שיוך משוער לקטע
לקוטי שיחות כרך לה נח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו
וטעם הדבר, כי זה הי' מעין גדר חינוך בלבד להשלמת הבריאה — ג' עבודות אלו כמו שהיו לאמיתתם, בדרא דאברהם בדרא דמשה ובדרא דדוד.
46 ראה לקו"ש חכ"ב ע' 5 (באו"א קצת) בפרטיות יותר לגבי קרבנות דנח, דתקופת האבות הוי כחינוך, וקרבנות נח לפני זמן החינוך. ולהעיר דמאברהם התחיל ב' אלפים תורה (ע"ז ט, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך א וישלח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
אברהם פתח את שנות "שני אלפים תורה" , משה רבנו קיבל את התורה מסיני ומסרה לכל ישראל (אף שהפסוק "וירכיבם על החמור" דן במאורע שאירע קודם מתן תורה , הרי קשור הוא בענין יציאת מצרים שהיתה הכנה למתן תורה , כמו שנאמר: בהוציאך את העם ממצרים תעבדון את האלקים על ההר הזה), ותכלית מתן תורה תתגלה ע"י מלך המשיח.
20 ע"ז ט, א. וראה לקו"ת להאריז"ל ר"פ לך. ד"ה וה' ברך את אברהם – להצ"צ – נדפס בחידושיו על מס' ב"ב (אוה"ת ח"ש קכו, א ואילך).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ג חיי שרה שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
"אחד היה אברהם" – היחיד בזמנו שעבד את ה' אחד; הראשון ש"התחיל להאיר" את העולם באלקות; אברהם אבינו היה זה שבו החלה תקופת "שני אלפים תורה" (ללמוד ולהפיץ תורה בעולם ).
11 ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך ה הוספות - שיחות שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
4 ראה ל"ת להאריז"ל רייפ לך. דייה וה" ברך את אברהם -- להצ"צ -- פ"ג (נדפס בפ"ע וגם באוה"ת ח"ש קכו, א) ומרומז במרז"ל ששני אלפים תורה מתחיל בימי אברהם (ע"ז ט, א, ועיי"ש : אי נימא ממיית).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך י תולדות שיחה ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו
וראה לקו"ש ח"ה ע' 143 ואילך); ואפילו לה דעות שה" לו דין ב"ג, עכ"ז הרי יש לו שייכות וכו' לעבודת בג"י, וכדמוכת ממה שאמרו וז"ל (ע"ז ט, א) שמאברהם הותחלו השני אלפים תורה (וראה תו"א (לך יאו ב) שממנו הותחלה בחיי התיקון בדוגמת מ"ת), וגם מזה ש,מעשה אבות סימן לבנים" (ראה ב"ר פ"מ, ו רמבין בראשית יב, ו אוה"ת ר"פ לך)
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
לפיכך היו צריכים להיות בעולם "עליונים" ו"תחתונים", כדי שאחר־כך – בשעת מתן תורה , ואף קודם לכן, בתקופת "שני אלפים תורה" , שבה התחילה ההכנה לתורה – ייווצר האיחוד של שתי דרגות אלו, ש"התחתונים יעלו לעליונים והעליונים ירדו לתחתונים".
27 סנהדרין צז, סע"א. ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו נח שיחה ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
עשרים הדורות הראשונים, לפני "שני אלפים תורה" , ניזונין בחסדו של הקדוש־ברוך־הוא שלמעלה מהשתלשלות – יותר מאשר ששת הדורות האחרונים.
24 סנהדרין צז, סע"א. ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ידוע שבזמן אברהם אבינו (שהוא מעלתה של פרשת לך לך) התחילה תקופה של "שני אלפים תורה" , והוא היה הראשון (באבות) שהחל את ההכנה למתן תורה .
2 ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו לך לך שיחה ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
ענין זה התחיל בימי אברהם, בתחילת "שני אלפים תורה" , ו"אברהם התחיל להאיר" – להאיר באור האלקי הנעלה מן העולם ,
41 ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ נח שיחה א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז, ח
אף אם נסביר שבמילים "דורו של אברהם" אין הכוונה לתקופה שבה עבד אברהם עם עצמו, אלא לתקופה שבה התחיל להשפיע על אחרים – "את הנפש אשר עשו בחרן" , כנאמר בגמרא שדוקא אז מתחילה תקופה של שני אלפים תורה , הרי גם ענין זה היה לפני פטירת נח, כנאמר בגמרא:
23 ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ חיי שרה שיחה ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ז
לעומת זאת נישואי אברהם ושרה היו לפני שאברהם נעשה "תמים" על־ידי מצות המילה, לפני "את הנפש אשר עשו בחרן" וכו' – בתקופה שבה גם אברהם היה, כשרה, באור כשדים ובבית אביו, תרח קודם שעשה תשובה, בין עובדי עבודה זרה.
