570
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
ומעשינו ועבודתינו -- ובמיוחד הפצת התורה, הפצת המעינות חוצה והפצת התורה חוצה והפצת היהדות חוצה -- זאֶל נאַכמער צוהיילן די גאולה האמיתית והשלימה
הערות
- 0. תנחומא פקודי יא. פרש"י עה"פ תשא לג, יא. עקב ט, יח. תוד"ה כדי -- ב"ק פב, א (בשם סדר עולם). וראה שמו"ר פנ"א, ד. פדר"א ספמיו. ועוד.
- 2. וראה במפרשי המדרש (שמו"ר שם. פי' הרד"ל לפדר"א שם, וש"נ. ועוד) בזה שלשון הכתוב ,סלחתי כדברך" נאמר גבי חטא המרגלים (שלח יד, ב).
- 1. וידוע דתשו"ע ושלימה קשורה בלימוד תורה כו' (תניא אגה"ת פ"ט. ועוד).
- 2. ראה קידושין מ, ב. וראה הלי ת"ת לאדה"ז פ"ד ס"ג-ד.
- 3. תהלים קיט, צו. וראה פרש"י שם.
- 4. ראה לקו"ת ברכה צו, ב. קונטרס עה"ח פי"א ואילך, ושם פכ"ה ופל"ג.
- 5. ובל' הש"ס (קידושין מ, סע"א ואילך) והרמב"ם (הל' תשובה פ"ג ה"ד) לעולם (וברמב"ם מפורט יותר ,כל השנה כולה"י) יראה כו' הכריע את עצמו ואת כל העולם כו' וגרם לו ולהם תשועה והצלה -- ענינים שלא בערך כלל למעשה כו' שלו.
- 6. בא י כג.
- 7. משלי ו, כג.
- 8. ישעי" ס, יט.
- 9. פסחים נ, א. וש"נ. כידוע הפירוש בזה (לקו"ת ואתחנן ו, ג. שה"ש כב, ד. ובכ"מ), שע"י הלימוד בעוה"ז זוכים ללמוד ולהשיג פנימיות התורה (בג*ע), וע'"פ מ"ש בתניא רפל"ז י"ל שעד"ז הוא בנוגע לתורתו של משיח (כמשמע גם מלקו"ת שה"ש שם), שההכנה לזה הוא ע"י לימוד התורה, נגלה דתורה ופנימיות התורה, בזמן הגלות.
- 6. עיין ט"ז (או"ח סתקפ"ב סק"ג) שפ" לשון כזה -- לא רוב ב"א כולה ממש.
שמות רבה נ״א:ד׳ - הטקסט מספריא
מַהוּ הָעֵדֻת, אָמַר רַבִּי שִׁמְעוֹן בֶּן רַבִּי יִשְׁמָעֵאל עֵדוּת הוּא לְכָל בָּאֵי עוֹלָם שֶׁיֵּשׁ סְלִיחָה לְיִשְׂרָאֵל. דָּבָר אַחֵר, עֵדוּת הוּא לְכָל הָעוֹלָם שֶׁנִּתְמַנֶּה מִפִּי הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא. אָמַר רַבִּי יִצְחָק מָשָׁל לְמָה הַדָּבָר דּוֹמֶה לְמֶלֶךְ שֶׁנָּטַל אִשָּׁה וְחִבְּבָהּ יוֹתֵר מִדַּאי, כָּעַס עָלֶיהָ וְהִנִּיחָהּ, וְהָיוּ אוֹמְרִים לָהּ שְׁכֵנוֹתֶיהָ אֵינוֹ חוֹזֵר עָלַיִךְ עוֹד. לְיָמִים שָׁלַח לָהּ וְאָמַר כַּבְּדִי אֶת פָּלָטִין שֶׁלִּי וְהַצִּיעִי אֶת הַמִּטּוֹת שֶׁבְּיוֹם פְּלוֹנִי אָבֹא אֶצְלֵךְ, כֵּיוָן שֶׁהִגִּיעַ יוֹם פְּלוֹנִי בָּא הַמֶּלֶךְ אֶצְלָהּ וְנִתְרַצֶּה לָהּ וְנִכְנַס אֶצְלָהּ לַפָּלָטִין וְאָכַל וְשָׁתָה