הלכות אישות

הלכה ב וליקוחין אלו מצות עשה של תורה הם. ובאחד משלשה דברים אלו האשה נקנית. בכסף. …

• קידושין ב ע"א · א האשה נקנית בשלש דרכים, וקונה את עצמה בשתי דרכים. נקנית בכסף, בשטר, …
• קידושין ה ע"ב · ו אמר רבא: שתי תשובות בדבר. חדא, ד״שלש״ תנן ו״ארבע״ לא תנן.

הלכה ו ויש נשים אחרות שהן אסורות מפי הקבלה ואיסורן מדברי סופרים והן הנקראות שניות מפני …

• יבמות כ ע"א · ח איסור מצוה — שניות מדברי סופרים. איסור קדושה — אלמנה לכהן גדול, …
• יבמות כא ע"א · ד אמר רבא: רמז לשניות מן התורה מנין — שנאמר: ״כי את כל …
• יבמות כא ע"א · יד תנו רבנן, מה הם שניות: אם אמו, ואם אביו, ואשת אבי אביו, …
• יבמות כא ע"א · יח אמר רב, ארבע נשים יש להן הפסק. נקיט רב בידיה תלת: אשת …
• יבמות כא ע"ב · א דאורייתא היא, דכתיב: ״ערות כלתך לא תגלה״! אימא כלת בנו. וכלת בנו …
• יבמות כא ע"ב · ה איבעיא להו: אשת אחי האם מן האם, מהו? אשת אחי האב מן …
• יבמות כא ע"ב · ו אמר רב ספרא: היא גופה גזירה, ואנן ניקום ונגזור גזירה לגזירה?! אמר …
• יבמות כא ע"ב · ז אשת אביו — ערוה, אשת אבי אביו — שניה, וגזרו על אשת …
• יבמות כא ע"ב · י ואמר רבא: וכללא הוא? חמותו ערוה, אשת חמיו מותרת. בת חמותו ערוה, …
• יבמות כא ע"ב · טז אמימר אכשר באשת אחי אבי אביו ובאחות אבי אביו. אמר ליה רב …
• יבמות כב ע"א · ב תני דבי רבי חייא: שלישי שבבנו ושבבתו ושבבן אשתו ושבבת אשתו — …
• יבמות כב ע"א · ה אמר ליה רב אשי לרב כהנא: שניות דבי רבי חייא, יש להן …
• כריתות יד ע"ב · ח כדתניא: כלתו ערוה, כלת בנו שניה. וכן אתה מוצא בבת בנו, ובבת …

הלכה ז כל שאסר ביאתו בתורה ולא חייב עליו כרת הן הנקראים איסורי לאוין. ועוד נקראין …

• יבמות כד ע"א · ב קדמו וכנסו אין מוציאין כו׳. תני שילא: ואפילו שניהם כהנים. מאי טעמא …

הלכה א הבת מיום לידתה עד שתהיה בת י"ב שנה גמורות היא הנקראת קטנה ונקראת תינוקת. …

• נדה ה ע"א · ט רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: נשים שאמרו חכמים דיין שעתן, כתמן כראייתן, …
• נדה מו ע"א · יב אמר רבא, הילכתא: תוך זמן — כלפני זמן. רב שמואל בר זוטרא …
• נדה מח ע"א · יא מתני' בא סימן התחתון עד שלא בא העליון — או חולצת או …
• נדה נב ע"א · ב מתני' תינוקת שהביאה שתי שערות — או חולצת או מתיבמת, וחייבת בכל …

הלכה ב והבאת שתי שערות בזמן הזה נקרא סימן התחתון. ומאחר שתביא סימן התחתון תקרא נערה …

• כתובות לט ע"א · ג וכי תימא דאיעברא כשהיא נערה, ואולידה כשהיא נערה. ובשיתא ירחי מי קא …
• קידושין עט ע"א · ו אימת? אילימא בתוך ששה, בהא נימא רב הרי היא בוגרת לפנינו? השתא …
• נדה סה ע"א · ב אלא דיהיב לה כולהו בימי נערות — נערות שנים עשר חדש מי …

הלכה ד היתה בת עשרים שנה *פחות שלשים יום ולא הביאה שתי שערות ונראו בה (כל) …

• יבמות פ ע"א · ו רבי אליעזר אומר לא כי וכו׳. ורמינהו: בן עשרים שנה ולא הביא …
• יבמות פ ע"א · יד אמר רבי אבהו: סימני סריס, ואילונית ובן שמנה אין עושין בהן מעשה …
• יבמות פ ע"ב · ו ואיזו היא אילונית? כל שהיא בת עשרים ולא הביאה שתי שערות, ואפילו …
• נדה מז ע"ב · יח ועוד תני: רבי יוסי בן כיפר אומר משום רבי אליעזר, שנת עשרים …

הלכה ה הגיעה לזמן הזה ולא הביאה שתי שערות הרי זו נקראת אילונית אע"פ שלא נראה …

• יבמות פ ע"א · יג אמר ליה: כל כי הני מילי מעלייתא יתאמרו משמאי. דתניא: אין הסריס …
• נדה מז ע"ב · ט מתני' בת עשרים שנה שלא הביאה שתי שערות — תביא ראיה שהיא …

הלכה ו ואלו הן סימני אילונית. כל שאין לה דדין. ומתקשה בשעת תשמיש. ואין לה שיפולי …

• יבמות פ ע"ב · ו ואיזו היא אילונית? כל שהיא בת עשרים ולא הביאה שתי שערות, ואפילו …

הלכה ז ויש בבת סימנין מלמעלה והן הנקראין סימן העליון. ואלו הן. משתחזיר ידיה לאחורה ויעשה …

• נדה מז ע"א · יא איזהו סימנין? רבי יוסי הגלילי אומר: משיעלה הקמט תחת הדד. רבי עקיבא …
• נדה מז ע"א · יד ואיזהו סימנים? רבי יוסי הגלילי אומר: משיעלה הקמט. אמר שמואל: לא משיעלה …
• נדה מז ע"א · יז רבי יוסי אומר כו׳. מאי ״עוקץ״? אמר שמואל: עוקצו של דד.
• נדה מז ע"א · יח תנו רבנן: אלו הן סימני בגרות? רבי אלעזר ברבי צדוק אומר: משיתקשקשו …
• נדה מז ע"ב · ב וכן היה רבי שמעון (בן יוחי) אומר: שלשה סימנין נתנו חכמים באשה …
• נדה מח ע"א · יג וחכמים אומרים: או חולצת או מתיבמת, מפני שאמרו: אפשר לתחתון לבא עד …

הלכה ח כל אלו הסימנין ח'. נראה בבת סימן אחד מכל אלו או כולן והיא בת …

• נדה מז ע"ב · ב וכן היה רבי שמעון (בן יוחי) אומר: שלשה סימנין נתנו חכמים באשה …
• נדה מח ע"א · יג וחכמים אומרים: או חולצת או מתיבמת, מפני שאמרו: אפשר לתחתון לבא עד …
• נדה מח ע"ב · ד תניא נמי הכי: אמר רבי אליעזר ברבי צדוק, כך היו מפרשין ביבנה, …

הלכה ט הבת שילדה אחר י"ב שנה אע"פ שלא הביאה סימנים לא תחתון ולא עליון הרי …

• יבמות יב ע"ב · ט אמר רב ספרא: בנים הרי הם כסימנים. ואית דאמרי: בנים עדיפי מסימנים. …

הלכה יא הגיע לזמן הזה ולא הביא שתי שערות אע"פ שנראו בו סימני סריס הרי הוא …

• יבמות פ ע"א · ו רבי אליעזר אומר לא כי וכו׳. ורמינהו: בן עשרים שנה ולא הביא …
• יבמות פ ע"א · י איתמר: אכל חלב, מבן שתים עשרה [ויום אחד] עד בן שמנה עשרה, …
• יבמות פ ע"א · יד אמר רבי אבהו: סימני סריס, ואילונית ובן שמנה אין עושין בהן מעשה …
• יבמות פ ע"ב · ד תנו רבנן: איזהו סריס חמה? כל שהוא בן עשרים, ולא הביא שתי …
• יבמות צו ע"ב · ו רבי שמעון אומר: מייבם לאי זו שירצה, וחולץ לשנייה. אחד שהוא בן …
• יבמות צז ע"א · ג אחד בן תשע שנים וכו׳. ורמינהו: בן עשרים שנה שלא הביא שתי …
• יבמות צז ע"א · ה הא אתמר עלה, אמר רב שמואל בר יצחק אמר רב: והוא שנולדו …
• יבמות צז ע"א · ו וכי לא נולדו לו סימני סריס, עד כמה? תני דבי רבי חייא: …
• בבא בתרא קנה ע"ב · א היינו דקאתו ואמרו ליה: מהו לבודקו. אלא אי אמרת מבן עשרים, כי …
• נדה מז ע"ב · יג אמר רב שמואל בר רב יצחק, אמר רב: והוא שנולדו בו סימני …
• נדה מז ע"ב · יד וכי לא נולדו לו סימני סריס, עד כמה? תני רבי חייא: עד …
• נדה מז ע"ב · יח ועוד תני: רבי יוסי בן כיפר אומר משום רבי אליעזר, שנת עשרים …

הלכה יב הגיע לזמן הזה ולא הביא ה"ז סריס אף על פי שלא נראה בו אחד …

• בבא בתרא קנה ע"ב · ב לאו איתמר עלה, אמר רבי שמואל בר רב יצחק אמר רב: והוא …
• בבא בתרא קנה ע"ב · ג וכי לא נולדו לו סימני סריס, עד כמה? תני רבי חייא: עד …

הלכה יג ואלו הן סימני סריס כל שאין לו זקן. ושערו לקוי. ובשרו מחליק. ואין מימי …

• יבמות פ ע"ב · ד תנו רבנן: איזהו סריס חמה? כל שהוא בן עשרים, ולא הביא שתי …
• יבמות פ ע"ב · ה ויש אומרים: כל המטיל מים ואין עושה כיפה. ויש אומרים: כל ששכבת …

הלכה טז שתי שערות האמורות בבן ובבת בכל מקום שיעורן כדי לכוף ראשן לעיקרן. ומשיצמחו ויהיו …

• נדה נב ע"ב · ח מתני' שתי שערות האמורות בפרה, ובנגעים, והאמורות בכל מקום — כדי לכוף …
• נדה נב ע"ב · ט גמ' אמר רב חסדא, אמר מר עוקבא: הלכה כדברי כולן להחמיר.

הלכה יז שתי שערות אלו צריכות שיהיו במקום הערוה. ובית הערוה כולו מקום סימנין בין למעלה …

• נדה נב ע"א · כ אמר רבי חלבו אמר רב הונא: שתי שערות שאמרו — צריך שיהא …
• נדה נב ע"א · כד אמר רב אשי, אמר לי מר זוטרא, קשה בה רבי חנינא מסורא: …
• נדה נב ע"ב · ג אמר רב יהודה, אמר שמואל: שתי שערות שאמרו, אפילו אחת על הכף …
• נדה נב ע"ב · ד תניא נמי הכי: שתי שערות שאמרו, אפילו אחת בגבה ואחת בכריסה, אחת …

הלכה יח הבת שהביאה שתי שערות בתוך שתים עשרה שנה והבן שהביא בתוך י"ג שניהם שומא …

• גיטין סה ע"א · ח הגיעו לעונת נדרים – נדריהן נדר והקדשן הקדש; וכנגדן בקטנה – חולצת. …
• קידושין טז ע"ב · ב דתניא: בן תשע שנים שהביא שתי שערות – שומא, מבן תשע שנים …
• נדה מו ע"א · ד אמר רב נחמן: כתנאי, בן תשע שנים שהביא שתי שערות — שומא, …
• נדה מו ע"א · יא תניא נמי הכי: בן תשע שנים ויום אחד שהביא שתי שערות — …

הלכה יט בד"א כשנבדקו בתוך הזמן ונודע שהן שומא. אבל אם לא נבדקו אלא אחר זמן …

• נדה מו ע"א · ד אמר רב נחמן: כתנאי, בן תשע שנים שהביא שתי שערות — שומא, …
• נדה מו ע"א · יא תניא נמי הכי: בן תשע שנים ויום אחד שהביא שתי שערות — …

הלכה כ כשבודקין הבת בין בתוך הזמן שהוא כל שנת י"ב בין קודם זמן זה בין …

• נדה מח ע"ב · ח תנו רבנן: כל הנבדקות נבדקות על פי נשים, וכן היה רבי אליעזר …
• נדה מח ע"ב · ט רבי יהודה אומר: לפני הפרק ולאחר הפרק — נשים בודקות אותן, תוך …

הלכה כא כל השנים האמורות בבן ובבת ובערכין ובכל מקום אינן לא שני הלבנה ולא שני …

• נדה מז ע"ב · כ תנאי היא, דתניא: שנה האמורה בקדשים, שנה האמורה בבתי ערי חומה, שתי …

הלכה כג האב שאמר בני זה בן תשע שנים ויום אחד. בתי זו בת שלש שנים …

• קידושין סג ע"ב · יד ורב חסדא אמר: אחד זה ואחד זה – אין סוקלין. ואזדא רב …
• קידושין סג ע"ב · טו תניא כוותיה דרב חסדא: ״בני זה בן שלש עשרה שנה ויום אחד״ …

הלכה כד מי שיש לו אבר זכרות ואבר נקבות הוא הנקרא אנדרוגינוס והוא ספק אם זכר …

• יבמות פג ע"א · א ליתה למתניתין מקמי ברייתא, דתניא: רבי יוסי אומר: אנדרוגינוס — בריה בפני …

הלכה כו חרש וחרשת האמורים בכל מקום הן האילמים שאין שומעין ולא מדברים. אבל מי שמדבר …

• חגיגה ב ע"ב · ד תנינא להא, דתנו רבנן: המדבר ואינו שומע — זהו חרש, שומע ואינו …
• גיטין עא ע"א · ג אמר ליה רבי זירא: אלם קאמרת? שאני אלם – דתניא: מדבר ואינו …
• נדה יג ע"ב · יד התם — במדברת ואינה שומעת, הכא — בשאינה מדברת ואינה שומעת, כדתנן: …

הלכה א כיצד האשה מתקדשת. אם בכסף הוא מקדש אין פחות מפרוטה כסף או שוה פרוטה. …

• כתובות מג ע"ב · ג מתני׳ המארס את בתו וגרשה, אירסה ונתארמלה — כתובתה שלו. השיאה וגרשה, …
• קידושין ב ע"א · א האשה נקנית בשלש דרכים, וקונה את עצמה בשתי דרכים. נקנית בכסף, בשטר, …
• קידושין ה ע"ב · י תנו רבנן: כיצד בכסף? נתן לה כסף או שוה כסף, ואמר לה: …
• קידושין ה ע"ב · יד אמר שמואל: בקידושין, נתן לה כסף ושוה כסף ואמר לה: ״הרי את …
• בבא מציעא נה ע"א · ח חמש פרוטות הן: ההודאה שוה פרוטה, והאשה מתקדשת בשוה פרוטה, והנהנה בשוה …
• בכורות נ ע"ב · ז והרי קידושי אשה, דכתיב: ״ויצאה חנם אין כסף״, ותנן: בית שמאי אומרים: …

הלכה ב נתנה היא ואמרה לו הרי אני מקודשת לך. הריני מאורסת לך הריני לך לאינתו …

• קידושין ה ע"ב · יג אלא הכי קאמר: נתן הוא ואמר הוא – פשיטא דהוו קידושין. נתן …
• נדה נב ע"א · טז דאמר רב יהודה, אמר שמואל משום רבי ישמעאל: ״והיא לא נתפשה״ — …

הלכה ג ואם קידש בשטר כותב על הנייר או על החרס או על העלה או על …

• יבמות נב ע"א · יא תנו רבנן: כיצד מאמר? נתן לה כסף או שוה כסף. ובשטר כיצד? …
• קידושין ט ע"א · ו תנו רבנן: בשטר כיצד? כתב לו על הנייר או על החרס, אף …
• קידושין ט ע"א · יא ואמר רבא אמר רב נחמן: כתב לו על הנייר או על החרס, …

הלכה ד וצריך שיכתוב אותו לשם האשה המתקדשת כגט. ואינו כותבו אלא מדעתה. כתבו שלא לשמה …

• כתובות קב ע"ב · ט לא, שטרי אירוסין ממש. כדרב פפא ורב שרביא. דאיתמר: כתבו לשמה, ושלא …
• קידושין ט ע"ב · ב בתר דבעיא הדר פשטה: הוייה ליציאה מקשינן, דאמר קרא ״ויצאה״ ״והיתה״.
• קידושין ט ע"ב · ג איתמר: כתבו לשמה, ושלא מדעתה – רבא ורבינא אמרי: מקודשת. רב פפא …

הלכה ה ואם קידש בביאה אומר לה הרי את מקודשת לי או הרי את מאורסת לי …

• קידושין י ע"א · ה אי נמי, לכהן גדול דקא קני בתולה בביאה, מאי? אמר אמימר משמיה …

הלכה ו הדברים שיאמר האיש כשיקדש צריך שיהיה משמעם שהוא קונה האשה ולא שיהא משמע שהקנה …

• קידושין ה ע"ב · יד אמר שמואל: בקידושין, נתן לה כסף ושוה כסף ואמר לה: ״הרי את …
• קידושין ו ע"א · ב תנו רבנן: ״הרי את אשתי״, ״הרי את ארוסתי״, ״הרי את קנויה לי״ …
• קידושין ו ע"א · ד פשוט מיהא חדא, דתניא: האומר ״לקוחתי״ – הרי זו מקודשת, משום ״שנאמר …
• קידושין ו ע"א · ה איבעיא להו: ״חרופתי״ מהו? תא שמע, דתניא: האומר ״חרופתי״ – מקודשת, שכן …

הלכה ז אמר לה או כתב לה הרי את מיוחדת לי. הרי את מיועדת לי. הרי …

• קידושין ו ע"א · ג איבעיא להו: ״מיוחדת לי״ מהו? ״מיועדת לי״ מהו? ״עזרתי״ מהו? ״נגדתי״ מהו? …
• קידושין ו ע"א · ט אמרי: לעולם במדבר עמה על עסקי גיטה וקידושיה, ואי דיהיב לה ושתיק …

הלכה ח ויש לאיש לקדש האשה בכל לשון שהיא מכרת בו. ויהיה משמע הדברים באותה הלשון …

• קידושין ו ע"א · ח דתנן: היה מדבר עם אשה על עסקי גיטה וקידושיה, ונתן לה גיטה …
• קידושין ו ע"א · יא גופא: היה מדבר עם האשה על עיסקי גיטה וקידושיה, ונתן לה גיטה …

הלכה ט האומר לאשה התקדשי לחציי הרי זו מקודשת. הא למה זה דומה לאומר לה תהי …

• גיטין מג ע"א · ח איבעיא להו: מי שחציו עבד וחציו בן חורין, שקידש בת חורין, מהו? …
• גיטין מג ע"א · ט ואם תמצא לומר: ״בן ישראל המקדש חצי אשה – אינה מקודשת״ – …
• קידושין ז ע"א · יא אמר רבא: ״התקדשי לי לחציי״ – מקודשת. ״חצייך מקודשת לי״ – אינה …
• קידושין ז ע"א · יב אמר ליה: הכי השתא?! התם, איתתא לבי תרי לא חזיא, אלא גברא …

הלכה י אמר לה הרי חצייך מקודש לי בפרוטה וחצייך בפרוטה. או שאמר לה חצייך מקודשת …

• קידושין ז ע"ב · ג בעי רבא: ״חצייך בחצי פרוטה, וחצייך בחצי פרוטה״ מהו? כיון דאמר לה …
• קידושין ז ע"ב · ז בעי רבא: ״שתי בנותיך לשני בני בפרוטה״ מהו? בתר נותן ומקבל אזלינן …
• קידושין ז ע"ב · ט בעי רב אשי: ״בתך וקרקעך בפרוטה״ מהו? בתך בחצי פרוטה וקרקעך בחצי …

הלכה יא האב מקדש את בתו שלא לדעתה כל זמן שהיא קטנה. וכן כשהיא נערה רשותה …

• יבמות נז ע"ב · ג אמר רבא, אף אנן נמי תנינא: בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת …
• כתובות לח ע"א · ט אמר לך רבי עקיבא: האי ״לא אורשה״ מיבעי ליה לכדתניא: ״אשר לא …
• כתובות מ ע"ב · ה ואלא הא דאמר רב הונא אמר רב: מנין שמעשה הבת לאביה, שנאמר: …
• כתובות מו ע"ב · ב מתני׳ האב זכאי בבתו בקידושיה בכסף, בשטר, ובביאה. זכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, …
• סוטה כג ע"א · ו האיש מקדש את בתו, ואין האשה מקדשת את בתה. האיש מוכר את …
• קידושין ג ע"ב · ד בכסף. מנא לן? ותו, הא דתנן: ״האב זכאי בבתו בקדושיה, בכסף בשטר …
• קידושין ג ע"ב · ח ואלא הא דאמר רב הונא אמר רב: מנין שמעשה הבת לאב? שנאמר: …
• קידושין י ע"א · ח אמר אביי: תא שמע: האב זכאי בבתו בקדושיה בכסף בשטר ובביאה, וזכאי …
• קידושין י ע"א · י אמר רבא: תא שמע: בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה, ואם …
• קידושין יח ע"א · טו הכא נמי הדר אזיל ומזבין לה! הא קתני: אינה נמכרת ונשנית. ומני …
• סנהדרין נה ע"ב · ד אמר רב יוסף: תא שמע, בת שלש שנים ויום אחד מתקדשת בביאה, …
• נדה מד ע"ב · ט מתני' בת שלש שנים ויום אחד — מתקדשת בביאה, ואם בא עליה …
• נדה מז ע"א · י בזו ובזו אמרו: אביה זכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, ובהפרת נדריה. צמל — …

הלכה יב בגרה הבת אין לאביה בה רשות והרי היא כשאר כל הנשים שאינם מתקדשות אלא …

• כתובות מג ע"ב · ג מתני׳ המארס את בתו וגרשה, אירסה ונתארמלה — כתובתה שלו. השיאה וגרשה, …
• קידושין יח ע"ב · ד תא שמע: ״בבגדו בה״ – כיון שפירש טליתו עליה שוב אינו רשאי …

הלכה יג נתקדשה קודם שתבגור שלא לדעת אביה אינה מקודשת *ואפילו אם נתרצה האב אחר שנתקדשה. …

• קידושין מג ע"ב · ח אמר ריש לקיש: כמחלוקת לגירושין, כך מחלוקת לקידושין. ורבי יוחנן אמר: מחלוקת …
• קידושין מד ע"ב · י עולא אמר: אפילו מיאון אינה צריכה. אף על גב דשידכו? מאן דמתני …
• קידושין מו ע"א · ב איתמר: קטנה שנתקדשה שלא לדעת אביה, אמר רב: בין היא ובין אביה …

הלכה יד היתה הבת ספק בוגרת. בין שקידשה אביה שלא לדעתה בין שקידשה היא עצמה שלא …

• קידושין יט ע"א · יג אמר רבא אמר רב נחמן: אומר אדם לבתו קטנה ״צאי וקבלי קידושיך״, …
• קידושין מא ע"א · ג האיש מקדש בו ובשלוחו. האשה מתקדשת בה ובשלוחה. האיש מקדש את בתו …

הלכה טו כל העושה שליח לקבל הקידושין צריך לעשותו בפני עדים. אבל האיש שעשה שליח לקדש …

• קידושין מג ע"א · טו אלא, רב אמר: שליח נעשה עד – אלומי קא מאלימנא למילתיה. דבי …
• קידושין מה ע"א · ו הנהו בי תרי דהוו קא שתו חמרא תותי ציפי בבבל. שקל חד …

הלכה טז השליח נעשה עד לפיכך אם עשה שני שלוחין לקדש לו אשה והלכו וקידשו אותה …

• קידושין מג ע"א · יז הוא דאמר כי האי תנא, דתניא: רבי נתן אומר, בית שמאי אומרים: …
• קידושין מג ע"א · יח אמר רבא אמר רב נחמן: אמר לשנים: ״צאו וקדשו לי את האשה״ …

הלכה יט מצוה שיקדש אדם את אשתו בעצמו יותר מעל ידי שלוחו. וכן מצוה לאשה שתקדש …

• כתובות נז ע"ב · ו אמר רבי אבא בר לוי: אין פוסקין על הקטנה להשיאה כשהיא קטנה, …
• קידושין מא ע"א · ה איכא דאמרי: בהא איסורא נמי אית בה, כדרב יהודה אמר רב. דאמר …
• קידושין מא ע"א · ו וכי איתמר דרב יוסף – אסיפא איתמר, האשה מתקדשת בה ובשלוחה. השתא …
• קידושין מא ע"א · ח האיש מקדש את בתו כשהיא נערה. כשהיא נערה – אין, כשהיא קטנה …

הלכה כא אף ע"פ שעיקר הדבר כך הוא כבר נהגו כל ישראל לקדש בכסף או בשוה …

• יבמות נב ע"א · ו דרב מנגיד מאן דמקדש בביאה, ומאן דמקדש בשוקא, ומאן דמקדש בלא שדוכי.
• קידושין יב ע"ב · ז דרב מנגיד על דמקדש בשוקא, ועל דמקדש בביאה, ועל דמקדש בלא שידוכי.

הלכה כב וכן המקדש בלא שידוכין או המקדש בשוק אע"פ שקידושיו קידושין גמורין מכין אותו מכת …

• יבמות נב ע"א · ו דרב מנגיד מאן דמקדש בביאה, ומאן דמקדש בשוקא, ומאן דמקדש בלא שדוכי.
• קידושין יב ע"ב · ז דרב מנגיד על דמקדש בשוקא, ועל דמקדש בביאה, ועל דמקדש בלא שידוכי.

הלכה כד כיצד מברך בא"י אמ"ה אשר קדשנו במצותיו והבדילנו מן העריות ואסר לנו את הארוסות …

• כתובות ז ע"ב · ט תניא אידך: מברכין ברכת חתנים בבית חתנים, וברכת ארוסין בבית הארוסין. ברכת …

הלכה א אין האשה מתקדשת אלא לרצונה והמקדש אשה בעל כרחה אינה מקודשת. אבל האיש שאנסוהו …

• קידושין ב ע"ב · ה ואי בעית אימא: אי תנא ״קונה״, הוה אמינא אפילו בעל כרחה – …
• בבא בתרא מח ע"ב · ד והלכתא בכולהו דהוו זביניה זביני, ואפילו בשדה זו – דהא אשה כ״שדה …
• בבא בתרא מח ע"ב · ה מר בר רב אשי אמר: באשה ודאי קדושין לא הוו; הוא עשה …

הלכה ב המקדש את האשה ונתן הקידושין מדעתה ביד חבירתה ואמר לחבירתה כשנתן הקידושין בידה ואת …

• נדרים ו ע"ב · א בעי רב פפא: יש יד לקידושין, או לא? היכי דמי: אילימא דאמר …
• קידושין נב ע"א · ז ושמע מינה: אשה נעשית שליח לחבירתה, ואפילו במקום שנעשית לה צרה.

