114
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ואף אם יימצא ביניהם דמיון כלשהו, הרי מובן בפשטות, שהדמיון העיקרי שבין "תולדות יצחק" לבין "תולדות ישמעאל", אשר בגינו נאמר "ואלה", הוא מצד עשו. ולפיכך מתגברת השאלה השלישית, שהובאה לעיל בסעיף ב', מדוע מקדים רש"י בפירושו לפסוק "ואלה תולדות יצחק" את יעקב לפני עשו.
ה. הזכרת אנשים לפי סדר הולדתם
לכאורה אפשר לומר, שרש"י מקדים את יעקב מפני היותו צדיק. כפי שמפרש רש"י על הפסוק "את שם את חם ואת יפת"19 – אף־על־פי שיפת היה הגדול ביותר20, כי "בתחילה אתה דורש את שהוא צדיק"21.
אך לאמיתו של דבר רואים, שאפילו בפסוק זה עצמו מזכירה התורה את חם לפני יפת, למרות שיפת חשוב יותר מחם22. ומכך מובן23, ששם אינו מופיע ראשון מפני שהתורה מזכירה אותם לפי סדר חשיבותם, אלא מפני סיבה מיוחדת24, אך בדרך כלל
הערות
- 19. בראשית ה, לב. משאר המקומות שכתוב "שם חם ויפת", אין להביא ראי' כלל לענינינו. כי (אפילו) בדרך הפשט מיותר להזכיר חם ויפת (לאחרי שהזכירם פעם אחת), כיון שעיקר הסיפור להודיע השתלשלות הדורות מאדה"ר עד אברהם, ולכן בכל דור נזכר בפירוש רק איש אחד (דהממשיך ההשתלשלות). ופשיטא דכשמאיזה טעם מפרשים כולם – גם אז שם הוא העיקר. משא"כ בפעם הראשונה שמזכירם, מכיון שאינם מיותרים – יש להוכיח מסדר מנינם.
- 20. ברא"ם נח (ט, כד), שחם הי' גדול מיפת. ולפ"ז צריך לדחוק ולפרש שמ"ש (שם י, כא) "יפת הגדול", היינו רק ביחס לשם, והוא – ששם הי' אחי יפת הגדול ממנו. אבל פי' הפשוט ד"הגדול" הוא גדול שבאחים* [שלכן מוכיח רש"י שם בפשטות ממ"ש "שם בן מאת שנה גו' שנתים אחר המבול", ש"הגדול" קאי על יפת. וכמ"ש בגו"א שם]. וכמפורש ברש"י (בראשית ה, לב – ד"ה בן חמש מאות שנה) "יפת הגדול שבבניו". וראה גם רש"י נח ט, כה: "של אלו הגדולים"**. וראה לקמן הערה 26. וע"פ הנ"ל יומתק מה שקושיית רש"י (בראשית שם – בד"ה השני) "והלא יפת הגדול הוא", היא על התיבות "את שם את חם ואת יפת" – כי קושייתו "והלא יפת כו'" היא, שיהי' יפת נמנה קודם לשניהם – גם לחם.
- 21. פרש"י בראשית שם.
- 22. ראה תוד"ה אלא (סנה' שם): תימה, א"כ ליחשב חם לבסוף.
- 23. ומזה עצמו שרש"י לא הוצרך לתרץ (ואפילו ברמז) קדימת חם ליפת – אף שנמצא שקו"ט בכ"ז במפרשי רש"י בפ' נח וכן במפרשי הש"ס – מוכח שבדרך הפשט* אין מקום מלכתחלה לקושיא, כי פשוט שנמנים כסדר תולדותם, וכדלקמן בפנים.
- 24. שלכן (א) אין רש"י מסתפק ב"צדיק" ומוסיף: "נולד כשהוא מהול ושאברהם יצא ממנו כו'". (ב) מדייק "בתחלה אתה דורש כו'", וגם מוסיף בסיום פירושו "בב"ר".
- . וכ"ה אפילו בדרך הלימוד שבש"ס – ראה סנה' סט, סע"ב: יפת הגדול שבאחין הוא. וכבר הקשה בחדא"ג מהרש"א שם על הרא"ם מגמרא זו. עיי"ש.
- . ברא"ם שם מוכיח שחם הי' הגדול שבאחים (א) ממה שנמנה לפני יפת. (ב) ממה שהוזקק רש"י לפרש "בנו הקטן – הפסול והבזוי". אבל – לפענ"ד צע"ג, כי מה שחם נמנה קודם ליפת, היינו בכדי להסמיכו לשם, כדלקמן הערה 27. ומה שמוכרח רש"י לפרש "הפסול והבזוי", הוא לפי שהוקשה לי': מאי נפק"מ בפסוק זה שהוא הי' "הקטן", וכמ"ש בגו"א.
- . הביאור בזה ע"פ דרך החסידות – ראה אוה"ת בראשית (ח"ג) תקצה, א.
רש"י על בראשית י׳:כ״א - הטקסט מספריא
אבי כל בני עבר. הַנָּהָר הָיָה שֵׁם:
אחי יפת הגדול. אֵינִי יוֹדֵעַ אִם יֶפֶת הַגָּדוֹל אִם שֵׁם, כְּשֶׁהוּא אוֹמֵר שֵׁם בֶּן מְאַת שָׁנָה וְגוֹ' שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל, הֱוֵי אוֹמֵר יֶפֶת הַגָּדוֹל, שֶׁהֲרֵי בֶּן ת"ק שָׁנָה הָיָה נֹחַ כְּשֶׁהִתְחִיל לְהוֹלִיד, וְהַמַּבּוּל הָיָה בִּשְׁנַת שֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, נִמְצָא שֶׁהַגָּדוֹל בְּבָנָיו הָיָה בֶן מֵאָה שָׁנָה, וְשֵׁם לֹא הִגִּיע לְמֵאָה עַד שְׁנָתַיִם אַחַר הַמַּבּוּל:
אחי יפת. וְלֹא אֲחִי חָם? שֶׁאֵלּוּ שְׁנֵיהֶם כִּבְּדוּ אֶת אֲבִיהֶם, וְזֶה בִּזָּהוּ:
אבי כל בני עבר THE FATHER OF ALL THE CHILDREN OF EBER — (עבר means the “side” or “ other side” of a river) — The father of all the children of עבר הנהר, the other side of the River (Euphrates), was Shem.
אחי יפת הגדול [SHEM …] THE BROTHER OF JAPHETH, THE ELDER — (The Hebrew is ambiguous: “the elder” may refer either to Shem or to Japheth). One cannot from here determine whether Japheth was the elder or Shem. Since, however, it states (10:10) “Shem was a hundred years old … two years after the flood” you must admit that Japheth was the elder. Because Noah was 500 years old when he first had children (5:32), and the Flood happened in the six hundredth year of his life (7:11), consequently the eldest of his sons was then one hundred years old, whereas Shem reached his hundredth year only two years after the Flood (and therefore Japheth was the elder of the two) (Genesis Rabbah 37:7).
אחי יפת THE BROTHER OF JAPHETH — It does not state “brother of Ham”, because those two honoured their father whereas Ham put him to shame.
רש"י על בראשית ה׳:ל״ב - הטקסט מספריא
בן חמש מאות שנה. אָמַר רַבִּי יוּדָן מַה טַּעַם כָּל הַדּוֹרוֹת הוֹלִידוּ לְק' שָׁנָה וְזֶה לַחֲמֵשׁ מֵאוֹת? אָמַר הַקָּבָּ"ה אִם רְשָׁעִים הֵם יֹאבְדוּ בַמַּיִם וְרַע לְצַדִּיק זֶה, וְאִם צַדִּיקִים הֵם אַטְרִיחַ עָלָיו לַעֲשׂוֹת תֵּבוֹת הַרְבֵּה, כָּבַשׁ אֶת מַעְיָנוֹ וְלֹא הוֹלִיד עַד חֲמֵשׁ מֵאוֹת שָׁנָה, כְּדֵי שֶׁלֹּא יְהֵא יֶפֶת הַגָּדוֹל שֶׁבְּבָנָיו רָאוּי לָעֳנָשִׁין לִפְנֵי הַמַּבּוּל (בראשית רבה), דִּכְתִיב כִּי הַנַּעַר בֶּן מֵאָה שָׁנָה יָמוּת (ישעיהו ס"ה) רָאוּי לְעֹנֶשׁ לֶעָתִיד, וְכֵן לִפְנֵי מַתַּן תוֹרָה:
את שם את חם ואת יפת. וַהֲלֹא יֶפֶת הַגָּדוֹל הוּא? אֶלָּא בַתְּחִלָּה אַתָּה דוֹרֵשׁ אֶת שֶׁהוּא צַדִּיק וְנוֹלַד כְּשֶׁהוּא מָהוּל וְשֶׁאַבְרָהָם יָצָא מִמֶּנּוּ וְכו' בבראשית רבה:
בן חמש מאות שנה FIVE HUNDRED YEARS OLD — R. Judan said: “How is it that all the previous generations had children at the age of hundred years and this one (Noah) at the age of 500 years? The Holy One, blessed be He, said, “If they (Noah’s children) be wicked, they will perish by the water of the Flood and it will grieve this righteous man; if they be righteous, I shall have to trouble him to construct several arks.” He therefore restrained him from having children until he was 500 years old, in order that Japhet, the oldest of his sons (cf. Rashi on Genesis 10:21) should not reach the punishable age before the Flood. For it is written (Isaiah 65:20), “For as a lad shall one die when he is one hundred years old”, meaning, that in the future time, he will only then be of punishable age, and this was so, too, before the giving of the Torah (Genesis Rabbah 26:2) .
את שם ואת חם ואת יפת SHEM, HAM AND JAPHETH — But was not Japheth the eldest? But you naturally first interest yourself in Shem who was a righteous man, who was born circumcised (a sign of righteousness) and from whom Abraham was to descend (Genesis Rabbah 26:3).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.