69
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
מוזכר שאמרו "עקיבא ניחמתנו", וכפי שמשתמע מכך שתשובת ר"ע במאורע הראשון לא מנעתם מבכי בשני – "שוב פעם אחת...".
ג. השאלות על הספורים הללו בגמרא
כן יש להבין מספר דיוקים בתוכן הספורים הנ"ל19, ולהלן חלקם:
א) מהי שאלת ר"ע "מפני מה אתם בוכים"? הרי ברור, שכאשר שומעים קול המונה של רומי, שהחריבה את בית־המקדש, ובמיוחד כשרואים את בית־המקדש בשיא חורבנו – "שועל שיצא מבית קדש הקדשים" – נדרשים אבל ובכי?
ב) יתר־על־כן: מן הסיפור השני "כשהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם", מובן, שגם ר"ע נהג כך. כלומר, גם הוא התאבל בכך על חורבן הבית, ומדוע הוא שואל "מפני מה אתם בוכים"?
ג) הפסוק "והזר הקרב יומת" אינו מדבר על כניסת זר לקדש־הקדשים, אלא על עבודה בבית־המקדש*. היה אפוא על התנאים, שרצו להדגיש את איסור הכניסה לקדש־הקדשים, להביא את הפסוק20 "ואל יבוא בכל עת אל הקדש" – אפילו לכהן הגדול אסור להכנס לקודש הקדשים בכל השנה21.
ד) מהי סברתו של ר"ע "עד שלא נתקיימה נבואתו של אוריה הייתי מתיירא שלא תתקיים נבואתו של זכריה" – כיצד ייתכן להטיל ספק שנבואה לא תתקיים? ובמיוחד לפי מאמר חז"ל22: "כל דבור ודבור שיצא מפי הקב"ה לטובה אפילו על תנאי לא חזר בו"?
ה) מדוע מציין ר"ע דוקא את הנבואה "ציון שדה תחרש" ולא נבואת חורבן (וגאולה) אחרת, קודמת?
ו) מדוע מפרשת הגמרא את שמות כל התנאים23, הרי העיקר הוא שר"ע סבר ונהג אחרת מהם, ויכול היה להכתב, כבמקומות אחרים: כבר היו ר"ע וזקנים...24 וכדומה?25
ז) מדוע אמרו חכמים "עקיבא
הערות
- 19. כמה דיוקים דלקמן הם במפרשי הש"ס והע"י.
- *. רמב"ם רפ"ט מהל' ביאת המקדש. וראה רש"י עה"ת במדבר א, נא. ג, י.
- 20. ר"פ אחרי.
- 21. כמו שהקשה בערוך לנר כאן. ועוד.
- 22. ברכות ז, סע"א.
- 23. והובא גם בספרי ילקוט ובאיכ"ר שם.
- 24. להעיר מקדושין מ, ב: "וכבר הי' ר"ט וזקנים מסובין כו'".
- 25. ראה ב"ר פ"כ, ד: "כיון שעלו הזקנים לרומי כו'" ומשמע שזה הי' באותה ההליכה ואותם הזקנים, ואינו מפרש שמות כולם. משא"כ במע"ש פ"ה מ"ט, כי שם נוגע שמות כ"א שאליהם שייך מעשר זה. וכן בסוכה (מא, ב) אגב אורחא קמ"ל דינים: ישראל ת"ח וכהן ת"ח מי קדם, ועוד (וראה הגש"פ (קה"ת) ע' טז). נתבאר בארוכה בהתועדות, וכן בנוגע לב"ר הנ"ל. ואכ"מ. ולהעיר מסנהדרין קא, א: כשחלה ר"א נכנסו תלמידיו לבקרו כו' התחילו הן בוכין ור"ע משחק כו'. ולא נזכר שמות תלמידיו רק דר"ע. וראה לקמן שם: נכנסו ארבעה זקנים לבקרו ר"ט ור"י וראב"ע ורע"ק.
בראשית רבה כ׳:ד׳ - הטקסט מספריא
כִּי עָשִׂיתָ זֹּאת (בראשית ג, יד), אָמַר רַבִּי הוֹשַׁעְיָא בִּשְׁבִיל זוֹ, כָּל פְּעֻלָּה שֶׁלָּךְ לֹא בִּשְׁבִיל זוֹ. אָמַר רַבִּי יְהוּדָה בַּר סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי הוֹשַׁעְיָא מִתְּחִלַּת הַסֵּפֶר וְעַד כָּאן שִׁבְעִים וְאֶחָד אַזְכָּרוֹת, מַגִּיד שֶׁנִּדּוֹן בְּסַנְהֶדְרִין שְׁלֵמָה. רַבִּי הוֹשַׁעְיָא דְּסִכְנִין בְּשֵׁם רַבִּי לֵוִי, אֵרֲרוֹ בְּצָרַעַת. הָלֵין סַלְעַיָא דְּבֵיהּ צָרַעַן אִינוּן. אָמַר רַבִּי אֶלְעָזָר רָאִיתָ מִיָּמֶיךָ מֵאַחַר שֶׁאָדָם מַכֶּה אֶת חֲבֵרוֹ בְּמַקֵּל הוּא חוֹזֵר וּמַכֶּה אוֹתוֹ בִּרְצוּעָה, כָּךְ אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה כָּל שֶׁכֵּן מִכֹּל חַיַּת הַשָּׂדֶה. תָּנֵי בְּהֵמָה גַסָּה טְהוֹרָה יוֹלֶדֶת לְתִשְׁעָה חֳדָשִׁים, בְּהֵמָה גַּסָּה טְמֵאָה יוֹלֶדֶת לִשְׁנֵים עָשָׂר חֳדָשִׁים, בְּהֵמָה דַּקָּה טְהוֹרָה יוֹלֶדֶת לַחֲמִשָּׁה חֳדָשִׁים, וְהַכֶּלֶב לַחֲמִשִּׁים יוֹם, וְהֶחָתוּל לַחֲמִשִּׁים וּשְׁנַיִם, וְהַחֲזִיר לְשִׁשִּׁים יוֹם, וְהַנְּמִיָּה לְשִׁבְעִים יוֹם, הַצְּבִי וְהַשּׁוּעָל לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, וּשְׁאָר