שלד
ויובן זה בהקדם דברי חז"ל31 שמבטלין מצוה שאפשר להתקיים ע"י אחרים מפני תלמוד תורה32, ולכאו' צ"ל הלא כל התורה היא רק פי' וביאור המצוה כמו ציצית ותפילין ושבת והיתכן לומר שהוא יעסוק בפי' ביאור איך יעשה המצוה והוא עצמו לא יעשנה כ"א אחר וכמו הפרשת תרומה שאפשר לקיים ע"י אחרים, 34 ומ"מ הנה אמרו מצוה בו יותר מבשלוחו35 והאיך יהי' שהוא עצמו ילמד איך מפרישין תרומה וכמה צריכים להפריש והמצוה עצמה יעשנה אחר והיינו שלוחו כו'33. אמנם הענין הוא דהנה המצות הם בזמן ומקום36 כמו ז' ימי הפסח שהם דוקא בז' ימים אלו דוקא מן ט"ו בניסן עד ך"א37 בו וכן ז' ימי הסוכות וכמו שבת שרגע א' לפני יום השבת ורגע שלאחר יום השבת אינו כלום ולא יתחייב כלל העושה בו מלאכה, רק יום השבת דוקא הוא הציווי באיסור מלאכה ל"ט מלאכות38 כו', הרי כי הם מלובשים תחת הזמן, וכן במקום שהקרבת הקרבנות הי' צ"ל בירושלים בבהמ"ק39 דוקא ושחיטת חוץ40 כו' שהמצות מלובשים בזמן ומקום, משא"כ התורה היא למעלה מבחי' זמן ומקום, ולכן ארז"ל כל העוסק בתורת עולה41 כאלו הקריב עולה הגם שעכשיו שאין לנו בהמ"ק, וגם בלימוד התורה כשילמוד הלכות פסח בסוכות42 או הלכות הסוכה בפסח הרי הקב"ה קורא ושונה כנגדו43 שוה כמו אם הי' לומד הלכות פסח בפסח והלכות סוכה בסוכות רק שדבר בעתו יותר טוב ועז"נ
הערות
- 31. ויובן. . חז"ל : בסה"מ תרכ"ו כאן ע' עדר: אך באמת י"ל דהנה ארז"ל. וכן העתיק הר"ש סופר ומחקו כ"ק אדמו"ר מהר"ש ותיקן כבפנים.
- 32. שמבטלין מצוה. . מפני תלמוד תורה : ראה מוע"ק ט, ב. רמב"ם הל' ת"ת פ"ג, ה"ד. טושו"ע יו"ד הל' ת"ת סרמ"ו, סי"ח. הל' ת"ת לאדה"ז פ"ד, ה"ג. בהערה הבאה. וראה גם לקו"ש כ' מ"ח כרך טו ע' 138 ואילך.
- 34. הפרשת תרומה. . ע"י אחרים : ראה תרומות פ"ד, מ"ד.
- 35. מצוה בו יותר מבשלוחו : קדושין מא, א. ראה שו"ע אדה"ז הל' שבת סר"נ, ס"ד ובקו"א שם. תבואת שור סכ"ח, סקי"ד.
- 33. ולכאורה. . כו' : ראה (בנוסף להערה 1) לקו"ת במדבר טו, ד. אחרי כו, ד.
- 36. המצות הם בזמן ומקום. . התורה. . זמן ומקום : ראה לקמן בהערה 42.
- 37. ז' ימי הפסח. . עד ך"א : ראה בא יב, יח. אמור כג, ו ואילך. פינחס כח, יז ואילך.
- 38. ל"ט מלאכות : ראה שבת עג, א.
- 39. הקרבנות. . בבהמ"ק : ראה פ' ראה יב, ה ואילך. רמב"ם הל' מעשה הקרבנות רפי"ח.
- 40. ושחיטת חוץ : ראה אחרי יז, ג ואילך. רמב"ם שם ה"ב ואילך. תו"ח ויקהל ח"ב תכז, ג.
- 41. כל העוסק בתורת עולה : ראה מנחות קי, א. לקו"ש מסעי כרך יח ע' 413. וש"נ. ערב פסח כרך לב ע' 37. וש"נ.