הלכה ג א"ל התקדשי לי בדינר זה נטלתו וזרקתו לפניו או לים או לאור או לדבר …

• קידושין ח ע"ב · ד תנו רבנן: ״התקדשי לי במנה״, נטלתו וזרקתו לים או לאור או לכל …
• קידושין ח ע"ב · ה לא מיבעיא קא אמר: לא מיבעיא שדיתינהו קמיה דלא הוו קידושין, אבל …
• קידושין ח ע"ב · ו תנו רבנן: ״התקדשי לי במנה״ – ״תנם, לאבא ולאביך״ – אינה ״מקודשת. …

הלכה ד אמרה הניחהו על הסלע אינה מקודשת ואם היה סלע שלה מקודשת. היה סלע של …

• קידושין ח ע"ב · יא תנו רבנן: ״התקדשי לי במנה״ – ״תנם על גבי סלע״ – אינה …
• קידושין ח ע"ב · יב ״התקדשי לי בככר״ – ״תנהו לכלב״ – אינה מקודשת. ואם היה כלב …
• קידושין ח ע"ב · יד ״התקדשי לי בככר״ – ״תנהו לעני״ – אינה מקודשת, אפילו עני הסמוך …

הלכה ה היה מוכר פירות או כלים וכיוצא בהן באה אשה ואמרה לו תן לי מעט …

• קידושין ט ע"א · א חומרי פתכייתא. אתאי ההיא איתתא, אמרה ליה: ״הב לי חד שוכא״. אמר …
• קידושין ט ע"א · ב ההוא גברא דהוה קא שתי חמרא בחנותא. אתאי ההיא איתתא, אמרה ליה: …
• קידושין ט ע"א · ד איבעיא להו: ״הב״, ״אשקי״, ״ושדי״, מהו? – אמר רבינא: מקודשת. רב סמא …

הלכה ו המקדש בעד אחד אין חוששין לקידושיו ואע"פ ששניהם מודין ק"ו למקדש בלא עדים. המקדש …

• קידושין סה ע"א · יח אמר רב יהודה: המקדש בעד אחד – אין חוששין לקידושיו. בעו מיניה …

הלכה ז קטן שקידש אין קידושיו קידושין. אבל גדול שקידש את הקטנה היתומה. או קטנה שיצאה …

• יבמות קז ע"ב · טו מתני׳ אי זו היא קטנה שצריכה למאן — כל שהשיאוה אמה ואחיה …
• גיטין סה ע"א · ו אמר רבא, שלש מדות בקטן: צרור וזורקו, אגוז ונוטלו – זוכה לעצמו, …
• בבא בתרא קנו ע"א · ג אמר רב נחמן אמר שמואל: בודקין לקדושין, לגרושין, ולחליצה, ולמיאונין. ולמכור בנכסי …
• בבא בתרא קנו ע"א · ו ולמיאונין – לאפוקי מדרבי יהודה, דאמר: עד שירבה שחור; קא משמע לן …

הלכה ח כיצד מקודשת למיאון שאם נתקדשה ולא רצתה לישב עם בעלה צריכה למאן בפני שנים …

• נדה נב ע"א · יב ומודה רבי יהודה, שאם נבעלה לאחר שהביאה שתי שערות — שוב אינה …

הלכה ט חרש שנשא פקחת וכן חרשת שנשאת לפקח אין קידושיהן גמורין מן התורה אלא מדברי …

• יבמות קיב ע"ב · ה חרש שנשא פקחת ופקח שנשא חרשת, אם רצה להוציא — יוציא, ואם …
• יבמות קיב ע"ב · יח גמ׳ אמר רמי בר חמא: מאי שנא חרש וחרשת דתקינו להו רבנן …

הלכה יא טומטום ואנדרוגינוס שקידשו אשה או שקדשן איש הרי אלו קידושי ספק וצריכין גט מספק.

• יבמות עב ע"א · יב אמר מר: טומטום — אינו אוכל בתרומה, נשיו ועבדיו — אוכלים. נשיו …
• בכורות מב ע"ב · ח לימא אישתני ולא אישתני תנאי? דתניא: טומטום שקידש — קדושיו קדושין, נתקדש …

הלכה יב המקדש אחת מן העריות לא עשה כלום שאין קידושין תופסין לערוה חוץ מן הנדה …

• יבמות מט ע"ב · ב נדה, דהא תפסי בה קידושין, שנאמר: ״ותהי נדתה עליו״, אפילו בשעת נדתה …
• יבמות נג ע"א · יג אלא לריש לקיש, דאמר כולה ביתא בכרת קאי — איצטריך לאשמועינן דאין …
• קידושין סז ע"ב · טז אלא אמר רבי יונה ואיתימא רב הונא בריה דרב יהושע: אמר קרא: …
• קידושין סח ע"א · א אפילו נדה נמי! אלמה אמר אביי: הכל מודים בבא על הנדה ועל …

הלכה יג אשת איש שפשטה ידה וקבלה קידושין מאחר בפני בעלה הרי זו מקודשת לשני. שהאשה …

• כתובות כב ע"ב · ט ומי חציפה כולי האי? והאמר רב המנונא: האשה שאמרה לבעלה ״גרשתני״ — …
• נדרים צא ע"א · ג איבעיא להו: אמרה לבעלה ״גרשתני״, מהו? אמר רב המנונא: תא שמע: האומרת …
• גיטין סד ע"ב · ב וליהמנה לדידה, מדרב המנונא – דאמר רב המנונא, האשה שאמרה לבעלה: ״גירשתני״ …
• גיטין פט ע"ב · יא ופליגא דרב הונא – דאמר רב הונא: אשת איש שפשטה ידה, וקיבלה …
• גיטין פט ע"ב · יב מדרב המנונא; דאמר רב המנונא: האשה שאמרה לבעלה: ״גירשתני״ – נאמנת, חזקה …
• גיטין פט ע"ב · יג ואידך – כי אתמר דרב המנונא, בפניו; שלא בפניו – מעיזה ומעיזה.

הלכה יד המקדש אחת מן השניות או מאיסורי לאוין או מאיסורי עשה. וכן יבם שקידש צרת …

• יבמות כג ע"א · א ואימא: פרט לחייבי לאוין! אמר רב פפא: חייבי לאוין תפשי בהו קדושין,
• יבמות צב ע"ב · ג אמר ליה רב מרי בר רחל לרב אשי, הכי אמר אמימר: הלכה …
• קידושין סח ע"א · ד אמר רב פפא: חייבי לאוין בהדיא כתיב בהו – ״כי תהיין לאיש …

הלכה טו המקדש כותית או שפחה אינן קידושין אלא הרי היא אחר הקידושין כמו שהיתה קודם …

• יבמות מה ע"א · א מחייבי לאוין דתפסי בהו קדושין, אבל הכא, גוי ועבד, כיון דלא תפסי …
• קידושין סח ע"א · יג וכל מי שאין לה עליו וכו׳. שפחה כנענית מנלן? אמר רב הונא: …
• קידושין סח ע"ב · ח אמר קרא: ״ואחר כן תבוא אליה ובעלתה וגו׳״ – מכלל דמעיקרא לא …

הלכה טז המקדש אשה שחצייה שפחה וחצייה בת חורין אינה מקודשת קידושין גמורין עד שתשתחרר וכיון …

• גיטין מג ע"א · טו הדר אוקים רבה בר רב הונא אמורא עליה, ודרש: ״והמכשלה הזאת תחת …
• גיטין מג ע"ב · ב איתמר: חציה שפחה וחציה בת חורין שנתקדשה לראובן, ונשתחררה, וחזרה ונתקדשה לשמעון, …

הלכה יז ואי זו היא שפחה חרופה האמורה בתורה זו מי שחצייה שפחה וחצייה בת חורין …

• גיטין מג ע"א · ח איבעיא להו: מי שחציו עבד וחציו בן חורין, שקידש בת חורין, מהו? …
• גיטין מג ע"א · טז אמר רב ששת: כשם שהמקדש חצי אשה – אינה מקודשת, כך חציה …

הלכה יח שכור שקידש קידושיו קידושין ואע"פ שנשתכר הרבה. ואם הגיע לשכרותו של לוט אין קידושיו …

• עירובין סה ע"א · ב מיתיבי: שיכור מקחו מקח, וממכרו ממכר. עבר עבירה שיש בה מיתה — …
• עירובין סה ע"א · ד אמר רבי חנינא: לא שנו אלא שלא הגיע לשכרותו של לוט, אבל …

הלכה יט המקדש בפחות מפרוטה אינה מקודשת. קידשה באוכל או בכלי וכיוצא בו ששוה פחות מפרוטה …

• קידושין יב ע"א · יב אמר שמואל: קידשה בתמרה, אפילו עומד כור תמרים בדינר – מקודשת; חיישינן …
• קידושין יב ע"א · יג והא אנן תנן: בית הלל אומרים בפרוטה ובשוה פרוטה! לא קשיא, הא …

הלכה כ המקדש (אשה) בפחות מפרוטה או שקידש שתי נשים בפרוטה אע"פ ששלח סבלונות לאחר מכן …

• כתובות עג ע"ב · ט איתיביה אביי: קידשה בטעות, ופחות משוה פרוטה, וכן קטן שקידש, אף על …
• קידושין נ ע"א · יט מתני׳ המקדש שתי נשים בשוה פרוטה, או אשה אחת בפחות משוה פרוטה, …
• קידושין נ ע"ב · א אינה מקודשת, שמחמת קידושין הראשונים שלח. וכן קטן שקידש.

הלכה כב היו עומדים ברה"ר או ברשות שאינו של שניהם וזרק לה קידושיה. קרוב לו אינה …

• יבמות ל ע"ב · ז מתני׳ וכולן שהיו בהן קדושין או גרושין בספק — הרי אלו הצרות …
• גיטין עח ע"א · כד מתני׳ היתה עומדת ברשות הרבים וזרקו לה; קרוב לה – מגורשת. קרוב …
• גיטין עח ע"ב · ד היכי דמי מחצה על מחצה? אמר רב שמן בר אבא, לדידי מיפרשא …

הלכה א המקדש בדבר שהוא אסור בהנאה כגון חמץ בפסח או בשר בחלב וכיוצא בהן משאר …

• פסחים ז ע"א · ב דאמר רב גידל אמר רבי חייא בר יוסף אמר רב: המקדש משש …
• נדרים מז ע"ב · ד אלא, תא שמע: המקדש בערלה — אינה מקודשת. מכרן וקידש בדמיהן — …
• קידושין נו ע"ב · ג מתני׳ המקדש בערלה, בכלאי הכרם, בשור הנסקל, ובעגלה ערופה, בצפורי מצורע, ובשער …
• בכורות י ע"ב · כה איכא דמתני לה להא דרב נחמן, אהא: ״המקדש בפטר חמור אינה מקודשת״. …

הלכה ב עבר ומכר דבר האסור בהנאה וקידש בדמיו הרי זו מקודשת חוץ מעכו"ם שאם קידש …

• נדרים מז ע"ב · ד אלא, תא שמע: המקדש בערלה — אינה מקודשת. מכרן וקידש בדמיהן — …
• עבודה זרה לד ע"ב · יג אמר רבי יהודה: שאל רבי ישמעאל. אמר רב אחדבוי אמר רב: המקדש …
• עבודה זרה נד ע"ב · ו ואידך, ההוא מיבעי ליה למעוטי ערלה וכלאי הכרם, שאם מכרן וקידש בדמיהן …
• תמורה ל ע"ב · ה אמר רב אחדבוי בר אמי, אמר רב: המקדש בפרש שור הנסקל, מקודשת. …
• תמורה ל ע"ב · ז אי בעית אימא קרא, גבי עבודה זרה כתיב: ״והיית חרם כמוהו״, כל …

הלכה ג המקדש בפירות שביעית או באפר פרה אדומה או במים שמילאן לעשותן מי נדה הרי …

• קידושין נב ע"א · ו שמע מינה: המקדש בפירות שביעית – מקודשת, ושמע מינה: קידשה בגזל – …
• קידושין נב ע"ב · ט ובהקדש, במזיד – קידש, ובשוגג – לא קידש, דברי רבי מאיר. רבי …
• קידושין נח ע"א · יג מתני׳ המקדש בתרומות ובמעשרות, ובמתנות, ובמי חטאת, ובאפר חטאת – הרי זו …
• בכורות כט ע"א · ט להזות ולקדש — מימיו מי מערה, אפרו אפר מקלה. ורמינהו: המקדש במי …

הלכה ד קידשה במעשר שני בין בשוגג בין במזיד אינה מקודשת. לפי שאין לו לעשות בו …

• קידושין נב ע"ב · ח מתני׳ המקדש בחלקו, בין קדשי קדשים, בין קדשים קלים – אינה מקודשת. …

הלכה ה כהן שקידש בחלקו מקדשי קדשים או מקדשים קלים אינה מקודשת מפני שלא הותרו אלא …

• קידושין נב ע"ב · ח מתני׳ המקדש בחלקו, בין קדשי קדשים, בין קדשים קלים – אינה מקודשת. …
• קידושין נח ע"א · יג מתני׳ המקדש בתרומות ובמעשרות, ובמתנות, ובמי חטאת, ובאפר חטאת – הרי זו …
• בבא קמא יב ע"ב · ח והתנן: המקדש בחלקו, בין בקדשי קדשים בין בקדשים קלים – אינה מקודשת. …
• בכורות ט ע"ב · ז והרי מעשר, שהקפידה עליו תורה בכסף צורי, ותנן: רבי יהודה אומר: במזיד …

הלכה ו מתנות שלא הורמו הרי הם כמו שהורמו. לפיכך ישראל שנפלו לו טבלים מבית אבי …

• נדרים פה ע"א · ב לא, דכולי עלמא טובת הנאה אינה ממון. אלא הכא במתנות שלא הורמו …
• קידושין נח ע"א · יד גמ׳ אמר עולא: טובת הנאה אינה ממון. איתיביה רבי אבא לעולא: המקדש …
• קידושין נח ע"א · טו אמר ליה: הכא בישראל שנפלו לו טבלים מבית אבי אמו כהן. וקא …
• בבא בתרא קכג ע"ב · ח הכא במכירי כהונה עסקינן, ודאשתחיט בחיי דאבוהון; וקסבר: מתנות שלא הורמו, כמי …
• מכות כ ע"א · ד אי הכי מאי למימרא? הכא במאי עסקינן – כגון דעיילינהו בטיבלייהו, וקסבר: …

הלכה ז המקדש את האשה בגזל או בגניבה או בחמס. אם נתייאשו הבעלים ונודע שקנה אותו …

• קידושין נב ע"ב · ב ההיא איתתא דהוה קא משיא כרעא במשיכלא דמיא, אתא ההוא גברא, חטף …

הלכה ח הנכנס לבית חבירו ולקח לו כלי או אוכל וכיוצא בהן וקידש בו אשה ובא …

• קידושין נב ע"ב · ג ההוא אריסא דקדיש במוזא דשמכי, אתא לקמיה דרבא. אמר ליה: מאן אחלך? …
• קידושין נב ע"ב · ד ההוא סרסיא דקדיש בפרומא דשיכרא. אתא מריה דשיכרא אשכחיה. אמר ליה: אמאי …

הלכה י גזל את האשה או גנב ממנה או חמסה וחזר וקידשה בגזל ובגניבה ובחמס שלה …

• קידושין יג ע"א · ד ההיא איתתא דהוה קא מזבנה וורשכי, אתא ההוא גברא חטף וורשכא מינה, …
• קידושין יג ע"א · ה איתיביה רבא לרב נחמן: קידשה בגזל ובחמס, ובגניבה, או שחטף סלע מידה …
• קידושין נב ע"ב · א והא מתניתין, דגזל דידה, וקאמר רב: אינה מקודשת! לא קשיא: הא – …

הלכה יא וכן אם נתן לה פקדון ואמר לה כנסי פקדון זה וחזר ואמר לה הרי …

• קידושין יב ע"ב · יב אמר רבא: מנא אמינא לה, דתניא: אמר לה: כנסי סלע זו בפקדון, …

הלכה יב החזיר לה חוב שהיה לה אצלו ואמר לה הרי את מקודשת בו קודם שתטלנו …

• קידושין יג ע"א · ו ומנא תימרא דשני לן בין שדיך ודלא שדיך, דתניא: אמר לה: ״כנסי …
• קידושין יג ע"א · ט ואלא קשיא הך דקדשה בגזל ובחמס ובגניבה או שחטף סלע מידה וקדשה …
• קידושין מז ע"ב · י נימא כתנאי? ״התקדשי לי בשטר חוב״, או שהיה לו מלוה ביד אחרים …
• קידושין מז ע"ב · יא לעולם שטר חוב דאחרים, והכא במלוה בשטר ובמלוה על פה קא מיפלגי.

הלכה יג המקדש במלוה אפילו היתה בשטר אינה מקודשת. כיצד כגון שהיה לו אצלה חוב דינר …

• קידושין ו ע"ב · ז אמר אביי: המקדש במלוה – אינה מקודשת. בהנאת מלוה – מקודשת, ואסור …
• קידושין מו ע"א · יא אמר רבא: שמע מינה מדרבי אמי תלת. שמע מינה: המקדש במלוה אינה …
• קידושין מז ע"א · י אמר רב: המקדש במלוה – אינה מקודשת, מלוה להוצאה ניתנה. נימא כתנאי: …
• קידושין מז ע"ב · י נימא כתנאי? ״התקדשי לי בשטר חוב״, או שהיה לו מלוה ביד אחרים …
• קידושין מז ע"ב · יא לעולם שטר חוב דאחרים, והכא במלוה בשטר ובמלוה על פה קא מיפלגי.
• סנהדרין יט ע"ב · ו מאי קידושי טעות? דכתיב: ״והיה האיש אשר יכנו יעשרנו המלך עשר גדול …

הלכה יד היה לו אצלה מלוה על המשכון וקידשה באותה המלוה והחזיר לה המשכון הרי זו …

• קידושין ח ע"ב · א מנה אין כאן – משכון אין כאן. איתיביה רבא לרב נחמן: קידשה …
• קידושין יט ע"א · טו ואמר רבא אמר רב נחמן: המקדש במלוה שיש עליה משכון – מקודשת, …

הלכה טו המקדש בהנאת מלוה הרי זו מקודשת. כיצד כגון שהלוה אותה עתה מאתים זוז ואמר …

• קידושין ו ע"ב · ז אמר אביי: המקדש במלוה – אינה מקודשת. בהנאת מלוה – מקודשת, ואסור …
• קידושין ו ע"ב · ט לא צריכא, דארווח לה זימנא.

הלכה טז אמר לה הרי את מקודשת לי בפרוטה זו ובחוב שיש לי אצלך הרי זו …

• קידושין מו ע"א · יא אמר רבא: שמע מינה מדרבי אמי תלת. שמע מינה: המקדש במלוה אינה …
• בבא קמא צט ע"ב · ב אלא הכא במאי עסקינן – כגון שהוסיף לה נופך משלו. רבי מאיר …
• סנהדרין יט ע"ב · ח שאול סבר: מלוה ופרוטה – דעתיה אמלוה, ודוד סבר: מלוה ופרוטה – …

הלכה יח קידשה בפקדון שיש לו בידה או בשאלה שהשאילה. אם היה הפקדון והשאלה פרוטה או …

• קידושין מז ע"א · יד מיתיבי: האומר לאשה ״התקדשי לי בפקדון שיש לי בידך״ והלכה ומצאתו שנגנב …

הלכה יט אמר לה הרי את מקודשת לי בשכר שאדבר עליך לשלטון ודיבר עליה לשלטון והניח …

• קידושין סג ע"א · ז מתני׳ האומר לאשה ״הרי את מקודשת לי על מנת שאדבר עליך לשלטון״, …
• קידושין סג ע"א · ח גמ׳ אמר ריש לקיש: והוא שנתן לה שוה פרוטה. ובשכר לא? והתניא: …

הלכה כ הרי את מקודשת לי במלאכה זו שאעשה עמך ועשה אינה מקודשת אלא אם כן …

• קידושין מח ע"א · יד וסברי דכולי עלמא ישנה לשכירות מתחלה [ועד] סוף והוה מלוה. מאי לאו …
• קידושין מח ע"ב · ג ואי בעית אימא: דכולי עלמא אין אומן קונה בשבח כלי, וישנה לשכירות …
• קידושין מח ע"ב · ה רבי יהודה הנשיא אומר: באמת אמרו: בין ״בשכר שעשיתי״, בין ״בשכר שאעשה …
• קידושין סג ע"א · יא אמר לך ריש לקיש: האי תנא ברא סבר: אינה לשכירות אלא לבסוף. …
• בבא קמא צט ע"א · יא לימא כתנאי? ״עשה לי שירים, נזמין וטבעות, ואקדש לך״, כיון שעשאן – …
• בבא קמא צט ע"א · יב מאי ״ממון״? אילימא אותו ממון, מכלל דרבי מאיר סבר אותו ממון לא?! …
• בבא קמא צט ע"א · יג וסברוה דכולי עלמא ישנה לשכירות מתחילה ועד סוף; ודכולי עלמא המקדש במלוה …
• בבא קמא צט ע"ב · ד ורבי יהודה הנשיא אומר, באמת אמרו: בין ״בשכר שעשיתי עמך״, ובין ״בשכר …
• עבודה זרה יט ע"ב · יד אלמא קסבר, ישנה לשכירות מתחלה ועד סוף.

הלכה כא האשה שאמרה תן דינר לפלוני מתנה ואתקדש אני לך ונתן ואמר לה הרי את …

• קידושין ו ע"ב · טו אמר רבא: ״תן מנה לפלוני
• קידושין ז ע"א · ג ״תן מנה לפלוני ואקדש אני לו״ – מקודשת, מדין שניהם. ערב, לאו …

הלכה כב אמר לה הילך דינר זה במתנה והתקדשי לפלוני וקידשה אותו פלוני ואמר לה הרי …

• קידושין ז ע"א · ב ״הילך מנה והתקדשי לפלוני״ – מקודשת, מדין עבד כנעני. עבד כנעני, לאו …
• קידושין ז ע"א · ז ואנן איפכא תנן: נכסים שאין להם אחריות נקנין עם נכסים שיש להם …

הלכה כג האומר לאשה התקדשי לי בדינר והרי זה המשכון בידך עד שאתן הדינר אינה מקודשת …

• קידושין ח ע"א · כג אמר רבא אמר רב נחמן: אמר לה ״התקדשי לי במנה״, והניח לה …

הלכה כד האומר לאשה הרי את מקודשת לי בדינר זה על מנת שתחזירהו לי אינה מקודשת …

• קידושין ו ע"ב · יד אלא אמר רב אשי: בכולהו קני לבר מאשה, לפי שאין אשה נקנית …

הלכה כה נתן לה אגודה של הדס וכיוצא בה ואמר לה הרי את מקודשת לי בזו …

• קידושין יב ע"ב · יא ההוא גברא דקדיש בציפתא דאסא, אמרו ליה: והא לית בה שוה פרוטה! …

הלכה כו האומר לאשה התקדשי לי בתמרה זו התקדשי לי בזו התקדשי לי בזו אם יש …

• קידושין מו ע"א · ה מתני׳ האומר לאשה ״התקדשי לי בתמרה זו״, ״התקדשי לי בזו״ אם יש …

הלכה כז אמר לה התקדשי לי בזו ובזו ובזו אם יש בכולם שוה פרוטה מקודשת ואם …

• קידושין מו ע"א · ה מתני׳ האומר לאשה ״התקדשי לי בתמרה זו״, ״התקדשי לי בזו״ אם יש …
• קידושין מו ע"א · י רבי אמי אמר: לעולם אסיפא, ומאי ״עד שיהא באחת מהן שוה פרוטה״ …
• קידושין מז ע"א · י אמר רב: המקדש במלוה – אינה מקודשת, מלוה להוצאה ניתנה. נימא כתנאי: …

הלכה כח אמר לה הרי את מקודשת לי באלו אם יש בכולן שוה פרוטה מקודשת אף …

• קידושין מז ע"א · א לא שנו אלא דאמר לה: ״בזו ובזו ובזו״. אבל אמר לה: ״באלו״ …

הלכה כט האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה אם היה מלא מים הרי זו …

• קידושין מח ע"ב · ח גמ׳ תנו רבנן: ״התקדשי לי בכוס זה״, תני חדא: בו ובמה שבתוכו, …

הלכה א המקדש על תנאי אם נתקיים התנאי מקודשת ואם לאו אינה מקודשת בין שיהיה התנאי …

• נדרים יא ע"א · ב מני מתניתין? אי רבי מאיר — לית ליה מכלל לאו אתה שומע …
• גיטין פד ע"א · טז איבעיא להו: ״הרי זה גיטיך על מנת שתאכלי בשר חזיר״, מהו? אמר …

הלכה ב ואלו הן הד' דברים של כל תנאי. שיהיה כפול. ושיהיה הן שלו קודם ללאו. …

• יבמות נג ע"א · ד רבינא אמר: דכולי עלמא יש תנאי בחליצה, והכא בתנאי כפול קמיפלגי: מר …
• נדרים יא ע"א · ב מני מתניתין? אי רבי מאיר — לית ליה מכלל לאו אתה שומע …
• גיטין עה ע"א · י אלא אמר אביי: הא מני – רבי מאיר היא, דאמר: בעינן תנאי …
• גיטין עה ע"א · יב מה התם – תנאי קודם למעשה, אף כל תנאי קודם למעשה; לאפוקי …
• קידושין סא ע"א · ט מתני׳ רבי מאיר אומר: כל תנאי שאינו כתנאי בני גד ובני ראובן …
• בבא מציעא צד ע"א · ג וכל תנאי שיש מעשה בתחילתו – תנאו בטל. וכל שאפשר לו לקיימו …

הלכה ז וכן אם אמר לה אם תעלי לרקיע או תרדי לתהום הרי את מקודשת לי …

• גיטין פד ע"א · טו אמר רב נחמן אמר רב: הלכה כרבי יהודה בן תימא. אמר רב …
• בבא מציעא צד ע"א · יד אמר רב נחמן אמר רב: הלכה כרבי יהודה בן תימא. אמר רב …

הלכה ט ובמה אמרו חכמים כל המתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל חוץ מדבר שבממון …

• כתובות נו ע"א · טז דתניא: האומר לאשה ״הרי את מקודשת לי על מנת שאין ליך עלי …
• קידושין יט ע"ב · יג ולרבי מאיר תנאו קיים? והתניא: האומר לאשה ״הרי את מקודשת לי על …
• בבא מציעא צד ע"א · ב מתני׳ מתנה שומר חנם להיות פטור משבועה, והשואל להיות פטור מלשלם, נושא …
• בבא מציעא צד ע"א · ה הא מני – רבי יהודה היא, דאמר: בדבר שבממון – תנאו קיים. …
• מכות ג ע"ב · ז ואמר רב יהודה אמר שמואל: האומר לחבירו ״על מנת שלא תשמטני שביעית״ …

הלכה י כיצד כגון שקידש אשה על תנאי שאין לה עליו שאר כסות ועונה. שאומרין לו …

• כתובות נו ע"א · טז דתניא: האומר לאשה ״הרי את מקודשת לי על מנת שאין ליך עלי …

הלכה יא התנה על האשה בשעת קידושין או בשעת גירושין שתבעל לאביה ולאחיה או לבנה וכיוצא …

• גיטין פד ע"א · כ אמר לך רבא: בשלמא בשר חזיר – אפשר דאכלה ולקיא; פלוני נמי …

הלכה יז כל האומר מעכשיו לא יצטרך לכפול תנאו ולא להקדים התנאי על המעשה אלא אף …

• גיטין עד ע"א · כ אמר לך רב יהודה: הא מני, רבי היא – דאמר רב הונא …
• קידושין ח ע"א · יג ואמר רב הונא אמר רב: כל האומר ״על מנת״ כאומר ״מעכשיו״ דמי.
• עבודה זרה לז ע"א · יא ״על מנת שתצא חמה מנרתיקה״ — מעכשיו קאמר לה, וכי מיית בליליא …

הלכה א האומר לאשה הרי את מקודשת לי ע"מ שירצה אבי רצה האב מקודשת לא רצה …

• כתובות עב ע"ב · יד איתמר: קידשה על תנאי וכנסה סתם, רב אמר: צריכה הימנו גט. ושמואל …
• כתובות עג ע"ב · יג איתיביה: ״הריני בועליך על מנת שירצה אבא״, אף על פי שלא רצה …
• כתובות עג ע"ב · יד התם בהא קמיפלגי, מר סבר ״על מנת שירצה האב״ — על מנת …
• גיטין כה ע"ב · ה תולה בדעת עצמו לית ליה ברירה – הא דאמרן. תולה בדעת אחרים …
• קידושין סג ע"א · יד מתני׳ ״על מנת שירצה אבא״, רצה האב – מקודשת, ואם לאו – …
• קידושין סג ע"א · טו גמ׳ מאי ״על מנת שירצה אבא״? אילימא עד דאמר אבא ״אין״, אימא …

הלכה ג הרי את מקודשת לי בזה על מנת שיש לי מאתים זוז או בית כור …

• קידושין ס ע"א · יג ״על מנת שיש לי מאתים זוז״ – הרי זו מקודשת, ויש לו. …
• קידושין ס ע"ב · טו לא קשיא: הא בקידושי ודאי, הא בקידושי ספק.
• קידושין ס ע"ב · יז מתני׳ ״על מנת שיש לי בית כור עפר״ – הרי זו מקודשת, …
• קידושין ס ע"ב · יח גמ׳ וניחוש שמא יש לו! ועוד, תניא: חיישינן שמא יש לו! לא …

הלכה ד הרי את מקודשת לי בזה על מנת שאראך מאתים זוז או בית כור עפר …

• קידושין ס ע"א · יג ״על מנת שיש לי מאתים זוז״ – הרי זו מקודשת, ויש לו. …
• קידושין ס ע"ב · טז ״על מנת שאראך מאתים זוז״ וכו׳. תנא: לא נתכונה אלא לראות משלו. …
• קידושין ס ע"ב · יז מתני׳ ״על מנת שיש לי בית כור עפר״ – הרי זו מקודשת, …
• קידושין ס ע"ב · כא ״על מנת שאראך בית כור עפר״. תאנא: לא נתכוונה זו אלא לראות …

