפרש ומבאר שאם יעשה אותה כך ה"ז וא"ל אינה מצוה כלל וא"כ כל המשכות האור דמצות הוא ע"י התורה דוקא וזהו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה וע' מזה בלקו"ת בביאור לד"ה אני לדודי (ב') אבל ענין מחזירו למוטב הרי צריכים להמשיך אור גבוה יותר ע') דאינו דומה מי שהולך בדרך הוי' (ה' וכמ"ש ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה ומשפט ואפ"ל הוא דרך שיומשך לשם הוי' והוא ע"י המצות מעשיות וכידוע דמצות הם העלאות מ"ן דבחי' מל' היורדת לבי"ע לברר בירורים (ואז נק' אד' וכמ"ש במק"מ וזהו ועתה יגדל נא כח אד') ועי"ז נמשך המשכת מ"ד והוא יחוד זו"נ ונודע דלצורך השפעה נמשך אור יותר גדול כדי שיוכל להיות ההשפעה למטה וא"כ ע"י המצות נמשך אור בז"א כדי שישפיע למל' וזהו לעשו"ת צדקה כי עשי' לעילא א"כ ע"י המצות נמשך בשם הוי', וענין דר"ך
20 גדול תלמוד . . מעשה : ראה קדושין מ, ב. ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה וירא העם וינועו על יד הערה 51.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ג רחב"ד אומר כל שיראת חטאו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והענין הוא דהנה בקדושין דף מ"ם סע"ב אפליגו ר"ט א' מעשה גדול ור"ע א' לימוד גדול , נענו כולם ואמרו לימוד גדול שמביא לידי מעשה , וא"כ לבסוף מעשה גדול , ומה שגדול תלמוד הוא מפני שמביא לידי מעשה .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א ובירך את לחמך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
בתושבע"פ בא באריכות כו', וזהו משארז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , שעיקר המביא לידי מעשה הוא בחי' תלמוד דוקא, וזהו שתושבע"פ נק' מים.
61 גדול תלמוד : ראה קדושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א וברך את לחמך
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובתושבע"פ מבואר הפרטים טט בכתפא שתים פת באפריקי שתים ורצועות צ"ל שחורות הל"מ מסיני, וכן ל"ט אבות מלאכות דשבת נלמוד מדברים הדברים אלה הדברים ולכן אמרז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , אף שכולם ישנם בתושב"כ אך אינו מבואר הפרטים ובתושבע"פ מבואר הפרטים, ולכן נק' תושבע"פ מים, (ע' משארז"ל (חגיגה דט"ו ע"א) משען לחם אלו בעלי תלמוד וצ"ע), ותושבע"פ צריך ברכה בפ"ע ואדרבה צריכה יותר לברכה מתושב"כ, שהיא בחי' מים שמצמיחים כל מיני תענוג, וכן מעשה הוא בחי' צמיחה וכמ"ש זורע צדקות וצדקה היא מעשה וכמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות כל המצוה הזאת, וגדול תלמוד שמביא לידי מעשה לכן צריכה ברכה יותר מתושב"כ, וביאור הענין הנה כתי' ושמתם ואמרז"ל סם תם, וכתי' וזאת התורה אשר שם משה ואמרז"ל למיימינים בה סמי דחייא למשמאילים בה סמא דמותא, דתושבע"פ ירדה למטה לברר עה"ד טו"ר, ולכן למיימינים בה הוא סמא דחייא שנמשך מעץ החיים בעה"ד אך למשמאילים בה שלומדים תורה להתגדל ולהתייהר ה"ה מגבירים הרע כו'.
