שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תרכז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
און רעכענענדיק, אַז אפשר וועלן מיר זיך זען באַ דער התוועדות פון י"ט כסלו, ווי איר האָט זיך נוהג געווען צו זיין אָנוועזנד עטלעכע מאָל פריער, האָב איך געוו[אָ]לט באַשטעטיקן דעם בריוו פּרעזענלעך, אין איינקלאַנג מיט דעם מאמר חכמינו ז"ל מצוה בו יותר מבשלוחו, וואָס אַ פּרעזענלעכער בריוו איז דאָך אויך ניט מער ווי אַ שליח.
2 מאמר חכמינו ז"ל : קידושין מא, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה כד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
בהם "מצוה בו יותר מבשלוחו".
3 קידושין מא, א. שלחן ערוך אורח חיים סימן רנ.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה לך לך שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
כידוע המובא בשם הבעל־שם־טוב, שאברהם אבינו, בהיותו מרכבה לקדוש־ברוך־הוא, עד אשר חז"ל אומרים "האבות הן הן המרכבה", והיה "מקושר במחשבתו תמיד בשורש המחשבה", ולכן לא ידע עד אז ששרה היא יפת מראה, למרות שראה אותה גם לפני כן, כי מחשבתו היתה תמיד "שלא במקום הראיה הגשמית".
29 שהרי אסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה (קדושין מא, א). ועפ"ז מתורצת קושיית המהרש"א בחדא"ג לב"ב שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בשלח, יו"ד שבט ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וכיון שע"פ תורה "אסור לאדם לקדש את האשה עד שיראנה", איך יתכן שבבואו למצרים נתחדש אצלו ששרה היא "אשה יפת מראה", דבר שלא ידע במשך עשרות שנים?!
20 קידושין מא, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
והיינו לפי שישנם ענינים שבהם "מצוה בו יותר מבשלוחו".
5 קידושין מא, א. וראה שו"ע אדה"ז או"ח סר"נ ס"ד ובקו"א שם.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ולא כמו אלה שנראה להם שההשפעה על נשים ובנות היא דבר מודרני, ואפשר שייעשה ע"י אחרים, אלא, צריך לדעת שגם ענין זה הוא בכלל הענינים שעליהם אמרו חז"ל "מצוה בו יותר מבשלוחו", ובפרט שאחרים אין להם גישה, ואינם יכולים לדעת את ה"אותיות המתאימות" כפי שיודע הבעל או האב.
107 קידושין מא, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ לך לך, י"א מרחשון, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אבל מצד הגוף, הוצרכה להיות אצלו הידיעה ש"אשה יפת מראה את", שהרי "אסור לאדם לקדש את האשה עד שיראנה" , והרי "קיים אברהם אבינו כל התורה כולה" עד שלא ניתנה, ואפילו מילי דרבנן .
984 קידושין מא, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ש"מצוה בו יותר מבשלוחו" , מוטב הי' שיקיים בעצמו את חיוב האב לבנו ויחפש אשה לבנו במקומו, ולא לשלוח את אליעזר ולמרחקים;
1289 קדושין מא, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בלק, י"ז תמוז (נדחה), ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וא"כ, במקום לומר לפינחס "קריינא דאיגרתא איהו ליהוי פרוונקא" (שאמירה זו היא לכאורה בדוגמת הוראה, והרי "אין מורין לו") – הי' יכול משה בעצמו להרוג את זמרי, ואדרבה, "מצוה בו יותר מבשלוחו"?!
428 קידושין מא, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' חוקת, ג' תמוז, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ב
ועפ"ז יומתק שכשם שבקיום המצוות יש חילוק בין מצוות שבגופו למצוות שאינם בגופו, שמצוות שאינם בגופו אפשר לקיימם גם ע"י שליח, משא"כ מצוות שבגופו צריך לקיימם בעצמו ולא מהני שליחות, כמו מצות תפילין, שאי אפשר לצאת ידי חובתו ע"י שליח כיון שזוהי מצוה שבגופו (כמבואר בארוכה בפוסקים ) – כן הוא גם בהשלש דרכים כסף שטר וביאה שבהם האשה נקנית, שקידושין בכסף ובשטר יכולים להיות גם ע"י שליח , משא"כ קידושי ביאה שאינם יכולים להיות ע"י שליח.