הלכה ה היה לו בית כור עפר והיה בו נקעים עמוקים עשרה טפחים או סלעים גבוהים …

• קידושין סא ע"א · ח הכא מאי? להקדש מדמינן לה, או למכר מדמינן לה? מסתברא להקדש מדמינן …

הלכה ו האומר לאשה הרי את מקודשת לי בזה על מנת שאין עליך נדרים ונמצא עליה …

• כתובות עב ע"ב · ח מתני׳ המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים, ונמצאו עליה נדרים …
• כתובות עב ע"ב · יא אמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן יהוצדק: באלו נדרים אמרו — …
• קידושין נ ע"א · טז מתני׳ המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים, ונמצאו עליה נדרים …

הלכה ז הרי את מקודשת לי בזה על מנת שאין בך מומין ונמצא בה אחד מן …

• כתובות עב ע"ב · ט על מנת שאין בה מומין ונמצאו בה מומין — אינה מקודשת. כנסה …
• כתובות עה ע"א · ז כל מומין שפוסלין וכו׳. תנא: הוסיפו עליהן זיעה, ושומא, וריח הפה. והני …
• כתובות עה ע"א · י האי שומא היכי דמיא? אי דאית בה שער — הכא והכא פסלה. …
• כתובות עה ע"א · יב אמר רב חסדא: הא מילתא מגברא רבה שמיע לי, ומנו — רבי …
• כתובות עה ע"א · יג תניא, רבי נתן אומר: כל אשה שדדיה גסין משל חברותיה — הרי …
• קידושין נ ע"א · יז על מנת שאין עליה מומין ונמצאו בה מומין – אינה מקודשת. כנסה …

הלכה ח המקדש אשה סתם ונמצא עליה אחד מן המומין הפוסלין בנשים או נמצא עליה אחד …

• כתובות עד ע"ב · ב תנו רבנן: הלכה אצל חכם והתירה — מקודשת. אצל רופא וריפא אותה …
• גיטין פד ע"ב · ב מיתיבי: ״הרי זה גיטיך על מנת שתאכלי בשר חזיר״; ואם היתה זרה …
• גיטין פד ע"ב · ז אלא אמר רבינא: כי אמרינן מתנה על מה שכתוב בתורה תנאו בטל …

הלכה ט קידשה על מנת שאין בה מומין והיו בה מומין והלכה אצל רופא וריפא אותה …

• כתובות עד ע"ב · ב תנו רבנן: הלכה אצל חכם והתירה — מקודשת. אצל רופא וריפא אותה …

הלכה י האומר לאשה הרי את מקודשת לי בזה על מנת שאתן ליך מאתים זוז מיכן …

• נדרים כט ע"ב · ה מידי דהוה האומר לאשה: ״התקדשי לי לאחר שלשים יום״, דמקודשת ואף על …
• נדרים כט ע"ב · ז הניחא למאן דאמר אינה חוזרת. אלא למאן דאמר חוזרת, מאי איכא למימר!
• גיטין עד ע"א · יא ותנן נמי גבי קידושין כי האי גוונא – דתנן: האומר לאשה: ״הרי …
• גיטין עד ע"א · יב מאי בינייהו: איכא בינייהו – שפשטה ידה וקיבלה קידושין מאחר. רב הונא …
• קידושין נט ע"א · ט וכן האומר לאשה התקדשי לי כו׳. לא בא אחר וקידשה בתוך שלשים, …
• קידושין נט ע"א · יב לא בא אחר וקידשה, וחזרה בה, מהו? רבי יוחנן אמר: חוזרת – …
• קידושין ס ע"א · יב מתני׳ האומר לאשה ״הרי את מקודשת לי על מנת שאתן לך מאתים …
• קידושין ס ע"א · יד גמ׳ איתמר, רב הונא אמר: ״והוא יתן״. רב יהודה אמר: ״לכשיתן״. רב …
• קידושין ס ע"א · טו מאי בינייהו? איכא בינייהו שפשטה ידה וקבלה קידושין מאחר. לרב הונא לא …
• בכורות מט ע"א · יג כי פליגי לאחר שלשים יום, ונתעכלו המעות, רב אמר: בנו פדוי, מידי …

הלכה יא בא שני וקידשה בתוך שלשים יום הרי זו מקודשת לשני לעולם. לפי שבשעה שקידשה …

• גיטין עד ע"א · יא ותנן נמי גבי קידושין כי האי גוונא – דתנן: האומר לאשה: ״הרי …
• גיטין עד ע"א · יב מאי בינייהו: איכא בינייהו – שפשטה ידה וקיבלה קידושין מאחר. רב הונא …
• קידושין נח ע"ב · יב האומר לחבירו: ״צא וקדש לי אשה פלונית״, והלך וקדשה לעצמו – מקודשת …
• קידושין נט ע"ב · יג מקודשת לשני. אמר רב: מקודשת לשני לעולם, ושמואל אמר: מקודשת לשני עד …

הלכה יב האומר לאשה הרי את מקודשת לי מעכשיו ולאחר שלשים יום בדינר זה ובא אחר …

• קידושין נח ע"ב · יג ״מעכשיו ולאחר שלשים יום״ ובא אחר וקידשה בתוך שלשים יום – מקודשת …
• קידושין נט ע"ב · טו ״מעכשיו ולאחר שלשים יום״ וכו׳. אמר רב: מקודשת ואינה מקודשת לעולם. ושמואל …
• קידושין ס ע"א · ד עולא אמר רבי יוחנן: אפילו מאה תופסין בה. וכן אמר רבי אסי …

הלכה יג האומר לאשה הרי את מקודשת לי חוץ מפלוני כלומר שלא תיאסר עליו אלא תהיה …

• גיטין פב ע"ב · ז בעי רבי אבא: בקידושין היאך? תיבעי לרבי אליעזר, תיבעי לרבנן.

הלכה יד הנותן שתי פרוטות לאשה ואמר לה הרי את מקודשת לי היום באחת ובאחת לאחר …

• נדרים ל ע"א · א תפשוט דבעי רב הושעיא: הנותן שתי פרוטות לאשה ואמר לה: ״באחת התקדשי …
• גיטין לב ע"ב · ח איני?! והא קיימא לן הלכתא כוותיה דרבי יוחנן, דאמר: חוזרת.
• קידושין סב ע"א · ט האומר לאשה: ״הרי את מקודשת לי לאחר שאתגייר״, או ״לאחר שתתגיירי״, ״לאחר …
• קידושין סב ע"ב · ד תפשוט דבעי רב אושעיא: הנותן שתי פרוטות לאשה, באחת אמר לה: ״התקדשי …
• בבא מציעא טז ע"ב · ה דתניא: האומר לאשה ״התקדשי לי לאחר שאתגייר״, ״לאחר שתתגיירי״, ״לאחר שאשתחרר״, ״לאחר …

הלכה טו האומר ליבמה הרי את מקודשת לי בזה לאחר שיחלוץ ליך יבמיך הרי זו מקודשת …

• יבמות צב ע"ב · ח אמר רבי ינאי: בחבורה, נמנו וגמרו: אין קדושין תופסין ביבמה. אמר ליה …

הלכה טז האומר לחבירו אם ילדה אשתך נקבה הרי היא מקודשת לי בזה לא אמר כלום. …

• קידושין סב ע"א · י וכן האומר לחבירו: ״אם ילדה אשתך נקבה הרי זו מקודשת לי״ – …

הלכה יז האומר לאשה הרי את מקודשת לי במאה דינרין ונתן לה אפילו דינר אחד הרי …

• קידושין ח ע"א · יב אמר רבי אלעזר: ״התקדשי לי במנה״, ונתן לה דינר – הרי זו …
• קידושין ח ע"א · יד מיתיבי: ״התקדשי לי במנה״, והיה מונה והולך, ורצה אחד מהן לחזור אפילו …
• קידושין ח ע"א · טו הכא במאי עסקינן, דאמר ״במנה זה״. הא מדסיפא ״במנה זה״, רישא במנה …
• קידושין ח ע"א · טז דקא תני סיפא: אמר לה ״התקדשי לי במנה זה״ ונמצא מנה חסר …
• קידושין ח ע"א · יז לא, רישא וסיפא דאמר ״במנה זה״, ופרושי קא מפרש: רצה אחד מהן …
• קידושין ח ע"א · כב האי דינר רע היכי דמי? אי דלא נפיק – היינו דינר של …

הלכה יח אמר לה הרי את מקודשת לי בבגדים אלו שהן שוין חמשים דינרים והיו של …

• קידושין ז ע"ב · יא אי דאמר לה ״חמשין״ ולא שוו חמשין – הא לא שוו. כי …

הלכה כא אמר לו קדשה לי במקום פלוני והלך וקידשה במקום אחר אינה מקודשת. קדשה לי …

• קידושין נ ע"א · יב מתני׳ האומר לשלוחו: ״צא וקדש לי אשה פלונית במקום פלוני״ והלך וקדשה …

הלכה כב המקדש את האשה וחזרו בו מיד הוא או היא אף ע"פ שחזרו בתוך כדי …

• נדרים פז ע"א · ח והילכתא: תוך כדי דבור — כדבור דמי, חוץ ממגדף ועובד עבודה זרה …
• בבא בתרא קל ע"א · א וקדושין.

הלכה כג המקדש על תנאי וחזר אחר כמה ימים וביטל התנאי אף ע"פ שבטלו בינו לבינה …

• יבמות קז ע"א · ה גמ׳ אמר רב יהודה אמר שמואל: מאי טעמא דבית שמאי — לפי …
• יבמות קז ע"א · ו נכנסה לחופה ולא נבעלה, מאי איכא למימר? לפי שאין תנאי בחופה.
• יבמות קז ע"א · ח ובית הלל: מידע ידעי דנישואי קטנה דרבנן נינהו. רבה ורב יוסף דאמרי …
• יבמות קי ע"א · ג רב אמר צריכה הימנו גט — כיון דנסבה אחולי אחליה לתנאיה. ושמואל …
• כתובות עד ע"א · י אמר רב עולא בר אבא אמר עולא אמר רבי אלעזר: המקדש במלוה …

הלכה א האומר לאשה הרי את מקודשת לי בכוס זה של יין ונמצא של דבש. של …

• קידושין מח ע"ב · ז מתני׳ ״התקדשי לי בכוס זה של יין״ ונמצא של דבש, ״של דבש״ …
• קידושין מט ע"ב · יא מתני׳ ״על מנת שאני כהן״ ונמצא לוי, ״לוי״ ונמצא כהן, ״נתין״ ונמצא …

הלכה ד האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאני ידוע לקרות. צריך שיקרא התורה …

• קידושין מט ע"א · יא תנו רבנן: ״על מנת שאני קריינא״, כיון שקרא שלשה פסוקים בבית הכנסת …
• קידושין מט ע"א · יב והני מילי דאמר לה: ״קריינא״, אבל אמר לה: ״קרא אנא״ – עד …
• קידושין מט ע"א · יג ״על מנת שאני שונה״, חזקיה אמר: הלכות, ורבי יוחנן אמר: תורה.
• קידושין מט ע"ב · א מאי תורה – מדרש תורה. והני מילי דאמר לה: ״תנינא״, אבל אמר …

הלכה ה על מנת שאני תלמיד אין אומרין כבן עזאי ובן זומא אלא כל ששואלין אותו …

• קידושין מט ע"ב · ב ״על מנת שאני תלמיד״ – אין אומרים כשמעון בן עזאי וכשמעון בן …
• קידושין מט ע"ב · ג ״על מנת שאני גבור״ – אין אומרים כאבנר בן נר וכיואב בן …
• קידושין מט ע"ב · ד ״על מנת שאני צדיק״ – אפילו רשע גמור – מקודשת, שמא הרהר …

הלכה ו המקדש את האשה ואמר הייתי סבור שהיא כהנת והרי היא לוייה. לוייה והרי היא …

• קידושין סב ע"א · ח מתני׳ המקדש את האשה ואמר: כסבור הייתי שהיא כהנת והרי היא לויה, …

הלכה א המקדש שתי נשים שאסור לישא שתיהן משום ערוה כאחת אינן מקודשות. כיצד כגון שקדש …

• קידושין נ ע"ב · יא מתני׳ המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת – אינן מקודשות. ומעשה …

הלכה ב קידש נשים רבות כאחת ואמר הרי כולכם מקודשות לי והיו בהן שתי אחיות או …

• יבמות כג ע"ב · ו גמ׳ שמע מינה: קדושין שאין מסורין לביאה — הוו קדושין!
• קידושין נ ע"ב · יא מתני׳ המקדש אשה ובתה או אשה ואחותה כאחת – אינן מקודשות. ומעשה …
• קידושין נא ע"א · י איתמר: קידושין שאין מסורין לביאה, אביי אמר: הוו קידושין. רבא אמר: לא …
• קידושין נא ע"ב · ג ואם אמר: ״הראויה לביאה תתקדש לי״ – אינה מקודשת. ומעשה נמי בחמש …
• קידושין נט ע"ב · ה לא קדשה את עצמה וחזרה בה, מהו? רבי יוחנן אמר: חוזרת, וריש …
• בבא בתרא קמג ע"א · ז אמר ליה רב מרדכי לרב אשי, מתיב רב אויא תיובתא: מעשה בחמש …
• בבא בתרא קמג ע"א · ח אחיות הוא דאין מקודשות – הא נכריות מקודשות; ואמאי? ״את וחמור״ היא!
• בבא בתרא קמג ע"א · ט אמר ליה: היינו דחזאי רב הונא בר אויא בחלמא – דמותיב רב …

הלכה ג אמר לשתי אחיות הרי אחת מכם מקודשת לי בזה ונתן להן פרוטה או שקבלתה …

• יבמות כג ע"ב · א מתני׳ מי שקידש אחת משתי אחיות, ואין יודע אי זה מהן קידש …
• כתובות כב ע"א · ז למה לי קרא? סברא היא: הוא אסרה, והוא שרי לה! אלא כי …
• קידושין נא ע"א · י איתמר: קידושין שאין מסורין לביאה, אביי אמר: הוו קידושין. רבא אמר: לא …
• קידושין נא ע"ב · י תא שמע: מי שיש לו שתי כתי בנות משתי נשים, ואמר: ״קידשתי …

הלכה ד העושה שליח לקדש לו אשה פלונית והלך וקידשה לו וקידש המשלח בעצמו לאמה או …

• קידושין נט ע"ב · ד רב זביד מתני להא שמעתתא אהא: וכן היא שנתנה רשות לשלוחה לקדשה, …
• קידושין עח ע"ב · יד מתני׳ מי שנתן רשות לשלוחו לקדש את בתו, והלך הוא וקדשה, אם …
• קידושין עט ע"א · ב וכן האשה שנתנה רשות לשלוחה לקדשה, והלכה וקדשה את עצמה, אם שלה …

הלכה ו האומר לשלוחו צא וקדש לי אשה ומת השליח ואינו יודע אם קידש אם לא …

• נזיר יב ע"א · א ״צא וקדש לי אשה״ סתם — אסור בכל הנשים שבעולם. חזקה שליח …
• נזיר יב ע"א · ז אמר רבא: ומודה רבי יוחנן באשה שאין לה לא בת, ולא בת …
• גיטין סד ע"א · יז ולימא: חזקה שליח עושה שליחותו – דאמר רבי יצחק, האומר לשלוחו: ״צא …

הלכה ז מי שהיו לו ה' בנים ועשו כולן שליח את אביהם לקדש להם אשה. ואמר …

• קידושין נב ע"א · ג תא שמע, דתני טביומי: לזה חמשה בנים ולזה חמשה בנות, ואמר: ״אחת …

הלכה ח האב שהיתה לו בת קטנה או נערה שהיא ברשותו ובת בוגרת ונתנה לו הבוגרת …

• קידושין סד ע"ב · ג מתני׳ המקדש את בתו סתם – אין הבוגרות בכלל. מי שיש לו …
• קידושין סד ע"ב · ח פשיטא, בוגרות מאי עבידתייהו? הכא במאי עסקינן, דשויתיה שליח, מהו דתימא: כי …
• קידושין סד ע"ב · ט מי לא עסקינן דאמרה ליה: ״קדושיי לך״? אפילו הכי, לא שביק איניש …

הלכה ט מי שיש לו שתי כתי בנות משתי נשים וכולן ברשותו וקידש אחת מהן ובשעת …

• נדרים סא ע"ב · ג רבי יוסי אומר: כולן מותרות, חוץ מן הגדולה שבגדולות.
• קידושין סד ע"ב · ג מתני׳ המקדש את בתו סתם – אין הבוגרות בכלל. מי שיש לו …
• קידושין סד ע"ב · ד ״קדשתי את בתי הקטנה, ואיני יודע אם קטנה שבקטנות, או קטנה שבגדולות, …

הלכה י נאמן האב לומר על בתו קודם שתבגור שהיא מקודשת ואוסרה על הכל.

• קידושין סד ע"א · יא אלא אמר רב אשי: רישא רחמנא הימניה, כרב הונא, דאמר רב הונא …

הלכה יב אמר האב איני יודע למי קידשתיה ובא אחד ואמר אני הוא שקידשתיה נאמן אף …

• קידושין סג ע"ב · ד מתני׳ ״קדשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה״, ובא אחד ואמר ״אני …
• קידושין סג ע"ב · ו רב אסי אמר: אף נאמן לכנוס. ומודה רב אסי באומרת ״נתקדשתי ואיני …

הלכה יג באו שנים זה אומר אני קידשתיה וזה אומר אני קידשתיה. שניהן נותנין גט ואם …

• קידושין סג ע"ב · ד מתני׳ ״קדשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה״, ובא אחד ואמר ״אני …
• קידושין סג ע"ב · ח תניא כוותיה דרב אסי: קידשתי את בתי ואיני יודע למי קידשתיה, ובא …

הלכה יד האשה שאמרה נתקדשתי ואיני יודעת למי נתקדשתי ובא אחד ואמר אני הוא שקידשתיך נאמן …

• קידושין סג ע"ב · ו רב אסי אמר: אף נאמן לכנוס. ומודה רב אסי באומרת ״נתקדשתי ואיני …

הלכה טו האומר לאשה קידשתיך והיא אומרת לא קידשתני הוא אסור בקרובותיה והיא מותרת בקרוביו. קידשתני …

• כתובות ט ע"א · ד מאי קא משמע לן? תנינא: האומר לאשה ״קדשתיך״, והיא אומרת ״לא קדשתני״ …
• קידושין סה ע"א · ז מתני׳ האומר לאשה: ״קדשתיך״ והיא אומרת: ״לא קדשתני״ – הוא אסור בקרובותיה …
• קידושין סה ע"א · ח ״קידשתיך״ והיא אומרת ״לא קידשת אלא בתי״ – הוא אסור בקרובות גדולה …
• קידושין סה ע"א · ט ״קדשתי את בתך״ והיא אומרת ״לא קדשת אלא אותי״ – הוא אסור …

הלכה טז וכל אלו שטוענין הקידושין בשטען הטוען שהיו שם קידושין בפני עדים והלכו למדינה אחרת …

• קידושין סה ע"א · טז אלא: שמעתתא אהדדי איתמר, אמר שמואל: מבקשין ממנו ליתן גט. אמר רב: …
• קידושין סה ע"א · כ הכא במאי עסקינן – כגון דאמר לה ״קידשתיך בפני פלוני ופלוני״, והלכו …

הלכה יז העושה שליח לקדש לו אשה והלך וקידשה לעצמו הרי זו מקודשת לשליח. ואסור לעשות …

• קידושין נח ע"ב · יב האומר לחבירו: ״צא וקדש לי אשה פלונית״, והלך וקדשה לעצמו – מקודשת …
• קידושין נח ע"ב · יד גמ׳ האומר לחבירו ״צא וקדש״. תנא: מה שעשה עשוי, אלא שנהג בו …
• קידושין נט ע"א · ז אמר ליה: נקרא רשע. ואלא מר מאי טעמא עבד הכי? אמר ליה: …

הלכה כא המקדש אחת מחמש נשים ואינו יודע אי זו מהן קידש וכל אחת ואחת אומרת …

• יבמות קיח ע"ב · א מתני׳ קידש אחת מחמש נשים, ואין יודע אי זו קידש, כל אחת …
• יבמות קיח ע"ב · ד דתניא, רבי שמעון בן אלעזר אומר: לא נחלקו רבי טרפון ורבי עקיבא …

הלכה כב האשה שיצא עליה קול שהיא מקודשת לפלוני הרי זו בחזקת מקודשת אע"פ שאין שם …

• גיטין פח ע"ב · יג מתני׳ יצא שמה בעיר ״מקודשת״ – הרי זו מקודשת; ״מגורשת״ – הרי …
• גיטין פט ע"א · ט ״מתקדשת״?! ודלמא לא אקדשה! אימא: ״פלונית נתקדשה היום״.
• גיטין פט ע"א · יג אמר רבי אבא אמר רב הונא אמר רב: לא ששמעו קול הברה, …
• גיטין פט ע"ב · ח אמר רב אשי: כל קלא דלא איתחזק בבי דינא – לאו קלא …

הלכה כג בד"א שלא היתה שם אמתלא אבל אם היתה שם אמתלא ושמעו האמתלא כששמעו שנתקדשה …

• גיטין פט ע"א · יב לא אמרו?! והא לא אמרו ולא כלום! לאפוקי מדרבה בר רב הונא, …

הלכה כד יצא עליה קול שנתקדשה לפלוני ולאחר ימים אמרו אמתלא. אם נראין הדברים לב"ד שהוא …

• גיטין פט ע"א · יב לא אמרו?! והא לא אמרו ולא כלום! לאפוקי מדרבה בר רב הונא, …

הלכה כה מעשה באחת שיצא עליה קול שנתקדשה לבנו של פלוני ולאחר זמן שאלו לאביו ואמר …

• גיטין פט ע"א · טו אמר ליה אביי לרב יוסף: מבטלינן קלא, או לא מבטלינן? אמר ליה: …
• גיטין פט ע"א · יט ההיא דנפק עלה קלא, דאיקדשה באציפא דתוחלא, בעינא ד״בי שיפי״. שלחה רב …

הלכה כו יצא עליה קול שהיא מקודשת לפלוני ובא שני וקידשה בפנינו בודקין על קידושי ראשון …

• גיטין פט ע"ב · י מאי ״והעמידו הדבר על בוריו״? אילימא דאי מגליא מילתא דקידושי דקמא לאו …
• גיטין פט ע"ב · טו אמר רב הונא: מגרש ראשון, ונושא שני. אבל מגרש שני ונושא ראשון …

הלכה כז יצא עליה קול שהיא מקודשת לפלוני ויצא קול אחר כמותו שהיא מקודשת לאחר. אחד …

• גיטין צ ע"א · א והלכתא: מותרת לשניהם.

הלכה כח מקום שנהגו לשלוח סבלונות לארוסה אחר שתתארס ובאו עדים שראו סבלונות שהובלו לה חוששין …

• קידושין נ ע"ב · ז מאי הוי עלה? אמר רב פפא: באתרא דמקדשי והדר מסבלי – חיישינן, …
• קידושין נ ע"ב · ח מקדשי והדר מסבלי – פשיטא! לא צריכא, דרובא מקדשי והדר מסבלי, ומיעוטא …

הלכה כט הוחזק שטר כתובתה. אם דרך מקצת אנשי המקום שמקדשין ואחר כך כותבין חוששין לה. …

• קידושין נ ע"ב · ט בעא מיניה רב אחא בר רב הונא מרבא: הוחזק שטר כתובה בשוק, …
• קידושין נ ע"ב · י מקדשי והדר כתבי – פשיטא! לא צריכא, דלא שכיח ספרא. מהו דתימא …

הלכה ל שנים אומרין ראינוה שנתקדשה ביום פלוני ושנים אומרין לא ראינוה אע"פ שכולם שכנים בחצר …

• כתובות כג ע"א · ד רב אשי אמר: לעולם תרי ותרי, ואיפוך: שנים אומרים ״ראינוה שנתקדשה״, ושנים …

הלכה לא אמר עד אחד מקודשת היא זו והיא אומרת לא נתקדשתי הרי זו מותרת. אחד …

• כתובות כב ע"א · ט תנו רבנן: האשה שאמרה ״אשת איש אני״, וחזרה ואמרה ״פנויה אני״ — …
• כתובות כג ע"א · ב אמר אביי, תרגמה בעד אחד: עד אחד אומר ״נתקדשה״, ועד אחד אומר …

הלכה א הארוסה אסורה לבעלה מדברי סופרים כל זמן שהיא בבית אביה. והבא על ארוסתו בבית …

• קידושין ה ע"ב · א חופה שגומרת – אינו דין שתקנה? מה לכסף, שכן פודין בו הקדשות …
• קידושין י ע"א · ו איבעיא להו: ביאה נשואין עושה, או אירוסין עושה? נפקא מינה – ליורשה,

הלכה ב כיון שנכנסה הארוסה לחופה הרי זו מותרת לבא עליה בכל עת שירצה והרי היא …

• כתובות נו ע"א · י בעי רב אשי: נכנסה לחופה ופירסה נידה, מהו? אם תימצי לומר חיבת …
• קידושין ה ע"ב · א חופה שגומרת – אינו דין שתקנה? מה לכסף, שכן פודין בו הקדשות …

הלכה ג וצריך לברך ברכת חתנים בבית החתן קודם הנישואין והן שש ברכות ואלו הן. ברוך …

• כתובות ז ע"ב · ז תנו רבנן: מברכין ברכת חתנים בבית חתנים. רבי יהודה אומר: אף בבית …
• כתובות ח ע"א · א שהכל ברא לכבודו״.

הלכה ה ואין מברכין ברכת חתנים אלא בעשרה גדולים ובני חורין וחתן מן המנין.

• מגילה כג ע"ב · ה ואין עושין מעמד ומושב, ואין אומרים ברכת אבלים ותנחומי אבלים, וברכת חתנים, …
• מגילה כג ע"ב · י ואין אומרים ברכת אבלים וברכת חתנים (וכו׳). מאי ברכת אבלים? ברכת רחבה. …
• כתובות ח ע"א · טו אמר רב נחמן אמר רב: חתנים מן המנין, ואין אבלים מן המנין. …

הלכה ו המארס את האשה ובירך ברכת חתנים ולא נתיחד עמה בביתו עדיין ארוסה היא שאין …

• כתובות ז ע"ב · ח אמר אביי: וביהודה שנו, מפני שמתייחד עמה.
• כתובות ח ע"א · יב וכי אמר להו מחמת הלולא, עד אימת? אמר רב פפי משמיה דרבא: …

הלכה ז וצריך לכתוב כתובה קודם כניסה לחופה ואח"כ יהיה מותר באשתו והחתן נותן שכר הסופר. …

• כתובות י ע"א · ד ומי אמר רבן שמעון בן גמליאל הכי? והתניא: ״כסף ישקל כמהר הבתולות״: …
• כתובות יא ע"א · יד רבא לא אמר כאביי: כתובה היינו טעמא — שלא תהא קלה בעיניו …
• כתובות נא ע"א · יא גמ׳ מני — רבי מאיר היא, דאמר: כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה …
• כתובות נד ע"ב · ו אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, אם רצה להוסיף …
• כתובות נד ע"ב · ז רבי יהודה אומר: אם רצה כותב לבתולה שטר של מאתים, והיא כותבת …
• כתובות נו ע"א · יז קסבר רבי יהודה: כתובה דרבנן, וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה.

