382
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
של נשמה בגוף – "מלפניך דוקא". זה גם הענין ששופטים ושוטרים היו צריכים להיות בחוץ־לארץ.
ג. למרות שערי המקלט היו רק בארץ ישראל – יש הבדלי דרגות בדבר. ערי מקלט היו בעבר הירדן, דשכיחי רוצחים16, בארץ ישראל – למה נקרא שמה ארץ, לפי שרצתה לעשות רצון קונה, ואפילו לעתיד לבוא, "ואם ירחיב הוי' אלקיך את גבולך"17, יהיו גם ערי מקלט.
פירוש הדבר שהענין של "שופך דם האדם באדם"18, שמחמתו יש ענין ערי המקלט, מצוי בכל דרגה לפי מהותה, ואפילו לעתיד, כשתהיה העבודה – וממילא גם העדר העבודה – באופן נעלה לגמרי, גם לגבי דרגה זו מצויה בחינה של שופך דם האדם דקדושה באדם בליעל19, ויש צורך בערי מקלט שקולטות.
שכן בכל דרגה ישנו ענין העדר והיפך העבודה בהתאם למהותה, כלומר, שלפי ערך מעלת דרגה זו הרי זה ענין של העדר העבודה, עד כדי כך שלגבי דרגת "ובו תדבקון" הרי העבודה של "אותו תעבודו" מהוה ענין שיש לחזור עליו בתשובה20.
ד. כך גם חשבון הנפש של חדש אלול, שהוא ענין של ערי מקלט כאמור, ישנו בכל אחד בהתאם לדרגתו. על האדם לערוך חשבון־נפש של כל מחשבותיו, דבוריו ומעשיו במשך כל השנה, אם היו לפי השלחן־ערוך, אם היו לפנים משורת הדין, ואם היו "לפום גמלא"21, וכשלא היו כן – עליו לחזור בתשובה.
מכאן מובן שלא "בעלי־עסקים" בלבד, כי אם גם יושבי אהל, הנמצאים כל השנה באהלה של תורה ובאהלה של תפלה – גם לגביהם צריך בחדש אלול להיות עיר־מקלט, "את בצר במדבר", בתורה שעליה נאמר: וממדבר מתנה, וכן בתפלה22.
הדברים אמורים גם בקשר למה שדובר לפני שנתיים (בח"י אלול) בדבר המנהג השורר במדינה זו לשחרר הביתה את תלמידי הישיבות במשך חדשי אלול־תשרי – דבר שהוא בניגוד לתורה ובניגוד לשכל אנושי. במקום לקיים את הנאמר23 שבחדש אלול ממעטים בגופי הלכות ובחיבורים ועוסקים יותר בתשובה – נוסעים עוד הביתה.
בתקופת חדש אלול על התלמיד לשהות בישיבה, וצריך להיות מוחלט בנפשו: "יעבור עלי מה – בשבועות הספורים שבחדש של "בקשו פני" עלי להיות כדבעי".
הערות
- 16. מכות ט, סע"ב.
- 17. דברים יט, ח. ירושלמי מכות פרק ב הלכה ו בגמרא. ספרי שם יט.
- 18. בראשית ט, ו.
- 19. לקוטי תורה במדבר יג, יג.
- 20. ראה ד"ה אחרי ה"א תלכו וביאורו (בסופם – בסידור, בספר המצוות להצמח צדק) בלקוטי תורה.
- 21. כתובות סז, א. קד, א. סוטה יג, ב.
- 22. עיין לקוטי תורה ביאור לד"ה וידבר גו' במדבר סיני. לעיל בענין ובו תדבקון.
- 23. אלף למטה במטה אפרים סתקפ"א סתקט"ו.
לקוטי תורה, במדבר ב׳ - הטקסט מספריא
ביאור הדברים הנה אית רצון ואית רצון כו׳. רצון הנולד מן הדעת וההשכלה לפי העמקת שכלו שתופס ומשיג עד״מ איכות ההטבה שיהיה לו מן הדבר ככה תתגדל התשוקה כו׳. והנה לית מחשבה תפיסא בי׳ אלא בהתפשטות גדולתו מהוה מאין ליש ומחיה עליונים כו׳. ודבר זה כאשר נתפס בשכלו ובהעמקת הדבר נולד מזה התשוקה בלב בחיצוניותו כי הלב יכול להיות כלי לקבל אור זה המתפשט בשכלו כי המוח שליט על הלב (וזהו נודע בשערים בעלה שבעלה דמטרוניתא הוי׳ נודע בשערים כו׳) ואהבה זו בא מלמעלה בבחי׳ השתלשלות רבות בהתפשטות גדולתו ושם אתה מוצא ענותנותו כו׳. וזהו נודע בשערים בעלה לכל חד וחד לפום מה דמשער בלבא ושבחא דקב״ה איהו בעלה דמטרוניתא שהוא נודע כו׳.
