י'קמה
י'קמה
ב"ה, פסח שני, ה'תשל"א
ברוקלין, נ.י.
מרת גאולה תחי'1
מר אהרן שי'2
שלום וברכה!
קבלתי המברק והזכרתים למילוי משאלות לבבם לטובה.
ובודאי עוד יבוא מכתב ביתר פרטים, ויהי רצון שיבשרו טוב בענינים הפרטיים ובענינים הכלליים גם יחד.
מובטחני שאין צורך להדגיש להם עד כמה תורתנו תורת חיים מחשיבה את היחיד, ועל פי המשנה הידועה3, כל המקיים נפש [אחת] מישראל כאילו קיים עולם מלא. ועוד יותר אמרו חכמינו4 ז"ל ובפרט הרמב"ם, מורה נבוכים של כל הדורות, שמביא בסגנון לקוני אבל בתור פסק דין, אשר צריך כל אדם שיראה עצמו כל השנה כולה וכן כל העולם חציו זכאי וחציו חייב; עשה מצוה אחת הרי הכריע את עצמו ואת כל העולם כולו לכף זכות וגרם לו ולהם תשועה והצלה (הל' תשובה, פ"ג ה"ד, בקיצור לשון קצת).
מובן ג"כ אשר כל מי שאפשר לו והיכולת בידו לפעול בממדים גדולים יותר אינו יוצא ידי חובתו כלל וכלל על ידי פעולה אחת או פעולה מצומצמת או אפילו פעולה בממד גדול אבל לא כפי יכלתו. והדברים אמורים הן בכמות והן באיכות.
ואם כך הוא בנוגע לכל מצוה ופעולה של כל אדם, על אחת כמה וכמה באלו אשר ההשגחה העליונה נתנה להם האפשרות והכשרון להשפיע על הרבים ובנוגע לבעיות העומדות ברומו של עולמנו, ובמיוחד בבעיות חיוניות הנוגעות בעצם קיום האומה, ובסגנון [רבינו] סעדי' גאון: אומתנו אינה אומה כי אם בתורתה (הרס"ג, ספר האמונות והדעות ג, ז).
בכבוד ובברכה לבשורות טובות בכל האמור.
הערות
- 1. מרת גאולה : כהן. אגרות נוספות אלי' – לעיל חכ"ו אגרת ט'תרחצ, ובהנסמן בהערות שם.
- 2. מר אהרן כהן. אגרת נוספת אליו – לקמן אגרת י'רפב.
- 3. המשנה הידועה סנהדרין פ"ד מ"ה (לז, א).
- 4. אמרו חכמינו ז"ל קידושין מ, ריש ע"ב.
משנה סנהדרין ד׳:ה׳ - הטקסט מספריא
כיצד מאיימין את העדים על עדי נפשות. היו מכניסין אותן ומאיימין עליהן. שמא תאמרו מאומד. ומשמועה. עד מפי עד ומפי אדם נאמן שמענו. או שמא אי אתם יודעין שסופינו לבדוק אתכם בדרישה ובחקירה. הוו יודעין שלא כדיני ממונות דיני נפשות. דיני ממונות אדם נותן ממון ומתכפר לו. דיני נפשות דמו ודם זרעיותיו תלוין בו עד סוף העולם שכן מצינו בקין שהרג את אחיו. שנאמר (בראשית ד, י) דמי אחיך צועקים. אינו אומר דם אחיך אלא דמי אחיך. דמו ודם זרעיותיו. דבר אחר דמי אחיך שהיה דמו מושלך על העצים ועל האבנים. לפיכך נברא אדם יחידי ללמדך. שכל המאבד נפש אחת מישראל. מעלה עליו הכתוב כאילו איבד עולם מלא. וכל המקיים נפש אחת מישראל מעלה עליו הכתוב כאילו קיים עולם מלא. ומפני שלום הבריות. שלא יאמר אדם לחבירו אבא גדול מאביך. ושלא יהו מינין אומרים הרבה רשויות בשמים. ולהגיד גדולתו של הקדוש ברוך הוא. שאדם טובע כמה מטבעות בחותם אחד וכולן דומין זה לזה. ומלך מלכי המלכים הקדוש ברוך הוא טבע כל אדם בחותמו של אדם הראשון ואין אחד מהן דומה לחבירו. לפיכך כל אחד ואחד חייב לומר בשבילי נברא העולם. ושמא תאמרו מה לנו ולצרה הזאת. והלא כבר נאמר (ויקרא ה, א) והוא עד או ראה או ידע אם לא יגיד וגומר. ושמא תאמרו מה לנו לחוב בדמו של זה. והלא כבר נאמר (משלי יא, י) באבוד רשעים רנה:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

