שיוך לפסוק
אגרות קודש כרך כה ט'תכט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
5 והיו ימיו גו' : בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש כרך כז י'רנב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
9 והיו ימיו . . שנה בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל נח שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ב
19 משפטים כא, ו (וברש"י). שם כב, זח (וברש"י). שם, כז (וברש"י). ובכ"מ. — וכן ברש"י לעיל בראשית ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל נח שיחה ג
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ו:ב
25 רש"י בראשית ו, ב. — וראה טושו"ע (ודאדה"ז) או"ח סוס"ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ל ויגש שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
35 בראשית ו, ו (מב"ר ס"פ כז).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לד דברים שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
10 ראה רש"י ס"פ בראשית (ו, ו).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה:כט
59 ולהעיר דגם שמו של נח הוא ע"ש "זה ינחמנו ממעשינו ומעצבון ידינו גו'" (בראשית ה, כט) — נחמה ממצב בלתי רצוי.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
27 בראשית ו, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה ג
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ו:ד
31 להעיר מרש"י בראשית (ו, ד) "אבדן של דור אנוש שעלה אוקיינוס והציף שליש העולם כו'". — וראה לקמן הערה 57.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה ג
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ה:לב
54 כמפורש ברש"י (פרשתנו ו, יג) "והורגת טובים ורעים" (וראה לבוש שם. ומתורצת השקו"ט במפרשי רש"י). ולהעיר מפרש"י וירא יח, כה ד"ה חלילה לך (הב') ובמפרשי רש"י שם. רש"י שם כ, ד [ושאני פרש"י בראשית (ה, לב) "אם רשעים כו' ואם צדיקים כו' תיבות הרבה" — דקאי בבני נח עצמו].
ורק אם היו י' צדיקים — הי' כל העולם ניצל בזכותם (רש"י וירא יח, לב). וי"ל כי "טוב" זה הי' מספיק להצדיק קיום העולם (ולהעיר מרמב"ם הל' תשובה פ"ג ה"ב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה ג
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ה:לב
58 ולהעיר מפרש"י (פרשתנו ט, ט), שהבטחת הקב"ה באה מפני דאגתו של נח לעסוק בפו"ר, "עד שהבטיחו הקב"ה שלא לשחת העולם עוד" — והרי מובן בפשטות, דאף שעיקר דאגה זו היתה באיבוד כל העולם (ע"ד רש"י בראשית ד, כד), מ"מ, בודאי הי' דואג שגם חלק מצאצאיו לא יהי' נאבד לגמרי (ולהעיר מרש"י בראשית ה, לב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וירא שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
40 ס"פ בראשית (ו, ה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לה וישלח שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה:כט
11 בראשית ה, כט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לו בא שיחה ב
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ו:ב
21 משפטים כב, ח. שם, כז. ועוד. וראה פרש"י בראשית ו, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך לט הוספות - ביאורים בלקוטי לוי"צ על אגה"ת הוספה - ביאורים באגרת התשובה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ב
[וואָס "בני האלקים" יש בו ב' ענינים (עדמ"ש בראשית ו, ב):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א וישלח שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
11 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ב הוספות - שיחות שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ח
32 בראשית ו, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה נח שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה:לב
33 רש"י ס"פ בראשית (ה, לב).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה תולדות שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה:לב
19 בראשית ה, לב. משאר המקומות שכתוב "שם חם ויפת", אין להביא ראי' כלל לענינינו. כי (אפילו) בדרך הפשט מיותר להזכיר חם ויפת (לאחרי שהזכירם פעם אחת), כיון שעיקר הסיפור להודיע השתלשלות הדורות מאדה"ר עד אברהם, ולכן בכל דור נזכר בפירוש רק איש אחד (דהממשיך ההשתלשלות). ופשיטא דכשמאיזה טעם מפרשים כולם – גם אז שם הוא העיקר. משא"כ בפעם הראשונה שמזכירם, מכיון שאינם מיותרים – יש להוכיח מסדר מנינם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה תולדות שיחה א
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ה:לב
20 ברא"ם נח (ט, כד), שחם הי' גדול מיפת. ולפ"ז צריך לדחוק ולפרש שמ"ש (שם י, כא) "יפת הגדול", היינו רק ביחס לשם, והוא – ששם הי' אחי יפת הגדול ממנו. אבל פי' הפשוט ד"הגדול" הוא גדול שבאחים* [שלכן מוכיח רש"י שם בפשטות ממ"ש "שם בן מאת שנה גו' שנתים אחר המבול", ש"הגדול" קאי על יפת. וכמ"ש בגו"א שם]. וכמפורש ברש"י (בראשית ה, לב – ד"ה בן חמש מאות שנה) "יפת הגדול שבבניו". וראה גם רש"י נח ט, כה: "של אלו הגדולים"**. וראה לקמן הערה 26. וע"פ הנ"ל יומתק מה שקושיית רש"י (בראשית שם – בד"ה השני) "והלא יפת הגדול הוא", היא על התיבות "את שם את חם ואת יפת" – כי קושייתו "והלא יפת כו'" היא, שיהי' יפת נמנה קודם לשניהם – גם לחם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו בא שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
45 וע"ד אחר דשמע חוץ מאחר ובכ"ז הו"ל לידחוק (חגיגה טו, א. חדא"ג מהרש"א שם ד"ה יצתה בת קול. וראה גם ר"ח שם). וגם ע"ד הפשט מצינו זה – ראה פרש"י ס"פ בראשית ו, ו (ד"א כו'). תשא לב, יב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ו יתרו שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה:כט
3 וכן מקשה בתו"א סז, ב. ובלקו"ת שה"ש (מ, ב) מפרט דהקושיא מ"שאר מצותי' של תורה". ובזה בטלה הפירכא מבראשית ה, כט. טו, א. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אחרי שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
