251
ל"ג בעומר
ב"ה*, יום שלישי, שהוכפל בו כי טוב1,
ברוקלין, נ.י.
אל כל ילדי ישראל
השם עליהם יחיו
שלום וברכה!
ודאי ידוע לכם כי כל דבר חשוב שצריכים לעשותו דורש שיתכוננו5 לכך בעוד מועד, כדי שהדבר ייעשה כראוי6.
אנו עומדים בערב חודש אייר, החודש שבו ישנו יום חשוב ביותר, לג בעומר74, היום השמונה עשרה (ח"י) באייר8, שבו גם הונהגו מנהגים מיוחדים לילדים9,
הערות
- *. תרגום מאידיש. וכן מכתב שלאח"ז. המו"ל.
- 1. יום. . שהוכפל בו כי טוב : פרש"י בראשית א, ז (מב"ר פ"ד, ו). ובאוה"ת (בראשית לג, ב. משפטים ע' א'קנז. ועוד) מקשר זה עם טוב לשמים וטוב לבריות (קידושין מ, א).
- 2. ערב ראש חודש : שנקרא "יום כפור קטן" — ראה פר"ח לאו"ח סתי"ז (מהרמ"ק). נ"כ השו"ע שם. של"ה קכ, ב. קעט, א. ועוד. סידור יעב"ץ. ועוד. אוה"ת בא ע' רנג.
- 3. חודש אייר : ראה לקו"ש ח"א ע' 263 ואילך. ועוד. ולהעיר מכתבי האריז"ל (סידור האריז"ל כוונת ר"ח. משנת חסידים מס' אייר וסיון בתחילתה), אשר צירוף שם הוי' דחודש אייר הוא בראשי התיבות "יתהלל המתהלל השכל וידוע" (ירמי' ט, כג). — נתבאר בהתוועדות ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר ה'תשמ"ה. ור"ת שלו אברהם יצחק יעקב רחל (מאו"א א, פד. בית שמואל לאה"ע סקכ"ו סק"כ). — נתבאר בלקו"ש ח"ז ע' 300 ואילך. והוא ג"כ ר"ת "אני הוי' רופאך" (בשלח טו, כו. חידושי חת"ס לשבת קמז, ב. שער יששכר מאמר חודש אייר ס"ג (פח, אב)). — נתבאר בהתוועדות ש"פ קדושים, מבה"ח אייר ה'תשד"מ. ש"פ שמיני, מבה"ח אייר שנה זו .
- 5. כל דבר חשוב. . דורש שיתכוננו : ראה ביצה ב, ב בפרש"י ד"ה והכינו, וד"ה ואין. וראה אנציקלופדי' תלמודית ערך הכנה. וש"נ.
- 6. כראוי : ראה כתובות סז, רע"א.
- 7. לג בעומר : יום הילולא דרשב"י. עניניו וטעמיו מפורשים בפוסקים ע"ד הנגלה (טושו"ע — ודאדה"ז — או"ח סתצ"ג), וכן ע"ד הסוד (שער הכוונות ענין ספה"ע דרוש י"ב. פע"ח שער ספה"ע (שכ"ב) פ"ז. ועוד), וע"ד החסידות (סידור — עם דא"ח — שער הל"ג בעומר, המשך והחרים תרל"א ס"ע נד ואילך, דרושים שבהערה דלהלן ד"ה "שמחתו", ועוד).
- 4. אייר. . לג בעומר : ראה לקוטי לוי"צ אגרות ע' תד.
- 8. לג בעומר. . (ח"י) באייר : ראה לקו"ש חכ"ב ע' 141.
- 9. מנהגים מיוחדים לילדים : ראה שער הכוונות ופע"ח ופע"ח שם. בני יששכר מאמרי חודש אייר מאמר ג ס"דה. ספר "בין פסח לשבועות" (להרר"צ שי' כהן. אה"ק, תשד"מ) פי"ח סל"גד. פי"ט ס"חט. וש"נ. וראה שיחת ל"ג בעומר ה'תשי"א. ולהעיר מ"היום יום" לג בעומר: אצל אדמו"ר האמצעי הי' לג בעומר מיו"ט המצויינים. . מען האָט דאַמאָלט געזען אַ סך מופתים. דאָס רוב מופתים איז געווען בנוגע קינדער כו'. וראה שיחת ל"ג בעומר ה'תש"מ. וראה עוד ע"ד הנהגת רבותינו נשיאינו בל"ג בעומר — לקו"ד ח"ג תקיט, א ואילך. שם תקכג, א. ח"ד תרג, א ואילך. סה"ש ה'תש"ד ע' 119.