513 ראה תוס' רי"ד לקידושין מא, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכיון שישנו כלל ש"מצוה בו יותר מבשלוחו" , ו"מצוה דגופו עדיף" – יש להתחיל עם הילדים שנמצאים כאן ושומעים את הדברים, וכמו"כ כל שאר הילדים שימסרו להם את הדברים,
352 קידושין מא, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ומה גם שישנו דין ש"אסור לאדם שיקדש את האשה עד שיראנה" , ובודאי קיים אברהם אבינו דין זה, שהרי קיים את כל התורה כולה , אפילו עירובי תבשילין .
1488 קידושין מא, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
וכפי שרואים במוחש, שכאשר מציעים לאדם "מסחר" שעל ידו יוכל להרויח הון עצום – לא ישיב שידברו על זה עם מישהו אחר, או (אם לא יצליח להשתמט ע"י תירוץ זה) שידברו עמו מחר, או (אם לא יצליח להשתמט ע"י תירוץ זה) שימסרו לו בכתב מה שרוצים לדבר עמו; מיד כשישמע שזהו ענין שקשור עם ריוח גדול ביותר, הרי זה נעשה יקר בעיניו לעסוק בזה בעצמו, שהרי "מצוה בו יותר מבשלוחו" , וימהר לעשותו, "שמא יקדמנו אחר"...
1378 קידושין מא, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הרי בודאי ראה אברהם את שרי מקודם לכן (שהרי "אסור לאדם לקדש את האשה עד שיראנה" ), ומה התחדש אז אצלו, לאחרי שכבר הי' עמה כו"כ שנים?!
1598 קידושין מא, א.
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות יב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
עס ווערט געבראַכט בשם הבעש"ט, אַז אברהם אבינו, זייענדיק אַ מרכבה צום אויבערשטן ביז אַז חז"ל זאָגן האבות הן הן המרכבה און ער איז געווען "מקושר במחשבתו תמיד בשרש המחשבה", דערפאַר האָט ער ביז דאַן ניט געוואוסט אַז שרה איז אַ יפת מראה – טראָץ דעם וואָס ער האָט איר אויך פריער געזעהן, ווייל זיין מחשבה איז געווען שטענדיק "שלא במקום הראי' הגשמית".
45 שהרי אסור לאדם לקדש אשה עד שיראנה (קידושין מא, א). ועפ"ז מתורצת קושיית המהרש"א בחדא"ג לב"ב טז, א.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק א הלכות ברכת הפירות ריג מי שיצא אם מוציא אחרים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
(כדי להרבות בברכות כי לעולם ירבה אדם בברכות הצריכות ואף שהשומע כעונה מכל מקום המברך הוא עיקר שהוא נעשה שליח לכולם להוציאם ידי חובתן וכולם מקיימים מצות הברכה על ידו וכאלו כולם מברכים ברכה אחת היוצא מפי המברך שפיו כפיהם וראוי יותר שיקיים כל אחד ואחד בעצמו מצות הברכה משיקיימנה ע"י שליח שכיון שכל אחד חייב בברכה זו לעצמו הרי זה ריבוי ברכות הצריכות ואינם דומות כלל לחזרת הש"ץ ולברכת הזימון שנתבאר בסימן קצ"ב.
סה דמצוה בו יותר מבשלוחו (קידושין מא, א). ראה גם לקמן סי' רנ ס"ד. סי' תלב ס"ח. סי' תנג סל"ג. סי' תס ס"ג.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ב הלכות שבת רנ הכנת הסעודות לשבת ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ד אפילו (ב) מי שיש לו כמה עבדים יש לו להשתדל להכין בעצמו צרכי שבת שכן הוא בכל המצות מצוה בו יותר מבשלוחו.
יז קידושין מא, א. מ"א סק"ב. וראה גם לקמן סי' תלב ס"ח. סי' תנג סל"ג. סי' תס ס"ג. וראה שדי חמד מערכת המ"ם כלל נד. קובץ כינוס תורה חו' יב ע' מט.
פתיחה בהקשר
שולחן ערוך אורח חיים חלק ג הלכות פסח: תלב דין ברכת בדיקת החמץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומכל מקום נכון הדבר שיבדוק הוא בעצמו שכן הוא בכל המצות מצוה בו יותר מבשלוחו ואם אינו יכול לטרוח בעצמו לבדוק בכל החדרים ובכל המקומות יבדוק הוא חדר אחד או זוית אחת ויעמיד מבני ביתו אצלו בשעה שמברך על בדיקתו ויכוין להוציאם בברכתו והם יענו אמן אחר ברכתו ויתכוונו לצאת בברכתו ויתפזרו לבדוק איש איש למקומו ויזהרו שמיד אחר ששמעו הברכה יתחילו לבדוק בחדרים הסמוכים לבית ששמעו הברכה בתוכו אבל לא ילכו מיד לבית אחר לבדוק לפי שההליכה מבית לבית חשובה הפסק בין הברכה לתחלת עשיית המצוה כמו שנתבאר בסימן ח' ע"ש:
נד קידושין מא, א. וראה גם לעיל סי' רנ ס"ד וש"נ.