בגליון הש"ס שם: "עיין ברש"י בחומש בראשית ו, ג. יח, ג. שמות ד, כ". ולכאורה (כוונתו בזה, ש)לפי זה מוכח דלפרש"י עה"ת, כלל זה הוא גם "בחד עניינא". אבל קשה לומר בלימוד מקרא כפשוטו – שזהו דרך פרש"י עה"ת – ד(אפילו בחד ענינא) אין ח מוקדם ומאוחר (ובפרט שאפילו בלימוד ע"ד ההלכה יש מוקדם בחד ענינא. וכלפי לייא) ולכן עכצ"ל דאין זו הוכחה (וראה שוה"ג שלאח"ז), כי הפסוק "ויהי נח גו' ויולד נח גו'" (בראשית ה, לב) בא בהמשך לסדר הדורות שמאדם ועד לבני נח. ואחרי שמספר ומונה כל דורות אלו, מתחיל לספר (ובקפיטל אחר) ענין חדש – ענין המבול: "ויהי כי החל האדם גו' ויקחו להם נשים גו' לא ידון רוחי גו'". וא"כ ה"ז תרי עניני; " בפ' וירא (יח, ב־ג), מה שמקדים הכתוב "וירץ לקראתם" ל"ויאמר גו'" לפירוש השני שברש"י (אף שהם בחד עניינא) הוא, כי כשראה אברהם שלשה אנשים נתעורר מיד לרוץ לקראתם, אלא שמקודם לזה הוזקק לומר להקב"ה שימתין לו. ולכן אי"ז שייך לענין "אין מוקדם ומאוחר". ועפ"ז מתורץ מה שרש"י אינו כותב לשון (קצר) זה, כ"א: א) "ודרך המקראות לדבר כן". ב) זקוק לראי' ע"ז ממק"א. ג) מאריך ובאריכות גדולה "כמו שפירשתי אצל לא ידון וגו'". [ואף שבלא ידון כותב "אין מוקדם ומאוחר בתורה" – זה עצמו שבפ' וירא אין מעתיק לשון זה ומכריח פי' בלא ידון בשינוי מההכרח שעל אתר, מוכיח שפירושו (בזמן אמירת לא ידון –) אחד הוא וכמו בפ' וירא, אבל ההסברה – שונה היא מס"פ בראשית לר"פ וירא וכאו"א מוכרחת במקומה. ואכ"מ. ועוד בפ' וירא (ועיקר) ד"ויאמר" עכצ"ל דקאי גם על "יוקח נא" (שהרי לא נאמרה בו אמירה בפ"ע), ואם כן התיבות "אד' .. עבדך" – מעין מאמר קצר מוסגר ורק דרך אגב]. ועד"ז הוא גם בפ' שמות שם (אף שלכאורה הוא יתרה מהנ"ל – דהוא במקרא אחד), שלכן "ש כד, כג (וראה רא"ם שם). שם, מז. ועוד**], כשהפרשיות הן שלא כסדרן, מפרש רש"י שאין מוקדם ומאוחר בתורה. ומדלא פירש כן כאן, מוכח שלפי פירושו, הכתובים כאן הם כסדרן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ז אחרי שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה:לב
בגליון הש"ס שם: "עיין ברש"י בחומש בראשית ו, ג. יח, ג. שמות ד, כ". ולכאורה (כוונתו בזה, ש)לפי זה מוכח דלפרש"י עה"ת, כלל זה הוא גם "בחד עניינא". אבל קשה לומר בלימוד מקרא כפשוטו – שזהו דרך פרש"י עה"ת – ד(אפילו בחד ענינא) אין ח מוקדם ומאוחר (ובפרט שאפילו בלימוד ע"ד ההלכה יש מוקדם בחד ענינא. וכלפי לייא) ולכן עכצ"ל דאין זו הוכחה (וראה שוה"ג שלאח"ז), כי הפסוק "ויהי נח גו' ויולד נח גו'" (בראשית ה, לב) בא בהמשך לסדר הדורות שמאדם ועד לבני נח. ואחרי שמספר ומונה כל דורות אלו, מתחיל לספר (ובקפיטל אחר) ענין חדש – ענין המבול: "ויהי כי החל האדם גו' ויקחו להם נשים גו' לא ידון רוחי גו'". וא"כ ה"ז תרי עניני; " בפ' וירא (יח, ב־ג), מה שמקדים הכתוב "וירץ לקראתם" ל"ויאמר גו'" לפירוש השני שברש"י (אף שהם בחד עניינא) הוא, כי כשראה אברהם שלשה אנשים נתעורר מיד לרוץ לקראתם, אלא שמקודם לזה הוזקק לומר להקב"ה שימתין לו. ולכן אי"ז שייך לענין "אין מוקדם ומאוחר". ועפ"ז מתורץ מה שרש"י אינו כותב לשון (קצר) זה, כ"א: א) "ודרך המקראות לדבר כן". ב) זקוק לראי' ע"ז ממק"א. ג) מאריך ובאריכות גדולה "כמו שפירשתי אצל לא ידון וגו'". [ואף שבלא ידון כותב "אין מוקדם ומאוחר בתורה" – זה עצמו שבפ' וירא אין מעתיק לשון זה ומכריח פי' בלא ידון בשינוי מההכרח שעל אתר, מוכיח שפירושו (בזמן אמירת לא ידון –) אחד הוא וכמו בפ' וירא, אבל ההסברה – שונה היא מס"פ בראשית לר"פ וירא וכאו"א מוכרחת במקומה. ואכ"מ. ועוד בפ' וירא (ועיקר) ד"ויאמר" עכצ"ל דקאי גם על "יוקח נא" (שהרי לא נאמרה בו אמירה בפ"ע), ואם כן התיבות "אד' .. עבדך" – מעין מאמר קצר מוסגר ורק דרך אגב]. ועד"ז הוא גם בפ' שמות שם (אף שלכאורה הוא יתרה מהנ"ל – דהוא במקרא אחד), שלכן "ש כד, כג (וראה רא"ם שם). שם, מז. ועוד**], כשהפרשיות הן שלא כסדרן, מפרש רש"י שאין מוקדם ומאוחר בתורה. ומדלא פירש כן כאן, מוכח שלפי פירושו, הכתובים כאן הם כסדרן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ח בלק שיחה א
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ו:ג
11 ואף שאין מוקדם ומאוחר בתורה (פרש"י בראשית ו, ג ובכ"מ) – הרי מובן שצ"ל טעם על שינוי הסדר (לסיים ענין וכיו"ב – ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 125 הערה 13). ובתרומה (כה, כא) – אין מקום לטעות, משא"כ כאן.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י נח שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ז
קושיית הבחיי ,כיון שנגזר אבדן ומחי' על האדם ועל כל מה שבארץ אין צריך לומר שנעקרו האילנות ונמחו לגמרי", אינה קושיא ע"פ פשש"מ, כי לא מצנו שנגזר אבדן ומתי' על כל מה שבארץ, וכמפורש (בראשית ו, ז) ,אמחה את האדם גו" מאדם ער בהמה עד רמש ועד עוף השמים" ; (פר" שתנו ו, יג) .קץ כל בשר בא לפני גן'" (וכ"ה שם, יי שם 8, כאכג), ווק בנוגע להארץ עצמה מצינו כן (פרש"י שם ו, י).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י נח שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
6 בראשית ו, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו בראשית שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ד
18 בראשית ו, ד. זח"א לז, א. נח, א. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
6 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה א
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ה:לב
23 להעיר מפרש"י בראשית ה, לב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ז
30 ורק רש"י מפרשו לפנ"ז (בראשית ו, ז). התיבה בעצמו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה א
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ה:לב
35 לכאורה י"ל עוד, שהציווי "עשה לך תיבת גו'" הוא רק על עצם בנין התיבה, משא"כ ההכנות להבני' – נטיעת ארזים השקתן קציצתן ועשיית הקרשים כו' – הי' אפשר שייעשה גם ע"י אחר (שם)* [אלא שבנוגע לנטיעת הארזים כו' אא"פ לומר לכאורה שהי' ע"י שם שהרי גם יפת בנו " הגדול לא הי' בן מאה לפני המבול (פרש"י בראשית ה, לב)] – אבל אינו מתיישב בל' רש"י סוכה שם: "וקראו חרש ע"ש בנין התיבה שבנה עם אביו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
21 בראשית ו, ו־ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
17 להעיר ממש"נ (בראשית ו, ג) "והיו ימיו מאה ועשרים שנה". אבל ראה פרש"י שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה:כח
10 בראשית ה, כח ואילך. ו, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ז
