79
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
שיחה א
א. פרושי רש"י לדברי התורה על שנות חיי שרה, אברהם וישמעאל
בפרשתנו מספרת התורה על מספר שנות חייהם של שרה, אברהם וישמעאל: בתחילתה1 – "ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים", ובסופה – "ואלה ימי שני חיי אברהם... מאת שנה ושבעים שנה וחמש שנים"2, "ואלה שני חיי ישמעאל מאת שנה ושלושים שנה ושבע שנים"3.
בפירוש רש"י על התורה רואים כאן דבר מופלא: למרות שבכל שלושת המקומות כתובות המילים "שנה" "שנים" הן במספר המאות, הן בעשרות והן באחדות, שונה פירוש רש"י בכל אחד מהם, כדלהלן:
על שנות שרה1 הוא מפרש: "לכך נכתב שנה בכל כלל וכלל לומר לך שכל אחד נדרש לעצמו", שמכך לומדים "בת ק' כבת כ' לחטא... ובת כ' כבת ז' ליופי";
אצל אברהם2 אומר רש"י "בן ק' כבן ע' ובן ע' כבן ה' בלא חטא" – כלומר, נלמד מכאן ענין אחד בלבד4, שבהיותו בן ק' היה אברהם "בלא חטא" כבן ע' וכבן ה', ולא כאצל שרה, ששם נלמדים שני ענינים – בלא חטא, ויופי – "כל אחד נדרש לעצמו";
ואילו אצל ישמעאל3 אין רש"י מסביר כלל מדוע "נכתב שנה בכל כלל וכלל"5!
מפרשי רש"י6 דנים כאן בהרחבה גדולה על האופן שבו ניתן ליישב את השינויים הללו בדברי רש"י, אבל בנוסף לקשיים השונים שישנם על כל אחד מן התשובות, מתעוררת כאן שאלה כללית:
כיוון שהענין כלל איננו פשוט, עד אשר לכל אחד מן המפרשים יש הסבר אחר, הרי צריך היה רש"י, המפרש את הפסוקים גם ל"בן חמש למקרא"7,
הערות
- 1. כג, א.
- 2. כה, ז.
- 3. שם, יז.
- 4. במפרשים (דברי דוד להט"ז ריש פרשתנו. וראה גם משכיל לדוד שם – ודלא כברא"ם שם ד"ה שני ח"ש) שלא הביא רש"י ענין היופי גבי אברהם כי באיש לא שייך מעלה זו – אבל אינו מתורץ מה שדורש רש"י רק ענין אחד? ומ"ש במשכיל לדוד שם (וראה ט"ז שם באו"א) שיש ב' ענינים ב"בלא חטא" – שמענישים בידי שמים (ע"פ פרש"י בראשית ה, לב) ובידי אדם, ע"ש (וראה בארוכה השקו"ט ברא"ם ושאר מפרשי רש"י שם) – אינו מרומז כלל ברש"י, והו"ל לרש"י לפרש כן בהדיא (כדלקמן בפנים). ואכ"מ.
- 5. וכן אינו מפרש: בשנות יצחק (וישלח לה, כח), יעקב (ויחי מז, כח. ובשינוי), יוסף (שם בסופו ובשינוי). ולהעיר שגם אינו מפרש למה לא נכפל באברהם וכו' ע"ד שנכפל בשרה "שני חיי שרה – כולן שווין לטובה".
- 6. ריש פרשתנו. – וברמב"ן שם מסיק "ואין מדרשו זה ("בת ק' כו'") נכון".
- 7. לשון המשנה – אבות פ"ה מכ"א (בסידור אדה"ז – מכ"ב).
רש"י על בראשית ה׳:ל״ב - הטקסט מספריא
בן חמש מאות שנה. אָמַר רַבִּי יוּדָן מַה טַּעַם כָּל הַדּוֹרוֹת הוֹלִידוּ לְק' שָׁנָה וְזֶה לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת? אָמַר הַקָּבָּ"ה אִם רְשָׁעִים הֵם יֹאבְדוּ בַמַּיִם וְרַע לְצַדִּיק זֶה, וְאִם צַדִּיקִים הֵם אַטְרִיחַ עָלָיו לַעֲשׂוֹת תֵּבוֹת הַרְבֵּה, כָּבַשׁ אֶת מַעְיָנוֹ וְלֹא הוֹלִיד עַד חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא יֶפֶת הַגָּדוֹל שֶׁבְּבָנָיו רָאוּי לָעֳנָשִׁין לִפְנֵי הַמַּבּוּל (בראשית רבה), דִּכְתִיב כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת (ישעיהו ס"ה) רָאוּי לְעֹנֶשׁ לֶעָתִיד, וְכֵן לִפְנֵי מַתַּן תוֹרָה:
את שם את חם ואת יפת. וַהֲלֹא יֶפֶת הַגָּדוֹל הוּא? אֶלָּא בַתְּחִלָּה אַתָּה דוֹרֵשׁ אֶת שֶׁהוּא צַדִּיק וְנוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל וְשֶׁאַבְרָהָם יָצָא מִמֶּנּוּ וְכו' בבראשית רבה:
בן חמש מאות שנה FIVE HUNDRED YEARS OLD — R. Judan said: “How is it that all the previous generations had children at the age of hundred years and this one (Noah) at the age of 500 years? The Holy One, blessed be He, said, “If they (Noah’s children) be wicked, they will perish by the water of the Flood and it will grieve this righteous man; if they be righteous, I shall have to trouble him to construct several arks.” He therefore restrained him from having children until he was 500 years old, in order that Japhet, the oldest of his sons (cf. Rashi on Genesis 10:21) should not reach the punishable age before the Flood. For it is written (Isaiah 65:20), “For as a lad shall one die when he is one hundred years old”, meaning, that in the future time, he will only then be of punishable age, and this was so, too, before the giving of the Torah (Genesis Rabbah 26:2) .
את שם ואת חם ואת יפת SHEM, HAM AND JAPHETH — But was not Japheth the eldest? But you naturally first interest yourself in Shem who was a righteous man, who was born circumcised (a sign of righteousness) and from whom Abraham was to descend (Genesis Rabbah 26:3).
משנה אבות ה׳:כ״א - הטקסט מספריא
הוא היה אומר בן חמש שנים למקרא. בן עשר למשנה. בן שלש עשרה למצות. בן חמש עשרה לתלמוד. בן שמונה עשרה לחופה. בן עשרים לרדוף. בן שלשים לכח. בן ארבעים לבינה. בן חמשים לעצה. בן ששים לזקנה. בן שבעים לשיבה. בן שמונים לגבורה. בן תשעים לשוח. בן מאה כאילו מת ועבר ובטל מן העולם.
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.