175
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
רש"י את הפסוק21 "את שני נעריו" – "ישמעאל ואליעזר", ובפשטות נמצאה הגר ביחד עם ישמעאל22.
ועל כך אומר רש"י "קטורה זו הגר ונקראת קטורה..." – אכן באמצעות הכינוי "קטורה" רומזת התורה לכך, שעתה כבר "נאים מעשיה כקטורת", כי חזרה בתשובה23 על אשר "חזרה לגלולי בית אביה".
בכך יובן יותר גם הדיוק בלשונו של רש"י "קטורה זו הגר", ולא "היא הגר"24, בדומה ללשון הפסוק25 "היא חברון" וכדומה:
"היא הגר" זוהי לשון "נסתר", וניתן ע היה לחשוב, שאין מדובר כאן בפסוקים כלל על הגר, היא כ"נסתר". ואילו כאשר אומרים "זו הגר" הכוונה היא ללשון "נוכח": ל"בן החמש" מציקה כל הזמן הטענה: מה קורה להגר? מדוע אין " כתוב שהיא חזרה בתשובה? ולכן מדייק רש"י בלשונו ואומר "זו הגר": אכן, מדובר כאן אודות אותה הגר, שעליה – שאלת ושוחחת עד עתה*.
ג. יש צורך גם בטעם השני
אך רש"י אינו יכול להסתפק בטעם זה בלבד26. כי אמנם עתה "נאים מעשיה כקטורת", אך כיון שהיתה תקופה שבה "חזרה לגלולי בית אביה" לא היה אברהם אבינו, שהיה צנוע ביותר27, לוקחה אחר כך ל"אשה" – אילו "נזדווגה לאדם" אחר בינתיים28.
הערות
- 21. וירא כב, ג.
- 22. להעיר מוירא כא, כא: ותקח לו אמו אשה ד גו'.
- 23. כבמפרשים דלעיל הערה 11. ובכלי יקר: וכדי לפרסם זה קרא אברהם שמה קטורה כו'.
- 24. ע"ד לשון רש"י לקמן פסוק ו' (וכ"ה לשון התנחומא ותנחומא באבער דלעיל הערה 2) היא הגר היא קטורה.
- 25. פרשתנו כג, ב. וכ"ה לשון הכתוב בכל מקום כגון דא. וכ"ה לשון רש"י – ראה לדוגמא, פרש"י: בראשית ב, יא. נח י, יב. לך יב, ו. יד, פ ז. ועוד.
- *. וראה לעיל הערה 6.
- 26. ברע"ב כאן (וראה גם מהרש"ל (יריעות שלמה) והובא בשפ"ח, דבק טוב ומשכיל לדוד – אלא שמפרשים שהם ב' פירושים ברש"י) דאם הוא מלשון קטרת הו"ל לנקוד בחולם כו' ואם לשון קשירה הי"ל לכתוב קשורה כו' (וכיו"ב) – אבל "ד הפשט אינו מוכרח שאותיות השם תהיינה בדומה ממש להאותיות שבטעם השם – ראה לדוגמא: פרש"י בראשית ב, יא־יד. ועוד. וראה לקו"ש ח"י ע' 93 הערה 14.
- 27. ראה פרש"י לך יב, יא.
- 28. לפמ"ש בפדר"א שבהערה 3 ד"חזר אברהם ולקח את גרושתו [ובתיב"ע עה"פ (וירא כא, יד) וישלחה": ופטרא בגיטא* (וראה תיב"ע (ופי' יונתן ו"קטרת הסמים") ות"י כאן). וכ"ה ביל"ש שם. ובזהר שבהערה 2: אזדווג בהדה זמנא חדא ולבתר תריך לה כו' ולבתר ויוסף כמלקדמין כו'] אם נזדווגה (נשאת) לאחר גם איסור** יש בדבר (מחזיר גרושתו שנשאת לאחר). אבל ע"ד הפשט לא הי' להגר דין ("אשה" – ובמילא) גרושה, כי היתה שפחה (אמה) כדלקמן הערה 33. ואאפ"ל שכוונת רש"י שלא הי' בזה איסור "הכזונה יעשה גו'" (וישלח לד, לא) – שהרי עדיין לא למדו הבן חמש למקרא. ועוד, דלפרש"י האיסור הוא רק אם הפקירה עצמה, כמשנ"ת בלקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 191. וראה שם ע' 185 הערה 7.
- . ובפרט שב"נ אי"צ גט, כי אם "שיוציאנה מביתו וישלחנה לעצמה כו'" (רמב"ם הל' מלכים "ט ה"ח).
- . וראה שקו"ט בבית האוצר (להר"י ענגל) כלל א' אות ה' – איך נשא אברהם, שהי' כהן, גרושה. כן אאפ"ל שכוונת רש"י לשלול האיסור ד"ויקחו .. מכל אשר בחרו" (בראשית ו, ב) או "השחית" דדור המבול (נח שם, יב) – שהרי פרש"י שם שזהו "בעולת בעל" ו"אינן מינן".
רש"י על בראשית ב׳:י״א - הטקסט מספריא
פישון. הוּא נִילוּס נְהַר מִצְרַיִם, וְעַל שֵׁם שֶׁמֵּימָיו מִתְבָּרְכִין וְעוֹלִין וּמַשְׁקִין אֶת הָאָרֶץ נִקְרָא פִישׁוֹן כְּמוֹ וּפָשׁוּ פָּרָשָׁיו (חבקוק א') דָּ"אַ פִּישׁוֹן, שֶׁהוּא מְגַדֵּל פִּשְׁתָּן, שֶׁנֶּאֱמַר עַל מִצְרַיִם (ישעיהו י"ט) וּבֹשׁוּ עֹבְדֵי פִשְׁתִּים:
פישון PISHON — This is the Nile, the River of Egypt. Because its waters grow plentiful and rise and water the land, it is called Pishon, the name being of the same root as the verb in (Habakkuk 1:8) ופשו פרשיו “and their horsemen increased”; another interpretation of the name Pishon is: it is so called because it grows flax (פשתן) (Genesis Rabbah 16:2) for it is said with reference to Egypt (Isaiah 19:9) “Moreover they that work in combed flax, shall be ashamed.”
רש"י על בראשית ו׳:י״ב - הטקסט מספריא
כי השחית כל בשר. אֲפִלּוּ בְהֵמָה חַיָּה וָעוֹף נִזְקָקִין לְשֶׁאֵינָן מִינָן:
כי השחית כל בשר FOR ALL FLESH HAD CORRUPTED — even cattle, beasts and fowl did not consort with their own species (Genesis Rabbah 28:8).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