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"א (סי' תכט-תמא) תלב דין ברכת בדיקת החמץ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ומכל מקום נכון הדבר שיבדוק הוא בעצמו , שכן הוא בכל המצות מצוה בו יותר מבשלוחו .
433 קידושין מא, א. וכן הוא לעיל סי' רנ ס"ד (אפילו מי שיש לו כמה עבדים יש לו להשתדל להכין בעצמו צרכי שבת, שכן הוא בכל המצות מצוה בו יותר מבשלוחו). לקמן סי' תנג סל"ג (אנשי מעשה המדקדקים במצות רגילין לילך בעצמם אל מקום הרחיים, לראות הם בעצמם טחינת קמחיהם, שכן הוא בכל המצות מצוה בו יותר מבשלוחו, וכך היו נוהגין גדולי חכמי הגמרא). סי' תס ס"ג (גדולי החכמים היו משתדלין בעצמן במצות מצוה, ועומדין על עשייתן ומזרזין את העוסקין בהן ומסייעין בעריכתן, וכן ראוי לכל אדם לעשות להטפל הוא עצמו במצוה, שכן הוא בכל המצות מצוה בו יותר מבשלוחו).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות פסח - ח"ד (סי' תנג-תסז) תנג דיני החטים וטחינתם למצות
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
לג אנשי מעשה המדקדקים במצות, רגילין לילך בעצמם אל מקום הרחיים, לראות הם בעצמם טחינת קמחיהם , שכן הוא בכל המצות מצוה בו יותר מבשלוחו .
211 מ"א ס"ק יב (שמצוה בו יותר מבשלוחו). וכדאמרינן בקידושין מא, א (מצוה בו יותר מבשלוחו).
וכן הוא לעיל סי' רנ ס"ג (שכן הוא בכל המצות מצוה בו יותר מבשלוחו). סי' תלב ס"ח. לקמן סי' תס ס"ג (כנ"ל).
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"א (סי' רמב-רנב) רנ הכנת הסעודות לשבת
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ד אפילו ( ב ) מי שיש לו כמה עבדים , יש לו להשתדל להכין בעצמו צרכי שבת , שכן הוא בכל המצות מצוה בו יותר מבשלוחו .
1865 קידושין מא , א ( אמר רב יוסף מצוה בו יותר מבשלוחו , כי הא דרב ספרא מחריך רישא , רבא מלח שיבוטא ). מ " א סק " ב ( והוא הדין בכל מצוה , מצוה בו יותר מבשלוחו ).
וכן הוא לקמן סי ' תלב ס " ח . סי ' תנג סל " ג . סי ' תס ס " ג . וראה שדי חמד מערכת המ " ם כלל נד . קובץ כינוס תורה חו ' יב ע ' מט .
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח [וידבר כו' אלה הם מועדי]
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
ויובן זה בהקדם דברי חז"ל שמבטלין מצוה שאפשר להתקיים ע"י אחרים מפני תלמוד תורה, ולכאו' צ"ל הלא כל התורה היא רק פי' וביאור המצוה כמו ציצית ותפילין ושבת והיתכן לומר שהוא יעסוק בפי' ביאור איך יעשה המצוה והוא עצמו לא יעשנה כ"א אחר וכמו הפרשת תרומה שאפשר לקיים ע"י אחרים, ומ"מ הנה אמרו מצוה בו יותר מבשלוחו והאיך יהי' שהוא עצמו ילמד איך מפרישין תרומה וכמה צריכים להפריש והמצוה עצמה יעשנה אחר והיינו שלוחו כו'.