64 ראה בארוכה לקו"ש חט"ו ס"ע 52 ואילך. ושם, שמטעם זה הי' יכול להיות הקס"ד ד"אמחה גו'" (בראשית ו, ז). משא"כ לאחרי המבול שבפרשת נח נעשה קיום העולם באופן ד"לא ישבותו" (נח ח, כב), עיי"ש בארוכה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו חיי שרה שיחה ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ב
וראה שקו"ט בבית האוצר (להר"י ענגל) כלל א' אות ה' – איך נשא אברהם, שהי' כהן, גרושה. כן אאפ"ל שכוונת רש"י לשלול האיסור ד"ויקחו .. מכל אשר בחרו" (בראשית ו, ב) או "השחית" דדור המבול (נח שם, יב) – שהרי פרש"י שם שזהו "בעולת בעל" ו"אינן מינן".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישלח-י"ט כסלו שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
22 דהרי כשהלך יעקב לחרן (זמן ההבטחה) הי' בן ע"ז שנה (רש"י תולדות כח, ט). ולהעיר מפרש"י על אמרו בהיותו בן פ"ד שנה "כי מלאו ימי" (ויצא כט, כא). וראה רמב"ן (בראשית ה, ד) דבימי אברהם יצחק ויעקב הי' הימים בעם שבעים ושמנים שנה. ועוד הרי כבר נאמר (בראשית ו, ג) והיו ימיו מאה ועשרים שנה (וראה מדרש הגדול " שם דגזירה זו באה לסיבת המבול). ועוד שיעקב בחיר שבאבות נביא הי' (ראה רש"י ויגש מה, כז), ובמכש"כ מאמהות (רש"י ויצא כט, לד) ומאברהם (וירא כ, ז). ואף שבאמירת יצחק "לא ידעתי יום מותי" הוזקקו לטעם שהגיע לפרק אמו (תולדות כז, ב ובפרש"י שם) י"ל דשאני התם כיון דאפליג אפליג (גיטין כח, א). וראה מפרשים עה"פ ויגש מז, ט. לעיל ע' 231 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז שמות שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ד
* ובבראשית ו, ד, דפרש"י "הגבורים, להמריד במקום" כי בא בקשר ל"הנפילים", "וגם אח"כ" "אנשי השם" – עיי"ש בפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טז וארא שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה:לב
49 ולהעיר שמצינו במ"א (בראשית ה, לב) "ויולד נח את שם את חם ואת יפת": א) שהכתוב מספר ע"ד לידתם, ב) נזכרים בפעם הראשונה – ואעפ"כלאנמנוכסדרתולדותם*כ"אמקדים"שם" החשוב שבכולם כפרש"י שם**, ועאכו"כ בנדו"ד*** אשר: א) הוזכרו כאן לא בשביל סיפור
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז קדושים שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה:כט
25 בראשית ה, כט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
17 שכלל זה הובא כו"כ פעמים בפרש"י עה"ת, לדוגמא: בראשית ו, ג. וישלח לה, כט. ועוד. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 125.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יז בהר שיחה א
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ו:ג
19 להעיר מפרש"י בראשית ו, ג: וא"ת כו'. ס"פ נח: ולמה הקדים כו'. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח במדבר שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה:כט
46 משא"כ שם העצם: נח – זה ינחמנו (בראשית ה, כט). ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח בהעלותך שיחה א
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ו:ג
10 ראה פרש"י בראשית ו, ג. וישלח לה, כט. ובכ"מ. וראה לקו"ש [המתורגם] ח"ז ע' 125.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח שלח שיחה ג
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ו:ז
41 פרש"י שם. ולהעיר מפרש"י בראשית ו, ז. נח ו, יב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך יח פינחס שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
40 לדוגמא: בראשית ו, ג. וישלח לה, כט. ובכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ נח שיחה ב
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ה:לב
14 ואין להקשות מפרש"י פרשתנו (י, כא) "בן ת"ק שנה הי' נח כשהתחיל להוליד והמבול הי' בשנת שש מאות שנה נמצא שהגדול בבניו הי' בן מאה שנה" (וראה גם רש"י בראשית ה, לב. ו, ג) – כי אפ"ל ד"בן ת"ק שנה" (בראשית ה, לב) היינו כשנכנס לשנת ת"ק שלו (כדלקמן במש"נ "ונח בן שש מאות"). ועוד ועיקר: מפרש"י בראשית שם ("כדי שלא יהא יפת הגדול שבבניו ראוי לעונשין לפני המבול") מוכרח, דכשהגיע המבול עדיין לא הגיע לעונשין, לבן מאה [ולשון רש"י בפרשתנו שם "בן מאה שנה" (ועד"ז בבראשית ו שם) עכצ"ל שהכוונה בשנת המאה שלו].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ נח שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה:כז
18 בראשית ה, כז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ נח שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
3 בראשית ו, ה־ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ נח שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה:כט
4 אבל אין להקשות למה לא תי' רש"י (לא על אתר, ולא כאן) מש"נ לפנ"ז (בראשית שם, ג) "ויאמר ה' לא ידון רוחי גו'" – כי* (נוסף לזה דזה ש"עד ק"ך שנה אאריך אפי" (רש"י שם) שייך (גם) לרחמים, הרי) בפסוק זה עדיין לא הייתה ההחלטה על העונש (דהמבול) בפועל, וי"ל דלכן נאמר "ה'" שהוא שם הרחמים. ועד"ז מש"נ לפנ"ז (בראשית ד, ט) "ויאמר ה' אל קין אי הבל אחיך גו'" – שהיא רק התחלת הדיבור, קודם אמירת העונש (ואדרבה, ע"פ פרש"י שם "בדברי נחת אולי ישוב כו'" ה"ז שייך למדת הרחמים), ואצל העונש בפועל נאמר (שם, י) רק "ויאמר" סתם. ודוחק. וצ"ע בבראשית (ה, כט): אשר אררה ה'.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ נח שיחה ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
15 בבאר יצחק לרש"י כאן מפרש, דאין כוונת רש"י שהמדה עצמה נהפכה, כי הענין דגמול ועונש בא (לא מצד "התעוררות חלופי מדות", כ"א) ממקור אחד, והוא החכמה והצדק שבגדר עצם השי"ת, והמדה ההיא בעצמה המחייבת העונש לרשע תחייב כמו כן הגמול הטוב לצדיק (ומה שאנחנו מכנים מדה"ד ומדה"ר היא רק כפי המתדמה לנו*), ע"ש. אבל אין זה פשטות לשון רש"י, ובפרט שמשנה מלשונו לעיל (בראשית ו, ו) "נהפכה מחשבתו של מקום ממדת רחמים למדת הדין", שמזה מוכח שכוונתו כאן (לענין חדש) שהמדה עצמה נהפכה כו'. וראה יפה תואר לב"ר פל"ג שם. אוה"ת שצויין לקמן הערה 43.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ וירא שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
4 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ה:לב