כָּל הַשְּׁרָצִים לְשִׁשָּׁה חֳדָשִׁים, וְהָאֲרִי וְהַדֹּב וְהַנָּמֵר וְהַפִּיל וְהַקּוֹף, הַקִּפּוֹד לְשָׁלשׁ שָׁנִים, וְהַנָּחָשׁ לְשֶׁבַע שָׁנִים, וְהָאֶפְעֶה לְשִׁבְעִים שָׁנָה. פִּילוֹסוֹפוּס אֶחָד בִּקֵּשׁ לֵידַע לְכַמָּה הַנָּחָשׁ מוֹלִיד, כֵּיוָן שֶׁרָאָה אוֹתָם מִתְעַסְּקִין זֶה עִם זֶה, נְטָלָן וּנְתָנָן בְּחָבִית וְהָיָה מַסְפִּיק לָהֶם מְזוֹנוֹת עַד שֶׁיָּלְדוּ, כֵּיוָן שֶׁעָלוּ הַזְּקֵנִים לְרוֹמִי, שָׁאַל אֶת רַבָּן גַּמְלִיאֵל אָמַר לוֹ לְכַמָּה הַנָּחָשׁ מוֹלִיד, וְלֹא יָכוֹל לְהָשִׁיבוֹ, וְנִתְכַּרְכְּמוּ פָּנָיו, פָּגַע בּוֹ רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ וּפָנָיו חוֹלָנִית, אָמַר לוֹ לָמָּה פָּנֶיךָ חוֹלָנִית, אָמַר לוֹ שְׁאֵלָה אַחַת נִשְׁאַלְתִּי וְלֹא יָכַלְתִּי לַהֲשִׁיבוֹ, אָמַר לוֹ מַה הִיא, אָמַר לְכַמָּה נָחָשׁ מוֹלִיד, אָמַר לוֹ לְשֶׁבַע שָׁנִים, אָמַר לוֹ מְנָא לָךְ, אָמַר לוֹ הַכֶּלֶב חַיָּה טְמֵאָה וּמוֹלִיד לַחֲמִישִׁים יוֹם, וּבְהֵמָה טְמֵאָה יוֹלֶדֶת לִשְׁנֵים עָשָׂר חֹדֶשׁ, וּכְתִיב אָרוּר אַתָּה מִכָּל הַבְּהֵמָה וּמִכֹּל חַיַּת הַשָׂדֶה, וּכְשֵׁם שֶׁהַבְּהֵמָה אֲרוּרָה מִן הַחַיָּה שִׁבְעָה, כָּךְ נָחָשׁ אָרוּר מֵהַבְּהֵמָה שִׁבְעָה. כְּמִפְּנֵי רַמְשָׁא סְלֵק וַאֲמַר לֵיהּ, הִתְחִיל מֵטִיחַ רֹאשׁוֹ לַכֹּתֶל, אָמַר כָּל מַה שֶּׁעָמַלְתִּי שֶׁבַע שָׁנִים בָּא זֶה וְהוֹשִׁיטוֹ לִי בְּקָנֶה אֶחָד.
משנה מעשר שני ה׳:ט׳ - הטקסט מספריא
מי שהיו פירותיו רחוקים ממנו צריך לקרוא להם שם. מעשה ברבן גמליאל והזקנים שהיו באין בספינה אמר רבן גמליאל עשור שאני עתיד למוד נתון ליהושע ומקומו מושכר לו. עשור אחר שאני עתיד למוד נתון לעקיבא בן יוסף שיזכה בו לעניים ומקומו מושכר לו. אמר רבי יהושע עשור שאני עתיד למוד נתון לאלעזר בן עזריה ומקומו מושכר לו. ונתקבלו זה מזה שכר:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 19 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לב אייר אייר מאותו ספר סנהדרין קא, א
- תורת מנחם שיחת ל"ג בעומר, ה'תשי"א סנהדרין קא, סע"ב
- תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"א סנהדרין קא, סע"א
- תורת מנחם ש"פ משפטים, מבה"ח אדר-ראשון, ה'תשי"ד סנהדרין קא, ב
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' פינחס, י"ב תמוז ה'תשי"ז סנהדרין קא, א
- תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשח"י סנהדרין קא, רע"א
- תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות סנהדרין קא, א
- תורת מנחם ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשכ"ה סנהדרין קא, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ב כ"ד טבת, ג' פ' וארא, תשל"ב סנהדרין קא, א
- תורת שמואל תרל"ח [וידבר כו' אלה הם מועדי] סנהדרין קא, א
- תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל סנהדרין קא, א
- תורת חיים בראשית ח"א פרשת נח אלה תולדות נח סנהדרין קא, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות תפילין: לח מי הם החייבים בתפילין והפטורים י סנהדרין קא, ב
- שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת שכח דין חולה בשבת נ סנהדרין קא , א
- שו"ת תורת שלום שונות סימן ג סנהדרין דף ק"א א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ד (סי' שא-שז) שז דיני שבת התלויים בדבור סנהדרין קא, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שכח דין חולה בשבת סנהדרין קא , א
- תורת מנחם כ"ד טבת, ג' פ' וארא, תשל"ב סנהדרין קא, א
- שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות תפילין הלכות תפילין לח מי הם החייבים בתפילין והפטורים סנהדרין קא , ב