שיוך משוער לקטע
אגרות קודש כרך כו ט'תתקסז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
זאָל יעדער איינער און איינע טאָן אין די אויבנדערמאָנטע ענינים, סיי לטובת זיך און סיי לטובת דעם צווייטן, אין אַ שטייגענדער מאָס, און דאָס וועט זיכר אַרויסרופן און ממשיך זיין במדתו של הקדוש ברוך הוא וואָס איז מדה כנגד מדה (אָבער פיל גרעסער און מערער – מידו המלאה הפתוחה הקדושה והרחבה),
16 פי' הבעש"ט : ראה גם כתר שם טוב (הוצאת תשנ"ט) בהוספות סע"ח. וש"נ.
ובאור תורה : בהוצאת קה"ת – פ, ג (סימן רסד).
ווי באַקאַנט : ראה ליקוטי מהרי"ל במקומו. טואו"ח ר"ס תקפ"א. ל"ת להאריז"ל ר"פ תצא עה"פ ובכתה גו' ירח ימים. לקו"ת ד"ה אני לדודי (וכן בסידור וכו' ד"ה זה). ובפנים יפות (לבעל ההפלאה) פ' אחרי ד"ה ביד איש עתי דהם ימי כפרה על כל השנה ונרמז במשנה (כתובות נז, א) נותנין לבתולה (אלול שמזלו בתולה) י"ב חודש.
חשבון הנפש : וזה נוגע לא רק להאדם, כ"א לכל הבריאה כולה, כי "אדם אינו פרט א' כמו שאר הנבראים אלא הוא כולל כל הנבראים כו'" לכן אזדעזעו כל עילאין ותתאין כד בעא קוב"ה למברי אדם כו' (ליקוטי לוי יצחק – לאאמו"ר – על זח"א לד, ב. עיי"ש).
אַלע . . מעגלעכקייטן : וע"פ מחז"ל כדבעי לי' למיעבד לא עבד (כתובות סז, א); לא יגעתי ומצאתי אל תאמן (מגילה ו, ב). וראה קונטרס ומעין מאמר טז, פ"ב.
גיין מחיל אל חיל : ראה ברכות בסופה. תו"א ס"פ וישב. ובאוה"ת להצ"צ בראשית (כד, ב): וזהו (עירובין נד, א) האי עלמא דאזלינן מיני' כו' ע"י עוה"ז דוקא.
מערערע געלעגנהייטן : בנוגע ימי הסליחות – הרי כמה מנהגים בזה (ראה בטור סתקפ"א. ובאבודרהם: נהגו כל ישראל להקדים מטו' יום באלול כו' ויש מקומות כו' מר"ח אלול). ולנוהגין לאומרם כל חודש אלול או בעשי"ת ה"ז הענין דאלול ועשי"ת. ולהאומרים מר"ח אלול עד לאחרי עשי"ת (ס' הכוונות דרושי ר"ה – וי"ל דזהו היסוד למש"כ בלקו"ת עקב (יד, א) בפשטות דמר"ח אלול ואילך אומרים סליחות, אף שאין מנהגינו כן) ה"ז צד השווה דכל זמנים אלה. וראה קובץ מכתבים – תהלים ע' 204 (תהלים אהל יוסף יצחק הקצר).
ווי באַוואוסט : ראה ס' השיחות ה'תש"ג ע' 177 בסופו.
דער רמב"ם : הל' תשובה פ"ג ה"ד: וחפשו במעשיכם כו'. וראה גם "ענין הב'" בתק"ש (הרס"ג הובא באבודרהם). התעוררות לתשובה (בשו"ע להאריז"ל כוונות לר"ה). ועייג"כ המשך וככה תרל"ז פ"ע משל הבעש"ט ז"ל ומשל מהרלי"צ ז"ל מבאַרדיטשוב.
בפרט די זיבן . . וואָך : בסי' האריז"ל מסיים בזה: וזה ודאי בלי ספק.
דער הויכפּונקט : בנוגע לד' ימים שבין יוהכ"פ לחה"ס (שאז יש ג"כ ענין התשובה – ראה לקו"ש ח"ט שיחה א' לפ' האזינו (ע' 206 ואילך) הערה 16, 72, וש"נ) ועד שמע"צ – חתימת ונתינת הפתקין (זח"א רכ, א. ח"ב קמב, סע"א. ח"ג לב, א) שעד שמע"צ אומרים לדוד אורי – צ"ע אם גם אז הענין דחשבון הנפש (והרי אין מתודין אז, וגם לא בלחש; כן – לכל הדעות אין אומרים אז סליחות).
יום-כיפור : ובו עצמו פעם אחר פעם עד להוידוי בעת החתימה – בתפלת נעילה. ועיין שו"ע אדה"ז ר"ס תר"ז.
שכל כו' גוט כו' פאַרקערט : וכידוע הדוגמא בזה אשר שאול שהי' משיח ה' וכבן שנה שלא טעם טעם חטא (יומא כב, ב) אמר הקימותי (יותר מ"עשיתי" בלבד) את דבר ה' ושמואל אמר ותעש גו' ה' (יותר מהעדר עשיית הטוב) וביאר כי "שמוע" ו"להקשיב" – הם העיקר (ש"א טו, יג-כב).
פאַראיינציגט ער זיך : ראה תניא פ"ה. וע"פ המבואר שם י"ל שע"י התמדה בלימוד התורה נעשה שכלו – שכל דתורה (ע"ד הרגל נעשה טבע ) ויש לסמוך עליו. אלא שמצד שכל דתורה – אפ"ל כמה סברות ואלו ואלו דא"ח (עירובין יג, ב), ואדרבא מעלת התורה שלא ניתנה חתוכה (ירוש' סנה' פ"ד ה"ב); ולבוא לפס"ד – ה"ז ע"י והוי' עמו (סנה' צג, ב). וראה אוה"ת להצ"צ יתרו ע' תתצ ואילך.
צוויי מאָל טעגלעך : להעיר ממחז"ל דשנים ליום (התמידים) – מכפרים שאין עון (במדב"ר כא, כא. תנחומא שם). וי"ל דמזה סמך למנהגנו לומר בשני' בתפלת המנחה (ראה שער הכולל פי"א ס"ק כח).
עס ווייזט זיך אויס : להעיר מסוכה (נב, א) נדמה להם כהר גבוה. וצ"ע ששם נאמר זה בצדיקים.
אפילו אַ צדיק : וכידוע הדוגמא כשאמר דוד בחנני ה' ונסני (סנה' קז, א. זח"א פב, א).
דער אויבערשטער צו הילף – אויב מ'נעמט כו' : וכמחז"ל שהקב"ה עוזרו; הבא לטהר מסייעין אותו (סוכה נב, ב. יומא לח, סע"ב).
אַ העכערע מדריגה : ראה אגה"ק סי"ד: ובכל שנה ושנה יורד כו' אור חדש כו' שלא הי' מאיר עדיין מימי עולם אור עליון כזה כו' גילויו תלוי במעשה התחתונים כו'.
ח"י אלול . . הגדולים : ראה ס' השיחות ה'תש"ג ע' 141.
מדה כנגד מדה : סוטה ט, ב. ובכ"מ. וידוע פי' הבעש"ט עה"פ ה' צלך (קדושת לוי עה"ת – קדושה שני' קרוב לסופה). ובאור תורה להה"מ רמזי תהלים עה"פ ה' צלך ע"י ימינך שזהו "ע"י אהבה לבנים (בני ישראל) וזהו ע"י ימינך והוא ע"ד אברהם אוהבי".
גרעסער און מערער : היינו באיכות ובכמות. ולהעיר ממחז"ל דמדה טובה מרובה כו' ת"ק פעמים (תוספתא סוטה רפ"ד). אגה"ק ס"ח: דלכאורה זו אינה מן המדה כו'.
במקומו . . דוד : רמב"ם הל' מלכים ספי"א ומסיים: שיקבץ "נדחי ישראל כו' ויתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד". ובסיום הפרק שלאחריו (והוא גם סיום ספרו יד החזקה): ובאותו הזמן כו' יהיו ישראל חכמים גדולים ויודעים דברים הסתומים כו' כי מלאה הארץ דעה את ה' כמים לים מכסים.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רצט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד
מאשר הנני קבלת המכתב מאז ובודאי הוטב המצב מאז, ויבש"ט.
29 מאשר . . ובגמ"ח קטעים אלו להנהלת ומתפללי בית הכנסת המרכזי אשר בכפר חב"ד.
בשבת . . דחנוכה להעיר מזבחים (צ, סע"ב): תדיר ומקודש כו'.
ב' דחנוכה התחלת היכרא דמהדרין מן המהדרין (שבת כא, ב).
במלאת שבעת ימים ראה שו"ת הרשב"א ס"ט. וראה ד"ה בכ"ה בכסלו, תר"ס. ד"ה ויהי ביום השמיני, תש"ד.
ליום בשורה ראה שו"ת מן השמים ס"ה. ומבואר במ"א.