והנה בתשוקת אהבה זו יש בה בחי׳ קטנות וגדלות לפי גדלות וקטנות השכל כי הקטן אוהב כו׳. ולכן נק׳ רצון תחתון שהוא המתפשט מכחות הנפש שכל ומדות. אבל אית רצון לעילא בשרש הנשמה במקור חוצבה בכל העולמות אבי״ע. ובהארתה למטה בבחי׳ יחידה שבנפש הפרטי בביטול מערך השגתו והשכלתו מפני עוצם רוממותו ית׳ דלית מחשבה תפיסא בי׳ וביטול כל הנבראים לגבי עצמותו ומהותו ית׳ דכולא קמי׳ כלא ממש חשיבי (הגם דלית מחשבה תפיסא במהותו ית׳ מ״מ היינו במהות עצמו אבל בגדולת מהותו לגבי נבראים שאין ערוך אליו ית׳ כל הנשמה תהלל ולגדולתו אין חקר) ועי״ז תתעורר הנפש לצאת מנרתיקה זה הגוף. והנה לזה אין חיצוניות הלב כלי להיות האהבה ויראה מורגשת בו כי גבהו ממנו אלא תתבטל הנפש מכחותי׳ והיה כלא היה וזהו ובכל מאדך והוא מאיר בהשוואה גמורה לכל נפש מישראל אלא שהמונע הוא שאין התלבשותה בגוף אלא עומדת בבחי׳ מקיף.
וזהו שאו את ראש שהוא הרצון התחתון הנולד מהתפשטות החיות בנבראים לגבי רצון העליון שהוא לגולגולת בחי׳ שרש הנפש ובחי׳ יחידה הנולד מהתבוננות ביטול ערך הנבראים לגבי עצמותו ומהותו לכן מ״ש בענין כריתות כו׳. כי הרשעים מלאים חרטות מבחינת יחידה והמחבר בחי׳ מקיף הזה להתפשט בכחות הנפש המתלבשים בגוף הוא מ״ת בשבועות שעל כל דבור פרחה נשמתן שהדיבור המשיך מעצמותו ית׳ אנכי מי שאנכי וכן כלל התורה הוא וחכמתו א׳ וטעמי תורה לא נתגלו דאנת הוא חכים ולא בחכמה ידיעא כו׳.
ומ״מ שכל אדם תפיסא בה בחיצוניותו כי נתלבשה בדברים גשמיים זרעים מועד כו׳. וכאשר האדם מדבק בה שכלו ומחשבתו הרי המאור שבה שהוא הוא עצמותו ומהותו ית׳ המלובש בה מחזירו למוטב. פי׳ כי טוב הוא זיו ואור הגנוז לצדיקים שנהנין כו׳ ומוטב הוא מקור הטוב הגבה למעלה בשרשו. אך הנה ובחנות המשכן כו׳ שהוא סוכת דוד הנופלת כו׳ רגליה יורדת כו׳ יקימו אותו הלוים ג׳ בחי׳ גרשון קהת ומררי. בחי׳ גרשון לאכפייא לסט״א ולבער הרע כו׳ ותשליך במצולות ים כו׳ מררי להתמרמר על ירידה זו ועל ידי כן אתהפכא חשוכא לנהורא. בחי׳ קהת ולו יקהת עמים ולילה כיום יאיר כחשכה כאורה זדונות נעשה כזכיות וזהו עבודת הלוים להקימה מנפילתה.
ועבודת הכהנים ובא אהרן ובניו כו׳ כי האומר אין לי אלא תורה כו׳ אלא כמ״ש אחזתיו ולא ארפנו עד שהבאתיו כו׳ אחזתיו דייקא אלא דלית מחשבה תפיסא בי׳ וא״א להתגלות ולהתפשט בכחות הנפש עד שהבאתיו כו׳ וד״ל:
עמודים המצטטים את אותם מקורות
הקישור נקבע לפי ציטוטי הגמרא המשותפים בלבד - קישור ביבליוגרפי, לא נושאי. 20 עמודים.
- לקוטי שיחות כרך לט ואתחנן שיחה א מאותו ספר מכות ט, ב
- לקוטי שיחות כרך ב ואתחנן שיחה א מאותו ספר מכות ט, ב
- לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה ל מאותו ספר מכות ט, ב
- לקוטי שיחות כרך ט הוספות - שיחות ומכתבים שיחה י מאותו ספר מכות ט, ב
- לקוטי שיחות כרך טז תרומה שיחה ג מאותו ספר מכות ט, ב
- לקוטי שיחות כרך יח קרח שיחה ד מאותו ספר מכות ט, ב
- לקוטי שיחות כרך יט עקב שיחה ב מאותו ספר מכות ט, ב
- לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה א מאותו ספר מכות ט, סע"ב
- לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה א מאותו ספר מכות ט, א
- לקוטי שיחות כרך כה חיי שרה שיחה א מאותו ספר מכות ט, ב
- לקוטי שיחות כרך כו יתרו שיחה ג מאותו ספר מכות ט, א
- לקוטי שיחות כרך כח מטות שיחה ג מאותו ספר מכות ט, סע"ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, ה'תשי"א מכות ט, ב
- תורת מנחם שיחת יום ד' פ' תבוא, ח"י אלול, ה'תשי"א מכות ט, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב ה'תשי"ב מכות ט, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח וער"ח אלול, ה'תשי"ד מכות ט, ב
- תורת מנחם ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ט מכות ט, ב
- מאמרים מלוקטים חלק ד יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב מכות ט, ב
- תורת מנחם שיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, ה'תשל"ב מכות ט, ב
- תורת מנחם יום ד' פ' שופטים, אור לאדר"ח אלול ה'תשל"ב מכות ט, ב

