115
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
נמנים אנשים, אפילו בפסוק זה עצמו, לפי סדר הולדתם25. ולכן מופיע חם מיד לאחר שם, כי הוא הצעיר משם26, כדי להציב לפחות את חם מיד לאחר שם – לפי סדר הולדתם27.
וכיון שברוב הפעמים (אלא אם כן יש סיבה מיוחדת) מוזכרים אנשים לפי סדר הולדתם, כפי שאנו מוצאים לגבי "תולדות יצחק" עצמם – "ובני יצחק עשו וישראל"28: בתחילה עשו ולאחר מכן29 ישראל (יעקב)30 – הרי מכך מובן, שאילו היו מוזכרים תולדות יצחק במפורש בפסוק, היה נאמר "ואלה תולדות יצחק עשו ויעקב". וכיון שרש"י כאילו משלים כאן את לשון הפסוק, הוא צריך היה לומר "עשו ויעקב".
ו. "ואלה של תולדות יעקב"
כדי להבין את כל האמור לעיל, יש להקדים ולהסביר את הדיוק בלשון רש"י שהוזכר לעיל, בסעיף ב', על הפסוק "אלה תולדות יעקב" – "ואלה של תולדות יעקב, אלה ישוביהם וגלגוליהם".
שהרי, לכאורה: (א) המלים "אלה תולדות יעקב" נאמרות במפורש בפסוק. ורש"י צריך היה לומר
הערות
- 25. ורק במקרים הכי מועטים נמנים בהיפך סדר לידתם וצ"ל הוכחה (חזקה) ע"ז בכל פעם ופעם שא"א לפרש כפשוטו (ואפילו בדרך הפשט שבש"ס ג"כ כן הוא – ראה סנה' שם: תדע). ואכמ"ל בכ"ז [ויש להעיר מהמדובר (לקו"ש ח"ח ע' 200 ואילך) – בפרש"י דבנות צפלחד]. וסדר מנין השבטים יוכיח (ראה רש"י ויגש מז, ב). כן בפרש"י בראשית (ב, יד) החשוב – ונמנה רביעי! ופשוט.
- 26. בפרש"י לש"ס (סנה' שם ד"ה בר מאה. ע"ז ט, א ד"ה ה"ג), ששם קטן מכולם. וי"ל, שהוכחת רש"י לזה היא – כי ע"פ דרך הלימוד בש"ס לא היו גדולים זמ"ז רק בשנה אחת (ראה רא"ם נח י, כא), ומכיון שנח התחיל להוליד לת"ק שנה ושם נולד בהיות נח בן תק"ב שנה, בהכרח ששם הי' קטן מכולם*. אבל בפירושו עה"ת כתב רש"י להדיא (נסמן בהערה 20) שחם קטן מכולם. וי"ל, שהוכחתו לזה היא מזה עצמו שחם נמנה אחרי שם. וראה הערה הבאה.
- 27. כדפירש בגו"א נח ט, כד. וכ"ה ברמב"ן שם ו, יו"ד. (וברמב"ן שם: "ולא רצה הכתוב לומר שם ויפת וחם, כי היו כולם נזכרים שלא כסדר תולדותם". וכוונתו בזה, כי אף שהי' אז יפת נמנה קודם לחם שקטן ממנו, מ"מ מכיון שבין יפת לחם נולד שם – אי"ז כסדר תולדותם, כי שם הפסיק ביניהם).
- 28. דה"א א, לד.
- 29. ומ"ש (פרשתנו כח, ה) "אם יעקב ועשו", הוא (לא מצד חשיבותו של יעקב, כ"א) לפי שבהסיפור "וישלח יצחק את יעקב גו'" נוגע רק שרבקה היתה אם יעקב (וגם ע"ז כתב רש"י "ואיני יודע מה מלמדנו"). ומדכתב "אם יעקב", הוסיף גם "ועשו", שהרי היתה אם שניהם. (וראה רד"ק שם באופן אחר).
- 30. ומה שבבני אברהם מונה בדה"י שם (פסוק כח) יצחק קודם לישמעאל – הוא לפי שישמעאל הי' "בן האמה" ואינו מתייחס כ"כ לאברהם כמו יצחק, וכמפורש בקרא (וירא כא, י. וראה פרש"י שם) "לא יירש בן האמה הזאת עם בני", שלהיותו "בן האמה", לכן לא יירש (בנכסי אברהם) עם בן הגבירה. (ולהעיר ממשנ"ת לקמן ע' 231 הערה 20).
- . בגו"א נח שם, שמה דאיתא בסנה' שכ"א הי' גדול מחבירו שנה, הוא רק לפי הס"ד שחשיב להו דרך תולדותן, אבל לפי המסקנא דחשיב להו דרך חכמתן "שפיר מצינו למימר דחם נולד אחרי שם ולא ידענו מתי". אבל בפרש"י סנה' שם (וכ"ה בע"ז שם) מפורש (לפי מסקנת הש"ס) ששם "קטן מכולם הוה".