4 במפרשים (דברי דוד להט"ז ריש פרשתנו. וראה גם משכיל לדוד שם – ודלא כברא"ם שם ד"ה שני ח"ש) שלא הביא רש"י ענין היופי גבי אברהם כי באיש לא שייך מעלה זו – אבל אינו מתורץ מה שדורש רש"י רק ענין אחד? ומ"ש במשכיל לדוד שם (וראה ט"ז שם באו"א) שיש ב' ענינים ב"בלא חטא" – שמענישים בידי שמים (ע"פ פרש"י בראשית ה, לב) ובידי אדם, ע"ש (וראה בארוכה השקו"ט ברא"ם ושאר מפרשי רש"י שם) – אינו מרומז כלל ברש"י, והו"ל לרש"י לפרש כן בהדיא (כדלקמן בפנים). ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ ויחי שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
24 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - מאמרים ושיחות חורף תשל"ח שיחה ג
מקור מפורש
ברש"י ד"ה זה ינחמנו
פסוק ה:כט
9 רש"י בראשית ה, כט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
6 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ הוספות - שיחות שיחה יז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
4 ראה פרש" עה"פ בראשית ו, ג. וראה בארוכה לקו"ש חט"ו ע' 34 ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב שמיני שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
15 הובא בפרש"י בכ"מ (בראשית ו, ג. וישלח לה, כט. צו ח, ב. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כב הוספות - שיחות שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
4 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג שלח שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
9 שנאמר ע"ז (בראשית ו, ו) "ויתעצב אל לבו", "נתאבל על אבדן מעשה ידיו" (פרש"י שם).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג שלח שיחה ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ז
42 וי"ל שעפ"ז מובן מה שרק בישראל מצינו לשון כזה, משא"כ באומות העולם ושאר הנבראים, ש"ויאמר ה' אמחה את האדם" (בראשית ו, ז) "וימח את כל היקום" (נח ז, כג), וכן בסדום נאמר ל' השחתה (וירא יט, יג. יד. כט. ובכ"מ)*. וראה לקו"ת מטות פו, סע"ב ואילך. שם פז, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כג שיחה א
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ו:ו
89 ראה פרש"י בראשית ו, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כד דברים שיחה ב
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ו:ב
11 ולהעיר מפרש"י בראשית ו, ב: והשופטים. וירא יט, א: מינוהו שופט. וראה רמב"ן וישלח (לד, יג) בארוכה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה נח שיחה א
מקור מפורש
ברש"י ד"ה ויולד בן
פסוק ה:כח
3 להעיר שכן משמע גם דעת פרש"י (בראשית ה, כח: שם כט) – נתבאר בארוכה בהתועדות (א) דש"פ בראשית תשד"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה נח שיחה ג
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ה:לב
56 כלי יקר הנ"ל. וראה פרש"י לעיל (בראשית ד, כד) גבי למך. ולהעיר מפרש"י בראשית (ה, לב) שהקב"ה "כבש את מעיינו (של נח) .. שלא יהא יפת .. ראוי לעונשין".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה לך לך שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ח
14 בראשית ו, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה לך לך שיחה ג
מקור מפורש
ברש"י ד"ה זה ינחמנו
פסוק ה:כט
24 ראה רש"י בראשית ה, כט. אבל ראה לקו"ש ח"י (ע' 93 ובהערות שם) שע"ד הפשט אין מוכרח שאותיות השם תהיינה בדומה ממש לאותיות שבטעם השם (ע"ש ובהערה 14 שם). ויש לחלק כי בנדו"ד המדובר בשם שניתן ע"י הקב"ה, ובאופן של שינוי שם הקודם, בכדי להדגיש ענין מסויים. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו משפטים שיחה ב
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ו:ג
11 בעניננו – יתרו יט, יא. ובכו"כ מקומות בפרש"י: בראשית ו, ג. וישלח לה, כט. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כז אחרי שיחה א
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ו:ג
25 פסחים ו, ב. ובכ"מ. פרש"י (בראשית ו, ג. וישלח לה, כט. שמות ד, כ. ועוד).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כט עקב שיחה א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ב
ד) בראשית ו, ב:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת כ"ף מנחם-אב ה'שי"ת*
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:א
819 בראשית ו, א. ושם: "וכן שמעתי מהק' ר' אברהם בן הה"מ ז"ל ע"פ ויט יהודה עד איש עדולמי".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם א - שנת ה'שי"ת שיחת ח"י אלול ה'שי"ת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
959 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ר"ד יום ה', ט"ז אדר-ראשון ה'תשי"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:א
1436 ד"ה להבין ענין הברכות (בראשית ו, א ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת כ"ף מנחם-אב, ה'תשי"ב
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ו:ו
661 תשא לב, יד. וראה שם, יב ובפרש"י שם. פרש"י בראשית ו, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום א' פ' פנחס, י"ג תמוז, ה'תשט"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
24 בראשית ו, ו-ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
136 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ וישלח, ח"י כסלו ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
28 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ וישב, שבת חנוכה, מבה"ח טבת, ה'תשט"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
23 בראשית ו, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשי"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:א
16 בראשית ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
145 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
34 להעיר, שע"י הדיבור נעשה רק המשכת השכל, וע"י הרצון נעשה (לא רק המשכת השכל כנ"ל בפנים, אלא) גם שינוי בהשכל. וכידוע הדוגמא לזה מזה שבתחלה (בראשית ו, ה. ז) כתיב וכל יצר מחשבות לבו רק רע גו' (ולכן) אמחה גו', ואח"כ (נח ח, כא) כתיב כייצר לב האדם רע מנעוריו ו(לכן) לא אוסיף עוד להכות גו'. דאותה הסברא שהיתה בתחלה טעם המחייב נעשית לטעם המזכה (המשך באתי לגני ה'תש"י פי"ח. ובכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ו:ד