וכלשונו במכתבו נדפס בבית רבי ח"א פי"ח.
כמה ענינים ראה אוה"ת (להצ"צ) בראשית ד"ה ויאמר אלקים תדשא [לג, א ואילך]. וראה פיה"מ להרמב"ם ריש פאה.
ממחז"ל קידושין מ, א.
תורה (לקח טוב) אבות פ"ו מ"ג.
מעשים טובים ראה תו"א ד"ה יביאו לבוש [צ, א ואילך]. שערי אורה שם [נד, א ואילך].
וכללותם – מצות הצדקה בל' אגה"ק סל"ב: כל הגוף נכלל בימין. וראה תניא פל"ז. ובכ"מ.
ובל' אדמו"ר הזקן אגה"ק סוס"ה.
כלול מחברו להעיר מזח"א ר"פ לך: הרחוקים מצדקה דמתרחקי מאורייתא. ושם קצט, סע"א. וראה המשך והחרים תרל"א (מאמר דפ' אמור – בסופו) בפי' וצדקה כנחל איתן.
גמ"ח דאברהם סוטה י, ב. ובתרגום ירושלמי (וירא כא, לג) שלא היו זזין משם עד שגייר אותם.
אמר להם כו' משל כו' הרי זה לימוד תורה (דז' מצוות דידהו).
ואחת דחייבות ללמוד הלכות הצריכות להן כו' וכל מ"ע שאין הזמ"ג כו' (הל' ת"ת לאדה"ז ספ"א). והרי המצוות לידע שיש שם מצוי ראשון כו' ולייחדו ולאהבו וליראה אותו ולדבקה בו ולהדמות בדרכיו – הראשונות במצות (בכלל ), והאיך היא הדרך לאהבתו ויראתו בשעה שיתבונן האדם כו' (רמב"ם הל' יסוה"ת רפ"ב). וראה קונטרס לימוד החסידות.
וביתר שאת וביתר עז ראה לקוטי לוי יצחק לתניא רפנ"ג.
שהיא . . מ"ע קונטרס אחרון (בתניא קסב, סע"א).
שקיומה . . הוא כו' תניא פ' לב.
כדבעי לי' למיעבד כתובות סז, רע"א.
וכהוראת ימי חנוכה שהתחלתן בתוך שבעת הימים (ההיקף – בל' הרשב"א שם) די"ט כסלו, הנס הי' בשמן – הרומז על פנימיות התורה (ברכות נז, א. זח"ג לט, א. ובכ"מ). ועוד .
דמנהג הפשוט רמ"א שו"ע או"ח סתרע"א ס"ב.
הדלקת נרות חנוכה על פתח ביתו מבחוץ ועי"ז מאיר להעוברים ברה"ר (ועד דכליא – ומכלה בחוץ – רגלא דתרמודאי. תדמור* אותיות מורדת (קהלת יעקב ערך תרמוד. אוה"ת חנוכה (כרך ה') ע' 1882 סוף ס"ד. סד"ה מצותה משתשקע, רע"ח. התמים חו' ג' ע' נו [288])). ולהעיר מתורת הבעש"ט בהמעלה (בנוגע ליעקב עצמו) דקיפל הקב"ה לכל א"י והניחה תחת יעקב – דלא הי' צריך לנסוע ממקום למקום לברר הניצוצין דשם (כתונת פסים – לבעל התולדות – פ' בהעלותך. ודוקא יעקב – תורה).
*) כ"ה בנ"ך (מ"א ט, יח (הקרי). ד"ה ב ח, ד. וראה פרש"י שם (אף שי"א שאינו לרש"י (ראה שה"ג לחיד"א וכו') – בכ"ז גם תלמידו בר סמכא הוא)). מנחת שי למ"א (שם). הרד"ל ומהרז"ו לב"ר (פנ"ו, יא). ומה שבגמ' (ספ"ק דיבמות. ועד"ז במקומות שנסמנו בהנ"ל) השם הוא תרמוד – אף שע"פ הנ"ל חד הוא – י"ל:
תושב"כ, שהיא מלמעלה למטה (תו"א א, ג. ובכ"מ) בתחלה ד' (דלות – אבל יו"ד מאחוריו, שלכן אות ד' הוא בקדושה) ואח"כ רי"ש (דלרש אין כל – דלי דלות, והוא מאתוון דאיתחזו על סטרא בישא) (ראה אוה"ת ס"פ לך. ד"ה באתי לגני תש"י פ"ו-ז). משא"כ תושבע"פ שהיא מלמטה למעלה – בתחלה רי"ש ואח"כ דלי"ת. (משיחת שבת חנוכה, תשל"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב שופטים שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
על האדם לערוך חשבון־נפש של כל מחשבותיו, דבוריו ומעשיו במשך כל השנה, אם היו לפי השלחן־ערוך, אם היו לפנים משורת הדין, ואם היו "לפום גמלא" , וכשלא היו כן – עליו לחזור בתשובה.
21 כתובות סז, א. קד, א. סוטה יג, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב ויקרא שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
משא"כ כשמצוה בבריבוי ויש ביכלתו אז צ"ל דוקא ,לפום גמלא שיחנא" (כתובות סז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה בראשית שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כלומר, אין הוא גומל חסד רק עד כמה שנדרש לפי מדת החסד, אשר היא כשמה מדודה ומוגבלת, אף כאשר "כדבעי ליה למיעבד" , אלא יש לו מסירות נפש בגמילות חסד, ללא מדה והגבלה.
19 כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובהקדמה – שבכל המצוות יש חילוקי דרגות באופן קיום המצוה, הידור מצוה, עד למהדרין מן המהדרין, אבל במצות צדקה מודגש ביותר גודל ההכרח בקיומה בשלימות – כמסופר בגמרא שבתו של נקדימון בן גוריון "היתה מלקטת שעורים מבין גללי בהמתן של ערביים", משום שאף שאבי' נקדימון בן גוריון "עבד צדקה", מ"מ, "כדבעי לי' למיעבד לא עבד , כדאמרי אינשי לפום גמלא שיחנא" !
1729 כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
בנוגע לסכום הנתינה – ה"ז ענין שבין אדם למקום, וכבר אמרו חז"ל "אחד המרבה ואחד הממעיט כו'", אלא, שבודאי ישתדל כאו"א ליתן כפי יכלתו, כמארז"ל "לפום גמלא שיחנא" , ואז יעזור הקב"ה שה"גמלא" יהי' גדול יותר, ובמילא, גם ה"שיחנא" יהי' גדול יותר (אף שמצד טבע הטוב של הרבי ("דער רבי איז דאָך אַ גוטער"), הרי, גם לפני הנתינה "לפום גמלא" , יתוסף כבר בהשפעת הטוב כו' לפי מדת הנתינה בעתיד ).
302 כתובות סז, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יו"ד שבט ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואף שבשביל זה יש צורך ביגיעה גדולה ביותר – הרי בודאי ניתנו הכחות הדרושים לכך, כמאמר חז"ל "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו", ו"לא בא עליהם אלא לפי כחם", ו"לפום גמלא שיחנא" , כמבואר בארוכה בד"ה אין הקב"ה בא בטרוניא;
55 כתובות סז, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד ליל ה', ג' אייר, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואל יאמר האדם שקשה הדבר לפניו – שהרי "לפום גמלא שיחנא" , והיינו, שזה גופא שהבורא ית' מסר וצוה לנו את תורתו ומצוותיו, היא הראי' וההוכחה האמיתית שבכוחנו ללמדה ולשמרה.
1 כתובות סז, רע"א. וש"נ. ) ראה גם פיה"מ להרמב"ם ר"פ חלק. הל' תשובה פ"י ה"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
עליו לעשות חשבון הנפש על כל מחשבותיו, דבוריו ומעשיו במשך כל השנה, אם היו על-פי שולחן-ערוך, אם היו לפנים משורת הדין, ואם היו "לפום גמלא" ; ואם לא הי' כך – עליו לעשות תשובה .
106 כתובות סז, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וגם בפשטות הרי ישנם בארץ-ישראל כמה חיובים שאינם בחו"ל, ולכן איתא בתשב"ץ שאם אינו בטוח בעצמו שיוכל להישמר במצוות אלו, אל ייסע לארץ-ישראל –הרי כל זה הוא בנוגע לענינים חדשים, אבל כאשר מדובר בענינים שקיימים כבר, ובאופן שאינם מנגדים לתורה ומצוות – הרי בודאי שיש לחזקם בכל מיני השתדלות שע"פ תורה.
235 ובהקדמה – שלכאורה דברי התשב"ץ אינם מובנים: וכי מפני אותם חיובים נוספים אחדים יש להימנע מלנסוע לארץ ישראל? וכי בחו"ל אין יצר הרע?
אך הביאור בזה – שמלבד החיובים הנוספים שבארץ-ישראל, הרי גם המנגד הוא חזק יותר, דמכיון שזהו "פלטין של מלך", אזי היצה"ר הוא בתוקף יותר, ולאידך גיסא, כל ענין נוגע ביותר, וגם דבר קל ("אַ קלייניקייט") לחטא חמור יחשב, כיון שזהו בפני המלך.