הלכה ט אין פוחתין לבתולה ממאתים ולבעולה ממאה. וכל הפוחת בעילתו בעילת זנות. אחד הכותב את …

• כתובות ז ע"א · ב רבי אמי שרא למיבעל בתחלה בשבת. אמרי ליה רבנן: והא לא כתיבא …
• כתובות י ע"ב · ח מתני׳ בתולה — כתובתה מאתים, ואלמנה — מנה. בתולה, אלמנה, גרושה וחלוצה …

הלכה י הכונס את האשה ולא כתב לה כתובה. או שכתב ואבד שטר הכתובה. או שמחלה …

• כתובות נז ע"א · ב אבל חכמים אומרים: משהא אדם את אשתו שתים ושלש שנים בלא כתובה. …
• בבא קמא פט ע"א · ח ותזבין כתובתה בטובת הנאה, ותתן ליה! הא מני – רבי מאיר היא, …

הלכה יא המארס את האשה וכתב לה כתובה ולא נכנסה לחופה עדיין ארוסה היא ואינה נשואה …

• יבמות כט ע"ב · ח אילימא ליורשה וליטמא לה ולהפר נדריה, השתא ארוסה בעלמא תני רבי חייא: …
• כתובות מג ע"ב · ג מתני׳ המארס את בתו וגרשה, אירסה ונתארמלה — כתובתה שלו. השיאה וגרשה, …
• כתובות מג ע"ב · ט אמר רב הונא: מנה מאתים מן האירוסין, ותוספת מן הנשואין. ורב אסי …
• כתובות נג ע"א · יג יתיב רב נחמן ועולא ואבימי בר רב פפי, ויתיב רב חייא בר …
• כתובות נד ע"ב · ו אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, אם רצה להוסיף …
• כתובות נו ע"א · ה ורב נחמן דידיה אמר: אין הלכה כרבי אלעזר בן עזריה. ונהרדעי משמיה …
• קידושין יח ע"א · טו הכא נמי הדר אזיל ומזבין לה! הא קתני: אינה נמכרת ונשנית. ומני …
• בבא מציעא יז ע"ב · ט וכי תימא: מאי למימרא?! לאפוקי מדרבי אלעזר בן עזריה, דאמר שלא כתב …
• בבא מציעא יח ע"א · ב ואלא, מדתני רב חייא בר אמי: אשתו ארוסה, לא אונן ולא מטמא …
• בבא בתרא קמה ע"א · ג לימא ״תנו לי בעלי ואשמח עמו״ – תנאי היא? דתניא: המארס את …
• סנהדרין כח ע"ב · יא מאי דעתיך? כדאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: אשתו ארוסה לא …

הלכה יב וכן תקנו חכמים שכל הנושא בתולה יהיה שמח עמה שבעת ימים. אינו עוסק במלאכתו …

• כתובות ה ע"א · ט ואי נמי: משום שקדו. דתניא: מפני מה אמרו אלמנה נשאת בחמישי ונבעלת …
• כתובות ז ע"א · טז איבעית אימא: באלמון — יום אחד לברכה, ושלשה לשמחה. ואיבעית אימא: בבחור …

הלכה יד מותר לארס בכל יום חול אפילו בט' באב בין ביום בין בלילה. אבל אין …

• מועד קטן ח ע"ב · ז מתני׳ אין נושאין נשים במועד, לא בתולות ולא אלמנות, ולא מייבמין — …
• מועד קטן ח ע"ב · ט גמ׳ וכי שמחה היא לו, מאי הוי? אמר רב יהודה אמר שמואל, …
• חגיגה ח ע"ב · ג ורב אשי, האי ״בחגך״ מאי עביד ליה? ההוא, לכדרב דניאל בר קטינא. …
• יבמות מג ע"א · יז מאי היא, דתנן: שבת שחל תשעה באב בתוכה — אסור לספר ולכבס, …
• יבמות מג ע"ב · י מתקיף לה רב אשי: ממאי דליארס, ליארס ממש? דלמא למיעבד סעודת אירוסין …
• כתובות ד ע"ב · יא אמר מר: בין כך ובין כך לא יבעול, לא בערב שבת ולא …

הלכה טו מקום שאין ב"ד יושבין בו אלא בב' ובה' בלבד בתולה נישאת ביום ד' שאם …

• כתובות ב ע"א · א בתולה נשאת ליום הרביעי ואלמנה ליום החמישי. שפעמים בשבת בתי דינין יושבין …
• כתובות ב ע"א · ה אלא אי איתמר הכי איתמר. אמר רב יהודה אמר שמואל: מפני מה …
• כתובות ג ע"א · יג קודם תקנת עזרא? מאי דהוה הוה! הכי קאמר: אי איכא בתי דינין …

הלכה טז המארס את בתו קטנה ותבעה הבעל לנישואין. בין היא בין אביה יכולין לעכב שלא …

• כתובות נז ע"ב · ה אמר רבי זירא, תנא: קטנה, בין היא ובין אביה יכולין לעכב. בשלמא …

הלכה יז אירסה ושהה כמה שנים ותבעה לנישואין והרי היא נערה נותנין לה י"ב חדש מיום …

• כתובות נז ע"א · י מתני׳ נותנין לבתולה שנים עשר חודש משתבעה הבעל, לפרנס את עצמה. וכשם …
• כתובות נז ע"ב · ט תא שמע: המארס את הבתולה, בין שתבעה הבעל והיא מעכבת, ובין שתבעה …
• כתובות נז ע"ב · י מאי ״ולארוסה שלשים יום״? אמר רב פפא, הכי קאמר: בוגרת שעברו עליה …
• נדרים עג ע"ב · ב גמ׳ אמר רבה: רבי אליעזר ומשנה ראשונה אמרו דבר אחד. דתנן: נותנין …

הלכה יח כשם שנותנין זמן לאשה משתבעה הבעל לפרנס את עצמה ואח"כ תינשא כך נותנין זמן …

• כתובות נז ע"א · י מתני׳ נותנין לבתולה שנים עשר חודש משתבעה הבעל, לפרנס את עצמה. וכשם …

הלכה יט הגיע זמן שנתנו לאיש ולא נשאה נתחייב במזונותיה אף ע"פ שלא כנס. ואם הגיע …

• כתובות ב ע"א · ו ועכשו ששנינו ״שקדו״, אותה ששנינו ״הגיע זמן ולא נישאו, אוכלות משלו ואוכלות …
• כתובות ב ע"א · ז לפיכך: חלה הוא או שחלתה היא או שפירסה נדה — אינו מעלה …
• כתובות נז ע"א · י מתני׳ נותנין לבתולה שנים עשר חודש משתבעה הבעל, לפרנס את עצמה. וכשם …
• נדרים עג ע"ב · ב גמ׳ אמר רבה: רבי אליעזר ומשנה ראשונה אמרו דבר אחד. דתנן: נותנין …

הלכה א הנושא בתולה שנתאלמנה או שנתגרשה או נחלצה. אם מן האירוסין נתאלמנה או נתגרשה או …

• כתובות י ע"א · א איתמר, אמר רב נחמן אמר שמואל משום רבי שמעון בן אלעזר: חכמים …
• כתובות י ע"ב · ח מתני׳ בתולה — כתובתה מאתים, ואלמנה — מנה. בתולה, אלמנה, גרושה וחלוצה …
• כתובות יא ע"א · ב מתני׳ הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו, פחותות מבנות שלש שנים ויום …
• כתובות יא ע"א · טז בתולה, אלמנה, גרושה וחלוצה מן הנישואין — כתובתן מנה.
• כתובות יא ע"ב · ב הגיורת והשבויה והשפחה שנפדו ושנתגיירו ושנשתחררו, יתירות על בנות שלש שנים ויום …
• בבא בתרא קמה ע"א · ג לימא ״תנו לי בעלי ואשמח עמו״ – תנאי היא? דתניא: המארס את …

הלכה ג מוכת עץ כתובתה מאה אפילו נשאת על מנת שהיא בתולה שלימה ונמצאת מוכת עץ …

• יבמות קיג ע"א · ו וקטנה מנלן דאית לה כתובה? דתנן: הממאנת, והשנייה, ואיילונית — אין להן …
• כתובות יא ע"א · טו מתני׳ הגדול שבא על הקטנה וקטן שבא על הגדולה ומוכת עץ — …
• כתובות יא ע"ב · ג גמ׳ אמר רב יהודה אמר רב: קטן הבא על הגדולה — עשאה …
• כתובות יא ע"ב · יד ואמר רבא: מאן דקא מותיב — שפיר קא מותיב: מקח טעות לגמרי …
• כתובות לו ע"א · ח משום דאית ליה למירמא אחריתי עילויה: החרשת והשוטה והבוגרת ומוכת עץ — …

הלכה ד בתולה שהיא בוגרת או סומא או אילונית כתובתן מאתים. אבל החרשת והשוטה לא תיקנו …

• כתובות לו ע"א · ח משום דאית ליה למירמא אחריתי עילויה: החרשת והשוטה והבוגרת ומוכת עץ — …

הלכה ה נשא חרשת או שוטה וכתב להן מאה מנה כתובתן קיימת מפני שרצה להזיק נכסיו.

• יבמות קיג ע"א · ח ופקח שנשא חרשת או שוטה, אפילו כתב לה מאה מנה — כתובתה …

הלכה ו חרש או שוטה שנשאו נשים פקחות אעפ"י שנתפקח החרש ונשתפה השוטה אין לנשיהם עליהם …

• יבמות קיב ע"ב · יח גמ׳ אמר רמי בר חמא: מאי שנא חרש וחרשת דתקינו להו רבנן …
• יבמות קיב ע"ב · כ ומאי שנא קטן דלא תקינו רבנן נשואין, וחרש תקינו ליה רבנן נשואין? …
• יבמות קיב ע"ב · כא והרי קטנה, דאתיא לכלל נשואין, ותקינו רבנן נשואין! התם — שלא ינהגו …
• יבמות קיג ע"א · ז וחרשת מנלן דלית לה כתובה? דתניא: חרש ושוטה שנשאו פקחות, אף על …

הלכה ז קטן אפילו בן ט' שנים ויום אחד שנשא אשה אין לה כתובה. ואם הגדיל …

• כתובות צ ע"א · ב מתני׳ קטן שהשיאו אביו — כתובתה קיימת, שעל מנת כן קיימה. גר …
• כתובות צ ע"א · ג גמ׳ אמר רב הונא: לא שנו אלא מנה מאתים, אבל תוספת — …

הלכה ח כל בתולה שכתובתה מאתים יש לה טענת בתולים. וכל שכתובתה מאה או שלא תיקנו …

• כתובות י ע"ב · ח מתני׳ בתולה — כתובתה מאתים, ואלמנה — מנה. בתולה, אלמנה, גרושה וחלוצה …
• כתובות יב ע"א · ז מתני׳ האוכל אצל חמיו ביהודה שלא בעדים — אינו יכול לטעון טענת …
• כתובות לו ע"א · ח משום דאית ליה למירמא אחריתי עילויה: החרשת והשוטה והבוגרת ומוכת עץ — …

הלכה י הנושא את הבתולה שכתובתה מאתים וטען ואמר לא מצאתיה בתולה. שואלין אותה אם אמרה …

• כתובות יג ע"א · ב מתני׳ היא אומרת: מוכת עץ אני. והוא אומר: לא כי, אלא דרוסת …

הלכה יא אמרה היא אמת אמר שלא מצאני בתולה ואיש בא עלי באונס אחר שנתארסתי לו. …

• כתובות יב ע"ב · ה מתני׳ הנושא את האשה ולא מצא לה בתולים. היא אומרת: משארסתני נאנסתי, …

הלכה יב טען ואמר לא מצאתיה בתולה והיא אומרת לא בא עלי ועדיין בתולה אני בודקין …

• כתובות ט ע"ב · ד מאי לאו, דקטעין טענת ״פתח פתוח״! לא, דקטעין טענת דמים.
• כתובות י ע"א · י ההוא דאתא לקמיה דרבן גמליאל, אמר ליה: פתח פתוח מצאתי. אמר ליה: …
• כתובות י ע"א · יא איכא דאמרי, הכי אמר ליה: שמא במזיד הטיתה, ועקרת לדשא ועברא? אמשול …
• כתובות י ע"ב · ב ההוא דאתא לקמיה דרבן גמליאל בר רבי, אמר ליה: רבי, בעלתי ולא …
• כתובות י ע"ב · ד ההוא דאתא לקמיה דרבן גמליאל הזקן, אמר לו: רבי, בעלתי ולא מצאתי …
• כתובות י ע"ב · ז ההוא דאתא לקמיה דרבי, אמר ליה: רבי בעלתי ולא מצאתי דם, אמרה …

הלכה יג יש גאונים שהורו שהבוגרת אין לה טענת דמים ויש לה טענת פתח פתוח. ואין …

• כתובות ט ע"ב · ד מאי לאו, דקטעין טענת ״פתח פתוח״! לא, דקטעין טענת דמים.

הלכה יד חכמים הם שתיקנו עיקר כתובה לאשה והם התקינו ואמרו שכל הטוען טענת בתולים והאשה …

• כתובות נו ע"א · יז קסבר רבי יהודה: כתובה דרבנן, וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה.

הלכה טו ועד מתי יש לו לטעון טענת בתולים. אם נסתרה מיד. ואם לא נסתרה אפילו …

• יבמות קיא ע"ב · כא רבי יוסי אומר: נסתרה — לאלתר, לא נסתרה — אף לאחר כמה …

הלכה יז הרי שרצה לקיימה אחר שהפסידה עיקר הכתובה חוזר וכותב לה מאה. לפי שאסור לאדם …

• כתובות קח ע"ב · ב מתני׳ אדמון אומר, שבעה: מי שמת והניח בנים ובנות, בזמן שהנכסים מרובין …

הלכה א כשנושא אדם אשה בין בתולה בין בעולה בין גדולה בין קטנה אחת בת ישראל …

• יבמות לא ע"ב · ה ומפני מה לא תקנו זמן בקידושין? הניחא למאן דאמר משום פירי — …
• כתובות נב ע"ב · ז מתני׳ לא כתב לה ״בנין דכרין דיהוו ליכי מינאי אינון ירתון כסף …
• כתובות נב ע"ב · ח ״את תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגר אלמנותיך בביתי״ — …
• כתובות סה ע"ב · יג מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה. וירושתה — הוא אוכל פירות בחייה. בושתה, …
• קידושין י ע"א · ח אמר אביי: תא שמע: האב זכאי בבתו בקדושיה בכסף בשטר ובביאה, וזכאי …

הלכה ב והעשרה שלשה מהן מן התורה ואלו הן. שארה. כסותה. ועונתה. שארה אלו מזונותיה. כסותה …

• כתובות מו ע"ב · ג נשאת — יתר עליו הבעל, שאוכל פירות בחייה, וחייב במזונותיה, ובפרקונה, וקבורתה. …
• כתובות מז ע"ב · י אמר רבא: האי תנא סבר מזונות מדאורייתא, דתניא: ״שארה״ — אלו מזונות, …
• כתובות נא ע"א · ח מתני׳ לא כתב לה כתובה — בתולה גובה מאתים, ואלמנה מנה, מפני …
• כתובות נא ע"א · יא גמ׳ מני — רבי מאיר היא, דאמר: כל הפוחת לבתולה ממאתים ולאלמנה …
• כתובות נב ע"ב · ח ״את תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגר אלמנותיך בביתי״ — …
• כתובות נו ע"א · יז קסבר רבי יהודה: כתובה דרבנן, וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה.
• בבא בתרא קלא ע"א · ג אמר ליה רב משרשיא לרבא: תא שמע, דאמר לו רבי נתן לרבי: …

הלכה ג והארבעה שזוכה בהן כולם מדברי סופרים ואלו הן. להיות מעשה ידיה שלו. ולהיות מציאתה …

• יבמות לא ע"ב · ה ומפני מה לא תקנו זמן בקידושין? הניחא למאן דאמר משום פירי — …
• כתובות מו ע"ב · ג נשאת — יתר עליו הבעל, שאוכל פירות בחייה, וחייב במזונותיה, ובפרקונה, וקבורתה. …
• כתובות סה ע"ב · יג מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה. וירושתה — הוא אוכל פירות בחייה. בושתה, …
• קידושין י ע"א · ח אמר אביי: תא שמע: האב זכאי בבתו בקדושיה בכסף בשטר ובביאה, וזכאי …
• בבא מציעא יב ע"א · ו מתני׳ מציאת בנו ובתו הקטנים, מציאת עבדו ושפחתו הכנענים, מציאת אשתו – …

הלכה ד ועוד תקנו חכמים שיהיו מעשה ידי האשה כנגד מזונותיה. ופדיונה כנגד אכילת פירות נכסיה. …

• כתובות נח ע"ב · ד גמ׳ אמר רב הונא אמר רב: יכולה אשה לומר לבעלה ״איני ניזונת …
• כתובות נח ע"ב · ה מיתיבי: תקנו מזונות תחת מעשה ידיה! אימא: תקנו מעשה ידיה תחת מזונות.
• כתובות עז ע"א · יד אמר רב: האומר ״איני זן ואיני מפרנס״ — יוציא ויתן כתובה. אזל …
• גיטין עז ע"ב · ב מאי ״כגון זו״? כדרב הונא אמר רב – דאמר רב הונא אמר …
• בבא קמא ח ע"ב · ז כדרב הונא – דאמר רב הונא, יכולה אשה שתאמר לבעלה: איני ניזונית, …
• בבא בתרא מט ע"ב · ב מאי ״כגון זאת״? כדרב הונא אמר רב – דאמר רב הונא אמר …

הלכה ה כל הדברים האלו אף ע"פ שלא נכתבו בשטר הכתובה ואפילו לא כתבו כתובה אלא …

• כתובות נא ע"א · ח מתני׳ לא כתב לה כתובה — בתולה גובה מאתים, ואלמנה מנה, מפני …
• כתובות נא ע"א · ט לא כתב לה: ״אם תשתבאי, אפרקינך ואותבינך לי לאינתו״, ובכהנת: ״אהדרינך למדינתך״ …

הלכה ו התנה הבעל שלא יתחייב באחד מן הדברים שהוא חייב בהן. או שהתנת האשה שלא …

• כתובות נו ע"א · טז דתניא: האומר לאשה ״הרי את מקודשת לי על מנת שאין ליך עלי …
• נדרים טו ע"ב · י האומר לאשה ״קונם שאני משמשך״, הרי זה ב״בל יחל דברו״. והא משתעבד …
• קידושין יט ע"ב · יג ולרבי מאיר תנאו קיים? והתניא: האומר לאשה ״הרי את מקודשת לי על …
• בבא בתרא קכו ע"ב · ז דתניא, האומר לאשה: ״הרי את מקודשת לי, על מנת שאין ליך עלי …

הלכה ז כיצד התנה עם האשה שאין לה עליו עונה תנאו בטל וחייב בעונתה. שהרי התנה …

• נדרים טו ע"ב · י האומר לאשה ״קונם שאני משמשך״, הרי זה ב״בל יחל דברו״. והא משתעבד …
• קידושין יט ע"ב · יג ולרבי מאיר תנאו קיים? והתניא: האומר לאשה ״הרי את מקודשת לי על …
• בבא מציעא צד ע"א · ב מתני׳ מתנה שומר חנם להיות פטור משבועה, והשואל להיות פטור מלשלם, נושא …

הלכה ח התנה עמה לפחות מעיקר כתובה או שכתב לה מאתים או מאה עיקר כתובה וכתבה …

• כתובות נד ע"ב · ז רבי יהודה אומר: אם רצה כותב לבתולה שטר של מאתים, והיא כותבת …
• כתובות נו ע"ב · ו רבי מאיר אומר: כל הפוחת וכו׳. כל הפוחת אפילו בתנאה — אלמא …

הלכה ט התנה עמה אחר שנשאה שלא יירשנה תנאו בטל ואף ע"פ שירושת הבעל מדברי סופרים …

• כתובות נו ע"א · יז קסבר רבי יהודה: כתובה דרבנן, וחכמים עשו חיזוק לדבריהם יותר משל תורה.
• כתובות פג ע"ב · טו מאי הלכה כרבן שמעון בן גמליאל ולא מטעמיה? אילימא הלכה כרבן שמעון …
• בבא מציעא נא ע"א · כא דתניא: האומר לאשה הרי את מקודשת לי על מנת שאין לך עלי …

הלכה י כמה מזונות פוסקין לאשה פוסקין לה לחם שתי סעודות בכל יום סעודה בינונית של …

• כתובות סד ע"ב · ג מתני׳ המשרה את אשתו על ידי שליש — לא יפחות לה משני …
• כתובות סד ע"ב · ה נותן לה מעה כסף לצורכה. ואוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת. ואם …
• כתובות סה ע"א · יא דביתהו דרב יוסף בריה דרבא אתאי לקמיה דרב נחמיה בריה דרב יוסף. …

הלכה יא במה דברים אמורים בעני שבישראל אבל אם היה עשיר הכל לפי עשרו. אפילו היה …

• כתובות סד ע"ב · ו ומה היא עושה לו? משקל חמש סלעים שתי ביהודה, שהן עשר סלעים …
• כתובות סה ע"א · יא דביתהו דרב יוסף בריה דרבא אתאי לקמיה דרב נחמיה בריה דרב יוסף. …

הלכה יב בעל שרצה ליתן לאשתו מזונותיה הראויות לה ותהיה אוכלת ושותה לעצמה והוא שותה ואוכל …

• כתובות סד ע"ב · ה נותן לה מעה כסף לצורכה. ואוכלת עמו מלילי שבת ללילי שבת. ואם …
• כתובות סה ע"ב · ה נותן לה מעה כסף וכו׳. מאי ״אוכלת״? רב נחמן אמר: אוכלת ממש. …

הלכה יג האשה שפסקו לה מזונות והותירו המותר לבעל. היה בעלה כהן אינו נותן לה כל …

• כתובות נח ע"א · ה תניא נמי הכי, רבי טרפון אומר: נותנין לה הכל תרומה. רבי עקיבא …
• כתובות סה ע"ב · ג ואין נותנין לה לא חדשים וכו׳. תנו רבנן: מותר מזונות לבעל, מותר …

הלכה יד כשם שאדם חייב במזונות אשתו כך הוא חייב במזונות בניו ובנותיו הקטנים עד שיהיו …

• כתובות מט ע"ב · ד אמר רבי אילעא אמר ריש לקיש משום רבי יהודה בר חנינא: באושא …
• כתובות סה ע"ב · ח ואם היתה מניקה. דרש רבי עולא רבה אפיתחא דבי נשיאה: אף על …
• כתובות סה ע"ב · ט עד כמה — עד בן שש, כדרב אסי. דאמר רב אסי: קטן …
• בבא בתרא קלא ע"ב · ב לא סלקא דעתך, דקתני רישא: זה מדרש דרש רבי אלעזר בן עזריה …
• בבא בתרא קמא ע"א · ז אלא הא רבי יהודה – דתניא: מצוה לזון את הבנות, וקל וחומר …

הלכה טו בד"א באיש שאינו אמוד ואין ידוע אם ראוי ליתן צדקה או אינו ראוי אבל …

• כתובות מט ע"ב · ז ולא אמרן, אלא דלא אמיד, אבל אמיד — כפינן ליה על כרחיה. …
• בבא בתרא קמא ע"א · ז אלא הא רבי יהודה – דתניא: מצוה לזון את הבנות, וקל וחומר …

הלכה טז מי שהלך למדינה אחרת ובאה אשתו לב"ד לתבוע מזונות. שלשה חדשים הראשונים מיום הליכתו …

• כתובות פז ע"א · ה אבל בין מיתה לקבורה משבעינן לה. ורב מתנא אמר: אפילו בין מיתה …
• כתובות קז ע"א · א פוסקין מזונות לאשת איש. ושמואל אמר: אין פוסקין מזונות לאשת איש. אמר …
• כתובות קז ע"א · ו תנן: מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות, חנן אמר: תשבע בסוף, …
• בבא מציעא קח ע"ב · ז לכרגא ולמזוני ולקבורה – לית בה משום דינא דבר מצרא. דאמרי נהרדעאי: …

הלכה יז וכשם שב"ד מוכרין למזון האשה שהלך בעלה כך מוכרין למזון בניו ובנותיו כשהן בני …

• כתובות מח ע"א · ו ואמר רב חסדא אמר מר עוקבא: מי שנשתטה — בית דין יורדין …
• גיטין נב ע"ב · ד אמר רב אשי: אנא ורב כהנא חתמינן אשטרא דאימיה דזעירא יתמא, דמזבנא …

הלכה יח יש מן הגאונים שהורה שאין פוסקין מזונות לאשה שהלך בעלה למדינת הים או שמת …

• כתובות נג ע"א · יב יתיב רבין בר חנינא קמיה דרב חסדא, ויתיב וקאמר משמיה דרבי אלעזר: …

הלכה יט הלך בעלה ולותה ואכלה כשיבוא חייב לשלם. עמד אחד מדעת עצמו וזנה משלו אם …

• כתובות קז ע"ב · ז תא שמע: כיצד אמרו ממאנת אין לה מזונות? אי אתה יכול לומר …
• כתובות קז ע"ב · טז נחלקו עליו בני כהנים גדולים ואמרו: ישבע כמה הוציא ויטול. אמר רבי …
• נדרים לג ע"ב · ד נחלקו עליו בני כהנים גדולים, ואמרו: ישבע כמה הוציא, ויטול. אמר רבי …

הלכה כא הרי שעמדה בדין ופסקו לה מזונות ומכרו בית דין ונתנו לה. או שמכרה היא …

• כתובות קז ע"א · ז תא שמע: מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות, בני כהנים גדולים …
• כתובות קז ע"א · ט תא שמע: מי שהלך למדינת הים ואשתו תובעת מזונות, ואם בא ואמר …

הלכה כג המדיר את אשתו מליהנות לו בין שפירש עד זמן פלוני בין שלא פירש אלא …

• כתובות ע ע"א · ז המדיר את אשתו מליהנות לו, עד שלשים יום יעמיד פרנס. יתר מיכן …
• כתובות ע ע"א · יא גמ׳ וכיון דמשועבד לה היכי מצי מדיר לה? כל כמיניה דמפקע לה …
• כתובות ע ע"ב · ב אלא, לא תימא ״נעשה״, אלא באומר לה: ״צאי מעשה ידיך במזונותיך״.
• כתובות ע ע"ב · ג אי הכי פרנס למה לה? בדלא ספקה: אי בדלא ספקה — הדר …
• כתובות ע ע"ב · ד הני דברים קטנים, היכי דמי? אי דרגילה בהו — הא רגילה בהו! …
• כתובות ע ע"ב · י עד שלשים יום יעמיד פרנס. ופרנס לאו שליחותיה קא עביד? אמר רב …
• כתובות עא ע"א · ד והא איפלגו ביה חדא זימנא, דתנן: המדיר את אשתו מתשמיש המטה, בית …

הלכה כד המדיר את אשתו שלא תטעום אחד מכל הפירות ממתינין לו עד ל' יום יתר …

• כתובות נב ע"א · ו לא, הכא במאי עסקינן? כגון שנדרה איהי, וקיים לה הוא. רבי אליעזר …
• כתובות ע ע"א · ז המדיר את אשתו מליהנות לו, עד שלשים יום יעמיד פרנס. יתר מיכן …
• כתובות ע ע"א · יא גמ׳ וכיון דמשועבד לה היכי מצי מדיר לה? כל כמיניה דמפקע לה …
• כתובות עא ע"א · ז הכא במאי עסקינן — כגון שנדרה היא, וקיים לה איהו. וקסבר רבי …
• כתובות עא ע"א · ח וסבר רבי מאיר הוא נותן אצבע בין שיניה? והתניא: האשה שנדרה בנזיר, …

הלכה א כמה הכסות שהוא חייב ליתן לה. בגדים של ג' זוז משנה לשנה ממטבע אותן …

• כתובות מח ע"א · א רבי אליעזר בן יעקב אומר: ״שארה כסותה״ — לפום שארה תן כסותה, …
• כתובות סה ע"ב · ג ואין נותנין לה לא חדשים וכו׳. תנו רבנן: מותר מזונות לבעל, מותר …

הלכה ב בד"א באותן הימים ובארץ ישראל אבל בשאר זמנים ושאר המקומות אין הדמים עיקר. יש …

• כתובות סז ע"א · יא מתני׳ המשיא את בתו סתם — לא יפחות לה מחמשים זוז. פסק …

הלכה ג ובכלל הכסות שהוא חייב ליתן לה כלי בית ומדור שיושבת בו. ומה הן כלי …

• כתובות סד ע"ב · ד ונותן לה מטה, מפץ ומחצלת. ונותן לה כפה לראשה, וחגור למתניה, ומנעלים …

הלכה ה בד"א בעני שבישראל אבל בעשיר הכל לפי עשרו. ואפילו היה ראוי לקנות לה כלי …

• כתובות סד ע"ב · ו ומה היא עושה לו? משקל חמש סלעים שתי ביהודה, שהן עשר סלעים …

הלכה ז האשה שהלך בעלה ופסקו לה ב"ד מזונות וכסות וכלי בית ושכר מדור אין פוסקין …

• כתובות מח ע"א · ח מאי ״דבר אחר״? רב חסדא אמר: זה תכשיט. רב יוסף אמר: צדקה. …

הלכה ח המדיר את אשתו שלא תתקשט באחד מכל המינין. בעניות שנה אחת יקיים יתר על …

• כתובות סז ע"א · יא מתני׳ המשיא את בתו סתם — לא יפחות לה מחמשים זוז. פסק …
• כתובות עא ע"ב · ו ותתקשט ותאסר, אי לבית שמאי שתי שבתות, אי לבית הלל שבת אחת! …
• כתובות עא ע"ב · ז רבי יוסי אומר: בעניות שלא נתן קצבה. וכמה קצבה? אמר רב יהודה …
• כתובות עא ע"ב · ח ובעשירות שלשים יום. מאי שנא שלשים יום? אמר אביי: שכן אשה חשובה …

הלכה י הדירה שלא תשאל ולא תשאיל מכלי הבית שדרך כל השכנות לשאול אותן ולהשאילן כגון …