4 ראה ב"ר פ"ה, ו. פרש"י בראשית ו, ד. האזינו לב, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
13 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ט כסלו, ה'תשכ"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
36 בראשית ו, ה-ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום שמחת תורה, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ח
252 בראשית ו, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תולדות, ב' כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
ברש"י ד"ה זה ינחמנו
פסוק ה:כט
1321 בראשית ה, כט ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תולדות, ב' כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
1335 בראשית ו, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה:כט
115 בראשית ה, כט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם תשכ"ה "הדרן" על מסכת מכות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
842 בראשית ו, ו-ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר), ה'תשכ"ה*
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
710 כהסברא "כל יצר מחשבות לבו רק רע גו'" (בראשית ו, ה) שהוא טעם לחוב "אמחה גו'" (שם, ז), וסברא זו היא טעם המזכה, כמ"ש (נח ח, כא) "כי יצר לב האדם רע מנעוריו ו(לכן) לא אוסיף להכות גו'". וראה תו"ח וירא קא, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ צו, ט"ז אדר-שני, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ו:ג
443 ראה גם פרש"י בראשית ו, ג. נח יו"ד, כה. וירא כא, לד. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ קרח, ג' תמוז, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ו:ג
152 פרש"י בראשית ו, ג. וישלח לה, כט. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
517 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
948 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ האזינו, שבת תשובה, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
105 בראשית ו, ה-ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שמיני, מבה"ח וער"ח אייר, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
1680 בראשית ו, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' צו, אור לי"ג ניסן (מאמר ב), ה'תשכ"ו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
556 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' דחג השבועות, ה'תשכ"ו
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ו:ב
276 ראה משפטים כא, ו. כב, ח. שם, כז. ועוד. וראה גם פרש"י בראשית ו, ב. ועוד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, בדר"ח מרחשון, ה'תשכ"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה:לב
1101 אבל מ"ש "תמים הי' בדורותיו" – מובן ששייך ל"אלה תולדות נח .. ויולד נח שלשה בנים", כי, להיותו "בדורותיו", בדור המבול (הן לפי הפירוש "לשבח" והן לפי הפירוש "לגנאי"), לכן "ויולד נח (רק) שלשה בנים", ולא כמו כל אלו שנימנו לפניו שנאמר בהם "ויולד בנים ובנות", ע"ד שפירש רש"י לפנ"ז (בראשית ה, לב) "מה טעם כל הדורות הולידו לק' שנה וזה לת"ק, אמר הקב"ה, אם רשעים הם, יאבדו במים, ורע לצדיק זה, ואם צדיקים הם, אטריח עליו לעשות תיבות הרבה, כבש את מעיינו כו'".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום שמחת תורה, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
527 בראשית ו, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
708 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
154 בראשית ו, ה. ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
166 בראשית ו, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
972 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה:כט
969 בראשית ה, כט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ עקב, מבה"ח אלול, כ"ג מנחם-אב, ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
2786 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ג' פ' וישב, י"ט כסלו, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
125 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מקץ, שבת חנוכה, אדר"ח טבת, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
689 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
1231 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נשא, י"ד סיון, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ב
2206 עדמ"ש בראשית ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א' פ' פינחס, י"ג תמוז, ה'תשכ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
323 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ שמות, כ"ה טבת, מבה"ח שבט, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ז
39 בראשית ו, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ משפטים, בדר"ח אדר ראשון, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
1762 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ שלח, מבה"ח תמוז, ה'תש"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
3286 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ פינחס, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
228 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת מוצאי ש"פ בראשית, מבה"ח מרחשון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ח
1431 ראה תו"ח ר"פ נח: "בס' לק"ת* מבואר כללות ענין כניסת נח לתיבה .. שהוא בפנימית בינה .. כמו לעתיד לבוא". ובמאמרי אדהאמ"צ ר"פ נח: "מבואר בס' הקבלה שתיבת נח הוא הדוגמא דלעתיד". וראה דרושי חסידות שנסמנו בלקו"ש חכ"ה ע' 29.
*) ראה לקו"ת להאריז"ל בראשית ו , ח . ר"פ נח .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ד' פ' בשלח, יו"ד שבט, ה'תשל"ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
945 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום א', ראש חודש סיון, ה'תשל"ב
מקור מפורש
ברש"י ד"ה ויולד בן
פסוק ה:כח
1990 בן – ל' בנין (*). וראה רש"י בראשית (ה', כח).
*) בגוכתי"ק – נשאר מקום פנוי . וראה גו"א לפרש"י שבהמשך ההערה ( המו"ל ) .
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ מטות-מסעי, מבה"ח מנחם-אב, ה'תשל"ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
625 בראשית ו, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק א אור ליום ה' פ' חיי שרה, כ"ף מרחשון
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
78 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
75 בראשית ו, ה. ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ב מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט (מאמר ב), ה'תשכ"ח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ז
87 בראשית ו, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ליל א' דחג השבועות (לפנות בוקר) ה'תשכ"ה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
35 כהסברא "כל יצר מחשבות לבו רק רע גו'" (בראשית ו, ה) שהוא טעם לחוב "אמחה גו'" (שם, ז), וסברא זו היא טעם המזכה, כמ"ש (נח ח, כא) "כי יצר לב האדם רע מנעוריו ו(לכן) לא אוסיף להכות גו'". וראה תו"ח וירא קא, סע"ב ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרים מלוקטים חלק ג ש"פ שלח, כ"ח סיון, מבה"ח תמוז ה'תשי"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
34 להעיר, שע"י הדיבור נעשה רק המשכת השכל, וע"י הרצון נעשה (לא רק המשכת השכל כנ"ל בפנים, אלא) גם שינוי בהשכל. וכידוע הדוגמא לזה מזה שבתחלה (בראשית ו, ה. ז) כתיב וכל יצר מחשבות לבו רק רע גו' (ולכן) אמחה גו', ואח"כ (נח ח, כא) כתיב כי יצר לב האדם רע מנעוריו ו(לכן) לא אוסיף עוד להכות גו'. דאותה הסברא שהיתה בתחלה טעם המחייב נעשית לטעם המזכה (המשך באתי לגני ה'תש"י פי"ח. ובכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
כתר שם טוב הוספות שצח
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ה:כט
239 בראשית ה, כט.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו מזמור שיר חנוכת הבית לדוד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ב
24 ויראו בנות האדם : בראשית ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו ביאור הדברים ע"פ וקבל היהודים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ח
60 ונח וג' בניו הוא בחי' יסוד אבא : ראה לקו"ת להאריז"ל בראשית ו, ח. ר"פ נח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו כה תברכו את בנ"י
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ח
56 ונח מצא חן : בראשית ו, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ו להבין שרש ענין הקללות שבתוכחה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ד
78 הנפילים היו בארץ : בראשית ו, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
86 וינחם ה' אשר עשה את האדם : בראשית ו, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט זכור את יום השבת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
99 ויתעצב אל לבו : בראשית ו, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקס"ט ביאור על ד"ה הללו את ה' כל גוים - מכ"ק אדמו"ר האמצעי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ד
79 הנפילים אשר הי' בארץ : בראשית ו, ד. וראה אוה"ת בראשית כרך ג' תקצה, א. מג"א ע' ב'תכא.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדה"ז תקע"ב ארדה נא ואראה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
7 ויתעצב אל לבו . . רק רע : ע"פ בראשית ו, ה ואילך.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר הזקן אגרת טו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
1063 רק טוב כל היום: [ע"פ בראשית ו, ה. רק רע].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
מאמרי אדמו"ר האמצעי דרושי חתונה ח"ב קול מצהלות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
251 ויתעצב אל לבו. . ולא נתכנו. . אם צדקת : בראשית ו, ו. שמואל-א ב, ג. איוב לה, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא וידבר אלקים וגו' וארא אל אברהם
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ו:ב
12 אלקים. . שררה : ראה רש"י בראשית ו, ב. וישלח לה, ז. שמות ד, טז. וארא עה"פ כאן. לקמן עה, ב. פ' בא קיב, ד. תצוה שכז, ד. ויקהל שצו, ג. מאמרי אדה"א בראשית ע' קצו. וש"נ. נ"ך ע' קנג. שה"א ל, א. ש"א לו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר גו' לא איש דברים וגו' מי שם פה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ד
58 הנפילים. . בני האלקים. . אנשי השם : בראשית ו, ד [בדילוג].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח להבין שרשן של כל הדברים הנ"ל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ד
48 הנפילים אשר היו בארץ : ראה בראשית ו, ד. וראה גם בענין הנפילים פע"ח (שער הלולב) שכ"ט, ספ"ח. (שער חה"מ) שכ"א, רפ"א. מאמרי אדה"ז תקע"א ע' קס. שע"ת מו, ג. שער האמונה ק, א. הנסמן במאמרי אדה"א קונטרסים ע' רלד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
75 ויתעצב אל לבו : בראשית ו, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר ה' אל משה מה זה בידך
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ד
118 במלאכים כשנפלו למטה בנפילים : בראשית ו, ד. ראה יל"ש בראשית רמז מד. מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשס ובהנסמן במ"מ לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח ולהבין בתוס' ביאור
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
113 וינחם ה' : בראשית ו, ו. תשא לב, יד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
190 לא ידון רוחי עוד : בראשית ו, ג [בהוספת תיבת ”עוד". וראה גם לקמן פ' ויקהל תא, ב. מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'ס]. ראה גם להלן קס, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ויאמר מלך מצרים למילדות העבריות
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ד
235 הנפילים אשר [גח: ליתא] היו בארץ : בראשית ו, ד [בדילוג].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת וארא הוא אהרן ומשה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ד
617 נפש המדברת : ראה גם ז"ח (מדרש הנעלם) בראשית ו, ד. ט, א. רמב"ן בראשית ב, ז. ג, כב. פירוש להל' יסודה"ת פ"ד, ה"ח. פירוש המלות זרות לר"ש תבון למו"נ. לקמן פ' בא קח, ד. קלב, ג פקודי תס, ג. שה"א מב, ב ובהערה 23.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח צדקת פרזונו בישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ד
686 בני רברבניא : וכ"ה בתו"ח וירא צט, ג. ט: רברביא — ת"א בראשית ו, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח וירא ישראל את היד הגדולה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
557 לא ידון רוחי באדם : בראשית ו, ג. ראה גם לעיל קנד, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
810 וירא ה' : בראשית ו, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח תפול עליהם אימתה ופחד
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
823 וירא כי רבה רעת האדם : בראשית ו, ה [בדילוג].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בא והי' כי יביאך. להבין שרש ענין פסח ומצה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ד
877 נפש השכלי' : ראה זהר (רע"מ) צו כט, ב. ת"ז תס"ט קד, א. ז"ח (מדרש הנעלם) בראשית ו, ד. ט, א. אבן עזרא משלי יט, ב. בחיי בראשית א, יב. כז, כח. ועוד. פירוש המלות זרות לר"ש אבן תיבון למו"נ מערכת נפש. לעיל קא, ג. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת בשלח אשירה לה' כי גאה גאה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
789 כי יצר מחשבות לבו : בראשית ו, ה [ושם: וכל יצר — אמנם הלשון שבפנים מובא בקהלת זוטא פ"ב פסוק כג].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
899 וירא ה' כי רבה : בראשית ו, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ב
935 בני האלקי' : בראשית ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"א פרשת שמות ואלה שמות בני ישראל
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
941 לא ידון רוחי : בראשית ו, ג [בדילוג].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
48 וירא ה' : בראשית ו, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תרומה ועשית שנים כרובים זהב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
51 ויתעצב אל לבו [וינחם]: בראשית ו, ו [בהיפך הסדר. בדילוג].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
70 וירא ה' : בראשית ו, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת יתרו זכור את יום השבת
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
96 וינחם. . אל לבו : בראשית ו, ו [בדילוג].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים כי תקנה עבד עברי
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ד
66 הנפילים [היו : בראשית ו, ד. ראה גם מאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשס ובנסמן במ"מ לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ו:ב
140 דאלקים ל' שררה : ראה רש"י בראשית ו, ב. לעיל פ' וארא ס, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ולהבין זה בתוס' ביאור · ולהבין זה בתוס' ביאור
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
633 וירא ה' : בראשית ו, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת משפטים לא תהי' משכלה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
458 ויתעצב. . וינחם ה' [הט: ליתא]: בראשית ו, ו [בהיפך הסדר].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ד
355 בני האלקי' הגבורים אשר מעולם : בראשית ו, ד [בדילוג].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
358 לא ידו"ן רוח"י עוד באדם בשגם : בראשית ו, ג [ושם: רוחי באדם לעולם בשגם — ראה גם לעיל פ' בשלח קנד, א. טז: עוד רוחי — ראה גם מאמרי אדה"א דברים ח"ג ע' א'ס].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת תצוה ואתה תצוה את בנ"י
מקור מפורש
ברש"י על הפסוק
פסוק ו:ב
365 דאלקים. . לשון שררה : ראה רש"י בראשית ו, ב. לעיל פ' וארא ס, א. וש"נ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
1146 וירא ה' : בראשית ו, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים שמות ח"ב פרשת ויקהל ויקהל משה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
1149 ויתעצב אל לבו וינחם [יא ניתוסף: ה']: בראשית ו, ו [בהיפך הסדר].
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ד
ה' שנק' כסא המשפט בכתר מלכות לשפוט כל הארץ כמאמר יושב ודן כו' (ע"ז ג, ב) אך עיקר זמן המשפט הוא בר"ה דוקא שהוא יום שנכתר בכתר מלכות מחדש כמ"ש (ר"ה טז, א) אמרו לפני מלכיות כו' שזה היום תחלת מעשיו ונעשה מלך לעולם כו' וע"כ אז דוקא נכנסי' לפניו כל המלאכים שנק' בני האלקים (תרגום בני האלקים (בראשית ו, ד) בני רברביא שהן הע' שרים שעל ידן נחתך משפט המלך ודתו) וזהו ויבאו בני האלקים בר"ה דוקא להתיצב על הוי"ה לתבוע דין ומשפט על כל כו' ונשמעים כל קטרוגים שלהם בטענת כח מדה"ד לפי שאז דוקא שעת הדין לשמוע לכל תובע דין מפני שזה היום נכתר בכתר מלכות ויושב על כסא המלוכה לשפוט את כל העולם שאין זה רק עפ"י תביעת דין מן המקטרגים וכמו ביום שמכתירים את המלך שמביאים לפניו כל דין מכל אשר נעשה בארץ מזמן רב וע"כ נק' ר"ה יום הדין שמביאין למעלה כל דין מכל השנה כולה (הגם שיושב בכל יום לדין כו' אבל גמר הדין הוא בר"ה דוקא מטעם הנ"ל) אבל שלא בשעת הדין ומשפט אין להביא לפניו שום קטרוג ותביעות דין כלל וכלל כי כולו רחמים וחסדים דוקא היפוך ממדה"ד ושונא למקטרג ולא יסבלנו (וראיי' לזה ממ"ש (מיכה ו, ה) למען דעת צדקות ה' כו' והוא מה שלא אבה לשמוע אל בלעם כו' וגם בעת רוגז בדין לא יוכל לקטרג בעצמו כמו שאמר ליהושע וכי דלטור אני כו' (סנהדרין מג, ב) וכה"ג) וז"ש להתיצב על הוי"ה להיות לשם הוי"ה למנגד להיותו כולו רחמים וחסדים ולא יחפוץ כלל בתביעת דין וקטרוג להיותו למעלה מבחי' שם אדנ"י כו' ומ"ש וישב ה' מלך לעולם זהו ע"י צמצום בהתלבשות בשם אדני כו' וזהו שאמר הכצעקתה הבאה אלי אלי ממש להיות לבחי' מנגד אלי כמו פי' להתיצב על ה' הנ"ל וד"ל:
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
העין בראי' מוגבלת ומצומצמת והן המלאכים שנק' מארי דאשגחותא שהן כחות אלקים שנק' בעלי ההשגחה האלקי' שעל ידן יתפשט אור ההשגחה האלקי' הפרטי' על כל נברא ונברא בפרט דוקא וז"ש ה' עיניו משוטטות לשון נוקבא והוא מ"ש היוצר עין הלא יביט פי' היוצר עין מלאכים שנק' עיינין בבחי' ההשגחה הפרטית הנ"ל הלא יביט (שהוא כמו כח הראיה שבעצם שמושלל מן הגבלה דכלי העין כו' וכענין צופה ומביט עד סוף בסקיר' א' שנק' ידיעה כללית טרם שיוגבל האור בכלי ההשגחה בפרט בעולמות המוגבלים) וכמו וירא ה' כי רבה כו' (בראשית ו, ה) וכתיב עיניך פקוחות על כל דרכי בנ"א עד שיש מלאך א' שמשגיח על אדם א' בפרט וכמו שא' דע מה למעלה ממך עין רואה ואוזן שומעת וכל מעשיך בספר נכתבים כו' וכה"ג במלאכים שנק' מארי דאודנין שמתצמצם כח אלקי בריבוי ממוצעים עד שיש מלאך מיוחד שישמע לקול תפלה פרטי' או לצעקת עני וכמ"ש אז נדברו כו' ויקשב ה' וישמע כו' (מלאכי ג, טז) וכה"ג (אבל בכינוי תוארי אדם דאצילות אין זה בבחי' גבול ככלים דמלאכים דבריאה ועכ"ז נק' מלאכי' דז"א דאצילות שהן עיני ה' המה משוטטים לשון דכר כו' וכן כשאו' עיניך פקוחות או פקח עיניך או הטה אלקי אזנך ושמע כו' שזהו כמו שהוא בבחי' האצי' ממש טרם שבא לכלל השתלשלות מאצילות לבריאה עדיין כמ"ש במ"א וד"ל):
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת וירא ויאמר ה' גו' ארדה נא
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
(יד) ויובן זה בזה במה שמצינו גבי דור המבול דכתיב (בראשית ו, ה) וירא ה' כי רבה רעת האדם בארץ וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום כו' ויאמר אמחה כו' וכשהקריב נח קרבנו וירח ה' את ריח הניחוח כו' ויאמר ה' אל לבו לא אסף לקלל עוד את האדמה כו' כי יצר לב האדם רע מנעריו (שם ח, כא) הרי שכל וטעם זה עצמו שהיה דן לדין וחוב משום כי רבה רעת האדם וכל יצר כו' היא עצמה שנתהפכה להיות טענה וסברא זו עצמה לזכות והצלה והוא מ"ש כי יצר לב האדם כו' (כמבואר בפ' בראשית) ומזה אנו רואים שגם בשכל וטעם אחד ממש יכולים ללמוד ממנו דבר והפכו מן הקצה לקצה (וכמו ר"מ שהיה מראה פנים על טמא טהור ועל טהור טמא מראה לו מאותו שכל עצמו כנ"ל) כי
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת חיים בראשית ח"א פרשת בראשית בראשית ברא אלקים
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
ואיך אמר לא ידון רוחי באדם לעולם בשגם (גי' משה) כדאי' במדרש רבה פ' בראשית ארחב"פ אפי' נח שנשתייר מהם לא שהי' כדאי אלא בשביל משה שיצא ממנו שנאמר (בראשית ו, ג) בשגם הוא משה חושבנא דדין כחושבנא דדין רבנן אמרי מהכא והיו ימיו מאה ועשרים שנה ומשה חי מאה ועשרים שנה ע"כ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מא, א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ד
11 במלאכים שנקר' נפילים : בראשית ו, ד. ראה גם בענין הנפילים מאמרי אדה"א ויקרא ח"ב ע' תקלה. קונטרסים ע' רלד וע' שעג ובהנסמן בהנ"ל. לקמן מא, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה מא, ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ב
25 ויראו בני : בראשית ו, ב. ראה הנסמן במאמרי אדה"ז על פרשיות התורה ח"ב ע' תשס.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה פב, א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ד
2 הנפילים היו בארץ : בראשית ו, ד. ראה גם לקמן ק, א ובהנסמן במ"מ לשם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער האמונה ק, א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ד
16 הנפילים היו בארץ : בראשית ו, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קכד, ב
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
18 וירא ה' כי רבה. . וינחם : בראשית ו, ה. ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קלב, א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
10 ויתעצב אל לבו : בראשית ו, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קלה, א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
12 וינחם ה' : בראשית ו, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
נר מצוה ותורה אור שער היחוד קלט, א
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
5 וינחם ה' : בראשית ו, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
אגרות קודש אדמו"ר האמצעי אגרת ג
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ד
141 הנפילים אשר בארץ: בראשית ו, ד.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ח כל העובר כו' ונתנו איש כופר כו'
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ב
382 ויראו בני האלקים : בראשית ו, ב.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ועפ"ז כו' ותהי להם הלבנה
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:א
428 ובת"א. . טו"ר : בראשית ו, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ועפי"ז כו' ויפוזו זרועי ידיו
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
1467 כי יצר לב האדם : לשון הכתוב נח ח, כא. ואולי הכוונה לבראשית ו, ה וכל יצר מחשבות לבו רק רע כל היום. ראה גם סה"מ תרל"ח ריש ע' תע.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א להבין וכו' בענין הציץ
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
233 וכל יצר מחשבות לבו : בראשית ו, ה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קא מיפלגי במתיבתא דרקיע
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
63 בתו"א ד"ה להבין ענין הברכות : בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרמ"א קא מיפלגי במתיבתא דרקיע
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ז
85 אמחה את האדם : בראשית ו, ז.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תרל"ט ח"ב צאינה וראינה כו' (א)
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ה
10 ויסוד האש מפני שהוא יותר רוחני מן יסוד הרוח : בהערת כ"ק אדמו"ר זי"ע שם: שיסוד האש למעלה מיסוד הרוח כ"ה בשמו"ר פכ"ג, יג. במדב"ר שם, זח"ב שם. ועוד. ומ"ש באוה"ח ס"פ בראשית (ו, ה) מתורץ עפמ"ש בתו"א ס"פ מקץ. ע"כ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות מוצאי תשעה באב - יהפך לשמחה - תרפ"ט
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ג
9 בראשית ו, ג.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות תרצ"א
מקור מפורש
ברש"י ד"ה זה ינחמנו
פסוק ה:כט
12 בראשית ה, כט. וראה פרש"י עה"פ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר השיחות משיחת ליל ש"ק נח, בדר"ח מרחשון, תש"ז
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ח
3 בראשית ו, ח.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
פלח הרמון אמור להבין שרשי הדברים - ביאור על והניף
מקור מפורש
בפסוק זה
פסוק ו:ו
52 ויתעצב אל לבו : בראשית ו, ו.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר