63
מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.
ח. בחירת משה ואהרן לשליחות בזכות יוכבד ועמרם
ההסבר לכך הוא: כבר לפני כן למדנו על אמם של משה ואהרן, יוכבד41, אשר לא בצעה את גזירת פרעה "אם בן הוא והמתן אותו"42, אלא "ותיראנה המילדות את האלקים ולא עשו כאשר דבר אליהן מלך מצרים". ולא זו בלבד שלא קיימו את "והמתן אותו", אלא יותר מכך: "ותחיין את הילדים" – "מספקות להם מים ומזון..."43. היא השתדלה לעשות ככל יכולתה כדי לבטל את גזירת פרעה ואף עשתה את ההיפך מכך: בדומה לכך מוצאים לגבי אביהם, עמרם, שבלי להתחשב בגזירת פרעה "החזירה ועשה בה ליקוחין שניים"44.
ואת זאת מדגישה כאן התורה: הסיבה לכך ש"וידבר ה' אל משה ואל אהרן ויצוום אל בני ישראל ואל פרעה מלך מצרים להוציא את בני ישראל מארץ מצרים", [בחירתם להוצאת ישראל ממצרים – היתה "הוא אהרן ומשה – שילדה יוכבד לעמרם"]. מפני הזכות45 והמעלה של אביהם ואמם46 בקיום והחייאת ישראל במצרים, היו הם אלו אשר "אמר ה' להם הוציאו את בני ישראל מארץ מצרים".
ט. בשליחות זו משה ואהרן הם "אחד"
אך לפי זה קשה: מעשהו של עמרם, "החזירה ועשה בה ליקוחין שניים", הביאו רק ללידת משה, שהרי אהרן נולד לפני הליקוחין השניים. כך גם התמודדותה של יוכבד נגד גזירת פרעה היתה לאחר הולדת אהרן, רק אצל משה47, שלגביו נאמר "ותצפנהו..."48, וכדומה. כמו כן היה משה העיקרי בהכנת ובהבאת הגאולה, ואם כך צריכה היתה התורה להקדים בפסוק זה את משה לאהרן"?
ולא רק בפסוק זה ("הוא אהרן ומשה") אלא גם לפני כן, כאשר מדובר על יחוסם49, גם שם צריכה היתה
הערות
- 41. שמות א, טו ואילך ובפרש"י.
- 42. שם א, טז.
- 43. שם א, יז וברש"י.
- 44. פרש"י שם ב, א.
- 45. להעיר שמצינו כבר לפנ"ז בתורה, פעולה ותגמול(וכיו"ב)לבניםבזכותהאבות–ראהלדוגמא תולדות כו, ד־ה. שם, כד. פרש"י נח ט, כג.
- 46. ועפ"ז יומתק לשון רש"י שם (ו, יג) "ללמדנו היאך נולדו משה ואהרן ובמי נתיחסו" – ולא כתב בקיצור"ללמדנויחוסמשהואהרן".ובפרטשהכתוב אינו מפרש "היאך נולדו".
- 47. ובפרט ע"פ הדגשת רש"י (כבהערה שלפנ"ז) "היאך נולדו".
- 48. שם ב, ב ואילך.
- 49. ולהעיר שמצינו במ"א (בראשית ה, לב) "ויולד נח את שם את חם ואת יפת": א) שהכתוב מספר ע"ד לידתם, ב) נזכרים בפעם הראשונה – ואעפ"כלאנמנוכסדרתולדותם*כ"אמקדים"שם" החשוב שבכולם כפרש"י שם**, ועאכו"כ בנדו"ד*** אשר: א) הוזכרו כאן לא בשביל סיפור
- . וכן בנוגע בנות צלפחד, שגם בפעם הא' (פינחס כו, לג) שנאמר "וצלפחד גו' לא היו לו בנים כי אם בנות", לא נמנו כסדר תולדותם, כפרש"י ס"פ מסעי. אבל ראה לקו"ש ח"ח שם.
- . אבל ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 116 ואילך ובהערות שם.
- . אף שיש לחלק בפשטות, דב"שם" מעלתו תולדות עמרם ויוכבד כשלעצמם, כ"א – באיזה זכות נאמר למשה ואהרן "ויצום גו' להוציא גו'", ב) כבר הוזכרו (וידועים) לפנ"ז בתורה.
רש"י על שמות ב׳:א׳ - הטקסט מספריא
ויקח את בת לוי. פָּרוּשׁ הָיָה מִמֶּנָּה מִפְּנֵי גְּזֵרַת פַּרְעֹה, וְהֶחֱזִירָהּ וְעָשָׂה בָהּ לִקּוּחִין שְׁנִיִּים, וְאַף הִיא נֶהֶפְכָה לִהְיוֹת נַעֲרָה; וּבַת ק"ל שָׁנָה הָיְתָה, שֶׁנּוֹלְדָה בְּבוֹאָם לְמִצְרַיִם בֵּין הַחוֹמוֹת, וּמָאתַיִם וָעֶשֶׂר נִשְׁתַּהוּ שָׁם, וּכְשֶׁיָּצְאוּ הָיָה מֹשֶׁה בֶּן שְׁמוֹנִים שָׁנָה, אִם כֵּן כְּשֶׁנִּתְעַבְּרָה מִמֶּנּוּ הָיְתָה בַּת מֵאָה וּשְׁלוֹשִׁים וְקוֹרֵא אוֹתָהּ בַּת לֵוִי (עי' סוטה י"ב, בבא בתרא קי"ט ושמות רבה):
ויקח את בת לוי AND HE HAD TAKEN TO WIFE A DAUGHTER OF LEVI — He had lived apart from her in consequence of Pharaoh’s decree that the children should, on their birth, be drowned. Now he took her back and entered into a second marriage with her, and she also physically became young again. For really she was then 130 years old — for she was born “between the walls” when they were about to enter Egypt (cf. Rashi on Genesis 46:15) and they (the Israelites) remained there 210 years, and when they left Egypt Moses was 80 years old; consequently when she became pregnant with him she was 130 years old — and yet Scripture calls her בת לוי a young daughter of Levi (Sota 12a; Bava Batra 119b).
עמודים המצטטים את אותם מקורות
עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.