• כתובות עב ע"א · ז אמר רב כהנא: המדיר את אשתו שלא תשאל ושלא תשאיל נפה וכברה …

הלכה יא מקום שדרכן שלא תצא אשה לשוק בכפה שעל ראשה בלבד עד שיהיה עליה רדיד …

• כתובות עב ע"א · ב תניא, היה רבי מאיר אומר: מאי דכתיב ״טוב ללכת אל בית אבל …

הלכה יב המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה בזמן שהוא עמה בעיר חודש אחד ממתינין …

• כתובות עא ע"ב · ט מתני׳ המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה, בזמן שהוא עמה בעיר …
• כתובות עא ע"ב · י המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה — יוציא …

הלכה יג המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה. או יתיר את נדרו …

• כתובות עא ע"ב · ט מתני׳ המדיר את אשתו שלא תלך לבית אביה, בזמן שהוא עמה בעיר …
• כתובות עא ע"ב · י המדיר את אשתו שלא תלך לבית האבל או לבית המשתה — יוציא …
• כתובות עב ע"א · ג ואם היה טוען משום דבר אחר — רשאי. מאי ״דבר אחר״? אמר …

הלכה יז איש שהיה מארץ מן הארצות ונשא אשה בארץ אחרת כופין אותה ויוצאה עמו לארצו …

• כתובות קי ע"א · כא מתני׳ שלש ארצות לנשואין: יהודה ועבר הירדן והגליל — אין מוציאין מעיר …
• כתובות קי ע"ב · ד מסייע ליה לרבי יוסי בר חנינא. דאמר רבי יוסי בר חנינא: מנין …

הלכה יט בד"א מחוצה לארץ לח"ל או מארץ ישראל לארץ ישראל אבל מחוצה לארץ לארץ ישראל …

• כתובות קי ע"ב · ב מוציאין מנוה הרע(ה) לנוה היפה, אבל לא מנוה היפה לנוה הרע(ה). רבן …
• כתובות קי ע"ב · ז מתני׳ הכל מעלין לארץ ישראל, ואין הכל מוציאין. הכל מעלין לירושלים, ואין …
• כתובות קי ע"ב · י ולמאן דתני עבדים בהדיא, לאתויי מאי? לאתויי מנוה היפה לנוה הרע(ה).
• כתובות קי ע"ב · כג תנו רבנן: לעולם ידור אדם בארץ ישראל אפילו בעיר שרובה גוים, ואל …

הלכה כ אמר האיש לעלות לארץ ישראל והיא אינה רוצה תצא בלא כתובה. אמרה היא לעלות …

• כתובות קי ע"ב · יד תנו רבנן: הוא אומר לעלות, והיא אומרת שלא לעלות — כופין אותה …

הלכה א עונה האמורה בתורה. לכל איש ואיש כפי כחו וכפי מלאכתו. כיצד בני אדם הבריאים …

• יבמות מד ע"א · ה לא צריכא, דאפשר ליה. אי הכי, אפילו טובא נמי! עצה טובה קא …
• יבמות סה ע"א · ז אמר איהו: איזיל אינסיב איתתא ואיבדוק נפשאי. אמר רבי אמי: אף בזו …
• כתובות סב ע"א · ו הטיילין בכל יום. מאי ״טיילין״? אמר רבא: בני פירקי. אמר ליה אביי: …
• כתובות סב ע"א · ז אלא אמר אביי: כדרב, דאמר רב: כגון רב שמואל בר שילת, דאכיל …
• כתובות סב ע"א · ט והפועלים שתים בשבת. והתניא: הפועלים אחת בשבת! אמר רבי יוסי ברבי חנינא, …
• כתובות סב ע"ב · ה עונה של תלמידי חכמים אימת? אמר רב יהודה אמר שמואל: מערב שבת …
• בבא קמא פב ע"א · י ושיהו אוכלין שום בערב שבת – משום עונה; דכתיב: ״אשר פריו יתן …

הלכה ב יש לאשה לעכב על בעלה שלא יצא לסחורה אלא למקום קרוב שלא ימנע מעונתה …

• כתובות סב ע"ב · ב אמר ליה רבה בר רב חנן לאביי: חמר ונעשה גמל, מאי? אמר …
• כתובות סב ע"ב · ג הספנים אחת לששה חדשים, דברי רבי אליעזר. אמר רב ברונא אמר רב: …

הלכה ה המדיר את אשתו שתאמר לאחרים מה שאמר לה או מה שאמרה לו מדברי שחוק …

• כתובות עב ע"א · ד ואם אמר לה על מנת שתאמרי. ותימא? אמר רב יהודה אמר שמואל: …
• כתובות עב ע"א · ה או שתהא ממלאה ומערה לאשפה. ותיעביד! אמר רב יהודה אמר שמואל: שתמלא …

הלכה ו המדיר את אשתו מתשמיש המטה שבת אחת ממתינין לו יתר על כן יוציא ויתן …

• כתובות סא ע"ב · ט מתני׳ המדיר את אשתו מתשמיש המטה, בית שמאי אומרים: שתי שבתות. בית …
• כתובות סא ע"ב · יד אמר רב: מחלוקת במפרש, אבל בסתם — דברי הכל יוציא לאלתר ויתן …
• כתובות סב ע"ב · א אכולהו. והא ששה חדשים קאמר? אינו דומה מי שיש לו פת בסלו …
• כתובות עא ע"ב · ו ותתקשט ותאסר, אי לבית שמאי שתי שבתות, אי לבית הלל שבת אחת! …
• נדרים טו ע"ב · יא באומר ״הנאת תשמישך עלי״, והא לא קא ניחא ליה בתשמיש.
• נדרים טו ע"ב · יב דאמר רב כהנא: ״תשמישי עליך״ — כופין אותה ומשמשתו, דשעבודי משועבדת ליה. …

הלכה ח האשה שמנעה בעלה מתשמיש המטה היא הנקראת מורדת ושואלין אותה מפני מה מרדה. אם …

• כתובות נד ע"ב · י נפקא מינה: למוכרת; ולמוחלת; למורדת;

הלכה ט ואם מרדה מתחת בעלה כדי לצערו ואמרה הריני מצערת אותו בכך מפני שעשה לי …

• כתובות נד ע"ב · י נפקא מינה: למוכרת; ולמוחלת; למורדת;
• כתובות סג ע"ב · ב גופא: המורדת על בעלה — פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרים בשבת. רבי …
• כתובות סג ע"ב · ד אמר רמי בר חמא: אין מכריזין עליה אלא בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. …
• כתובות סג ע"ב · ו ואיהו כמאן סבר? כי הא דאתמר: רבא אמר רב ששת: הלכה, נמלכין …
• כתובות סג ע"ב · ז היכי דמיא מורדת? אמר אמימר: דאמרה ״בעינא ליה ומצערנא ליה״. אבל אמרה …
• כתובות סג ע"ב · ט כלתיה דרב זביד אימרדא, הוה תפיסא חד שירא. יתיב אמימר ומר זוטרא …

הלכה י ואחר ההכרזה שולחין לה ב"ד פעם שנייה ואומרים לה אם את עומדת במרדך הפסדת …

• כתובות סג ע"ב · ב גופא: המורדת על בעלה — פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרים בשבת. רבי …
• כתובות סג ע"ב · ד אמר רמי בר חמא: אין מכריזין עליה אלא בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. …
• כתובות סג ע"ב · ו ואיהו כמאן סבר? כי הא דאתמר: רבא אמר רב ששת: הלכה, נמלכין …
• כתובות סג ע"ב · ז היכי דמיא מורדת? אמר אמימר: דאמרה ״בעינא ליה ומצערנא ליה״. אבל אמרה …
• כתובות סג ע"ב · ט כלתיה דרב זביד אימרדא, הוה תפיסא חד שירא. יתיב אמימר ומר זוטרא …
• כתובות סד ע"א · ב ומשהינן לה תריסר ירחי שתא אגיטא, ובהנך תריסר ירחי שתא לית לה …

הלכה יא כסדר הזה עושין לה אם מרדה כדי לצערו. ואפילו היתה נדה או חולה שאינה …

• כתובות סג ע"ב · ב גופא: המורדת על בעלה — פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרים בשבת. רבי …
• כתובות סג ע"ב · ד אמר רמי בר חמא: אין מכריזין עליה אלא בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. …
• כתובות סג ע"ב · ו ואיהו כמאן סבר? כי הא דאתמר: רבא אמר רב ששת: הלכה, נמלכין …
• כתובות סג ע"ב · ז היכי דמיא מורדת? אמר אמימר: דאמרה ״בעינא ליה ומצערנא ליה״. אבל אמרה …
• כתובות סג ע"ב · ט כלתיה דרב זביד אימרדא, הוה תפיסא חד שירא. יתיב אמימר ומר זוטרא …

הלכה יב וכן ארוסה שהגיע זמנה להנשא ומרדה כדי לצערו ולא נשאת הרי זו מורדת מתשמיש. …

• כתובות סג ע"א · ז מיתבי: אחת לי ארוסה, ונשואה, ואפילו נדה, ואפילו חולה, ואפילו שומרת יבם.

הלכה יג המורדת הזאת כשהיא יוצאת אחר י"ב חדש בלא כתובה תחזיר כל דבר שהוא של …

• כתובות סג ע"ב · ב גופא: המורדת על בעלה — פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרים בשבת. רבי …
• כתובות סג ע"ב · ד אמר רמי בר חמא: אין מכריזין עליה אלא בבתי כנסיות ובבתי מדרשות. …
• כתובות סג ע"ב · ו ואיהו כמאן סבר? כי הא דאתמר: רבא אמר רב ששת: הלכה, נמלכין …
• כתובות סג ע"ב · ז היכי דמיא מורדת? אמר אמימר: דאמרה ״בעינא ליה ומצערנא ליה״. אבל אמרה …
• כתובות סג ע"ב · ט כלתיה דרב זביד אימרדא, הוה תפיסא חד שירא. יתיב אמימר ומר זוטרא …
• כתובות סד ע"א · א משום דרב זביד גברא רבה הוא, אפכיתו ליה לדינא עילויה? האמר רב …

הלכה טו המורד על אשתו ואמר הריני זן ומפרנס אותה אבל איני בא עליה מפני ששנאתיה …

• כתובות סג ע"א · ד מתני׳ המורדת על בעלה — פוחתין לה מכתובתה שבעה דינרין בשבת. רבי …
• כתובות סג ע"א · ה גמ׳ מורדת ממאי? רב הונא אמר: מתשמיש המטה. רבי יוסי ברבי חנינא …

הלכה טז איש ואשתו שבאו לבית דין הוא אומר זו מורדת מתשמיש והיא אומרת לא כי …

• יבמות קיב ע"א · יא חזרו לומר, שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה. אלא: …

הלכה יז האשה שחלתה חייב לרפאות אותה עד שתבריא. ראה שהחולי ארוך ויפסיד ממון הרבה לרפואה …

• כתובות נא ע"א · י נשבית — חייב לפדותה. ואם אמר: הרי גיטה וכתובתה, ותפדה את עצמה …

הלכה יח נשבית חייב לפדותה. ואם היה כהן שכבר נאסרה עליו פודה אותה ומחזירה לבית אביה. …

• כתובות נא ע"א · ט לא כתב לה: ״אם תשתבאי, אפרקינך ואותבינך לי לאינתו״, ובכהנת: ״אהדרינך למדינתך״ …
• כתובות נא ע"א · י נשבית — חייב לפדותה. ואם אמר: הרי גיטה וכתובתה, ותפדה את עצמה …

הלכה יט אין מחייבין את הבעל לפדות את אשתו יותר על דמיה אלא כמה שהיא שוה …

• כתובות נא ע"א · י נשבית — חייב לפדותה. ואם אמר: הרי גיטה וכתובתה, ותפדה את עצמה …
• כתובות נב ע"א · טז תנו רבנן: נשבית, והיו מבקשין ממנו עד עשרה בדמיה, פעם ראשונה — …
• כתובות נב ע"ב · א אין פודין את השבויין יותר על כדי דמיהם, מפני תקון העולם. הא …
• כתובות נב ע"ב · ב ורמינהי: נשבית, והיו מבקשין ממנו עד עשרה בכתובתה, פעם ראשונה — פודה. …

הלכה כא המדיר את אשתו נדר שהוא חייב בגללו לגרשה וליתן כתובה ונשבית אחר שהדירה אינו …

• כתובות נב ע"א · ב לימא כתנאי: המדיר את אשתו ונשבית — רבי אליעזר אומר: פודה, ונותן …
• כתובות נב ע"א · ג אמר רבי נתן, שאלתי את סומכוס: כשאמר רבי יהושע נותן לה כתובתה …

הלכה כב האשה שהיתה אסורה על בעלה מאיסורי לאוין ונשבית אינו חייב לפדותה אלא נותן לה …

• כתובות נב ע"א · א ממזרת ונתינה לישראל — אינו חייב לפדותה, שאין אני קורא בה ״ואותבינך …

הלכה כג מתה אשתו חייב בקבורתה ולעשות לה מספד וקינים כדרך כל המדינה. ואפילו עני שבישראל …

• כתובות מו ע"ב · ג נשאת — יתר עליו הבעל, שאוכל פירות בחייה, וחייב במזונותיה, ובפרקונה, וקבורתה. …

הלכה כד לא רצה לקבור את אשתו ועמד אחד מדעת עצמו וקברה מוציאין מבעלה על כרחו …

• כתובות מח ע"א · ט אמר רב חייא בר אבין אמר רב הונא: מי שהלך למדינת הים …
• כתובות מח ע"א · י אימא: אף לפי כבודו. הא קא משמע לן: עולה עמו ואינה יורדת …

הלכה א האשה שהרשת את בעלה אחר הנישואין שימנע עונתה הרי זה מותר. בד"א בשהיו לו …

• יבמות סא ע"ב · טו מתני׳ לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא אם כן יש לו בנים. …
• כתובות סא ע"ב · יז התלמידים יוצאין לתלמוד וכו׳. ברשות כמה? כמה דבעי.

הלכה ב האיש מצווה על פריה ורביה אבל לא האשה. ואימתי האיש נתחייב במצוה זו מבן …

• יבמות סה ע"ב · ג מתני׳ האיש מצווה על פריה ורביה, אבל לא האשה. רבי יוחנן בן …
• קידושין כט ע"ב · יז רב הונא לטעמיה דאמר: בן עשרים שנה ולא נשא אשה – כל …

הלכה ג מי שחשקה נפשו בתורה תמיד ושוגה בה כבן עזאי ודבק בה כל ימיו ולא …

• יבמות סג ע"ב · יח אמרו לו לבן עזאי: יש נאה דורש ונאה מקיים, נאה מקיים ואין …

הלכה ד כמה בנים יהיו לאיש ותתקיים מצוה זו בידו זכר ונקבה. שנאמר זכר ונקבה בראם. …

• יבמות סא ע"ב · טו מתני׳ לא יבטל אדם מפריה ורביה אלא אם כן יש לו בנים. …
• יבמות סב ע"ב · ב מיתיבי: בני בנים הרי הם כבנים, מת אחד מהם או שנמצא סריס …

הלכה ה נולדו לו ומתו והניחו בנים הרי זה קיים מצות פריה ורביה. בני בנים הרי …

• יבמות סב ע"א · טז איתמר: היו לו בנים ומתו, רב הונא אמר: קיים פריה ורביה. רבי …
• יבמות סב ע"ב · ב מיתיבי: בני בנים הרי הם כבנים, מת אחד מהם או שנמצא סריס …
• יבמות סב ע"ב · ג בני בנים הרי הם כבנים. סבר אביי למימר, ברא לברא וברתא לברתא, …
• יבמות סב ע"ב · ד דכולי עלמא מיהת תרי מחד לא. ולא? והא אמרי ליה רבנן לרב …

הלכה ו היו לו בנים בגיותו ונתגייר הוא והם הרי זה קיים מצוה זו. היו לו …

• יבמות סב ע"א · ט איתמר: היו לו בנים בגיותו ונתגייר, רבי יוחנן אמר: קיים פריה ורביה. …
• יבמות סב ע"א · יד אמר רב: הכל מודין בעבד שאין לו חייס, דכתיב: ״שבו לכם פה …
• בכורות מז ע"א · ג ואזדו לטעמייהו, דאיתמר: היו לו בנים בגיותו ונתגייר — רבי יוחנן אמר: …

הלכה ז לא ישא אדם עקרה וזקנה ואילונית וקטנה שאינה ראויה לילד אלא אם כן קיים …

• יבמות סא ע"א · יב מתני׳ כהן הדיוט לא ישא אילונית, אלא אם כן יש לו אשה …
• יבמות סד ע"א · ג מתני׳ נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה — אינו רשאי …
• כתובות עז ע"א · יז ורב תחליפא בר אבימי אמר שמואל: אפילו נשא אשה ושהה עמה עשר …
• כתובות עז ע"א · יח אמר רב נחמן, לא קשיא: הא במילי, הא בשוטי. מתקיף לה רבי …

הלכה ט הוא אומר ממנה נמנע הולדה והיא אומרת ממנו נמנע מפני שאינו יורה כחץ נאמנת. …

• נדרים צ ע"ב · ו חזרו לומר, שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה: האומרת …

הלכה י האשה שבאה לתבוע מבעלה לגרשה אחר עשר שנים מפני שלא ילדה והיא אומרת שאינו …

• יבמות סה ע"ב · טו כי ההיא דאתאי לקמיה דרבי אמי. אמרה ליה: הב לי כתובה! אמר …
• יבמות סה ע"ב · טז ההיא דאתאי לקמיה דרב נחמן. אמר לה: לא מיפקדת. אמרה ליה: לא …

הלכה יא הלך בסחורה בתוך עשר שנים או שהיה הבעל חולה או שהיתה היא חולה או …

• יבמות סד ע"א · ג מתני׳ נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה — אינו רשאי …
• יבמות סד ע"א · ה אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר: ״מקץ עשר שנים לשבת …

הלכה יב הפילה מונה מיום שהפילה. אם הפילה וחזרה והפילה שלש פעמים הוחזקה לנפלים ושמא לא …

• יבמות סד ע"א · ג מתני׳ נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה — אינו רשאי …
• יבמות סד ע"א · ה אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר: ״מקץ עשר שנים לשבת …

הלכה יג הוא אומר הפילה בתוך עשר כדי שישהה עמה והיא אומרת לא הפלתי נאמנת שאינה …

• יבמות סה ע"ב · א הוא אמר: אפלת בגו עשר. והיא אמרה: לא אפלית. אמר רבי אמי: …
• יבמות סה ע"ב · ב הפילה, וחזרה והפילה, וחזרה והפילה — הוחזקה לנפלים. הוא אמר: אפילה תרי, …

הלכה יד נשאת לראשון ושהתה עמו עשר שנים ולא ילדה והוציאה מותרת להנשא לשני. שהתה עם …

• יבמות סד ע"א · ג מתני׳ נשא אשה ושהה עמה עשר שנים ולא ילדה — אינו רשאי …
• יבמות סד ע"א · ה אף על פי שאין ראיה לדבר, זכר לדבר: ״מקץ עשר שנים לשבת …
• יבמות סד ע"ב · ח גירשה מותרת וכו׳. שני — אין, שלישי — לא.
• יבמות סה ע"א · ב תנו רבנן: ניסת לראשון ולא היו לה בנים, לשני ולא היו לה …
• יבמות סה ע"א · ו הוא אמר מינה, והיא אמרה מיניה, אמר רבי אמי: דברים שבינו לבינה …
• יבמות סה ע"א · ז אמר איהו: איזיל אינסיב איתתא ואיבדוק נפשאי. אמר רבי אמי: אף בזו …

הלכה טו האשה שבאה לבית דין ואמרה בעלי אינו יכול לשמש כדרך כל הארץ שמוש שמוליד …

• יבמות קיב ע"א · יא חזרו לומר, שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה. אלא: …

הלכה טז אף ע"פ שקיים אדם מצות פריה ורביה הרי הוא מצווה מדברי סופרים שלא יבטל …

• יבמות סא ע"ב · טז גמ׳ הא יש לו בנים — מפריה ורביה בטיל, מאשה לא בטיל. …
• יבמות סא ע"ב · יז ואיכא דאמרי: הא יש לו בנים — בטיל מפריה ורביה, ובטיל נמי …

הלכה יט וכן צוו חכמים שיהא אדם מכבד את אשתו יותר מגופו ואוהבה כגופו. ואם יש …

• יבמות סב ע"ב · יט תנו רבנן: האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו …
• גיטין ו ע"ב · טו אמר רב חסדא: לעולם אל יטיל אדם אימה יתירה בתוך ביתו, שהרי …
• בבא מציעא נט ע"א · ד אמר רב חננא בריה דרב אידי: מאי דכתיב ״ולא תונו איש את …
• בבא מציעא נט ע"א · יא ואמר רבי חלבו: לעולם יהא אדם זהיר בכבוד אשתו, שאין ברכה מצויה …
• סנהדרין עו ע"ב · ג מיתיבי: האוהב את אשתו כגופו, והמכבדה יותר מגופו, והמדריך בניו ובנותיו בדרך …

הלכה א הנכסים שמכנסת האשה לבעלה בין קרקע בין מטלטלין בין עבדים אע"פ שהן נכתבין בשטר …

• יבמות סו ע"א · ה ואלו הן עבדי מלוג: אם מתו — מתו לה, ואם הותירו — …

הלכה ג כבר הודענו שחכמים תקנו כתובה לאשה ודין התוספת כדין העיקר. ולא תקנו לגבותה כל …

• כתובות י ע"א · ג תנא: הואיל וקנס חכמים הוא — לא תגבה אלא מן הזיבורית. קנסא? …
• כתובות נד ע"ב · ו אף על פי שאמרו בתולה גובה מאתים ואלמנה מנה, אם רצה להוסיף …
• כתובות נד ע"ב · ט אם רצה להוסיף כו׳. ״רצה לכתוב לה״ לא קתני, אלא ״רצה להוסיף״. …
• כתובות נה ע"א · ב ולכותב כל נכסיו לבניו; לגבות מן הקרקע ומן הזיבורית; וכל זמן שהיא …
• כתובות פא ע"א · ג אמר ליה, הכי קא אמינא: אח אני יורש, את אשתו אין אני …
• גיטין מח ע"ב · ו הניזקין שמין להן בעידית, ובעל חוב בבינונית, וכתובת אשה בזיבורית. רבי מאיר …
• בבא קמא ז ע"ב · ט אלא אמר רב אחא בריה דרב איקא: אי איכא לדמויי – לכתובת …

הלכה ד וכן התקינו שכשתבוא לגבות כתובתה אחר מותו לא תגבה עד שתשבע בנקיטת חפץ שלא …

• כתובות נד ע"א · טז איתמר. אלמנה, רב אמר: שמין מה שעליה. ושמואל אמר: אין שמין מה …
• כתובות נה ע"א · א לשבח; לשבועה; ולשביעית;
• גיטין לד ע"ב · ז מתני׳ אין אלמנה נפרעת מנכסי יתומים, אלא בשבועה. נמנעו מלהשביעה; התקין רבן …

הלכה ה וכן התקינו שלא תגבה האלמנה כתובתה אלא מן הקרקע. ואינה גובה משבח ששבחו נכסים …

• כתובות נה ע"א · א לשבח; לשבועה; ולשביעית;
• בכורות נב ע"א · א ולא האשה בכתובתה, ולא הבנות במזונותיהן, ולא את היבם, וכולם אין נוטלין …

הלכה ו וכן מקולי כתובה שתטול האשה בכתובתה מן הפחות שבמטבעות. כיצד נשא אשה במקום אחד …

• כתובות קי ע"ב · טז נשא אשה כו׳. הא גופה קשיא:
• כתובות קי ע"ב · יח אמר רבה: מקולי כתובה שנו כאן. קסבר כתובה דרבנן.

הלכה ז תקנו הגאונים בכל הישיבות שתהיה האשה גובה כתובתה אחרי מות בעלה אף מן המטלטלין …

• כתובות נ ע"ב · ב אמר ליה רב יוסף: ודלמא כתובת בנין דכרין קאמר מר?! אמר ליה: …
• כתובות נא ע"א · ד תנו רבנן: אחד נכסים שיש להן אחריות, ואחד נכסים שאין להן אחריות …
• כתובות נא ע"א · ז אף על גב דקיימא לן הלכה כרבי מחבירו, הכא הלכה כרבי שמעון …
• כתובות נה ע"א · ה מטלטלי ואיתנהו בעינייהו — בלא שבועה,
• כתובות נה ע"א · ו ליתנהו בעינייהו — פומבדיתא אמרי: בלא שבועה. בני מתא מחסיא אמרי: בשבועה. …
• כתובות נה ע"א · ז ייחד לה ארעא בארבעה מצרנהא — בלא שבועה. בחד מצרא — פומבדיתא …
• כתובות סז ע"א · ט אמר רבי ינאי: בשמים של אנטוכיא — הרי הן ככספים. אמר רבי …
• כתובות סט ע"ב · ד אמר רבא, הלכתא: ממקרקעי ולא ממטלטלי, בין למזוני, בין לכתובה, בין לפרנסה.

הלכה י ועוד תקנו חכמים שיהיו כל נכסי הבעל אחראין וערבאין לכתובה אפילו כתובתה מנה ויש …

• כתובות מג ע"ב · ט אמר רב הונא: מנה מאתים מן האירוסין, ותוספת מן הנשואין. ורב אסי …
• כתובות נא ע"א · ח מתני׳ לא כתב לה כתובה — בתולה גובה מאתים, ואלמנה מנה, מפני …
• כתובות פב ע"ב · יג ועדיין, כשכועס עליה אומר לה: ״טלי כתובתיך וצאי״. עד שבא שמעון בן …

הלכה יא כשמשביעין ב"ד או היורשין את האלמנה כשתבוא לגבות כתובתה אין משביעין אותה אלא חוץ …

• גיטין לד ע"ב · ז מתני׳ אין אלמנה נפרעת מנכסי יתומים, אלא בשבועה. נמנעו מלהשביעה; התקין רבן …
• גיטין לה ע"א · ח אמר רב יהודה, אמר רבי ירמיה בר אבא: רב ושמואל דאמרי תרוייהו, …

הלכה יב מתה האלמנה קודם שתשבע אין יורשיה יורשין מכתובתה כלום שאין לה כתובה עד שתשבע. …

• גיטין לה ע"ב · ב התקין רבן גמליאל הזקן שתהא נודרת כו׳: אמר רב הונא, לא שנו …

הלכה יד הפוגמת כתובתה לא תפרע אלא בשבועה. כיצד הוציאה שטר כתובה שיש בו אלף זוז …

• כתובות נד ע"ב · י נפקא מינה: למוכרת; ולמוחלת; למורדת;
• כתובות פז ע"א · יב הפוגמת כתובתה כיצד? היתה כתובתה אלף זוז, ואמר לה: התקבלת כתובתיך, והיא …
• כתובות פז ע"ב · ח איבעיא להו: הפוגמת כתובתה פחות פחות משוה פרוטה, מהו? מי אמרינן: כיון …
• שבועות מה ע"א · ז כשם שאמרו: הפוגמת כתובתה – לא תפרע אלא בשבועה; ועד אחד מעידה …

הלכה טו אמר הבעל נתקבלת הכל והיא אומרת לא נתקבלתי כלום ועד אחד מעיד עליה שנתקבלה …

• כתובות פז ע"א · יג עד אחד מעידה שהיא פרועה, כיצד? היתה כתובתה אלף זוז, ואמר לה: …
• כתובות פז ע"ב · ה איבעיא להו: פוגמת כתובתה בעדים, מהו? אם איתא דפרעה — בעדים הוה …
• שבועות מה ע"א · ז כשם שאמרו: הפוגמת כתובתה – לא תפרע אלא בשבועה; ועד אחד מעידה …

הלכה טז הנפרעת שלא בפניו לא תפרע אלא בשבועה. כיצד הרי שגירש את אשתו והלך לו. …

• כתובות פז ע"א · טז ושלא בפניו כיצד? הלך לו למדינת הים, והיא נפרעת שלא בפניו — …
• גיטין לה ע"א · ו אי משום הא, מאי איריא אלמנה? אפילו גרושה נמי! אלמה אמר רבי …
• שבועות מה ע"א · ז כשם שאמרו: הפוגמת כתובתה – לא תפרע אלא בשבועה; ועד אחד מעידה …
• ערכין כב ע"ב · ח רבא אמר: משום שובר. אמר ליה רב הונא בריה דרב יהושע לרבא: …

הלכה יז הפוחתת כתובתה נפרעת שלא בשבועה. כיצד הוציאה שטר כתובה באלף זוז הוא אומר נתקבלת …

• כתובות פז ע"ב · י תא שמע: פוחתת — תפרע שלא בשבועה. כיצד? היתה כתובתה אלף זוז, …
• כתובות פז ע"ב · יא במאי גביא? בהאי שטרא? האי שטרא חספא בעלמא הוא! אמר רבא בריה …

הלכה יט אמר הבעל מעצמו תשבע לי על טענתי אומרין לה השבעי וטלי ותשבע בנקיטת חפץ. …

• כתובות פו ע"ב · יב מתני׳ כתב לה ״נדר ושבועה אין לי עליך״ — אין יכול להשביעה, …
• כתובות פז ע"א · טו מנכסי יתומים כיצד? מת והניח נכסיו ליתומים, והיא נפרעת מן היתומים — …
• שבועות מה ע"א · ז כשם שאמרו: הפוגמת כתובתה – לא תפרע אלא בשבועה; ועד אחד מעידה …

הלכה כ התנית עמו שתגבה כתובתה מיורשיו בלא שבועה או שתהיה נאמנת בכל מה שתטעון על …

• כתובות טז ע"ב · ג אם יש עדים שיצתה בהינומא וכו׳. וליחוש דלמא מפקא עדים בהאי בי …
• כתובות פו ע"ב · יג ״נדר ושבועה אין לי עליך ועל יורשיך ועל הבאים ברשותיך״ — אינו …
• כתובות פז ע"א · יד מנכסים משועבדים כיצד? מכר נכסיו לאחרים והיא נפרעת מן הלקוחות — לא …
• שבועות מה ע"א · ז כשם שאמרו: הפוגמת כתובתה – לא תפרע אלא בשבועה; ועד אחד מעידה …
• שבועות מח ע"א · יד תא שמע: אבל יורשיו משביעין אותה, ואת יורשיה, ואת הבאין ברשותה!
• שבועות מח ע"א · טו אמר רב שמעיה, לצדדין קתני: אותה – באלמנה, ויורשיה – בגרושה.

