118

בדיוק כשם ש"חי" שב"עולם גדול" אינו מחובר תמיד לשרשו.

ו. השלמות – תיקון המדות

בכך יובן הפסוק "כי האדם עץ השדה" – מהותו של ה"אדם" היא עץ השדה", כדלעיל בסעיף א', כי דוקא ברגש ובמדות²⁸, בחלק ה"צומח" שבו, מתגלה שרשו ומקורו בפנימיות הנפש.

ויש לומר, שמשום כך העבודה הרוחניות העיקרית של האדם אינה כל כך בשכל, אלא בעיקר עבודה של בירור וזיכוך המדות²⁹, כי תיקון המדות קשור לפנימיות הנפש. ולכן מגיע האדם לשלמותו דוקא על ידי עבודה זו, עד אשר גם שלמות שכל האדם – "וידעת"³⁰ – מושגת על ידי השפעתו על מדות האדם – "והשבותו אל לבבך"³⁰.

וזהו ההסבר בגמרא³¹, שהענין של "האדם עץ השדה" מתבטא בכך ש"אם תלמיד חכם הגון הוא ממנו תאכל": המשמעות של "הגון" היא, שאצל תלמיד חכם אינה קיימת מעלת השכל והלימוד בלבד, אלא ששכלו משפיע על מדותיו, והוא מתנהג באופן "הגון".

ודוקא מתלמיד חכם כזה "תאכל" – דוקא ממנו יש ללמוד ולקבל, כי "האדם עץ השדה": "אדם" יכול להיות מושלם, וניתן ללמוד ממנו, רק כאשר הוא "עץ השדה", שהחלק ה"צומח" שבו, מדותיו, הוא כראוי³².

ז. המדות – ירושה מהאבות

כשם שהדברים קיימים אצל כל יחיד באופן פרטי, כך גם לגבי עם ישראל באופן כללי:

כל ישראל הם צאצאים של שלשת האבות, אברהם יצחק ויעקב, באופן שהם תמיד קשורים ומחוברים לאבות. כפי שאומר רש"י על הפסוק³³ "כי מראש צורים אראנו" – "אני מסתכל בראשיתם ובתחלת שרשיהם³⁴ ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים... על ידי אבות ואמהות".

במה מתבטא הקשר של כל יהודי עם שלשת האבות? – לא כל כך בצד השכלי, אלא דוקא ברגש ובמדות.