176
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
(ובמיוחד כאשר הפסוק "ויוסף אברהם..." מופיע מיד לאחר הפסוק29 ויביאה יצחק האהלה שרה אמו..." – שהן שרה והן רבקה היו צנועות ביותר30). "
לפיכך ממשיך רש"י ואומר "ושקשרה פתחה..." – השם "קטורה"
31 כ רומז לכך ש"לא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם", ולכן ראוי שאברהם יקחה לאשה.
ד. השאלות הטעונות ביאור בפנימיות הענין
לפי האמור לעיל, שבשם "קטורה" רומזת התורה לכך שהגר חזרה בתשובה בהשפעת אברהם, ניתן להסביר, בפנימיות הענינים, פרטים ל מסויימים בפסוק, שאינם ברורים כל כך (ולפחות על־פי פנימיות הענינים):
א) אם "קטורה זו הגר", מדוע נאמר הביטוי "ויוסף אברהם...", כפי ששואלים במדרש, כדלעיל בסעיף א'?
לפי דרך הפשט אין זו שאלה, כי אמנם "קטורה זו הגר", אך כיון שאצל אברהם היתה לקיחה חדשה, מתאים להשתמש בביטוי
ויוסף..."32. ויותר מכך: כיון שלפני כן היתה הגר שפחה33, ועתה לקחה אברהם ל"אשה", ולפחות
"פלגש"34, באופן של "נשים בכתובה פלגשים (רק) בלא כתובה"35, ולפיכך זהו ענין של "ויוסף" לגבי לקיחת אשה36.
אך השימוש בביטוי "ויוסף" יהא ברור יותר לפי ההסבר בפנימיות הענינים, כדלהלן.
ב) מדוע רמוז הענין של "נאים מעשיה" של הגר דוקא בהשוואה
"קטורת"37?
ג) מדוע רומזת התורה לחזרתה של הגר בתשובה דוקא בפסוק המדבר אודות לקיחתה על ידי אברהם?
הערות
- 29. כד, סז.
- 30. ראה (בנוגע לשרה) פרש"י לך שבהערה 27. פרש"י וירא יח, ט. וראה (בנוגע לרבקה) פרשתנו כד, טז וברש"י. שם סה.
- 32. וראה זהר, רע"ב ורבינו בחיי דלעיל הערה 7.
- 33. גם לאחרי ש"ותתן אותה לאברם גו' לו לאשה" (לך טז, ג). כדמוכח מזה שנק' שפחה גם אח"כ (שם, ה ואילך). וראה בארוכה בכ"ז לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 232 הערה 28.
- 34. פרש"י לקמן פסוק ו'.
- 35. פרש"י שם. ונת' בארוכה בלקו"ש שם ס"ע 231 ואילך ובהערות שם, ע"ש.
- 36. עד"ז פי' בחת"ס עה"ת כאן.
- 37. השייכות בין "נאים מעשי'" לקטורת בפשטות הוא מפני שקטרת היא בשמים (פרש"י לעיל וירא כב, ב). וראה רד"ל לפדר"א שם אות סז.
- 31. כי מכיון ש"ויוסף אברהם ויקח אשה גו'" בא בהמשך לסיפור ד"ויבאה גו' שרה אמו גו' רבקה גו'" – במעלת שרה ורבקה (וראה פרש"י כד, סז) – מסתבר, שגם בנוגע להאשה שלקח אברהם, מרומז בקרא הצניעות שלה.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.