57 לך יב, ה. וראה ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כא הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ח
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
-- ומצינו כיו"ב דחורבן הבית הי' כמה שנים (קעב) לפני סיום דב' אלפים תורה (ע"ז ט, א בפרש"י ובכ"מ).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ נצבים-וילך, כ"ג אלול, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו
וזהו מה שהתחלת שני אלפים תורה היא מאברהם אבינו, היינו שהתחלת הקישור דנבראים עם הבורא היתה באברהם אבינו.
949 סנהדרין צז, א. ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ בראשית, מבה"ח וער"ח מרחשון ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וגילוי זה נעשה ע"י התורה – כמובן מדברי המדרש "יהי אור זה אברהם ", שבו מתחילים "שני אלפים תורה ", ועל ידו (היינו, ע"י ענינו של אברהם, תורה ) נעשה הגילוי ד"רוחו של מלך המשיח" .
18 ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ ויקהל-פקודי, פ' החודש, מבה"ח ניסן, ה'תשי"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו
וגם הבחירה ביעקב ובניו קשורה עם מ"ת, וכידוע שהתחלת שני אלפים תורה הוא מאברהם אבינו.
56 סנהדרין צז, סע"א. ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם יום ב' דחג-השבועות, ה'תשט"ו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
וזוהי מדריגת אברהם, כמארז"ל שני אלפים תהו שני אלפים תורה כו', דעד אברהם הי' בחי' תהו, ומאברהם התחיל בחי' התקון, שהו"ע התלבשות האורות בכלים, ובענין זה היתה עבודתו של אברהם אבינו שעשה כלים לאלקות, שע"י עבודתו בהכנסת אורחים ופרסום אלקותו ית', כמ"ש ויקרא שם בשם הוי' א-ל עולם , היינו, לא א-ל העולם , שהעולם הוא דבר בפני עצמו ואלקות מושל ושולט על העולם , כי אם א-ל עולם , שהעולם עצמו הוא אלקות, הנה ע"י עבודתו זו עשה כלים לגילוי אור האלקי, והמשיך האורות בכלים.
32 ראה סנהדרין צז, סע"א. ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ה' פ' וישב, י"ט כסלו ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו
אברהם – התחיל "שני אלפים תורה" ,
39 ע"ז ט, א. וראה לקו"ת להאריז"ל ר"פ לך. ד"ה וה' ברך את אברהם – להצ"צ – נדפס בחידושיו על מס' ב"ב (אוה"ת חיי שרה קכו, א).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת יום ב' פ' בלק, י"ב תמוז, ה'תשח"י
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו
ואם אצל המוריש הי' הענין ד"וישכם אברהם בבוקר ויחבוש את חמורו", אפילו ללא תורה וללא רבי – עאכו"כ שכן הוא לאחרי שניתוסף (מלבד התחלת "שני אלפים תורה" , גם) ענין התורה בגלוי, ואח"כ גם תורת החסידות, ובאופן ד"אנא נפשי כתבית יהבית", שהרביים הכניסו את עצמיותם בכתבי החסידות.
168 ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ט
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו
ובהקדים שאברהם הי' בתחלת שני אלפים תורה , שאז הותחל הענין דמ"ת.
36 ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם י"ב תמוז, ה'תש"כ
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
עד שבא כו' ומצא שם צור גדול, דקאי על אברהם, האדם הגדול בענקים, שהוא ראש צורים (אלו האבות), להיותו ראש לאבות, שממנו התחילו שני אלפים תורה (לאחרי שני אלפים תהו), בחי' עולם התיקון, וכמארז"ל על הפסוק והארץ היתה תהו גו' וחושך גו', אמר הקב"ה עד מתי יהא העולם מתנהג באפילה, תבוא האורה, ויאמר אלקים יהי אור, זה אברהם.