- . נדפס לעיל ע' 72 ואילך. המו"ל.
רש"י על בראשית א׳:ז׳ - הטקסט מספריא
ויעש אלהים את הרקיע. תִּקְּנוֹ עַל עָמְדוֹ, וְהִיא עֲשִׂיָּתוֹ, כְּמוֹ וְעָשְׂתָה אֶת צִפָּרְנֶיהָ (דברים כ"א):
מעל לרקיע. עַל הָרָקִיעַ לֹא נֶאֱמַר אֶלָּא מֵעַל לָרָקִיעַ, לְפִי שֶׁהֵן תְּלוּיִין בָּאֲוִיר. וּמִפְּנֵי מָה לֹא נֶאֱמַר כִּי טוֹב בְּיוֹם שֵׁנִי? לְפִי שֶׁלֹא הָיָה נִגְמָר מְלֶאכֶת הַמַּיִם עַד יוֹם שְׁלִישִׁי, וַהֲרֵי הִתְחִיל בָּהּ בְּשֵׁנִי, וְדָבָר שֶׁלֹּא נִגְמַר אֵינוֹ בִּמְלוֹאוֹ וְטוּבוֹ; וּבַשְּׁלִישִׁי שֶׁנִּגְמַר מְלֶאכֶת הַמַּיִם וְהִתְחִיל וְגָמַר מְלָאכָה אֲחֶרֶת, כָּפַל בּוֹ כִּי טוֹב שְׁתֵּי פְּעָמִים, אַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת הַשֵּׁנִי וְאַחַת לִגְמַר מְלֶאכֶת הַיּוֹם:
ויעש אלהים את הרקיע AND GOD MADE THE EXPANSE — He put it in proper condition in its place: this is the meaning of “making” it. Similarly (Deuteronomy 21:12) ועשתה את צפרניה “And she shall let grow (literally, make) her nails”.
מעל לרקיע ABOVE THE EXPANSE — It is not said here על הרקיע “upon the firmament״, but מעל “hanging from above”, because they (the waters) were suspended in space (Genesis Rabbah 4:3). Why is it not stated in reference to the work of the second day “that it was good”? Because the work associated with water was not completed until the third day — He only began it on the second — and anything that is not completed is not in a state of perfection and at its best (and so cannot be termed “good”). Therefore on the third day when He completed the work associated with water and another work was commenced and finished, the words כי טוב are repeated, once in reference to the completion of the work of the second day, and again in reference to the completion of the work of that day (Genesis Rabbah 4:10).
בראשית רבה ד׳:ו׳ - הטקסט מספריא
וַיַּעַשׂ אֱלֹהִים אֶת הָרָקִיעַ, זֶה אֶחָד מִן הַמִּקְרָאוֹת שֶׁהִרְעִישׁ בֶּן זוֹמָא אֶת הָעוֹלָם, וַיַּעַשׂ, אֶתְמְהָא, וַהֲלוֹא בְּמַאֲמָר הֵן, הֱוֵי (תהלים לג, ו): בִּדְבַר ה' שָׁמַיִם נַעֲשׂוּ וּבְרוּחַ פִּיו כָּל צְבָאָם, לָמָּה אֵין כְּתִיב בַּשֵּׁנִי כִּי טוֹב, רַבִּי יוֹחָנָן תָּנֵי לָהּ בְּשֵׁם רַבִּי יוֹסֵי בֶּן רַבִּי חֲלַפְתָּא, שֶׁבּוֹ נִבְרֵאת גֵּיהִנֹּם, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה ל, לג): כִּי