383

ה. זו גם הוראה ל"בעלי עסקים". גם זה שבמשך כל השנה הוא שקוע בעיסוקיו, הרי בתקופת חדש אלול, או, לפחות, מאז ח"י אלול, היום בו מתחיל החשבון של יום לחדש²⁴, או, בכל אופן, בימי הסליחות – עליו לברוח לערי מקלט (שהיו גם בעבר הירדן שמחוץ לארץ ישראל) למקום יראת־שמים, לישיבה והדומה, שם תהא דירתו.

דרוש "ונס שמה", ניסה – בריחה²⁵ מכל הענינים בהם הוא שרוי בכל השנה, אל ערי המקלט, ולהשתקע שם, "שם תהא דירתו", ולפי סגנון הזוהר²⁶: "קבורתיה דיליה (דמשה) – משנה" – הרי "שם תהא קבורתו"²⁷.

משמעות "קבורתו" היא לפי הנאמר²⁸: "בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם", כשאדם "בן מאה", שהשלים את כל עניניו בכל פרטי כחות נפשו (עשרה הכלולים מעשרה) הרי "עבר ובטל מן העולם", אין לו כל מגע עם העלם העולם, ולכן יכול הוא להאריך ימים ושנים, שכן אין לו ממה לחוש.

זה פירוש "קבורתו": פירוד ארבעה היסודות כשכל אחד מגיע ומתחבר לשרשו, "עפר אתה ואל עפר תשוב", כח ההתבטלות של "ארץ", שממנו נובע בנין המלכות שבראש־השנה.

ה"עבודה" של חשבון הנפש בחדש אלול, ונס שמה, היא הכנה לכתיבה וחתימה טובה דראש השנה, לשנה טובה ומתוקה בבני, חיי, ומזוני רויחי. (משיחת ש"פ ראה, מבה"ח אלול, תשי"ד)