174
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה ד
חיי שרה
א. פירוש רש"י על "קטורה", והשאלות על כך
על הפסוק1 "ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה קטורה", מפרש רש"י: "קטורה, זו הגר2 ונקראת קטורה על שם שנאים מעשיה כקטורת3 ושקשרה פתחה4 שלא נזדווגה לאדם מיום שפרשה מאברהם".
יש להבין:
א) מהו ההכרח מפשוטו של מקרא לכך ש"קטורה זו הגר"? ואדרבה: מפשט הפסוק "ויוסף אברהם ויקח אשה ושמה..." נראה שהכוונה היא ללקיחת " אשה חדשה5, בנוסף לקודמת6, כפי
ד שאכן שואלים במדרש7 "והכתיב ויוסף"?
ב) את הטעם השני אומר רש"י בוא"ו החיבור – "ונקראת קטורה על שם שנאים מעשיה כקטורת ושקשרה פתחה..." – ולא "דבר אחר" וכדומה, ומכך מובן, שלפי רש"י אין אלו שני פירושים שונים לכך ש"נקראת קטורה", כפי שהם מובאים במדרש8, אלא הם שני טעמים באותו פירוש. כלומר, השם "קטורה" רומז לשתי משמעיות אלו ביחד9: לשון קטורת –
שנאים מעשיה כקטורת", ולשון קשירה – ו"שקשרה פתחה...".
ויש להבין: מנין מסיק רש"י, לפי פשוטו של מקרא, שקראו לה "קטורה" בגלל שני הטעמים, ולא כמובא
הערות
- 1. פרשתנו כה, א.
- 2. ב"ר פס"א, ד. תנחומא פרשתנו ח. תנחומא באבער ט. זהר פרשתנו קלג, ב. תיב"ע ות"י כאן.
- 3. תנחומא שם. פדר"א פ"ל. ובב"ר שם: שמקוטרת* מצות ומעשים טובים. וראה זהר שם.
- 4. ראה ב"ר ותנחומא שם.
- 5. כ"רבותינו" בתנחומא ותנחומא באבער שם. יל"ש איוב רמז תתקד. וכ"פ בראב"ע, רד"ק ואברבנאל. וברשב"ם וחזקוני: (ו)לפי הפשט אין זו הגר.
- 6. לכאורה אפ"ל שסומך על פירושו לפנ"ז (כד, סב) "שהלך להביא הגר לאברהם אביו שישאנה", וא"כ מסתבר ש"ויקח אשה גו'" היא (לא אשה אחרת, כ"א) אותה שנזכרה לפנ"ז (ראה תנחומא ותנחומא באבער הנ"ל) – אבל דוחק הוא, כי מדלא הביא רש"י שם "אותה " שכתוב בה כו'" (כבתנחומא ותנחומא באבער הנ"ל. או כבב"ר פ"ס, יד) משמע, דהראי' לכל פרש"י זה – שאינו כלל בפשש"מ – דיצחק הלך להביא הגר היא מ"ויוסף אברהם".
- 7. ב"ר שם [והתירוץ שם ("א"ל על פי הדבור נשאה") – ה"ז אינו ע"ד הפשט]. ברע"ב כאן כתב שההכרח ד"קטורה זו הגר" הוא "מדכתיב ויוסף משמע שהיתה לו כבר פעם אחרת" (ועד"ז מפרש בזהר שם. רבינו בחיי לקמן פסוק ו) – אבל לכאורה ע"ד הפשט – הפירוש שלקח אשה אחרת מתאים יותר בלשון הכתוב ויוסף אברהם ויקח אשה גו'", וכמו: ותוסף ללדת (בראשית ד, ב) ובכ"מ. ועוד: לפירושו הו"ל לרש"י להעתיק בדבור־המתחיל גם תיבת "ויוסף".
- 8. תנחומא וב"ר שם.
- 9. ראה גם רע"ב כאן: ש"מ תרתי לשון קשירה ולשון קטורת.
- . בכמה כת"י (ועוד): שקיטרה. נסמנו בב"ר הוצאת תיאודור.
בראשית רבה ס״א:ד׳ - הטקסט מספריא
וּשְׁמָהּ קְטוּרָה (בראשית כה, א), רַב אָמַר זוֹ הָגָר, אֲמַר לֵיהּ רַבִּי נְחֶמְיָה וְהָכְתִיב (בראשית כה, א): וַיֹּסֶף, אֲמַר לֵיהּ עַל פִּי הַדִּבּוּר נְשָׂאָהּ, הֵיךְ מָה דְאַתְּ אָמַר (ישעיה ח, ה): וַיֹּסֶף ה' דַּבֵּר אֵלַי עוֹד. אֲמַר לֵיהּ וְהָכְתִיב: וּשְׁמָהּ קְטוּרָה. אֲמַר לֵיהּ שֶׁמְקֻטֶּרֶת מִצְווֹת וּמַעֲשִׂים טוֹבִים. אֲמַר לֵיהּ וְהָכְתִיב (בראשית כה, ו): וְלִבְנֵי הַפִּילַגְשִׁים אֲשֶׁר לְאַבְרָהָם, אֲמַר לֵיהּ פִּלַגְשָׁם כְּתִיב. (בראשית כה, ו): בְּעוֹדֶנּוּ חַי, אוֹתָהּ שֶׁיָּשְׁבָה עַל הַבְּאֵר וְאָמְרָה לְחַי הָעוֹלָמִים רְאֵה בְּעֶלְבּוֹנִי. אָמַר רַבִּי בֶּרֶכְיָה אַף עַל גַּב דְּאַתְּ אָמַר (בראשית כא, יד): וַתֵּלֶךְ וַתֵּתַע בְּמִדְבַּר וגו', תֹּאמַר שֶׁנֶּחְשַׁד עָלֶיהָ בִּרְיָה, תַּלְמוּד לוֹמַר (בראשית כה, א): וּשְׁמָהּ קְטוּרָה, מִן קְטַר, כָּזֶה שֶׁהוּא חוֹתֵם גַּנְזַכָּה וּמוֹצִיאָהּ בְּחוֹתֶמֶת קְשׁוּרָה וַחֲתוּמָה. בַּר קַפָּרָא אָמַר תּוֹסַפְתּוֹ שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא מְרֻבָּה עַל הָעִקָּר, קַיִן עִקָּר וְהֶבֶל עַל יְדֵי שֶׁהוּא תּוֹסֶפֶת, דִּכְתִיב (בראשית ד, ב): וַתֹּסֶף לָלֶדֶת, נוֹלַד הוּא וּשְׁתֵּי תְּאוֹמוֹתָיו. יוֹסֵף עִקָּר, וּבִנְיָמִין עַל יְדֵי שֶׁכָּתוּב בּוֹ תּוֹסֶפֶת הוּא מַעֲמִיד עֲשָׂרָה, דִּכְתִיב (בראשית מו, כא): וּבְנֵי בִנְיָמִין בֶּלַע וָבֶכֶר וגו'. עֵר עִקָּר, וְשֵׁלָה עַל יְדֵי שֶׁהוּא לְשׁוֹן תּוֹסֶפֶת הוּא מַעֲמִיד עֲשָׂרָה בָּתֵּי דִּינִים, הֲדָא הוּא דִכְתִיב בְּדִבְרֵי הַיָּמִים (דברי הימים א ד, כא כג): בְּנֵי שֵׁלָּה בֶן יְהוּדָה עֵר אֲבִי לֵכָה וְלַעְדָּה אֲבִי מָרֵשָׁה וּמִשְׁפְּחוֹת בֵּית עֲבֹדַת הַבֻּץ לְבֵית אַשְׁבֵּעַ וגו'. עִקַּר שָׁנָיו שֶׁל אִיּוֹב לֹא הָיוּ אֶלָּא שִׁבְעִים שָׁנָה, נִתּוֹסַף לוֹ מֵאָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה, דִּכְתִיב (איוב מב, טז): וַיְחִי אִיּוֹב אַחֲרֵי זֹאת מֵאָה וְאַרְבָּעִים שָׁנָה. עִקַּר מַלְכוּתוֹ שֶׁל יְחִזְקִיָּהוּ לֹא הָיוּ אֶלָּא אַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה, וְנִתּוֹסַף לוֹ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה, שֶׁנֶּאֱמַר (ישעיה לח, ה): הִנְנִי יוֹסִף עַל יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה. יִשְׁמָעֵאל עִקָּר וּבְנֵי קְטוּרָה עַל יְדֵי שֶׁהֵן לְשׁוֹן תּוֹסֶפֶת (בראשית כה, ב): וַתֵּלֶד לוֹ אֶת זִמְרָן וגו'.
בראשית רבה ס׳:י״ד - הטקסט מספריא
וַתָּקָם רִבְקָה וְנַעֲרֹתֶיהָ וגו' (בראשית כד, סא), אָמַר רַבִּי לֵוִי שֶׁכֵּן דֶּרֶךְ הַגְּמַלִּים גְּדֵלִים בַּמִּזְרָח. רַבָּנָן אָמְרֵי מַה גָּמָל זֶה יֵשׁ בּוֹ סִימָן טֻמְאָה וְסִימָן טָהֳרָה, כָּךְ הֶעֱמִידָה רִבְקָה צַדִּיק וְרָשָׁע. (בראשית כד, סא): וַתֵּלַכְנָה אַחֲרֵי הָאִישׁ, שֶׁכָּעוּר לָאִישׁ לִהְיוֹת מְהַלֵּךְ אַחַר הָאִשָּׁה. (בראשית כד, סב): וְיִצְחָק בָּא מִבּוֹא, אֲתָא מִמֵּיתָא, וּלְהֵיכָן הָלַךְ, (בראשית כד, סא): בְּאֵר לַחַי רֹאִי, הָלַךְ לְהָבִיא אֶת הָגָר, אוֹתָהּ שֶׁיָּשְׁבָה עַל הַבְּאֵר וְאָמְרָה לְחַי הָעוֹלָמִים רְאֵה בְּעֶלְבּוֹנִי. (בראשית כד, סג): וַיֵּצֵא יִצְחָק לָשׂוּחַ בַּשָּׂדֶה לִפְנוֹת עָרֶב, אֵין שִׂיחָה אֶלָּא תְּפִלָּה, שֶׁנֶּאֱמַר (תהלים קב, א): תְּפִלָּה לְעָנִי כִי יַעֲטֹף וְלִפְנֵי ה' יִשְׁפֹּךְ שִׂיחוֹ, וְכֵן הוּא אוֹמֵר (תהלים נה, יח): עֶרֶב וָבֹקֶר וְצָהֳרָיִם אָשִׂיחָה וגו'.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.