ולכן, כשהאדם נמצא בחו"ל, הנה בכל מקום שבו נמצא ע"פ השגחה פרטית, נותנים לו כחות מלמעלה להתגבר על היצר הרע, ו"לפום גמלא שיחנא" (כתובות סז, רע"א. וש"נ); משא"כ כשנוסע לארץ-ישראלבבחירתו החפשית וע"פ דעת עצמו – אזי עליו לעשות חשבון צדק בנפשו ("גוט אויסרעכענען"), כי שם אינו יכול להיות בטוח בהנתינת-כח מלמעלה (הן בנוגע להחיובים הנוספים שבא"י, והן בנוגע להתגברות על היצר הרע המנגד ביותר בגלל היותה פלטין של מלך), שהרי נסיעתו לשם היא בבחירתו החפשית (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז ה'תשט"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובכל אופן, בנוגע לנתינת כחות – הרי ישנו הכלל "לפום גמלא שיחנא" , והיינו, שנותנים את הכחות לבצע את השליחות עוד לפני שמטילים את השליחות;
142 כתובות סז, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
כאשר ישנם אצל יהודי חטאים, שהם "אוכליו", ומאבדים את בחינת "ישראל" – אזי העצה היא:
44 ענינו של "ישראל" הוא – ע"ש "כי שרית עם אלקים ועם אנשים" (וישלח לב, כט). "שרית גו' עם אנשים" – קאי על העבודה ד"אל יבוש מפני המלעיגים" (רמ"א או"ח בתחלתו); ועד"ז "שרית עם אלקים" – שאינו מתפעל מהשרים של המזלות שמהם נמשכים חוקות הטבע והנהגות העולם, ופועל, שלא זו בלבד שאינם מעלימים ומסתירים, אלא שהם גופא יסייעו בעבודתו ("שרית").
וכח זה ישנו בכאו"א מישראל, שהרי "אין הקב"ה בא בטרוניא עם בריותיו" (ע"ז ג, סע"א), ו"לפום גמלא שיחנא" (כתובות סז, רע"א. וש"נ), שנותן כח לכאו"א מישראל למלא את שליחותו ולבוא לבחי' "ישראל" – ע"י עבודתו.
אבל כשחסר בענין העבודה – אזי נעשה "אוכליו", לשון כליון, דהיינו שמכלה ומאבד בחי' ישראל שבו. וכמו בגד, שכאשר אין משתמשים בו, אזי בלה ונרקב.
ואע"פ שהובטחו כל ישראל שיעשו תשובה, ולא ידח ממנו נדח (ראה תניא ספל"ט) – הרי ענין זה יכול להיות גם "בגלגול אחר", דהיינו, בגוף אחר, אבל בגוף זה – אבד ונכלה (מהנחה בלתי מוגה).
*) וכמדובר כמ"פ שלולי זאת אין אפשרות שתהי' לאומות העולם אחיזה ומכ"ש שליטה ח"ו על בנ"י .
וזהו גם מ"ש (נוסח תפלת מוסף דיו"ט) " ומפני חטאינו גלינו מארצנו ", ואלמלא " חטאינו ", לא הי' מקום להענין ד " גלינו מארצנו ", ומכ"ש להענין ד " היד שנשתלחה במקדשך " (מהנחה בלתי מוגה) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' עקב, כ"ף מנחם אב, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והענין בזה – כמבואר בקונטרס ומעין שגם מי ש"כלי שכלו רחבים וקלים להבין, מ"מ צריך עסק ויגיעה", "שהרי לא יגעתי ומצאתי אל תאמין, ובלתי עבודה ויגיעה אי אפשר בשום אופן כו'", "ואם כלי שכלו באמת רחבים וקלים, אם הי' עוסק הרבה הי' בא למדרי' היותר נעלה כו'".ועד"ז בנדו"ד, שאף שבדורות הראשונים, "ראשונים כמלאכים", היתה ההבנה וההשגה גדולה ביותר, כך, שבהשקפה הראשונה ובפשיטות (ללא יגיעה) היו יכולים להשיג ענינים כאלו שאין משיגים בדורות האחרונים גם לאחרי היגיעה וההשתדלות ביותר – מ"מ, גם אצלם צריכה להיות יגיעה בתורה דוקא, שכן, "לפום גמלא שיחנא" , וע"ד שמצינו בגמרא בנוגע לנקדימון בן גוריון, שאף שנתן ריבוי צדקה, מ"מ, "כדבעי לי' למיעבד לא עבד" , והיינו, שכל אחד צריך להתייגע לפי ערך הכחות שניתנו לו.
38 כתובות סז, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכאמור לעיל (סע"ג), כיון שמטילים זאת עליהן, הרי "לפום גמלא שיחנא" , היינו, שנותנים להן את הכחות שיוכלו לבצע זאת בפועל, להמשיך "אורה זו תורה", וכל הענינים המבוארים בכתוב, הן בנוגע לענינים שנוגעים לאנשים ונשים בשוה, והן הענינים שנוגעים לאנשים, שהרי האשה היא "עקרת הבית", שהיא מעמידה וקובעת את הנהגת הבית, גם הבעל והבנים ובני-בנים.
368 כתובות סז, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ב"ש – שהנהגתם במדת הדין והגבורה, שלכן מחמירים בכל עניני תורה ומצוותי' – ס"ל שלא יועילו שום תירוצים; כיון שניתנה לאדם עבודה ושליחות זו, היינו, שמלמעלה חיברו ביניהם (ענין של נישואין) – חייב הוא למלא אותה עד כמה שתהי' קשה, שכן, גם כאשר זוהי עבודה קשה ביותר, הרי "לפום גמלא שיחנא" , ובמילא, עליו לעבוד עבודתו עד קצה האחרון, "עד דכדוכה של נפש", ו"עד מיצוי הנפש" (כלשון הספרי ), ואין לו לעזוב עבודה זו, ומובטח לו שבודאי "לא ידח ממנו נדח".
76 כתובות סז, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, א' דחנוכה, מבה"ח טבת, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וזהו גם משנ"ת בקונטרס ומעין בענין היגיעה בתורה, ש"אפילו כלי שכלו רחבים וקלים להבין, מ"מ, צריך עסק ויגיעה כו'", ובלאו הכי, הנה כמאן דבעי למיעבד לא עביד, ו"לא יגעתי ומצאתי אל תאמין".
16 ראה כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
דאף שיש ריחוק הערך ביותר בין הנשמה והגוף, מ"מ, מזה גופא שנשמה זו נתלבשה בגוף זה, בהכרח שיש שייכות ביניהם והנשמה יכולה לברר גוף זה, דזהו מ"ש הלא אחעשו ליעקב, שיש ערך ואחוה בין המברר (יעקב) והמתברר (עשו), ולפום גמלא שיחנא , שניתן כח לנשמה לברר גם גוף זה שהוא בתכלית הריחוק ממנה.
15 כתובות סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם הוספה - בס"ד. ר"ד יום א', כ"ו שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וע"ד שמצינו בגמרא אודות נקדימון בן גוריון, שאע"פ שנתן לצדקה סכום גדול ביותר, לא יצא ידי חובתו, כיון ש"כדבעי לי' למיעבד לא עבד" , היינו, שהנתינה לא היתה לפי ערך יכלתו.
28 כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ב"ה. נוסח המברק שהואיל כ"ק אדמו"ר שליט"א לשלוח לאנ"ש שי' בכל מרחבי תבל לקראת חג השבועות, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
החידוש שבמצרים ויצה"ר לגבי הגוף הוא (לא רק שישנו כיסוי נוסף, כלי בתוך כלי, אלא גם) – שהכיסוי של הגוף הוא מיוחד לנשמה, כמבואר בארוכה בהמשך תער"ב שמזג הגוף הוא לפי אופן הנשמה, וגם בעבודה, הנה עבודת הנשמה היא לפי אופן הגוף, כמבואר בקונטרס ומעין בענין "לפום גמלא שיחנא" ; משא"כ מצרים ויצה"ר – הרי הם היפך ענין הנשמה, כי, מצרים הוא מלשון מיצרים וגבולים, ואילו ענינו של יהודי (נשמה) הוא בלי גבול, "ופרצת" ; וכן יצה"ר ענינו רע, ואילו יהודי כולו טוב.
