40

אך דחוק ביותר לומר שרש"י¹² מפרש באופן זה, שאם כך צריך היה רש"י להבהיר במקום כלשהו¹³ שהפרשה של ברכת כהנים אינה כתובה בתורה לפי סדר האירועים¹⁴, בהביאו את הכלל¹⁵: "אין מוקדם ומאוחר בתורה".

ואם לדעת רש"י לא נאמרה ברכת כהנים עד מקום כתיבתה המאוחר יותר, הוא צריך היה להסביר כפירוש הרמב"ן, שב"ויברכם" כאן אין הכוונה לברכת כהנים, אלא לברכה כלשהי שברך אהרן את ישראל בסיום עבודתו בפעם הראשונה, כפי שאנו מוצאים אצל שלמה המלך בחנוכת המקדש¹⁶?

ב. השאלות על פירוש רש"י

יש המפרשים¹⁷, שהכרחי לבאר שהכוונה של "ויברכם" היא לברכת כהנים, משום¹⁸ שרק אהרן ברך כאן את ישראל, ללא השתתפות משה, בשונה מן הברכה המוזכרת מיד לאחר מכן¹⁹: "ויבא משה ואהרן... ויברכו את העם".

מכך מובן, שברכה זו היתה שייכת רק לאהרן, ולכן מפרש רש"י שהיתה זו ברכת כהנים, "ומאחר שבו ביום נתחנך אהרן בעבודה, נתחנך גם כן בנשיאות כפים, שהיא כעבודה".

אך למרות שהכרחי לומר, שברכה זו היתה קשורה דוקא לאהרן, בכל זאת קשה לומר שזוהי ברכת כהנים, בנוסף לאמור לעיל שהציווי על ברכת כהנים נאמר רק בפרשת נשא, כי:

א) אם היה זה חינוך לנשיאת כפים, צריך היה להיות על כך ציווי מפורש²⁰, בדיוק כשם שמשה ציוה את אהרן על כל עבודות החינוך שעשה אהרן ביום זה.

ב) נשיאת כפים היא מצות עשה המוטלת על כל כהן²¹. ואם כך מדוע לא השתתפו בני אהרן בברכת כהנים זו, אם כחינוך כדלעיל, או כקיום מצות עשה, כשם שהשתתפו בפעולותיו האחרות של אהרן ביום זה²²?

ג) בשמיני למילואים היה גם משה כהן, כפי שכבר פירש רש"י²³