136

רבים, ורחמים רבים מביאים לידי אהבה רבה³⁰,

ודרך זו של "אוהב את הבריות" יביא לידי "ומקרבן לתורה"³¹: בסופו של דבר הוא יקרב וירומם את הבריות אל התורה, עד אשר יגיעו לדרגה של "יש בו טעם ויש בו ריח".

ה. הכרחי לשתף את מי ש"אין בו מעשים טובים"

הסבר זה הוא בהתאם לדעה שהובאה לעיל בסעיף א', ש"כפות תמרים" הוא תנאי המעכב את קיום המצוה בלולב, כלומר, שהלולב חייב לבוא מ"דקל שעושה תמרים".

אך יש דעות³², שגם "כפות תמרים" הוא שם המין באופן כללי, כ"ערבי נחל", וגם דקל שאינו עושה פירות כשר ללולב.

ויש להסביר את ההבדל בין סימני התורה באתרוג ובהדס לבין הסימנים בלולב ובערבות, לפי דעות אלו:

נטילת ארבעת המינים היא מבין המצוות המעשיות, נעלית ביותר, כי היא צריכה להביא לידי אחדות מושלמת בין כל סוגי ישראל, כאחדות של ארבע האותיות של השם המיוחד, שם הוי'³³,

וכאן אומרים שהפרט המעכב, שבלעדיו לא תיתכן מציאות של מצוה מעשית,

היא שחייבים להתאחד כאן גם עם מי ש"אין בהם מעשים טובים"³⁴,

ולא זו בלבד שבהם עצמם נגרמת התעלות, אחדות וכדומה, באמצעות קיום המצוה, וכלשון המדרש כאן בעניננו: מכפרין אלו על אלו,

ויותר מכך: לכאורה צירופם למציאות המצוה המעשית עלול להפריע, כנאמר³⁵ לגבי פרה אדומה שהיא איננה נעשית על ידי אהרן, כי "אין קטיגור נעשה סניגור" –

אלא, הכרחי לומר, ששני מינים אלו – הלולב והערבה³⁶ – יוצרים את מציאות המצוה באמצעות עצם מהותם³⁷, בהיותם בני אברהם יצחק ויעקב, שתוקפה רב יותר מן המעשים,