1222 כתובות סז, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תצוה, ח' אדר-ראשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
הביאור בפירוש רש"י, "ואתה הקרב אליך", "לאחר שתגמור מלאכת המשכן", "לקדשו לכהנו לי", "לקדשו להכניסו בכהונה ע"י הבגדים שיהא כהן לי, ולשון כהונה שירות הוא" – ש"לקדשו לכהנו לי" קאי על הכניסה לשירות ע"י הבגדים, בהוספה על מש"נ לפנ"ז "לכהנו לי", שקאי על שם התואר של כהונה; וממ"ש " ואתה הקרב אליך ", שמשה יקרבם אליו, שגם הוא הי' כהן, אף שמעלת משה היא בענינים שאינם שייכים לכהונה – למדים, שגם ענין זה הי' לאחר גמר מלאכת המשכן, שאז נכנסו הכהנים למשכן, שזהו המקום שבו הי' משה נכנס לשמוע דבר ה'; הביאור איך שימש אהרן במשכן לאחרי שבנה מזבח לעגל – כי, בעת בניית המזבח (קודם גמר מלאכת המשכן), לא הי' אהרן בגדר " כהן ששימש לע"ז"; וההוראה בנוגע לגודל הזכות והאחריות של אלו ש"אתפשטותא דמשה" קירבם אליו ונתן להם את
537 ובמילא, אין הדבר תלוי בבחירתם; הברירה שלהם אינה אלא לציית או למרוד ח"ו בנשיאו של עולם (בניגוד לאלו שלא דורשים מהם זאת – אף שמקיימים כל עניני התומ"צ, מניחים כמה זוגות תפילין וכו' – כיון שאצלם לא הי' הקירוב הנ"ל; ו"לפום גמלא שיחנא" (כתובות סז, א. וש"נ)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ אחרי, שבת הגדול, י"ב ניסן, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ואף שאין זו האמת, שהרי "לפום גמלא שיחנא" , אבל אעפ"כ, היו יכולים לחשוב כך.
1246 כתובות סז, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
בזמן המשנה, כשהיו שיריים מהארת אלקות שבביהמ"ק, והי' רוחב המוחין – ידע יהודי, גם מצד השכל של נפש הבהמית, שככל שישתדל באופן הנהגתו, הנה "כדבעי לי' למיעבד לא עבד" , ומה גם שמצד השוחד דאהבת עצמו (שאין לך שוחד גדול מזה ש"יעור פקחים" ), הרי "על כל פשעים תכסה אהבה" , היינו, שאהבת עצמו מכסה (לא רק על ענין של שוגג, אלא) אפילו על "פשעים", "אלו המרדים" , ענין של מזיד, כך שיתכן שעבר על פשע, במזיד, ומצד אהבת עצמו אינו יודע מזה, ובמילא, יש לו להתיירא אפילו מן היסורים.
247 כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ויגש, ז' טבת, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
– אך הענין הוא, כמבואר בקונטרס ומעין , ש"אפילו כלי שכלו רחבים וקלים להבין, מ"מ צריך עסק ויגיעה וכו'", והיינו, שללא יגיעה יכול להשיג רק לפי מדידת והגבלת השכל שלו בלבד, ואילו ע"י יגיעה נעשה הענין ד" מצאת ", שמגיע לדרגא שלמעלה באין ערוך מהשכל שלו, בדוגמת ענין ה"מציאה" שבאה בהיסח הדעת ; וכיון שע"י יגיעה יש ביכלתו להגיע לעילוי שבאין ערוך, הרי זה נעשה חיוב על כל אחד (ולא רק ענין של הידור ומנהג כו'), ולולי זאת, הרי זה באופן ש"כדבעי לי' למיעבד לא עבד" .
95 כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והיינו שבחודש אלול על האדם לעשות חשבון צדק בנפשו מכל מה שעבר עליו במשך כל השנה במחשבה דיבור ומעשה, לתקן כל הצריך תיקון ולמלא כל מה שהחסיר בעבודתו בשנה שעברה, הן בדקות, ועד לענין "כדבעי לי' למיעבד לא עבד" , שלפי ערך מדריגתו הי' צריכה להיות עבודתו באופן נעלה יותר, ועאכו"כ כפשוטו, לתקן את אשר עיוות בענינים הבלתי רצויים שעשה.
1177 כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצש"ק פ' וישלח, י"ט כסלו, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
וכיון שמספרים זאת לכל אחד מישראל ולכל בנ"י, וזהו ענין שניתן להם בתורה ע"י הקב"ה, שהוא יוצר האדם, ויודע שמדובר אודות יהודי שהוא בשר ודם, נשמה בגוף, עם כל המדידות וההגבלות של הגוף, ובזמן הגלות ובחוץ-לארץ – הרי ברור הדבר שהקב"ה נתן תחילה את הכחות הדרושים לכך, כי "לפום גמלא שיחנא" .
1765 כתובות סז, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשל"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
בנוגע לענינים האמורים לעיל, ובפרט הענין האחרון, שכל אחד מישראל צריך לעשות כפי כחו – "לפום גמלא שיחנא" , ויותר מכפי כחו, כיון שהולך בשליחותו של הקב"ה – להפיץ יהדות וטוב בכל מקום שידו מגעת – הנה ישנם הטוענים:
1762 כתובות סז, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם כ"ט אלול ה'תשל"ג, ליל ערב ראש השנה ה'תשל"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ד, ה
והיינו, שאע"פ שפנימיות האלקות (הארת פנימיות רצונו ית') ישנה בכל אחד מישראל, שהרי נפש השנית בישראל היא חלק אלוקה ממעל ממש , הרי כיון שרצונו של הקב"ה להעלות את האדם (אתם קרויין אדם ) שתהי' אצלו עלי' לדרגה נעלית שלא בערך [ועי"ז יעלה גם את כל הבריאה, כל העולם, בעלי' שלא בערך אפילו לגבי המעמד מצב דעולם על מילואו נברא], לכן, כשהנשמה באה למטה, נמצאת אצלו פנימיות האלקות באופן שכדי לגלותה (ובאופן של גילוי כפי שהוא מצד פנימיות האלקות) יש צורך בעבודת האדם, שזהו מצד ענין הירידה כו', עד למעמד ומצב שאינו באופן דמורה באצבעו ואומר זה, אלא זהו מעמד ומצב שנקרא בשם "שם" (כדלקמן ס"ה), שלכן נעשית עבודתו באופן דובקשתם משם את הוי' אלקיך, היינו, לגלות את פנימיות האלקות שבו, שזהו הוי' אלקיך, כחך וחיותך , ואז – ומצאת גו', באופן של מציאה דוקא (כידוע הדיוק בזה ), שלא בערך לעבודה דובקשתם, והיינו, שאע"פ שהוא עושה כל התלוי בו, וכמאן דבעי למיעבד , הנה עי"ז מגיע רק לאתערותא דלעילא שיש לה שייכות וקשר לאתערותא דלתתא, ולאח"ז ישנו הענין דקוב"ה שריא באתר שלים , שהו"ע אתערותא דלעילא שאינה בערך אפילו לאתעדל"ע שבאה
1814 ראה כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח כי המצוה הזאת כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
במוחי' דז"א וכן תפילין של ראש כו' ויש מצות שהם בבחי' אימא בא"פ וא"מ כמו הסכך דסוכה בבחי' מקיפים דאימא כידוע ויש מצות שהן בבחי' אור אבא ובחי' עתיק וא"ק כו' כמבואר בפרע"ח, והנה לכאורה יפלא מהיכן יהי' כח באדם להמשיך אור ע"י המצות בכל המדריגות בעתיק וא"א ואו"א וזו"נ ע"י הטלית בנוק' וע"י הלולב (בנוק' דז"א העומדת בחזה דז"א ) כו' וכיוצא אם לא שמוכרח לומר כנ"ל שהאדם הוא בחי' כוללת מכל ההשתל' בכלל ולא מע"ס פרטיות בלבד וא"כ יש בו גם מבחי' ע"י וא"א וגם מאו"א וזו"נ כו' ולכך ע"י המצות כולן שיקיים ימשיך מכולן לפעמים מזה ולפעמים מזה לפי אופן מעשה המצות להיכן שהן רמוזים ועל ידו יתקיימו כולן למעלה כמ"ש אשר יעשה אותם האדם כו' והוא מאחר שכוללם יחד א"כ בהכרח שהוא למעלה מכולן כו', וזהו פי' אדם אדמה לעליון ממש שלפני כל ההשתלשלו' וכמ"ש במ"א (ולכאו' צ"ל למה הרכיב כאן ב' ענינים שהם ג' ביחד ענין המצות שפועלים בכל ע"ס, ב' האדם המקיים אותם גבוה מהם שהוא ג' שהאדם עושה המצות כמ"ש אשר יעשה אותם האדם כו', אך הענין הוא דאם היות שע"י מעהמ"צ ממשיכי' מכל הע"ס הרי אין מזה שום ראי' שהאדם כלול מכולן כי י"ל שזהו מחמת המצוה לעשות אשר באמת למי שהי' מצוה לעשות הי' פועל כן, ולכן הוצרך לטעם שהאדם עושה המצוה והיינו כמארז"ל מעלה אני עליכם כאלו עשאוני, כמ"ש מזה בשה"ש בד"ה צאינה וראינה באריכות ובכ"ד, וממילא האדם גדול מהם, והגם כי באמת זהו מכח המצוה לעשותן שזהו ההפרש בין מ"ת למה שקיים אברהם כל התורה כולה עכ"ז לפום גמלא שיחנא שלפ"ע מעלת כח פועל העבודה טוענים כובד המשא
41 לפום גמלא שיחנא : כתובות סז, א. ראה גם ס' המצות להצ"צ קס, סע"ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ובחודש השביעי הב' (נכתב תרמ"ב כפי ששמעתי מר"ן מוויליז)
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ולהבין ענין התשובה, הנה כתי' ויפח באפיו נשמת חיים ואמרז"ל בעוה"ז בנפיחה ולכן מת, ובעוה"ב בנתינה ולכן וחי לעולם וכמ"ש ונתתי רוחי בהם וחייתם, וצ"ל הלא עכשיו ג"כ בנתינה וכמ"ש אלקי נשמה שנתת בי, והענין דהעולם על מילואו נברא ואח"כ בחטא עה"ד נחסרו ה' דברים, ועוד דלא כל הנשמה מתלבשת בגוף כ"א הארה ומקצת מהנשמה ועיקר הנשמה נשאר למעלה דמה מלאך בשליש עולם עומד כ"ש נשמה שלמעלה ממלאך הגוף קטן מהכיל אותה, ובאמת א"ז טענה כלל דגשמיות לגבי רוחניות כמו שהקטן אינו כלי כמו"כ גדול ג"כ אינו כלי לזה, אך האמת כן הוא וכמ"ש ונוזלים מלבנון שמשרש הנשמה נוזל בהנשמה שבגוף, וכמ"ש גבי לך לך פי' שיבא לשרש הנשמה, וכתי' לכי לך שיבא לשרש הנשמה, ומה שמתלבשת בגוף הוא רק הארה מהנשמה, לכן יש קצבה לשנות האדם ימי שנותינו בהם שבעים שנה ואם בגבורות שמונים שנה לפום גמלא שיחנא , והוא לפ"ע הבירורים שצריך לברר וזהו ויפח כמו האדם כשנופח מאיזה
69 לפום גמלא שיחנא : כתובות סז, א. ראה גם ס' המצות להצ"צ קס, סע"ב.
