368
טקסט זה הופק בזיהוי תווים (OCR) מסריקת הספר, ועלול להכיל שגיאות. לנוסח המדויק ראה את הסריקה.
וע"פ תורת הבעש"ט אשר ,כל דבר ודבר אשר האדם רואה או שומע הוא הוראת הנהגה בעבודת השם",
הרי אמחז'ל ברמז הן -- הן יראת ה' היא חכמה, פיי הן אחת -- יראת שמים דאין לו להקב"ה בעולמו אלא יר"ש בלבד, ושואלה (ומבקשה, כביכול) מישראל, הן עִם לבדד ישכון, ליראה . . ולאהבה אותו ולעבוד את ה"א (אע"פ אשר) הן לה' אלקיך השמים ושמי השמים הארץ וכל אשר בה.
ויה'יר שיעשה כאו"א בכהנ"ל כדבעי, ויתרה מזו -- כבקשת הקב"ה: שמע עמי גו' הרחב פיך (בד"ת, כמבוקש -- ע"מ לעשות (מצות)) -- ומבטיח הקב"ה, בחותם הבקשה: ואמלאהו.
והרי עשיות האמורות הם ענינים שהזמן -- שבוע זה והבע"ל -- גרמא,. להביא קיום היעוד אשר יהפכו לששון ולשמחה ולמועדים טובים
ובאופן דאחישנה וארו עם ענני שמיא,
= = ויבנה- ביהמ"ק -במקומו- ויקבץ. נדחי -ישראל,- בית: לה' להקריב -בּו-הקרבנות-- וחוגגין אליו כו', מקדש אד' כוננו ידיך.
בברכה להצלחה בכל האמור
מצו"ב קונטרס הכולל מכתב הנ"ל והמאמר עשרה שיושבין כו' עדת אדל.
הערות
- 1. ויוסף הוא המשביר כו'. וראה ד"ה א"ר אושעיא כו' צדקת פרזונו, תרפ"ט (טה"מ-קונטרסים כרך א' לב, ב).
- 2. תורת הבעש"ט: היום יום ע' נב. כתר ש"ט (הוצאת קה"ת) בהוספות סי' קכז. וראה לק"א להה"מ סי ריג,
- 3. הןו: ראה קהלת יעקב בערכו בתחלתו.
- 4. הן . . בלבד: איוב כח, כח. שבת לא, ב. ובחדא"ג שם. :
- 5. ושואלה . . ?יראה . . אשר בה: עקב י, יב, יד. שבת שם. ולהעיר ממדרש תהלים (עה"פ כח, ד) אחת שאלתי, ובלקו"ת ס"פ מסעי (וממה"מ שם).
- 6. כדבעי: כתובות סז, רע"א.
- 7. שמע . . ואמלאהו: תהלים פא, ט-יא.
- 8. בד"ת: ברכות 1, א. וראה ירושי תענית פ"ג ה"ו. לקו"ש חכ"ב ע' 241 הערה 4.
- 9. יהפכו לששוון . . טובים: זכרי' ח, יט (רמב"ם הל' תעניות בחותמו. ובחותם הסליחה די"ז בתמוז ד"ה אמרר (לשמחה ולששון!. ובפיוט ד"ה אתאנו: לששון ולשמחה כו' לשמחה ולששון כו' ליום ישועה ונחמה, וואה סוכה מח. ב. שערי אורה צט, א).
- 10. דאחישנה . . שמיא: סנה' צח, א.
- 11. ויבנה . . ישראל: רמב"ם הל' מלכים ספי"א,
- 12. ויקבץ נדחי ישראל: להעיר מפי' האריז"ל ב,מקבץ נדחי עמו ישראל" (בסידורו ועוד).
- 13. בית . . אליו: רמב"ם הל' ביהב"ח בתחלתן. וידועה דעת הרמב"ן בזה (ר"פ תרומה. עקב י, א).
- 14. וחוגגין אליו: ברמב'ים שם ממשיך: שלש פעמים בשנה. וראה פס"ר פר' שור"ח: כשיגיע הקץ בו' כל חודש וחודש ובכל שבת כו' (הובא בס' המאמרים תרע"ח ע' קעג). וביל"ש (ישעי' בסופו); בכל חדש וחדש,
- 15. עשרה . . עדת א-ל: להעיר דעשרה מישראל ביחד אף שאינם מדברים בד'"ת שכינתא שריא עלייהו -- השראה כזו שמלאך מתבטל ממציאותו לגמרי (אגה"ק סכ"ג -- קלו, ב).