12 ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשי"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
ויש לומר, שטעם הדבר שענין זה נפעל ע"י שרה (ולא ע"י נח) הוא משם שאז כבר היתה התחלת הגילוי דמתן תורה , שני אלפים תורה , ולכן שרה ע"י עבודתה היתה יכול לתקן הקלקול דחטא עה"ד, להמשיך הביטול גם במורגש.
56 ראה ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ליל ש"ק פ' בשלח, י"א שבט, אחרי קבלת שבת, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דהנה אמרו רז"ל שית אלפי שנין הוה עלמא, שני אלפים תהו שני אלפים תורה ושני אלפים ימות המשיח , הנה בשני אלפים ימות המשיח , ובפרט באלף הששי, ובפרט בסוף הזמן דעקבתא דמשיחא, דמאטו רגלין ברגלין, צריך להיות לא רק ענין הבירורים, אלא גם הענין דנצחון המלחמה, שזהו ע"י הפצת המעינות דפנימיות התורה .
75 סנהדרין צז, סע"א. ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם מוצש"ק פ' בשלח, י"א שבט, ה'תשכ"א
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
יו"ד) והנה ענין זה נראה בעיקר בגמר הבירורים, שזהו בסיום השית אלפי שני דהוי עלמא, בשני אלפים ימות המשיח שלאחרי שני אלפים תהו ושני אלפים תורה , ובשני אלפים ימות המשיח גופא הרי זה ביחוד באלף הששי, ובסוף אלף הששי, שזהו דרא דעקבתא דמשיחא, כד מאטו רגלין ברגלין (כדאיתא בזהר ובארוכה בספרי קבלה).
117 ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ תולדות, ב' כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
מי המבול לטהר את הארץ ; "וירח את ריח הניחוח" ; ברית עם נח כו'; לידת אברהם אבינו , עד לפסוק האחרון שבסדרה:
1326 כי עד אברהם (גם אחרי הטהרה שע"י המבול) לא הי' עדיין אמיתית נייחא דרוחא, שהרי העולם מתנהג באפילה (ב"ר פ"ב, ג). ועדיין הם שני אלפים תוהו (ע"ז ט, א). וראה סה"ש תש"ב ע' 30: "פ' נח איז דער מבול, עס איז אַ קאַלאַמוטנע וואָך, אָבער עס איז אַ פריילעכער סוף וואָך, עס איז געבאָרן געוואָרן אברהם אבינו".
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת* ש"פ וישלח, ט"ז כסלו, ה'תשכ"ה
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ו
הנישואין של בנ"י עם הקב"ה היו בשעת מתן תורה , וההתחלה בזה היתה מאברהם אבינו והלאה .
1702 ראה ל"ת להאריז"ל ר"פ לך לך. ד"ה וה' ברך את אברהם – להצ"צ – פ"ג (נדפס בפ"ע וגם באוה"ת חיי שרה קכו, א). ומרומז במרז"ל ש"שני אלפים תורה " מתחיל בימי אברהם (ע"ז ט, א. ועיי"ש : "אי נימא ממ"ת").
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ג
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
אע"פ שלכל אחד מהאבות היתה עבודה מיוחדת (כנ"ל), מ"מ, אין הכוונה שלא עסקו בשאר עניני העבודה – שהרי אמרו חז"ל שמאברהם אבינו התחילו "שני אלפים תורה" , והחידוש של "שני אלפים תורה" לגבי "שני אלפים תוהו" , הוא, שתוהו ענינו פירוד, ותורה ענינה התכללות, ולכן, בהכרח לומר שאצל כל אחד מהם היתה העבודה בכל ג' הקוין,
935 ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ נח, ב' דר"ח מרחשון, ה'תשכ"ד
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו
כללות החילוק שבין תהו לתיקון , כמובן מזה ש"שני אלפים תורה" שלאחרי "שני אלפים תהו" התחילו מאברהם אבינו – שנח לא התפלל ולא ביקש רחמים על דור המבול (ולכן נקראים מי המבול על שמו:
1045 ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת ש"פ חיי שרה, מבה"ח כסלו, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
הראשון ש"התחיל להאיר" את העולם באלקות; ובו התחילה התקופה ד"שני אלפים תורה" (ללמוד ולהפיץ תורה בעולם ).