[edn_281_ה] אבל כ"ה גם לקמן בהנחה ד"ה עשה צדקה על יד הערה 14.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'קפח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
ובדבר הלימוד, גם במצב כזה החוב במקומו עומד, וכמאמר לפום גמלא שיחנא , וצריכים לקרב את הלב אל המוח, כלומר לעשות בפועל בבירור וזיכוך המדות כפי חיוב תורת החסידות בסדר של עולם התיקון, והשי"ת יהי' בעזרו בגו"ר.
1651 לפום גמלא שיחנא : כתובות סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
אגרות קודש כרך כה ט'תצו
מקור מפורש
בדף זה
וואָרום דאָס איז דאָך זיכער, אַז די פליכטן וואָס די השגחה עליונה לייגט אַרויף זיינען קיינמאָל ניט איבער די כוחות און מעגלעכקייטן וואָס די השגחה עליונה גיט, כדי זיי דורכצופירן אין לעבן.
5 קיינמאָל ניט איבער די כוחות : ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, סע"א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תקכז
מקור מפורש
בדף זה
ומבואר בדברי חכמינו ז"ל אשר ביחד עם התפקיד הניתן לאדם מקדימים לתת לו היכולת והאפשריות והכוחות שיוכל למלא תפקידו במילואו ובשלימותו.
2 בדברי חכמינו ז"ל : ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, סע"א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תקסג
מקור מפורש
בדף זה
ובמיוחד אשר ה' אלקי צבאות ינחנו בתפקידו הכי אחראי, שבודאי כשנותנים למישהו תפקיד ניתנים הכוחות להוציא התפקיד לפועל על הצד הכי טוב, ומכל שכן תפקיד הנוגע לצבא ישראל וכלשון הכתוב "כי ה' אלקיכם ההולך עמכם להלחם לכם עם אויביכם להושיע אתכם" (דברים כ, ד) ואומר "כי ה' אלקיך מתהלך בקרב מחנך להצילך ולתת אויביך לפניך והי' מחנך קדוש" (שם כג, טו) ועל אחת כמה וכמה בשעה של מתח וכולי, שרק יראת העונש ופעולות תגמול ביכולתה למנוע חבלנות וכו'.
1 : ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, סע"א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כה ט'תקסו
מקור מפורש
בדף זה
ועל פי האמור, שהכל בהשגחה פרטית מבורא עולם ומנהיגו, בודאי שביחד עם תפקיד, ובפרט תקפיד חשוב ורציני, ניתנים גם הכוחות והאפשריות למלא התפקיד ובשלימותו, ולא עוד אלא גם בדרכי נועם, שהם דרכי התורה, וכמו שנאמר דרכי' דרכי נועם.
2 ניתנים גם הכוחות : ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, סע"א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרנה
מקור מפורש
בדף זה
יהי רצון שתהי' בשעה טובה ומוצלחת ובהוספה ועלי' על אלו דשנים שעברו – וכפי הציווי (שהוא גם נתינת כח):
5 נתינת כח : ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרסא
מקור מפורש
בדף זה
והרי הימים ימי חודש אדר שנצטוינו להרבות בו בשמחה, וצווי ה' המשגיח על כל אחד ואחת בהשגחה פרטית, כולל נתינת כח ואפשרות למלאותו במילואו.
3 וצווי ה' . . נתינת כח : ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, סע"א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרעג
מקור מפורש
בדף זה
ותקותי חזקה אשר ילמד זכות עלי גם בפני חבריו שיחיו, והרי הוראת חכמינו ז"ל לדון לכף זכות, הרי זה גם נתינת כח.
5 נתינת כח : ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, סע"א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תרפח
מקור מפורש
בדף זה
ובהתאם להציווי מעלין בקודש – שציווי ה' בורא האדם הוא גם נתינת כח – בטח יוסיפו אומץ לביסוס עניני התורה והמצוה בארצנו הקדושה, ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה מראשית השנה ועד אחרית שנה, ועד שיהיו דוגמא בכל האמור לשאר המועצות אשר בארץ הקודש , שמהם יראו וכן יעשו, ללכת בדרך הקודש , כמצווה עלינו בתורתנו הקדושה ומצוותי', עליהן אנו מברכים אשר קדשנו במצותיו.
3 שציווי . . נתינת כח : ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, סע"א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תשפט
מקור מפורש
בדף זה
וכאמור כמה פעמים, שציווי התורה הוא גם נתינת כח מלמעלה למלא הציווי במילואו, ואין הדבר תלוי אלא ברצון.
10 שציווי התורה . . נתינת כח : ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, סע"א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתד
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שהתורה ציוותה את כל אחד ואחת על זה, אשר ציווי התורה גם נתינת כח הוא, בודאי ובודאי יש בכח כל אחד ואחת לקיים זה, ולא עוד אלא ככתוב האמור, עבדו את ה' בשמחה.
15 ציווי התורה גם נתינת כח הוא : ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, סע"א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתכא
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שאחריות זו ותפקיד זה ניתנו להן מלמעלה, הרי ברור שניתנו להן גם הכוחות למלא אותם במילואם, ואין הדבר תלוי אלא ברצון.
4 הרי ברור : ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, סע"א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כו ט'תתל
מקור מפורש
בדף זה
יהי רצון שתהא בשעה טובה ומוצלחת ובהוספה ועלי' על כל אלו דשנים שעברו – וכפי הציווי (שהוא גם נתינת כח):
5 הציווי . . נתינת כח : ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, סע"א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'לג
מקור מפורש
בדף זה
בברכה לבריאות ולבשו"ט ובמיוחד ע"ד חידוש הפעילות – וכמאן דבעי למיעבד – בענין "מיהו יהודי".
13 וכמאן דבעי למיעבד ראה כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'פג
מקור מפורש
בדף זה
ויהי רצון שתהא בשעה טובה ומוצלחת ולהוספה על כל אלו הפעולות דשנים שעברו ועלי' בכ"ז – וכפי הציווי (שהוא גם נתינת כח):
7 הציווי . . נתינת כח ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קמג
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שאין הקב"ה דורש אלא לפי כוחם של כאו"א, בודאי ובודאי שנותנים הכוחות מלמעלה למלאות תפקיד האמור, ואין הדבר תלוי אלא ברצון ובהחלטה תקיפה, וללא חת מהמלעיגים ומהדוגלים בשם הפשרות וכו'.
6 דורש אלא לפי כוחם כו' ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'קסא
מקור מפורש
בדף זה
וואָס דעם אויבערשטנ'ס אָנזאָג איז אויך אַ נתינת-כוח דאָס דורכצופירן בפועל, וואָרום מעשה – עיקר.