הלכה כא אלמנה שהיה שטר כתובה יוצא מתחת ידה נשבעת וגובה כתובתה לעולם אפילו אחר מאה …

• כתובות קד ע"א · כ והאמר רבי אלעא, שונין: גרושה הרי היא כבעל חוב. היכי דמי? אי …
• כתובות קד ע"א · כב אמר רב נחמן בר יצחק: תני רב יהודה בר קזא במתניתא דבי …

הלכה כג ועד כמה תגבה האלמנה העיקר במקום שאין כותבין כתובה. אם היתה בבית בעלה גובה …

• כתובות נה ע"א · ב ולכותב כל נכסיו לבניו; לגבות מן הקרקע ומן הזיבורית; וכל זמן שהיא …
• כתובות קד ע"א · י וחכמים אומרים: כל זמן שהיא בבית בעלה — גובה כתובתה לעולם, כל …
• כתובות קד ע"א · יז אמר רב יהודה אמר רב: העיד רבי ישמעאל ברבי יוסי לפני רבי, …
• כתובות קד ע"ב · ה ורבי אבהו אמר רבי יוחנן: אפילו תוספת אין לה. דאמר רבי אייבו …
• כתובות קד ע"ב · יא אמר ליה: טעמא מאי אמור רבנן: כל זמן שהיא בבית בעלה גובה …

הלכה כה היא אומרת בתולה נישאתי ועיקר כתובתי מאתים והבעל או יורשיו אומרים בעולה נשאת ואין …

• כתובות טו ע"ב · יב האשה שנתארמלה או שנתגרשה. היא אומרת: בתולה נשאתני, והוא אומר: לא כי, …
• כתובות טז ע"א · ב גמ׳ טעמא דאיכא עדים, הא ליכא עדים — בעל מהימן, לימא תנן …
• כתובות כח ע"א · יד ״זכור הייתי בפלונית שיצאה בהינומא וראשה פרוע״. מאי טעמא — כיון דרוב …
• בבא בתרא צב ע"ב · ה מיתיבי: האשה שנתאלמנה או נתגרשה; והיא אומרת: בתולה נישאתי, והוא אומר: לא …

הלכה כו האשה שאמרה לבעלה גירשתני נאמנת שאינה מעיזה פניה בפני בעלה. לפיכך האשה שהוציאה שטר …

• יבמות קטז ע"א · ט וליהמנה מדרב המנונא. דאמר רב המנונא: אשה שאמרה לבעלה ״גירשתני״ — נאמנת. …
• יבמות קיז ע"א · ב אמרו להם בית שמאי: והלא מספר כתובה נלמוד, שהוא כותב לה: שאם …
• כתובות פט ע"א · יא אמר רב יוסף: הכא במאי עסקינן — כשאין שם עדי גירושין. מיגו …

הלכה כח הוציאה גט ואין בידה שטר כתובה. אם דרך אותו מקום שלא יכתבו כתובה גובה …

• כתובות פח ע"ב · יב מתני׳ הוציאה גט ואין עמו כתובה —
• כתובות פט ע"א · ו ולשמואל כותבין שובר? אמר רב ענן: לדידי מיפרשא לי מיניה דמר שמואל: …
• כתובות פט ע"א · ז ואף רב הדר ביה, דאמר רב: בין במקום שכותבין, בין במקום שאין …
• בבא מציעא יז ע"ב · ב אמר ליה רבי חייא בר אבא לרבי יוחנן: ולא משנתינו היא זו? …
• בבא מציעא יז ע"ב · ד אמר אביי: מאי מרגניתא? דלמא במקום שאין כותבין כתובה עסקינן, דגט היינו …

הלכה כט הוציאה שתי גיטין ושתי כתובות גובה שתי כתובות. הוציאה שתי כתובות וגט אחד אינה …

• כתובות מד ע"א · ב אמר מר: אי בעיא — בהאי גביא, אי בעיא — בהאי גביא. …
• כתובות מד ע"א · ג לאו מי איתמר עלה, אמר רב פפא: ומודה רב נחמן דאי אוסיף …
• כתובות פט ע"ב · טז מתני׳ שני גיטין ושתי כתובות, גובה שתי כתובות.
• כתובות פט ע"ב · יז שתי כתובות וגט אחד, או כתובה ושני גטין, או כתובה וגט ומיתה …

הלכה ל הוציאה שתי גיטין וכתובה אחת אין לה אלא כתובה אחת. שהמגרש את אשתו והחזירה …

• כתובות פב ע"ב · ח החזירה — הרי היא ככל הנשים, ואין לה אלא כתובתה. החזירה, מאי …
• כתובות פט ע"ב · יז שתי כתובות וגט אחד, או כתובה ושני גטין, או כתובה וגט ומיתה …
• כתובות פט ע"ב · כא תנו רבנן: הוציאה גט וכתובה ומיתה,

הלכה לא האשה נאמנת לומר מת בעלי כדי שתנשא כמו שיתבאר בהלכות גירושין. ומתנאי הכתובה שאם …

• יבמות קיז ע"א · ה אמר רב נחמן: באת לבית דין ואמרה ״מת בעלי, התירוני להנשא״ — …
• יבמות קיז ע"א · ו איבעיא להו: ״התירוני להנשא ותנו לי כתובתי״, מהו? כיון דאמרה כתובתה — …

הלכה א מי שהיה נשוי נשים רבות ומת. כל שנשאת בתחלה קודמת ליטול כתובתה. ואין אחת …

• כתובות צג ע"ב · י מתני׳ מי שהיה נשוי ארבע נשים ומת — הראשונה קודמת לשניה, ושניה …

הלכה ג וכן אם היה זמן הכתובות והשטרות כולן יום אחד או שעה אחת במקום שכותבים …

• כתובות צג ע"ב · יא היו יוצאות כולן ביום אחד — כל הקודמת לחברתה אפילו שעה אחת …

הלכה ד מי שגירש את אשתו ועליו שטר חוב ובא בעל חוב והאשה לגבות והיו לו …

• כתובות פו ע"א · ו אמר אמימר משמיה דרב חמא: האי מאן דאיכא עליה כתובת אשה ובעל …
• כתובות פו ע"א · ז ואי לא איכא אלא חד ארעא ולא חזיא אלא לחד — לבעל …

הלכה ו וכיון שתקנו הגאונים שתגבה האשה ובעל חוב מן המטלטלין והדבר ידוע שאין דין קדימה …

• כתובות צח ע"א · יג היתה כתובתה ארבע מאות זוז ומכרה לזה במנה, ולזה במנה, ולאחרון יפה …

הלכה ח מי שמת או גירש ויש לו נשים רבות ואין שם דין קדימה ואין לו …

• כתובות צג ע"א · ג מתני׳ מי שהיה נשוי שלש נשים, ומת, כתובתה של זו מנה, ושל …
• כתובות צג ע"א · טז תניא: זו משנת רבי נתן. רבי אומר: אין אני רואה דבריו של …

הלכה ט הערב לאשה בכתובתה אע"פ שקנו מידו אינו חייב לשלם שמצוה עשה והרי לא חסרה …

• גיטין נ ע"א · ב והילכתא: בכולהו, אף על גב דלית ליה – משתעבד; בר מערב דכתובה, …
• בבא בתרא קעג ע"ב · ב וכן היה רבן שמעון בן גמליאל אומר: הערב לאשה בכתובתה, והיה בעלה …
• בבא בתרא קעד ע"ב · יב ומי אמר אביי הכי? והא אמר אביי: איזהו ״רשע ערום״? זה המשיא …
• בבא בתרא קעד ע"ב · יג בנו שאני, וצורבא מרבנן שאני.
• בבא בתרא קעד ע"ב · יד והא ערב הוא, [וקיימא לן] ערב דכתובה לא משתעבד! קבלן הוה.
• בבא בתרא קעד ע"ב · טז איבעית אימא: מיהוי הוה ליה, ואישתדוף. ואיבעית אימא: אבא לגבי בריה – …
• בבא בתרא קעד ע"ב · יח והלכתא: ערב – בין אית ליה ובין לית ליה, משתעבד; בר מערב …
• ערכין כג ע"א · א מתני׳ המקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה, רבי אליעזר אומר: כשיגרשנה ידור …
• ערכין כג ע"א · טו ותיפוק ליה דערב דכתובה לא משתעבד!
• ערכין כג ע"ב · ד והלכתא בכולהו, אף על גב דלית ליה נמי משתעבד, לבר מערב דכתובה, …

הלכה י וכן המקדיש נכסיו וגירש את אשתו ידירנה הנאה ואח"כ תפרע מן הפודה מיד ההקדש …

• ערכין כג ע"א · א מתני׳ המקדיש נכסיו והיתה עליו כתובת אשה, רבי אליעזר אומר: כשיגרשנה ידור …
• ערכין כג ע"ב · ז אלא לוקח, מכדי מידע ידע דכל חד וחד איכא עליה כתובה, אמאי …

הלכה יא הבעל שמכר נכסיו ואח"כ כתבה אשתו ללוקח דין ודברים אין לי עמך והסכימה למעשיו …

• כתובות צה ע"א · ה וכי קנו מידה מאי הוי? תימא: נחת רוח עשיתי לבעלי. מי לא …
• כתובות צה ע"א · יא רב אשי אמר: כולה רבי מאיר היא, ועד כאן לא קאמר רבי …
• בבא קמא נט ע"ב · ז דן רב כרבי מאיר – דתניא: כתב לראשון ולא חתמה לו, לשני …
• בבא בתרא מט ע"ב · ד מי לא תנן: לקח מן האיש, וחזר ולקח מן האשה – מקחו …

הלכה יב מי שהיו לו שתי נשים ומכר את שדהו וקנו מיד הראשונה שאין לה שיעבוד …

• כתובות צה ע"א · ג מתני׳ מי שהיה נשוי שתי נשים ומכר את שדהו, וכתבה ראשונה ללוקח …

הלכה יג אלמנה בין מן הנישואין בין מן האירוסין נשבעת ומוכרת מקרקע בעלה ונפרעת כתובתה בין …

• כתובות צז ע"א · ו קמיבעיא להו בדרב יוסף. דאמר רב יוסף: ארמלתא דזבין — אחריות איתמי, …
• כתובות צז ע"א · טז מתני׳ אלמנה, בין מן האירוסין בין מן הנשואין — מוכרת שלא בבית …
• כתובות צז ע"ב · י מתני׳ מכרה כתובתה או מקצתה, משכנה כתובתה או מקצתה, נתנה כתובתה לאחר …
• בבא מציעא לב ע"א · ג אמר ליה: מי דמי?! התם דמפיק ממונא מהאי ומותיב להאי בעינן בית …
• בבא מציעא לב ע"א · ד אמר ליה אביי: ולאו מי אתמר עלה ״אמר רב יוסף בר מניומי …

הלכה יד אלמנה שמכרה קרקע בכתובתה בינה לבין עצמה אם מכרה שוה בשוה מכרה קיים ונשבעת …

• כתובות צח ע"א · ד אמר ליה: הכרזה לא קמיבעיא לי, דאמר רבי זירא אמר רב נחמן: …
• כתובות צח ע"א · ה היכי דמי? אי דאכרוז — אמאי לא עשתה ולא כלום? אלא לאו, …
• כתובות צח ע"א · ו לעולם דאכרוז, ודאמרי לה: מאן שם ליך?
• כתובות צח ע"א · י מתני׳ אלמנה שהיתה כתובתה מאתים, ומכרה שוה מנה במאתים, או שוה מאתים …
• כתובות צח ע"א · יא היתה כתובתה מנה, ומכרה שוה מנה ודינר במנה — מכרה בטל. אפילו …

הלכה יח הרי שמכרה מקצת כתובתה או משכנה מקצת כתובתה או נתנה לאחר מקצת כתובתה מוכרת …

• כתובות צז ע"ב · י מתני׳ מכרה כתובתה או מקצתה, משכנה כתובתה או מקצתה, נתנה כתובתה לאחר …

הלכה יט המוכרת כתובתה בין לאחרים בין לבעלה לא אבדה שאר תנאי כתובה. ואם היה לה …

• כתובות נג ע"א · ז אמר רבא, פשיטא לי: מוכרת כתובתה לאחרים — יש לה כתובת בנין …
• כתובות נג ע"א · ח בעי רבא: מוכרת כתובתה לבעלה, כמוכרת לאחרים דמי, או כמוחלת לבעלה דמי? …
• כתובות נג ע"א · יב יתיב רבין בר חנינא קמיה דרב חסדא, ויתיב וקאמר משמיה דרבי אלעזר: …
• בבא קמא פט ע"ב · י והכי קתני: כשם שהמוכרת כתובתה לאחרים – לא הפסידה כתובת בנין דכרין, …

הלכה א אלמנה ניזונת מנכסי יורשין כל זמן אלמנותה עד שתטול כתובתה. ומשתתבע כתובתה בב"ד אין …

• כתובות מג ע"א · ה אמר ליה, תניתוה: אלמנה ניזונת מנכסי יתומים ומעשה ידיה שלהן.
• כתובות נב ע"ב · ח ״את תהא יתבא בביתי ומיתזנא מנכסי כל ימי מיגר אלמנותיך בביתי״ — …
• כתובות נד ע"א · י ולית הלכתא ככל הני שמעתתא, אלא כי הא דאמר רב יהודה אמר …
• כתובות נד ע"א · יא ולא?! והתניא: מכרה כתובתה, ומשכנה כתובתה, עשתה כתובתה אפותיקי לאחר — אין …
• כתובות נד ע"א · יג וכך היו אנשי ירושלים וכו׳. אתמר, רב אמר: הלכה כאנשי יהודה, ושמואל …
• כתובות נד ע"א · יד בבל וכל פרוודהא נהוג כרב, נהרדעא וכל פרוודהא נהוג כשמואל. ההיא בת …
• כתובות נד ע"ב · יא ולפוגמת; לתובעת; ולעוברת על דת;
• כתובות צה ע"ב · טו אלמנה ניזונת מנכסי יתומים — מעשה ידיה שלהן, ואין חייבין בקבורתה. יורשיה …
• גיטין לה ע"א · יג אמרה ליה: הב לי מזוני. אמר לה: מזוני נמי לית ליך; דאמר …
• ערכין כב ע"א · י הא לא קשיא, בתובעת כתובתה בבית דין, כדרב יהודה אמר שמואל, דאמר …

הלכה ב כשם שניזונת אחר מותו מנכסיו כך נותנין לה כסות וכלי תשמיש ומדור (או יושבת …

• כתובות קג ע"א · יא גמ׳ תנו רבנן: משתמשת במדור כדרך שמשתמשת בחיי בעלה. בעבדים ושפחות כדרך …
• כתובות קג ע"א · יג אמר רב נחמן: יתומים שמכרו מדור אלמנה — לא עשו ולא כלום.
• כתובות קג ע"א · יז תניא נמי הכי: מדור אלמנה שנפל — אין היורשין חייבין לבנותו. ולא …
• כתובות קג ע"א · יח בעי אביי: שיפצה, מאי? תיקו.

הלכה ג נפל הבית או שלא היה לבעלה בית אלא בשכר נותנין לה מדור לפי כבודה. …

• כתובות קג ע"א · יב תני רב יוסף: ״בביתי״ — ולא בבקתי.

הלכה ד ברכת הבית מרובה כיצד. חמשה שהיה מזונות כל אחד מהן קב בשיאכל לבדו אם …

• כתובות סה ע"ב · ג ואין נותנין לה לא חדשים וכו׳. תנו רבנן: מותר מזונות לבעל, מותר …
• כתובות קג ע"א · ט אמרה: ״אי אפשי לזוז מבית אבא״ — יכולין היורשין לומר לה: אם …
• בבא בתרא קמד ע"ב · ה וליתבו ליה כל היכא דאיתיה! מסייע ליה לרב הונא, דאמר רב הונא: …

הלכה ה אלמנה שחלתה אם צריכה לרפואה שאין לה קצבה הרי זו כמזונות ויורשין חייבין בה. …

• כתובות נב ע"א · טו לוי סבר למיעבד עובדא כי הא מתניתא. אמר ליה רב, הכי אמר …
• כתובות נב ע"ב · ד לקתה חייב לרפאותה. תנו רבנן: אלמנה ניזונת מנכסי יתומין וצריכה רפואה — …

הלכה ו מתה האלמנה יורשי הבעל חייבין בקבורתה. ואם נשבעה שבועת אלמנה ואח"כ מתה יורשיה יורשין …

• כתובות צה ע"ב · טו אלמנה ניזונת מנכסי יתומים — מעשה ידיה שלהן, ואין חייבין בקבורתה. יורשיה …
• שבועות מח ע"א · יב מתיב רב אושעיא: מתה – יורשיה מזכירין את כתובתה עד עשרים וחמש …

הלכה ז וכל מלאכות שהאשה עושה לבעלה אלמנה עושה ליתומים חוץ ממזיגת הכוס והצעת המטה והרחצת …

• כתובות צו ע"א · ג אמר רבי יוסי בר חנינא: כל מלאכות שהאשה עושה לבעלה, אלמנה עושה …

הלכה ח מציאת האלמנה ופירות נכסים שהכניסה לבעל לעצמה ואין ליורש בהם כלום.

• כתובות צו ע"א · א תא שמע, אמר רבי זירא אמר שמואל: מציאת אלמנה לעצמה. אי אמרת …

הלכה י אלמנה שתפסה מטלטלין כדי שתזון מהן בין שתפסה מחיים בין שתפסה אחר מותו אפילו …

• כתובות צו ע"א · ז אמר רבי אלעזר: אלמנה שתפסה מטלטלין במזונותיה — מה שתפסה תפסה. תניא …

הלכה יא וכן אם תפסה מטלטלין בכתובתה בחיי בעלה ומת גובה מהן. אבל אם תפסה אחר …

• כתובות צו ע"א · י מתקיף לה מר בר רב אשי: מאי שנא לכתובה, דממקרקעי ולא ממטלטלי? …

הלכה יג אבל אם הניח קרקע יכולה היא לעכב עליהן שלא ימכרו ואם מכרו אינה מוציאה …

• גיטין מח ע"ב · י ולמזון האשה והבנות – מנכסים משועבדין, מפני תיקון העולם.
• בבא מציעא יד ע"ב · ו איתיביה רבא לרב נחמן: אין מוציאין לאכילת פירות, ולשבח קרקעות, ולמזון האשה …

הלכה טו אלמנה שנפלה לפני יבם בשלשה חדשים הראשונים ניזונת משל בעל. ואם הוכר העובר וכן …

• יבמות מא ע"ב · טו תנו רבנן: יבמה, שלשה חדשים הראשונים נזונת משל בעל. מכאן ואילך, אינה …
• כתובות קז ע"ב · ב תא שמע: היבמה — שלשה חדשים הראשונים ניזונת משל בעלה,

הלכה יז נפלה לפני יבם קטן אין לה מזונות עד שיגדל ויהיה כשאר היבמין.

• יבמות מא ע"ב · יח פליגי בה רב אחא ורבינא, חד אמר: אית לה, וחד אמר: לית …

הלכה יח מי שייחד קרקע לאשתו במזונותיה בשעת מיתה ואמר יהיה מקום פלוני למזונות הרי ריבה …

• כתובות נד ע"ב · ד אמר רבי אבהו: לדידי מפרשא לי מיניה דרבי יוחנן. אמר ״למזונות״ — …

הלכה יט אלמנה שבאה לבית דין לתבוע מזונות יש מי שהורה שפוסקין לה מזונות ואין משביעים …

• כתובות פז ע"א · י ואיכא דאמרי לה, מתניתא אבא שאול בן אימא מרים אמר: בין ״דלא …
• כתובות קז ע"א · ב בששמעו בו שמת כולי עלמא לא פליגי. כי פליגי, בשלא שמעו בו …

הלכה כ אלמנה שבאה לבית דין לתבוע מזונות משביעין אותה בתחלה ומוכרין בלא הכרזה ונותנין לה …

• כתובות פז ע"א · ה אבל בין מיתה לקבורה משבעינן לה. ורב מתנא אמר: אפילו בין מיתה …
• כתובות צו ע"ב · ג אמר רב שימי בר אשי, כתנאי: מוכרת, וכותבת: ״אלו למזונות מכרתי״ ו״אלו …
• כתובות צו ע"ב · ה ממאי? דלמא דכולי עלמא נכסי בחזקת אלמנה קיימי, ועל היתומים להביא ראיה, …
• כתובות צז ע"ב · י מתני׳ מכרה כתובתה או מקצתה, משכנה כתובתה או מקצתה, נתנה כתובתה לאחר …
• כתובות צח ע"א · ד אמר ליה: הכרזה לא קמיבעיא לי, דאמר רבי זירא אמר רב נחמן: …
• כתובות צח ע"א · ט והלכתא: צריכה שבועה ואינה צריכה הכרזה.
• גיטין נב ע"ב · ד אמר רב אשי: אנא ורב כהנא חתמינן אשטרא דאימיה דזעירא יתמא, דמזבנא …
• בבא מציעא קח ע"ב · ז לכרגא ולמזוני ולקבורה – לית בה משום דינא דבר מצרא. דאמרי נהרדעאי: …

הלכה כא וכמה מוכרין למזונות כדי לזון מהם ששה חדשים לא יותר על זה. ומוכין ע"מ …

• כתובות צז ע"א · ד אמר אמימר, הלכתא: מוכרת לששה חדשים ולוקח מפרנס אחת לשלשים יום. אמר …

הלכה כג אלמנה שאין שטר כתובה יוצא מתחת ידה אין לה מזונות שמא מחלה כתובתה או …

• כתובות נג ע"א · יב יתיב רבין בר חנינא קמיה דרב חסדא, ויתיב וקאמר משמיה דרבי אלעזר: …

הלכה כד האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים ובאה ואמרה מת בעלי רצתה ניזונת כדין כל …

• כתובות קז ע"ב · ה תא שמע: האשה שהלכה היא ובעלה למדינת הים, ובאת ואמרה ״מת בעלי״, …

הלכה כה האשה שהיה לה ספק גירושין ומת בעלה אינה ניזונת מנכסיו שאין מוציאין מיד היורש …

• כתובות צז ע"ב · ח לא, לאתויי ״מגורשת ואינה מגורשת״ — כדרבי זירא. דאמר רבי זירא: כל …
• גיטין עד ע"א · ה וחכמים אומרים: מגורשת ואינה מגורשת. חכמים היינו רבי יוסי! איכא בינייהו דרבי …
• בבא מציעא יב ע"ב · יד הכא במאי עסקינן? במגורשת ואינה מגורשת, דאמר רבי זירא אמר שמואל: כל …
• בבא בתרא מז ע"ב · א במגורשת ואינה מגורשת, וכדרבי זירא – דאמר רבי זירא אמר רבי ירמיה …

הלכה כו אלמנה עניה ששהתה שתי שנים ולא תבעה מזונות או עשירה ששהתה שלש שנים ולא …

• כתובות צו ע"א · יב אמר רבי יוחנן משמיה דרבי יוסי בן זימרא: אלמנה ששהתה שתים ושלש …
• כתובות צו ע"א · יג השתא שתים — איבדה, שלש מיבעיא?! לא קשיא: כאן בעניה, כאן בעשירה.
• כתובות צו ע"א · טו אמר רבא: לא אמרן אלא למפרע, אבל להבא יש לה.

הלכה כז אלמנה שתבעה מזונות מן היורשים הם אומרים נתננו והיא אומרת לא נטלתי כל זמן …

• כתובות צו ע"ב · ב תא שמע, דתני לוי: אלמנה, כל זמן שלא ניסת — על היתומים …

הלכה כח דין תוספת כתובה כדין העיקר. לפיכך אלמנה שתבעה או מכרה או מחלה או משכנה …

• כתובות נד ע"ב · י נפקא מינה: למוכרת; ולמוחלת; למורדת;

הלכה א מתנאי הכתובה שיהיו בנים הזכרים יורשים כתובת אמן ונדונייתה שהכניסה בתורת נכסי צאן ברזל …

• כתובות נב ע"ב · ז מתני׳ לא כתב לה ״בנין דכרין דיהוו ליכי מינאי אינון ירתון כסף …
• כתובות נה ע"א · ב ולכותב כל נכסיו לבניו; לגבות מן הקרקע ומן הזיבורית; וכל זמן שהיא …
• בבא בתרא קלא ע"א · ג אמר ליה רב משרשיא לרבא: תא שמע, דאמר לו רבי נתן לרבי: …

הלכה ב כיצד נשא אשה כתובתה ונדונייתה אלף וילדה בן ומתה בחייו. ואחר כך נשא אשה …

• כתובות צ ע"א · ח מי שהיה נשוי שתי נשים, ומת — הראשונה קודמת לשניה. ויורשי הראשונה …

הלכה ג בד"א בשהניח יותר על כדי שתי כתובות דינר אחד או יותר כדי שיחלקו השאר …

• כתובות נב ע"ב · יז תטרוף ממשעבדי! ״ירתון״ תנן. ואימא אף על גב דליכא מותר דינר! במקום …
• כתובות צא ע"א · יג מתני׳ מי שהיה נשוי שתי נשים, ומתו, ואחר כך מת הוא, ויתומים …
• כתובות צא ע"א · יד היה שם מותר דינר — אלו נוטלים כתובת אמן ואלו נוטלים כתובת …

הלכה ה אמרו היתומים הרי אנו מעלין על נכסי אבינו יותר דינר כדי שיטלו כתובת אמן …

• כתובות צא ע"א · טו אם אמרו יתומים: אנחנו מעלים על נכסי אבינו יפה דינר כדי שיטלו …
• כתובות צא ע"א · יט פשיטא: מרובין ונתמעטו — כבר זכו בהן יורשין. מועטין ונתרבו מאי?
• כתובות צא ע"א · כא אמר להו: אי לא מפייסיתו להו, מחינא לכו בסילוא דלא מבע דמא. …

הלכה ו היה שם יותר על כדי כל הכתובות דינר או יותר אע"פ שיש עליו שטר …

• כתובות צ ע"ב · טו ואמינא להו אנא: בבעל חוב כולי עלמא לא פליגי דהוי מותר, כי …

הלכה ז מי שהיה נשוי שתי נשים ומתה אחת מהן בחייו ואחת אחר מותו ולו בנים …

• כתובות צ ע"א · ט נשא את הראשונה ומתה, נשא שניה ומת הוא — שניה ויורשיה קודמין …
• כתובות צ ע"ב · ב נשא את הראשונה. שמע מינה תלת: שמע מינה אחת בחייו ואחת במותו …
• כתובות צ ע"ב · ד ושמע מינה: כתובה נעשית מותר לחברתה.
• שבועות מח ע"א · יג תא שמע: נשא ראשונה ומתה, נשא שניה ומת הוא – שניה ויורשיה …

הלכה ט אחת נשבעה ואחת לא נשבעה זו שנשבעה בניה יורשין כתובתה תחלה והשאר חולקין אותו …

• כתובות נה ע"א · ד בני מתא מחסיא אמרי: טרפא ממשעבדי, ״יסבון״ תנן. והלכתא: לא טרפא ממשעבדי, …
• כתובות צ ע"ב · ו ושמע מינה: כתובת בנין דכרין לא טרפה ממשעבדי, דאי סלקא דעתין טרפה …
• בבא בתרא קלא ע"א · ה ואמר רבי: ילדות היתה בי והעזתי פני בנתן הבבלי – אלא דקיימא …
• בבא בתרא קלא ע"א · יא הדר אמר אביי: לאו מילתא היא דאמרי, דתנן: לא כתב לה ״בנן …

הלכה י ומתנאי כתובה שתהיינה הבנות ניזונות מנכסי אביהן אחר מותו עד שיתארסו או עד שיבגרו. …

• כתובות מג ע"א · יד אלא לאו, הכי קאמר: מעשה ידיה כמציאתה, מה מציאתה בחיי האב — …
• כתובות מג ע"א · טו איתמר נמי, אמר רב יהודה אמר רב: בת הניזונת מן האחין, מעשה …
• כתובות נב ע"ב · ז מתני׳ לא כתב לה ״בנין דכרין דיהוו ליכי מינאי אינון ירתון כסף …
• כתובות נג ע"ב · ג אלא: בגר ולא אינסיב, אינסיב ולא בגר — דכולי עלמא לא פליגי. …
• כתובות נג ע"ב · ד כתנאי: עד מתי הבת נזונית — עד שתארס, משום רבי אלעזר אמרו: …
• בבא בתרא קכב ע"ב · ג מתני׳ אחד הבן ואחד הבת בנחלה; אלא שהבן נוטל פי שנים בנכסי …
• בבא בתרא קלא ע"א · יא הדר אמר אביי: לאו מילתא היא דאמרי, דתנן: לא כתב לה ״בנן …

הלכה יא פוסקין לבת מזונות וכסות ומדור מנכסי אביה כדרך שפוסקין לאלמנה. ומוכרין למזון הבנות וכסותן …

• כתובות סח ע"א · ט גמ׳ אמר שמואל: לפרנסה — שמין באב. מתיבי: הבנות ניזונות ומתפרנסות מנכסי …

הלכה יג מי שצוה בשעת מיתתו לעקור אחד מתנאי כתובה. כגון שאמר אל יזונו בנותיו מנכסיו. …

• כתובות סח ע"ב · יג אלא מאי ״פרנסה אינה כתנאי כתובה״ — לכדתניא: האומר ״אל יזונו בנותיו …
• בבא בתרא קלג ע"א · ז אמר ליה רבא: מיגרע גרעא?! השתא בירושה – דאורייתא, אמרת אלמנתו נזונית …

הלכה יד בת הממאנת הרי היא כשאר הבנות ויש לה מזונות. אבל בת היבמה ובת השנייה …

• כתובות נג ע"ב · יג כיון דאמר מר כתובתה על נכסי בעלה הראשון, לית לה, או דלמא: …
• כתובות נד ע"א · א כיון דלית לה כתובה — לית לה מזוני, או דלמא: אמה דעבדא …
• כתובות נד ע"א · ב בעי רבא: בת ארוסה, יש לה מזונות, או אין לה מזונות? כיון …
• כתובות נד ע"א · ה כיון דלית לה כתובה, לית לה מזוני, או דלמא: כתובה טעמא מאי …

הלכה טו המארס בת הניזונת מן האחין חייב במזונותיה משעת האירוסין שהרי אין לה מזונות מאחיה …

• כתובות נג ע"ב · ו אמר ליה: אם משמע לא שמיע לך, מסברא אית לה. כיון דלא …

הלכה טז נשאת הבת ומיאנה או נתגרשה או נתאלמנה אפילו היא שומרת יבם הואיל וחזרה לבית …

• כתובות מג ע"א · ח מה הבת אצל אחין — הבת ניזונת, והאחין ישאלו על הפתחים, אף …
• כתובות נג ע"ב · י אמר להו רב ששת, תניתוה: אלמנה בבית אביה, וגרושה בבית אביה, ושומרת …
• כתובות נג ע"ב · יא רבי יהודה היינו תנא קמא?! אלא לאו, ממאנת איכא בינייהו, דתנא קמא …

הלכה יז מי שמת והניח בנים ובנות יירשו הבנים כל הנכסים והם זנין את אחיותיהם עד …

• יבמות סז ע"ב · ז במאי אוקימתא — בנכסים מועטים, אימא סיפא: שמא ימצא העובר זכר, ואין …
• בבא בתרא קלט ע"ב · ז מי שמת והניח בנים ובנות; בזמן שהנכסים מרובין – הבנים יירשו, והבנות …
• בבא בתרא קלט ע"ב · ח גמ׳ וכמה מרובין? אמר רב יהודה אמר רב: כדי שיזונו מהן אלו …
• בבא בתרא קמ ע"א · א שקלי להו בנות לכולהו?! אלא אמר רבא: מוציאין להן מזונות לבנות עד …

הלכה יט הניח קרקע והיו הנכסים מרובין ונתמעטו אחר כן כבר זכו בהן יורשים. היו מועטין …

• יבמות סז ע"ב · ח ונכסים מועטים דבנות נינהו? והאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: יתומין שקדמו …
• כתובות קג ע"א · יד ומאי שנא מדרבי אסי אמר רבי יוחנן? דאמר רבי אסי אמר רבי …
• סוטה כא ע"ב · ז רבי אסי אמר רבי יוחנן: זה המשיא עצה למכור בנכסים מועטין. דאמר …
• בבא בתרא קמ ע"א · ב פשיטא – מרובין ונתמעטו, כבר זכו בהן יורשין. מועטין ונתרבו, מאי? ברשות …
• בבא בתרא קמ ע"א · ג תא שמע, דאמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: יתומין שקדמו ומכרו בנכסים …

הלכה כ היו הנכסים מרובין ויש עליו חוב או שהתנה עם אשתו שיזון את בתה אין …

• בבא בתרא קמ ע"א · ה אם תמצא לומר: כיון דאילו מנסבא לית לה – השתא נמי לית …
• בבא בתרא קמ ע"א · ו ואם תמצא לומר: כיון דאילו מתה לית לה – ולא ממעטא; בעל …

הלכה כא הניח אלמנה ובת ממנה או מאשה אחרת ואין בנכסים כדי שיזונו שתיהן האלמנה ניזונת …

• כתובות מג ע"א · ח מה הבת אצל אחין — הבת ניזונת, והאחין ישאלו על הפתחים, אף …
• כתובות מט ע"ב · ט מתקיף לה רבי זירא ואיתימא רבי שמואל בר נחמני: גדולה מזו אמרו, …
• כתובות מט ע"ב · יא מתה הבת, אמר רבי יהודה בן אחותו של רבי יוסי בר חנינא: …
• בבא בתרא קמ ע"ב · ב אמר ליה: זיל האידנא ותא למחר. כי אתא, אמר ליה: פשוט מיהת …

הלכה כב מי שמת והניח בנות גדולות וקטנות ולא הניח בן אין אומרים יזונו הקטנות עד …

• בבא בתרא קלט ע"א · ג מתני׳ הניח בנים גדולים וקטנים – אין הגדולים מתפרנסין על ידי הקטנים, …

הלכה א צוו חכמים שיתן אדם מנכסיו מעט לבתו כדי שתנשא בו וזה הוא הנקרא פרנסה. …

• כתובות נב ע"ב · יב הא קא משמע לן, דנלבשה וניכסיה וניתיב לה מידי, כי היכי דקפצי …
• כתובות נג ע"א · ב האי נמי תקנתא דרבנן היא, דאמר רבי יוחנן משום רבי שמעון בן …
• כתובות סז ע"א · יא מתני׳ המשיא את בתו סתם — לא יפחות לה מחמשים זוז. פסק …
• קידושין ל ע"ב · י בשלמא בנו – בידו, אלא בתו – בידו היא? הכי קאמר להו: …

הלכה ג האב שמת והניח בת אומדין דעתו כמה היה בלבו ליתן לה לפרנסה ונותנין לה. …

• כתובות נ ע"ב · ו מאי לאו למזוני, וכדרב יצחק בר יוסף סבירא ליה? לא, התם לפרנסה …
• כתובות נב ע"ב · יב הא קא משמע לן, דנלבשה וניכסיה וניתיב לה מידי, כי היכי דקפצי …
• כתובות סח ע"א · ט גמ׳ אמר שמואל: לפרנסה — שמין באב. מתיבי: הבנות ניזונות ומתפרנסות מנכסי …
• כתובות סח ע"א · טו אמר ליה רבא לרב חסדא: דרשינן משמך הלכה כרבי יהודה. אמר ליה: …

הלכה ד הניח בנות רבות כל שתבא להנשא נותנין לה עישור הנכסים. ושלאחריה עישור מה ששיירה …

• כתובות סח ע"א · יט אמר להן, כך אני אומר: ראשונה נוטלת עישור נכסים, שניה — במה …
• כתובות סח ע"ב · ב מסייע ליה לרב מתנה. דאמר רב מתנה: אם באו להנשא כולם כאחת …
• נדרים לט ע"ב · יז דתניא רבי אומר: בת הניזונית מנכסי אחין — נוטלת עישור נכסים. אמרו …

הלכה ה עישור זה שהוא לפרנסה אינו מתנאי כתובה לפיכך אפילו לפי תקנת חכמים (הראשונים) ואחרונים …

• כתובות סט ע"א · יד שלח ליה רב נחמיה בריה דרב יוסף לרבה בר רב הונא זוטא …
• כתובות סט ע"ב · ד אמר רבא, הלכתא: ממקרקעי ולא ממטלטלי, בין למזוני, בין לכתובה, בין לפרנסה.
• בבא בתרא סז ע"א · א אגבה עישור נכסי, אפילו מאצטרובלי דריחיים. אמר רב אשי: כי הוינן בי …

הלכה ו הבת בעישור זה כב"ח של אחין היא לפיכך נוטלת אותו מן הבינונית בלא שבועה. …

• כתובות סט ע"א · יא רב אשי אמר: בת — בעלת חוב הויא. ואף אמימר הדר ביה, …
• כתובות סט ע"א · יג מאי? תא שמע דרבינא אגביה לברתיה דרב אשי ממר בריה דרב אשי …

הלכה ז והאחים שמכרו או משכנו קרקע אביהם הבת טורפת מן הלקוחות פרנסתה כדרך שטורפים כל …

• כתובות סט ע"א · א תלה ליה רב לרבי ביני חטי: האחין ששיעבדו, מהו? הוה יתיב רבי …
• גיטין נא ע"א · ג אמר רבי יוחנן: שניה ויתרה. ואמר לו רבי חנינא, גדולה מזו אמרו: …

הלכה ט מי שמת והניח שתי בנות ובן וקדמה ראשונה ונטלה עישור נכסים ולא הספיקה השנית …

• כתובות סט ע"א · ז אמר רבי יוחנן: שניה ויתרה. אמר רבי חנינא, גדולה מזו אמרו: מוציאין …
• גיטין נא ע"א · ג אמר רבי יוחנן: שניה ויתרה. ואמר לו רבי חנינא, גדולה מזו אמרו: …

הלכה י מי שצוה בשעת מיתה אל תפרנסו בנותי מנכסי שומעים לו שאין זה מתנאי כתובה.

• כתובות סח ע"ב · יג אלא מאי ״פרנסה אינה כתנאי כתובה״ — לכדתניא: האומר ״אל יזונו בנותיו …

הלכה יא מי שמת והניח אלמנה ובת כבר ביארנו שמזונות האלמנה קודמין למזונות הבת. וכן אם …

• בבא בתרא קלט ע"א · יט אמר ליה רב פפא לרבא, לאו היינו דשלח רבין באגרתיה: מי שמת, …

הלכה יב קטנה יתומה שהשיאתה אמה או אחיה לדעתה ונתנו לה מאה או חמשים זוז יכולה …

• כתובות סח ע"א · ז מתני׳ יתומה שהשיאתה אמה או אחיה מדעתה, וכתבו לה במאה או בחמשים …
• כתובות סח ע"א · ח רבי יהודה אומר: אם השיא את הבת הראשונה — ינתן לשניה כדרך …

הלכה יג נשאת הבת אחר שגדלה בין נערה בין בוגרת ולא תבעה פרנסתה אבדה פרנסתה. ואם …

• כתובות סח ע"ב · ג תנו רבנן: הבנות בין בגרו עד שלא נישאו ובין נישאו עד שלא …
• כתובות סח ע"ב · ד אמר רב נחמן, אמר לי הונא: הלכתא כרבי. איתיביה רבא לרב נחמן: …
• כתובות סח ע"ב · ה לא קשיא: הא — דמחאי, הא — דלא מחאי.
• כתובות סח ע"ב · ו הכי נמי מסתברא, דאם כן, קשיא דרבי אדרבי. דתניא, רבי אומר: בת …

הלכה יד מי שצוה לתת לבתו כך וכך מעות לפרנסתה ליקח בהן קרקע בין שהיה שכיב …

• תענית כא ע"א · ז אם אמר: אם מתו ירשו אחרים תחתיהם — בין שאמר ״תנו״ בין …
• כתובות סט ע"ב · ט אלא רבי מאיר היא, וחסורי מיחסרא והכי קתני: יעשה השליש מה שהושלש …
• כתובות סט ע"ב · י איתמר, רב יהודה אמר שמואל: הלכה כרבי יוסי, רבא אמר רב נחמן: …

הלכה א מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה. ומה היא עושה לו הכל כמנהג המדינה. מקום שדרכן …

• כתובות נט ע"ב · ו מתני׳ ואלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה: טוחנת, ואופה, ומכבסת, מבשלת, ומניקה את …
• כתובות סא ע"ב · ג ועושה בצמר. בצמר אין, בפשתים לא. מתניתין מני — רבי יהודה היא. …
• כתובות סה ע"ב · יג מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה. וירושתה — הוא אוכל פירות בחייה. בושתה, …
• בבא מציעא יב ע"א · ו מתני׳ מציאת בנו ובתו הקטנים, מציאת עבדו ושפחתו הכנענים, מציאת אשתו – …

הלכה ב דחקה עצמה ועשתה יותר מן הראוי לה המותר לבעל. היה לו ממון הרבה אפילו …

• כתובות נט ע"ב · ז רבי אליעזר אומר: אפילו הכניסה לו מאה שפחות — כופה לעשות בצמר, …
• כתובות סו ע"א · ג והא כי אתא רבין, אמר רבי יוחנן: בהעדפה שלא על ידי הדחק …

הלכה ג המדיר את אשתו שלא תעשה מלאכה כלל יוציא ויתן כתובה שהבטלה מביאה לידי זמה. …

• כתובות נט ע"ב · ו מתני׳ ואלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה: טוחנת, ואופה, ומכבסת, מבשלת, ומניקה את …
• כתובות נט ע"ב · ז רבי אליעזר אומר: אפילו הכניסה לו מאה שפחות — כופה לעשות בצמר, …
• כתובות סא ע"א · ט ארבע, יושבת בקתדרא. אמר רב יצחק בר חנניא אמר רב הונא: אף …
• כתובות סא ע"ב · ג ועושה בצמר. בצמר אין, בפשתים לא. מתניתין מני — רבי יהודה היא. …

הלכה ה יש מלאכות אחרות שהאשה עושה לבעלה בזמן שהן עניים ואלו הן. אופה הפת בתנור …

• כתובות נט ע"ב · ו מתני׳ ואלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה: טוחנת, ואופה, ומכבסת, מבשלת, ומניקה את …
• כתובות נט ע"ב · ח גמ׳ טוחנת סלקא דעתך?! אלא אימא: מטחנת. ואיבעית אימא: בריחיא דידא.
• כתובות סא ע"א · י אמר רב יצחק בר חנניא אמר רב הונא: כל מלאכות שהאשה עושה …
• כתובות סא ע"א · יא והצעת המטה. אמר רבא: לא אמרן אלא בפניו, אבל שלא בפניו — …
• כתובות סא ע"ב · ג ועושה בצמר. בצמר אין, בפשתים לא. מתניתין מני — רבי יהודה היא. …
• בבא קמא פב ע"א · יב ושתהא אשה משכמת ואופה – כדי שתהא פת מצויה לעניים.

הלכה ו בד"א בעניים אבל אם הכניסה לו שפחה אחת או נכסים שראוי לקנות מהן שפחה …

• כתובות נט ע"ב · ו מתני׳ ואלו מלאכות שהאשה עושה לבעלה: טוחנת, ואופה, ומכבסת, מבשלת, ומניקה את …
• כתובות סא ע"א · ח אמר רב חנא ואיתימא רבי שמואל בר נחמני: לא הכניסה לו ממש, …

הלכה י כל אשה שתמנע מלעשות מלאכה מן המלאכות שהיא חייבת לעשותן כופין אותה ועושה אפילו …

• כתובות נח ע"ב · ט ופליגא דריש לקיש. דאמר ריש לקיש: לא תימא טעמא דרבי מאיר משום …
• כתובות סג ע"ב · א אלא למאן דאמר ממלאכה, חולה בת מלאכה היא? אלא: מתשמיש כולי עלמא …

הלכה יא האשה כל זמן שהיא מניקה את בנה פוחתין לה ממעשה ידיה ומוסיפין לה על …

• כתובות ס ע"ב · יא תנו רבנן: הרי שנתנו לה בן להניק — הרי זו לא תניק …
• כתובות ס ע"ב · יג פסקה קימעא — אוכלת הרבה. מהיכא? אמר רב ששת: משלה.
• כתובות סד ע"ב · ו ומה היא עושה לו? משקל חמש סלעים שתי ביהודה, שהן עשר סלעים …
• כתובות סה ע"ב · יא אם כן, ליתני ״אם היתה חולה״, מאי אם היתה מניקה? ודלמא הא …

הלכה יב ילדה תאומים אין כופין אותה להניק שניהם אלא מניקה אחד ושוכר הבעל מניקה לשני. …

• כתובות ס ע"ב · יא תנו רבנן: הרי שנתנו לה בן להניק — הרי זו לא תניק …

הלכה יג נדרה שלא להניק את בנה כופה אותה ומניקתו עד שיהיה בן כ"ד חדש אחד …

• כתובות נט ע"ב · י ומניקה את בנה. לימא מתניתין דלא כבית שמאי. דתניא: נדרה שלא להניק …
• כתובות סא ע"א · ב אמר רב הונא, בדק לן רב הונא בר חיננא: היא אומרת להניק, …

הלכה יד היתה ענייה שהיא חייבת להניק את בנה והרי הוא עשיר שראוי לו שלא תניק …

• כתובות סא ע"א · ב אמר רב הונא, בדק לן רב הונא בר חיננא: היא אומרת להניק, …
• כתובות סא ע"א · ג ופשיטנא ליה מהא: עולה עמו ואינה יורדת עמו. אמר רב הונא: מאי …

הלכה טז האשה שנתגרשה אין כופין אותה להניק. אלא אם רצתה נותן לה שכרה ומניקתו. ואם …

• כתובות נט ע"ב · י ומניקה את בנה. לימא מתניתין דלא כבית שמאי. דתניא: נדרה שלא להניק …
• כתובות ס ע"א · ב כי אתא רמי בר יחזקאל, אמר: לא תציתינהו להני כללי דכייל יהודה …
• כתובות ס ע"א · ג ההיא דאתאי לקמיה דשמואל. אמר ליה לרב דימי בר יוסף: זיל בדקה. …

הלכה יח כיצד היה האב ראוי לצדקה מוציאין ממנו הראוי לו בעל כרחו וזנין אותה והיא …

• כתובות קב ע"ב · יז לא יאמר הראשון. אמר רב חסדא: זאת אומרת בת אצל אמה.

הלכה א הבעל קודם לכל אדם בירושת אשתו. ומאימתי יזכה בירושתה משתצא מרשות האב ואע"פ שעדיין …

• כתובות סה ע"ב · יג מציאת האשה ומעשה ידיה לבעלה. וירושתה — הוא אוכל פירות בחייה. בושתה, …
• בבא קמא מב ע"ב · טז וסבר רבי עקיבא: לא ירית לה בעל? והתניא: ״וירש אותה״ – מכאן …
• בבא בתרא קיא ע"ב · ח והאיש את אשתו וכו׳. מנהני מילי? דתנו רבנן: ״שארו״ – זו אשתו, …

הלכה ב כיצד האשה שנתארסה ומסרה אביה לבעלה או לשלוחי בעלה. או מסרוה שלוחי האב לבעלה …

• יבמות כט ע"ב · ח אילימא ליורשה וליטמא לה ולהפר נדריה, השתא ארוסה בעלמא תני רבי חייא: …
• כתובות מח ע"ב · ח מיתיבי: הלך האב עם שלוחי הבעל, או שהלכו שלוחי האב עם שלוחי …
• כתובות נג ע"א · יג יתיב רב נחמן ועולא ואבימי בר רב פפי, ויתיב רב חייא בר …
• סנהדרין כח ע"ב · יא מאי דעתיך? כדאמר רבי חייא בר אמי משמיה דעולא: אשתו ארוסה לא …

הלכה ג וכן אם היתה בוגרת או יתומה או אלמנה והלכה היא בעצמה מבית אביה לבית …

• בבא מציעא יח ע"א · ב ואלא, מדתני רב חייא בר אמי: אשתו ארוסה, לא אונן ולא מטמא …

הלכה ד הנושא אשה שהיא אסורה לו הואיל ויש לו בה קידושין אם מתה תחתיו יירשנה. …

• כתובות קא ע"א · ב מאי קא משמע לן? תנינא כולהו: הממאנת באיש — הוא מותר בקרובותיה, …
• כתובות קא ע"א · ה רבי יהושע אומר: מעשה קטנה כלום, ובעלה זכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, ובהפרת …
• כתובות קא ע"א · ט ולא בלאות. אמר ליה רב הונא בר חייא לרב כהנא: אמרת לן …
• כתובות קא ע"א · י הוי בה רב פפא: אהייא? אילימא אממאנת, אי דאיתנהו — אידי ואידי …
• גיטין נה ע"א · ג ועל קטנה בת ישראל שנשאת לכהן, שאוכלת בתרומה, ואם מתה – בעלה …

הלכה ה קטנה שנתקדשה לדעת אביה ונשאת שלא לדעת אביה בין בפניו בין שלא בפניו יכול …

• קידושין מה ע"ב · ח אמר רב שמואל בר רב יצחק: ומודה רב שאם מתה – אינו …

הלכה ז כל נכסים שיש לאשה בין נכסי צאן ברזל בין נכסי מלוג הבעל אוכל כל …

• יבמות לח ע"ב · ג והתנן: נפלו לה נכסים משנתארסה, בית שמאי אומרים: תמכור, ובית הלל אומרים: …
• יבמות לח ע"ב · ה והתנן: נפלו לה נכסים משנישאת, אלו ואלו מודים שאם מכרה ונתנה — …
• כתובות מו ע"ב · ג נשאת — יתר עליו הבעל, שאוכל פירות בחייה, וחייב במזונותיה, ובפרקונה, וקבורתה. …
• כתובות נ ע"א · יא אמר רבי יוסי בר חנינא, באושא התקינו: האשה שמכרה בנכסי מלוג בחיי …
• כתובות עח ע"א · א האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס — מודים בית שמאי ובית …
• כתובות עח ע"ב · ט מתניתין — בחייה ולפירות, תקנת אושא — בגופה של קרקע ולאחר מיתה.
• בבא קמא פח ע"ב · א אזל רב שמואל בר אבא קמיה דרבי ירמיה בר אבא, אוקמיה בנכסי. …
• בבא מציעא לה ע"א · טו דאמר רבי יוסי בר חנינא: באושא התקינו – האשה שמכרה בנכסי מלוג …
• בבא בתרא נ ע"א · ד כי איתמר דאמימר – היכא דזבין איהו ומית, אתיא איהי ומפקא; אי …

הלכה ח בד"א בנכסים הידועין לבעל אבל אם נפלו לה נכסים במדינה אחרת ולא ידע בהן …

• כתובות עח ע"א · א האשה שנפלו לה נכסים עד שלא תתארס — מודים בית שמאי ובית …
• כתובות עח ע"ב · ט מתניתין — בחייה ולפירות, תקנת אושא — בגופה של קרקע ולאחר מיתה.
• כתובות עח ע"ב · י רבי שמעון חולק בין נכסים. אלו הן ידועין ואלו הן שאינן ידועין? …

הלכה ט האשה שכתבה כל נכסיה לאחר בין קרוב בין רחוק קודם שתנשא אע"פ שאם נתגרשה …

• כתובות עט ע"א · ב אמר ליה: הכי והכי הוה. אמר ליה: שטר מברחת קא אמרת? הכי …
• כתובות עט ע"א · ה וחכמים אומרים: רצה — מצחק בה. עד שתכתוב לו מהיום ולכשארצה.
• כתובות עט ע"א · ז אמר רבי זירא, לא קשיא: הא — בכולה, הא — במקצתה.

הלכה י שומרת יבם יש לה למכור וליתן במתנה נכסים שנפלו לה כשהיא שומרת יבם ואין …

• יבמות לח ע"א · ט מתני׳ שומרת יבם שנפלו לה נכסים — מודים בית שמאי ובית הלל …
• יבמות לח ע"א · יא כנסה — הרי היא כאשתו לכל דבר. ובלבד שתהא כתוב[ת]ה על נכסי …
• כתובות פ ע"ב · ו מתני׳ שומרת יבם שנפלו לה נכסים — מודים בית שמאי ובית הלל …
• כתובות פ ע"ב · ז מתה, מה יעשו בכתובתה ובנכסים הנכנסין והיוצאין עמה? בית שמאי אומרים: יחלקו …
• כתובות פא ע"א · א יורשיה יורשי כתובתה חייבין בקבורתה. אמר אביי, אף אנן נמי תנינא: אלמנה …

הלכה יא שומרת יבם כתובתה על כל נכסי בעלה. לפיכך אין היבם יכול למכור בנכסי אחיו …

• יבמות לט ע"א · יז ואי לית לה מן הראשון — תקינו לה משני, כדי שלא תהא …
• כתובות פ ע"ב · יא כנסה, הרי היא כאשתו לכל דבר. בלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה …
• כתובות פא ע"ב · ו אמר רב יוסף: כיון דאמור רבנן לא ליזבין, אף על גב דזבין …
• כתובות פב ע"א · י כי אתא רבין, אמר ריש לקיש: בין יבם ואחר כך חילק, בין …
• כתובות פב ע"ב · ה לא יאמר לה ״הרי כתובתיך״. מאי וכן?

