1362

הוראה הוא בעבודתינו:

עושה,

אף שע"י כל פעולה טובה שהאדם גם פעולה שלעצמו, מכריע את כל

בכללות

העולם לכף זכות⁹ ופועל הזדככות העולם צריך להיות בדרך התלבשות

העולם¹⁰ – אין להסתפק בזה, וזיכוך דוקא. וע"י השפעתו להזולת באופן

בהמשפיע,

דהתלבשות, תומשך תוספת אור גם שניהם ה'. וכדרשת רז"ל¹¹ ע"פ מאיר עיני

סוכות

... במ"ש אדה"ז בשו"ע או"ח סתרל"ט לאלתר אלא לאחר שעה שעתיים. ובסכ"ה כמו ב או ג שעות". ושואל לטעם סי"ג דחוזר ומברך בסוכה אם לא חזר סכ"ט בתפילין כתב "לאחר זמן מרובה

החילוק

א (ב) למה מוסיף אח"כ ושתים (או ג).

והנה עמד ע"ז בס' קצות השלחן להרב סקס"ג, ומביא דברש"י ביומא (ל, א) ד"ה ב הסיח דעתו מסעודתו. ובסידור ריעב"ץ בתפילין ב או ג שעות. בין סוכה ותפילין. גם – אם די שעה רח"א נאה בדיני תפילין בבדי השלחן נוטל איתא דכיון שהפליג שעה א או הל' תפילין כתב לענין לחזור ולברך

סברא

ומסיים – בס' קצה"ש – דאין שום הוי זמן מרובה הרי כש"כ ג. ונשאר בצע"

לחלק בין תפילין וסוכה, גם אם ב ג.

להגדיל

ומה שנלפענ"ד בזה, והוא בהקדם 1) סוכה. א' ב' שעות. 2) תפילין. ב' ג' רבנו ס"ח סכ"ג ובסידורו. בבדי השלחן ס" זמן מרובה בסכ"ה סכ"ט. אבל משינוי השיעורים שוים. 4) ריח. לפ"ד הט"ז – פ

הקושיא, שמצינו ד חלוקות בהנ"ל: שעות. 3) ציצית לאחר כמה שעות שו"ע

ז סקי"ז העיר ע"ז: ב או ג שעות נקרא

לשון אדה"ז בזה משמע ברור, דאין

"א ביום. לפ"ד המג"א – לאלתר. (ולא

בשלחנו).

נת' הכרעת רבנו כי חסר סי' ריז

ונ"ל הטעם, כי מצינו שיעור הפסק בתפלה וק"ש דצ"ל שהה כדי לקרוא את

ומה טעם לחילוקים אלו? בענין – משך זמן ענין זה גופא. וכמו

כולה (ראה שו"ע אדה"ז ר"ס סה). וגם