עִמָּהּ וְלֹא הָיוּ שְׁכֵנוֹתֶיהָ מַאֲמִינוֹת, אֶלָּא כֵּיוָן שֶׁהָיוּ מְרִיחוֹת רֵיחַ בְּשָׂמִים בְּאוֹתָהּ שָׁעָה יָדְעוּ שֶׁנִּתְרַצֶּה לָהּ הַמֶּלֶךְ. כָּךְ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חִבֵּב אֶת יִשְׂרָאֵל וֶהֱבִיאָם לִפְנֵי הַר סִינַי, וְנָתַן לָהֶם אֶת הַתּוֹרָה, וּקְרָאָן מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות יט, ו): וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים, אַחַר אַרְבָּעִים יוֹם חָטְאוּ, אוֹתָהּ שָׁעָה אָמְרוּ הָעוֹבְדֵי כּוֹכָבִים אֵינוֹ מִתְרַצֶּה לָהֶם עוֹד, שֶׁנֶּאֱמַר (איכה ד, טו): אָמְרוּ בַּגּוֹיִם לֹא יוֹסִיפוּ לָגוּר, כֵּיוָן שֶׁהָלַךְ משֶׁה לְבַקֵּשׁ רַחֲמִים עֲלֵיהֶם מִיָּד סָלַח לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, שֶׁנֶּאֱמַר (במדבר יד, כ): וַיֹּאמֶר ה' סָלַחְתִּי כִּדְבָרֶךָ. אָמַר משֶׁה רִבּוֹן הָעוֹלָם הֲרֵינִי מְפֻיָּס שֶׁמָּחַלְתָּ לְיִשְׂרָאֵל, אֶלָּא הוֹדִיעַ לְעֵינֵי כָל הָאֻמּוֹת שֶׁאֵין בְּלִבְּךָ עֲלֵיהֶם, אָמַר לוֹ הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא חַיֶּיךָ הֲרֵינִי מַשְׁרֶה שְׁכִינָתִי בְּתוֹכָם, שֶׁנֶּאֱמַר (שמות כה, ח): וְעָשׂוּ לִי מִקְדָּשׁ, וּמַכִּירִין שֶׁמָּחַלְתִּי לָהֶם, לְכָךְ נֶאֱמַר: מִשְׁכַּן הָעֵדֻת, שֶׁעֵדוּת הִיא לְיִשְׂרָאֵל שֶׁמָּחַל לָהֶם הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא.
תניא, אגרת התשובה ט׳ - הטקסט מספריא
וּבֵיאוּר הָעִנְיָן, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בַּזּוֹהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִיקּוּנִים בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת, דְּבִינָה – אִיהִי תְּשׁוּבָה עִילָּאָה, ״וְהָאֵם רוֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים״ וְכוּ׳.
דְּהַיְינוּ, שֶׁעַל־יְדֵי שֶׁמִּתְבּוֹנֵן בִּגְדוּלַּת ה׳ בְּהַעֲמָקַת הַדַּעַת, וּמוֹלִיד מֵרוּחַ בִּינָתוֹ דְּחִילוּ וּרְחִימוּ שִׂכְלִיִּים, וּבְטוּב טַעַם וָדַעַת, כָּעִנְיָן שֶׁנֶּאֱמַר: ״לְאַהֲבָה אֶת ה׳ אֱלֹקֶיךָ״, מִשּׁוּם ״כִּי הוּא חַיֶּיךָ וְגוֹ׳״, וְלֹא דַי לוֹ בְּאַהֲבָה טִבְעִית הַמְסוּתֶּרֶת לְבַד וְכוּ׳, וְכֵן בְּיִרְאָה וָפַחַד אוֹ בּוּשָׁה וְכוּ׳, כַּנּוֹדָע – אֲזַי נִקְרֵאת ״הָאֵם רוֹבֶצֶת עַל הָאֶפְרוֹחִים״ וְכוּ׳.