5 אָנזאָג . . נתינת כח ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רנז
מקור מפורש
בדף זה
– וכמדובר בההתועדויות כאן בזמן שמחתינו למלאות בקשת השם (שהיא גם נתינת כח) "קשה עלי פרידתכם" –,
5 בקשת השם . . נתינת כח ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שלד
מקור מפורש
בדף זה
יהי רצון אשר מתאים להציווי (שהוא גם נתינת כח):
6 להציווי . . נתינת כח ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'שדמ
מקור מפורש
בדף זה
ומענין לענין באותו ענין, מתאים לההוראה (שהיא גם נתינת כח) משנכנס אדר מרבין בשמחה, על אחת כמה וכמה ימי הפורים, יתן השי"ת שתתרבה השמחה אצל כ' וכל אשר לו שיחיו, הלוך והרבות הלוך ואור, בתוככי אחינו בני ישראל בכל מקום שהם.
10 לההוראה . . נתינת כח ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תלב
מקור מפורש
בדף זה
והרי ציווי בתורה הוא גם כן נתינת כח.
4 ציווי בתורה . . נתינת כח ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תסא
מקור מפורש
בדף זה
ואף שעבודה גדולה היא – הרי כיון שנצטווינו על עבודה זו – ודאי וברור אשר מקודם לזה ניתנו כל היכולת והכח לעשותה בפועל ובמילואה ומתוך שמחה, ואין הדבר תלוי אלא ברצון.
6 כיון שנצטווינו . . ודאי . . ניתנו . . והכח ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'תקכג
מקור מפורש
בדף זה
בודאי מובן (ורגיל) אשר הנוער צמא למצוא challenge דבר חדש וכו' – ולא עוד אלא שיש לזה יסוד בציווי חז"ל לעשות "כמאן דבעי למיעבד", היינו לנצל הכוחות שניתנו לו במילואן ,
3 בציווי חז"ל כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תרטו
מקור מפורש
בדף זה
וכיון שהמצווה הוא בורא האדם, הרי בודאי שנתן הכוחות לקיים רצונו ומצוותיו.
3 הרי בודאי ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, סע"א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתעד
מקור מפורש
בדף זה
ועוד וגם זה עיקר, כיון שהתורה היא תורת חסד, מובן גם כן שכל מה שדורשת וכל אחריות שמעמיסה, כולל האמור, ניתן מקודם לזה הכוח והעוז להוציא המשימה והאחריות בפועל במילואן ומתוך שמחה.
4 ניתן מקודם ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, סע"א. במדב"ר פי"ב, ג. תנחומא נשא יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתפ
מקור מפורש
בדף זה
ובודאי ידוע להם המובא בפוסקים, ובפרט מרבותינו נשיאינו שהיו גם פוסקים בנגלה דתורה (וכמו שרואים משו"ע רבנו הזקן ושו"ת רבנו הצ"צ) וגם פוסקים בנסתר דתורה, שהשוחט צריך להיות ירא שמים ביותר וביותר, וכיון שמעמיסים מלמעלה אחריות הרי זה גופא הוכחה שניתנו הכוחות לזה, ומובן אשר כגודל האחריות גודל הזכות.
3 וכיון שמעמיסים . . שניתנו הכוחות ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, סע"א. במדב"ר פי"ב, ג. תנחומא נשא יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כח י'תתקה
מקור מפורש
בדף זה
שמזה גם מובן שהמלך מצפה כביכול שיקבלו פניו שזה גופא נתינת כח מהמלך ע"ז.
3 נתינת כח ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, סע"א. תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך יח ז'יד
מקור מפורש
בדף זה
זע אויך כתובות סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שכו
מקור מפורש
בדף זה
כתובות סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שנב
מקור מפורש
בדף זה
כתובות סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'שעט
מקור מפורש
בדף זה
אבל האומנם אפילו לדעתו זהו אבנא דהוא מתגושש בו, והפליגו חכמינו ז"ל איך צריכה להיות עבודה כדבעי למיעבד, ובהפלגה מבהילה (עיין כתובות ס"ז, א בתחילתו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כב ח'תקיט
מקור מפורש
בדף זה
ראה כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כד ט'קסג
מקור מפורש
בדף זה
ראה כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לא הוספות יו"ד שבט
מקור מפורש
בדף זה
ומאחר שהקב"ה דורש מן האדם לעשות לפי כוחו — מובן שמה שהקב"ה דורש מכל יהודי, איש או אשה, הרי זה לגמרי במסגרת כוחותיו ואפשרויותיו לבצע, אבל בד בבד דורש הקב"ה שכל אחד ואחת ינצל את כוחותיהם בכל מלוא המדה.
61 בכל מלוא המדה: ראה כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב אמור ל"ג בעומר
מקור מפורש
בדף זה
ובפרט שע"פ הנ"ל מובן, שאין המדובר ביחס של זלזול ח"ו (ואין צריך לומר ענין של העדר האהבה ח"ו — היפך הוראת רבם), אלא העדר הרגש של כבוד אמיתי (שזהו ה"כדבעי" של תלמידי רע"ק), ובזה גופא — מפני "מלחמתה של תורה" שהובטחנו ש(אף ש"נעשו אויבים זה את זה" —) "אינם זזים משם עד שנעשים אוהבים זה את זה שנאמר את והב בסופה".
17 כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לב הוספות ל"ג בעומר
מקור מפורש
בדף זה
ודאי ידוע לכם כי כל דבר חשוב שצריכים לעשותו דורש שיתכוננו לכך בעוד מועד, כדי שהדבר ייעשה כראוי.
6 כראוי : ראה כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד עשרת ימי תשובה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
בתחלת השנה, כאשר האדם עושה חשבוןצדק אליבא דנפשי' ממעשיו דיבוריו ומחשבותיו במשך שנה שעברה, וידע אינש בנפשי' שמצבו הרוחני הוא רחוק מכפי הרצוי, ועכ"פ מכמאן דבעי לי' למעבד, יוכל ליפול ביאוש ח"ו, בחשבו מי אני ומה אני שאוכל להתקרב אל השם.
17 ראה כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לז הוספות - מכתבים קדושים
מקור מפורש
בדף זה
אשר לכאורה פשוט, אשר כל יהודי תמים לה' ולתורתו, עליו הי' לעשות בזה ובסגנון חז"ל כדבעי למהוי (כתובות דף ס"ז ריש ע"א), בתקון בכל ענינים המנוים
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט מכתבים כלליים לראש השנה מכתבים כלליים מכ"ק אדמו"ר שליט"א
מקור מפורש
בדף זה
ויהי רצון שכל אחד ואחת, בתוך כלל ישראל, יעשה בענין האמור, לחזק ולהפיץ יהדות וקדושה בחיי יום-יום, בו עצמו ובסביבתו, במלוא המידה, והדבר יוסיף עוד יותר בכתיבה וחתימה טובה בכל התחומים, הן ברוחניות והן בגשמיות, ואדרבה — בעיקר בגשמיות,
206 במלוא המדה : ראה כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יב
מקור מפורש
בדף זה
ענין הזריעה הוא – אדם זורע קב) (פסחים פז, ב).
* סה"מ קונטרסים ח"א פח, א. ח"ב שצז, ב. המו"ל. ש בשלח טז, לה. וראה מג"א בתק"פ סק"ח. ולפלא "ס תב. בכתבי האריז"ל בכוונת קדיש יתום. מכ' כ"ק מדרכיו .. באורחותיו: לשון אגה"ק שם. ולהעיר מזח" ב). דעוה"ז .. עוה"ב: ראה ב"מ לג, א. ב רטו, רע"א. זח"ג ס"פ קדושים. לקו"ת שה"ש (יב, בשייכות והתקשרות כו': ראה שיחת שמח"ת תרצ"ד אות ב'. כ' כסלו תרצ"ד אות ה' (לקו"ד כרך א). ממה"מ: ראה לקו"ת שה"ש יד, ד. היא הבחינה כו': ראה בכ"ז המשך הנ"ל פרק יז, יא. דעין לא ראתה: ראה סנהדרין (צט, א): ר"ל אמר ואברהם זקן (ואילך) בהמשך ר"ה תרס"ו. כו'. וברש"י שם: עין לא ראתה – דאין קץ לדבר. ד"ה כדבעי לי' למיעבד: כתובות סז, א. (ממכתב שבט תשכ"ב) (ממכתב ח' ניסן תשט"ו)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יג
מקור מפורש
בדף זה
כדבעי לי' למיעבד: כתובות סז, א. (ממכתב שבט תשכ"ב) (ממכתב ח' ניסן תשט"ו)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יד
מקור מפורש
בדף זה
כדבעי לי' למיעבד: כתובות סז, א. (ממכתב שבט תשכ"ב) (ממכתב ח' ניסן תשט"ו)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
8 כדבעי לי" למיעבד : ראה כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
0 כתובות סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יב הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
2 מעט מכל העמים: ואתחנן ז, ז. האַט די פשַרזיכערונג : כהודעת חז"ל (במדב"ר פי"ב, ג) שאינו מבקש אלא לפי כחן. טאַר מען ניט בלייבן : כי צ"ל דוקא כדבעי לי? למיעבד (כתובות סז, א
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
11 כדבעי ל" למיעבד: כתובות סז, א. וראה תניא פ"ל.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד האזינו - שבת תשובה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
5 ראה כתובות סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - שיחות ומכתבים שיחה יא
מקור מפורש
בדף זה
9 במילואו -- כדבעי למיעבד (כתובות סז, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יד הוספות - מכתבים כלליים לראש השנה שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
2 כדבעי לי" למיעבד: ראה כתובות סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז פ' פרה שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
במיוחד לפי הכלל ש"אין צדיק בארץ אשר יעשה טוב ולא יחטא", ולפחות "חטא" מלשון חסרון – משהו חסר, הוא לא קיים את עבודתו "כדבעי למיעבד", או לא בצע אותה בשלמות – ולכן הוא צריך לעשות תשובה על הפגם בעבודתו.