- 42. כשילמוד הל' פסח בסוכות : ראה גם (בנוסף להערה 1) לקמן (בחלק ההנחות) בהנחה כאן על יד הערה 37. לקו"ת במדבר יג, א. מאמרי אדה"ז תקס"ב ח"א ע' רד. ח"ב ע' תמו ואילך. ע' תמח ואילך. מאמרי אדה"א במדבר ח"ב ע' תקצד. תו"ח ויקהל ח"ב שצג, א. אוה"ת שבועות ע' קנט. סה"מ תרכ"ז ע' שלו (בשולי הגליון). המשך תער"ב ח"א ע' שמב. ולהעיר ממאמרי אדה"ז תקס"ט ר"ע קל.
- 43. הקב"ה קורא ושונה כנגדו : ראה תדא"ר רפי"ח. מאמרי אדה"א דברים ח"ב ע' שפז. וש"נ. תו"ח וארא ח"א נח, ג. וש"נ.
משנה תורה, הלכות תלמוד תורה ג׳:ד׳ - הטקסט מספריא
היה לפניו עשיית מצוה ותלמוד תורה אם אפשר למצוה להעשות ע"י אחרים לא יפסיק תלמודו ואם לאו יעשה המצוה ויחזור לתלמודו.
משנה תרומות ד׳:ד׳ - הטקסט מספריא
האומר לשלוחו צא ותרום. תורם כדעתו של בעל הבית. אם אינו יודע דעתו של בעל הבית. תורם כבינונית אחת מחמשים. פיחת עשרה או הוסיף עשרה תרומתו תרומה. אם נתכוין להוסיף אפילו אחת. אין תרומתו תרומה:
משנה תורה, הלכות מעשה הקרבנות י״ח - הטקסט מספריא
כל הקרבנות כולן בין קרבנות בהמה ועוף בין קרבנות מנחות מצות עשה להקריבן בבית הבחירה שנאמר ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך וכן מצות עשה להיות כל אדם מטפל ומביא קרבנות בהמה שנתחייב להקריבן מחוצה לארץ לבית הבחירה שנאמר קדשיך אשר יהיו לך ונדריך תשא וגו' מפי השמועה למדו שאינו מדבר אלא בקדשי חוצה לארץ שהוא מטפל בהם עד שיביאם לבית הבחירה:
המקריב קרבן חוץ לעזרה ביטל מצות עשה ועבר על לא תעשה שנאמר השמר לך פן תעלה עולותיך בכ"מ אשר תראה ואם הקריב במזיד חייב כרת שנאמר אשר יעלה עולה או זבח ואל פתח אהל מועד לא הביאו ונכרת מעמיו בשוגג מביא חטאת קבועה:
וכן השוחט קדשים חוץ לעזרה אע"פ שלא העלם אם היה מזיד חייב כרת שנאמר אשר ישחט שור או כשב או עז וגו' דם יחשב לאיש ההוא דם שפך ונכרת ואם שחט בשוגג מביא חטאת קבועה:
והיכן הזהיר על השחיטה בחוץ בהקש נאמר שם תעלה עולותיך ונאמר ושם תעשה כל אשר אנכי מצוך מה העלייה בחוץ שענש עליה הזהיר עליה בפירוש שנאמר השמר לך פן תעלה עולותיך אף עשייה שבכלל השחיטה שענש עליה בפירוש הרי הוא מוזהר עליה שלא ענש הכתוב אא"כ הזהיר:
השוחט קדשים והעלם בחוץ חייב שתים אחת על השחיטה ואחת על העלייה שחט בפנים והעלה בחוץ חייב על העלייה וכן אם שחט בחוץ והעלה בפנים חייב על השחיטה:
אינו חייב אלא על שחיטת קדשים הראויין ליקרב לגבי מזבח אבל השוחט בחוץ אחד מאיסורי מזבח או מחטאות המתות הרי זה פטור שנאמר לפני משכן ה' וכל שאינו ראוי לבוא אל משכן ה' אין חייבין עליו:
שחט בחוץ מחוסר זמן בגופו או בבעלים הואיל ואינו ראוי עתה לבוא בפנים פטור:
אי זהו מחוסר זמן בגופו בהמה בתוך שבעת ימי הלידה ותורין שלא הגיע זמנן ואותו ואת בנו שנשחט אחד מהם היום שאין השני ראוי עד למחר:
ואי זהו מחוסר זמן בבעלים קרבן שעדיין לא הגיע זמן בעליו להקריבו כיצד הזב והזבה והיולדת ששחטו חטאתם בחוץ [בתוך] ימי ספירה פטורין וכן מצורע ששחט חטאתו ואשמו בחוץ בתוך ימי הספירה פטור שעדיין לא נראו בעלי הקרבנות האלו לכפרה אבל אם שחטו עולותיהן בחוץ בתוך ימי הספירה חייבין שהעולה דורון היא והחטאת והאשם היא עיקר הכפרה וכן נזיר ששחט חטאתו בחוץ בתוך ימי נזירותו פטור הקריב עולתו או שלמיו בחוץ חייב שהחטאת היא המעכבתו והיא עיקר הנזירות:
אשם תלוי וחטאת העוף הבאה על הספק שהקריבן בחוץ פטור שהרי לא נקבע האיסור אשם מצורע ששחטו בחוץ שלא לשמו חייב הואיל ושלא לשמו ראוי בפנים וכשר כמו שיתבאר וכל קרבן שהוא פטור על שחיטתו בחוץ כך הוא פטור על העלאתו:
שני שעירי יום הכפורים ששחטם בחוץ אם עד שלא התודה עליהם חייב כרת על שניהן הואיל וראויין לבוא לפני השם לוידוי ואם אחר שהתודה פטור על המשתלח שהרי אינו ראוי לבוא לפני השם:
השוחט שלמים בחוץ קודם שיפתחו דלתות ההיכל פטור שהרי הן מחוסרים מעשה ואחר כך יהיו ראויין ליקרב לפני השם כמו שביארנו והשוחט את הפסח בחוץ אפילו בשאר ימות השנה בין לשמו בין שלא לשמו חייב שהפסח בשאר ימות השנה שלמים הוא:
בהמת חולין שעוברה קדשי מזבח אסור לשוחטה בחוץ ואם שחטה אינו לוקה מפני שאינה ראויה לבוא לפני השם:
גנב והקדיש ואח"כ שחט בחוץ חייב ומאימתי העמידוה ברשותו כדי לחייבו עליה כרת משעה שהקדישה והוא ששחטה אחר יאוש אבל לפני יאוש אינה קדושה:
היתה הבהמה כולה בחוץ וצוארה בפנים ושחט חייב שנאמר אשר ישחט שור או כבש או עז במחנה או אשר ישחט מחוץ למחנה אחד השוחט במקדש וצוארה בפנים ושאר גוף הבהמה בחוץ או שהיה גופה בפנים וצוארה בחוץ חייב עד שתהיה הבהמה כולה במקדש שנאמר ואל פתח אהל מועד לא יביאנו אבל השוחט בגגו של היכל אף על פי שאינו ראוי לזביחה כלל הרי זה פטור:
שנים שאחזו בסכין ושחטו בחוץ פטורין שנאמר אשר ישחט או אשר ישחט אחד ולא שנים ואחד ששחט בחוץ אע"פ שלא נתכוון לשחוט קדשים אלו לה' הרי זה חייב שנאמר דם יחשב לאיש ההוא דם שפך אע"פשזה הדם במחשבתו כדם הנשפך לא כקרבן הרי זה חייב:
השוחט בחוץ בלילה חייב הואיל והשחיטה בלילה כשירה בחוץ וכן אם העלה בלילה מזה ששחט בחוץ בלילה חייב על העלאה אבל אם שחט בפנים בלילה והעלה בחוץ פטור לפי שלא העלה אלא דבר פסול שאין לך שחיטה כשירה בלילה במקדש וכן אם קבל בכלי חול בפנים וזרק בחוץ פטור:
וכן המולק את העוף בחוץ פטור ואם העלהו פטור מלק בפנים והעלה בחוץ חייב על העלאה שחט בפנים והעלהו בחוץ פטור שלא העלה אלא דבר שאינו ראוי ליקרב שחט את העוף בחוץ והעלהו בחוץ חייב שתים שהשחיטה בחוץ כשירה והרי היא כמליקה בפנים:
מצוטט ב־2 עמודים
תורת מנחם 1
- לז - שנת תשכ"ג - חלק שלישי ‹ בס"ד. שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז ה'תשכ"ג סה"מ תרל"ח ס"ע שלד
פלח הרמון אוצר החסידים 1
- אמור ‹ וידבר הוי' כו' אלה הם מועדי ‹ רלד סה"מ תרל"ח ע' שלד
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.