35 מצוה בו יותר מבשלוחו : קדושין מא, א. ראה שו"ע אדה"ז הל' שבת סר"נ, ס"ד ובקו"א שם. תבואת שור סכ"ח, סקי"ד.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור וידבר הוי' כו' אלה הם מועדי
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
שמבטלים ת"ת בשבילה ולפי הנ"ל שעיקר התלמוד הוא בכדי לידע איך לעשות המצוה א"כ הי' צריך לבטלה אפי' בשביל מצוה שאפשר לעשותה ע"י אחרים כמו הפרשת תרומה שאפשר לעשותה ע"י שליח מ"מ מצוה בו יותר מבשלוחו יותר טוב שיעשה הוא המצוה בעצמו ויבטל ת"ת כיון שעיקרה אינה אלא ידיעת המצות כו', ועכ"ל שמצות ת"ת מצד עצמו הו"ע גדול מאד אפי' הלימוד שאינו נצרך למעשה כמו סדר קדשים בזה"ג יש מצוה גדולה בלימודו, אך ראי' זאת אינה מכרחת כ"כ כי נוכל לומר כי המצוה בלימוד ס' קדשים מטעם מהרה יבנה בהמ"ק כו' ולכן הלימוד הוא נצרך למעשה, אך ראי' יותר ברורה הוא ממה שהנשמות בגעה"ע לומדים את התורה כידוע במאמר רבה בר נחמני כו' והמה פטורים מן המצות ועכ"ל דהתלמוד הו"ע גדול מצד עצמו לא בשביל ידיעת המצות בלבד כו' ומאמר תלמוד גדול שמביא לידי מעשה יש בו פי' אחר [...
20 מצוה בו יותר מבשלוחו : קדושין מא, א. ראה שו"ע אדה"ז הל' שבת סר"נ, ס"ד ובקו"א שם. תבואות שור סכ"ח, סקי"ד.
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור להבין ענין ההפרש בין שבת ליו"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ג
וזהו"ע האיש מקדש בו ובשלוחו, שמקדש בו הוא ענין השבת שנתעלה הזמן בקדש העליון ממש, וזהו בו ממש, ובשלוחו הוא ענין הימים טובים שמתקדשים ע"י נש"י שנק' שלוחו כי שלוחו של אדם כמותו מחמת שמאיר בהם קדש העליון כו' וד"ל.
100 האיש מקדש בו ובשלוחו : קדושין מא, א. ראה גם אוה"ת פינחס כאן ע' א'קצט.
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כד ט'סה
מקור מפורש
בדף זה
קידושין מא, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
8 קדושין מא, א,
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ה
מקור מפורש
בדף זה
8 קדושין מא, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד ואתחנן שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ד קידושין מא, רע"א דיה האיש.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
3 קידושין מא, א. ועוד.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
8 קידושין מא, א.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
4 ראה קידושין מא, א ואילך.
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה טו
מקור מפורש
בדף זה
2 ראה ט' השיחות תשיג ע' 8. תש"ה ע' 58. פרש"י חוקת כא, כא. חבקוק ב, ד. ראה לקו"ד ח"א קלא, א. קמא, ב ואילך. ועוד. 6 קידושין מא, א. 6 ראה רמב"ם הל' גירושין פייז ה"ד. וראה שיחת י"ז תמוז תשד'מ. 7 משנה ברכות לד, ב. קידושין שם, ב. וש"נ.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ג תמוז, ה'תשי"א
מקור מפורש
בדף זה
דברי הגמרא שלא יתכן שיהיו "שתים ביד תלמיד ואחת ביד הרב" – נאמרו בנוגע למסירת המפתחות ביד תלמיד בתור שליח , אשר, לאחרי כל העילויים של שליח, ועד ש"שלוחו של אדם כמותו", ה"ז רק "כמותו", כמו המשלח, ולא מציאות המשלח בעצמו [ולכן יש ענינים שהשליח אינו יכול לעשות עבור המשלח, כמו, מצוות שבגופו, הפרת נדרים, וכיו"ב, שצריכים להעשות ע"י האדם עצמו, ולא ע"י שליח, שמזה מובן שההשוואה "(שלוחו של אדם) כמותו" היא בהגבלה], ובמילא, כשנותנים מלמעלה מפתח ביד שליח , אין נותנים בידו יותר ממפתח אחד, שלא יהי' היפך הכבוד כלפי מעלה ש"יאמרו שתים ביד תלמיד ואחת ביד הרב";
1186 ראה תוס' רי"ד קידושין מא, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב
מקור מפורש
בדף זה
והכלל הוא שבמצוה שבגופו לא מהני שליחות.
581 ראה תוס' רי"ד קידושין מא, א.
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בדף זה
אלא מאי, לכאורה ה"חשבון" אינו מתאים, שהרי כאשר יעסוק לפעול ("אויפטאָן") בקבלה וחסידות ונגלה, או להבדיל בעשיית כסף, אזי התועלת בחינוך הילדים תהי' גדולה יותר כמה פעמים ככה – הרי המדובר הוא אודות "מצוה שבגופו", שע"פ דין אי אפשר לצאת י"ח ע"י שליח .
920 ראה תוס' רי"ד קידושין מא, א. הובא ונתבאר בקצוה"ח חו"מ רסקפ"ב.
פתיחה בהקשר