עָרוּךְ מֵאֶתְמוּל תָּפְתֶּה, יוֹם שֶׁיֵּשׁ בּוֹ אֶתְמוֹל וְאֵין בּוֹ שִׁלְשׁוֹם. רַבִּי חֲנִינָא אוֹמֵר שֶׁבּוֹ נִבְרֵאת מַחְלֹקֶת, שֶׁנֶּאֱמַר: וִיהִי מַבְדִּיל בֵּין מַיִם לָמָיִם. אָמַר רַבִּי טַבְיוֹמֵי אִם מַחְלֹקֶת שֶׁהִיא לְתִקּוּנוֹ שֶׁל עוֹלָם וּלְיִשּׁוּבוֹ, אֵין בָּהּ כִּי טוֹב. מַחְלֹקֶת שֶׁהִיא לְעִרְבּוּבוֹ עַל אַחַת כַּמָּה וְכַמָּה. אָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל לְפִי שֶׁלֹא נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמַּיִם, לְפִיכָךְ כָּתוּב בַּשְּׁלִישִׁי כִּי טוֹב שְׁנֵי פְּעָמִים, אֶחָד לִמְלֶאכֶת הַמַּיִם, וְאֶחָד לִמְלַאכְתּוֹ שֶׁל יוֹם. שָׁאֲלָה מַטְרוֹנָה אַחַת אֶת רַבִּי יוֹסֵי, אָמְרָה לוֹ לָמָּה אֵין כְּתִיב בַּשֵּׁנִי כִּי טוֹב, אָמַר לָהּ אַף עַל פִּי כֵן חָזַר וּכְלָלוֹ כֻּלּוֹ בַּסּוֹף, שֶׁנֶּאֱמַר (בראשית א, לא): וַיַּרְא אֱלֹהִים אֶת כָּל אֲשֶׁר עָשָׂה וְהִנֵּה טוֹב מְאֹד, אָמְרָה לֵיהּ מָשָׁל שִׁשָּׁה בְּנֵי אָדָם בָּאִין אֶצְלְךָ וְאַתְּ נוֹתֵן לְכָל אֶחָד וְאֶחָד מָנֶה, וּלְאֶחָד אֵין אַתְּ נוֹתֵן מָנֶה, וְאַתְּ חוֹזֵר וְנוֹתֵן לְכֻלָּם מָנֶה אֶחָד, לֹא נִמְצָא בְּיַד כָּל אֶחָד מָנֶה וּשְׁתוּת וּבְיַד אֶחָד שְׁתּוּת, אֶתְמָהָא. חָזַר וְאָמַר לָהּ כְּהַהוּא דְאָמַר רַבִּי שְׁמוּאֵל בַּר נַחְמָן, לְפִי שֶׁלֹא נִגְמְרָה מְלֶאכֶת הַמַּיִם, לְפִיכָךְ כְּתִיב בַּשְּׁלִישִׁי שְׁתֵּי פְּעָמִים כִּי טוֹב, אַחַת לִמְלֶאכֶת הַמַּיִם וְאַחַת לִמְלֶאכֶת הַיּוֹם. רַבִּי לֵוִי בְּשֵׁם רַבִּי תַּנְחוּם בַּר חֲנִילָאִי אָמַר, כְּתִיב (ישעיה מו, י): מַגִּיד מֵרֵאשִׁית אַחֲרִית, מִתְּחִלַּת בְּרִיָּתוֹ שֶׁל עוֹלָם צָפָה הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא משֶׁה קָרוּי טוֹב (שמות ב, ב), וְעָתִיד לִטֹּל אֶת שֶׁלּוֹ מִתַּחַת יְדֵיהֶם, לְפִיכָךְ לֹא כָּתוּב בָּהֶם כִּי טוֹב. רַבִּי סִימוֹן בְּשֵׁם רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ בֶּן לֵוִי אָמַר, מָשָׁל לְמֶלֶךְ שֶׁהָיָה לוֹ לִגְיוֹן קָשֶׁה, אָמַר הַמֶּלֶךְ הוֹאִיל וְלִגְיוֹן זֶה קָשֶׁה אַל יִכָּתֵב שְׁמִי עָלָיו. כָּךְ אָמַר הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא, הוֹאִיל וְהַמַּיִם הַלָּלוּ לָקוּ בָּהֶם דּוֹר הַמַּבּוּל, וְדוֹר אֱנוֹשׁ, וְדוֹר הַפְלָגָה, לְפִיכָךְ אַל יִכָּתֵב בָּהֶן כִּי טוֹב.
מצוטט בעמוד אחד
אגרות קודש 1
- כרך כב ‹ ח'תרכ לקו"ש חל"ב ע' 251
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.