ספרי כ"ק אדמו"ר לקוטי שיחות כרך טז שמות שיחה א

7

מספרי העמודים בתרגום משוערים לפי המקור.

התורה בשם רב ושמואל (למרות שלפי גירסתנו בגמרא⁴¹ ובמדרש⁴² זוהי מחלוקת בין חכמים אחרים⁴³):

בפסוק⁴⁴ "ויטע אשל בבאר שבע" מסביר רש"י את המילה "אשל" – "רב ושמואל. חד אמר: פרדס להביא ממנו פירות לאורחים בסעודה, וחד אמר: פונדק לאכסניא ובו כל מיני מאכל⁴⁵ ומצינו לשון נטיעה באהלים שנאמר...".

לפי המשמעות הפשוטה של המילים "ויטע אשל", יש להסביר שזהו פרדס של פירות⁴⁶, כשיטת "חד אמר". אבל "וחד אמר" לפי שיטתו, שלפי תוכן הפסוק "ויטע אשל בבאר שבע ויקרא בשם ה' א־ל עולם" (כפי שמסביר רש"י: "על־ידי אותו אשל נקרא שמו של הקב"ה..."⁴⁷), סביר יותר לומר, שאין מדובר על עצי פרי, אלא על "פונדק לאכסניא", ששהו בו זמן מה⁴⁸, ושהיו בו "כל מיני מאכל"⁴⁹, כדי לעורר את העוברים־והשבים לברך את הקב"ה⁵⁰ על כל הטובות הללו⁵¹ (וזאת, גם אם לפי זה לא פשוטה כל־כך משמעות המילה "ויטע", ומזדקקים להוכחה שמילה זו נאמרת גם לגבי "אהל" – "מצינו לשון נטיעה באהלים...")⁵².

הערות

41. סוטה יוד, סע"א.
42. ב"ר ספנ"ד.
43. ר' יהודה ור' נחמי'. וראה לקמן הערה 51.
44. וירא כא, לג.
45. בדפוסים שלפנינו "כל מיני פירות". וכ"ה בחדא"ג סוטה שם מפרש"י. אבל בדפוס ראשון ושני וכו"כ מכת"י רש"י "מאכל". ומש"כ בחדא"ג שלפי פרש"י כאן "ובו כל מיני פירות .. ניחא טפי דאין אשל יוצא ממשמעו שהוא לשון אילן", צ"ע, דהרי ממשיך ברש"י "ומצינו לשון נטיעה באוהלים" וא"כ אין צורך לפרש שאשל הוא אילן כפשוטו.
46. בת"א: ונציב אילנא, ועד"ז בראב"ע. ובתיב"ע (ועד"ז הוא בת"י) "ונציב פרדסא וכו' ואתקין בגוי מיכלא ומשקיא וכו'".
47. דמשמע שזהו לכל הפירושים. וכ"מ בסוטה שם, ראה חדא"ג שם. ובב"ר שם "על דעתי' דר"נ דאמר אשל פונדוק אברהם הי' מקבל כו'". אבל ביפ"ת שם "גם לדעת דאמר פרדס כו' רק ע"ד ר"נ .. יכונו הדברים טפי כו'" וכן מוכח בסוטה שם כמ"ש ביפ"ת.
48. בסוטה שם בפרש"י "פונדק – ללון שם אורחים (וממשיך) ולשון אשל נוטריקן הוא אכילה שתי' לוי' כו'".
49. בב"ר שם: אשל פונדק שאל מה תשאל עיגולא קופר חמר ביעין. וראה לשון רש"י שבהערה שלפני"ז.
50. אף שגם להמ"ד פרדס כתב רש"י "להביא ממנו פירות לאורחים בסעודה", הרי פרש"י "ע"י אותו אשל נקרא שמו של הקב"ה כו'", ולמ"ד פרדס פי' "ויטע אשל" הוא שנטע פרדס כו'.
51. ביאור הנ"ל י"ל גם בגמרא. אבל עפ"ז צ"ע השייכות לבעלי המאמר ר"י ור"נ (ובפרט שבב"ר שם מפורש שר"י אמר פרדס ור"נ אמר פונדק), שהרי נתבאר כמ"פ (בביאור פרש"י עקב יא, ו. האזינו לב, מג) שזהו גם חילוק השיטות דר"י ור"נ, אלא בהיפך שר"נ מפרש פשוטן של המלות, ור"י – בהתאמה לכללות תוכן המדובר. ראה לקו"ש [המתורגם] ח"ה ע' 263. ועפ"ז י"ל שלכן הביא רש"י בהפסוק ויטע אשל רב ושמואל ולא הגירסא הנפוצה בגמרא שלפנינו ובב"ר ר"י ור"נ, כי לפ"ז הרי מוחלפת שיטתם בפי' הכתובים. וראה לקו"ש שם ע' 267 (ובהערה 28) עוד שיטה במחלוקת ר"י ור"נ.
52. עפ"ז יש לבאר גם המחלוקת (ב"ב ג, סע"א) בהכתוב (חגי ב, ט) "גדול יהי' כבוד הבית הזה האחרון מן הראשון רב ושמואל ואמרי לה ר"י ור"א חד אמר בבנין וח"א בשנים": ד"בנין" הרי זה פירוש הפשוט דתיבת "גדול" דקרא. אבל מצד תוכן הכתוב "כבוד הבית הזה גו' אמר ה' צבאות וגו'" הרי "גדול" בשנים הוא ענין של כבוד (בשייכות ל"ה' צבאות") יותר מגדלות הבנין. ועפ"ז מובן מה שבחר רש"י (בחגי שם) בהדיעה רב ושמואל חד אמר כו'.

עמודים המצטטים את אותם מקורות

מקורות הגמרא שבעמוד זה נפוצים מדי או ייחודיים לו, ולכן אין לו עמודים מקושרים.