הלכה יב כנס את יבמתו והניח אחיו פירות מחוברין לקרקע ימכרו וילקח בהן קרקע והיבם אוכל …

• כתובות פ ע"ב · ט המחוברין בקרקע, אמר רבי מאיר: שמין אותן כמה הן יפין בפירות, וכמה …
• כתובות פ ע"ב · י וחכמים אומרים: פירות המחוברין בקרקע — שלו. התלושין מן הקרקע — כל …
• כתובות פ ע"ב · יא כנסה, הרי היא כאשתו לכל דבר. בלבד שתהא כתובתה על נכסי בעלה …
• קידושין י ע"א · ח אמר אביי: תא שמע: האב זכאי בבתו בקדושיה בכסף בשטר ובביאה, וזכאי …

הלכה יג הניח פירות תלושין מן הקרקע וכן אם הניח מעות ומטלטלין הכל של יבם. ומשתמש …

• כתובות פ ע"ב · ח הניח אחיו מעות — ילקח בהן קרקע, והוא אוכל פירות. פירות התלושין …
• כתובות פא ע"ב · יא הדור שלחוה קמיה דרב מניומי בריה דרב נחומי. אמר להו: הכי אמר …

הלכה יד יבמה שלא היתה לה כתובה או שמחלה כתובתה זכה בנכסי אחיו ומוכר ונותן כחפצו. …

• כתובות פב ע"ב · ד ואי לית לה מראשון, אית לה משני. כדי שלא תהא קלה בעיניו …

הלכה טו האשה שמכרה או שנתנה אחר שנשאת בנכסי צאן ברזל בין לבעלה בין לאחרים לא …

• יבמות סו ע"ב · ו תניא כותיה דרב יהודה: המכנסת שום לבעלה, אם רצה הבעל למכור — …
• בבא בתרא מט ע"א · ה ולא לאיש חזקה בנכסי אשתו וכו׳. פשיטא – כיון דאית ליה לפירא, …
• בבא בתרא מט ע"א · ו לא צריכא, דכתב לה: ״דין ודברים אין לי בנכסייך״.
• בבא בתרא מט ע"א · ח אמרי לה דבי רבי ינאי: מתניתין בכותב לה ועודה ארוסה – וכדרב …
• בבא בתרא מט ע"ב · ד מי לא תנן: לקח מן האיש, וחזר ולקח מן האשה – מקחו …

הלכה טז מכר מטלטלין של נכסי צאן ברזל אף ע"פ שאינו רשאי אם מכר ממכרו ממכר. …

• בבא קמא צ ע"א · י כמאן אזלא הא דאמר אמימר: איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג – לא …
• בבא בתרא נ ע"א · ג אלא למעוטי נכסי מלוג – האמר אמימר: איש ואשה שמכרו בנכסי מלוג …
• בבא בתרא נ ע"א · ד כי איתמר דאמימר – היכא דזבין איהו ומית, אתיא איהי ומפקא; אי …

הלכה יז וכן האשה שמכרה או נתנה נכסי מלוג לבעלה ממכרה ומתנתה קיימין ואינה יכולה לומר …

• גיטין נה ע"ב · י לקח מן האיש וחזר ולקח מן האשה – מקחו בטל. מן האשה …
• גיטין נח ע"ב · א תניא כוותיה דשמואל, רבי שמעון בן אלעזר אומר: לקח מן האשה, וחזר …
• בבא בתרא נ ע"א · ה אבל היכא דזבינו תרוייהו לעלמא, אי נמי זבנה איהי לדידיה – זבינה …

הלכה יח כיצד האשה שמכרה או נתנה לבעלה מנכסי צאן ברזל בין קרקע בין מטלטלין או …

• בבא בתרא מט ע"ב · ד מי לא תנן: לקח מן האיש, וחזר ולקח מן האשה – מקחו …
• בבא בתרא מט ע"ב · ה הא איתמר עלה, אמר רבה בר רב הונא: לא נצרכה אלא באותן …

הלכה כ בעל שמכר קרקע לפירות לא עשה כלום. מפני שלא התקינו פירות לאיש אלא כדי …

• כתובות פ ע"ב · ב אמר רב פפא: הא דיהודה מר בר מרימר לאו בפירוש אתמר, אלא …
• כתובות פ ע"ב · ד והלכתא: בעל שמכר קרקע לפירות — לא עשה ולא כלום. מאי טעמא? …
• כתובות פ ע"ב · ה מאי בינייהו? איכא בינייהו ארעא דמקרבא למתא, אי נמי: בעל אריס הוא. …

הלכה כא היו לאשה כספים. אם נכסי צאן ברזל הן הרי זה נושא ונותן בהן. ואם …

• כתובות עט ע"א · ט מתני׳ נפלו לה כספים — ילקח בהן קרקע, והוא אוכל פירות. פירות …

הלכה כג נפלו לה עבדים אע"פ שהן זקנים לא ימכרו מפני שבח בית אביה. נפלו לה …

• כתובות עט ע"ב · יא מתני׳ נפלו לה עבדים ושפחות זקנים — ימכרו, וילקח מהן קרקע, והוא …
• כתובות עט ע"ב · יג מתקיף לה רב יוסף: הרי עבדים ושפחות, דכי שדה שאינה שלה דמי, …
• בבא מציעא קט ע"ב · י תא שמע: נפלו לה גפנים וזיתים זקנים –
• בבא מציעא קי ע"א · ב ואיבעית אימא: לאו מי אוקימנא לההיא כגון שנפלו לה בשדה אחרת, דקא …

הלכה כד נפלו לה פירות מחוברין לקרקע הרי אלו של בעל. תלושין מן הקרקע שלה וימכרו …

• כתובות עט ע"א · י [פירות] המחוברים בקרקע? אמר רבי מאיר: שמין אותה כמה היא יפה בפירות …
• כתובות עט ע"ב · י רבי שמעון אומר מקום שיפה כחו. רבי שמעון היינו תנא קמא? אמר …

הלכה כה עבדי נכסי מלוג ובהמת נכסי מלוג הבעל חייב במזונות שלהן ובכל צרכיהם והן עושין …

• יבמות סו ע"א · ה ואלו הן עבדי מלוג: אם מתו — מתו לה, ואם הותירו — …
• כתובות עט ע"ב · ז אמר רב הונא בר חייא אמר שמואל: הלכה כחנניה. אמר רבא אמר …

הלכה כו הכניסה לו שני כלים או שתי שפחות בתורת נכסי צאן ברזל ושמו אותן עליו …

• יבמות סז ע"א · ב אמר רב יהודה: הכניסה לו שני כלים באלף זוז, ושבחו ועמדו על …

הלכה כז הנותן מתנה לאשתו בין שנתן לה קרקע בין שנתן לה מעות ולקחה בהן קרקע …

• בבא בתרא נא ע"ב · ו אמר רבא, הלכתא: המוכר שדה לאשתו – לא קנתה, והבעל אוכל פירות. …

הלכה כח ולד בהמת מלוג שנגנב ונמצא הגנב ושלם שנים הכפל לאשה שאין זה פרי שתקנו …

• כתובות סה ע"ב · יד רבי יהודה בן בתירא אומר: בזמן שבסתר — לה שני חלקים, ולו …
• כתובות עט ע"ב · א ולד בהמת מלוג — משלם תשלומי כפל לאשה.

הלכה כט המוכר קרקע לאשתו אם היו המעות שלקחה בהן את הקרקע מבעל גלויין וידועין לבעל …

• בבא בתרא נא ע"ב · ו אמר רבא, הלכתא: המוכר שדה לאשתו – לא קנתה, והבעל אוכל פירות. …
• בבא בתרא נא ע"ב · ז לא קשיא; כאן במעות טמונין, כאן במעות שאין טמונין – דאמר רב …

הלכה ל הרי שנמצאו מעות או מטלטלין ביד האשה היא אומרת במתנה נתנו לי והוא אומר …

• גיטין עז ע"א · טו חצרה?! מה שקנתה אשה קנה בעלה!
• בבא בתרא נב ע"ב · ה וכן האשה שהיא נושאת ונותנת בתוך הבית, והיו אונות ושטרות יוצאין על …

הלכה לב אין מקבלין פקדונות לא מן הנשים ולא מן העבדים ולא מן הקטנים. ואם עבר …

• בבא בתרא נא ע"ב · ח תנו רבנן: אין מקבלין פקדונות – לא מן הנשים, ולא מן העבדים, …
• בבא בתרא נב ע"א · ג דביתהו דרבה בר בר חנה, כי קא שכבה, אמרה: ״הני כיפי, דמרתא …
• בבא בתרא נב ע"א · ה מן הקטן – יעשה לו סגולה. מאי ״סגולה״? רב חסדא אמר: ספר …

הלכה לג האשה שהיו לה כספים הראויות לבעל לאכול פירותיהם הוא אומר כך וכך ילקח בהם …

• כתובות עט ע"א · יב גמ׳ פשיטא: ארעא ובתי — ארעא. בתי ודיקלי — בתי. דיקלי ואילני …
• כתובות עט ע"א · יג אבא, זרדתא, ופירא דכוורי, אמרי לה פירא ואמרי לה קרנא. כללא דמילתא: …

הלכה לד האשה שהכניסה לבעלה עז לחלבה ורחל לגיזתה ודקל לפירותיו אע"פ שאין לה אלא פירות …

• כתובות עט ע"ב · ח אמר רבא אמר רב נחמן: הכניסה לו עז לחלבה ורחל לגיזתה, ותרנגולת …

הלכה א האשה שהתנית על בעלה לבטל זכות מדברים שזוכה בהן הבעל אם כתב לה ועודה …

• כתובות פג ע"א · י איבעיא להו: קנו מידו, מהו? אמר רב יוסף: מדין ודברים קנו מידו. …
• גיטין עז ע"א · יח אמרי דבי רבי ינאי: בכותב לה – ועודה ארוסה, וכדרב כהנא – …
• גיטין עז ע"ב · ט לסוף איגלי מילתא דארוסה הואי. אמר רבא: אם אמרו בנשואה, יאמרו בארוסה?! …
• בבא בתרא מט ע"ב · א נחלה הבאה לו לאדם ממקום אחר, אדם מתנה עליה שלא יירשנה. וכדרבא …

הלכה ב התנה עמה שלא יהיו לו דין ודברים בנכסיה אם מכרה ונתנה מכרה ומתנתה קיים. …

• כתובות פג ע"א · א הכותב לאשתו : ״דין ודברים אין לי בנכסיך״ — הרי זה אוכל …
• כתובות פג ע"א · ג כתב לה ״דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן ובפירי פירותיהן בחייך ובמותך״ …
• כתובות פג ע"א · ד גמ׳ תני רבי חייא: ״האומר לאשתו״.
• גיטין עז ע"א · יח אמרי דבי רבי ינאי: בכותב לה – ועודה ארוסה, וכדרב כהנא – …

הלכה ג התנה עמה שלא יאכל פירות נכסיה ה"ז אינו אוכל פירותיהן אבל מוכרין את הפירות …

• כתובות פג ע"א · ב כתב לה ״דין ודברים אין לי בנכסיך ובפירותיהן״ — הרי זה אינו …

הלכה ד התנה עמה שלא יאכל פירות נכסיה ולא פירי פירותיהן לוקחין הפירות וקונין בהם קרקע …

• כתובות נו ע"א · יח הרי פירות דרבנן, ולא עבדו להו רבנן חיזוק! דתנן, רבי יהודה אומר: …

הלכה ו בד"א שהתנה עמה קודם שתנשא שהנחלה הבאה לו לאדם שלא ממשפחתו מתנה עליה שלא …

• כתובות פג ע"א · ו אמרי דבי רבי ינאי: בכותב לה ועודה ארוסה, כדרב כהנא. דאמר רב …

הלכה ח הבעל שהוציא הוצאות על נכסי מלוג בין שהוציא מעט ואכל פירות הרבה בין שהוציא …

• כתובות עט ע"ב · יד מתני׳ המוציא הוצאות על נכסי אשתו, הוציא הרבה ואכל קימעא, קימעא ואכל …
• כתובות עט ע"ב · טו גמ׳ וכמה קימעא? אמר רבי אסי: אפילו גרוגרת אחת, והוא שאכלה דרך …
• כתובות פ ע"א · ב לא אכלה דרך כבוד מאי? אמר עולא: פליגי בה תרי אמוראי במערבא, …
• כתובות פ ע"א · ג אמרי דייני דפומבדיתא: עבד רב יהודה עובדא בחבילי זמורות. רב יהודה לטעמיה, …
• בבא מציעא לט ע"א · ה ומאי שנא מהא דתנן: המוציא הוצאות על נכסי אשתו, הוציא הרבה ואכל …

הלכה ט וכן אם נפלו לה כספים במקום רחוק והוציא עליהן הוצאות עד שהביאן או עד …

• כתובות פ ע"א · ה ההיא איתתא דנפלו לה ארבע מאה זוזי בי חוזאי, אזל גברא אפיק …
• כתובות פ ע"א · ו אמרו ליה רבנן לרבי אמי: הני מילי היכא דקאכיל פירא, הא קרנא …
• כתובות פ ע"א · ח אמר ליה רבא: אם כן, אתי לאיערומי! אלא אמר רבא: שאם היתה …

הלכה י בד"א במגרש אבל האשה שמרדה על בעלה אפילו אכל הרבה שמין לו כמה אכל …

• כתובות פ ע"א · ד אמר רב יעקב אמר רב חסדא: המוציא הוצאות על נכסי אשתו קטנה …
• בבא מציעא לט ע"א · ו הא לא דמיא אלא להא דתנן: המוציא הוצאות על נכסי אשתו קטנה …

הלכה יא מנהגות רבות יש בנדוניא. יש מקומות שנהגו שיכתבו בכתובות הנדוניא יתר על דמיה בשליש …

• כתובות סו ע"א · ט פסקה להכניס לו אלף דינר — הוא פוסק כנגדן חמש עשרה מנה, …
• כתובות סו ע"ב · ד מתני׳ פסקה להכניס לו כספים — סלעה נעשה ששה דינרין. החתן מקבל …
• בבא מציעא קד ע"ב · ב רבי יוסי היה דורש לשון הדיוט. דתניא, רבי יוסי אומר: מקום שנהגו …

הלכה יב הנושא סתם כותב ונותן כמנהג המדינה. וכן היא שפסקה להכניס נותנת כמנהג המדינה וכשתבא …

• כתובות סו ע"ב · ד מתני׳ פסקה להכניס לו כספים — סלעה נעשה ששה דינרין. החתן מקבל …

הלכה יג איש ואשה שהיו ביניהם שדוכין ואמר לה כמה את מכנסת לי כך וכך ואמרה …

• מועד קטן יח ע"ב · ח דאמר רב גידל אמר רב: כמה אתה נותן לבנך? כך וכך. כמה …
• כתובות קב ע"א · ג תא שמע, כתב לכהן: ״שאני חייב לך חמש סלעים״ — חייב ליתן …
• כתובות קב ע"ב · ב גופא, אמר רב גידל אמר רב: ״כמה אתה נותן לבנך?״, ״כך וכך״. …
• כתובות קב ע"ב · ה אמר ליה רבינא לרב אשי: דברים הללו ניתנו ליכתב, או לא ניתנו …
• קידושין ט ע"ב · ו דאמר רב גידל אמר רב: ״כמה אתה נותן לבנך״? – ״כך וכך״, …

הלכה טו האב שפסק על יד בתו לא קנתה הבת אותה המתנה עד שיכנוס אותה בעלה. …

• כתובות מז ע"ב · א שלא כתב לה אלא על מנת לכונסה. למאן דאמר לא זכה — …
• כתובות סו ע"א · ח מתני׳ הפוסק מעות לחתנו, ומת חתנו, אמרו חכמים: יכול הוא שיאמר: לאחיך …
• כתובות סו ע"ב · ב גמ׳ תנו רבנן: אין צריך לומר ראשון תלמיד חכם ושני עם הארץ, …

הלכה טז הפוסק מעות לחתנו והלך האב למדינה אחרת יכולה היא לומר לבעל אני לא פסקתי …

• כתובות קט ע"א · א תשב עד שילבין ראשה. אדמון אומר: יכולה היא שתאמר: אילו אני פסקתי …
• כתובות קט ע"א · ד תנא: במה דברים אמורים בגדולה, אבל בקטנה — כופין. כופין למאן? אילימא …

הלכה יז הנושא אשה ופסקה עמו שיהיה זן את בתה כך וכך שנים חייב לזון אותם …

• כתובות קא ע"ב · יג הנושא את האשה ופסקה עמו כדי שיזון את בתה חמש שנים — …
• כתובות קא ע"ב · יד ניסת לאחר, ופסקה עמו כדי שיזון את בתה חמש שנים חייב לזונה …

הלכה יח נישאת הבת בתוך זמן זה הבעל חייב במזונותיה. ובעלי אמה שניהם כל אחד ואחד …

• כתובות נא ע"ב · ד והתניא: חמשה גובין מן המחוררין, ואלו הן: פירות, ושבח פירות, והמקבל עליו …
• כתובות קא ע"ב · טז ניסת — הבעל נותן לה מזונות, והן נותנין לה דמי מזונות. מתו …
• כתובות קב ע"ב · יא הכא במאי עסקינן — בשקנו מידו.
• גיטין נא ע"א · ח הכא במאי עסקינן – בשקנו מידו.
• בבא קמא צה ע"א · יד ואלו הן: פירות, ושבח פירות, והמקבל עליו לזון בן אשתו ובת אשתו, …

הלכה ב אבל הנושא אשה ולא הכיר בה ונמצאת אילונית או מחייבי לאוין. וכן הנושא שנייה …

• יבמות פד ע"א · יא אין לה לא כתובה ולא פירות ולא מזונות ולא בלאות. והולד כשר, …
• יבמות קיג ע"א · ו וקטנה מנלן דאית לה כתובה? דתנן: הממאנת, והשנייה, ואיילונית — אין להן …
• כתובות ק ע"ב · כ מתני׳ הממאנת, השניה, והאילונית — אין להן כתובה, ולא פירות ולא מזונות …
• בבא מציעא סז ע"א · ב דתנן: הממאנת והשנייה והאיילונית, אין להן לא כתובה ולא פירות ולא מזונות …

הלכה ד ולמה לא חלקו בשנייה בין שהכיר בה בין שלא הכיר בה אלא אמרו אין …

• יבמות פד ע"א · יב אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט, ממזרת ונתינה לישראל, בת ישראל …
• יבמות פה ע"א · יב מזוני תנאי כתובה נינהו, מדאית לה כתובה אית לה מזוני, או דלמא: …
• יבמות פה ע"א · יג והתניא: יש לה! כי תניא ההיא — לאחר מיתה.
• יבמות פה ע"א · טו תנו רבנן: אלמנה לכהן גדול, גרושה וחלוצה לכהן הדיוט — יש לה …
• יבמות פה ע"ב · ב רבי אומר: הללו דברי תורה — ודברי תורה אין צריכין חיזוק. והללו …

הלכה ה הממאנת אין לה כתובה אבל תוספת יש לה. ואין מוציאין מן הבעל פירות שאכל. …

• יבמות קיג ע"א · ו וקטנה מנלן דאית לה כתובה? דתנן: הממאנת, והשנייה, ואיילונית — אין להן …
• כתובות ק ע"ב · כ מתני׳ הממאנת, השניה, והאילונית — אין להן כתובה, ולא פירות ולא מזונות …
• כתובות ק ע"ב · כה ואזדא שמואל לטעמיה, דאמר שמואל: ממאנת — אין לה כתובה, יוצאה בגט …
• כתובות קא ע"א · טו אין להן כתובה. אמר שמואל: לא שנו אלא מנה מאתים, אבל תוספת, …
• כתובות קז ע"ב · ז תא שמע: כיצד אמרו ממאנת אין לה מזונות? אי אתה יכול לומר …
• בבא מציעא סז ע"א · ב דתנן: הממאנת והשנייה והאיילונית, אין להן לא כתובה ולא פירות ולא מזונות …

הלכה ז והיאך דין נשים אלו בנדוניא שלהם כל אשה שנדוניתה קיימת אפילו זינתה נוטלת שלה …

• כתובות קא ע"א · יב אלא אשניה, וקנסו רבנן לדידה בדידיה ולדידיה בדידה.

הלכה ט והממאנת אין לה בליות כלל שאין מוציאין מן הבעל דבר ממה שאבד או נגנב …

• כתובות קא ע"א · ב מאי קא משמע לן? תנינא כולהו: הממאנת באיש — הוא מותר בקרובותיה, …
• כתובות קא ע"א · ה רבי יהושע אומר: מעשה קטנה כלום, ובעלה זכאי במציאתה, ובמעשה ידיה, ובהפרת …
• כתובות קא ע"א · ט ולא בלאות. אמר ליה רב הונא בר חייא לרב כהנא: אמרת לן …
• כתובות קא ע"א · י הוי בה רב פפא: אהייא? אילימא אממאנת, אי דאיתנהו — אידי ואידי …

הלכה י מי שזינתה תחת בעלה אין לה כתובה לא עיקר ולא תוספת. ואין מוציאין מהבעל …

• כתובות עב ע"א · ט מתני׳ ואלו יוצאות שלא בכתובה — העוברת על דת משה ויהודית. ואיזו …
• כתובות עב ע"א · יא גמ׳ מאכילתו שאינו מעושר, היכי דמי? אי דידע — נפרוש. אי דלא …
• כתובות קא ע"א · יז נשים שאמרו חכמים יוצאות שלא בכתובה, כגון עוברת על דת וחברותיה — …
• כתובות קא ע"א · יח מסייע ליה לרב הונא, דאמר רב הונא: זינתה לא הפסידה

הלכה יא ואלו הן הדברים שאם עשתה אחת מהן עברה על דת משה. יוצאה בשוק ושער …

• כתובות עב ע"א · ט מתני׳ ואלו יוצאות שלא בכתובה — העוברת על דת משה ויהודית. ואיזו …
• כתובות עב ע"א · יא גמ׳ מאכילתו שאינו מעושר, היכי דמי? אי דידע — נפרוש. אי דלא …

הלכה יב ואי זו היא דת יהודית הוא מנהג הצניעות שנהגו בנות ישראל. ואלו הן הדברים …

• כתובות עב ע"ב · ב אמר רבי אסי אמר רבי יוחנן: קלתה, אין בה משום פרוע ראש. …
• כתובות עב ע"ב · ג וטווה בשוק. אמר רב יהודה אמר שמואל: במראה זרועותיה לבני אדם. רב …
• כתובות עב ע"ב · ה אבא שאול אומר: אף המקללת יולדיו בפניו. אמר רב יהודה אמר שמואל: …
• כתובות עב ע"ב · ו רבי טרפון אומר: אף הקולנית. מאי ״קולנית״? אמר רב יהודה אמר שמואל: …

הלכה יד העוברת על דת צריכה התראה ועדים ואח"כ תפסיד כתובתה. עברה בינו לבינה וידע שהיא …

• סוטה כה ע"א · ח אמר רב חנינא מסורא: תא שמע, ואלו שבית דין מקנין להן: מי …
• סוטה כה ע"א · י איבעיא להו: עוברת על דת ורצה בעל לקיימה, מקיימה או אינו מקיימה? …

הלכה טו כיצד היא יוצאה משום שם רע כגון שהיו שם עדים שעשתה דבר מכוער ביותר …

• יבמות כד ע"ב · יג מיתיבי: במה דברים אמורים — כשאין לה בנים, אבל יש לה בנים …

הלכה טז עוברת על דת משה או על דת יהודית וכן זאת שעשתה דבר מכוער אין …

• כתובות נד ע"ב · יא ולפוגמת; לתובעת; ולעוברת על דת;
• סוטה כה ע"א · ח אמר רב חנינא מסורא: תא שמע, ואלו שבית דין מקנין להן: מי …
• סוטה כה ע"א · י איבעיא להו: עוברת על דת ורצה בעל לקיימה, מקיימה או אינו מקיימה? …

הלכה יז מי שראה אשתו שזינתה או שאמרה לו אחת מקרובותיו או מקרובותיה שהוא מאמינם וסומכת …

• קידושין סו ע"א · ז מאי לאו אי מהימן עלך דלאו גזלנא הוא? ורבא: אי מהימן לך …

הלכה יח אמרה לו אשתו שזינתה תחתיו ברצונה אין משגיחין לדבריה שמא עיניה נתנה באחר. אבל …

• יבמות פח ע"א · ג מי דמי? התם לא איתחזק איסורא, הכא איתחזק איסורא דאשת איש, ואין …
• כתובות ט ע"א · י אלא הכי קאמר: אין האשה נאסרת על בעלה בעד אחד, אלא בשני …
• נדרים צא ע"א · ב במאי עסקינן? אילימא באשת ישראל, אי ברצון — כלום יש לה כתובה? …
• גיטין ב ע"ב · ז אבל הכא, דאיתחזק איסורא דאשת איש, הוי דבר שבערוה; ואין דבר שבערוה …
• קידושין סו ע"א · ה איבעיא להו: אשתו זינתה בעד אחד ושותק, מהו? אמר אביי: נאמן. רבא …

הלכה יט האשה שזינתה תחת בעלה בשגגה או באונס הרי זו מותרת לבעלה שנאמר והיא לא …

• יבמות נו ע"ב · יא מתיב רבי זירא: ״והיא לא נתפשה״ — אסורה, הא נתפשה — מותרת. …
• כתובות נא ע"ב · יב ופליגא דרבא. דאמר רבא: כל שתחלתה באונס וסוף [ברצון, אפילו] היא אומרת: …
• כתובות נא ע"ב · יג תניא כוותיה דרבא ״והיא לא נתפשה״, אסורה. הא נתפשה — מותרת. ויש …
• נדה נב ע"א · טז דאמר רב יהודה, אמר שמואל משום רבי ישמעאל: ״והיא לא נתפשה״ — …

הלכה כ נשים שגנבו אותן לסטים הרי הן כשבויות שהן אנוסות ומותרות לבעליהן. ואם הניחום והלכו …

• כתובות נא ע"ב · טז אמר רב יהודה: הני נשי דגנבו גנבי — שריין לגוברייהו. אמרי ליה …

הלכה כא במה דברים אמורים בשהיה בעלה ישראל. אבל אשת כהן ששגגה או שנאנסה אסורה לבעלה …

• יבמות נו ע"ב · יא מתיב רבי זירא: ״והיא לא נתפשה״ — אסורה, הא נתפשה — מותרת. …

הלכה כב אחד אשת ישראל או אשת כהן שנאנסה כתובתה קיימת העיקר והתוספת ולא הפסידה מכתובתה …

• נדרים צא ע"א · ב במאי עסקינן? אילימא באשת ישראל, אי ברצון — כלום יש לה כתובה? …

הלכה כג אשת כהן שאמרה לבעלה נאנסתי או שגגתי ונבעלתי לאחר אינו חושש לדבריה שמא עיניה …

• יבמות קיב ע"א · יא חזרו לומר, שלא תהא אשה נותנת עיניה באחר ומקלקלת על בעלה. אלא: …
• נדרים צ ע"ב · ה מתני׳ בראשונה היו אומרים: שלש נשים יוצאות ונוטלות כתובה: האומרת ״טמאה אני …

הלכה כד האומר לאשתו בפני שנים אל תסתרי עם איש פלוני ונכנסה עמו לסתר בפני שני …

• גיטין צ ע"א · ז ובית שמאי – האי ״דבר״ מאי עבדי ליה? נאמר כאן ״דבר״, ונאמר …

הלכה א הנושא אשה סתם ונמצאו עליה נדרים תצא בלא כתובה לא עיקר ולא תוספת. באלו …

• כתובות עב ע"ב · ח מתני׳ המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים, ונמצאו עליה נדרים …
• קידושין נ ע"א · טז מתני׳ המקדש את האשה על מנת שאין עליה נדרים, ונמצאו עליה נדרים …

הלכה ב וכן הכונס אשה סתם ונמצא בה מום ממומי הנשים שכבר ביארנום ולא ידע הבעל …

• כתובות עב ע"ב · ט על מנת שאין בה מומין ונמצאו בה מומין — אינה מקודשת. כנסה …
• כתובות עה ע"ב · א אבל במומין שבגלוי אינו יכול לטעון. ואם יש מרחץ באותה העיר — …
• כתובות עז ע"א · א ונכפה — כמומין שבסתר דמי. והני מילי דקביע ליה זמן, אבל לא …

הלכה ד כיצד היא טענת המומין. אם היו המומין שנמצאו בה מומין שודאי היו בה קודם …

• כתובות עה ע"א · טו מתני׳ היו בה מומין ועודה בבית אביה — האב צריך להביא ראיה …
• כתובות עה ע"ב · ב גמ׳ טעמא דמייתי האב ראיה, הא לא מייתי האב ראיה — (ה)בעל …
• כתובות עו ע"א · ג איתיביה רב אחא בריה דרב אויא לרב אשי: מודה רבי מאיר במומין …
• כתובות עו ע"א · ד הכא במאי עסקינן — ביתירת. יתירת, מאי ראיה מייתי? ראיה דראה וניפייס …

הלכה ו בא על אשתו ושהה כמה ימים וטען שמום זה לא נראה לי עד עתה …

• כתובות עה ע"ב · ח אמר ליה: משנתארסה. משום דאיכא למימר: חזקה אין אדם שותה בכוס אלא …

הלכה ז הנושא אשה ונמצא שאין לה וסת קבוע לנדתה אלא לא תרגיש בעצמה עד שתרד …

• נדה יב ע"ב · ג רבי חנינא בן אנטיגנוס אומר: משמשת בשני עדים, הן עותוה, הן תקנוה. …

הלכה יא האיש שנולדו בו מומין אחר שנשא אפילו נקטעה ידו או רגלו או נסמית עינו …

• כתובות עז ע"א · ב מתני׳ האיש שנולדו בו מומין — אין כופין אותו להוציא. אמר רבן …
• כתובות עז ע"א · ו אתמר, רבי אבא בר יעקב אמר רבי יוחנן: הלכה כרבן שמעון בן …

הלכה יב נעשה האיש מוכה שחין כופין אותו להוציא וליתן כתובה. ואע"פ שהיא רוצה לישב אין …

• כתובות עז ע"א · ח מתני׳ ואלו שכופין אותו להוציא: מוכה שחין, ובעל פוליפוס, והמקמץ, והמצרף נחושת, …
• כתובות עז ע"א · ט וחכמים אומרים: מקבלת היא על כרחה, חוץ ממוכה שחין, מפני שממקתו. מעשה …

הלכה יג מי שהיה בעלה בעל ריח הפה או ריח החוטם או מלקט צואת כלבים וכיוצא …

• כתובות עז ע"א · ט וחכמים אומרים: מקבלת היא על כרחה, חוץ ממוכה שחין, מפני שממקתו. מעשה …