66

ה. חרון האף היה בעולם למרות שהאריכו ימים

אך דרוש הסבר: בשביל מה צריכה התורה לכתוב נו"ן הפוכה, ולספר שבמשך עשרת הדורות עד אברם היה חרון אף של הקדוש־ברוך־הוא בעולם – הרי זה דבר המובן מעצמו: הם הרי חטאו כל כך הרבה, עבדו עבודה זרה¹⁵ וכדומה, ומובן¹⁶ שהקדוש־ברוך־הוא לא היה מרוצה מהתנהגותם והיה חרון אף בעולם?

ההסבר לכך הוא: כאשר לומדים בפרשה על דורות אלו ורואים שהאנשים האריכו ימים הרבה יותר ממאה־ועשרים שנה¹⁷, וקשה להבין: כיצד ייתכן שרשעים יאריכו ימים כל כך?

וניתן להגיע על ידי כך למחשבה שלמרות חטאיהם מצאה התנהגותם חן בעיני הקדוש־ברוך־הוא (מסיבה כל שהיא, כגון: עם אחד ושפה אחת לכולם, שלום. כבוד אב – כדברי רש"י כאן), והוא היה מרוצה מהם. מחשבה כזאת שוללת התורה על ידי כתיבת נו"ן הפוכה, שלא זו בלבד שהקדוש־ברוך־הוא לא היה מרוצה מהם, אלא להיפך: היה חרון אף של מקום. ואם כך, כיצד האריכו ימים כל כך? ע אלא, כך עלה ברצונו של הקדוש־ – ברוך־הוא, ואין אנו יודעים את הטעם לכך¹⁸.

או (בדרך הפשט): מובן והגיוני שאדם הראשון, יצור כפיו של הקדוש־ברוך־הוא צריך להאריך ימים ביותר (לולא חטא עץ הדעת), וככל שהדור מתרחק ממנו הוא חלש יותר ודמה יותר באורך־חייו לדורותינו.

ו. הדורות שלפני מתן תורה ניזונין בחסדו של הקב"ה

למרות שבפירוש, בדרך הפשט, אין רש"י מסביר כאן את הטעם לאריכות הימים של עשרת (או עשרים) הדורות, בכל זאת הוא רומז לכך בדרך הסוד שבתורה. וכאמור פעמים רבות שבפירוש רש"י מוסתר "יינה של תורה"¹⁹ – פנימיות התורה.

חז"ל אומרים²⁰, שעשרים וששה הדורות שלפני מתן תורה היו ניזונין בחסדו של הקדוש־ברוך־הוא. מבואר בחסידות²¹ שהם ניזונו וקבלו השפעה