ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז שמות שיחה א

8

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

ח. ציון השמות על־ידי רש"י

כל זאת לגבי דברי הגמרא והמדרש על שיטות רב ושמואל, אבל, לגבי פירוש רש"י על התורה, קשה לקבל שזוהי הסיבה שבגללה מציין רש"י את שמותיהם של רב ושמואל (כדי להסביר, שהם הולכים לפי שיטתם), כי אם כך, היה רש"י צריך להזכיר את שמותיהם בכל מקום שבו הוא מביא אחת משיטותיהם.

ואילו אנו מוצאים, שרק בחלק מן המקומות הנ"ל אומר רש"י "רב ושמואל. חד אמר... וחד אמר...": בפסוק" ויבא הביתה לעשות מלאכתו", ובפרשתנו, ולעומת זאת בשאר המקומות אין הדבר כך, אלא:

א) בפרשת נח על הפסוק "להיות גבור" לגבי נמרוד, מפרש רש"י "להמריד כל העולם על הקב"ה". מקור החידוש (שלא כפשוטו של מקרא לגבי ביטויי הגבורה), שמשמעות "גבור" כאן היא "להמריד"^*⁵² הוא בשם נמרוד⁵³, ובפרשת לך־לך הוא אומר על "אמרפל", ש"הוא נמרוד שאמר לאברהם פול לתוך כבשן האש"⁵⁴ (כלומר, "נמרוד שמו")⁵⁵ – ואין הוא מציין שדברים אלו אמר רב, ואלו – שמואל.

ב) על הפסוק "מערת המכפלה" מביא רש"י את שתי הדעות ביחד – "בית ועליה על גביו, דבר אחר: שכפולה בזוגות"⁵⁶, ואינו אומר "רב ושמואל. חד אמר..."⁵⁷.

ג) בפירושו למגילת אסתר מפרש רש"י את פשוטו של מקרא כדעתו של "וחד אמר"⁵⁸ ואינו מציין כלל את דבריו של "חד אמר"⁵⁹, וכן אינו

הערות

*. ובבראשית ו, ד, דפרש"י "הגבורים, להמריד במקום" כי בא בקשר ל"הנפילים", "וגם אח"כ" "אנשי השם" – עיי"ש בפרש"י.
52.
53. ובפסוק ט' שם פרש"י "ומטען למרוד במקום כו'", "ומתכוון למרוד בו כו'".
54. וראה מפרשי רש"י בפ' נח ולך שם.
55. ואין להקשות דלפ"ז פי' רש"י דלא כב' הדיעות בפשש"מ (שב' השמות יש עליהם טעם) – כי מצינו עד"ז בכ"מ בפשש"מ, ולדוגמא: בשם יעקב, שהוא מטעם ע"ש וידו אוחזת בעקב עשו גו' (תולדות כה, כו ובפרש"י. ובפרש"י וישלח לב, כט: יעקב כו' שהברכות באו לך בעקבה ורמי'); ישראל כי שרית עם אלקים ואנשים (וישלח שם ובפרש"י. וראה פרש"י וישלח לה, יוד). וראה לך יז, ה ובפרש"י (בשם אברם ואברהם). שם, טו ובפרש"י (בשם שרי שרה).
56. ביאור פרש"י זה ע"ד הפשט ראה בארוכה לקו"ש ח"ה שיחה ב' לפ' ח"ש.
57. אבל ע"פ מה שנתבאר בלקו"ש שם שכוונת רש"י "בית ועלי' ע"ג" הוא לא כפי' הגמרא, מובן שאין זה שייך כ"כ לשיטה הנ"ל דרב ושמואל בדרשת הכתוב. וראה שם ע' 110 דהפי' הפשוט ד"מכפלה" אינו מתאים להפי' "כפולה בזוגות".
58. שמזה מובן דלכאורה אין לפרש מחלוקת רב ושמואל (כב"שם עולם" שבהערה 13) שרב מפרש פשוטן של כתובים ושמואל דורש, דהרי רש"י מפרש לכל לראש פשוטו של מקרא (כדברי רש"י בכ"מ) והביא שם בפשש"מ רק דיעה הב' (של שמואל) מבלי להקדים "רבותינו דרשו" וכיו"ב. וכן הביא הפי' בנמרוד בפשש"מ. משא"כ ע"פ המבואר לעיל בפנים הרי גם אופן הלימוד דשמואל – פשטות תוכן הכתוב (או של הענין) – הוא גם בפשש"מ דרש"י.
59. דפשיטא שאין לומר דרש"י פי' כדיעה זו במג"א כיון דסתם כוותי' באסתר רבה (פ"א, ד) כמו שכתב בש"ח למג"א שם – דהרי רש"י מפרש פשש"מ ולא מעתיק דברי רז"ל.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

עמוד זה אינו מצטט גמרא, ולכן אין לו עמודים מקושרים.