263

שיחה א

א. יש יתרון לחדש אייר, לגבי כל חדשי השנה, בכך שכל יום ממנו קשר במצווה מסויימת: מצות ספירת העומר.

– מחודש ניסן קשור רק חציו השני בספירת העומר, מחודש סיון קשורה רק תחלתו בספירת העומר, ואילו בחודש אייר – קשורים כל ימי החדש במצוה זו.

אמנם ברוב ימי חדש תשרי ובכל ימי חדש ניסן אין אומרים "תחנון", ולגבי חדש ניסן נאמר: "החדש הזה לכם ראש חדשים", ופירוש הדברים לפי השל"ה¹ שכל ימי חדש ניסן הם בבחינת ראש חדש. אבל חשיבותם של ימי תשרי וניסן אינה נובעת מ"עבודת" האדם בימים אלה, כי אם מעצם הימים, ואילו לימי חדש אייר יש חשיבות התלויה ב"עבודת" האדם: מצות ספירת העומר.

הקשר בין ימי הספירה לבין מצות הספירה הוא יותר מאשר הקשר שבין תאריכים אחרים לבין המצוות שבהם: בתאריכים אחרים אין המצוה קשורה בעצם היום גופו – דוגמת מצוות אכילת מצה (בפסח), שהיא ענין נפרד מן היום ט"ו בניסן, אלא שחיובה של מצוה זו חל ביום זה. ברם ספירת העומר היא מצוה של ספירת היום, הזמן. חשיבותו של חדש אייר היא, איפוא, כזו שכל ימיו עצמם קשורים במצוה.

ב. מצוות ספירת העומר נוגעת לכל יום. נוסף על כך, הרי ספירת כל יום נוגעת גם לכל ימי הספירה, לימים הקודמים² ולימים המאוחרים, עד – לכלל ההכנה אל קבלת התורה.

יתרון זה קיים בכל ימי הספירה במדה שוה.

הוה אומר: יש בחדש אייר ענין, שמבחינתו שוים כל ימי החדש.

ג. באופן כללי, ישנם בכל חדשי השנה הבדלים בין תחלת החדש לסופו.

ב"פרדס"³ נאמר כי י"ב חדשי השנה הם כנגד י"ב צירופי האותיות של שם הוי'. בשם הוי' ישנן ארבע אותיות, ואף בכל חדש ישנם ארבעה שבועות (והימים הנוספים טפלים לארבעת השבועות) וכו'.

מובן, איפוא, שכשם שבשם הוי' יש מעלה לאות אחת לגבי השניה, ובאופן כללי – לאותיות י־ה לגבי אותיות ו־ה⁴ [בצירוף א', כשהשם כסדרו, ובדוגמא זו בכל הצירופים: לחצי הראשון לגבי