454

אלפי שני הוי עלמא בפשטות. וראה ציון מקצתם במרגלית הים לסנה' צז, א. -- ולדכוותי' דמר בטח יומתק הוספת ציון להגר"א לתקו"ז תלץו.

בברכה /מקום החתימה/

לשלימות הענין ולבירור תמי' וכו': באותיות דרע"ק (נוסחא א' -- שהובאה באור זרוע בתחלתו): בי"ת כו' ששני פעמים עתיד העולם ליחרב אחד בימי המבול ואחד בסוף ששת אלפים ותשעים ושלש שנים (והועתק ביוצר לשבת שלפני שבועות),

שנוסף ע"ז שהוא היפך מכל מחז"ל הנ"ל -- לכאורה אינו מובן כלל: בכמה

מהנ"ל מפורש דשתא אלפי שני מכוונים כנגד ששת ימי בראשית ואלף הז' -- כנגד יום השבת, שאז שבת וינפש ממע"ב ולכן שבת אסור במלאכה, וא"כ איך אפשרי קיום העולם (צג שנים) באלף הז

ונלפענ"ד דצ"ל ,,תשעים" בלא וא"ו. והכוונה -- צג שנה בסוף אלף הששי יחרב (ויהי' אח"כ חד חרוב), והמעתיק הראשון שלא דק בהכונה הוקשה לו דכמו דכתיב ושלש צ"ל ותשעים, ו,תיקן" והוסיף וא"ו. -- ומצינו כיו"ב דחורבן הבית הי' כמה שנים (קעב) לפני סיום דב' אלפים תורה (ע"ז ט, א בפרש"י ובכ"מ).

וייל (בדוחק עכ"פ) דאפילו ,ותשעים" בוא"ו יל"פ כך: בסוף ששת אלפים ותשעים ושלש שנים (בסופו); או ,,בסוף ו"א ו(בדיוק) צ"ג שנים", וכיו"ב.

ועפ"ז יתורץ ג"כ דיש תוספת שבת מלפניו גם (באלף הז') ביום שכולו שבת.

ובכל אופן -- ה"ז (באותיות דרע"ק) מדרש מחולק עם ב"ר (פ"י, ט): הורדה משתחשך כו' כחוט השערה.