46 כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז פרקי אבות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
החידוש ב"לפום צערא אגרא" הוא, שגם כאשר הטירחא שקיבל על עצמו גרמה להפסד (כביכול) לבעל־הבית (הקדוש־ברוך־הוא), בכל זאת משלמים לו שכר עבור ה"צער" והטירחא לפנים משורת הדין, כפי
35 ובפנימיות הענינים י"ל שההפסד שנגרם לבעה"ב הוא לא רק במקרים מסויימים (שאינו מקיים את ההידור כדבעי ולא התנה בל"נ) כ"א בכל אופן. כי מכיון "שלפי אמיתת עוצם גדולתו ורוממותו גם העבודה האמיתית היא כלא ממש ואדרבה לחטא יחשב כו'" (ד"ה החלצו תרנ"ט פי"ג, עיי"ש בארוכה. ועד"ז בד"ה ויכנעו עמי תרנ"א), הרי (בשלמא במצות שנצטוו אזי ההפסד שנגרם לא בא ע"י פשיעתו כיון שנצטוה בקיום התומ"צ, אבל) כשמקבל ע"ע הידור וכיו"ב שלא נתחייב בו, הרי נמצא שההפסד (שעבודתו הוא לא כדבעי למעבד (כתובות סז, א) לגבי עוצם גדולתו, ויתירה מזו, כנ"ל) באר ע"י פשיעתו, והיציאה היא יתירה על השבח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
אין לך בן חורין אלא מי שעוסק בת"ת (אבות פ"ו, מ"ב) מובן איך שלימוד התורה כדבּעי (כתובות סז, רע"א) נוגע שיבוא בפו"מ המדובר במכתב די"א ניסן*,
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ובאמצעות זאת תתבצע עבודתו במשך כל היום בחמימות ובאור כראוי.
37 ראה כתובות סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
1 ראה כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ו
מקור מפורש
בדף זה
6 כדבעי: כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד שופטים שיחה ג
מקור מפורש
בדף זה
"אדם" יכול להיות מושלם, וניתן ללמוד ממנו, רק כאשר הוא "עץ השדה", שהחלק ה"צומח" שבו, מדותיו, הוא כראוי.
32 ראה כתובות סז, רע"א והובא בנוגע לצדקה (חסד, דאזיל עם כולי יומי – לקו"ת האזינו עו, ב (פע"ח ש' חה"ס פ"א. מאו"א אות יו"ד, ח. ועוד). ובכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
2 כתובות סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה טז
מקור מפורש
בדף זה
8 כתובות סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה הוספות - שיחות שיחה יח
מקור מפורש
בדף זה
6 כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו בשלח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
יהודי צריך לקיים את המוטל עליו "המר ימירנו והיה הוא", עליו להשתדל כראוי למרות שעל ידי כך הוא יורד זמנית ויוצא זמנית מארבע אמותיו, כדי להשפיע על יהודי שבדרגת "אחר", אך התוצאה מכך, אם היהודי המושפע ייהפך מיד ל"ותמורתו יהיה קודש" אם לאו ח"ו – אינה תנאי בשליחותו.
84 ראה כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
בדף זה
2 ראה כתובות סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז הוספות - שיחות בקשר לתקנת לימוד הרמב"ם שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
1 ראה כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כח נשא שיחה ב
מקור מפורש
בדף זה
והמדובר הוא בכל כוח בכוחות נפשו, עליו לדעת, כי בשעה שהוא לומד תורה ואינו מתייגע כדבעי, אין הוא מנצל כראוי כוח מסויים זה שנתן לו הקדוש־ברוך־הוא;
69 כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט נצו"י שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
לא רק "כדבעי למעבד" (=כדרוש לעשות), אלא מהדרין, מהדרין מן
49 להעיר מכתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה ז
מקור מפורש
בדף זה
9 עיין כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט הוספות - שיחות שיחה י
מקור מפורש
בדף זה
61 ראה כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד', י"ט תשרי, ג' דחוה"מ סוכות ה'תשי"ג
מקור מפורש
בדף זה
ובפרט בידעם מעמדם ומצבם עד כמה חסר אצלם בשלימות העבודה, ובמילא – טוענים הם – צריכים תחילה לעסוק בעבודה עם עצמם, שהרי "עניי עירך קודמין", ו"סמוך לפלטירי' שלך לא הורשת".והמענה לזה – שענין זה הוא באחריותו של הקב"ה, אשר, כיון שתובע מיהודי ב' הענינים, הן העבודה עם עצמו להתעלות ("שטייגן") מדרגא לדרגא, והן העבודה עם הזולת, הרי בודאי נותן לו זמן וכח שיוכל לעסוק בשני הענינים, כמארז"ל שאין הקב"ה מבקש אלא לפי כחן.
106 תנחומא נשא יא. במדב"ר פי"ב, ג. וראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, סע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו ה'תשי"ד
מקור מפורש
בדף זה
ולאחרי זה באים שני אלפים ימות המשיח שבהם נעשית ההכנה לקיום המצוות – "לעשותו" – "כדבעי לי' למיעבד", בתכלית השלימות – כמבואר בהמשך הנ"ל שאז יהי' האדם שלם בתכלית, והבריאה כולה תהי' שלימה בתכלית (באופן נעלה יותר מכמו שהי' לפני החטא), ובמילא יהי' גם קיום המצוות (פעולת האדם השלם בעניני הבריאה כפי שהם בשלימותם) בתכלית השלימות,כן תהי' לנו במהרה בימינו ע"י משיח צדקנו, עליו נאמר "הנה ישכיל עבדי ירום ונשא וגבה מאד" – למעלה גם מאדם הראשון, כמרומז בתיבת "מאד", אותיות "אדם", אלא שזהו בצירוף אחר שהוא למעלה מ"אדם" – והוא ימשיך וישפיע ענין זה לכל בנ"י, אם בתורת לימוד, שלכן ילמד תורה לכל ישראל, או באופן של קבלת עול, בדרך מתנה, שלכן נקרא מלך לכל ישראל.
141 כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת י"ט כסלו, ה'תש"כ
מקור מפורש
בדף זה
אם עבודתו אינה "כדבעי לי' למיעבד", היינו, שיש לו כחות לפעול יותר ויותר, ואינו עושה כל מה שביכלתו – אזי חסר אצלו העיקר!
271 כתובות סז, רע"א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"א שיחת אור ליום ג' דחול המועד סוכות, י"ט תשרי
מקור מפורש
בדף זה
וא"כ, כשם שכל אחד רוצה לילך יחד עם משיח לארץ ישראל, הרי מובן וגם פשוט, שאצל כל אחד צריך להיות "מעשינו ועבודתינו", ובאופן שהגמרא תעיד עליו שעבד עבודתו "כמאן דבעי למיעבד".
217 ראה כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
ויובן זה עד"מ למלך בשר ודם שמייסר את עבדו לפי שמתעצל בעבודתו או לפי שעבודתו אינה כמאן דבעי למיעבד , שיש בזה ב' אופנים.
267 ראה כתובות סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בדף זה
ומצב כפי שהוא בסיום וחותם התפלה, הרי יכול להיות שבסיום התפלה ישאר באותה דרגא שבה עמד בסיום התפלה אתמול ושלשום כו' ובשנה שעברה; משא"כ בלימוד התורה – הרי הלימוד כדבעי למהוי הוא באופן שבסיום לימודו היום עומד הוא בדרגא נעלית שלא בערך לגבי דרגתו בסיום לימודו אתמול ושלשום ובימים שלפנ"ז.
382 ראה כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת אור ליום ב' דחול המועד סוכות, ח"י תשרי, שמחת בית השואבה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
מיד לאחרי "אתם נצבים היום כולכם", נתפרשו בכתוב גם חילוקי הפרטים ד"ראשיכם שבטיכם" עד "חוטב עציך" ו"שואב מימיך", ללמדנו, שהן אמת שמצד "אהבתי אתכם אמר ה'" שוים כל בנ"י, אבל ביחד עם זה, הנה על כל אחד בפני עצמו חל הציווי לקיים תומ"צ "כדבעי לי' למיעבד" , ולכן, מי ששייך לסוג ד"ראשיכם", צריך להתייגע בלימוד התורה בהתאם ליכולת היגיעה של "ראשיכם".