משנה תורה, הלכות מלכים ומלחמות י״א - הטקסט מספריא
המלך המשיח עתיד לעמוד ולהחזיר מלכות בית דוד ליושנה לממשלה הראשונה ובונה המקדש ומקבץ נדחי ישראל וחוזרין כל המשפטים בימיו כשהיו מקודם מקריבין קרבנות ועושין שמטין ויובלות ככל מצותה האמורה בתורה וכל מי שאינו מאמין בו או מי שאינו מחכה לביאתו לא בשאר נביאים בלבד הוא כופר אלא בתורה ובמשה רבינו שהרי התורה העידה עליו שנאמר ושב ה' אלהיך את שבותך ורחמך ושב וקבצך וגו' אם יהיה נדחך בקצה השמים וגו' והביאך ה'. ואלו הדברים המפורשים בתורה הם כוללים כל הדברים שנאמרו על ידי כל הנביאים. אף בפרשת בלעם נאמר ושם נבא בשני המשיחים במשיח הראשון שהוא דוד שהושיע את ישראל מיד צריהם ובמשיח האחרון שעומד מבניו שמושיע את ישראל מיד בני עשיו. ושם הוא אומר אראנו ולא עתה זה דוד אשורנו ולא קרוב זה מלך המשיח דרך כוכב מיעקב זה דוד וקם שבט מישראל זה מלך המשיח ומחץ פאתי מואב זה דוד וכן הוא אומר ויך את מואב וימדדם בחבל וקרקר כל בני שת זה המלך המשיח שנאמר בו ומשלו מים עד ים והיה אדום ירשה זה דוד שנאמר ותהי אדום לדוד לעבדים וגו' והיה ירשה וגו' זה המלך המשיח שנאמר ועלו מושיעים בהר ציון וגו'.
אף בערי מקלט הוא אומר אם ירחיב ה' אלהיך את גבולך ויספת לך עוד שלש ערים וגו' ומעולם לא היה דבר זה ולא צוה הקדוש ברוך הוא לתוהו אבל בדברי הנביאים אין הדבר צריך ראייה שכל הספרים מלאים בדבר זה.
ואל יעלה על דעתך שהמלך המשיח צריך לעשות אותות ומופתים ומחדש דברים בעולם או מחיה מתים וכיוצא בדברים אלו אין הדבר כך שהרי רבי עקיבא חכם גדול מחכמי משנה היה והוא היה נושא כליו של בן כוזיבא המלך והוא היה אומר עליו שהוא המלך המשיח ודימה הוא וכל חכמי דורו שהוא המלך המשיח עד שנהרג בעונות כיון שנהרג נודע להם שאינו ולא שאלו ממנו חכמים לא אות ולא מופת ועיקר הדברים ככה הן שהתורה הזאת חוקיה ומשפטיה לעולם ולעולמי עולמים ואין מוסיפין עליהן ולא גורעין מהן.
ואם יעמוד מלך מבית דוד הוגה בתורה ועוסק במצות כדויד אביו, כפי תורה שבכתב ושבעל פה ויכוף כל ישראל לילך בה ולחזק בדקה ויילחם מלחמות ה' הרי זה בחזקת שהוא משיח אם עשה והצליח וניצח כל האומות שסביביו ובנה מקדש במקומו וקבץ נדחי ישראל הרי זה משיח בודאי
ואם לא הצליח עד כה, או נהרג--בידוע שאינו זה שהבטיחה עליו תורה, והרי הוא ככל מלכי בית דויד השלמים הכשרים שמתו. ולא העמידו הקדוש ברוך הוא אלא לנסות בו רבים, שנאמר "ומן המשכילים ייכשלו, לצרוף בהן ולברר וללבן--עד עת קץ: כי עוד, למועד"
אף ישוע הנוצרי שדימה שיהיה משיח, ונהרג בבית דין--כבר נתנבא בו דנייאל, שנאמר "ובני פריצי עמך, יינשאו להעמיד חזון--ונכשלו" (דניאל יא,יד). וכי יש מכשול גדול מזה: שכל הנביאים דיברו שהמשיח גואל ישראל ומושיעם, ומקבץ נדחיהם ומחזק מצוותן; וזה גרם לאבד ישראל בחרב, ולפזר שאריתם ולהשפילם, ולהחליף התורה, ולהטעות רוב העולם לעבוד אלוה מבלעדי ה'.
אבל מחשבות בורא עולם--אין כוח באדם להשיגם, כי לא דרכינו דרכיו ולא מחשבותינו מחשבותיו. וכל הדברים האלו של ישוע הנוצרי, ושל זה הישמעאלי שעמד אחריו--אינן אלא ליישר דרך למלך המשיח, ולתקן את העולם כולו לעבוד את ה' ביחד: שנאמר "כי אז אהפוך אל עמים, שפה ברורה, לקרוא כולם בשם ה', ולעובדו שכם אחד" (ראה צפניה ג,ט).
כיצד: כבר נתמלא העולם כולו מדברי המשיח, ומדברי התורה ומדברי המצוות, ופשטו דברים אלו באיים רחוקים, ובעמים רבים ערלי לב; והם נושאים ונותנים בדברים אלו, ובמצוות התורה--אלו אומרים מצוות אלו אמת היו, וכבר בטלו בזמן הזה, ולא היו נוהגות לדורות. ואלו אומרים דברים נסתרות יש בהם, ואינן כפשוטן, וכבר בא משיח, וגילה נסתריהם.
וכשיעמוד המלך המשיח באמת, ויצליח וירום ויינשא--מיד הם כולן חוזרין ויודעים ששקר נחלו אבותיהם, ושנביאיהם ואבותיהם הטעום.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.