800 ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם ש"פ במדבר, מבה"ח וער"ח סיון, ה'תשכ"ב
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו
דהנה, ידוע שכל המצוות נקראים בשם צדקה, כמ"ש וצדקה תהי' לנו כי נשמור לעשות את כל המצוה גו', וכן מצינו באברהם, שממנו מתחילה התקופה דשני אלפים תורה , דכתיב בי' אשר יצוה את בניו גו' ושמרו דרך הוי' לעשות צדקה גו'.
995 ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת מנחם שיחת חג הפורים, ה'תש"ל
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע א
והנה, מהזמן שבו נקבע היו"ט דפורים עד לזמנם של רבה ור' זירא, עברו ריבוי שנים – שהרי המאורע דפורים הי' בתחלת בנין בית שני, שעמד לאח"ז עוד ארבע מאות שנה לערך (שהרי בית שני עמד ארבע מאות ועשרים שנה ), ואילו רבה ור' זירא הם אמוראים שהיו לאחרי התנאים, לאחרי חתימת המשנה ע"י רבי, שהי' בזמן התחלת החורבן , ובזמן האמוראים גופא לא היו רבה ור' זירא הדור הראשון של האמוראים.
2602 ב"ב ג, ריש ע"ב ובפרש"י. ע"ז ט, רע"א ובפרש"י.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ויובן כו' הני כ"ו הודו כו'
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו
והענין הוא דהנה ב' אלפים תורה וב' אלפים שהיו קודם הי' מבחי' חסד שאף שהיו כולם עובדי כוכבים, ולכן אברהם אבינו היו לו ד' מאות פרקי' במסכת עבודת <67>
10 ב' אלפים תורה : ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אריב"ל הנהו ך"ו הודו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והענין דהנה בגמ' מחלק שית אלפי שנין על ג' זמנים, והזמן האמצעי הוא ב' אלפי' תורה וקודם זמן זה כפה"נ מפי הגמ' שהם ב' אלפי' של מדת החסד דהיינו מצד מדת חסדו וטובו השפיע להם ריבוי טוב אף שהיו עו"כ, ולכן אמרז"ל מס' עכו"ם של א"א הי' ת' פרקי ועתה מס' עכו"ם שלנו מעט הוא שלא בערך כו' אך שאז רוב האומות היו עו"כ אומה זו לכוכב זה כו' לכן היו לו בזה ריבוי פרטים, ומ"מ נמשך להם ריבוי השפעה, דמצד אוא"ס הרי אם חטאת מה תפעול בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו ומה מידך יקח ולכן כמה ארך אפים לפניו אעפ"י שכל הדורות מכעיסים ובאים ומ"מ השפיע להם ריבוי טוב (בפ"א דהנה כתי' הוי' הוי' אל רחום וחנון ארך אפים כו' הרי הוי' הא' מבחי' א"א, ואותן הדורות נמשך להם ך"ו המשכת משם הוי' דא"א) ואח"כ הם ב' אלפים תורה והתחיל בערך שנת נ"ב לאברהם היינו שיהי' ההנהגה ע"פ חכ' התורה (בפ"א דאורייתא מחכ' נפקת והיינו שיומשך החסד ע"י החכ', וחכ' יש בה קצת דין וא"כ נמשך החסד בדקדוק למי שראוי דוקא) שיהי' לפ"ע העלאת מ"ן מלמטה כמו"כ יהי' ההמשכה מלמעלה, וע"ז כתי' אף ברי יטריח ע"ב יפיץ ענן אורו, והוא מסיבת מתהפך בתחבולתם לפעלם ואי' בזהר לפעלם דבני נשא וכ"פ רש"י והוא מהגמ' אם בתחילת השנה מטיבים מעשיהם ונפסק ריבוי גשמים ואח"כ נתקלקל ח"ו לשנות א"א אלא יורדים במקום הרים ושלא בזמנם, ואם בתחילת השנה קלקלו מעשיהם ונפסק השפעה בצמצום מ"מ לא יאמר נואש דאין לך דבר שעומד בפני התשובה ויש תשובה שמהפך הגז"ד לגמרי ואפי' תשובה שאינו מהפך הגז"ד ומ"מ ע"י תשובה יורדי' במקום הראוי ובזמנם, דכשגשמים יורדים בזמנם
9 שית אלפי שנין : ראה ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אריב"ל הנהו ך"ו הודו
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
והענין דהנה בגמ' מחלק שית אלפי שנין על ג' זמנים, והזמן האמצעי הוא ב' אלפי' תורה וקודם זמן זה כפה"נ מפי הגמ' שהם ב' אלפי' של מדת החסד דהיינו מצד מדת חסדו וטובו השפיע להם ריבוי טוב אף שהיו עו"כ, ולכן אמרז"ל מס' עכו"ם של א"א הי' ת' פרקי ועתה מס' עכו"ם שלנו מעט הוא שלא בערך כו' אך שאז רוב האומות היו עו"כ אומה זו לכוכב זה כו' לכן היו לו בזה ריבוי פרטים, ומ"מ נמשך להם ריבוי השפעה, דמצד אוא"ס הרי אם חטאת מה תפעול בו ורבו פשעיך מה תעשה לו אם צדקת מה תתן לו ומה מידך יקח ולכן כמה ארך אפים לפניו אעפ"י שכל הדורות מכעיסים ובאים ומ"מ השפיע להם ריבוי טוב (בפ"א דהנה כתי' הוי' הוי' אל רחום וחנון ארך אפים כו' הרי הוי' הא' מבחי' א"א, ואותן הדורות נמשך להם ך"ו המשכת משם הוי' דא"א) ואח"כ הם ב' אלפים תורה והתחיל בערך שנת נ"ב לאברהם היינו שיהי' ההנהגה ע"פ חכ' התורה (בפ"א דאורייתא מחכ' נפקת והיינו שיומשך החסד ע"י החכ', וחכ' יש בה קצת דין וא"כ נמשך החסד בדקדוק למי שראוי דוקא) שיהי' לפ"ע העלאת מ"ן מלמטה כמו"כ יהי' ההמשכה מלמעלה, וע"ז כתי' אף ברי יטריח ע"ב יפיץ ענן אורו, והוא מסיבת מתהפך בתחבולתם לפעלם ואי' בזהר לפעלם דבני נשא וכ"פ רש"י והוא מהגמ' אם בתחילת השנה מטיבים מעשיהם ונפסק ריבוי גשמים ואח"כ נתקלקל ח"ו לשנות א"א אלא יורדים במקום הרים ושלא בזמנם, ואם בתחילת השנה קלקלו מעשיהם ונפסק השפעה בצמצום מ"מ לא יאמר נואש דאין לך דבר שעומד בפני התשובה ויש תשובה שמהפך הגז"ד לגמרי ואפי' תשובה שאינו מהפך הגז"ד ומ"מ ע"י תשובה יורדי' במקום הראוי ובזמנם, דכשגשמים יורדים בזמנם
20 ב' אלפים תורה . . נ"ב לאברהם : ע"ז ט, א. ראה גם לעיל ח"א (בחלק הנחות כ"ק אדמו"ר מהורש"ב) הנחה ד"ה ר' אבהו פתח והמה כאדם על יד הערה 85.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם אשריכם זרעי על כל מים
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה, ו
אשריכם זרעי על כל מים, ואמרז"ל אין זריעה אלא צדקה שנא' זרעו לכם צדקה וקצרו לפי חסד, וצ"ל מהו"ע חסד זה והלא יש ב' מדרי' בחסד וכמ"ש בזהר אית חסד ואית חסד ועל איזה חסד הכוונה כאן, והנה כתי' זורע צדקות מצמיח ישועות והו"ע מ"ש וכובע ישועה בראשו ונת"ל כוב"ע ך"ו ע"ב, ך"ו הוא מספר ש' הוי' וע"ב הוא חס"ד שהוא בגימ' ע"ב וא"כ ה"ז חסד הוי' שנק' בזהר רב חסד ועז"א ריב"ל הנהו ך"ו הודו כנגד מי כנגד ך"ו דור שלא נתן להם את התורה וזן אותם בחסדו שנמשך להם מבחי' חסד ה' דכמה א"א לפניו, ובקש דוד שגם עתה בב' אלפים תורה דכתי' ונתתי גשמיכם בעתם שגם גשמיות ההשפעה תלוי בתורה דאם מטיבים מעשיהם כו' ומ"מ יומשך בחי' חסד ה'
18 בב' אלפים תורה : ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
ספר המאמרים תרצ"ב ש"פ תולדות, רצ"ב. ריגא
מקור מפורש
כנראה בקטע זה
קטע ה
דעד אברהם הי' העולם מתנהג באפלה שהם שני אלפים תהו, והי' רק זקנה דשנים.
154 ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
על הדף
לקוטי שיחות כרך ה תולדות שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
ולכן מופיע חם מיד לאחר שם, כי הוא הצעיר משם, כדי להציב לפחות את חם מיד לאחר שם – לפי סדר הולדתם.
26 בפרש"י לש"ס (סנה' שם ד"ה בר מאה. ע"ז ט, א ד"ה ה"ג), ששם קטן מכולם. וי"ל, שהוכחת רש"י לזה היא – כי ע"פ דרך הלימוד בש"ס לא היו גדולים זמ"ז רק בשנה אחת (ראה רא"ם נח י, כא), ומכיון שנח התחיל להוליד לת"ק שנה ושם נולד בהיות נח בן תק"ב שנה, בהכרח ששם הי' קטן מכולם*. אבל בפירושו עה"ת כתב רש"י להדיא (נסמן בהערה 20) שחם קטן מכולם. וי"ל, שהוכחתו לזה היא מזה עצמו שחם נמנה אחרי שם. וראה הערה הבאה.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך טו וישב שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
זוהי הסיבה לכך שרש"י מביא את משל המרגלית דוקא בפרשתנו, אצל יעקב, ולא אצל נח ואברהם.
49 בב"ר שם הביא המשל (אף שהוא בסגנון אחר) בפ' לך גבי אברהם. ולהעיר: (א) מאברהם הותחלה התקופה של ב"א תורה (ע"ז ט, א). וראה אוה"ת שם. בית האוצר (להר"י ענגל) בתחלתו. ובכ"מ. (ב) שם לא הובא הענין ד"משליך את הצרורות" (וגם בתנחומא שם כתב רק "הניח את העפר כו'", כנ"ל בפנים).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כ נח שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
לפי זה מובן הניסוח "אילו היה בדורו של אברהם", כי מצב זה של הדור התממש רק לאחר מות נח, בהיות אברהם כבן שבעים.
77 כפשוטו של מקרא, כנ"ל בהערה שלפנ"ז. וגם לפי המובן מתוד"ה וגמירי (ע"ז ט, א) דהליכתו מחרן היתה כשהי' בן נ"ב (וראה סדר הדורות ב"א כג) – אבל ראה מהרש"א שם* – הרי מפורש ברמב"ם "והוא קורא שנאמר ויקרא שם בשם ה' א־ל עולם" שנאמר כאשר ויטע אשל בבאר שבע לאחרי היותו משך זמן בא"י. וראה פרש"י וירא (שם, לד). וראה ברכות יג, א: בתחלה נעשה אב לארם ולבסוף (כשנקרא אברהם – בן צ"ט שנה) נעשה אב לכל העולם כולו. אבל ראה מאירי שם (בפתיחתו למס' אבות). וראה מגן אבות לתשב"ץ שם.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כה לך לך שיחה א
מקור מפורש
בדף זה
דביקותו בקדוש ברוך הוא, כפי שמתואר בתורה, התחילה כאשר נצטווה על ידי הקדוש־ברוך־הוא, וקיים את הציווי.
39 והיינו דמודגש כאן לא רק עצם ענין הבחירה בזה שהציל אותו או גם דיבר אתו, אלא בזה שנצטווה. והרי גם דיבור ה' בברית בין הבתרים הי' בהיותו בן שבעים שנה (פרש"י בא יב, מ. תוד"ה וגמירי ע"ז ט, א) ואעפ"כ מתחיל בתורה בהציווי לך לך, שבפשטות הכתובים ה"ז כאשר הי' אברם בן ע"ה שנה (פרשתנו יב, ד). וראה מקומות שבהערה 25 לקו"ש חט"ו שם הערה 14. ואכ"מ.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
לקוטי שיחות כרך כו הוספות - שיחות ומכתבים שיחה ט
מקור מפורש
בדף זה
ובכמה מקומות נחשבים לגלות אחת (ולפעמים ע"ש מדי לבד (ב"ר פמ"ד, יז), או פרס לבד (ע"ז ט, א)).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות שבת - ח"ו (סי' שכג-שדמ) שכח דין חולה בשבת
מקור מפורש
בדף זה
מחמת עצמו אלא שמעשה הנכרי גורם לו האיסור .
650 ר"ן
פ"ב דע"ז ט, א (ועכשיו נהגו לבשל לחולה שאין בו סכנה על ידי עובד
כוכבים בשבת, ואף על פי שהתבשיל עצמו אסור משום בשולי עובדי כוכבים. ואף על פי
שאין בדבר ראיה מכרעת, דאי מדאמרינן התם בפרק מפנין (קכט, א) צרכי חולה נעשין על
ידי עובד כוכבים בשבת, ההיא אפשר לאוקומי בדברים שאין בהם משום בשולי עובדי כוכבים.
אלא דכיון דסתמא איתמר, הראשונים שהנהיגו כן לא ראו לחלק. ואף על פי כן אין להביא
ראיה משם להתיר לחולה שאין בו סכנה לדבר שאיסורו מצד עצמו, כגון גבינה של עובדי
כוכבים וסתם יינן, דהתם כיון שהדבר מותר בעצמו, לא רצו להחמיר בו יותר מפני שהוא
בשולי עובד כוכבים, ממעשה שבת).
והוא הדין אסורי הנאה מדברי סופרים,
כדלקמן סי' תקז בקונטרס אחרון סוף סק"ד (מאכלות אסורות שאסורים לחולה שאין בו
סכנה, אפילו אין איסורן אלא מדברי סופרים, כדמוכח בר"ן שהביא הב"י סוף
סי' שכ"ח גבי בישולי נכרים. והוא הדין לאיסורי הנאה מדברי סופרים, כמ"ש
ביו"ד סי' קכ"ג, לענין סתם יינן עיי"ש). והיינו כנפסק בשו"ע
שם ס"ב (אסור לעשות מרחץ מסתם יינם לחולה שאין בו סכנה).
*
וכל זה לחולה עצמו. משא"כ
לבריא אסור לאכלו, כדלעיל סי' שיח ס"ה ( שאם אפה נכרי או בישל
בשבת לצורך חולה, אסור לבריא אף במוצאי שבת, משום בשולי נכרים, כמ"ש
ביו"ד סימן קי"ג ).
ולענין החולה עצמו, שרוצה לאכלו
במוצאי שבת, ראה לקמן שם (הערה מח).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
שוע"ר עם ביאור דברי שלום הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) הלכות יום טוב (סי' תצה-תקכט) תקז דיני אפייה ביום טוב
מקור מפורש
בדף זה
שאסורים לחולה שאין בו סכנה אפילו אין איסורן אלא מדברי סופרים, כדמוכח בר"ן
2106 ע"ז ט, א ד"ה כי (אפשר שאין מתרפאין אף באיסורי הנאות של דבריהם כדרך
הנאתן, דאפשר דכל שהוא כדרך הנאתן השוו אותן לשל תורה).
וכן הוא לעיל סי' שכח סי"ט (שכל
מאכלות האסורות אפילו מדברי סופרים לא התירו אותן לחולה שאין בו סכנה).
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [ר"א פתח והמה כאדם] וביאור ענין משתשקע החמה
מקור מפורש
בדף זה
בג"ע מה שעכשיו זהו קיבול שכר כו', ואילו לא חטא האדם הי' הבירורי' באופן אחר לגמרי, אך כיון שחטא הוצרך לברר האדמה שלוקח משם כנ"ל, ואח"כ יבוא לתכלית השלימות הנרצה בעבודת המצות, ואמנם מזמן התחלת תיקון אדה"ר עד גמר הבירורי' יש כמה וכמה חילוקי מדרגות, שהגם שארז"ל אין בין עוה"ז ליומהמ"ש אלא ש"מ בלבד, מ"מ עד מ"ת הי' אופני הבירורי' ע"ד ואופן אחר שהרי הי' שני אלפי' תהו, וקיום המצות שעשו האבות גם כשלא נצטוו היו רק ריחות לגבי קיום המצות אחר שנצטוו במ"ת תרי"ג מצות כו', כנודע, משא"כ ע"י מ"ת שנתן לנו התומ"צ ארז"ל אבל אנו שמן תורק שמך כדבר שמריקי' מכלי אל כלי, כמ"ש מזה במ"א באריכות, שהריח הוא רק הארה לבד ולכן אינו נחסר, משא"כ שמן או שא"ד שמריקי' מכלי אל כלי ה"ז הוא עצם אותו הדבר עצמו, ואמנם קיום המצות שבזמן שבהמ"ק הי' קיים לכאו' נראה שזהו תכלית השלימות, והרי הי' אז גילוי אלקות באופן נעלה, וכמ"ש בזהר שבימי שלמה קיימא סיהרא באשלמותא כו', אמנם באמת ג"ז אינו תכלית ושלימות עדיין שהרי נא' כי על אפי ועל חמתי היתה לי העיר הזאת מיום אשר בנו אותה (ירמי' ל"ב ל"א), הרי בעת שמחת לבו מבנין בהמ"ק הי' על אפו ועל חמתו, אלא שמצד בחי' מוחין דגדלות אינו <92>
1795 שני אלפי' תהו : ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ר' אבהו פתח והמה כאדם
מקור מפורש
בדף זה
והנה מעת חטא עה"ד עד זמן שאנו בו עתה היו כמה שינוים בעבודה דתחילה הי' שני אלפי' תוהו, הגם שאדה"ר התחיל בבירורים מ"מ הי' ע"ד התהו, ואח"כ ב"א תורה והעיקר הוא מזמן מ"ת, אף שהתחלת החשבון הוא ממ"ח לאברהם מ"מ הרי ארז"ל כל המצות שעשו האבות ריחות היו אבל אנו שמן תורק שמך דבר שמוריקין מכלי לכלי, ריח הוא רק הארה בעלמא, ולכן כמה שמריחים אינו כלה כלל, אבל אנו שמן תורק שמך שהוא עצמיות וגם כדבר שמוריקין מכלי
81 שני אלפי' תוהו : ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם ר' אבהו פתח והמה כאדם
מקור מפורש
בדף זה
והנה מעת חטא עה"ד עד זמן שאנו בו עתה היו כמה שינוים בעבודה דתחילה הי' שני אלפי' תוהו, הגם שאדה"ר התחיל בבירורים מ"מ הי' ע"ד התהו, ואח"כ ב"א תורה והעיקר הוא מזמן מ"ת, אף שהתחלת החשבון הוא ממ"ח לאברהם מ"מ הרי ארז"ל כל המצות שעשו האבות ריחות היו אבל אנו שמן תורק שמך דבר שמוריקין מכלי לכלי, ריח הוא רק הארה בעלמא, ולכן כמה שמריחים אינו כלה כלל, אבל אנו שמן תורק שמך שהוא עצמיות וגם כדבר שמוריקין מכלי
84 ב"א תורה : ע"ז ט, א.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר
תורת שמואל תר"ם [לכל תכלה כו'] אך עדיין צ"ל מאחר שבחי' חיוהי
מקור מפורש
בדף זה
ועוי"ל דהנה כ"ז הוא בכדי שיוכל להיות אח"כ מציאת ההשתלשלו' דע"ס באצי' שא"א כ"א כאשר מתחלה נמצא מציאות שם חכ' שעדיין אינה שייך כלל לגילוי הזולת, אמנם בשם זה נמצא אח"כ מציאות חכ' שגם זולתו יוכל להבינה לכן כאשר נאצל ממנו ית' להיות מציאות שם חכ' שאינה חכ' ידיעא כלל, כ"א מה שבידיעת עצמותו יודע את התורה, לכן אח"כ נתהוה בחי' חכ' דאצי' שהוא ענין בחי' חכ' התורה כמו שהיא למעלה עדיין קודם בואה בבחי' התגלות למטה, וכנודע שעצם בחי' החכ' אינה עדיין בשביל זולת שהרי יכול לישב בעצמו ולהשכיל השכלות, אמנם השכלה זו היא מורגשת שגם זולתו יוכל להבינה, כ"א שאינו מוכרח שישפיע אותה לזולתו כמו המדות עד"מ שבהעדר ההשפעה מתבטל המדה, וכשבא הזמן משני אלפי' תורה התחיל לבוא לידי גילוי בחי' אור ושפע דחכ' זו
262 משני אלפי' תורה : ע"ז ט, א.
[edn_60_*] ויש להוסיף הנחה זו לרשימת מאמרי דא"ח של כ"ק אדמו"ר מהר"ש ש. ז.
[edn_61_א] ולכאורה כצ"ל בסה"מ תרע"ח שבפנים ההערה.
[edn_62_ב] נדפס גם לקמן מאמר ד"ה ושאבתם מים פ"א ובהערה 34.
העתקת הציטוט
העתקת הקישור
פתיחה בהקשר