וְהִנֵּה, עִיקַּר הָאַהֲבָה הִיא ״אִתְדַּבְּקוּת רוּחָא בְּרוּחָא״ כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״יִשָּׁקֵנִי מִנְּשִׁיקוֹת פִּיהוּ וְגוֹ׳״, כַּנּוֹדָע. וְעַל זֶה נֶאֱמַר: ״וּבְכָל נַפְשְׁךָ״, שֶׁהֵם הֵם כָּל חֶלְקֵי הַנֶּפֶשׁ: שֵׂכֶל וּמִדּוֹת, וּלְבוּשֵׁיהֶם: מַחֲשָׁבָה דִּיבּוּר וּמַעֲשֶׂה, לְדָבְקָה כוּלָּן בּוֹ יִתְבָּרֵךְ.
דְּהַיְינוּ, הַמִּדּוֹת – בְּמִדּוֹתָיו יִתְבָּרֵךְ, ״מַה הוּא רַחוּם וְכוּ׳״.
וְהַשֵּׂכֶל – בְּשִׂכְלוֹ וְחָכְמָתוֹ יִתְבָּרֵךְ, הוּא עִיּוּן הַתּוֹרָה, דְּ״אוֹרַיְיתָא מֵחָכְמָה נָפְקָא״:
וְכֵן הַמַּחֲשָׁבָה – בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ יִתְבָּרֵךְ: וְהַדִּיבּוּר – בִּדְבַר ה׳, זוֹ הֲלָכָה, וּכְמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״וָאָשִׂים דְּבָרַי בְּפִיךָ״, ״וּדְבָרַי אֲשֶׁר שַׂמְתִּי בְּפִיךָ״:
וְהַמַּעֲשֶׂה – הוּא מַעֲשֵׂה הַצְּדָקָה, לְהַחֲיוֹת רוּחַ שְׁפָלִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: ״כִּי שֵׁשֶׁת יָמִים עָשָׂה ה׳ וְגוֹ׳״, כַּנּוֹדָע בְּמָקוֹם אַחֵר.
וְזוֹ הִיא ״אִתְדַּבְּקוּת דְּרוּחָא בְּרוּחָא״ בְּתַכְלִית הַדְּבֵיקוּת וְהַיִּחוּד, כְּשֶׁהִיא מֵחֲמַת אַהֲבָה וְכוּ׳. וּלְפִי שֶׁפְּגַם הַבְּרִית בְּהוֹצָאַת זֶרַע לְבַטָּלָה, וְאֵין צָרִיךְ לוֹמַר בַּעֲרָיוֹת, אוֹ שְׁאָר אִיסּוּרֵי בִּיאָה דְּאוֹרַיְיתָא אוֹ דְרַבָּנָן (כִּי חֲמוּרִים דִּבְרֵי סוֹפְרִים וְכוּ׳) פּוֹגֵם בַּמּוֹחַ, לָכֵן תִּיקּוּנוֹ הוּא דְּיִתְעַסֵּק בְּאוֹרַיְיתָא, דְּמֵחָכְמָה נָפְקָא.
וְזֶהוּ שֶׁכָּתוּב בְּתָנָא דְבֵי אֵלִיָּהוּ: ״אָדָם עָבַר עֲבֵירָה וְנִתְחַיֵּיב מִיתָה לַמָּקוֹם, מַה יַּעֲשֶׂה וְיִחְיֶה? אִם הָיָה רָגִיל לִקְרוֹת דַּף אֶחָד – יִקְרָא ב׳ דַּפִּים, לִשְׁנוֹת פֶּרֶק אֶחָד – יִשְׁנֶה ב׳ פְּרָקִים וְכוּ׳״. וְהַיְינוּ, כִּמְשַׁל חֶבֶל הַנִּפְסָק וְחוֹזֵר וְקוֹשְׁרוֹ, שֶׁבִּמְקוֹם הַקֶּשֶׁר הוּא כָּפוּל וּמְכוּפָּל, וְכָכָה הוּא בְּ״חֶבֶל נַחֲלָתוֹ״ וְכוּ׳.
וְזֶהוּ שֶׁאָמַר הַכָּתוּב: ״בְּחֶסֶד וֶאֱמֶת יְכוּפַּר עָוֹן וְגוֹ׳״, ״וְאֵין אֱמֶת אֶלָּא תּוֹרָה וְכוּ׳״.
וַ״עֲוֹן בֵּית עֵלִי בְּזֶבַח וּמִנְחָה הוּא דְאֵינוֹ מִתְכַּפֵּר – אֲבָל מִתְכַּפֵּר בְּתוֹרָה וּגְמִילוּת חֲסָדִים״, כִּדְאִיתָא בְּסוֹף פֶּרֶק קַמָּא דְרֹאשׁ הַשָּׁנָה:
רש"י על תהילים קי״ט:צ״ו - הטקסט מספריא
לְכָל תִּכְלָה וְגוֹ׳. לְסַלְסֵל וּלְפַלְפֵּל בָּהּ, וְכֵן ״פִּתַּחְתָּ לְמוֹסֵרָי״ (תהלים קטז:טז):
לְכָל תִּכְלָה. לְכָל סִיּוּם דָּבָר יֵשׁ קֵץ גְבוּל, אֲבָל מִצְוָתְךָ אֵין קֵץ וּגְבוּל לְתַכְלִיתָם (מצאתי):
משנה תורה, הלכות תשובה ג׳:ד׳ - הטקסט מספריא
אע"פ שתקיעת שופר בראש השנה גזירת הכתוב, רמז יש בו, כלומר עורו ישינים משנתכם ונרדמים הקיצו מתרדמתכם וחפשו במעשיכם וחזרו בתשובה וזכרו בוראכם. אלו השוכחים את האמת בהבלי הזמן, ושוגים כל שנתם בהבל וריק אשר לא יועיל ולא יציל, הביטו לנפשותיכם והטיבו דרכיכם ומעלליכם. ויעזוב כל אחד מכם דרכו הרעה, ומחשבתו אשר לא טובה.לפיכך צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה כאילו חציו זכאי וחציו חייב. וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב.חטא חטא אחד, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף חובה וגרם לו השחתה. עשה מצוה אחת, הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה, שנאמר: "וצדיק יסוד עולם" (משלי י, כה). זה שצדק הכריע את כל העולם לזכות והצילו.ומפני ענין זה, נהגו כל בית ישראל להרבות בצדקה ובמעשים טובים ולעסוק במצות מראש השנה ועד יוה"כ יתר מכל השנה.ונהגו כולם לקום בלילה בעשרה ימים אלו ולהתפלל בבתי כנסיות בדברי תחנונים ובכיבושין עד שיאור היום.
מצוטט ב־33 עמודים
לקוטי שיחות 2
- כרך כט ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה יב ‹ 337 לקו"ש חכ"ד ע' 570
- כרך כט ‹ הוספות - שיחות ‹ שיחה יג ‹ 351 לקו"ש חכ"ד ע' 570
תורת מנחם 31
- ח - שנת תשי"ג - חלק שני ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשי"ג. לקו"ש חכ"ד ע' 570
- טו - שנת תשט"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ליל ג' דחול המועד סוכות, לקו"ש חכ"ד ע' 570
- יח - שנת תשי"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשי"ז. לקו"ש חכ"ד ע' 570
- יח - שנת תשי"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשי"ז. לקו"ש חכ"ד ע' 570
- כא - שנת תשח"י - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשח"י. לקו"ש חכ"ד ע' 570
- כב - שנת תשח"י - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ שמיני, מבה"ח אייר, ה'תשח"י לקו"ש חכ"ד ע' 570
- כז - שנת תש"כ - חלק ראשון ‹ בס"ד. יום ב' דחג הסוכות, ה'תש"כ לקו"ש חלק כד ע' 570
- כז - שנת תש"כ - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תש"כ. לקו"ש חכ"ד ע' 570
- כט - שנת תשכ"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. יום ג', פ' לך לך, ד' מרחשון, ה'תשכ"א לקו"ש חכ"ד ע' 570
- כט - שנת תשכ"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ וישב, כ"א כסלו, ה'תשכ"א לקו"ש חכ"ד ע' 570
- מא - שנת תשכ"ה - חלק ראשון ‹ בס"ד. ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון (מאמר ב), ה'תשכ"ה לקו"ש חכ"ד ע' 570
- לא - שנת תשכ"א - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם-אב, ה'תשכ"א לקו"ש חכ"ד ע' 570
- מ - שנת תשכ"ד - חלק שלישי ‹ בס"ד. ש"פ קרח, ג' תמוז (מאמר ב), ה'תשכ"ד לקו"ש חכ"ד ע' 570
- מה- שנת תשכ"ו - חלק ראשון ‹ בס"ד. יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ו לקו"ש חכ"ד ע' 570
- מה- שנת תשכ"ו - חלק ראשון ‹ בס"ד. יום שמחת תורה, ה'תשכ"ו לקו"ש חכ"ד ע' 570
- מח- שנת תשכ"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"ד ע' 570
- מח- שנת תשכ"ז - חלק ראשון ‹ בס"ד. שיחת יום ב' דחג הסוכות, ה'תשכ"ז לקו"ש חכ"ד ע' 570
- לג - שנת תשכ"ב - חלק שני ‹ בס"ד. ש"פ שמיני, פרשת החודש, כ"ה אדר-שני, מבה"ח ניסן, ה'תשכ"ב לקו"ש חכ"ד ע' 570
- נד - שנת תשכ"ט - חלק ראשון ‹ שיחת שבת חול המועד סוכות, ה'תשכ"ט לקו"ש חכ"ד ע' 570
- נו - שנת תשכ"ט - חלק שלישי ‹ שיחת ליל ב' דחג הפסח, ה'תשכ"ט לקו"ש חכ"ד ע' 570
- נו - שנת תשכ"ט - חלק שלישי ‹ שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ט לקו"ש חכ"ד ע' 570
- סא - שנת תש"ל - חלק רביעי ‹ שיחת ש"פ בלק, י"ד תמוז, ה'תש"ל לקו"ש חכ"ד ע' 570
- סב - שנת תשל"א - חלק ראשון ‹ שיחת יום ג', וא"ו תשרי, ה'תשל"א לקו"ש חכ"ד ע' 570
- סב - שנת תשל"א - חלק ראשון ‹ שיחת ליל שמחת תורה (קודם הקפות), ה'תשל"א לקו"ש חכ"ד ע' 570
- סב - שנת תשל"א - חלק ראשון ‹ יום שמחת תורה, ה'תשל"א לקו"ש חכ"ד ע' 570
- סב - שנת תשל"א - חלק ראשון ‹ שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"א לקו"ש חכ"ד ע' 570
- סג - שנת תשל"א - חלק שני ‹ שיחת ש"פ תשא, ט"ז אדר, ה'תשל"א לקו"ש חכ"ד ע' 570
- סו - שנת תשל"ב - חלק ראשון ‹ שיחת יום שמחת תורה, ה'תשל"ב לקו"ש חכ"ד ע' 570
- סז - שנת תשל"ב - חלק שני ‹ פורים, ה'תשל"ב לקו"ש חכ"ד ע' 570
- סט - שנת תשל"ב - חלק רביעי ‹ שיחת יום ב' פ' ראה, כ"ף מנחם-אב, ה'תשל"ב לקו"ש חכ"ד ע' 570
- עא - שנת תשל"ג - חלק שני ‹ ש"פ ויקהל, פ' שקלים, מבה"ח וער"ח אדר שני, ה'תשל"ג לקו"ש חכ"ד ע' 570
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.