175

הערות

1. 21. וירא כב, ג.
2. 22. להעיר מוירא כא, כא: ותקח לו אמו אשה ד גו'.
3. 23. כבמפרשים דלעיל הערה 11. ובכלי יקר: וכדי לפרסם זה קרא אברהם שמה קטורה כו'.
4. 24. ע"ד לשון רש"י לקמן פסוק ו' (וכ"ה לשון התנחומא ותנחומא באבער דלעיל הערה 2) היא הגר היא קטורה.
5. 25. פרשתנו כג, ב. וכ"ה לשון הכתוב בכל מקום כגון דא. וכ"ה לשון רש"י – ראה לדוגמא, פרש"י: בראשית ב, יא. נח י, יב. לך יב, ו. יד, פ ז. ועוד.
6. *. וראה לעיל הערה 6.
7. 26. ברע"ב כאן (וראה גם מהרש"ל (יריעות שלמה) והובא בשפ"ח, דבק טוב ומשכיל לדוד – אלא שמפרשים שהם ב' פירושים ברש"י) דאם הוא מלשון קטרת הו"ל לנקוד בחולם כו' ואם לשון קשירה הי"ל לכתוב קשורה כו' (וכיו"ב) – אבל "ד הפשט אינו מוכרח שאותיות השם תהיינה בדומה ממש להאותיות שבטעם השם – ראה לדוגמא: פרש"י בראשית ב, יא־יד. ועוד. וראה לקו"ש ח"י ע' 93 הערה 14.
8. 27. ראה פרש"י לך יב, יא.
9. 28. לפמ"ש בפדר"א שבהערה 3 ד"חזר אברהם ולקח את גרושתו [ובתיב"ע עה"פ (וירא כא, יד) וישלחה": ופטרא בגיטא* (וראה תיב"ע (ופי' יונתן ו"קטרת הסמים") ות"י כאן). וכ"ה ביל"ש שם. ובזהר שבהערה 2: אזדווג בהדה זמנא חדא ולבתר תריך לה כו' ולבתר ויוסף כמלקדמין כו'] אם נזדווגה (נשאת) לאחר גם איסור** יש בדבר (מחזיר גרושתו שנשאת לאחר). אבל ע"ד הפשט לא הי' להגר דין ("אשה" – ובמילא) גרושה, כי היתה שפחה (אמה) כדלקמן הערה 33. ואאפ"ל שכוונת רש"י שלא הי' בזה איסור "הכזונה יעשה גו'" (וישלח לד, לא) – שהרי עדיין לא למדו הבן חמש למקרא. ועוד, דלפרש"י האיסור הוא רק אם הפקירה עצמה, כמשנ"ת בלקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 191. וראה שם ע' 185 הערה 7.
10. . ובפרט שב"נ אי"צ גט, כי אם "שיוציאנה מביתו וישלחנה לעצמה כו'" (רמב"ם הל' מלכים "ט ה"ח).
11. . וראה שקו"ט בבית האוצר (להר"י ענגל) כלל א' אות ה' – איך נשא אברהם, שהי' כהן, גרושה. כן אאפ"ל שכוונת רש"י לשלול האיסור ד"ויקחו .. מכל אשר בחרו" (בראשית ו, ב) או "השחית" דדור המבול (נח שם, יב) – שהרי פרש"י שם שזהו "בעולת בעל" ו"אינן מינן".