60 גדול תלמוד : ראה קדושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ ראה רצ"ב לודמיר
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והענין הוא דהנה בהעבודה דתשובה הרי יש בה בשני אופנים, והיינו דהן בבעלי תורה ויושבי אהל, והן בבעלי עסקים וטרודים בעניני עולם יש ב' אופנים בתשובה, הא' היא התשובה הבאה בעבודה והכנה, והוא כאשר האדם מתבונן במעמדו ומצבו איך כי כל ימיו הוא טרוד ומוטרד ומגודל טרדותיו א"א לו לקבוע עתים לתורה, ואפילו תפלה בצבור הנה לפעמים יכבד עליו ביותר, והנה הגם שבהשקפה ראשונה יש לימוד זכות על עצמו ומצטדק בינו לבין עצמו שהלא הוא מוכרח בזה בשביל פרנסתו ופרנסת בני ביתו, אבל כאשר יכניס עצמו בזה להתבונן על אמיתת הדבר באשר הוא, דהן אמת דכתי' וברכך ה"א בכל אשר תעשה שצריכי' עשיית כלי, אבל העיקר הוא הברכה העליונה, וישים לבו להתבונן בזה דכתיב עיני כל אליך ישברו ואתה נותן להם את אכלם בעתו, דכל הנבראי' צריכי' פרנסה, והלא הבע"ח שהם למטה מן האדם מ"מ הלא מזונם נמצא להם לכל אחד לפי ענינו, דזהו עיקר גדול בההתבוננות דפסוד"ז, והאדם שהוא בחיר הנבראי' יתן כל ימיו רק על פרנסתו בלבד, וכאשר מתבונן בזה בהעמקת הדעת הרי בא לכלל הסכם והחלט גמור לקבוע לו זמן ללמוד ולהיות תפילתו במתינות ולא יוסיף עוד להטריד א"ע כ"כ וידאג לפרנסת נפשו, ומתבונן בכל אשר עבר עליו עד כה בביטול תורה ועבודה בכלל ובכל עניני המדות לא טובות בפרט, ומכש"כ בעניני חטאי' ועונות ומתעורר בתשובה לתקן את כל אשר חטא ואשם ושב אל הוי' בכל לבו ונפשו, וביותר בהזמנים המסוגלים לתשובה בחדש אלול דאז שערי רחמים נפתחי', ובפרט בעת רצון דר"ה ועשי"ת, דאז הוי תשובה בסדר והדרגה שבאה ע"י הכנה, וכן בבעלי תורה ויושבי אהל דכאשר מתבונן במעמדו ומצבו דעיקר ותכלי' ענין הלימוד הוא בשביל קיום המצות וכאמרז"ל גדול תלמוד שמביא לידי מעשה דזהו תכלית ועיקר ענין הלימוד, וכשרואה אשר דבר לימודו אינו מביא לו חיות בקיום המצות, ובפרט מי שבריבוי לימודו ממציא היתרים בכמה ענינים וכמה קולות בעניני המצות הנה כאשר מתבונן בכ"ז יצר ללבו במאד וערט אים זייער שווער אייפין האַרצין ומתעורר בתשובה, ולפעמים הנה לפתע פתאום נופל להאדם הרהורי תשובה בלי שום הכנה כלל, וכמו שאנו רואין במוחש דלפעמים הנה האדם רץ במרוצה גדולה לרגלי עסקיו ועניניו והוא בשוקים וברחובות ולפתע פתאום יעמוד ממרוצתו ושואל את עצמו למה הוא רץ ובשביל מה הוא רץ, והאם לעולם יהי' טרוד רק בעסקיו ופרנסתו והאם הוא גרוע יותר מבע"ח דהבע"ח הקב"ה מזמין להם את אכלם והוא צריך להיות עסוק כל הימים לרבות הלילות רק בשביל השגת מזונו ופרנסת ביתו ואין לו זמן קבוע ללמוד תורה ואפי' תפלה בצבור אינו יכול להתפלל ונעשה אצלו הסכם בהחלט גמור אשר יעזוב דרכו הקודמת בריבוי מיני התעסקות וטרדות ויקבע לו עתים לתורה וילך להתפלל בציבור והנותן לחם לכל בשר יתן לו פרנסתו, וכ"ז בא
57 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ וירא, כ' מ"ח צב"ר, ריגא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ובזה יובן מה שמצינו פלוגתא בגמ' אם תלמוד גדול או מעשה גדול , נמנו וגמרו גדול תלמוד שמביא לידי מעשה , דבזה כולא עלמא לא פליגי דאם הלימוד אינו מביא לידי מעשה וקיום בפועל אז אינו ענין כלל, כ"א עיקר הלימוד הוא בשביל המעשה , והפלוגתא אם תלמוד גדול או מעשה גדול , הנה מ"ד תלמוד גדול זהו מפני שהתורה הוא מבחי' אור, ומצות הם כלים לבד לאור התורה, ומ"ד מעשה גדול היינו משום דאע"פ שבסדר השתל' תורה למעלה ממצות, מ"מ בשרשן מצות גבוהים יותר וכל המשכת האור דתורה זהו ע"י המצות דוקא.
122 קידושין מ, ב. ראה מאמרי אדמו"ר הזקן תקס"ז ע' שו ואילך. ע' שיב ואילך. אוה"ת ואתחנן ע' רמא ואילך. ע' רנב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'סח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
הנה דבר ברור הוא, כי כל ענין הלימוד הוא בשביל המעשה וכמאמר גדול תלמוד שמביא לידי מעשה ועשי' לעילא .
1240 וכמאמר: קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תרפ"ט שקידה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והתורה נקראת עוז שנותנת עוז להאדם הלומד בתורה ע"מ לשמור לעשות ולקיים, כי העיקר ותכלית הוא הקיום בפועל, וכמאמר גדול תלמוד שמביא לידי מעשה .
20 קידושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וידבר הוי' כו' אלה הם מועדי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
והנה להבין כל הנ"ל י"ל ענין התו"מ כי הנה אמרז"ל תלמוד גדול מפני שמביא לידי מעשה וא"כ כל עיקר הלימוד הוא לידע איך לעשות המצות, וא"כ יקשה ממש"א בירושלמי ע"פ וכל חפצים לא ישוו בה שאפי' כל מצותי' של תורה אינם שווים לדבר א' מן התורה כו', ובתלמודא דידן מחלק בין מצוה שאפשר לעשות ע"י אחרים שאין מבטלין ת"ת בשבילה ובין מצוה שא"א לעשות ע"י אחרים
16 תלמוד גדול . . מעשה : ראה קדושין מ, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון בחוקותי אם בחוקותי תלכו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
אך מה שכלל ב' החקיקות דתומ"צ הנ"ל בתו' במש"א שתהי' עמלים בתו' יובן עפ"י הידוע בענין תלמוד גדול שמביא לידי מעשה להיות שהמשכת המקיפים ע"י המצות הוא לפ"ע העסק שלו בתו' בבחי' ביטול כי לימוד התו' צ"ל בבחי' ביטול עד שלא יהי' מהות כלל עד שאין הוא המדבר רק ה' הוא המדבר בפיו, וזהו בחי' משה ונחנו מ"ה, ובחי' זאת פועל בחי' החקיקה הן החקיקה שע"י התו' והן החקיקה שע"י המצות ולכן נק' משה מחוקק כו' וד"ל.
56 תלמוד גדול שמביא לידי מעשה : ראה קדושין מ, ב. ראה גם לקו"ת ראה לג, סע"א ואילך. לד, א. סידור שער האלול רכו, א ואילך. רכח, רע"ג. סהמ"צ להצ"צ קמו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
משולחן הארי הלכות פסח סי' תמ"ד סי"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ח
ועיין קדושין מ, ב ורמב"ם הל' ת"ת פ"א ה"ג והל' ת"ת מרבנו פ"ד ס"ב וס"ג משמע דקיי"ל שתלמוד גדול כר"ע וכנמנו וגמרו שם, ולשונו כאן מתאים לדעת ר"י בברייתא שם, וצ"ע, עכ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר