174
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
במדרש, שאלה הם שני פירושים שונים10?
ג) הקושיה המצויינת בדברי המפרשים11: על הפסוק12 "ותלך ותתע" אומר רש"י "חזרה לגלולי בית אביה". ואם כך, כיצד אומר כאן רש"י "שנאים מעשיה כקטורת"13?
ב. קטורה – הגר חזרה בתשובה
ההסבר לכך הוא: ההכרח לדברי רש"י "קטורה זו הגר" אינו קושי בפסוק מסויים זה, אלא קושי המתעורר על הסיפור של אברהם והגר באופן כללי:
רש"י פירש לפני כן14 ש"אברהם מגייר את האנשים ושרה מגיירת הנשים". ואם יכול היה אברהם להשפיע על האנשים שבחוץ בודאי היתה לו השפעה על בני ביתו, ואכן גם ישמעאל, אשר יצא לתרבות רעה15, חזר בתשובה עוד בחיי אברהם16.
מתעוררת השאלה: כיצד ייתכן שהגר "חזרה לגלולי בית אביה" ואברהם לא גרם לכך שתחזור בתשובה?
אין לומר שזה עקב המרחק הגיאוגרפי שהיה בין הגר לאברהם, כפי שנאמר לפני כן17, שאברהם שלח אותה מביתו עם ישמעאל, כי במעשה העקידה18 התבטל המצב של "גרש19 האמה הזאת ואת בנה"20, כפי שמפרש
הערות
- 10. ובמשכיל לדוד כאן: נראה דצ"ל ד"א שקשרה כו'. ובתוס' הדר זקנים: פ"ה .. עוד י"ל שקשרה כו'.
- 11. רבותינו בעה"ת (הדר זקנים), חזקוני, ריב"א, פענח רזא, טור הארוך, גו"א, כלי יקר ועוד. ולהעיר מב"ר שם: א"ר ברכי' אע"ג דאת אמר ותלך ותתע במדבר גו'.
- 12. וירא כא, יד.
- 13. במשכיל לדוד כאן כתב, שב' הפירושים ב"קטורה" תלוי בפי' "ותלך ותתע" [דלהפירוש שנאים מעשי' כקטורת אא"פ לפרש שחזרה לגלולי בית אבי', והוא "יפרש קרא דותלך ותתע כפשוטו טעות הדרך במדבר", ע"ש] – אבל אא"פ לפרש כן ברש"י שהרי על הכתוב "ותלך ותתע" מביא רק הפירוש ש"חזרה לגלולי בית אבי'".
- 14. לך יב, ה. וראה פרש"י וירא כא, לג. ועוד.
- 15. פרש"י וירא כא, יא. שם, יד. וראה פרש"י שם, ט־י.
- 16. פרש"י לעיל – לך טו, טו. וראה פרש"י וירא כב, א: וי"א אחר דבריו של ישמעאל שהי' מתפאר כו'; שם כב, ג (הובא לקמן בפנים) – ומשמע מזה, שבעת מעשה העקדה כבר עשה תשובה. ובפרש"י פרשתנו (לקמן פסוק ט): מכאן שעשה ישמעאל תשובה כו'.
- 17. וירא כא, יד.
- 18. ומכ"ש לאחרי (מעשה העקדה ו)פטירת שרה שהיא אמרה לאברהם "גרש גו'". ובפרט לאחרי נשואי יצחק ש"ויתן לו את כל אשר לו, שטר מתנה הראה להם" (פרשתנו כד, לו ובפרש"י) – והרי הטעם שאמרה שרה "גרש גו'" הוא "כי לא יירש בן האמה הזאת עם בני עם יצחק" (וירא שם, י).
- 19. וירא שם.
- 20. והייתה בקירוב מקום לאברהם כבפרש"י לעיל כד, סב: קרוב לאותו באר כו' אברהם* כו' שם הי' הבאר [וגם ישמעאל לא הי' בבית אברהם ממש – עיין פרש"י סוף פרשתנו: עד שלא מת אברהם ישכון – וזה הי' מחוילה גו' אשורה].
- . ואף שי"ב שנה לפני העקידה חזר אברהם לחברון (פרש"י וירא כא, לד. כב, יט) – הרי אין הכרח שהי' שם כל ימי חייו לאחרי העקידה. ועוד: גם חברון הוא בארץ הנגב (ראה שלח יג, כב. וראה מדרש הגדול ומדרש שכל טוב פרשתנו כאן).
מצוטט בעמוד אחד
רשימות 1
- מנורה ‹ ביהמ"ק וכליו ע"ד הדרוש ‹ צט לקו"ש חט"ו ע' 174
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.