רש"י על בראשית מ״ז:ב׳ - הטקסט מספריא
ומקצה אחיו. מִן הַפְּחוּתִים שֶׁבָּהֶם לִגְבוּרָה, שֶׁאֵין נִרְאִים גִּבּוֹרִים, שֶׁאִם יִרְאֶה אוֹתָם גִּבּוֹרִים יַעֲשֶׂה אוֹתָם אַנְשֵׁי מִלְחַמְתּוֹ, וְאֵלֶּה הֵם: רְאוּבֵן, שִׁמְעוֹן, לֵוִי, יִשָּׂשכָר וּבִנְיָמִין – אוֹתָן שֶׁלֹּא כָּפַל מֹשֶׁה שְׁמוֹתָם כְּשֶׁבֵּרְכָן; אֲבָל שְׁמוֹת הַגִּבּוֹרִים כָּפַל וְזֹאת לִיהוּדָה שְׁמַע ה' קוֹל יְהוּדָה; וּלְגָד אָמַר בָּרוּךְ מַרְחִיב גָּד; וּלְנַפְתָּלִי אָמַר נַפְתָּלִי, וּלְדָן אָמַר דָּן, וְכֵן לִזְבוּלוּן, וְכֵן לְאָשֵׁר; זֶהוּ לְשׁוֹן בְּ"רַ, שֶׁהִיא אַגָּדַת אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל. אֲבָל בְּתַלְמוּד בַּבְלִית שֶׁלָּנוּ (בבא קמא צ"ב) מָצִינוּ, שֶׁאוֹתָן שֶׁכָּפַל מֹשֶׁה שְׁמוֹתָן הֵם הַחַלָּשִׁים, וְאוֹתָן הֵבִיא לִפְנֵי פַרְעֹה, וִיהוּדָה שֶׁהֻכְפַּל שְׁמוֹ לֹא הֻכְפַּל מִשּׁוּם חַלָּשׁוּת, אֶלָּא טַעַם יֵשׁ בַּדָּבָר, כִּדְאִיתָא בְּבָ"קַ וּבְבָרַיְתָא דְּסִפְרֵי שָׁנִינוּ בָהּ בִּוְזֹאת הַבְּרָכָה, כְּמוֹ תַּלְמוּד שֶׁלָּנוּ:
ומקצה אחיו SOME OF HIS BRETHREN — Some of the inferior ones amongst them as to strength — of those who did not look robust. For should Pharaoh find them to be robust men he might press them for military service. The weaker brethren were as follows: Reuben, Simeon, Levi, Issachar and Benjamin, and it was they whose names Moses did not repeat when he blessed them. But the names of the strong ones he mentioned twice: (Deuteronomy 33:7) “And this is for Judah ... hear, Eternal, the voice of Judah”; (Deuteronomy 33:20) “And of Gad he said, Blessed he lie that extendeth Gad”; (Deuteronomy 33:25) “And of Naphtali he said, Naphtali ...” (Deuteronomy 33:22). “And of Dan he said Dan . . .”, and in like manner he repeated the names of Zebulun (Deuteronomy 33:18) and of Asher (Deuteronomy 33:24). This is the version of Genesis Rabbah 95:4 which is a Palestinian Agada. But in our Babylonian Talmud we find that those whose names Moses mentioned twice were the weaker of the brethren and it was these whom he (Joseph) brought before Pharaoh. But six are enumerated above as having their names mentioned twice and he brought only five before Pharaoh. The explanation is that it is true that Judah’s name is mentioned twice, but it is mentioned twice not because he was one of the weaker brethren, but there is another reason for this, as is stated in Bava Kamma 92a. In the Baraitha of Siphre on וזאת הברכה we have the same version as in our Babylonian Talmud.
רש"י על בראשית ב׳:י״ד - הטקסט מספריא
חדקל. שֶׁמֵּימָיו חַדִּין וְקַלִּין:
פרת. שֶׁמֵּימָיו פָּרִין וְרָבִין וְמַבְרִין אֶת הָאָדָם: כוש ואשור. עֲדַיִן לֹא הָיוּ, וְכָתַב הַמִּקְרָא עַל שֵׁם הֶעָתִיד:
קדמת אשור. לְמִזְרָחָהּ שֶׁל אַשּׁוּר:
הוא פרת. הֶחָשׁוּב עַל כֻּלָּם, הַנִּזְכָּר עַל שֵׁם א"י:
חדקל TIGRIS — It is called חדקל because its waters are pungent in taste (חד) and light in weight (קל) (Berakhot 59b).
פרת EUPHRATES — It is called פרת because its waters grow (פרה) and increase and make men healthy (Berakhot 59b). כוש ואשור CUSH AND ASHUR did not then exist as countries, but Scripture writes with reference to the names which those districts would bear in the future (Ketubot 10b; Genesis Rabbah 16).
קדמת אשור means AT THE EAST OF ASHUR.
הוא פרת IS THE EUPHRATES — the most important of all, being mentioned in connection with the Land of Israel (Genesis Rabbah 16:3).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.