261 כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
וענין זה מהוה הכנה להמשכת וגילוי המרחב העצמי – ששם "לא יגורך רע" – לכל בנ"י, גם לאלו שנמצאים מלכתחילה במעמד ומצב של מרחב, שגם אצלם יתוסף הרחבה בכללות עבודתם בקיום התומ"צ "כמאן דבעי למיעבד" , בתמימות ובשלימות, ומתוך שמחה וטוב לבב – "וישמחו בך כל ישראל", כפי שנמשך משמח"ת על כל השנה כולה, שתהי' שנה תמימה ושלימה, ועד לשלימות השמחה בגאולה האמיתית והשלימה בביהמ"ק השלישי, למטה מעשרה טפחים.
577 ראה כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"א ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
אמנם, כללות הענין דפותח בברוך, שהעבודה שלמעלה ממדידה והגבלה תהי' קשורה עם כחות פנימיים, אינו אלא בעבודתו בד' אמות של תורה ותפלה, ששייך רק לעניני התומ"צ, ואינו שייך לעניני העולם, שבהיותו במעמד ומצב זה ה"ה כדבעי לי' למהוי .
692 ראה כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בדף זה
– ובודאי שזהו לפי כחו , שהרי התורה אינה דורשת מאדם דבר שאינו יכול לקיים –
598 ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, סע"א. תנחומא נשא יא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בדף זה
"אנכי הוי' אלקיך"36, "זכור", "לא תענה" ו"לא תחמוד" וכו', כך, שלכל יהודי בפרט ניתנה התורה כולה מתחילתה ועד סופה, וניתנה ע"י הקב"ה שיודע "יצר לב האדם" , ומעריך את הכחות והנסיונות של כל אחד, ואינו תובע ממנו יותר מכפי הכח שנתן לו ; וכיון שהקב"ה תובע זאת ממנו, ברור הדבר, שאם רק ירצה באמת, יוכל מכאן ולהבא לילך בעילוי אחר עילוי ולהתקרב להקב"ה,
368 ראה כתובות סז, רע"א. ע"ז ג, סע"א. תנחומא נשא יא. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם וא"ו תשרי, ה'תש"ל
מקור מפורש
בדף זה
זה מתחיל מר"ה, בחודש השביעי באחד לחודש , ונמשך בכל חודש תשרי, והרי חודש תשרי הוא חודש הכללי , שממנו נמשך על כל השנה כולה, שזהו גם מה שמצינו במדרש פירוש נוסף בענין חודש השביעי, מלשון שובע, שהוא משובע בכל, ברכות בתוכו וכו' (כפי שמונה במדרש פרטי הענינים השייכים לר"ה ויוהכ"פ וסוכות עד לשמע"צ), ולכן הוא גם משביע את כל השנה כולה , והיינו, שבמשך כל השנה כולה יעבוד כל אחד מישראל עבודתו מצד כחות העצמיים, כפי שנמשכים בכחות הפנימיים המלובשים בגוף, שאז נעשית עבודתו בכל הענינים לא רק כדבעי לי' למיעבד , אלא ביתר שאת וביתר עוז.
237 ראה כתובות סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נשא, י"ב סיון, ה'תשל"א
מקור מפורש
בדף זה
ובפרטיות יותר הרי זה קשור עם ענין האכילה בעבודת האדם למטה, כמ"ש4 ואכלת ושבעת וברכת, שהו"ע האכילה בשיעור הראוי, כדי שביעה , היינו, שהעבודה היא כדבעי לי' למעבד , בכל לבבך ובכל נפשך (כנ"ל), ועי"ז נעשה המשכת בחי' הפנים כו', שזוהי ההמשכה שבמדידה והגבלה, לפי אופן העבודה בשיעור מדוד ומוגבל כו'.
2060 ראה כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
וגם אל העובד עבודתו בשלימות – לבוא ולעורר אשר גם הוא
1320 ואדרבה: בגלל שעבודתו היא בשלימות, נדרש ממנו כמה פעמים ככה – להגיע לשלימות נעלית יותר, "כדבעי לי' למיעבד" (כתובות סז, רע"א) בערך מדריגתו הוא (מהנחה בלתי מוגה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' פ' נצבים-וילך, ח"י אלול, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בדף זה
ולכן ח"י אלול הוא היום המכניס חיות בעניני אלול, כי, ענינו של ר"ה הוא המשכת הנשמה והחיות וההנהגה של כל חדשי השנה, כשם שהתחלת המשכת החיות שבכל האברים היא מהראש (כמפורש גם בעטרת ראש ), ומזה מובן, שכאשר בחודש אלול עצמו בא יום ח"י אלול, שבו עושים החשבון [ובאופן שהימים נזכרים כדבעי למיעבד ] על חודש תשרי העבר, שתחילתו וראשיתו הוא ר"ה, אזי באה בגלוי יותר החיות והפנימיות כו', שזהו ענין הכנסת החיות בכל עניני אלול.
1552 ע"פ לשון חז"ל – כתובות סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב יום ג', טו"ב כסלו ה'תשמ"א - לפני תפלת מנחה
מקור מפורש
בדף זה
ויהי רצון שכאו"א יעסוק בזה, וכדבעי ויתירה מזו, בימים האחרונים שעוד נשארו מימי הגלות, וזה יביא בקרוב ממש, ומתוך שמחה וטוב לבב, שנלך בנערינו ובזקנינו בבנינו ובבנותינו לקבל פני משיח צדקנו.
36 ראה כתובות סז, רע"א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג יום ג', פורים קטן ה'תשל"ח
מקור מפורש
בדף זה
וזה שנשבר ונדכא הוא גם כאשר בגשמיות הוא במצב של הרחבה הכי גדולה אלא שמ"מ חסר ברוחניות, בעבודתו, ויתירה מזו, דאפילו אם גם ברוחניות הוא שלם בקיום התומ"צ, ועד שהוא בתכלית העילוי וההרחבה שעובד עבודתו כדבעי לי' למיעבד, מ"מ כשיתבונן דועמךכולם צדיקים, וכאו"א מישראל הוא נצר מטעי מעשה ידי להתפאר (מטעיו ומעשה ידיו של הקב"ה ושבהם הוא מתפאר), ויתבונן בגדולתו של הקב"ה, הנה בכה יבכה במר נפשו, כי במה נחשבת כל עבודתו (גם אם היא בשלימות) לגבי ערכו ומדרגתו האמיתי שצ"ל נצר מטעיו ומעשה ידיו להתפאר של הקב"ה בגלוי עד שכל רואהו יכיר זה, וא"כ גם שלימות עבודתו אינה כדבעי למהוי כלל, והרי אפילו מאן דמחוה במחוג קמי מלכא הרי זה היפך החיות והמציאות, ועאכו"כ כשעבודתו אינה כדבעי, שאינה בערך למה שהי' צ"ל לפי"ע הכחות שנתנו לו.
24 ראה כתובות סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ד ש"פ חוקת-בלק, י"ב תמוז ה'תשל"ו
מקור מפורש
בדף זה
דהיצה"ר הוא אומן במלאכתו, שהיום אומר לו עשה כך כו' , ומבלבל את האדם מעבודת ה' שעכ"פ לא תהי' בתכלית השלימות, כמאן דבעי למעבד.
123 ראה כתובות סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים ואלה המשפטים
מקור מפורש
בדף זה
וכמ"כ בבחי' פני שור מהשמאל בעומ"ש שלימה בכפיי' הרע שבלבו כו' כנ"ל גם בזה יוכל להיות תערובות מעט מאשר הוא עושה דבר מה ונחשב בעצמו לירא אלקי' בבחי' יש ודבר מה, וגם זה צ"ל בבחי' הביטול בעצמו שלא ירגיש א"ע ביראה זו ועומ"ש זה בביטול עצמי לבטל כל בחי' הגסות וישות שלא יהי' נחשב לדבר מה בעיניו, אדרבה יהי' כחוטא בעיניו משום דכמי דבעי למעבד כו', ובחי' ביטול עצמו בזה בא ונמשך ג"כ ע"י בחי' שם מ"ה דחכ' שהוא בחי'
294 דכמי דבעי [דז: דכדבעי] למעבד : ראה כתובות סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך טז ו'קסח
מקור מפורש
בדף זה
ועם זה עלינו לדעת כי התורה והעבודה נצחיים המה, בדמותם תבניתם וצלמם כאשר היו מאז ומקדם קדמתה בלא שינוי כלל וכלל, ומרגלא בדא"ח בענין משביעים אותו כו' שהו"ע השובע של הנה"א, אשר אל יפול לב האדם עליו באם יזדמן לו לפי ראות עיני בשר כי מניעה ועיכוב לתורה ועבודה, אין זה אלא כי בו חפץ ד' לקרבו בקירוב אחר קירוב אשר יתחזק בעבודתו וכמא' לפום כו' שיחנא, ואין הדבר תלוי אלא בעבודה, והשי"ת יהי' בעזרם בגו"ר.
1599 וכמא': כתובות סז, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר