58

הוספה

לשלימות הענין המבואר בהשיחה (ס"ז) שרק

מובאים בזה המקומות שבהם פירש רש"י

א) בראשית א, יד: "יהי מארת –

בענין של חסרון כותב רש"י תיבת "חסר" – את הטעם דחסרות, על סדר הכתובים:

וי"ו כתיב, על שהוא יום מארה כו'" – ענין של חסרון (כבפנים ס"ז).

ב) בראשית א, כח: "וכבשה – חסר תהא יצאנית כו'", כי דעתה קלה ותוכל וי"ו, ללמדך שהזכר כובש את הנקבה שלא

להנזק (משא"כ הזכר) – ענין של חסרון.

שבראם

ג) בראשית א, כא: "התנינם – יפרו וירבו לא יתקיים העולם בפניהם, ס"ז).

ד) בראשית ו, ב: "כי טבת הנה – א"

זכר ונקבה והרג את הנקבה כו' שאם התנינם כתיב" – ענין של מעלה (כבפנים ר יודן טבת כתיב, כשהיו מטיבין כו' גדול

אודות

נכנס כו'". אף שלכאורה מדובר כאן של ר' יודן, ולא לשונו של רש"י. (2) בחסרון [וא"כ, הרי זו מעלה הכי גדולה (ראה פרש"י חיי שרה כד, טז), ולכן לכתוב "חסר" – ושלא היו צנועות], אלא

ענין של חסרון – הרי: (1) זהו לשונו כאשר "ויראו בני האלקים גו'" – לא היו

– שעד שנכנס גדול כו', כי צנועות היו מוכרח רש"י לומר כן ע"פ פשש"מ, ולא

שידעו שסופן לא טוב. (3) גם שמו "יודן"

כתיב

– חסר ה"א כתיב, ואם ידגיש חסר

ה) נח ח, כא: "מנעריו – מנעריו יצה"ר". וזהו ענין של מעלה – לימוד

ו) נח ט, יב: "לדרת עולם – נכתב שצדיקים גמורים היו כו'", חסרון ב" כו'.

ז) לך לך יד, יד: "חניכו – חניכו

הרי זה היפך הכבוד כו'. כתיב, משננער לצאת ממעי אמו ניתן בו

זכות על האדם (כבפנים ס"ז).

חסר, שיש דורות שלא הוצרכו לאות לפי (ל)דרת עולם", שחסר בהם דורו של חזקי'

כתיב,

של מעלה (ראה הערה 44).

ח) וירא יח א: "והוא ישב פתח זה אליעזר שחנכו למצוות כו'" – ענין

האוהל

שעתיד אני להתייצב בעדת הדיינין מעלתו וכבודו של אברהם, וכבודם של

ט) וירא יט, א: "ולוט ישב – ישב

כחום היום – ישב כתיב כו' סימן לבניך והן יושבין כו'" – ענין של מעלה שמדגיש

בנ"י.

כתיב,

אותו היום מינוהו שופט עליהם" – ענין

אנשי

של מעלה, כי כל הנהגותיהם (של

י) חיי שרה כג, י: "ועפרון ישב –

סדום) עד עתה אינן באשמתו כלל. כתיב חסר, אותו היום מינוהו שוטר כו'" -